אומדנים

מהם אומדנים/הערכות?

אומדנים הם תחזיות עתידיות לביצועים הפיננסיים של חברה, הנאספות מאנליסטים של מחקר מניות ומאוגדות לקונצנזוס שוק. תחזיות אלו מסייעות למשקיעים להעריך את ציפיות השוק למדדים פיננסיים מרכזיים. נהוג להשתמש באומדנים כדי להשוות בין ציפיות השוק לבין התוצאות בפועל שפורסמו, וכן כדי לבחון כיצד השתנה סנטימנט האנליסטים לאורך זמן.

אומדני הקונצנזוס מבוססים על שילוב התחזיות שמגישים אנליסטים מקצועיים המסקרים את החברה. בין התורמים נמנים בנקי השקעות, בתי ברוקראז' וחברות מחקר עצמאיות מרחבי העולם.

מערך נתוני האומדנים כולל תחזיות למגוון רחב של מדדים פיננסיים, בהם:

• רווח למניה (EPS)
• סך ההכנסות (Sales)
• עלות המכר
• רווח גולמי
• הוצאות מחקר ופיתוח
• הוצאות מכירה, הנהלה וכלליות (סה"כ)
• רווח נקי
• EBITDA
• EBIT
• סך הנכסים
• מזומנים והשקעות לטווח קצר
• סך החוב
• תזרים מזומנים מפעילות שוטפת
• תזרים מזומנים מפעילות השקעה
• תזרים מזומנים מפעילות מימון
• תזרים מזומנים חופשי (FCF)
• הוצאות הוניות (CAPEX)
• ערך ספרים למניה (BPS)
• דיבידנד למניה (DPS)

מאפייני המתודולוגיה

אומדני הקונצנזוס מייצגים את הממוצע האריתמטי של תחזיות האנליסטים שהוגשו במהלך תקופת הקונצנזוס הפעילה.

נתוני האומדנים מותאמים לאירועים תאגידיים כדי לשמור על יכולת ההשוואה בין תקופות היסטוריות שונות. ההתאמות עשויות לכלול: פיצולי מניות ופיצולים הפוכים, פיצולי פעילות (Spin-offs), הנפקות זכויות, דיבידנדים חריגים ואירועים מדללים המשפיעים על מספר המניות הקיימות, כגון המרת אג"ח להמרה, מימוש כתבי אופציה או חלוקת דיבידנד במניות.

כתוצאה מכך, אומדנים היסטוריים המבוססים על נתונים למניה עשויים להשתנות לאורך הזמן לאחר שמיושמת התאמה לאירוע תאגידי. כך נשמרת השוואה עקבית בין אומדנים היסטוריים לבין אומדנים עדכניים על בסיס אותו מספר מניות.

מאחר שציפיות האנליסטים משתנות באופן רציף, יש לראות באומדני הקונצנזוס ציפיות שוק דינמיות ולא תחזיות קבועות.

מאפיינים ייחודיים של מדדים שונים

האומדנים נאספים בדיוק כפי שהם מסופקים על ידי האנליסטים, ואינם מחושבים מחדש או נגזרים ממדדים פיננסיים אחרים.

ערכי הקונצנזוס משקפים את המתודולוגיה הנפוצה ביותר בשוק, בדרך כלל לפי כללי GAAP או לפי ערכים מתואמים שאינם כוללים פריטים חריגים וחד-פעמיים.

• המתודולוגיה לחישוב רווח למניה (EPS) משתנה בין אזורים שונים בעולם. באירופה נהוג להשתמש ב-EPS מתואם, באסיה לרוב משתמשים ב-EPS המדווח לפי תקני החשבונאות המקומיים, ואילו בארה"ב ובקנדה נהוג לפעול לפי המקובל בשוק המקומי.
• אומדני הכנסות (Sales) עשויים להתבסס על שיטות שונות בהתאם לענף ולתקני הדיווח. רוב החברות משתמשות במכירות נטו, חברות ביטוח עשויות להשתמש בפרמיות ברוטו שנרשמו, וחלק מהחברות מבחינות בין הכנסות לפי GAAP לבין הכנסות שאינן לפי GAAP.
• אומדנים עבור EBITDA, תזרים מזומנים מפעילות שוטפת, תזרים מפעילות השקעה, תזרים מפעילות מימון ותזרים מזומנים חופשי בדרך כלל אינם מסופקים עבור בנקים, בשל מגבלות בהשוואה ובשל הרלוונטיות הנמוכה של מדדים אלו לפעילות בנקאית.
• המתודולוגיה לחישוב הרווח הנקי משתנה בין אזורים. בארה"ב ובקנדה משתמשים בעיקר ברווח המדווח; באירופה בדרך כלל משתמשים ברווח המדווח, למעט בבריטניה שבה נפוץ יותר שימוש ברווח מתואם; באסיה נהוג להשתמש ברווח המדווח, למעט בהודו; ובאוסטרליה מקובל להשתמש ברווח מתואם.
• אומדני תזרים מזומנים חופשי (FCF) משקפים בדרך כלל מתודולוגיה ארוכת טווח, שבמידת הצורך אינה כוללת רכישות. בהתאם לסטנדרטים של האנליסטים, FCF עשוי להיות מוצג לפני מס או לאחר מס.
• אומדני הוצאות הוניות (CAPEX) מוצגים בדרך כלל כערכים חיוביים ומשקפים ברוב המקרים את סך ההוצאות ההוניות, ולא את ההוצאה ההונית נטו.
• אומדני דיבידנד למניה (DPS) אינם כוללים בדרך כלל דיבידנדים חריגים, כדי לשפר את יכולת ההשוואה בין תקופות דיווח שונות.