האם מתחים גאופוליטיים מסכנים את שוק המניות של ברזיל?מדד הבובספה, מדד המניות המרכזי של ברזיל, מתמודד עם אתגרים משמעותיים הנובעים ממתחים גאופוליטיים בין ברזיל לארצות הברית. החלטת ממשל ארה"ב להטיל מכס של 50% על רוב הייצוא מברזיל, תוך ציון ההליכים המשפטיים נגד הנשיא לשעבר ז'איר בולסונארו, יצרה אי-ודאות רבה. ארה"ב טענה כי הצעד נועד להגיב להפרות זכויות אדם ולפגיעה בשלטון החוק במערכת המשפט הברזילאית, מה שמהווה סטייה ממחלוקות סחר מסורתיות. נשיא ברזיל, לואיז אינסיו לולה דה סילבה, דחה בתוקף את ההתערבות, והדגיש כי ברזיל מחויבת לריבונותה ולמו"מ על סחר, אך לא תתפשר על עצמאות מערכת המשפט.
להשלכות הכלכליות של המכסים היבטים רבים. תחומים כמו תעופה אזרחית, אנרגיה, מיץ תפוזים ונחושת מעובדת קיבלו פטור, אך יצוא מרכזי כמו בקר וקפה יישאו במלוא המכס. יצרני הבשר צופים הפסדים העולים על מיליארד דולר, ויצואני הקפה מזהירים מפני השלכות קשות. גולדמן זאקס מעריכה כי שיעור המכס הממוצע על הייצוא מברזיל לארה"ב יגיע לכ-30.8%. מעבר להשפעה הישירה על הסחר, הסכסוך פוגע באמון המשקיעים, במיוחד לאור העודף המסחרי של ארה"ב מול ברזיל. איום בתגובה ברזילאית מרחף, דבר שעלול להחריף את חוסר היציבות הכלכלית ולהשפיע עוד יותר על מדד הבובספה.
העימות מתרחב גם לתחום הטכנולוגי, ומוסיף מורכבות. הסנקציות של ארה"ב נגד שופט בית המשפט העליון הברזילאי, אלכסנדר מוראס, המנהל את משפט בולסונארו, קשורות לצווים שהוציא נגד חברות כמו X ו-Rumble בגין הפצת מידע כוזב לכאורה. עולות שאלות בנוגע למדיניות דיגיטלית וחופש הביטוי, כאשר אנליסטים טוענים כי פיקוח על ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות מהווה נושא סחר כלכלי. למרות הפטור שניתן לתחום התעופה (אמבראר), ההשפעה על תעשיות ההייטק וחששות הקשורים לקניין רוחני – כפי שהועלו בעבר על ידי נציג הסחר של ארה"ב – מגבירים את הזהירות בקרב משקיעים. כל הגורמים הללו מצביעים על תחזית בלתי יציבה למדד הבובספה.
Capitalmarkets
האם Ondas Holdings יכולה לעצב מחדש את השקעות טכנולוגיית ההגנה?Ondas Holdings (נאסד"ק: ONDS) סוללת דרך ייחודית בנוף המתפתח של טכנולוגיית ההגנה, וממצבת את עצמה באופן אסטרטגי על רקע מתחים גלובליים גוברים ומודרניזציה של הלחימה. עלייתה של החברה נובעת מגישה סינרגטית המשלבת פתרונות חדשניים של רחפנים אוטונומיים ורשתות אלחוטיות פרטיות עם מהלכים פיננסיים מחושבים. שותפות מפתח עם Klear, חברת טכנולוגיה פיננסית, מספקת ל-Ondas ולמערכת האקולוגית הצומחת שלה הון חוזר שאינו מדלל. מנגנון מימון זה, המתבצע מחוץ למאזן, מאפשר התרחבות מהירה ורכישות אסטרטגיות בתחומי ההגנה, ביטחון הפנים ותשתיות קריטיות, תוך שמירה על ערך בעלי המניות.
