התחל
SPDR S&P 500 ETF TrustSPDR S&P 500 ETF TrustSPDR S&P 500 ETF Trust

SPDR S&P 500 ETF Trust

אין עיסקאות
ראה על הסופר-גרפים
סקירה כלליתגרףניתוחחדשותרעיונותדיוןעונתיים

‎SPY‎ רעיונות מסחר

סקירה יומית 19-09-25 אני חובב שעונים 🐘 האיש שחיפש גרגר אבק אחד בשעון בן 150 שנה אתמול ביליתי שעה בחנות קטנה ומאובקת בדרום תל אביב, צופה בשען בן 80. הוא לא תיקן שעון. הוא צד משהו. עם פינצטה זעירה, תחת זכוכית מגדלת ענקית, הוא סרק את הקרביים של שעון כיס שוויצרי בן 150 שנה. הוא לא חיפש בורג רופף או קפיץ שבור. הוא חיפש גרגר אבק אחד. אחרי דקות ארוכות של שקט, הוא הרים את עיניו האדומות, הסתכל עליי ואמר משפט אחד: "אתה רואה, כולם מסתכלים על המחוגים הגדולים והנוצצים זזים וחושבים שהכל בסדר גמור. אף אחד לא רואה את גרגר האבק הקטן שעומד לתקוע את כל המכונה המזוינת הזאת." המשפט הזה לא יצא לי מהראש המשיך איתי לתוך הכרית שהלכתי לישון. כי אתמול, בוול סטריט, כולם הסתכלו על המחוגים הגדולים והנוצצים. 🐘 ובינתיים בוול סטריט... כולם מסונוורים מהמחוגים אתה מרגיש את זה, נכון? את האופוריה הזאת באוויר. את תחושת ה-"אמרתי לכם" המתוקה. הפד לחש מילים מתוקות, והשוק המריא לשיאים חדשים. הכסף מרגיש קל, כמעט כמו אוויר. אבל זו בדיוק התחושה שממנה סוחרים חושבים צריכים לפחד יותר מכל גרף אדום. כי כשהכל נראה ברור... זה הרגע שבו רוב האנשים פשוט מפסיקים לחשוב. השוק הפך להיות מכור. מכור לכסף זול, כמו נרקומן שזקוק למנה הבאה שלו. הוא כבר לא מגיב לנתונים כלכליים אמיתיים, הוא מגיב רק ללחישות של הדילר שלו מהבנק המרכזי. והדילר הבטיח שהמנה בדרך, אז המכור מרחף באופוריה, שוכח שהמציאות מחוץ לבועה הזאת עדיין קיימת, קשוחה מתמיד. ובין המחוגים הנוצצים, היו כמה שהבריקו במיוחד. הראסל 2000, מדד המניות הקטנות, זינק ב-2.5% ושבר שיא שלא נראה מאז נובמבר 2021. תחשוב על המשמעות, החיילים הקטנים והספקולטיביים של השוק, אלה שרגישים יותר מכולם למצב הכלכלה, התעוררו מתרדמת של כמעט ארבע שנים. זה סימן לתיאבון לסיכון שגולש לקצוות הכי מסוכנים של המגרש. וכמובן, הסיפור הגדול של היום, הדרמה של אינטל ואנבידיה, הוא שיעור בפני עצמו על כוחו של נרטיב. השוק לא התעניין באינטל במשך שנים, היא הייתה הדינוזאור שכולם הספידו. אבל אז באה אנבידיה, המלכה הבלתי מעורערת, והניחה עליה את ידה. הזינוק של 28.79% הוא לא על טכנולוגיה, הוא על הכתרה. השוק אוהב סיפורים פשוטים, והסיפור של "הענק המתעורר שמקבל חותמת הכשר מהמלך" הוא סיפור שקל למכור. כל זה קורה בזמן שהאבסורד חוגג. מדד הייצור של פילדלפיה מראה נתון של 23.2, פי 7.6 מהצפי שעמד על 3.0. הכלכלה הריאלית צועקת "אנחנו דוהרים קדימה", בזמן שוול סטריט מתנהגת כאילו היא על ערש דווי וזקוקה להנשמה מלאכותית בדמות ריבית נמוכה. הפער הזה, בין הסיפור שהשוק מספר לעצמו לבין המציאות, הוא המקום שבו מסתתרים הסיכונים הגדולים ביותר. 🐘 אז איך לא להיות זה שנתקע כשהשעון נעצר? פשוט מאוד. אתה מפסיק להסתכל על המחוגים הגדולים, ומתחיל לחפש את גרגרי האבק. תחשוב על השוק של אתמול כמו על בניית גורד שחקים מפואר. סקטור הטכנולוגיה (1.3%+) הוא הפנטהאוז הנוצץ בקומה האחרונה, עם נוף מדהים ובריכה על הגג. אבל בזמן שכולם מסתכלים למעלה, אף אחד לא בודק את היסודות. היסודות, במקרה הזה, הם הצרכן האמריקאי, וסקטור מוצרי הצריכה הבסיסיים (1.0%-) ומוצרי המותרות (0.5%-) מראים סדקים רציניים. אתה בונה את המגדל הכי מפואר בעולם על יסודות רעועים, ומצפה שזה יחזיק מעמד? והנה עוד גרגר אבק למתקדמים: מדד S&P 500 Equal Weight עלה 0.7%, יותר מהמדד הרגיל (0.5%). זה אומר שהחייל הממוצע נלחם חזק יותר מהגנרל. זה מרגיש כמו חדשות טובות, "העליות מתרחבות", יגידו הפרשנים. אבל בעיניים של סוחר ותיק, זה נראה כמו השלב האחרון של המסיבה, הרגע שבו גם הדוד המבוגר שלא יודע לרקוד קופץ על הרחבה. זהו שלב האופוריה העממית, לרוב זה שלב המיקסום ולא הצטרפות. אתה מבין? התפקיד שלך הוא לא להיות אופטימי או פסימי. התפקיד שלך הוא להיות ריאליסט. לראות את הפנטהאוז, אבל לבדוק כל הזמן גם מצב הסדקים ביסודות. 🐘 הפעולה הקטנה שלך לסופ"ש שלפני השנה החדשה אז רגע לפני שאנחנו נכנסים לסוף השבוע, ורגע לפני שתקיעת השופר של ראש השנה תכריז על התחלה חדשה, תחשוב על השען הזקן הזה. השוק הוא אותו שעון בן 150 שנה, נוצץ ומדויק להפליא על פני השטח. התקשורת מראה לך את המחוגים הגדולים והמבריקים קובעים שיאים חדשים. אבל התפקיד שלך, כסוחר, הוא לא להריע למחוגים. התפקיד שלך הוא להיות השען. התפקיד שלך הוא לחפש את אותו גרגר אבק שאף אחד אחר לא רואה. אז הנה משימה קטנה לסופ"ש: קח גרף אחד שנראה לך "מושלם", מניה שאתה בטוח שהיא רק תעלה. ותקדיש בדיוק 30 דקות כדי למצוא את הסיבה האחת שבגללה היא יכולה להתרסק. תהפוך לאותו שען, ותצוד את גרגר האבק שלך. זו הדרך הנכונה להתכונן לשנה החדשה. מודעות וניהול סיכונים ולא תקווה עיוורת. שנה טוב וסוף שבוע עוצמתי, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
AMEX:SPY
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
1
סקירה יומית 25.9.25 - חוזרים לעמדת המסחרחוזרים לעמדת המסחר. אחרי כמה ימי דבש ותפוחים, הגיע הזמן לחזור לזירה האמיתית, המקום שבו הדבש היחיד הוא רווח נעול והתפוחים היחידים הם אלו של אפל (AAPL), וגם הם חטפו ביס קטן בימים האחרונים. אני מקווה שהחופשה נתנה לכם פרספקטיבה, כי תאמינו לי, אתם תצטרכו אותה. השוק לא חיכה לאף אחד, והוא השאיר לנו כמה רמזים מעניינים על השולחן. במבט טכני יבש על הגרף של ה-SPY, אי אפשר להתעלם מהדרמה הקטנה שהתחוללה שם למעלה. השוק טיפס יפה בתוך תעלה עולה ומסודרת, כמו ילד טוב שהולך בדיוק בין הקווים. אבל אז, בנקודה מספר 2, הוא התחיל להיראות קצת עייף, מתנשף, כמו רץ מרתון שמגלה שקו הסיום הוא רק מיראז'. הנרות התחילו להתכווץ, הווליום התחיל לזייף, ובסופו של דבר, קיבלנו שבירה קטנה של קו המגמה התחתון, תנועה קטנה למטה שאומרת המון. זו לא מפולת, חברים, זו לחישה. והלחישה הזו אומרת: "הקונים אולי לוקחים הפסקה קצרה". 🐘 למה השוק זרק את החדשות הטובות לפח? אתה ראית את זה אתמול, בדיוק כמוני. מייקרון (MU) מפרסמת דוח שהיה אמור לשלוח אותה למסלול המראה סביב הירח, עם הכנסות ורווחים שעוקפים כל תחזית אפשרית. ומה קורה בתגובה? המניה חוטפת כאפה של כמעט 3% למטה, כאילו הרגע הודיעה על פשיטת רגל. זה לא נגמר שם, חבר. אורקל (ORCL), ענקית התוכנה, הכריזה על פרויקט תשתית AI מפלצתי עם שמות כמו OpenAI וסופטבנק, פרויקט שאמור להדפיס להם כסף לשנים קדימה. התגובה של וול סטריט? ירידה של כמעט 2%, תודה רבה ושלום. אם אתה יושב שם מול המסך, מגרד בראש ושואל את עצמך אם איבדת את יכולת הניתוח והבנה שלך, אז תן לי להרגיע אותך אתה לא לבד. זה בדיוק הרגע שבו סוחרים אופטימיים מתחילים להרגיש את טעם המררה של התסכול, הרגע שבו השוק נראה כמו משחק מכור שאתה לא מבין את החוקים שלו. אבל פה מתחיל משחק האגוזים, עליך לפצח אותם. 🐘 ההנגאובר של פאוול ביום שני רקדנו כולנו במסיבת שיאים חדשים (שיא שנתי חדש תרתי משמע), שהונעה מכל כותרת AI אפשרית. אבל אז, ביום שלישי בזמן מנוחת החג, הגיע פאוול, יו"ר הפד, והזכיר לכולם בקולו המונוטוני שהמניות "מוערכות ברמה גבוהה למדי". זה היה האיתות העדין של המבוגר האחראי לכבות את המוזיקה ולהדליק את האורות, והמשקיעים שמעו אותו היטב. מה שראינו אתמול לא היה מפולת, זו הייתה התפכחות. השוק, במיוחד מניות הטק הגדולות, סבל מהנגאובר קל. אחרי חודשים של ריצה מטורפת, כל מה שהיה צריך זה תזכורת קטנה שהכסף לא גדל על העצים, גם לא על עצי הסיליקון של עמק הסיליקון, כדי לגרום לאנשים לממש קצת רווחים. הסיפור של מייקרון ואורקל הוא שיעור קלאסי במה שנקרא "מכור את החדשות" (Sell the News). הציפיות מהדוחות ומההכרזות שלהן כבר היו מגולמות עמוק בתוך המחיר הגבוה של המניות. כשהחדשות הטובות סוף סוף הגיעו, לא נשאר אף אחד שיהיה מוכן לשלם אפילו יותר, אז המוכרים פשוט הציפו את הקונים המעטים שעוד נשארו. 