סקירה יומית 23.6.26

106
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר בסקירה שבועית 23.06.26
השוק הפסיק למחוא כפיים לכל מי שאומר AI

בתחילת המהפכה הסוחרים פתחו את הארנק בלי לשאול יותר מדי. AI? קונה. דאטה? קונה. ענן? קונה. מודלים? קונה וקבל גם טיפ מתנה.

אתמול קרה שינוי קטן ומעניין.

השוק לא סגר את הארנק. הוא לא ברח מהשוק. הוא לא אמר שנמאס לו מהבינה. הוא פשוט עמד בפתח השוק וביקש לראות רישיון עסק. לא מצגת והסבר. לא חזון. לא “אנחנו רק בתחילת הדרך”.

הסוחרים ביקשו את רישיון העסק. וזה כבר מעמד אחר מבחינת הגישה, כי המשמעות של כך היא בפשטות אומרת כי משהו מבקש לדעת ולהבין שיש כאן באמת עסק עם כל התכונות של עסק בריא רווחי וצומח.

כי כל עוד הסוחרים קונים חלום, אז כמעט כל סוחר שיודע לבטא את המילה הנכונה מקבל רווח על העסקה. אבל כשסוחרים מבקשים לראות את רישיון העסק, הם מתחילים להבדיל בין מי שמוכר סיפור לבין מי שמייצר עסק עם תוצאות.

🐘 השוק לא עזב את AI, הוא רק נהיה פחות תמים
אצור בהירות כבר מההתחלה. השוק לא אמר אתמול ש-AI מת. הוא לא זרק את הסיפור לפח. הוא לא החליט שמדובר באופנה חולפת של אנשים עם חולצות מגוהצות.

אז מה כן חשוב שהשוק אמר?

הוא אמר: אני כבר לא מוכן לשלם כל מחיר לכל חברה שאומרת AI. אני רוצה להבין מי מייצר חפיר, מי מממן את החפיר, מי שורף הון על החפיר, ומי מוכר את הברגים, הזיכרון, האחסון והצנרת התשתית שבלעדיהם כל החלום הזה נשאר שקופית יפה.

סוחר שמיישר מבט רק אל הנאסד״ק רואה ירידה של 1.32% ואמר לעצמו, השוק חלש. לעומת סוג של סוחרים שמרימים מכסה מנוע רואים תמונה הרבה יותר מפורטת. הדאו עלה 0.29%, ה-S&P 500 ירד 0.37%, שבעה סקטורים נסגרו בירוק.

המסקנה זה לא שוק שכולם ברחו ממנו. זה שוק שמבצע אלוקציה, או בשפה פשוט למען הסוחרים המתחיל, משנה מיקום.

🐘 המגה-קאפ
החולשה אתמול הגיעה בעיקר ממגה-קאפ. אלפבית ירדה בעוצמה. אמזון, מטא, מיקרוסופט ונטפליקס הכבידו. גם NVDA לא מצליחה לסחוב למרות שהסמי עצמם המשיכו להראות ביקוש.

בשוק של השנים האחרונות התרגלנו למצב שבו כמה מניות ענק מובילות את כל האירוע לפני ירח הדבש. את הזמר, הצלם, הרב והאולם ביחד. שהדודות הגדולות והעשירות עולות, כולם מרגישים מבורכים מקרבת המשפחה. כשהן נעלמות ולא מגיעות, גם כל פיצ'ר באירוע פתאום נשקל בשנית.

הראסל 2000 עלה 0.8%. מדד המניות הבינוניות עלה 0.4%. פיננסים, תעשייה, נדל״ן, בריאות, אנרגיה ושירותים ציבוריים הראו ביקוש יחסי. כלומר יש ביקוש רוחבי הכסף לא נעלם.

וזה סוג של רוטציה. לא תמיד רוטציה נראית כמו חגיגה. לפעמים היא נראית כמו יום מעצבן במדדים. הנאסד״ק אדום, ה-S&P חלש, אבל בפנים יש לא מעט ביקושים.

🐘 גוגל לא נפלה בגלל אדם אחד, היא נפלה בגלל שאלה אחת
אלפבית הייתה אחת המניות הבולטות לשלילה אתמול. הכותרת המיידית הייתה עזיבת ג׳ון ג׳מפר מ-Google DeepMind לאנתרופיק. על פניו, עובד בכיר עזב, במקרה שלנו הוא לא היחיד. עם כי זה קורה. אנשים מחליפים מקום עבודה גם בלי שהשוק צריך לפתוח ועדת חקירה.

