זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית 15.06.26
מאז שהתחלתי לראות פרסומות לכל מיני סדנאות לפיתוח הזיכרון, אני נזכר כמה הזיכרון שלי בעצם "מצוין". הוא בוחר לעבוד בעיקר ברגעים שבהם כבר מאוחר מדי.
זה קורה לי כשאני פוגש מישהו שאני מכיר, אפילו פגשתי אותו כבר כמה פעמים, אבל השם שלו פשוט נעלם.
במקום לשאול, אני מתחיל לנהל שיחה שלמה בלי להשתמש בשם שלו, כאילו אני סוכן סמוי שאסור לי לחשוף ששכחתי פרט כה בסיסי. אני קורא לו "אחי", "חבר", "מה שלומך?" ובינתיים הראש שלי עובר על כל השמות בישראל בניסיון להיזכר.
מה שמצחיק הוא ככל שהשיחה מתארכת, כך האפשרות לשאול נעשית מביכה יותר. כי אחרי דקה עוד אפשר להגיד לו "תזכיר לי את השם", אבל אחרי עשר דקות אתה כבר מחויב לדמות שבנית, ומקווה שמישהו אחר יצטרף לשיחה ויציל אותך.
איך זה קשור לסקירה השבועית? לא קשור, סתם נזכרתי זה הצחיק אותי.
🐘 הרקטה שעלתה, והכסף שירד מן העננים
יש רגע כזה כשכולם עומדים ברחוב ומסתכלים למעלה. מישהו שמע רעש, מישהו כבר מצלם, מישהו אחר מסביר בביטחון גמור מה קורה, אף על פי שלפני דקה הוא בכלל התווכח עם הפקח על חניה של הגלגלים האחוריים על אדום לבן.
ככל שיותר אנשים מסתכלים לשמים, כך קשה יותר להוריד את הראש ולבדוק מה מתרחש ממש סביבך. זה פחות או יותר מה שקרה השבוע בשוק. כולם הסתכלו על SpaceX.
בצדק. החברה השלימה את ההנפקה הגדולה בהיסטוריה, גייסה כ-75 מיליארד דולר, פתחה את יום המסחר הראשון מעל מחיר ההנפקה וסיימה אותו בעלייה של כ-19%. ביקוש כזה אינו רק אירוע פיננסי, הוא מופע תרבותי שמספר כמה חזק עדיין הרצון של המשקיעים לקנות עתיד, חלום וסיפור שאפשר לספר בארוחת שבת.
אבל בזמן שהרקטה עלתה, הכסף עשה משהו הרבה יותר מעניין. הוא ירד מהעננים.
🐘 כולם הסתכלו למעלה
מניית SpaceX הייתה הכותרת שאי אפשר היה להתחרות בה.
מחיר ההנפקה נקבע על 135 דולר, המניה נפתחה ב-150 דולר וסיימה באזור 161 דולר. זו לא הייתה עוד הנפקה שמנסה להידחף לשוק דרך הדלת האחורית, אלא כניסה דרך הלובי עם תזמורת, שטיח אדום וכמה אנשים שכבר הספיקו להסביר למה המחיר הנוכחי זול.
אני מכיר את הרגע הזה אצל סוחרים.
אירוע גדול נכנס למסך, וכל השאר פתאום נהיה תפאורה. העיניים נמשכות למניה שזזה, לידיעה שמייצרת רעש ולגרף שנראה כאילו מישהו חיבר לו מנוע של מטוס.
אין בזה משהו רע.
סקרנות היא חלק מהמקצוע, וגם התלהבות אינה בעיה. הבעיה מתחילה כשאנחנו מניחים שמה שמושך הכי הרבה תשומת לב הוא גם הדבר החשוב ביותר שקורה בשוק.
ולפעמים זה באמת אותו הדבר. אבל לא תמיד, בכל מקרה הסברתי מדוע אנחנו אנשי וויקוף איננו סוחרים את הפתיחה, אפילו כסוחרי יום אנחנו מחכים לפחות חצי יום, במקרה שלנו לא פעלתי כי כבר נכנסה שבת.