🐘 תמצא את הבר השקט אז מה עושה סוחר נבון כשהמסיבה במניות הטק הופכת צפופה מדי והאלכוהול מתחיל להיגמר? הוא לא הולך הביתה בייאוש. הוא סורק את המקום ומחפש את הבר השקט בפינה, המקום שבו מתנהלות השיחות המעניינות באמת. בזמן שטכנולוגיה ושירותי התקשורת דיממו, תסתכל איפה הכסף החליט להחנות. סקטור האנרגיה זינק ב-1.2% כשמחיר הנפט עולה, מה שמראה שיש עדיין דרישה לכלכלה ה"ישנה". אפילו הסקטורים ה"משעממים" כמו תשתיות (+0.7%) ומוצרי צריכה בסיסיים (+0.1%) סיימו בירוק, מה שמאותת על בריחה קטנה של הון אל חוף מבטחים. ושימו לב לסיפור המרתק של טסלה (TSLA), שעלתה בכמעט 4% וסחבה לבדה את כל סקטור מוצרי הצריכה למעלה. במקביל, חברת הכרייה פריפורט-מקורן (FCX) התרסקה בכמעט 17% אחרי תקרית קטלנית במכרה באינדונזיה, והפילה איתה את כל סקטור חומרי הגלם. השוק הוא לא גוף אחד, הוא זירת קרב של נרטיבים שונים, והכסף פשוט זורם למקום שבו הסיפור הכי משכנע כרגע. 🐘 הקלף הבא השוק כרגע נמצא במצב של לקיחת אויר. הוא הוריד קצת קיטור, עיכל את ההערות של פאוול, ועכשיו הוא ממתין לזרז הבא. הקלף המשמעותי הבא שיחולק במשחק הפוקר הזה הוא מדד המחירים PCE שיפורסם ביום שישי, מדד האינפלציה המועדף על הפד. הנתון הזה יקבע את הטון לשבוע הבא. נתון גבוה מהצפוי עלול לשלוח גלי הלם ולגרום לשוק לחשב מחדש את מסלול הורדות הריבית. נתון נמוך, לעומת זאת, יכול להיות הדלק שהמסיבה צריכה כדי להתניע מחדש את הראלי. אל תתנו לנתוני מכירות הבתים החדשים, שהיו חזקים באופן מפתיע, לבלבל אתכם. הם מראים שיש כיסים של עוצמה בכלכלה, במיוחד אצל העשירונים העליונים שנהנו מעליית המניות. אבל הכוח הזה רק מסבך את התמונה עבור הפד, שמנסה לקרר את הכלכלה בלי לשבור אותה. כפי שאמר פעם ג'סי ליברמור, "השוק אף פעם לא טועה - הדעות כן". תפסיקו לנסות לנחש מה יקרה. במקום זאת, תתבוננו בהתנהגות המחיר, תבינו לאן הכסף החכם זורם, ותהיו מוכנים להגיב למה שהשוק מראה לכם, לא למה שאתם רוצים שהוא יראה. זו הדרך היחידה לשרוד ואז לשגשג במרתון האינסופי הזה. גמר חתימה טובה, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3 נ.ב. ישנה אמרה ותיקה, סוג של פולקלור בוול סטריט שלוחשים במסדרונות לקראת התקופה הזו: "מכור בראש השנה, קנה ביום כיפור". הרעיון הוא לא מיסטי, הוא פסיכולוגי לחלוטין. ראש השנה מסמל לעתים קרובות שיא של אופטימיות, סוף הראלי של הקיץ, הנקודה שבה כולם מרגישים טוב וזה בדיוק הזמן של הכסף החכם לקחת קצת צ'יפים מהשולחן. עשרת ימי התשובה שלאחר מכן הם ימים של חשבון נפש גם בשוק, ווליום נמוך, חוסר ודאות ונטייה טבעית של השוק "לכפר על חטאיו", כלומר, לתקן קצת למטה ולנקות פוזיציות חלשות. ויום כיפור? זהו יום ה'קפיטולציה', רגע השיא של הכפרה. לעתים קרובות, זוהי נקודת השפל הפסיכולוגית שממנה השוק, אחרי שהתנקה, מרגיש קל ומוכן להתחיל את הראלי המסורתי של סוף השנה. האם זו נבואה שמגשימה את עצמה? אולי. האם זה עובד כל שנה? ממש לא. אבל כמו כל אגדה טובה, יש בה גרעין של אמת על הקצב והפסיכולוגיה של ההמון - וזה כשלעצמו שיעור ששווה זהב.
AMEX:SPY
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
1
סקירה יומית 17.9.25 - מה למדתי ממורה הנהיגה שלי אני זוכר את מורה הנהיגה הראשון שלי, איש ומורה נחמד בשם עוז. בשיעור הראשון, עוד לפני שנגעתי בהגה, הוא אמר לי משפט שלא שכחתי עד היום: "תשמע ילד, כל הנהגים הגרועים מסתכלים על האוטו שמולם. נהגים טובים? הם מסתכלים שלושה רכבים קדימה". באותו רגע זה נשמע לי כמו קשקוש, אבל הוא התעקש שזה הכלל הכי חשוב בכביש. תכלס, יש ימים שהשוק מרגיש כמו פקק תנועה ענק שבו כולם מחכים שהרכב הראשון יזוז. אף אחד לא רוצה להיות זה שמתחיל, אז כולם פשוט עומדים במקום. ככה בדיוק הרגיש המסחר אתמול, רגע לפני ההודעה החשובה של הבנק המרכזי (הפד). השוק נזכר לרגע איך עושים מהלכים יפים, אבל אז עצר כדי לחשב מסלול מחדש. 🐘 אנשים קונים בלי הכרה אתמול היה יום של בית ספר. הוא הראה לך למה חשוב לעבוד עם תוכנית מסודרת ולא לפי הרגש. המדדים הגדולים, ה-S&P 500 והנאסד"ק, פתחו את הבוקר בשיא חדש, כאילו באו למסיבה, אמרו שלום יפה, והתיישבו בצד לחכות לאקשן. הדאו ג'ונס, האח הגדול והרציני, ירד קצת, כאילו אמר, "חבר'ה, אני כרגע לא במשחק שלכם". השוק כולו נכנס למצב "הולד", כמו שאתה שם שיר בהמתנה. הסיבה? הגיעו נתונים כלכליים שהראו שהאמריקאים קונים בלי לעשות חשבון (המכירות עלו ב-0.6% במקום 0.3% שציפו). זה אומר שהכלכלה חזקה, אבל זה גם אומר שהמחירים לא ממהרים לרדת, מה שמסבך את ההחלטה של הפד. זה קצת כמו לנסות ללמד ילד לחסוך כסף בזמן שהחבר'ה שלו ממשיכים לבזבז ולא בא לו להיות חריג. 🐘 ההחלטה של הפד עכשיו לעניין המרכזי - כולם די בטוחים שהפד יוריד את הריבית ברבע אחוז. זה הימור כל כך בטוח, שזה אפילו לא מעניין. השאלה האמיתית היא לא אם יורידו, אלא מה יגידו אחרי ההורדה. זה כמו שילד מקבל מתנה, השאלה היא לא אם הוא יקבל, אלא אם מבטיחים לו עוד מתנות (הורדות) בהמשך. מה שחשוב להבין זה שהנתונים הכלכליים החזקים נותנים ליו"ר הפד, ג'רום פאוול, סיבה טובה להיות זהיר. הוא יכול להגיד, "חברים, הורדנו ריבית, אבל אל תתלהבו יותר מדי, הכלכלה חזקה" לכן תהיה הורדה אבל פחות מ-0.25 אחוז. פה נכנס לתמונה הכלל של וויקוף: השוק אוהב לעשות את ההפך ממה שכולם מצפים. הוא אוהב "לעבוד" על כולם, וזו בדיוק הנקודה שצריך להיזהר בה, כי לשוק דרכים יצירתיות משלו לעשות דברים. 🐘 איפה נסחר הכסף החכם אתמול? בזמן שכולם בהו בכותרות על הפד, הכסף הגדול זרם למקומות אחרים. סקטור האנרגיה קפץ ב-1.7%, והסיבה פשוטה: מחיר הנפט עלה. זה לא קשור לריבית, זה קשור לביקוש והיצע בעולם האמיתי. זה שיעור חשוב: תמיד תסתכלו איפה הדברים קורים בפועל, לא רק איפה שמדברים עליהם. בטכנולוגיה היה בלאגן חיובי. טסלה עלתה יפה (2.8%), כי המשקיעים נזכרו שמכוניות חשמליות זה עדיין העתיד. אמזון הוסיפה אחוז, כי מי מאיתנו הולך להפסיק להזמין חבילות? ואורקל, שמתעסקת עם הסיפור של טיקטוק, עלתה גם היא, מה שמראה שלפעמים סיפורים מורכבים מושכים את המשקיעים. 🐘 הפרטים הקטנים קרו אתמול עוד כמה דברים מתחת לרדאר. הקונגרס נתן לנשיא טראמפ יותר כוח להחליט על מכסים. זה אולי נשמע משעמם, אבל זה כמו לתת למישהו ג'וקר שיכול לשנות את כל המשחק ברגע. זה קלף שיכול לטרוף את כל התחזיות של הפד. בצד השני, וורנר ברדרס דיסקברי ירדה ב-6.2% אחרי שאנליסטים הורידו לה את הדירוג. תחשבו על זה כמו מסעדה אהובה שפתאום מקבלת ביקורת גרועה - ברור שפחות אנשים ירצו ללכת אליה. זה מזכיר לנו שתמיד חשוב להבין מי קונה ומי מוכר מניה, ולא רק להסתכל על תנועת המחיר שלה. 🐘 שיעור חשוב לסוחר החושב אם אתם מחכים שהפד יצייר לכם מתווה, אתם תפספסו את הרכבת. השוק כבר החליט מה הוא חושב; מה שמעניין עכשיו זה איך הוא יגיב לחדשות עצמן. כמו שוויקוף לימד, השוק הוא מאזן כוחות בין קונים למוכרים - לא בין הפחדים והתקוות שלכם. המחיר מראה מה קורה באמת, לא מה שאנחנו רוצים שיקרה. הדבר הנכון לעשות הוא לחכות ולראות איך השוק מגיב לדברים שפאוול יגיד אחרי ההחלטה. השוק יכול לעלות בגלל הודעה טובה, ואז ליפול בגלל מילה אחת לא נכונה במסיבת העיתונאים. זה כמו ריקוד - מה שחשוב זה לא הצעד הראשון, אלא איך כל התנועה נראית ביחד. 🐘 אז איך סוחרים נכון עכשיו? במצב כזה, הכי חשוב זה לזכור שהשוק לא חייב לכם כלום. אם אתם רוצים להצליח, אתם צריכים לזרום איתו, לא ללכת נגדו. זה אומר: לקחת פוזיציות קטנות יותר, לשים סטופ-לוס קרוב, ולהיות מוכנים לשנות דעה אם השוק מראה לכם שטעיתם. אל תנסו להיות גאונים. השוק מלא באנשים שידעו "בדיוק מה יקרה" והפסידו. תעבדו עם מה שאתם רואים, תשמרו על כללים ברורים, ותזכרו: המטרה היא לא להיות צודק, המטרה היא להרוויח כסף. והיום, אני נזכר שוב בעוז, מורה הנהיגה. רוב השוק נועץ עיניים בפנסים האחוריים של רכב אחד, זה של ג'רום פאוול. הם מחכים לראות אם הוא ילחץ על הברקס או ייתן גז. אבל הכסף האמיתי לא נמצא בתגובה לאוטו שמלפנים, אלא בזיהוי הנתיב הפנוי שלושה רכבים קדימה. תסתכלו מעבר לרעש של ההודעה ותראו לאן הכסף החכם באמת זז. ככה נמנעים מהתאונה. יום מבורך, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
