זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
השולחן שישבתי בו בבית קפה 06.05.26
יש שולחנות כאלה בבתי קפה, שאתה מתיישב וכבר מהתנועה הראשונה של הכוס אתה מבין שמשהו לא מאוזן כאן עד הסוף. מכיר את הנדנוד המעצבן של השולחן?
לא אסון. לא דרמה. לא צריך לקרוא לנגר, להחליף רצפה, או להשבית את המקום. המלצר מגיע, מקפל מפית קטנה, דוחף אותה מתחת לאחת הרגליים, פתאום אפשר להמשיך כרגיל. השולחן לא הפך מושלם.
הוא פשוט הפסיק להציק מספיק כדי שהשיחה תוכל להמשיך. וזה בדיוק הסיפור של השוק אתמול. תבין יש רגעים שבהם השוק לא עולה כי הכל הסתדר. הוא עולה כי משהו אחד הפסיק ללחוץ לו על הגרון. אתמול זה היה הסיפור.
העולם לא התעורר רגוע יותר. המאקרו לא נהיה פתאום חיובי. הגיאופוליטיקה לא לבשה חליפה, התיישבה סביב השולחן, והבטיחה להתנהג בנימוס עד סוף הרבעון. בכל זאת משהו בפחד התרכך.
הנפט ירד. הכותרות סביב איראן ומצר הורמוז קצת איבדו מהחדות שלהן. הדוחות המשיכו להגיע חלקן טובים מאוד חלקן רעות, אבל לא מספיק רעים כדי לשבור את האמונה שהשוק עדיין יודע למצוא איפה יש חיים.
השוק לא שאל אתמול אם המצב טוב. הוא שאל שאלה הרבה יותר מעשית, כמעט מתריסה בפשטות שלה, הוא אמר "הפחד ישן צהרים, אפשר להמשיך לנוע צפונה?"
והמחיר ענה.
ה-S&P 500 עלה 0.81% וסגר סביב 7,259 נקודות. הנאסד״ק עלה 1.03% וסגר סביב 25,326 נקודות. הדאו עלה 0.73%, ראינו רוחב שוק בריא, עם 1,901 מניות עולות מול 837 יורדות ב-NYSE, וכל 11 הסקטורים מסיימים חיוביים או סביב האפס.
🐘 הפחד בשנ"צ והקונים חזרו
הדבר היפה בשוק הוא שהוא לא מחכה שמישהו יכתוב לו פתק מהרופא. הוא לא צריך אישור שהכל בסדר. לפעמים מספיק לו שהרע ביותר לא מתממש באותו רגע. וזה מה שקרה אתמול, השוק כבר דילג על המצב הקיים וממשיך במבט לאופק.
זה בא לידי ביטוי שהנפט ירד בחדות, על רקע ציפייה להתקדמות סביב איראן והאפשרות להקלה בזרימת הנפט מהמזרח התיכון. כאשר השוק תימחר פחות לחץ סביב אספקת נפט ומיצר הורמוז, גם אם הסיפור עדיין רחוק מלהיות סגור באמת.
עכשיו שים לב לנקודה החשובה: ירידת נפט לא הופכת את העולם לזול, רגוע ומחויך. היא פשוט מורידה לרגע את החשבון שהשוק פחד לקבל בסוף הארוחה. וזה מספיק כדי לנשום.
🐘 הכסף לא חזר לכל מקום, הוא חזר למקומות שהוא מאמין בהם
ההובלה המרכזית אתמול הגיעה שוב מטכנולוגיה, ובעיקר מהשבבים. מדד הסמיקונדקטורים קפץ מעל 4%, ואינטל הפכה לאחת הדמויות המרכזיות ביום הזה אחרי דיווח לפיו אפל בוחנת שימוש באינטל לייצור חלק מהשבבים שלה בארה״ב.