🐘 מי הזיז את הכיסאות
כבר לפני ההנפקה הופיעו סימנים לכך שגופים גדולים מפחיתים חשיפה למניות הטכנולוגיה הגדולות. נתוני JPMorgan הצביעו על מכירות של קרנות גידור במניות המגה-קאפ, בין היתר כחלק מפינוי הון לקראת הופעתה של SPCX.
דמיין שולחן משפחתי שכבר מלא עד הקצה. פתאום מגיע אורח שאף אחד לא רוצה להשאיר עומד. לא בהכרח זורקים מישהו מהמשפחה, אבל מתחילים להזיז כסאות, לצמצם מרווחים ולשאול מי באמת חייב לשבת ליד השולחן הראשי ומי יעבור לשולחן הילדים.
כך מתנהג גם כסף.
הוא אינו מופיע יש מאין בכל פעם שמגיעה הזדמנות חדשה. לפעמים, כדי לפנות מקום לסיפור חדש, צריך למכור חלק מסיפור ישן.
זה יכול להסביר חלק מהתנודתיות שראינו במניות הענק במהלך יום שישי. אמזון ירדה, מניות אחרות נעו בחוסר שקט, וטסלה עברה מירידה לעלייה. אבל בעיניי, זו לא הנקודה החשובה של השבוע.
🐘 הסיפור התרחש על הקרקע
ה-S&P 500 סיים את יום שישי בעלייה של 0.5%, הדאו עלה 0.7% והנאסד"ק הוסיף 0.3%.
מי שמתמקד רק במדדים ראה יום חיובי. מי שהרים את מכסה המנוע גילה תמונה מעניינת הרבה יותר. בבורסת ניו יורק עלו 1,800 מניות לעומת 882 שירדו. בנאסד"ק נרשמו 2,545 עולות מול 1,870 יורדות.
זה לא פרט טכני שולי בסקירה. זה אומר שהעלייה לא הייתה תלויה רק בכמה מניות ענק שמחזיקות את המדדים על הכתפיים. זה היה יום רוחבי.
החומרים הובילו עם עלייה של 1.8%. הפיננסים עלו 1.4%, התשתיות 1.1% והנדל"ן 1%. גם מדד ראסל 2000 והמניות הבינוניות סיימו את היום בעליות.
במילים פשוטות, בזמן שהציבור הסתכל על החללית, השוק קנה כימיקלים, בנקים, נדל"ן וחברות "שאף אחד לא מכיר. וזה דווקא סימן חשוב ומעודד, עליות רוחביות הן האיכותיות ביותר מבחינתנו.
🐘 כי שוק בריא אינו מופע של איש אחד
כאשר שוק עולה בזכות קבוצה קטנה מאוד של מניות, הוא יכול להמשיך לעלות, לפעמים אפילו זמן רב. אבל זו עלייה שדורשת מאותן מניות להמשיך לסחוב משקל הולך וגדל.
זה כמו בניין רב קומות שבו רק מעלית אחת עובדת.
כל עוד היא ממשיכה לעלות ולרדת, כולם מסתדרים. אבל התור מתארך, המנוע מתחמם, וכל תקלה קטנה הופכת מיד לישיבת ועד דיירים עם צעקות בחדר המדרגות. נקווה כי השבוע נפתחו מעליות נוספות.
השתתפות של חומרים, פיננסים, נדל"ן, תשתיות ומניות קטנות אינה מבטיחה שהשוק ימשיך לעלות. אין בשוק תעודת ביטוח, ומי שמוכר לכם אחת כנראה גם מכיר מישהו שמוכר קרקע חקלאית עם נוף לרכבת הקלה.
אבל רוחב כזה כן מלמד שהביקוש אינו מרוכז בנקודה אחת בלבד. מבחינתי, זה נתון שוורי מעודד.
🐘 גם הנפט הוריד גובה
הירידה במחירי הנפט תמכה בתנועה הרחבה. החוזים על הנפט הגולמי ירדו ביום שישי ב-3.3% וננעלו באזור 84.88 דולר לחבית, על רקע התקווה להתקדמות בין ארה"ב לאיראן.