AMEX:SPYלונג
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
1
סקירה יומית 18.9.25 - נעלי עור היה פעם סנדלר זקן בירושלים, בשבוע האחרון של חודש אלול. הכרתי אותו, איש של עור ועורקים, שריח הדבק והעבודה היה חלק מהדי.אן.איי שלו. כל השנה הוא היה עובד כמו מכונה, פטיש ומחט בידיים סדוקות, אבל בשבוע הזה, האוויר היה משתנה, והוא היה עוצר הכל, נועל את החנות הקטנה שלו ומתיישב עם פנקס שחור ועיפרון קהה. זה היה הטקס השנתי שלו, והוא התייחס אליו בקדושה. הוא לא היה סופר כסף, זה היה קטן עליו. הוא היה עושה מה שקרא לו "חשבון נפש של נעליים" סוג של תהליך רוחני שרק הוא הבין לעומק. הוא היה בודק כמה זוגות תיקן, כמה נזרקו כי לא היה להם סיכוי, וכמה לקוחות חזרו עם חיוך וכמה עם תלונה שקטה בעיניים. הוא היה ממשש את העור, מרחרח את השאריות, ונזכר בסיפור שמאחורי כל זוג. ובסוף כל יום כזה, אחרי שעות של שתיקה מהורהרת, הוא היה מסתכל עליי במבט עייף ושואל תמיד את אותה שאלה: "אתה חושב שהעור זוכר את הצורה של הרגל, או שהרגל פשוט מתרגלת לצורת העור?". אני חושב על השאלה הזאת כשאני מסתכל על מה שקרה אתמול בשוק. כי גם אתה, בדיוק כמו הסנדלר, יושב מול הפנקס שלך - חשבון המסחר - ועושה את חשבון הנפש היומי שלך. אתה רואה את הכותרות הצועקות שהפד הוריד ריבית, שזה אמור להיות כמו גשם של דבש על אותיות השווקים. אבל משהו בחשבון שלך מרגיש חמוץ, דביק, והגשם הזה מרגיש יותר כמו ברד חד שפוצע לך את הפוזיציות הפתוחות. התחושה הזאת, הפער הבלתי נסבל בין הסיפור למציאות, נובע מכך שלימדו אותך להסתכל על מופע הקסמים, אבל לא על הידיים של הקוסם. הורדת הריבית הייתה הסחת הדעת המושלמת, עשן וראי. כולם בהו בה, חיכו לה כאילו היא הגאולה, צהלו כשהיא הגיעה. אבל בזמן שעיניך היו נעוצות בכדור האדום והנוצץ הזה, היד השנייה של השוק ביצעה את התרגיל האמיתי, בשקט, מתחת לשולחן, במחשכים שבין שורות הקוד. התרגיל היה פשוט להבנה אבל קשה לעיכול: בריחה המונית מהסיפור היפה והמוכר ונסיעה חפוזה אל המקום הבטוח והמשעמם. תראה מה קרה. הדאו ג'ונס, המדד של החברות הוותיקות והכבדות, אלה שמוכרות לך סכיני גילוח ומנהלות לך את המשכנתא, טיפס בנחת ובביטחון. במקביל, הנאסד"ק, מגרש המשחקים של חברות הטכנולוגיה הזוהרות שכולם אוהבים לספר עליהן סיפורים, חטף כאפה שהדהדה בכל עמק הסיליקון. השוק לא היה "מעורב"; הוא היה בתהליך גירושין מכוער, מחלק את הרכוש בזמן אמת מול העיניים שלך. ואם היית צריך הוכחה חותכת, לא קיבלת אותה ממניה אחת, אלא מסיפור שלם על שינוי העלילה. בעוד כולם מנתחים את הטון של פאוול, מניות הטכנולוגיה הגדולות, ה"גנרלים" שהחזיקו את כל השוק על הכתפיים שלהן, התחילו להראות סדקים. NVIDIA המשיכה לסבול, ואליה הצטרפו אחרות, כי הסיפור שלהן הפך להיות יקר מדי וצפוי מדי. במקביל, בשוליים, מתחת לרדאר, הכסף הגדול החל לחפש סיפורי קאמבק; חברות כמו Lyft, שנשכחו ונזנחו, פתאום מזנקות ב-13% על תקווה חדשה. זה מראה לך שהכסף לא נעלם, הוא פשוט מאס באותה מסיבה וחיפש אחת אחרת, קטנה יותר, אינטימית יותר, עם פוטנציאל להפתעה. אז מה אתה אמור לעשות עם הכאוס הזה, איך אתה מוצא את דרכך בסמטאות האפלות האלה? אתה עושה בדיוק מה שהסנדלר הזקן עשה. אתה סוגר את רעשי הרקע, את הכותרות המפוצצות בטלוויזיה, את הגורואים בטוויטר, ופותח את הפנקס שלך. אתה מתחיל לעשות חשבון נפש אמיתי, לא של נעליים, אלא של פוזיציות, של אמונות, של הרגלים רעים. אתה מפסיק להקשיב לסיפורים ומתחיל לעקוב אחרי הכסף, כי הוא אף פעם לא משקר. תעשה לעצמך טובה ותפתח גרף של מדד ה-S&P 500 בשקלול שווה (Equal Weight). זה כמו לעשות בדיקת דם לכל 500 החיילים בצבא, במקום רק למדוד את הדופק של חמשת הגנרלים השמנים והעייפים. אתה תגלה שהצבא עצמו, הגוף הרחב של השוק, הרבה יותר בריא וחזק ממה שהגנרלים שלו משדרים. וכאן, ברגע הזה של חשבון הנפש, אתה חייב לשאוף אוויר ולהתמודד עם אמת כואבת שאמר פעם סוחר אגדי בשם אד סיקוטה: "בין אם ירווחו או יפסידו, כולם מקבלים מהשוק את מה שהם רוצים. יש אנשים שכנראה אוהבים להפסיד, אז הם מנצחים בכך שהם מפסידים כסף". תקרא את זה שוב ותהיה כן עם עצמך. האמירה שלו היא גאונית, אני מתנהל בתוכה מתוך תפיסה שהמשפט הוא גישה משרתת, כן כל אחד מקבל מהשוק את מה שהוא רוצה. יכול להיות שאתה מכור לדרמה של מניות הטכנולוגיה, שהאגו שלך קשור אליהן? שאתה מעדיף את הריגוש של התנודה החדה, את הסיכוי לחטוף "הום ראן" (אסט שאני מלמד במסחר היומי על מניות וחוזים עתידיים) על פני השעמום המבורך של רווח יציב ועקבי במגזרים השמרניים? זה חשבון הנפש האמיתי שאתה צריך לעשות, כאן ועכשיו, בסוף חודש אלול של השווקים, לפני שמתחילה שנה חדשה. כי בסופו של דבר, השאלה של הסנדלר היא התשובה שלך, והיא התורה כולה. השוק, כמו חתיכת עור חדשה וקשיחה, הוא המציאות. הרגל שלך, שהיא אסטרטגיית המסחר, האגו והציפיות שלך, היא זו שחייבת להסתגל. אתה לא יכול לכפות על השוק את הצורה שאתה רוצה; אתה חייב להתאים את עצמך למציאות שהוא מציג, אחרת תסיים עם יבלות כואבות, חשבון צולע, וזוג נעליים יקרות שלא לוקחות אותך לשום מקום. יום מבורך, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
AMEX:SPYלונג
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
2
סקירה יומית 16.9.25זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית האשליה הגדולה, 16 ספט׳ 2025 טיפה ארוך - אז שורה תחתונה מסוכמת בכותרת הגרף, הנה חסכתי לך את הצורך לקרוא. אבל אם אתה פילוסוף מסחר לבטח תמשיך לקרוא: המספרים על המסך צועקים ניצחון, שיאים חדשים, חגיגה בוול סטריט. אבל משהו בבטן שלך מרגיש אחרת, כמו צליל לא מכוון בתזמורת מושלמת. אתה מסתכל על חשבון המסחר שלך, בוחן את הפוזיציות, ולא מרגיש את האופוריה שהכותרות מנסות למכור לך. אתה לא משתגע, אתה פשוט מסרב להיות פתי. התחושה הזאת, חוסר הלימה בין מה שאומרים לך שקורה לבין מה שאתה מרגיש בארנק, היא המצפן הכי מדויק שיש לך. זה הרגע שבו אתה מפסיק להקשיב לרעשי הרקע ומתחיל להקשיב לשוק עצמו, ללחישות שלו, לאמת שהוא מספר מתחת לפני השטח. 🐘 למה זה מרגיש כמו מסיבה שלא הוזמנת אליה? השוק של אתמול הוא דוגמה קלאסית לרצות לראות את מה שנח, היכולת של המוח האנושי לראות מה שנוח לו ולהתעלם ממה שלא. הנאסד"ק וה-S&P 500 קבעו שיאים, והפרשנים מיהרו לפתוח שמפניות, אבל זה היה מופע של איש אחד, או ליתר דיוק, של חמישה-שישה שחקנים כבדים. שוב, זה כמו לראות קבוצת כדורסל שמנצחת 100-98, אבל שחקן אחד קלע 95 נקודות והשאר בקושי זרקו לסל. הנתון החשוב באמת, זה שהתחבא בעמודים האחוריים של העיתון הכלכלי, הוא שמדד ה-S&P 500 במשקל שווה (Equal Weight) בכלל סיים בירידה. במילים פשוטות: רוב absolutamente רוב המניות במדד ירדו או דשדשו, בזמן שכמה גנרלים בודדים, מפלצות מגה-קאפ, סחבו את כל המדד על הגב השרירי שלהן. זו לא עדות לעוצמה של שוק, זו עדות לריכוזיות מסוכנת ושבריריות מוסווית היטב. ההרגשה שלך נכונה, זו לא הייתה מסיבה של כולם. זו הייתה מסיבה פרטית של גוגל, טסלה, מטא ואמזון, ואתה, יחד עם רוב הסוחרים במניות, עמדת בחוץ והסתכלת דרך החלון. השאלה שאתה צריך לשאול את עצמך היא לא "איך אני נכנס למסיבה?", אלא "האם המסיבה הזאת עומדת להיגמר בפיצוץ?". 🐘 המופע של הגנרלים והחיילים בוא נפרק את האשליה הזאת לחלקים, כמו מכונאי שמפרק מנוע כדי להבין למה הוא מגמגם. אלפבית (GOOG) חצתה שווי של 3 טריליון דולר, והפכה לענקית הרביעית בהיסטוריה שעושה זאת; זה הישג פנומנלי, אבל זהו סיפור על חברה אחת, לא על הכלכלה. טסלה (TSLA) זינקה כי המנכ"ל שלה, בפנטומימה תקשורתית מבריקה, החליט לקנות מניות של עצמו בשווי מיליארד דולר; זה לא מהלך המבוסס על פונדמנטלס, זה מהלך שמבוסס על פולחן אישיות. בזמן שהגנרלים האלה דהרו קדימה, מה קרה לחיילים הפשוטים בשטח? מגזרים שלמים כמו מוצרי צריכה בסיסיים, שירותי בריאות וחומרים, קיבלו בראש וסיימו בירידות חדות. אפילו מניות השבבים, שעד לא מזמן היו מלכות הנשף, הראו סימני עייפות, כש-NVIDIA בילתה את רוב היום באדום בגלל חששות רגולטוריים מסין. הסיפור האמיתי של היום לא היה העליות במדדים, אלא הדיוורגנציה (הפער) הקיצונית בין המעטים לחזקים לבין הרבים והחלשים. השוק אמר לנו בקול ברור: "אני לא באמת חזק, אני פשוט מוחזק על ידי כמה סוסים דוהרים, ואם אחד מהם יתחיל להתנדנד, אז הכל עלול לקרוס". להסתכל על מדד ה-S&P 500 אתמול ולהתלהב זה כמו להסתכל על אדם עם חום גבוה ולהתפעל מהלחיים הוורודות שלו. 