וזה לא רק סיפור של אינטל. זה סיפור על מה שהשוק מוכן לשלם עליו גם כשהוא לא רגוע. AI, שבבים, תשתיות חישוב, זיכרון, ייצור מקומי, שרשרת אספקה פחות תלויה בגורם אחד, אלה לא מילים יפות למצגת של מנכ״ל.
אלה אזורים שבהם הכסף עדיין מרגיש שיש עתיד שאפשר לתמחר. אבל כאן מגיעה המלכודת הקטנה. כי סוחר שרואה מדדים בשיאים יכול מהר מאוד לספר לעצמו שהכל חזר להיות שווה קנייה. רק שהשוק של אתמול לא היה שוק פשוט. הוא היה סלקטיבי בתחפושת של שוק אופטימי.
מצד אחד, אינטל, מיקרון, AMD וחברות שבבים קיבלו ביקוש חזק. מצד שני, פלאנטיר ירדה למרות דוח חזק, ושופיפיי נפלה בחדות אחרי הדוחות שלה. כלומר, השוק לא אמר “תביאו לי צמיחה ואני קונה”. הוא אמר: “תביאו לי צמיחה, אבל במחיר שמאפשר עוד פוטנציאל גדול ביחס לסיכון”.
🐘 דוח טוב הוא לא בהכרח כרטיס כניסה
אני רוצה כאן להדגיש עניין, כי זו נקודה שסוחרים מתחילים מפספסים שוב ושוב, ולא בגלל שהם לא חכמים. להפך. לפעמים דווקא מי שחושב עמוק מדי על מספרים, דוחות ותחזיות, שוכח שהשוק לא קורא דוח כמו רואה חשבון.
השוק קורא דוח כמו סוחר, כמו שאנחנו בודקים, אם הדייר החדש שלנו באמת יכול לשלם שכירות על הנכס המושקע שלנו גם בעוד חצי שנה.
האם ההכנסות גדלו? יפה. האם התחזית עלתה? מעולה. אבל האם המניה כבר תמחרה את כל זה? האם השוליים מספיק רחבים? וזה מה שקורה לאחרונה בשוק.
פלאנטיר יכולה להציג דוח מרשים ועדיין לרדת, כי הציפייה ממנה הייתה כמעט מיסטית דתית. שופיפיי יכולה להראות פעילות חזקה ועדיין לרדת, כי השוק לא מסתכל רק על מה קרה, הוא שואל כמה המחיר עלה מראש על מה שחשבו שיקרה.
ופה נכנסת המקצוענות שלך. לא לשאול “האם החברה טובה?”, אלא “מה המחיר כבר מהוון, מה המחיר כבר חלם, ומה המחיר מוכן שיקרה כעת בלי להתאכזב?”
🐘 המאקרו לא צעק, הוא לחש באוזן
הנתונים של אתמול לא נכנסו לחדר וטרקו את הדלת. הם יותר הרגישו כמו פתק קטן על המקרר משרד ההשקעות: “הכל עובד פיקס, אבל אבל עדיין יש ספק וחשש”. מגזר השירותים עדיין מתרחב, שוק העבודה יציב, והצרכן עדיין קונה.
וזה בדיוק סוג המאקרו שהשוק לפעמים יודע לחיות איתו: לא מושלם, לא מלהיב, לא כזה שגורם למישהו לדפוק על השולחן ולהגיד “הכל פצצה”, אבל גם לא מספיק חלש כדי להפוך את העליות לבדיחה.
וזה בדיוק האווירה שהשוק אוהב כשהוא רוצה להמשיך לעלות. לא חם מדי כדי להדליק מחדש פחד אינפלציוני גדול. לא קר מדי כדי להבהיל מצמיחה מתפוררת. משהו באמצע. לא מושלם, אבל נסבל. ובשוק, לפעמים “נסבל” זה מספיק כדי שהכסף יפסיק להתחבא.
אני יודע שזה נשמע כמעט פתטי. כי אנחנו רוצים סיפור גדול. דרמה. כותרת שתסביר את השיאים במשפט אחד. אבל השוק לא תמיד עובד ככה.
🐘 מה סוחר אמור לעשות עם יום כזה?