בנוסף, חברת הבת של Ondas, American Robotics, המובילה בתחום הרחפנים האוטונומיים עם אישור FAA, חתמה לאחרונה על שותפות ייצור ואספקה עם Detroit Manufacturing Systems (DMS). שיתוף פעולה זה, המבוסס על ייצור אמריקאי, נועד להגביר את יכולת ההרחבה, היעילות והעמידות של פלטפורמות הרחפנים המתקדמות של החברה. דגש זה על ייצור מקומי תואם יוזמות כמו צו הביצוע "שחרור הדומיננטיות האמריקאית ברחפנים", שמטרתו לחזק את תעשיית הרחפנים בארצות הברית, לעודד חדשנות ולשמור על הביטחון הלאומי מול תחרות זרה.
ההיצע של Ondas עונה ישירות על השינויים בפרדיגמת הלחימה המודרנית. רשתות האלחוט התעשייתיות הפרטיות שלה (FullMAX) מספקות תקשורת מאובטחת, קריטית לפעולות C4ISR ולשדה הקרב, בעוד שפתרונות הרחפנים האוטונומיים שלה, כגון מערכת Optimus ומערכת Iron Drone Raider ללוחמה נגד רחפנים, מהווים מרכיב חיוני באסטרטגיות מעקב, סיור ולחימה מתקדמות. עם התגברות חוסר היציבות הגיאופוליטית והביקוש הגובר ליכולות הגנה מתקדמות, הפלטפורמה המשולבת של Ondas - הן מבחינה תפעולית והן מבחינה פיננסית - ממוקמת לצמיחה משמעותית ומושכת עניין רב ממשקיעים הודות לגישתה החדשנית להקצאת הון ולקידום טכנולוגי.
האם המחיר של הימנעות מחילוץ היה שווה יותר מסתם כסף?בעקבות המשבר הפיננסי של 2008, בנק ברקליס עמד בפני החלטה מכרעת שתמשיך להדהד במסדרונות ההיסטוריה הפיננסית במשך יותר מעשור. ההסדר האחרון של הבנק בסך 40 מיליון ליש"ט עם רשות ההתנהגות הפיננסית (FCA) חושף צומת מרתק בין אסטרטגיות הישרדות, תאימות רגולטורית והעלות האמיתית של שמירה על עצמאות במהלך סערה פיננסית.
הסאגה סובבת סביב גיוס ההון של ברקליס בסך 11.8 מיליארד ליש"ט בשנת 2008, אשר בהצלחה עזר לבנק להימנע מהצלה ממשלתית - הישג שהבדיל אותו מרבים מעמיתיו. עם זאת, הרשת המורכבת של הסדרים עם משקיעים קטרים, כולל מבני עמלות מועדפים לכאורה ותשלומים לא מוצהרים בסך כולל של 322 מיליון ליש"ט, מעלה שאלות עמוקות לגבי האיזון העדין בין הישרדות מוסדית לבין שקיפות שוק. התיק הפך לציון דרך בהיסטוריה הפיננסית הבריטית, ומסמן את הפעם הראשונה בה מנכ"ל בנק גדול עמד בפני חבר מושבעים בגין אירועים הקשורים למשבר הפיננסי.
מה שהופך את המקרה הזה למרתק במיוחד הוא השלכותיו הרחבות על ממשל תאגידי ופיקוח רגולטורי. למרות הממצאים של ה-FCA בדבר התנהגות "חסרת אחריות" וחוסר יושרה, ברקליס צצה כמה שהרגולטור מכיר כ"ארגון שונה מאוד היום". טרנספורמציה זו, בשילוב עם הזיכוי המלא של כל המעורבים, כולל המנכ"ל לשעבר ג'ון ורלי ושלושה בכירים אחרים, מציגה נרטיב מורכב על אבולוציה מוסדית והאתגרים של שיפוט החלטות מתקופת המשבר דרך עדשת פוסט-משבר. הפתרון לא רק סוגר פרק בהיסטוריה של ברקליס אלא גם משמש תזכורת חזקה לכך שבעולם הפיננסים הגבוה, הקו בין אסטרטגיות הישרדות חדשניות לבין תאימות רגולטורית יכול לעתים קרובות להיות דק מאוד.