🐘 איך קוראים את מה שכתוב בדיו הסתרים? אז איך אנחנו, כסוחרים שמחפשים יתרון, חותכים דרך הבולשיט ורואים את האמת? אנחנו מסתכלים על מה שהשוק עושה, לא על מה שהוא אומר. והדבר הראשון שמסתכלים עליו הוא הווליום, מחזור המסחר, הדלק במנוע של תנועת המחיר. העליות של אתמול הגיעו על ווליום נמוך מהממוצע. זה צועק היסוס, זה צועק חוסר אמונה. כסף גדול וחכם לא נכנס לשוק במלוא הכוח לפני החלטה קריטית של הבנק המרכזי (ה-FOMC) ביום רביעי; הוא יושב על הגדר, בוחן, מחכה. הווליום הנמוך, בשילוב עם העובדה שרק קומץ מניות הוביל את המהלך, הוא תמרור אזהרה מהבהב. בטרמינולוגיה של ווייקוף, זה יכול להיראות כמו "מאמץ ללא תוצאה" ברמה רחבה יותר; יש מאמץ לדחוף את המדדים למעלה, אבל התוצאה האמיתית, השתתפות רחבה של כלל המניות, פשוט לא שם. תוסיף לזה נתון מאקרו מחריד כמו סקר הייצור של ניו יורק שנפל לטריטוריה שלילית ותקבל תמונה של שוק שנמצא בקונפליקט עמוק עם עצמו. 🐘 אז איך פועל עבדכם הנאמן, הסוחר הפילוסוף? הסוחר הממוצע, זה שחי על כותרות ועל FOMO, יראה את השיא החדש ויקפוץ פנימה בשתי הרגליים, מפחד לפספס את "העלייה הבאה". הוא יהפוך להיות הנזילות שתאפשר לכסף החכם לצאת מהפוזיציות שלו ברווח יפה בפסגה. אתה לא הסוחר הממוצע. התפקיד שלך כעת הוא לא לנחש, אלא להתבונן. להיות צלף שמחכה למטרה ברורה, לא חייל שמסתער קדימה בעיניים עצומות. השוק נתן לך את כל הרמזים: הריכוזיות, הווליום הנמוך, הדיוורגנציה בין המגזרים, ההמתנה הדרוכה להחלטת הריבית. הפעולה הנכונה כעת היא סבלנות אקטיבית. זה הזמן לסמן רמות, לזהות מניות שמראות חוזק יחסי אמיתי (כמו חברות האחסון STX ו-WDC אתמול), ולהכין תוכנית פעולה לשני התרחישים האפשריים שיגיעו אחרי הודעת הריבית. כפי שאמר ג'סי ליברמור, "השוק אף פעם לא טועה - הדעות הן שלעיתים קרובות טועות". אל תהיה בעל דעה, תהיה קורא מציאות. יום מבורך, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
AMEX:SPY
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
סקירה שבועית 15.9.25זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית יבשות שוקעות, עולמות חדשים, 15 ספט׳ 2025 🐘 יבשות שוקעות, עולמות חדשים אני מסתכל על השוק של השבוע האחרון ומרגיש כמו קרטוגרף (אמן מפות) ותיק שמביט על מפת עולם המשתנה בזמן אמת. יבשות ישנות שוקעות, ויבשות חדשות, נוצצות ועשירות במשאבים, עולות מן הים. התקשורת, כמו תייר נלהב, מצלם רק את החופים המוזהבים של היבשת החדשה - הנאסד"ק בשיא כל הזמנים. אבל התפקיד שלי הוא למפות את כל התמונה: את הזרמים התת-קרקעיים, את התזוזה הטקטונית של ההון, ואת הערים הישנות שנותרות מאחור. פעם, המפות היו יציבות. ידעת איפה כל יבשת, איפה כל נהר. יכולת לתכנן מסע שנים קדימה. היום, המפה רועדת, משתנה מדי יום. נהרות של הון משנים את מסלולם בן לילה. מה שהיה אתמול חוף מבטחים הוא היום ביצה טובענית, ומה שהיה מדבר צחיח הופך פתאום לעמק הסיליקון החדש. התפקיד שלנו הוא לא להיאחז במפות הישנות, אלא להפוך למגלי ארצות שמסוגלים לנווט בשטח לא ידוע, ואפילו ליהנות מזה. התחושה הזאת, שמה שאתה רואה בכותרות לא מסתדר עם מה שאתה מרגיש בחשבון, היא לא דמיון. זו ההוכחה שאתה עד לשינוי פרדיגמה. אנחנו לא בשוק "מעוות" או "דו-קוטבי". אנחנו באמצע של הגירת הון היסטורית, מהסוג שקורה פעם בדור. הכסף נוטש את הכלכלה הישנה ונוהר אל קומץ החברות שבונות את התשתיות של המחר. לכן, כשהנאסד"ק קובע שיא, זה לא מסנוור אותנו מהחולשה בשאר השוק; זה מסביר אותה. הכסף חייב לבוא מאיפשהו. לכן, הגישה שלנו חייבת להשתנות. במקום לפחד מהסדקים בערים הישנות, עלינו ללמוד איך לקנות קרקע ביבשת החדשה. ההזדמנות אינה "בשוק" הרחב; היא מרוכזת, חזקה וברורה בקומץ החברות שמובילות את המהפכה הזאת. 🐘 הצצה למפת ההגירה: מי בונה ומי ננטש? בואו נפתח את המפה ונדבר דוגרי. הכוח המניע את היבשת החדשה מורכב מענקיות כמו טסלה (TSLA), שזינקה השבוע כאילו היא מתודלקת באנרגיה נקייה ואינסופית, לצד מייסדות הציוויליזציה החדשה, מיקרוסופט (MSFT) ואפל (AAPL). אלו הן בונות הערים. לצדן, יש את יצרני הכלים - חברות השבבים, ספקיות האתים והטוריות של הבהלה לזהב הדיגיטלית. החברות האלה כל כך חזקות, שהן מחזיקות את המדדים המרכזיים על הכתפיים שלהן, יוצרות אקלים כלכלי משלהן. ומה קורה ביבשות הישנות? מדדי החברות הקטנות (ראסל 2000) והבינוניות, שהן כמו ערי התעשייה של המאה ה-20, סובלות מאבטלה ומהגירה שלילית של הון. אזור כמו סקטור הבריאות, ספג מהלומה נקודתית; מניות כמו מודרנה (MRNA) ופייזר (PFE) נפגעו, והמשקיעים עזבו אותן כמו עובדים שעוזבים עיר מכרות שנסגרה. הנתון הכי חושפני במפה הזו הוא הפער בין מדד S&P 500 הרגיל למדד S&P 500 Equal Weight. בעוד הראשון, שנשלט על ידי הענקיות, כמעט ולא זז, השני, שנותן ייצוג שווה לכל "אזרח", ירד משמעותית. זו ההוכחה המתמטית להגירת ההון: העושר מתרכז בבירות החדשות, בזמן שהפריפריה נחלשת. 🐘 להפסיק לחפש "מציאות", להתחיל לקנות "עוצמה" במשך שנים, סוחרים חונכו לחפש "מציאות" - מניות נטושות, מכפילים נמוכים, סקטורים חבוטים שיסתובבו יום אחד. בשוק של מהפכה, הגישה הזאת היא מתכון לאסון. לחפש "מציאות" בכלכלה הישנה זה כמו לקנות כרכרות סוסים במבצע בזמן שמניחים את פסי הרכבת. ההזדמנות האמיתית היא בזיהוי העוצמה והצטרפות אליה. זה דורש שינוי תפיסתי עמוק: 1. צמצום רשימת המעקב: במקום לעקוב אחרי 100 מניות, עקוב אחרי 15-20 החברות החשובות ביותר בעולם. אלה שבונה את הענן, מפתחות את הבינה המלאכותית, מעצבות את המוליכים למחצה וממציאות את הדור הבא של מכשירי הצריכה. 2. הפוך למומחה: אל תהיה "סוחר כללי". תהיה המומחה הכי גדול שאתה יכול להיות במניות הספציפיות האלה. תבין את המוצרים שלהן, את מאזניהן ואת הסיפור שהגרף שלהן מספר. 3. קנה את החולשה בתוך העוצמה: אני יודע שזה נקרא מוזר אבל כאן טמון המפתח. במקום לקנות חולשה כללית , אתה מחכה לרגע של חולשה זמנית בתוך מגמת העוצמה האדירה (למשל, ירידה של 5%-7% במניית שבבים מובילה). זה לא "לקנות בזול"; זה לתדלק חללית מרוץ בזמן שהיא מבצעת עצירת פיט-סטופ קצרה. המטרה היא לא לתפוס את התחתית, אלא להצטרף מחדש לתנועה כלפי מעלה. 4. אמץ חשיבה של צמיחה: אתה חייב להיות מוכן לשלם פרמיה עבור מניה שצומחת ב-50% בשנה. המכפילים של הכלכלה הישנה אינם רלוונטיים לכלכלה החדשה. הפחד שלך מ"מחירים גבוהים" הוא שריד מהעולם הישן; בעולם החדש, עוצמה מושכת עוצמה, והמניות המובילות יכולות להישאר "יקרות" במשך שנים, בזמן שהן מכפילות את עצמן שוב ושוב. 🐘 הפד אינו איום, הוא בסך הכל דשן לסביבה בהקשר הזה, פגישת הפד הקרובה משנה את תפקידה. היא אינה אירוע קיומי שיכול להרוס את השוק, אלא גורם שמשפיע על תנאי הסביבה של המהפכה, על מזג האוויר ביבשת החדשה. החלטת ריבית היא כמו תחזית. אם פאוול יוריד ריבית וישמע יוני, זה כמו שבוע של שמש נעימה - תנאים אידיאליים להאיץ את הבנייה והפיתוח. אם הוא ישמע נצי ומודאג, זה כמו שבוע של גשם - העבודה תתעכב, יהיה קצת בוץ, אבל אף אחד לא עוצר פרויקט בסדר גודל כזה בגלל גשם. לכן, תנודתיות סביב החלטת הריבית אינה סיבה לפאניקה. עבור הסוחר החד, היא הזדמנות. אם השוק יגיב בפחדנות להצהרה ניצית ויוריד את מניות העוצמה, זו לא סיבה לברוח - זו יכולה להיות בדיוק ההזדמנות שחיכית לה כדי לקנות נכס בבירה החדשה בהנחה זמנית. הסיכון האמיתי הוא לא להיות חשוף למניות המובילות. הסיכון הוא להישאר עם נכסים בערים הישנות ולקוות שהם יחזרו לימי תהילתם. הרכבת יצאה מהתחנה, והיא בונה לעצמה מסילה חדשה לגמרי. תפקידנו הוא למצוא דרך לעלות עליה. שבוע מבורך, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
AMEX:SPYלונג
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