לא לרדוף. זו התשובה הראשונה שלי. מזכיר לך אנחנו במצב של קניות יתר.
זה מפתה. המדדים בשיאים, השבבים מתפוצצים למעלה, הנפט יורד, הכותרות פחות מפחידות, פתאום כל מניה ירוקה נראית כאילו היא מצאה באר מים במדבר. אבל סוחר שמחפש רווחיות יציבה לא חי מהתרגשות.
ובעיקר סוחר טוב מחזיק תוכנית. ואז שואל את עצמו, האם אני פועל לפיה, או לפי התחושה שכולם כבר בפנים ואני נשארתי בחוץ. אני לגמרי מכיר את הראש הזה.
אתה רואה שיאים חדשים, ואתה לא רוצה להיות זה שמסביר לעצמו או לחברה בעוד שבוע למה “היה ברור היה שזה ימשיך”.
מצד שני, אתה גם לא רוצה להיכנס בדיוק ברגע שבו השוק מחליט לקחת אוויר, ולבדוק מי קנה רק כי פחד כמוך להישאר בחוץ. השלמות שלך בכל החלטה חשובה מעצם איכות ההחלטה.
🐘 השאלה היום היא לא אם השוק חזק, אלא מי באמת מחזיק את החוזק
מכאן אני רוצה להסתכל על ההמשכיות. לא על הכותרת השיא. שיאים זה יפה, אבל שיאים בלי המשכיות הם כמו חנות יוקרה עם חלון ראווה מדהים בפנים נגמרה הסחורה.
אני רוצה לראות אם הסמיקונדקטורים ממשיכים להוביל. אני רוצה לראות אם Russell 2000 והמיד-קאפס ממשיכים להשתתף, כי אתמול הם נתנו סימן יפה ש. אני רוצה לראות אם הנפט ממשיך להתקרר או חוזר לאזורים הגבוהים.
ובעיקר, אני רוצה לראות איך השוק מגיב אם תגיע כותרת פחות טובה נוחה. כי שוק חזק לא נמדד רק כשהכל מסתדר. הוא נמדד כשהוא מקבל חדשות רעות ועדיין לא מתפרק.
🐘 הסיכום הפשוט: פחות פחד, יותר קונים
אז לא, אתמול אף אחד לא החליף את השולחנות בבית קפה. והמאקרו עדיין לא ממש חיובי. הגיאופוליטיקה עדיין כאן. הדוחות עדיין חלוקים בין חברות שהשוק מוכן להאמין להן, לבין חברה שהמחיר שלה כבר גבוה.
אתמול השוק שם את המפית הקטנה שלו מתחת לרגל השולחן. הנפט ירד. הפחד ירד. הרוחב השתפר. הכסף חזר למקומות שבהם הוא עדיין מאמין שיש עתיד. ולפעמים במסחר, זה כל מה שצריך כדי שהמחיר ימשיך לעלות עוד קצת.
לא ודאות. לא שלמות. רק מספיק יציבות כדי לבדוק מי רק זז עם הזרם ואיפה עדיין יש יחס סיכון-סיכוי שמצדיק בכל זאת הצטרפות.
יום טוב ומבורך,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל'
השולחן שישבתי בו בבית קפה 06.05.26
יש שולחנות כאלה בבתי קפה, שאתה מתיישב וכבר מהתנועה הראשונה של הכוס אתה מבין שמשהו לא מאוזן כאן עד הסוף. מכיר את הנדנוד המעצבן של השולחן?
לא אסון. לא דרמה. לא צריך לקרוא לנגר, להחליף רצפה, או להשבית את המקום. המלצר מגיע, מקפל מפית קטנה, דוחף אותה מתחת לאחת הרגליים, פתאום אפשר להמשיך כרגיל. השולחן לא הפך מושלם.
