זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר בסקירה יומית 09.07.26
🐘 אותו שלט, חנות אחרת
הרבה זמן לא התאמנתי אבל נזכרתי בחדר כושר בימים שאחרי החגים. אותו אולם. אותם מכשירים. אותו מזגן שלא באמת מקרר. על ההליכון הראשון עומד מישהו שכבר אחרי שבע דקות מסתכל על השעון כאילו הוא נחטף, ובפינה של המשקולות עומד אחד אחר, שקט, בלי דרמה, עובד לפי סטים של תוכנית, לא מתרגש מזה שאף אחד לא מוחא לו כפיים.
מבחוץ שניהם “מתאמנים”. בפועל, אחד נראה כאילו בא לבדוק אם יש לו חשק. השני בא להתאמן.
וזה בדיוק מה שהיה אתמול בשוק. מבחוץ ראינו “יום מסחר”. בפועל היו שם שני שווקים שונים לגמרי. שוק אחד נשבר תחת נפט, ריבית ופחד גיאופוליטי. שוק שני המשיך לעבוד בשקט דרך שבבים, AI ומגה-טק. אותו אולם. אותם מסכים. חוויה אחרת לגמרי.
מבחוץ זה נראה כמו עוד יום מעורב כזה. הדאו חטף 576 נקודות למטה, ה-S&P 500 ירד קלות, והנאסד״ק אפילו הצליח לסיים בירוק. הבוגרים שלי כבר מכירים את שיטת משוט ימין, משוט שמאל של השוק להתקדם בו.
אם מסתכלים על המדדים עלולים לפרש זאת כהתלבטות. מי שמביט על תרכובות המדדים ראה משהו אחר לגמרי: שתי שווקים שונים מתנהלים תחת אותם נתונים.
שוק אחד היה נפט, ריבית, פחד גיאופוליטי ועלויות. שם ישבו החומרים, התעשייה, הפיננסים, הנדל״ן, הצריכה המחזורית וכל מי שנזכר פתאום שהעולם האמיתי עדיין עולה כסף. שוק שני היה AI, שבבים ומגה-טק.
וזה בדיוק המקום שבו עלול הסוחר להתבלבל. הוא רואה ירוק קטן בנאסד״ק ואומר לעצמו “נו, אולי הכל נרגע”.
אבל השוק לא נרגע. הוא פשוט חילק תפקידים. כמו משפחה ישראלית טיפוסית בארוחת שישי, אחד מדבר על פוליטיקה, אחד על נדל״ן, אחד על הילדים, ובסוף כולם באותו שולחן אבל אף אחד לא באמת באותה שיחה. הרוב יותר משמיע מעט שומע.
🐘 למה?
הטעות של הרבה סוחרים היא שהם שואלים בבוקר: “השוק כעת שורי או דובי?” זו שאלה נוחה, אבל לא תמיד נבונה. השאלה הנכונה היא אחרת: איזה מהשני השווקים אתה סוחר היום?
כי אם סחרת את הדאו, קיבלת יום של לחץ. אם הסתכלת על רוחב השוק, קיבלת יום אדום וברור. ב-NYSE היו הרבה יותר יורדות מעולות, וגם בנאסד״ק התמונה הפנימית לא הייתה אחידה ותמימה. אבל אם הסתכלת על המגה-קאפ והשבבים, ראית ביקוש. ראית ידיים שממשיכות להחזיק.
🐘 הסיפור האמיתי היה בפיצול
ההסלמה מול איראן החזירה לשוק את אחד הפחדים הישנים שלו: אנרגיה. נפט שעולה מהר לא נשאר רק בתחנת הדלק. הוא נכנס לשולי רווח ונוגס, משפיע על עלות הובלה, תמחור של חברות תעופה, על בנייה, על חומרים, על הצרכן, ובסוף גם לראש של הפד.
במקביל, התשואות המשיכו לעלות. ה-10 שנים עלה ל-4.57%, וה-2 שנים ל-4.20%. אלה לא מספרים שמספרים סיפור של כסף קל. אלה מספרים שאומרים לסוחרים: חברים, אל תבנו מהר מדי על מתנות מהפד.
אפילו פרוטוקול הפד של יוני לא נתן לשוק חיבוק. הוא יותר נשמע כמו אבא שאומר לילד: “נראה, נדבר, אל תבנה על זה.”
