סקריה יומית 22.04.25

החדק היומי – ה🐘וסוף בסקירה יומית
הכל יחסי בחיים
סקירה יומית| 22באפריל 2025

ביום של ירידות חריפות, אתה יושב מתבונן בגרף וכמעט לא מרגיש זאת, הסיבה הכל יחסי בחיים. וכאן עולה החשיבות של היכולת להביט על הדברים מהמרחק הנכון.

מבחינה טכנית אנחנו בירידות חריפות, אך ביחס למכלול הקודם, זה פחות מבהיל אותי בעת הזאת, עם כי לומר בכנות אולי זה אל לניתוח טכני או ניתוח שיפוטי, זאת עת לניתוח מבנה אישיות ומצב פסיכולוגי של הנשיא.

🐘 "מה אתה היית עושה אם היו מפטרים את הרופא שלך באמצע ניתוח?"

היום בבוקר מצאתי את עצמי בוהה באדם שמגרד חזק את הפנים שלו ברמזור אדום.

שתי הידיים עסוקות, הפנים אדומות, והוא נראה כאילו הוא מנסה להוציא מתוכו את הפד.

אני נשבע – אם היה לי שקל על כל פעם שהשוק נראה ככה, הייתי קונה את השוק.

השאלה היא – מה זה אומר כשהשוק נראה כאילו הוא מקבל התקף חרדה בפומבי?

כאילו מישהו החליט לדחוף את האצבע בדיוק איפה שכואב, שוב, ואז עוד קצת – רק כדי לבדוק אם כבר התייאשנו.

היום השוק לא נפל. הוא התרסק כמו עגלת סופר עמוסה במורד מדרגות.
ולא, זה לא בגלל איזה נתון מפתיע או הכנסה של חברה שכולם שכחו ממנה.
זה כי מישהו התחיל לגעת בעצבים הכי חשופים של המערכת:
הפד והסינים.

וזה, חברים, לא עניין טכני – זה פסיכולוגי.

🐘 אז מה באמת קרה פה?
תמונה כללית:

⊛ דאו ירד 970 נקודות

⊛ נאסד"ק התרסק ב־2.6%

S⊛ &P מחק 124 נקודות

אין סקטור אחד שהחזיק את הראש מעל המים

הטכנולוגיה שוב הפכה לשק חבטות (NVDA, MSFT, AAPL, TSLA – כולם חטפו חזק)

אבל לא ירידות כמו הירידות מעניינות.
מה שבאמת מטריד?

זה שהשוק לא נפל בגלל פאניקה – הוא נפל כי הוא לא יודע במי לבטוח.

המשקיעים מתעוררים פתאום למחשבה מטרידה:

מה אם אין מבוגר אחראי בחדר?

מה אם טראמפ, שבודק אם אפשר לפטר את פאוול, באמת ילחץ על ההדק של רולטה רוסית מוניטרית?

תוסיף על זה את האזהרה של סין למדינות העולם –
"אל תעזו לחתום עם האמריקאים על הסכמי סחר מאחורי הגב שלנו" –וקיבלת פצצת פחד רבת שלבים.

ולא, זאת לא הגזמה. זה כמו לראות את האורות במטוס מהבהבים בזמן שאתה באוויר.

וכשהפחד הזה מתערבב עם מגה-קפס כמו NVIDIA ו-Tesla שנחתכות כאילו הן קציצות בשוק הכרמל –
אנחנו לא בשוק… אנחנו בסשן טיפולי קבוצתי של תסמונת נטישה.

🐘 אז מה עושים עם זה – כשהשוק מתחיל להתנהג כמו ילד שלקחו לו את הפלייסטיישן?

בוא נבהיר משהו חד:
הירידות האלה הן לא עניין של ״וואו איזה חדשות רעות״.
אלה ירידות של "הבטן מרגישה שמשהו לא יציב",
וכשמשהו לא יציב – הכסף הגדול בורח כמו חתול שדרכת לו על הזנב.

אבל אתה, סוחר מהשורה – זה שביום שישי עוד היה משוכנע שאנחנו בדרך לשיא חדש –
אתה צריך להבין משהו הרבה יותר עמוק:

⊛ השוק לא נלחץ – הוא מתרחק.
כמו חבר שמתחיל לשים גבול בלי להגיד מילה.
וזה תמיד קורה לאט ואז פתאום.

⊛ הירידות הן לא קריסת מערכת – הן הבעת אי־אמון.
כל עוד הפד נראה כמו ליצן שאולי הולך לאבד את העבודה שלו לפי צו נשיאותי,
וכשסין מתחילה להוציא איומים במבטא דיפלומטי,
כל גרף ניתוח טכני נהיה פתאום פחות רלוונטי.

⊛ ואתה? אל תנסה להבין את השוק – תבין את עצמך בתוכו.
אם אתה מגיב כמו אלגוריתם היסטרי – קונה נרות ירוקים ומוכר נרות אדומים –

אז זה הזמן לשבת עם עצמך ולשאול:
"אני פה בשביל לסחור – או בשביל לחפש תחושת שליטה במציאות מטורפת?"

וכשזה קורה – תזכור כלל חשוב:
הכסף לא בורח – הוא פשוט מתחבא.
וזה תפקידך לא לרדוף אחריו – אלא לדעת מתי פשוט לא לשחק.

🐘 מחשבה לסיום

מה אם כל הסיפור הזה, כל הטרפת הזאת,
היא בכלל מבחן אישי ולא מאקרו־כלכלי?

מה אם הסיבה שאתה מרגיש חוסר שקט היום –
זה לא בגלל טסלה, או פאוול, או טראמפ –
אלא בגלל שאתה לא סגור עם עצמך מה התפקיד שלך בתוך התמונה הזאת?
כי אתה לא אנליסט.

אתה גם לא עורך כלכלי בגלובס.

אתה לא אמור לדעת מה טראמפ יעשה מחר, ולא לנתח את האסטרטגיה של הממשל הסיני.

מה שאתה כן אמור –
זה לבוא כל יום למסך עם גישה של בעל מקצוע,
ולשאול את עצמך:
"איך אני מייצר יציבות – דווקא כששום דבר לא יציב?"


וזה הרגע, חבר, שאתה נזכר באמירה ההיא של ג’ורג’ סורוס:
“השוק תמיד לא הגיוני – אבל מי שנשאר רגוע בתוכו, מרוויח על כל הטירוף של האחרים.”

או כמו שאני אומר לקופים שלי בכל פעם שמתחילים להזיע:
"השוק לא מבקש שתהיה חכם – הוא דורש שתהיה יציב."

וזה בדיוק האתגר של השבוע הקרוב.

זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳

נ.ב