הוא פשוט הפסיק להציק מספיק כדי שהשיחה תוכל להמשיך. וזה בדיוק הסיפור של השוק אתמול. תבין יש רגעים שבהם השוק לא עולה כי הכל הסתדר. הוא עולה כי משהו אחד הפסיק ללחוץ לו על הגרון. אתמול זה היה הסיפור.
העולם לא התעורר רגוע יותר. המאקרו לא נהיה פתאום חיובי. הגיאופוליטיקה לא לבשה חליפה, התיישבה סביב השולחן, והבטיחה להתנהג בנימוס עד סוף הרבעון. בכל זאת משהו בפחד התרכך.
הנפט ירד. הכותרות סביב איראן ומצר הורמוז קצת איבדו מהחדות שלהן. הדוחות המשיכו להגיע חלקן טובים מאוד חלקן רעות, אבל לא מספיק רעים כדי לשבור את האמונה שהשוק עדיין יודע למצוא איפה יש חיים.
השוק לא שאל אתמול אם המצב טוב. הוא שאל שאלה הרבה יותר מעשית, כמעט מתריסה בפשטות שלה, הוא אמר "הפחד ישן צהרים, אפשר להמשיך לנוע צפונה?"
והמחיר ענה.
ה-S&P 500 עלה 0.81% וסגר סביב 7,259 נקודות. הנאסד״ק עלה 1.03% וסגר סביב 25,326 נקודות. הדאו עלה 0.73%, ראינו רוחב שוק בריא, עם 1,901 מניות עולות מול 837 יורדות ב-NYSE, וכל 11 הסקטורים מסיימים חיוביים או סביב האפס.
🐘 הפחד בשנ"צ והקונים חזרו
הדבר היפה בשוק הוא שהוא לא מחכה שמישהו יכתוב לו פתק מהרופא. הוא לא צריך אישור שהכל בסדר. לפעמים מספיק לו שהרע ביותר לא מתממש באותו רגע. וזה מה שקרה אתמול, השוק כבר דילג על המצב הקיים וממשיך במבט לאופק.
זה בא לידי ביטוי שהנפט ירד בחדות, על רקע ציפייה להתקדמות סביב איראן והאפשרות להקלה בזרימת הנפט מהמזרח התיכון. כאשר השוק תימחר פחות לחץ סביב אספקת נפט ומיצר הורמוז, גם אם הסיפור עדיין רחוק מלהיות סגור באמת.
עכשיו שים לב לנקודה החשובה: ירידת נפט לא הופכת את העולם לזול, רגוע ומחויך. היא פשוט מורידה לרגע את החשבון שהשוק פחד לקבל בסוף הארוחה. וזה מספיק כדי לנשום.
🐘 הכסף לא חזר לכל מקום, הוא חזר למקומות שהוא מאמין בהם
ההובלה המרכזית אתמול הגיעה שוב מטכנולוגיה, ובעיקר מהשבבים. מדד הסמיקונדקטורים קפץ מעל 4%, ואינטל הפכה לאחת הדמויות המרכזיות ביום הזה אחרי דיווח לפיו אפל בוחנת שימוש באינטל לייצור חלק מהשבבים שלה בארה״ב.
וזה לא רק סיפור של אינטל. זה סיפור על מה שהשוק מוכן לשלם עליו גם כשהוא לא רגוע. AI, שבבים, תשתיות חישוב, זיכרון, ייצור מקומי, שרשרת אספקה פחות תלויה בגורם אחד, אלה לא מילים יפות למצגת של מנכ״ל.
אלה אזורים שבהם הכסף עדיין מרגיש שיש עתיד שאפשר לתמחר. אבל כאן מגיעה המלכודת הקטנה. כי סוחר שרואה מדדים בשיאים יכול מהר מאוד לספר לעצמו שהכל חזר להיות שווה קנייה. רק שהשוק של אתמול לא היה שוק פשוט. הוא היה סלקטיבי בתחפושת של שוק אופטימי.