פורסמה מסגרת להסכם זמני, הכוללת הפסקת אש ופתיחה מחודשת של מצרי הורמוז, והתגובה הראשונית בשווקים הייתה ירידה נוספת בנפט ועלייה בחוזים על המדדים.
גם כאן צריך להיזהר מהנטייה האנושית להכריז שזהו הכל יסתדר.
הסכם ראשוני אינו סוף סיפור. בין כותרת, חתימה, יישום והחזקה לאורך זמן יש לפעמים מרחק גדול יותר מזה שבין ישראלי שאומר "אני כבר יוצא" לבין הרגע שבו הוא באמת נכנס לרכב.
אבל השוק אינו מחכה לשלמות. הוא מגיב לשינוי בהסתברות שמשהו יקרה. כאשר הסיכון להסלמה פוחת, הנפט יורד, הלחץ האינפלציוני העתידי עשוי להיחלש, תשואות האג"ח מקבלות מעט אוויר והמשקיעים מרשים לעצמם להרחיב את רשימת המניות שהם מוכנים לקנות.
לא ודאות. פחות פחד. לפעמים זה כל מה שהמחיר צריך כדי להמשיך לרדת או לעלות.
🐘 נתוני אמון הצרכנים
גם נתוני אמון הצרכנים סיפקו מעט הקלה. המדד של אוניברסיטת מישיגן עלה ביוני ל-48.9 לעומת 44.8 במאי. זה שיפור של יותר מ-9% בחודש אחד, והוא נבע במידה רבה מהקלה במחירי הדלק, אך רמת האמון עדיין נמוכה משמעותית מזו שנרשמה לפני שנה.
כלומר, הצרכן האמריקאי לא חוזר הביתה עם שקיות מלאות וצועק למישהו מבני הבית "תמזין חופשה".
הכוונה היא שהצרכן האמריקאי עדיין לא מרגיש בטוח או אופטימי באמת, אבל רמת המתח שלו ירדה מעט, בשוק, לפעמים ההבדל בין ירידה לעלייה אינו מעבר מפחד לאופוריה. הוא מעבר ממתח גדול למתח קצת יותר נסבל.
זה נשמע כמו הבדל קטן. אבל במחיר, זה יכול להיות הבדל עצום.
🐘 לא כל מה שנוצץ קיבל פרס
גם בתוך שוק חיובי, המשקיעים המשיכו להבחין בין חברות. מניית AMD עלתה כמעט 5% לאחר ש-Citi העלה את המלצתו ל"קנייה" ואת מחיר היעד ל-575 דולר. מניות השבבים המשיכו להוביל, ומדד המוליכים למחצה הוסיף 1.5% ביום שישי.
לעומתה, Adobe ירדה כמעט 7%.
החברה עקפה את תחזיות הרווח ואף העלתה את התחזית השנתית, אבל המשקיעים התמקדו בעזיבת סמנכ"ל הכספים ובשאלות הנוגעות לדרגי C בחברה ולאסטרטגיה הנוכחית שלהם.
זה שיעור חשוב בעיקר בעת הזאת של הבינה, שיעור חזק שהשוק מלמד, שיעור פשוט שאומר כי מספרים טובים אינם מספיקים כאשר הסיפור סביבם נעשה פחות מניח את הדעת. הסוחר המקצועי יודע שהמחיר אינו מתייחס רק אל השורה התחתונה. הוא מתייחס גם אל טון הדברים.
🐘 מה אני לוקח לשבוע החדש
אני נכנס לשבוע הנוכחי עם שתי תמונות בראש. בתמונה הראשונה נמצאת SpaceX, מניה חדשה, סיפור עצום, איש עצום וביקוש חריג. כמובן לא מתעלם מציבור שרוצה להיות חלק ממשהו שנראה גדול מהחיים.
בתמונה השנייה נמצאות מאות מניות הרבה פחות מרגשות, שעלו רוחבית, בסקטורים שונים ובגדלים שונים. התמונה הראשונה מייצרת כותרות. השנייה מייצרת הזדמנות.