1
סקירה 12.9.25זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית אתה צופה בקרקס, 12 ספט׳ 2025 אז אתמול קיבלנו עוד יום של שיאים היסטוריים, עוד סיבה למסיבה בוול סטריט, ועוד יום שבו אתה כנראה הסתכלת על המסך ותהית אם מישהו החליף לשוק את כדורי המרשם באקסטזי. השוק בלע נתונים כלכליים מעורבים כמו חטיף תירס, התעלם מהחלקים המרים, וזינק למעלה כאילו אין מחר. זאת אופוריה שמבוססת על אשליה, והאשליה כל כך מתוקה שכולם מבקשים עוד מנה. הפרדוקס המרכזי שאתה חייב להפנים הוא זה: השוק כבר לא מתמחר את המציאות הכלכלית, הוא מתמחר את התגובה הצפויה של הפדרל ריזרב למציאות הזאת. זה משחק שונה לגמרי. זה כמו אוהד כדורגל שלא מעודד את הקבוצה שלו כדי שתנצח, אלא מעודד אותה כדי שתפסיד ותקבל בחירת דראפט גבוהה יותר בשנה הבאה. אתה מבולבל כי אתה מנסה למצוא היגיון במקום שבו ההיגיון הוחלף בהתמכרות. ההתמכרות היא לכסף זול, והדילר הראשי, הפד, בדיוק סימן שהוא הולך לפתוח את הברז. כל השאר זה רעשי רקע, הצגה משנית בקרקס הגדול בעולם. 🐘 האנטומיה של שכרון חושים בוא נפרק את מה שקרה אתמול, כדי שתראה את המטריקס בעיניים. הדאו ג'ונס הוסיף 617 נקודות. בכשש וחצי שעות של מסחר, השווי של 500 החברות הגדולות באמריקה התנפח במאות מיליארדי דולרים. כל זה קרה ביום שבו 27,000 אנשים נוספים גילו שהם מצטרפים למעגל האבטלה - קפיצה של 11% בשבוע, לרמה הגבוהה ביותר מזה כמעט שנתיים. השוק ראה את 27,000 המשפחות האלה שנכנסות לאי-ודאות כלכלית, ומה הוא עשה? הוא פתח שמפניות. כל 11 הסקטורים של ה-S&P 500 סיימו בירוק, אבל גם פה מסתתר סיפור: בצד אחד, סקטור החומרים (XLB) והפיננסים (XLF) זינקו ב-2.1% ו-1.6% בהתאמה. בצד השני של המגרש, סקטור האנרגיה (XLE) בקושי גרד עלייה של 0.02%. זה לא השתתפות, זה הילד שהכריחו אותו להגיע למסיבה והוא עומד בפינה ובוהה בטלפון. ראינו מניות כמו וורנר ברדרס דיסקברי (WBD) מתפוצצות בכמעט 29% על בסיס שמועה על הצעת רכש, וטסלה (TSLA) מוסיפה עוד 6% לערכה פשוט כי היום יום חמישי. הכסף פשוט חיפש ריגוש, כל ריגוש. הנרטיב ניצח את הנתונים בנוק-אאוט. 🐘 איך מפסיקים להיות הפראייר בחדר? השוק הוא משחק שחמט נגד רב-אמן. אתה, הסוחר המתוסכל, מנסה להגיב למהלך האחרון שבוצע על הלוח. אבל הכסף החכם, אותו רב-אמן, כבר חושב חמישה מהלכים קדימה; הוא מבין מראש את ההשלכות של כל אירוע על פסיכולוגיית ההמונים, ולכן התגובה שלו היא מיידית ורחבה כל כך. האלגוריתם המעוות של השוק תרגם אתמול 27,000 משרות שאבדו ישירות לעלייה בהסתברות להורדת ריבית באוקטובר מ-80.9% ל-92.4%. זו המתמטיקה היחידה שהייתה חשובה. התפקיד שלך הוא לא להיות פרשן כלכלי, אלא להיות פרשן של פסיכולוגיית ההמונים ושל ציפיות השוק מהתסריטאי הראשי - הפדרל ריזרב. תפסיק לנתח את הנתונים ותתחיל לנתח את התגובה לנתונים. תפסיק לשאול "האם הכלכלה חזקה?" ותתחיל לשאול "האם הנרטיב הנוכחי תומך בעליות?". כל עוד התשובה לשאלה השנייה היא "כן" להתווכח עם המגמה זה כמו לנסות לעצור צונאמי עם דלי וכף של ילדים. 🐘 אז מה התפקיד שלך במחזה? אז מה עושים הלאה? הריקוד המסוכן הזה ימשך כל עוד המוזיקה, קרי, הציפייה להורדות ריבית, ממשיכה להתנגן. המשימה שלך היא לא לחזות מתי המוזיקה תיפסק, כי אף אחד לא יודע, ומי שטוען שהוא יודע הוא שקרן או טיפש. המשימה שלך היא לרקוד קרוב לדלת. תהנה מהמסיבה, תשתתף בחגיגה, אבל תמיד תהיה מודע לסיכונים ותמקם את עצמך כך שתוכל לצאת במהירות כשהאורות נדלקים. זה אומר לנהל סיכונים בקנאות, לקחת רווחים חלקיים כשאתה מקבל אותם, ולא להתאהב באף מניה או פוזיציה. תזכור את דבריו של המשקיע האגדי ברנרד ברוך: "אני התעשרתי בזכות זה שמכרתי מוקדם מדי". בשוק שנמצא בשיכרון חושים כזה, אין דבר כזה "מוקדם מדי". יש רק "כל עוד". שבת שלום, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3 הכותב אינו יועץ השקעות, הסקירה הינה לצורכי לימוד בלבד ואין האמור בסקירה להוות המלצה או אי המלצה לביצוע או אי ביצוע קניה או מכירה של ניירות ערך ואינה מהווה ייעוץ השקעות, רוח הסקירה, אופי התוכן והכותרות נועדו אך ורק לצורכי יצירת עניין ובידור לקוראים.
AMEX:SPYלונג
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
1
סקירה יומית 26-09-25 - השוק לא חייב לכם כלוםהשוק לא חייב לכם כלום (ובמיוחד לא הורדת ריבית), 26 ספט׳ 2025 אתם עולים לעמדת המסחר, מסתכלים על ירידות בתיק, ושאלה אחת מהדהדת לכם בראש: למה? הרי החדשות הכלכליות טובות, התמ"ג צומח, אנשים עובדים, אז למה, בשם כל האסטרטגיות בעולם, השוק יורד כבר שלושה ימים ברציפות? התחושה הזאת, התסכול הזה, היא המלכודת מחשבתית. זו פסיכולוגיה פשוטה, כמעט פבלובית. השוק מאולף, כמו חיית קרקס, לצפות לקבל 'ממתק' (הורדת ריבית) בכל פעם שנשמע פעמון מסוים (סימני האטה). אתמול, הפעמון לא צלצל, אבל החיה עדיין עומדת על שתיים ומצפה לפינוק שלה, מבולבלת וכועסת. אתם חושבים שהשוק צריך להתנהג בהיגיון, אבל הוא מתנהג כמו ילד מפונק שהתרגל לתזונה של סוכר טהור - והסוכר הזה, בחודשים האחרונים, היה הציפייה לכסף זול. אתמול, המציאות הגישה לו ארוחת ירקות בריאה, והוא, בתגובה, שוכב על הרצפה וצורח. השוק לא מתגמל אותך על זה שהבנת את הכלכלה, הוא מתגמל אותך על זה שהבנת את הפסיכולוגיה של ההמון. 🐘 מה לעזאזל קרה אתמול? בואו נדבר תכל'ס, בלי פילטרים. השוק קיבל אתמול סדרה של נתונים כלכליים שנראים על הנייר כמו חלום של כל שר אוצר. תביעות ראשוניות לדמי אבטלה? נמוכות מהצפוי, כלומר פחות מפוטרים. הזמנות מוצרים בני קיימא? זינוק של 2.9% כשהאנליסטים ציפו לירידה. אפילו נתוני התמ"ג לרבעון השני עודכנו כלפי מעלה. אז מה הבעיה? בדיוק זאת הבעיה. הנתונים האלה כל כך "טובים", שהם צועקים לפדרל ריזרב: "היי, הרגל של הכלכלה כבר החלימה, היא לא צריכה להמשיך ללכת עם קביים!". כתוצאה מכך, ההסתברות להורדת ריבית באוקטובר צנחה מ-92% ל-85%, והסיכוי לעוד אחת בדצמבר התרסק מ-73% לכ-60%. השוק, שבנה מגדל קלפים שלם על יסודות של כסף קל וזול, מרגיש פתאום את הספק. החולשה הזאת כבר לא מרוכזת רק במניות הענק. אתמול ראינו את זה מתפשט כמו שפעת. היחס בין המניות היורדות לעולות עמד על 3 ל-1, וזה אומר שהספק היה רחב ועמוק. סקטור האנרגיה היה היחיד שסיים בירוק, כנראה כי כמה סוחרים חיפשו מציאות אחרי חודש שלם של ירידות, אבל כל השאר? אדום בוהק, מסקטור הבריאות ועד לטכנולוגיה. 🐘 אז איך צדים פילים במדבר של אי-ודאות? כשכולם מסביב רצים בפאניקה, התפקיד שלך הוא לא לרוץ איתם, אלא לעצור, לנשום, ולחפש את עקבות הפילים. מה שאני מתכוון אליו הוא שבתקופה כזאת, אתה לא מהמר על כיוון השוק; אתה מזהה איפה הכסף הגדול בוחר להסתתר או, לחלופין, להמר. השוק תמיד מספר סיפור, והסיפור של אתמול לא היה רק "הכל יורד". היה לנו את אינטל (INTC) שזינקה כמעט 9% על שמועה שאפל תשקיע בה. זה סימן של חוזק יחסי מטורף ביום של חולשה כללית. אפל (AAPL) וגם אנבידיה (NVDA) הצליחו לסיים בירוק, מה שמראה שהשחקנים הגדולים עדיין לא נטשו לחלוטין את ספינות הדגל. מצד שני, אורקל (ORCL) התרסקה למרות שסוף סוף נסגרה עסקת טיקטוק, וקארמקס (KMX) נמחצה ב-20% אחרי דוחות איומים. העבודה שלך עכשיו היא לא לנחש אם השוק יעלה או ירד. העבודה שלך היא להיות בלש. תפתח גרפים, תסמן את המניות שמחזיקות מעמד מעל הממוצעים הנעים בזמן שהשאר טובעות. תאתר את הסקטורים שמראים ניצוץ של חיים. במילים אחרות, תפסיק להתווכח עם המציאות ותתחיל לרקוד איתה. 🐘 הדרקון של שישי בבוקר: מדד ה-PCE כל מה שדיברנו עליו עד עכשיו היה רק הפרומו. המנה העיקרית מגיעה היום בצהריים (שעון ישראל) מדד המחירים PCE, מדד האינפלציה המועדף על הפד. זה הרגע שבו כל הקלפים נטרפים מחדש. זה רגע האמת שיקבע אם התיקון הנוכחי הוא סתם עצבים שלפני הסערה, או הסערה עצמה. אם הנתון יגיע "חם" מהצפוי, כלומר האינפלציה עדיין נוכחות, הסיפור על הורדות הריבית יכול להיגנז עמוק במגירה. במקרה כזה, סביר להניח שנראה עוד גל של כאב בשוק. אם, לעומת זאת, הנתון יפתיע לטובה ויגיע "קר" מהצפוי, כל אותם שחקנים שייחלו לכסף זול ירגישו שהמסיבה עשויה להתחדש. אבל מה אם אתה מפסיק לחשוב כמו מהמר בקזינו ומתחיל לחשוב כמו מנהל הקזינו? למנהל לא אכפת אם יצא אדום או שחור. הוא מוכן לשני התרחישים, כי הוא יודע שהבית תמיד מרוויח. תהיה הבית. תכין תוכנית פעולה למקרה שה-PCE מאכזב, ותוכנית פעולה למקרה שהוא מפתיע לטובה. כי כמו שאמר פעם ברנרד ברוך, (הזאב האמיתי) "מטרתו העיקרית של שוק המניות היא לעשות צחוק מכמה שיותר אנשים". אל תהיה הבדיחה. חתימה טובה, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