מצד אחד, אינטל, מיקרון, AMD וחברות שבבים קיבלו ביקוש חזק. מצד שני, פלאנטיר ירדה למרות דוח חזק, ושופיפיי נפלה בחדות אחרי הדוחות שלה. כלומר, השוק לא אמר “תביאו לי צמיחה ואני קונה”. הוא אמר: “תביאו לי צמיחה, אבל במחיר שמאפשר עוד פוטנציאל גדול ביחס לסיכון”.
🐘 דוח טוב הוא לא בהכרח כרטיס כניסה
אני רוצה כאן להדגיש עניין, כי זו נקודה שסוחרים מתחילים מפספסים שוב ושוב, ולא בגלל שהם לא חכמים. להפך. לפעמים דווקא מי שחושב עמוק מדי על מספרים, דוחות ותחזיות, שוכח שהשוק לא קורא דוח כמו רואה חשבון.
השוק קורא דוח כמו סוחר, כמו שאנחנו בודקים, אם הדייר החדש שלנו באמת יכול לשלם שכירות על הנכס המושקע שלנו גם בעוד חצי שנה.
האם ההכנסות גדלו? יפה. האם התחזית עלתה? מעולה. אבל האם המניה כבר תמחרה את כל זה? האם השוליים מספיק רחבים? וזה מה שקורה לאחרונה בשוק.
פלאנטיר יכולה להציג דוח מרשים ועדיין לרדת, כי הציפייה ממנה הייתה כמעט מיסטית דתית. שופיפיי יכולה להראות פעילות חזקה ועדיין לרדת, כי השוק לא מסתכל רק על מה קרה, הוא שואל כמה המחיר עלה מראש על מה שחשבו שיקרה.
ופה נכנסת המקצוענות שלך. לא לשאול “האם החברה טובה?”, אלא “מה המחיר כבר מהוון, מה המחיר כבר חלם, ומה המחיר מוכן שיקרה כעת בלי להתאכזב?”
🐘 המאקרו לא צעק, הוא לחש באוזן
הנתונים של אתמול לא נכנסו לחדר וטרקו את הדלת. הם יותר הרגישו כמו פתק קטן על המקרר משרד ההשקעות: “הכל עובד פיקס, אבל אבל עדיין יש ספק וחשש”. מגזר השירותים עדיין מתרחב, שוק העבודה יציב, והצרכן עדיין קונה.
וזה בדיוק סוג המאקרו שהשוק לפעמים יודע לחיות איתו: לא מושלם, לא מלהיב, לא כזה שגורם למישהו לדפוק על השולחן ולהגיד “הכל פצצה”, אבל גם לא מספיק חלש כדי להפוך את העליות לבדיחה.
וזה בדיוק האווירה שהשוק אוהב כשהוא רוצה להמשיך לעלות. לא חם מדי כדי להדליק מחדש פחד אינפלציוני גדול. לא קר מדי כדי להבהיל מצמיחה מתפוררת. משהו באמצע. לא מושלם, אבל נסבל. ובשוק, לפעמים “נסבל” זה מספיק כדי שהכסף יפסיק להתחבא.
אני יודע שזה נשמע כמעט פתטי. כי אנחנו רוצים סיפור גדול. דרמה. כותרת שתסביר את השיאים במשפט אחד. אבל השוק לא תמיד עובד ככה.
🐘 מה סוחר אמור לעשות עם יום כזה?
לא לרדוף. זו התשובה הראשונה שלי. מזכיר לך אנחנו במצב של קניות יתר.
זה מפתה. המדדים בשיאים, השבבים מתפוצצים למעלה, הנפט יורד, הכותרות פחות מפחידות, פתאום כל מניה ירוקה נראית כאילו היא מצאה באר מים במדבר. אבל סוחר שמחפש רווחיות יציבה לא חי מהתרגשות.
ובעיקר סוחר טוב מחזיק תוכנית. ואז שואל את עצמו, האם אני פועל לפיה, או לפי התחושה שכולם כבר בפנים ואני נשארתי בחוץ. אני לגמרי מכיר את הראש הזה.