כעת ארצה לראות האם ההתרחבות הזו ממשיכה.
האם המניות הקטנות והבינוניות שומרות על ביקוש, האם הביקוש לפיננסים ולחומרים ממשיך, האם הירידה בנפט באמת מחלחלת ומקלה על התשואות והציפיות לאינפלציה.
התנהלות הפד=אינפלציה ויכולת ההסכם עם איראן להחזיק מעמד ייבחנו עכשיו אל מול הוון מחדש של מחירים. השאלה לא תהיה רק מה נאמר, אלא האם הקונים ממשיכים להופיע גם אחרי שההתלהבות תדעך מעט.
התפקיד שלנו הוא לראות לאן הכסף הולך, מי מצטרף אליו, ובעיקר מי נשאר מאחור וכאשר הכותרת הגדולה תפסיק להבהב.
כי כשכולם מסתכלים לשמים או לכל כיוון אחד, תוך עיוורון למקום אחר או אז מגלה כי ההזדמנויות הייתה דווקא במקום העיוורון, השבוע מביטים סביב.
בברכת חודש טוב ומבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סווינג ב׳שיטת הפיל׳
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳
מאז שהתחלתי לראות פרסומות לכל מיני סדנאות לפיתוח הזיכרון, אני נזכר כמה הזיכרון שלי בעצם "מצוין". הוא בוחר לעבוד בעיקר ברגעים שבהם כבר מאוחר מדי.
זה קורה לי כשאני פוגש מישהו שאני מכיר, אפילו פגשתי אותו כבר כמה פעמים, אבל השם שלו פשוט נעלם.
במקום לשאול, אני מתחיל לנהל שיחה שלמה בלי להשתמש בשם שלו, כאילו אני סוכן סמוי שאסור לי לחשוף ששכחתי פרט כה בסיסי. אני קורא לו "אחי", "חבר", "מה שלומך?" ובינתיים הראש שלי עובר על כל השמות בישראל בניסיון להיזכר.
מה שמצחיק הוא ככל שהשיחה מתארכת, כך האפשרות לשאול נעשית מביכה יותר. כי אחרי דקה עוד אפשר להגיד לו "תזכיר לי את השם", אבל אחרי עשר דקות אתה כבר מחויב לדמות שבנית, ומקווה שמישהו אחר יצטרף לשיחה ויציל אותך.
איך זה קשור לסקירה השבועית? לא קשור, סתם נזכרתי זה הצחיק אותי.
🐘 הרקטה שעלתה, והכסף שירד מן העננים
יש רגע כזה כשכולם עומדים ברחוב ומסתכלים למעלה. מישהו שמע רעש, מישהו כבר מצלם, מישהו אחר מסביר בביטחון גמור מה קורה, אף על פי שלפני דקה הוא בכלל התווכח עם הפקח על חניה של הגלגלים האחוריים על אדום לבן.
ככל שיותר אנשים מסתכלים לשמים, כך קשה יותר להוריד את הראש ולבדוק מה מתרחש ממש סביבך. זה פחות או יותר מה שקרה השבוע בשוק. כולם הסתכלו על SpaceX.
בצדק. החברה השלימה את ההנפקה הגדולה בהיסטוריה, גייסה כ-75 מיליארד דולר, פתחה את יום המסחר הראשון מעל מחיר ההנפקה וסיימה אותו בעלייה של כ-19%. ביקוש כזה אינו רק אירוע פיננסי, הוא מופע תרבותי שמספר כמה חזק עדיין הרצון של המשקיעים לקנות עתיד, חלום וסיפור שאפשר לספר בארוחת שבת.
אבל בזמן שהרקטה עלתה, הכסף עשה משהו הרבה יותר מעניין. הוא ירד מהעננים.
🐘 כולם הסתכלו למעלה
מניית SpaceX הייתה הכותרת שאי אפשר היה להתחרות בה.