ועדיין, בתוך כל זה, השבבים קיבלו ביקוש. NVIDIA עלתה יפה, Broadcom קיבלה רוח גבית מההסכם המורחב עם Apple, ו-Akamai קופצת חזק על סיפור תשתיות ואבטחת AI. זה לא אומר שהכל פיקס. זה כן אומר שהשוק עדיין יודע להפריד בין אזור שבו הוא מוריד סיכון לבין אזור שבו הוא מוכן להמשיך לסוחר ולקנות צמיחה.
ברוס קובנר אמר פעם שהדבר הראשון שצריך לדעת הוא מתי אתה טועה. אני מוסיף לזה עוד שכבה: קודם תדע בכלל באיזה שוק אתה נמצא. כי אתמול מי שניסה לשפוט את כל השוק לפי צבע אחד, קיבל שיעור יקר בכיס.
🐘 מה עושים?
מכאן, אני לא מחפש להיות צודק בהתייחס לכותרת המסכמת. אני מחפש לראות איפה הכסף נשאר גם שהכותרת לא נוחה. זה ההבדל בין ביקוש אמיתי לבין איפור מדדים.
אם הנפט ימשיך לטפס והתשואות יישארו גבוהות, הלחץ על הסקטורים הרחבים יכול להימשך.
זה לא חייב להפיל את כל השוק ביום אחד, אבל זה כן יכול לייצר שוק צר, סלקטיבי, עצבני, כזה שנותן תחושה טובה במדד ומכה כואבת במניה דווקא שלך. אתה מכיר את זה? המסך הראשי ירוק קטן, והתיק הפרטי נראה כאילו עבר עליו פקח עירוני עם מצב רוח רע.
לכן החל מכאן והלאה אני רוצה לראות שלושה דברים, האם השבבים ממשיכים להוביל או רק מתקנים טכנית?, האם הרוחב חוזר להשתפר?, והאם הנפט והתשואות נרגעים? או ממשיכים לנגוס את שולי הרווח.
בלי זה, כל עלייה במדד צריכה להיבחן בזהירות.סוחר לא חייב לנחש אם יש כאן התחלה של משבר או רק רעש גיאופוליטי. אתמול השוק לא נתן תשובה אחידה ומוחלטת, הוא היה מעורב. אבל הוא יצר אבחנה.
יש שוק אחד לחוץ, ויש שוק אחד של אמונה. העבודה שלך היא לא להתבלבל ביניהם. העבודה שלך היא לזהות מי מהן מנהל ומוביל את היום שבו אתה בוחר לוחץ על הכפתור.
וזו אולי התזכורת הכי חשובה מהיום הזה.
כמו בחדר כושר גם בשוק, לא כולם נמצאים באותו מקום עושים את אותה עבודה. חלק מזיעים מרעש וצלצולים של כאילו, חלק בונים מסה. חלק מחפשים תחושה טובה, חלק עובדים לפי תוכנית.
אתמול השוק שאל אותי שאלה פשוטה, האם אני מסתכל על מי שרץ על ההליכון מתוך לחץ, או על אני זה שבונה מסה?
כי בסוף, זה לא משנה מי עושה הכי הרבה רעש על המסכים. בפשטות משנה איפה היה הביקוש. משנה איפה הכסף נשאר. ומשנה אם אתה יודע להבדיל בין החלקים השונים בשוק.
יום מבורך מבורך ומוצלח,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סווינג ב׳שיטת הפיל׳
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳
🐘 אותו שלט, חנות אחרת
הרבה זמן לא התאמנתי אבל נזכרתי בחדר כושר בימים שאחרי החגים. אותו אולם. אותם מכשירים. אותו מזגן שלא באמת מקרר. על ההליכון הראשון עומד מישהו שכבר אחרי שבע דקות מסתכל על השעון כאילו הוא נחטף, ובפינה של המשקולות עומד אחד אחר, שקט, בלי דרמה, עובד לפי סטים של תוכנית, לא מתרגש מזה שאף אחד לא מוחא לו כפיים.
מבחוץ שניהם “מתאמנים”. בפועל, אחד נראה כאילו בא לבדוק אם יש לו חשק. השני בא להתאמן.