אנחנו עדיין בתוך משוואה פשוטה: AI כפול HI. בינה מלאכותית כפול בינה אנושית. יש אנשים שהם לא רק עובדים בחברה. הם חלק מהחפיר שלה. כשהם עוזבים, השוק לא רואה רק שינוי במחלקת כוח אדם. הוא רואה שאלה חדשה על היתרון התחרותי.

וזאת השאלה שהפילה את המניה. לא האדם. השאלה. מה יקרה בלי HI? כמה זמן יקח עד שיתגלה המחליף? ומי באמת מוביל בשוק לאור השינויים במחלקת כ"א?

הסוחרים אוהבים חלומות, אבל הם לא אוהבים להרגיש פראיירים. ובישראלית פשוטה, עד שלב מסוים הוא אומר “יאללה, שיהיה”. אחר כך הוא אומר שהרגש וניהול הסיכונים שבו מתעורר הוא מתחיל לומר “רגע, על מה בדיוק אני משלם פה?”

🐘 מי מוכר חלום
הסיפור מתחיל להיות ככל שהקונפליקטים מתרבים. בעת שחלק מענקיות הטכנולוגיה נחלשו, סימבולים של תשתית בינה ושבבים המשיכו לגלות ביקוש. מיקרון בלטה בעלייה חדה לפני הדוחות. סופר מיקרו וקורנינג עלו חזק. כלומר השוק לא זרק את נרטיב הבינה. הוא פשוט מעדיף כרגע את מי שעומד ליד הברז של התשתית.

זה הזכיר לי פרויקט בנייה, בתחילתו. כולם מתלהבים מההדמיה. הדירה נראית שטופת אור. המרפסת פונה לים. הילדים בהדמיה תמיד רגועים משום מה, כאילו אין להם רעשי רשת של העת הזו.

אבל למחרת היום שרק מתחילים בביצוע, לפני שיש מרפסת, צריך בטון. צריך ברזל. צריך חשמל. צריך תשתית. צריך פועלים שמגיעים בזמן. צריך מישהו שמנהל ומביא את החומרים ולא רק מדבר על ההדמיה של הלובי המפואר בכניסה.

ב-AI זה אותו דבר. המודלים מרגשים. האפליקציות נוצצות. ההבטחות והפוטנציאל גדול. אבל בלי הסמי, בלי זיכרון, בלי אחסון, בלי דאטה סנטרים, בלי חשמל ובלי תשתית בקיצור, אין מהפכה. יש הרצאת טד חמודה סבבה עם תאורה טובה.

השוק שידר אתמול, אני עדיין מוכן להשקיע במהפכת הבינה, אבל אני רוצה אלזן את ההשקעות ולהיות קרוב ליד שמוכר לה את התשתיות.

🐘 הנפט נרגע, אבל זה לא הספיק למגה-קאפ
ברקע. הנפט ממשיך לסגת על רקע דיווחים על התקדמות בשיחות בין ארה״ב לאיראן. זה הוריד חלק מהלחץ סביב אינפלציה, אנרגיה מיצר הורמוז. על פניו, חדשות טובות לשוק.

אבל חדשות טובות לא תמיד מייצרות שוק שורי. חדשות רעות לא תמיד מפילות שוק.

המחיר לא מגיב למה שאנחנו חושבים שהוא “אמור” לעשות. הוא מגיב לתזוזת הכסף, לציפיות, למינוף הגדל או קטן של הסיכון, לתמחור, בעיקר לרמת העייפות והעצבנות של מי שכבר מושקע בפנים.

הירידה בנפט עזרה באופן כללי, אבל לא השפעה כזו שחלחלה והגיע עד למגה-קאפ שכבר סוחבות על הגב תמחור גבוה, ציפיות, והוצאה ענקית על כל תחום הבינה.

🐘 אתה עלול להתבלבל
ביום כזה קל מאוד ליפול למלכודת. אתה רואה את ממד הנאסד״ק אדום ואומר: השוק חלש. רואה ראסל ירוק ואומר: רגע, אולי השוק חזק. רואה מיקרון טסה ואומר: הבינה עדיין טסה מעלה. רואה גוגל נשברת ואומר: אולי בעצם לא.

ואז הראש מתחיל לעשות ישיבת דיירים בלי יו״ר.

כל אחד צועק משהו אחר. הפחד אומר לברוח. האופוריה אומרת לקנות את השפל המסתמן. האגו אומר “ידעתי”. והחשבון אומר בשקט: חבר, קודם תפתח את גרף ובדוק את התהליך.

פה מתחילה העבודה האמיתית של הסוחר.

לא להחליט מהר. לא להדביק כותרת אחת לכל השוק. לא להפוך כל ירידה לסוף העולם וכל עלייה זאת הזמנה לפעולה.

צריך לפרק ולבחון.