AMEX:SPY
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
סקירה יומית 11-09-25 זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית בין שיאים לסימני אזהרה, 9 ספט׳ 2025 היום אקצר את הכתיבה... אתמול, יום רביעי, השוק האמריקאי הציג שוב את התיאטרון הקבוע: שיאים חדשים בבוקר, בלימה חדה עד הערב, יחד עם זאת כפי שכתבתי אתמול זהו "חצי יום" והיום נקבל את החצי השני של פאזל המידע. המשחק הזה מעניין כי הוא חושף שוב את טבעו של השוק - לא מערכת מתמטית קרה, אלא מרחב רגשי שבו כל אחד מנסה לנחש את המהלך הבא של האחר. שך שהיום, יום חמישי, כל העיניים כבר מופנות לדו"ח ה־CPI שצפוי להתפרסם ולקבוע את המשך הכיוון. 🐘 מה קבלנו? ביום רביעי הדאו ירד חצי אחוז, ה־S&P 500 סגר בשיא חדש (6,532), והנאסד"ק בקושי גירד עלייה של 0.03%. מניית Oracle זינקה כמעט 36% בזכות חוזי ענן ו־AI - מהלך שגרם להזזת כספים מהענקים המוכרים כמו אפל, אמזון ומטא, שנפלו חזק. בצד המאקרו, ה־PPI הפתיע בירידה של 0.1% במקום עלייה צפויה. השוק מתמחר כבר 75 נקודות בסיס של הורדות ריבית עד סוף השנה. אבל זה היה אתמול. היום המוקד הוא במדד ה־CPI - והוא זה שיכתיב אם הציפיות ימשיכו לחגיגה או יתנפצו. 🐘 איך זה זרם? טכנולוגיה ואנרגיה היו הכוכבים של יום רביעי. סמי־קונדקטורים טסו 2.4%, עם Nvidia ו־Broadcom בחזית. במקביל, צריכה פרטית, בריאות ותקשורת - ירדו משמעותית. זה לא היה "שוק עולה", אלא פאזל מורכב של עוצמה מול חולשה. הסיפור שנקנה אתמול היה AI. השאלה הגדולה: האם היום ימשיכו לקנות אותו, או שדו"ח ה־CPI ישנה את העלילה? 🐘 העין הטכנית בגרף ה־SPY רואים רצף של ATHs - כל כמה ימים שיא חדש. אבל יחד עם המחזורים, מופיע CIM (Change in Momentum): שינוי התנהגות הקונים. אחרי פריצה מעלה, נר של עצירה עם זנב חולשה קו התמיכה הראשון סביב 646, אחריו 643. שבירה לשם מאותת על מבחן רציני יותר ב־635. במונחי וויקוף - זה נראה כמו מעבר מ־Buying Climax ל־Automatic Reaction ול־Secondary Test. במילים פשוטות: השוק מאותת שאולי מתחיל תהליך פיזור. עוד מוקדם להכריז, אבל כשמזהים CIM אחרי רצף שיאים - זה לא זמן לחגוג, אלא לשים יד על ההדק ולהיות מוכן להפוך דיסקט אם היום יביא שבירה 🐘 ואם היום? ומה אם דו"ח ה־CPI היום יראה אינפלציה מתעוררת? כל התקוות להורדות ריבית יקרסו בשניות, כמו בלון שנדקר. ומה אם תמשיך לחשוב שהשוק הוא גוש אחד? תמשיך להפסיד בזמן שהכסף החכם זורם לכיסי כוח נבחרים. הלקח: אין אמת אחת בשוק. יש זרמים. מי שמתעקש להיות צודק - נתקע. מי שמוכן להיות גמיש - מרוויח. יום מבורך, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
AMEX:SPYשורט
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
2
סקירה יומית 10-09-2025 - פיוזןפיוזן של סיקרות, 10 ספט׳ 2025 התגובות הנלהבות של הסקירה אתמול, הקפוצות כל כמה רגעים לתוך תיבת המייל וההודעות שלי. תוך כדי שאני מעביר במלון ידוע ויוקרתי לחופה של תל אביב, סדנה פרונטלית (עובדנו שם על ההיבט המנטלי ופסיכולוגי של המסחר), חייבו אותי להמשיך היום את ההסבר ואת הנרטיב לעולם הצלילים, לפעמים אתה מצליח לייצר תוצר שאין לך עד לאן הוא נשמע או במקרה שלנו נקרא. רבים אהבו את האנלוגיה לתוך עולם המוזיקה, יונות הדואר של העידן הנוכחי לקחו את זה רחוק מ שציפיתי מהם, המשכתי באותה אנלוגיה סיפורית גם היום. לא כי אני אוהב ללעוס וללעוס דברים עד מיאוס (להפך אני ממש פוחד ממיאוס). המשכתי בעיקר בזכות זה שמצאתי את עצמי יושב בשורה שנייה במופע די אינטימי מענג, היי שם בדרום ת"א (אין כמו מופעים חיים כדי להפעיל בי המון חלקי רגש, הוויה ומחשבה ואת חוש הפחד של השאלה 'האם זה היה חכם להחנות במקום שחניתי?'). טיפה לפני, סוף הסדנה דעת אחר הצהריים מאוחרת, נפרד מהנוכחים בחיבוק חם, עובר מחדר הישיבות ללובי, נרדם לחצי שעה לאור חלון הזמן שיש ביומן עד לתחילת המופע הבא. הפעם כמאזין וצופה. התעוררתי, חצי צוואר תפוס משינה על כורסא (נמוכה) בלובי, השלמת אכילת המבורגר בפרוזדור (לא של המלון) שתיית מים, עדכון מאגרי האנרגיה והנוזלים ומשם התנעה ונסיעה לרחוב שוקן בדרום ת"א. כך אתמול בלילה מצאתי את עצמי בהופעה של יעקב אסרף, ואם השם לא אומר לכם כלום, אז אתם כנראה מכירים היטב את התוצר שלו - הוא המפיק המוזיקלי והגיטריסט של ישי ריבו, המוח שמאחורי הסאונד שהפך לתופעה. בעודי יושב שם, הבנתי שהגאונות שלו היא לא היכולת הטכנית המדהימה שלו על הגיטרה, זה החלק הברור. הגאונות האמיתית שלו היא ביכולת הנדירה לפרש בו-זמנית שני דברים: את הנשמה של השיר המקורי, ואת הנשמה של הקהל שיושב מולו, ולחבר ביניהם עם קול אישי וייחודי משלו שרק מעצים את החוויה מבלי למחוק את המקור. הוא לא סתם ניגן את התווים, הוא ניהל דיאלוג עם המקור, עם הקהל ועם עצמו. ואני ישבתי שם ותהיתי, כמה מאיתנו הסוחרים באמת מנהלים דיאלוג כזה עם השוק? או שאנחנו עסוקים מדי בנגינת התווים שאנחנו חושבים שהשוק אמור לנגן? השימוש שלו בלופר הוכיח לי כי ניתן באמצעות חזרה של מספר אלמנטים ואקורדים בודדים, ליצור אין סוף אינטרפרטציות ושירים, כך שהלופר הוא לא בהכרח מלכודת החזרה שאליה מנתחים טכניים רבים נופלים כי עם מנוע היצירה של אין סוף אפשרויות חדשות. 🐘 קלטת שרוטה בלופ אינסופי קפיצה בזמן קדימה, אני קם בבוקר למסכים לכתוב סקירה, והדיסוננס צורם. השוק על פניו חוגג, אבל המנגינה שמתנגנת ברקע היא קלטת שרוטה שתקועה על אותו לופ: תקווה להורדת ריבית. כמו שלשום, גם אתמול השוק המשיך לטפס בעלייה אנמית, כמעט חסרת נשמה, שנשענה על קומץ מניות ענק שסחבו את כולם על הגב. אני מנחש שהכותרות צועקות "שיא!", אבל מאחורי הקלעים, סקטורים שלמים המייצגים את הכלכלה האמיתית - חומרים, תעשייה, נדל"ן - המשיכו לדשדש או לרדת. אפל, ספינת הדגל של אמריקה התאגידית, ירדה אחרי אירוע ההשקה הכי גדול שלה, כי העזה לרמוז שהצרכן יצטרך לשלם קצת יותר. אלו לא סתם תווים מזייפים, אלו קטעים שלמים מהפרטיטורה שהתזמורת פשוט מסרבת לנגן. והשיא של האבסורד, כמובן, הוא ההתעלמות המוחלטת מהתיקון השנתי לנתוני התעסוקה, שמחק 911,000 משרות "פנטום" מהספירה הרשמית. השוק ראה מספר שמצביע על כלכלה חלשה משמעותית ממה שחשבנו, אבל בחר להנמיך את הווליום ולהמשיך להאזין לשיר היחיד שמעניין אותו, השיר שנקרא "כסף זול". זו לא התנהגות של שוק בריא, זו התנהגות של של טייל מכור שמחפש רק את היעד צפונה הבא שלו. 🐘 התמונה הטכנית: שקט שלפני הסערה ואם המקרו מספר סיפור אחד, הגרף של הסנופי (SPY) מספר את אותו הסיפור בדיוק, רק בשפת הנרות. לפני מספר ימים קיבלנו נר תנודתי במיוחד, כזה שמראה על קרב רציני בין קונים למוכרים, אבל הקרב הזה נגמר ללא הכרעה - עם סגירה בדיוק באמצע (CIM). זהו הסימן הקלאסי לחוסר החלטיות, האיתות של השוק שהוא לוקח נשימה עמוקה לפני הצעד הבא. ומה קרה מיד אחרי? בדיוק מה שהיית מצפה שיקרה לפני פרסום נתונים שיכולים לשנות את כל המשחק: קיבלנו "נרות פנימיים". השוק התכווץ, טווחי המסחר הצטמצמו, והתנועה נרגעה. זהו השקט המתוח שלפני הסערה, הרגע שבו כל הנגנים בתזמורת עוצרים את נשימתם ומחכים למקל של המנצח. 🐘 לנגן את מה שהשוק מנגן (ולא את מה שאתה רוצה לשמוע) העבודה שלנו כסוחרים היא לא להיות המלחינים. אנחנו לא כותבים את היצירה. אנחנו הנגנים (סוחרים), והתפקיד שלנו הוא לנגן את מה שכתוב על הדף מולנו, גם אם זו לא המנגינה שרצינו לשמוע הבוקר. היום מתחיל המופע האמיתי, עם נתונים שיכריחו את השוק להפסיק לזמזם לעצמו ולהתחיל להקשיב. בשעה 15:30 (שעון ישראל) יתפרסם מדד המחירים ליצרן (PPI), "המופע הפותח" של נתוני האינפלציה, כשהצפי עומד על עלייה חודשית של 0.3%. מחר, באותה שעה, יגיע האירוע המרכזי: מדד המחירים לצרכן (CPI), עם צפי דומה של 0.3% עלייה בליבה. במקום להתאהב בנרטיב אחד, התפקיד שלך הוא לזהות את המוטיב החוזר שהשוק באמת מנגן. כרגע, המוטיב הזה הוא ההמתנה הדרוכה לנתונים אלה שיגיעו בשני חלקים היום ומחר. כל תנועה, כל עלייה וכל ירידה, מתפרשת דרך הפילטר הזה בלבד, ומי שלא מבין את זה, מנגן סולו בזמן שהתזמורת כבר עברה לקטע הבא. 🐘 להיות האסרף של הגרף שלך זו הדרך היחידה לעבור מלהיות סתם "נגן" שמבצע הוראות, למאסטרו שמבין את המוזיקה של השוק ומצליח לחיות עמה בהרמוניה. כפי שנהג לומר ברנרד ברוך "מטרתו העיקרית של שוק המניות היא להפוך לטיפשים כמה שיותר אנשים". בסוף, השוק תמיד ינגן את מה שהוא רוצה; השאלה היא אם אתה יודע להקשיב ולהצטרף בפזמון. יום מבורך, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