וזה בדיוק מה שהיה אתמול בשוק. מבחוץ ראינו “יום מסחר”. בפועל היו שם שני שווקים שונים לגמרי. שוק אחד נשבר תחת נפט, ריבית ופחד גיאופוליטי. שוק שני המשיך לעבוד בשקט דרך שבבים, AI ומגה-טק. אותו אולם. אותם מסכים. חוויה אחרת לגמרי.
מבחוץ זה נראה כמו עוד יום מעורב כזה. הדאו חטף 576 נקודות למטה, ה-S&P 500 ירד קלות, והנאסד״ק אפילו הצליח לסיים בירוק. הבוגרים שלי כבר מכירים את שיטת משוט ימין, משוט שמאל של השוק להתקדם בו.
אם מסתכלים על המדדים עלולים לפרש זאת כהתלבטות. מי שמביט על תרכובות המדדים ראה משהו אחר לגמרי: שתי שווקים שונים מתנהלים תחת אותם נתונים.
שוק אחד היה נפט, ריבית, פחד גיאופוליטי ועלויות. שם ישבו החומרים, התעשייה, הפיננסים, הנדל״ן, הצריכה המחזורית וכל מי שנזכר פתאום שהעולם האמיתי עדיין עולה כסף. שוק שני היה AI, שבבים ומגה-טק.
וזה בדיוק המקום שבו עלול הסוחר להתבלבל. הוא רואה ירוק קטן בנאסד״ק ואומר לעצמו “נו, אולי הכל נרגע”.
אבל השוק לא נרגע. הוא פשוט חילק תפקידים. כמו משפחה ישראלית טיפוסית בארוחת שישי, אחד מדבר על פוליטיקה, אחד על נדל״ן, אחד על הילדים, ובסוף כולם באותו שולחן אבל אף אחד לא באמת באותה שיחה. הרוב יותר משמיע מעט שומע.
🐘 למה?
הטעות של הרבה סוחרים היא שהם שואלים בבוקר: “השוק כעת שורי או דובי?” זו שאלה נוחה, אבל לא תמיד נבונה. השאלה הנכונה היא אחרת: איזה מהשני השווקים אתה סוחר היום?
כי אם סחרת את הדאו, קיבלת יום של לחץ. אם הסתכלת על רוחב השוק, קיבלת יום אדום וברור. ב-NYSE היו הרבה יותר יורדות מעולות, וגם בנאסד״ק התמונה הפנימית לא הייתה אחידה ותמימה. אבל אם הסתכלת על המגה-קאפ והשבבים, ראית ביקוש. ראית ידיים שממשיכות להחזיק.
🐘 הסיפור האמיתי היה בפיצול
ההסלמה מול איראן החזירה לשוק את אחד הפחדים הישנים שלו: אנרגיה. נפט שעולה מהר לא נשאר רק בתחנת הדלק. הוא נכנס לשולי רווח ונוגס, משפיע על עלות הובלה, תמחור של חברות תעופה, על בנייה, על חומרים, על הצרכן, ובסוף גם לראש של הפד.
במקביל, התשואות המשיכו לעלות. ה-10 שנים עלה ל-4.57%, וה-2 שנים ל-4.20%. אלה לא מספרים שמספרים סיפור של כסף קל. אלה מספרים שאומרים לסוחרים: חברים, אל תבנו מהר מדי על מתנות מהפד.
אפילו פרוטוקול הפד של יוני לא נתן לשוק חיבוק. הוא יותר נשמע כמו אבא שאומר לילד: “נראה, נדבר, אל תבנה על זה.”
ועדיין, בתוך כל זה, השבבים קיבלו ביקוש. NVIDIA עלתה יפה, Broadcom קיבלה רוח גבית מההסכם המורחב עם Apple, ו-Akamai קופצת חזק על סיפור תשתיות ואבטחת AI. זה לא אומר שהכל פיקס. זה כן אומר שהשוק עדיין יודע להפריד בין אזור שבו הוא מוריד סיכון לבין אזור שבו הוא מוכן להמשיך לסוחר ולקנות צמיחה.
ברוס קובנר אמר פעם שהדבר הראשון שצריך לדעת הוא מתי אתה טועה. אני מוסיף לזה עוד שכבה: קודם תדע בכלל באיזה שוק אתה נמצא. כי אתמול מי שניסה לשפוט את כל השוק לפי צבע אחד, קיבל שיעור יקר בכיס.