אתה רואה שיאים חדשים, ואתה לא רוצה להיות זה שמסביר לעצמו או לחברה בעוד שבוע למה “היה ברור היה שזה ימשיך”.
מצד שני, אתה גם לא רוצה להיכנס בדיוק ברגע שבו השוק מחליט לקחת אוויר, ולבדוק מי קנה רק כי פחד כמוך להישאר בחוץ. השלמות שלך בכל החלטה חשובה מעצם איכות ההחלטה.
🐘 השאלה היום היא לא אם השוק חזק, אלא מי באמת מחזיק את החוזק
מכאן אני רוצה להסתכל על ההמשכיות. לא על הכותרת השיא. שיאים זה יפה, אבל שיאים בלי המשכיות הם כמו חנות יוקרה עם חלון ראווה מדהים בפנים נגמרה הסחורה.
אני רוצה לראות אם הסמיקונדקטורים ממשיכים להוביל. אני רוצה לראות אם Russell 2000 והמיד-קאפס ממשיכים להשתתף, כי אתמול הם נתנו סימן יפה ש. אני רוצה לראות אם הנפט ממשיך להתקרר או חוזר לאזורים הגבוהים.
ובעיקר, אני רוצה לראות איך השוק מגיב אם תגיע כותרת פחות טובה נוחה. כי שוק חזק לא נמדד רק כשהכל מסתדר. הוא נמדד כשהוא מקבל חדשות רעות ועדיין לא מתפרק.
🐘 הסיכום הפשוט: פחות פחד, יותר קונים
אז לא, אתמול אף אחד לא החליף את השולחנות בבית קפה. והמאקרו עדיין לא ממש חיובי. הגיאופוליטיקה עדיין כאן. הדוחות עדיין חלוקים בין חברות שהשוק מוכן להאמין להן, לבין חברה שהמחיר שלה כבר גבוה.
אתמול השוק שם את המפית הקטנה שלו מתחת לרגל השולחן. הנפט ירד. הפחד ירד. הרוחב השתפר. הכסף חזר למקומות שבהם הוא עדיין מאמין שיש עתיד. ולפעמים במסחר, זה כל מה שצריך כדי שהמחיר ימשיך לעלות עוד קצת.
לא ודאות. לא שלמות. רק מספיק יציבות כדי לבדוק מי רק זז עם הזרם ואיפה עדיין יש יחס סיכון-סיכוי שמצדיק בכל זאת הצטרפות.
יום טוב ומבורך,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל'
Zohar liebovich - The ARTistry of Trading
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
גם אתה יכול לסחור ברווחיות וברוגע, באמצעות הכשרת המסחר בשיטת הפיל 3.3 למסחר בסוינג ומסחר תוך יומי בחוזים עתדיים.
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
גם אתה יכול לסחור ברווחיות וברוגע, באמצעות הכשרת המסחר בשיטת הפיל 3.3 למסחר בסוינג ומסחר תוך יומי בחוזים עתדיים.
פרסומים קשורים
כתב ויתור
המידע והפרסומים אינם מיועדים להיות, ואינם מהווים, ייעוץ או המלצה פיננסית, השקעתית, מסחרית או מכל סוג אחר המסופקת או מאושרת על ידי TradingView. קרא עוד ב־תנאי השימוש.
Zohar liebovich - The ARTistry of Trading
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
גם אתה יכול לסחור ברווחיות וברוגע, באמצעות הכשרת המסחר בשיטת הפיל 3.3 למסחר בסוינג ומסחר תוך יומי בחוזים עתדיים.
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
גם אתה יכול לסחור ברווחיות וברוגע, באמצעות הכשרת המסחר בשיטת הפיל 3.3 למסחר בסוינג ומסחר תוך יומי בחוזים עתדיים.
פרסומים קשורים
כתב ויתור
המידע והפרסומים אינם מיועדים להיות, ואינם מהווים, ייעוץ או המלצה פיננסית, השקעתית, מסחרית או מכל סוג אחר המסופקת או מאושרת על ידי TradingView. קרא עוד ב־תנאי השימוש.