מחיר ההנפקה נקבע על 135 דולר, המניה נפתחה ב-150 דולר וסיימה באזור 161 דולר. זו לא הייתה עוד הנפקה שמנסה להידחף לשוק דרך הדלת האחורית, אלא כניסה דרך הלובי עם תזמורת, שטיח אדום וכמה אנשים שכבר הספיקו להסביר למה המחיר הנוכחי זול.
אני מכיר את הרגע הזה אצל סוחרים.
אירוע גדול נכנס למסך, וכל השאר פתאום נהיה תפאורה. העיניים נמשכות למניה שזזה, לידיעה שמייצרת רעש ולגרף שנראה כאילו מישהו חיבר לו מנוע של מטוס.
אין בזה משהו רע.
סקרנות היא חלק מהמקצוע, וגם התלהבות אינה בעיה. הבעיה מתחילה כשאנחנו מניחים שמה שמושך הכי הרבה תשומת לב הוא גם הדבר החשוב ביותר שקורה בשוק.
ולפעמים זה באמת אותו הדבר. אבל לא תמיד, בכל מקרה הסברתי מדוע אנחנו אנשי וויקוף איננו סוחרים את הפתיחה, אפילו כסוחרי יום אנחנו מחכים לפחות חצי יום, במקרה שלנו לא פעלתי כי כבר נכנסה שבת.
🐘 מי הזיז את הכיסאות
כבר לפני ההנפקה הופיעו סימנים לכך שגופים גדולים מפחיתים חשיפה למניות הטכנולוגיה הגדולות. נתוני JPMorgan הצביעו על מכירות של קרנות גידור במניות המגה-קאפ, בין היתר כחלק מפינוי הון לקראת הופעתה של SPCX.
דמיין שולחן משפחתי שכבר מלא עד הקצה. פתאום מגיע אורח שאף אחד לא רוצה להשאיר עומד. לא בהכרח זורקים מישהו מהמשפחה, אבל מתחילים להזיז כסאות, לצמצם מרווחים ולשאול מי באמת חייב לשבת ליד השולחן הראשי ומי יעבור לשולחן הילדים.
כך מתנהג גם כסף.
הוא אינו מופיע יש מאין בכל פעם שמגיעה הזדמנות חדשה. לפעמים, כדי לפנות מקום לסיפור חדש, צריך למכור חלק מסיפור ישן.
זה יכול להסביר חלק מהתנודתיות שראינו במניות הענק במהלך יום שישי. אמזון ירדה, מניות אחרות נעו בחוסר שקט, וטסלה עברה מירידה לעלייה. אבל בעיניי, זו לא הנקודה החשובה של השבוע.
🐘 הסיפור התרחש על הקרקע
ה-S&P 500 סיים את יום שישי בעלייה של 0.5%, הדאו עלה 0.7% והנאסד"ק הוסיף 0.3%.
מי שמתמקד רק במדדים ראה יום חיובי. מי שהרים את מכסה המנוע גילה תמונה מעניינת הרבה יותר. בבורסת ניו יורק עלו 1,800 מניות לעומת 882 שירדו. בנאסד"ק נרשמו 2,545 עולות מול 1,870 יורדות.
זה לא פרט טכני שולי בסקירה. זה אומר שהעלייה לא הייתה תלויה רק בכמה מניות ענק שמחזיקות את המדדים על הכתפיים. זה היה יום רוחבי.
החומרים הובילו עם עלייה של 1.8%. הפיננסים עלו 1.4%, התשתיות 1.1% והנדל"ן 1%. גם מדד ראסל 2000 והמניות הבינוניות סיימו את היום בעליות.
במילים פשוטות, בזמן שהציבור הסתכל על החללית, השוק קנה כימיקלים, בנקים, נדל"ן וחברות "שאף אחד לא מכיר. וזה דווקא סימן חשוב ומעודד, עליות רוחביות הן האיכותיות ביותר מבחינתנו.
🐘 כי שוק בריא אינו מופע של איש אחד
כאשר שוק עולה בזכות קבוצה קטנה מאוד של מניות, הוא יכול להמשיך לעלות, לפעמים אפילו זמן רב. אבל זו עלייה שדורשת מאותן מניות להמשיך לסחוב משקל הולך וגדל.