🐘 מה עושים?
מכאן, אני לא מחפש להיות צודק בהתייחס לכותרת המסכמת. אני מחפש לראות איפה הכסף נשאר גם שהכותרת לא נוחה. זה ההבדל בין ביקוש אמיתי לבין איפור מדדים.
אם הנפט ימשיך לטפס והתשואות יישארו גבוהות, הלחץ על הסקטורים הרחבים יכול להימשך.
זה לא חייב להפיל את כל השוק ביום אחד, אבל זה כן יכול לייצר שוק צר, סלקטיבי, עצבני, כזה שנותן תחושה טובה במדד ומכה כואבת במניה דווקא שלך. אתה מכיר את זה? המסך הראשי ירוק קטן, והתיק הפרטי נראה כאילו עבר עליו פקח עירוני עם מצב רוח רע.
לכן החל מכאן והלאה אני רוצה לראות שלושה דברים, האם השבבים ממשיכים להוביל או רק מתקנים טכנית?, האם הרוחב חוזר להשתפר?, והאם הנפט והתשואות נרגעים? או ממשיכים לנגוס את שולי הרווח.
בלי זה, כל עלייה במדד צריכה להיבחן בזהירות.סוחר לא חייב לנחש אם יש כאן התחלה של משבר או רק רעש גיאופוליטי. אתמול השוק לא נתן תשובה אחידה ומוחלטת, הוא היה מעורב. אבל הוא יצר אבחנה.
יש שוק אחד לחוץ, ויש שוק אחד של אמונה. העבודה שלך היא לא להתבלבל ביניהם. העבודה שלך היא לזהות מי מהן מנהל ומוביל את היום שבו אתה בוחר לוחץ על הכפתור.
וזו אולי התזכורת הכי חשובה מהיום הזה.
כמו בחדר כושר גם בשוק, לא כולם נמצאים באותו מקום עושים את אותה עבודה. חלק מזיעים מרעש וצלצולים של כאילו, חלק בונים מסה. חלק מחפשים תחושה טובה, חלק עובדים לפי תוכנית.
אתמול השוק שאל אותי שאלה פשוטה, האם אני מסתכל על מי שרץ על ההליכון מתוך לחץ, או על אני זה שבונה מסה?
כי בסוף, זה לא משנה מי עושה הכי הרבה רעש על המסכים. בפשטות משנה איפה היה הביקוש. משנה איפה הכסף נשאר. ומשנה אם אתה יודע להבדיל בין החלקים השונים בשוק.
יום מבורך מבורך ומוצלח,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סווינג ב׳שיטת הפיל׳
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳
Zohar liebovich - The ARTistry of Trading
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
גם אתה יכול לסחור ברווחיות וברוגע, באמצעות הכשרת המסחר בשיטת הפיל 3.3 למסחר בסוינג ומסחר תוך יומי בחוזים עתדיים.
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
גם אתה יכול לסחור ברווחיות וברוגע, באמצעות הכשרת המסחר בשיטת הפיל 3.3 למסחר בסוינג ומסחר תוך יומי בחוזים עתדיים.
פרסומים קשורים
כתב ויתור
המידע והפרסומים אינם מיועדים להיות, ואינם מהווים, ייעוץ או המלצה פיננסית, השקעתית, מסחרית או מכל סוג אחר המסופקת או מאושרת על ידי TradingView. קרא עוד ב־תנאי השימוש.
Zohar liebovich - The ARTistry of Trading
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
גם אתה יכול לסחור ברווחיות וברוגע, באמצעות הכשרת המסחר בשיטת הפיל 3.3 למסחר בסוינג ומסחר תוך יומי בחוזים עתדיים.
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
גם אתה יכול לסחור ברווחיות וברוגע, באמצעות הכשרת המסחר בשיטת הפיל 3.3 למסחר בסוינג ומסחר תוך יומי בחוזים עתדיים.
פרסומים קשורים
כתב ויתור
המידע והפרסומים אינם מיועדים להיות, ואינם מהווים, ייעוץ או המלצה פיננסית, השקעתית, מסחרית או מכל סוג אחר המסופקת או מאושרת על ידי TradingView. קרא עוד ב־תנאי השימוש.