AMEX:SPY
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
7
סקירה יומית 09-09-25 - סימפוניה לא מכוונתסימפוניה לא מכוונת, 9 ספט׳ 2025 אתה מסתכל על המסך הירוק ומרגיש... כלום. אולי אפילו קצת עצבני. זה אותו דיסוננס קוגניטיבי שחווים סוחרים בכל העולם כרגע, תחושה עמומה שמשהו פה מסריח, גם כשהכותרות צועקות על שיאים חדשים בנאסד"ק. זאת לא בעיה אצלך במערכת העצבים, זאת בעיה במערכת שאתה סוחר בה. אתה צודק לחלוטין בחשדנות שלך, כי מה שראינו אתמול לא היה קונצנזוס של קונים. זו הייתה הופעה של סולן וירטואוז שמנגן כל כך חזק, שאתה בקושי שם לב ששאר התזמורת מזייפת או פשוט שותקת. המשימה שלנו היא לא להתרשם מהסולו, אלא להקשיב היטב לתזמורת כולה. 🐘 סימפוניה לא מכוונת בוא נדבר דוגרי על המוזיקה שהתנגנה אתמול. הכינור הראשון, הנאסד"ק, ניגן סולו מבריק וקבע שיא כל הזמנים. אבל בוא נצלול לתוך הפרטיטורה: על כל 13 מניות שעלו בנאסד"ק "החגיגי", היו 9 מניות שירדו. תחשוב על האבסורד הזה רגע, ביום של שיא היסטורי, כמעט 40% מהנגנים פשוט ניגנו בכיוון ההפוך. ההוכחה הניצחת לכך היא הפער בין מדד S&P 500 הרגיל, שעלה ב-0.21%, לבין מדד S&P 500 Equal Weight, שירד ב-0.1%. זה לא סתם נתון טכני, זה הסיפור כולו. זה אומר שאם היית משקיע דולר אחד בכל אחת מ-500 החברות הגדולות, היית מפסיד כסף אתמול. רק בגלל שהשקעת יותר דולרים באפל ובאמזון, התיק שלך נראה ירוק. זאת לא תזמורת בהרמוניה, זאת מסיבת אוזניות שבה כל אחד שומע משהו אחר. 8 מתוך 11 סקטורים סיימו בטריטוריה שלילית או אפסית. זה אומר שרוב הכלכלה האמיתית - הבנקים, חברות האנרגיה, שירותי הבריאות - פשוט לא הוזמנה למסיבה. 🐘 הסולנים והשקטים הסולנים שהובילו אתמול את הקונצרט היו שמות מוכרים. ברודקום (AVGO) זינקה ביותר מ-3.2% והמשיכה לנגן על אדי דוח חזק. לשם השוואה, כל סקטור הפיננסים הענק, עם כל הבנקים וחברות הביטוח שלו, סיים את היום באפס מוחלט, 0.00%. תחשוב על האנרגיה האדירה שנדרשה כדי להזיז מפלצת כמו ברודקום, לעומת האדישות המוחלטת כלפי עמוד השדרה הפיננסי של הכלכלה. אפילו בתוך הסקטורים ה"חזקים", הייתה מלחמה פנימית. סקטור הצריכה המחזורית, שסיים בעלייה, היה בעצם זירת היאבקות בין שני ענקים: אמזון (AMZN) התחזקה ב-1.5%, בעוד טסלה (TSLA), סמל החדשנות, החליקה מטה באחוז שלם בעקבות חדשות על איבוד נתח שוק. כשהמובילים של סקטור "חזק" מושכים לכיוונים מנוגדים, זה אומר לך שהאמונה של המשקיעים דקה כמו נייר. וברקע, ראינו את מניות הטלקום הוותיקות (ורייזון, AT&T) חוטפות ירידות של 2-4% בגלל עסקת ענק בתחום הלוויינים. זה שיעור חשוב: בשוק של היום, אין דבר כזה "גדול מכדי ליפול". יש רק "מהיר או מת". 🐘 אז איך מוצאים את הקצב? השורה התחתונה היא שהשוק הזה הוא אולם קונצרטים כאוטי. לבחור להאזין רק למדד הראשי זה כמו לשבת בשורה האחרונה עם אטמי אוזניים ולשפוט את כל הקונצרט רק לפי התנועות של המנצח. אתה לא יכול פשוט "לקנות את השוק" ולצפות להרמוניה. התפקיד שלך כסוחר, כמאזין חד-אוזן באולם הזה, הוא להפסיק להסתכל על המנצח ולהתחיל להקשיב לכל כלי בנפרד. המדד הוא רעש לבן, הוא הסחת דעת. מה שמשנה זה איזה כלי מנגן נכון ובאיזה חלק של היצירה הוא נמצא, ולאן הקהל מפנה את תשואותיו. זה הזמן להיות מפיק מוזיקלי, לא סתם מאזין מהשורה. זה אומר לזהות את הכלים והסקציות שמראים עוצמה יחסית אמיתית, כאלה שמנגנים יפה גם כשהתזמורת מבולגנת, ולהיזהר כמו מאש מאלו שמזייפים ומחכים להפסקה כדי לברוח מהבמה. שיטת וויקוף לא עוסקת בניחושים, היא עוסקת בזיהוי התווים שהכסף הגדול כותב – והם ברורים מתמיד כרגע. 🐘 הצליל הצורם שברקע כל ההופעה הזאת, כל חוסר ההחלטה והקצב המנומנם, נובעת מדבר אחד בלבד. התזמורת כולה מחכה בדממה דקה לאות מהמנצח, והאות הזה הוא נתוני האינפלציה (PPI ו-CPI) שיתפרסמו בהמשך השבוע. הנתונים האלה יקבעו את הטון להמשך. אם האינפלציה תפתיע ותהיה גבוהה, המנצח (הפד) ינפנף בשרביט שלו באגרסיביות, והסולנים הבודדים שמחזיקים את הקונצרט עלולים לאבד את הקצב במהירות. אם הנתונים יהיו קרירים, אולי נשמע גם את שאר הכלים מצטרפים למנגינה עליזה יותר. עד אז, אנחנו נמצאים בהפוגה מתוחה. וזה מביא אותי לעקרון הבסיסי ביותר של האיש שהשיטה שלו היא הבית המקצועי שלי, ריצ'רד וויקוף: "אל תסמוך על הדעה שלך ואל תגבה את שיקול הדעת שלך בפעולה, עד שפעולת השוק עצמה תאשר את דעתך". השוק, במלואו, עדיין לא אישר את הנרטיב של הכותרות. הקשב לפעולה, לא לדעה. יום מבורך, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
AMEX:SPY
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
סקירה שבועית 08/09/2025זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית מלכודת הדבש של הפד, 8 ספט׳ 2025 אתה יושב מול המסך ביום שישי, רואה את דוח התעסוקה המחריד שיוצא, 22 אלף משרות חדשות בלבד. המוח שלך, שחוברט כמו שצריך לחשוב במונחים של "חדשות רעות לכלכלה = חדשות טובות לשוק", מיד צועק לך "יש! הורדת ריבית בטוחה!". ואכן, השוק מזנק בפתיחה, שיאים חדשים ב-S&P 500 ובנאסד"ק, ואתה מרגיש כמו גאון... למשך שבע דקות. כי אז, בלי שום אזהרה, כל החגיגה הזאת מתחילה להתפייד כמו עשן זול בבר שכונתי שעדיין מותר לעשן בו. המדדים מחזירים את כל העליות וצוללים לאדום, ואתה נשאר לשאול את עצמך מה לעזאזל קרה פה. זה הדיסוננס הקוגניטיבי שמשגע סוחרים, התחושה שהשוק משחק איתך משחק מכור שאתה לא מבין את החוקים שלו. אם זה מרגיש לך מוכר, זה בגלל שאתה מסתכל על התמונה הלא נכונה. אתה צופה במופע הבובות, במקום להסתכל על מי שמזיז את החוטים. תפסיקו להקשיב לכותרות, תתחילו לקרוא את האותיות הקטנות מה שראינו ביום שישי היה שיעור מאלף בתופעה שנקראת "מכור את החדשות" (Sell the News). הציפייה להורדת ריבית כבר הייתה מגולמת במחיר במלואה, כמו בלון מנופח שמחכה לסיכה. דוח התעסוקה החלש היה רק הסיכה הזאת, ששחררה את האוויר החם במקום לנפח אותו עוד. בוא נפרק את זה למספרים שמאחורי הרעש: סקטור הפיננסים חטף בראש וירד ב-1.8%. למה? כי כלכלה חלשה אומרת פחות הלוואות, יותר סיכון למחיקות חוב, וסביבה לא בדיוק אידיאלית לבנקים להרוויח כסף. סקטור האנרגיה צלל ב-2.1% כי כשהמפעלים מאטים, הביקוש לנפט יורד, זה כל כך פשוט. מצד שני, סקטור הנדל"ן דווקא עלה, כי הוא נושם וחי על ריביות נמוכות. ראית את ההיגיון פה? השוק לא היה מבולבל, הוא היה חד כתער. הוא פשוט העניש את כל מי שחשב שהורדת ריבית היא תרופת קסם שתפתור הכל, והעביר את הכסף למקומות שבאמת נהנים ממנה. איך מנווטים בגן חיות של נייר? השוק הוא לא מכונה הגיונית של היצע וביקוש, הוא גן חיות מלא ביצורים עם אינסטינקטים, פחדים ותאוות בצע. יש את הקופים שקונים כל כותרת מבריקה, את הפילים (הכסף החכם) שממתינים בסבלנות, ואת הצבועים שמחכים לאסוף את השאריות. ביום שישי, הקופים קנו את הפתיחה, והאריות מכרו להם אותה ברווח נאה. אז איך מפסיקים להיות הקוף ומתחילים לחשוב כמו הפיל? אתה מתחיל לעקוב אחרי העקבות, לא אחרי הרעש. העקבות בשוק שלנו הם הווליום, המחזור. שיטת וויקוף מלמדת אותנו שהכסף החכם לא יכול להסתיר את הכוונות שלו, הוא תמיד משאיר סימנים בפעילות המסחר. הזינוק בפתיחה היה על מחזורים נמוכים יחסית, זו הייתה התלהבות