מדד. רוחב שוק. סקטורים. מובילות.

תגובה לחדשות. מאמץ מול תוצאה. את מה הכסף קונה, ואיפה הוא מאבד אמונה. זה המקום שבו סוחר הופך מקורא קשקשת ברשת למנתח מקצועי.

ברוס קובנר אמר פעם שכל עסקה צריכה להתחיל בידיעה איפה אתה טועה. ואני אומר את זה פשוט יותר: אם אתה לא יודע מה יגרום לך לשנות דעה, אתה לא באמת בעל דעה. אתה סוחר תקווה עם גרף אקמול פתוח.

🐘 לא כל ירידה היא אזהרה, לא כל ירוק הוא אישור
צריך להיזהר משתי טעויות.

הראשונה היא לראות את החולשה במגה-קאפ ולהכריז שהשוק נשבר. זה מוקדם מדי. שבעה סקטורים עדיין עולים, הראסל והמיד-קאפ התחזקו, שהביקוש עדיין, זו לא בריחה. זה סוג של סלקציה.

הטעות השנייה היא להגיד: אם יש רוטציה, הכול בסדר. גם זה לא נכון. רוטציה היא לא רישיון לקנות כל דבר שזז לכיוון הרוטציה . זה מחייב אותנו להיות יותר מדויקים, לא יותר חופשיים.

וזה בדיוק המקום שבו רוב הסוחרים האופטימיים המתוסכלים נופלים. כי הם מזהים רעיון נכון, אבל נכנסים אליו לא נכון.

הם מבינים שיש רוטציה, ואז קונים מניה חלשה בסקטור חזק. הם מבינים שנרטיב הבינה פועם, ואז קונים שם שכבר איבד ביקוש. הבעיה היא לא בהבנה. הבעיה היא בביצוע.

🐘 מה אני לוקח
אני יצאתי מהמסחר של אתמול עם מסקנה שהשוק מתבגר בתוך סיפור אהבה של עולם הבינה.

הוא לא עוזב אותו. הוא לא מוחק אותו. הוא פשוט מתבגר.

בשלב הראשון של גילוי תחום חדש, כל הענפים מקבלים אהבה. אהבה חזקה יותר מהמספרים. הציפייה חזקה יותר מהכל. כל חברה שמצליחה להישמע מספיק קרובה לנרטיב מקבלת הזמנה לדייט.

בשלב הבא, השוק נהיה בררן.

הוא שואל מי מרוויח. מי מוביל. מי מאבד אנשים. מי מבזבז יותר מדי. מי באמת מחזיק יתרון. וזה שלב הרבה יותר מעניין לסחור בו, לי לפחות.

כי בשלב כזה כבר לא מספיק להיות צודק בכיוון הכללי. צריך לדעת לבחור את המניות הנכונות, את המיקום הנכון, את העיתוי הנכון, ואת העסקה שיש לה יתרון.

זה נקרא ונשמע פחות רומנטי. אבל מסחר רווחי לאורך זמן הוא לא רומן. הוא כן מערכת יחסים של אהבה. ויש בה ימים שאתה מביא פרחים, ויש ימים שאתה צריך לשבת עם החשבונות ולהבין לאן זורם הכסף.

🐘 השוק ביקש לראות רישיון עסק
אז כן, אתמול היה יום שבו השוק הפסיק למחוא כפיים אוטומטית לכל מי מקשקש את המילה בינה, סוכנים או אוטומציה.

השוק לא יצא נגד החלום. הוא פשוט ביקש לראות מי יודע להמיר אותו למציאות של שווי ורווחיות. וזה בדיוק מה שאנחנו גם צריכים לעשות.

לא להתאהב במילה. לא להתווכח עם המחיר. לא להיכנס רק כי כולם כבר בפנים. לא לברוח רק כי המגה-קאפ מתממשות.

לנשום ולהסתכל.

מי מוביל. מי סופג. מי נשבר. מי חוזר. מי מקבל חדשות טובות ולא עולה. מי מקבל חדשות רעות ולא יורד אולי אפילו עולה.

כי השוק לא משלם לנו על התרגשות. הוא לא מחלק כסף למי בוחר את הנרטיב הכי יפה. הוא משלם רק למי שיודע להפוך הבנה של חלק הפאזל לתמונה, לפעולה ופעולה לניהול.

יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סווינג ב׳שיטת הפיל׳
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳

כתב ויתור

המידע והפרסומים אינם מיועדים להיות, ואינם מהווים, ייעוץ או המלצה פיננסית, השקעתית, מסחרית או מכל סוג אחר המסופקת או מאושרת על ידי TradingView. קרא עוד ב־תנאי השימוש.