זה כמו בניין רב קומות שבו רק מעלית אחת עובדת.
כל עוד היא ממשיכה לעלות ולרדת, כולם מסתדרים. אבל התור מתארך, המנוע מתחמם, וכל תקלה קטנה הופכת מיד לישיבת ועד דיירים עם צעקות בחדר המדרגות. נקווה כי השבוע נפתחו מעליות נוספות.
השתתפות של חומרים, פיננסים, נדל"ן, תשתיות ומניות קטנות אינה מבטיחה שהשוק ימשיך לעלות. אין בשוק תעודת ביטוח, ומי שמוכר לכם אחת כנראה גם מכיר מישהו שמוכר קרקע חקלאית עם נוף לרכבת הקלה.
אבל רוחב כזה כן מלמד שהביקוש אינו מרוכז בנקודה אחת בלבד. מבחינתי, זה נתון שוורי מעודד.
🐘 גם הנפט הוריד גובה
הירידה במחירי הנפט תמכה בתנועה הרחבה. החוזים על הנפט הגולמי ירדו ביום שישי ב-3.3% וננעלו באזור 84.88 דולר לחבית, על רקע התקווה להתקדמות בין ארה"ב לאיראן.
פורסמה מסגרת להסכם זמני, הכוללת הפסקת אש ופתיחה מחודשת של מצרי הורמוז, והתגובה הראשונית בשווקים הייתה ירידה נוספת בנפט ועלייה בחוזים על המדדים.
גם כאן צריך להיזהר מהנטייה האנושית להכריז שזהו הכל יסתדר.
הסכם ראשוני אינו סוף סיפור. בין כותרת, חתימה, יישום והחזקה לאורך זמן יש לפעמים מרחק גדול יותר מזה שבין ישראלי שאומר "אני כבר יוצא" לבין הרגע שבו הוא באמת נכנס לרכב.
אבל השוק אינו מחכה לשלמות. הוא מגיב לשינוי בהסתברות שמשהו יקרה. כאשר הסיכון להסלמה פוחת, הנפט יורד, הלחץ האינפלציוני העתידי עשוי להיחלש, תשואות האג"ח מקבלות מעט אוויר והמשקיעים מרשים לעצמם להרחיב את רשימת המניות שהם מוכנים לקנות.
לא ודאות. פחות פחד. לפעמים זה כל מה שהמחיר צריך כדי להמשיך לרדת או לעלות.
🐘 נתוני אמון הצרכנים
גם נתוני אמון הצרכנים סיפקו מעט הקלה. המדד של אוניברסיטת מישיגן עלה ביוני ל-48.9 לעומת 44.8 במאי. זה שיפור של יותר מ-9% בחודש אחד, והוא נבע במידה רבה מהקלה במחירי הדלק, אך רמת האמון עדיין נמוכה משמעותית מזו שנרשמה לפני שנה.
כלומר, הצרכן האמריקאי לא חוזר הביתה עם שקיות מלאות וצועק למישהו מבני הבית "תמזין חופשה".
הכוונה היא שהצרכן האמריקאי עדיין לא מרגיש בטוח או אופטימי באמת, אבל רמת המתח שלו ירדה מעט, בשוק, לפעמים ההבדל בין ירידה לעלייה אינו מעבר מפחד לאופוריה. הוא מעבר ממתח גדול למתח קצת יותר נסבל.
זה נשמע כמו הבדל קטן. אבל במחיר, זה יכול להיות הבדל עצום.
🐘 לא כל מה שנוצץ קיבל פרס
גם בתוך שוק חיובי, המשקיעים המשיכו להבחין בין חברות. מניית AMD עלתה כמעט 5% לאחר ש-Citi העלה את המלצתו ל"קנייה" ואת מחיר היעד ל-575 דולר. מניות השבבים המשיכו להוביל, ומדד המוליכים למחצה הוסיף 1.5% ביום שישי.
