השוק צולל כבר כמעט שבועיים (עם לקיחת אוויר פה ושם) על רקע התפרצות והתפשטות וירוס הקורונה וכלל השלכותיו במישורים השונים כפי שנכתב, נסקר ומפורסם ללא הפסקה בכל הפלטפורמות האפשריות, אתרים, קב' פייסבוק ועוד.. מגוון הקולות שנשמעים נע בין מי שמזהיר מפני מפולת שממתינה לנו ממש מעבר לפינה ולא מעז לקנות שכן, קשה לקנות כשהכל צונח...ומי שמסתכל על השוק צונח בהנאה נטולת כל דאגה ופשוט מנצל את הירידות לצורך קניות (אחרי הכל, השוק נמצא במגמת עליה מבלי לרדת יותר מ -20% - מאז מרץ 2009).ומי שכלל לא מושקע ומנסה לנצל את התנודתיות לרווחים בטווח הקצר מאד ... והוותיקים המנוסים במיוחד שמנתחים לעומק את המשמעויות ואף מסמנים מיני יעדים שלא לומר מעריכים את גודל הנזקים.
מה שבטוח זה שרובנו מסכימים עם העובדה שהגורם העיקרי לכל המצב הוא הפחד ואי הוודאות מפני הוירוס לצד הפרסומים על הביטויים שלה בשטח/מדינות שמתמודדות איתו. ובכל הנוגע לישראל, לטעמי קיים פער עצום בין מידת נוכחות הוירוס לבין האופי ועוצמת הסיקורים לגביו מצד התקשורת. גישת הבידודים, סגירת שערים בפני מדינות אירופה ובקרוב אולי ארה"ב מהווה גישה לא מתפשרת (אני אגב בעד), אך עדיין, ערוצי החדשות דואגים להעצים את התמונה ולצבוע אותה בצבעים כמה שיותר עזים ומצליחים להבנות בפנינו מציאות מעוררת חרדות. מציאות שאינה הולמת את מה שקורה לפחות כרגע בארץ. וכולנו שואלים עד לאן, כמה עמוק יהיה התיקון/קריסה.
אז כבר הבנו שלא ניתן לדעת לאן הדברים הולכים באמת, מתי נתגבר על הקורונה ומה עוד נצטרך לספוג בדרך לשם ברמת המיקרו והמאקרו...וכל מה שנותר לנו זה לנהוג בזהירות יתרה בכל המובנים עד שהמצב יתייצב. לסיום, מבט על הספיי בראי הזמן ובאינטרוול חודשי, הוא עדיין נראה טוב... ומנגד, בשעה זו ממש החוזים העתידיים מצביעים על יום נוסף של ירידות חדות, עם פתיחה של מינוס 4% בכל המדדים והנפט קורס ב 22%.