לעומתה, Adobe ירדה כמעט 7%.
החברה עקפה את תחזיות הרווח ואף העלתה את התחזית השנתית, אבל המשקיעים התמקדו בעזיבת סמנכ"ל הכספים ובשאלות הנוגעות לדרגי C בחברה ולאסטרטגיה הנוכחית שלהם.
זה שיעור חשוב בעיקר בעת הזאת של הבינה, שיעור חזק שהשוק מלמד, שיעור פשוט שאומר כי מספרים טובים אינם מספיקים כאשר הסיפור סביבם נעשה פחות מניח את הדעת. הסוחר המקצועי יודע שהמחיר אינו מתייחס רק אל השורה התחתונה. הוא מתייחס גם אל טון הדברים.
🐘 מה אני לוקח לשבוע החדש
אני נכנס לשבוע הנוכחי עם שתי תמונות בראש. בתמונה הראשונה נמצאת SpaceX, מניה חדשה, סיפור עצום, איש עצום וביקוש חריג. כמובן לא מתעלם מציבור שרוצה להיות חלק ממשהו שנראה גדול מהחיים.
בתמונה השנייה נמצאות מאות מניות הרבה פחות מרגשות, שעלו רוחבית, בסקטורים שונים ובגדלים שונים. התמונה הראשונה מייצרת כותרות. השנייה מייצרת הזדמנות.
כעת ארצה לראות האם ההתרחבות הזו ממשיכה.
האם המניות הקטנות והבינוניות שומרות על ביקוש, האם הביקוש לפיננסים ולחומרים ממשיך, האם הירידה בנפט באמת מחלחלת ומקלה על התשואות והציפיות לאינפלציה.
התנהלות הפד=אינפלציה ויכולת ההסכם עם איראן להחזיק מעמד ייבחנו עכשיו אל מול הוון מחדש של מחירים. השאלה לא תהיה רק מה נאמר, אלא האם הקונים ממשיכים להופיע גם אחרי שההתלהבות תדעך מעט.
התפקיד שלנו הוא לראות לאן הכסף הולך, מי מצטרף אליו, ובעיקר מי נשאר מאחור וכאשר הכותרת הגדולה תפסיק להבהב.
כי כשכולם מסתכלים לשמים או לכל כיוון אחד, תוך עיוורון למקום אחר או אז מגלה כי ההזדמנויות הייתה דווקא במקום העיוורון, השבוע מביטים סביב.
בברכת חודש טוב ומבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סווינג ב׳שיטת הפיל׳
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳
Zohar liebovich - The ARTistry of Trading
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
גם אתה יכול לסחור ברווחיות וברוגע, באמצעות הכשרת המסחר בשיטת הפיל 3.3 למסחר בסוינג ומסחר תוך יומי בחוזים עתדיים.
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
גם אתה יכול לסחור ברווחיות וברוגע, באמצעות הכשרת המסחר בשיטת הפיל 3.3 למסחר בסוינג ומסחר תוך יומי בחוזים עתדיים.
כתב ויתור
המידע והפרסומים אינם מיועדים להיות, ואינם מהווים, ייעוץ או המלצה פיננסית, השקעתית, מסחרית או מכל סוג אחר המסופקת או מאושרת על ידי TradingView. קרא עוד ב־תנאי השימוש.
Zohar liebovich - The ARTistry of Trading
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
גם אתה יכול לסחור ברווחיות וברוגע, באמצעות הכשרת המסחר בשיטת הפיל 3.3 למסחר בסוינג ומסחר תוך יומי בחוזים עתדיים.
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
גם אתה יכול לסחור ברווחיות וברוגע, באמצעות הכשרת המסחר בשיטת הפיל 3.3 למסחר בסוינג ומסחר תוך יומי בחוזים עתדיים.
כתב ויתור
המידע והפרסומים אינם מיועדים להיות, ואינם מהווים, ייעוץ או המלצה פיננסית, השקעתית, מסחרית או מכל סוג אחר המסופקת או מאושרת על ידי TradingView. קרא עוד ב־תנאי השימוש.