של הקהל הרחב. אבל כשההיפוך הגיע והשוק החל לרדת, ראינו את המחזורים מתגברים. זו הייתה אינדיקציה ברורה לכך שהידיים חזקות מנצלות את העליות כדי לפרוק סחורה על הראש של הציבור. העבודה שלך לשבוע הקרוב היא לא לנחש לאן השוק הולך, אלא לזהות איפה הכוח האמיתי נמצא. תסתכל על הסקטורים שהראו חוזק יחסי ביום שישי גם כשהשוק נחלש, כמו חומרים (Materials) או מוצרי צריכה בסיסיים (Consumer Staples). אולי שם הכסף החכם מתחבא ומכין את המהלך הבא שלו, הרחק מעיני ההמון שעדיין מתווכח על דוח התעסוקה. השבוע שלפנינו: מבחן המציאות אם יום שישי היה המנה הראשונה, השבוע הקרוב הוא המנה העיקרית, ועל השולחן יוגשו נתוני האינפלציה (CPI ו-PPI). כאן הסיפור יכול לקבל טוויסט חד. כולם כבר חוגגים את הורדת הריבית המובטחת בספטמבר, אבל מה יקרה אם נתוני האינפלציה יפתיעו כלפי מעלה? נשיא הפד של שיקגו, אוסטן גולסבי, כבר רמז על זה כשאמר שהוא עדיין לא החליט לגבי ספטמבר, כי צריך קודם לרסן את האינפלציה. זה כמו שהמציל בבריכה אומר לילדים להפסיק לקפוץ למים, בזמן שכולם כבר עם בגדי ים. השוק מתעלם ממנו כרגע, אבל אם המספרים יגבו אותו, ההתעלמות הזו תהפוך לפאניקה מהירה מאוד. השבוע הזה הוא מבחן המציאות לנראטיב של "כלכלה חלשה זה טוב". אנחנו נגלה אם האינפלציה באמת תחת שליטה, או שהפד נמצא במלכוד שהוא לא יכול לצאת ממנו. אל תהיה מהמר, תהיה בלש. תן לשוק להראות לך את הקלפים שלו, ואל תנסה לנחש אותם מראש. פול טיודור ג'ונס, אחד הסוחרים הגדולים בדורנו, ניסח זאת כך: "הדבר החשוב ביותר הוא לא להחזיק בדעה קדומה. אני צריך להיות מסוגל לשנות את דעתי ברגע". תפסיק להתאהב בסיפור שסיפרת לעצמך על השוק. תהיה מוכן לזרוק את התסריט שלך לפח ברגע שהשוק מתחיל להקרין סרט אחר לגמרי, כי היכולת להודות בטעות ולהפוך פוזיציה היא מה שמבדיל בין סטטיסטיקה של הפסד לחשבון מסחר צומח. שבוע טוב, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
AMEX:SPYלונג
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
1
סקירה יומית 5 ספט' 2025: פרספקטיבהרע לי או טוב לי, 5 ספט׳ 2025 ביום רביעי שלשום, השוק היה כמו מטוס סילון ענק שמנסה להמריא כשרוב המנועים שלו כבויים. מנוע אחד, גדול ורועם, של מניות הטכנולוגיה, משך את כל גוף המטוס בכוח למעלה, אבל כל מי שהסתכל מהחלון ראה את שאר הכנף רועדת, ואת המנועים האחרים מוציאים דוממים. זו לא הייתה טיסה; זו הייתה התרסה, אחיזת עיניים שנועדה להראות גובה בזמן שהמבנה כולו עלול לאבד יציבות. ואז הגיע יום חמישי, אתמול, פתאום כל המנועים התעוררו לחיים בבת אחת, כאילו טכנאי בלתי נראה לחץ על מתג ההצתה הראשי. לא רק המנוע הראשי, אלא גם מנועי המשנה של המניות הקטנות, הפיננסים והצריכה הפרטית, כולם התחילו לעבוד בהרמוניה. התחושה המטלטלת של יום רביעי התחלפה בעלייה שקטה ויציבה. השאלה שאתה צריך לשאול את עצמך היא לא "מה קרה?", אלא "מי הדליק את שאר המנועים, ואיך לעזאזל הייתי אמור לדעת את זה מראש?". כי אם אתה מרגיש שהיית הנוסע המבולבל בשתי הטיסות האלה, זה בדיוק מה שהם רוצים שתרגיש. בלבול מייצר היסוס, והיסוס מייצר טעויות יקרות. המטרה שלהם היא שתחשוב שהטיסה הזו אקראית, שאין טייס, שאתה נתון לחסדי מזג האוויר. אבל האמת היא, שיש תוכנית טיסה מדויקת, ואלי טרם למדת לקרוא אותה. 🐘 התסריט שכבר נכתב אז בוא נדבר תכל'ס, בלי פילטרים. מה היה הדלק שהצית אתמול את כל מנועי המטוס? פרדוקסלית, אלו היו חדשות "רעות". דוח התעסוקה של ADP יצא חלש, ומדד התעסוקה במגזר השירותים הראה התכווצות. בעיניים של אזרח מן השורה, אלו חדשות מדאיגות המעידות על האטה כלכלית. אבל בעיניים של השוק, אלו היו החדשות הטובות ביותר שיכולנו לבקש. למה? כי המטרה המוצהרת של הפדרל ריזרב בחודשים האחרונים הייתה אחת: "לקרר" את שוק העבודה הרותח. הם היו צריכים תירוץ כדי לסובב את הספינה, והם לא יכלו לעשות זאת כל עוד נתוני התעסוקה הראו שהכלכלה בוערת. הנתונים הגרועים של אתמול לא היו בעיה; הם היו אישור רשמי, החותמת הסופית לכך שהפד קיבל את מה שהוא רצה, ואיתה את הלגיטימציה לפעול. זה היה הרגע שבו הספק התפוגג והוחלף בוודאות כמעט מוחלטת. הסיכוי להורדת ריבית בספטמבר זינק ל-97.4%, וזה הפך את ההימור לכל כך חד צדדי, עד שגם הספקנים האחרונים נאלצו ליישר קו. ודאות, בשוק ההון, היא דלק סילוני טהור; היא זו שלחצה על כפתור ההתנעה של כל המנועים הכבויים והזניקה את המטוס כולו קדימה, ולא רק את תא הטייס. 🐘 ללמוד את שפת הגוף של הכסף כאן בדיוק השוק מתחלק לשניים: הנוסעים והטייסים. הנוסעים, הרוב המוחלט, יושבים בכיסאות שלהם ומביטים מהחלון על הנוף. כל עוד המטוס באוויר והנוף ירוק, הם מוחאים כפיים ומזמינים עוד משקה, לא מודעים לכך שביום רביעי שלשום, רק מנוע אחד עבד ויש כנף אחת שרעדה על סף שבר. אבל אתה, אתה צריך לשאוף להיות בתא הטייס. הטייסים לא מסתכלים על הנוף; הם מסתכלים על לוח המחוונים, על השעונים והמחוונים. הטיסה המסוכנת של יום רביעי הייתה נורת אזהרה מהבהבת על לוח המחוונים שלהם, צועקת "חוסר השתתפות", מאותתת על חולשה פנימית במסווה של כוח שקרי. הם ראו את מד לחץ השמן יורד, את מד רוחב השוק מצטמצם, וידעו שהמצב לא יכול להימשך. החדשות הרעות-טובות של אתמול בבוקר היו ההוראה ממגדל הפיקוח: "אתם רשאים להפעיל את כל המנועים". ואכן, הטייס ראה על לוח המחוונים שלו איך מנוע ה"ראסל 2000" מתעורר לחיים, איך מד הדלק של "קבלני הבנייה" עולה, ואיך מנוע "הקמעונאות" מקבל דחיפה. המטוס התייצב, והטיסה הפכה לבטוחה ורחבה, כזו שמערבת את כל חלקי הכלכלה. אבל טייס טוב שם לב גם לפרטים הקטנים ביותר, כי שם מסתתר הסיכון. מד מהירות האוויר, כלומר מחזור המסחר אתמול, היה נמוך מהממוצע. ומה זה אומר בשפת הטייסים? שהמנועים אכן עובדים, אבל הם עדיין לא במלוא הכוח. הטייסים (הכסף הגדול) דוחפים את המצערת קדימה, אבל בעדינות, לא בכל הכוח. ישנה עלייה ויציבות, אבל עדיין אין את האמונה העיוורת שגורמת להם לשבור את מהירות הקול; הם עדיין בודקים את הגבולות, שומרים על אופציות פתוחות. 🐘 כשאתה מפסיק להיות הקהל תאר לעצמך שנכנסת ליום המסחר של אתמול כשאתה מבין את כל זה. לא היית מתרגש מהזינוק של אמזון, כי הבנת שהיא רק מנוע אחד והתייחסת אליה כמו נוסע פשוט שמתלהב מהסרט בטיסה. היית מבין שהסיפור האמיתי הוא לא אם המנוע הזה ימשיך לעבוד, אלא מתי שאר המנועים יקבלו דלק, כי רק אז הטיסה כולה בטוחה. כשהגיעו נתוני התעסוקה, לא היית מגיב בבהלה כמו נוסע ששומע רעש מוזר, אלא בהבנה של טייס שקורא את לוח המחוונים ויודע בדיוק מה הרעש אומר. היית יודע שזה בדיוק הדלק שהמנועים הכבויים היו צריכים, והיית ממקם את עצמך בהתאם, אולי במניות הפיננסים שירוויחו מסביבת ריבית נוחה יותר. במקום לרדוף אחרי המטוס, היית מחכה לו על מסלול ההמראה עם תוכנית פעולה מוכנה. זה ההבדל המהותי בין סוחר מגיב לסוחר שמבין את הנרטיב. השוק הוא לא כאוס, הוא סיפור מורכב עם היגיון פנימי. התפקיד שלך הוא לא לנחש את סוף הסיפור, אלא פשוט להקשיב היטב לפרק של היום, לקרוא בין השורות ולהבין את כוונת המחבר. שבת שלום, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
AMEX:SPYלונג
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
2
סקירה יומית 3.9.25, בית הציפוריםזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית בית ציפורים, 3 ספט׳ 2025 לשכן שלי, שמוליק, יש תחביב חדש. הוא בונה בית לציפורים. אבל זה לא סתם בית; זאת אחוזה. יש שם שלושה מפלסים, מרפסות ג'ולייט מעץ מהגוני, פאנלים סולאריים זעירים על הגג, ואפילו התקנה למתקן שתייה שמדמה מעיין טבעי. הוא עבד על זה חודשיים, קם כל בוקר עם ניצוץ בעיניים. אתמול הוא תלה את היצירה על העץ הכי יפה בגינה, לקח צעד אחורה, וחיכה. 🐘 הראש שלך מסתובב אתה מרגיש את זה? את התחושה הזאת של בלבול, כאילו ניסית לקרוא שני ספרים בו-זמנית. מצד אחד, השוק בשיאים היסטוריים, ומצד שני, כל יום מרגיש כמו הליכה בשדה מוקשים. אתמול היה יום קלאסי כזה, יום שבו השוק החליט לפתוח את ספטמבר בהתקף חרדה קטן, רק כדי לוודא שאף אחד לא רגוע מדי. כל המדדים המובילים קיבלו מכה קטנה בראש. זה לא היה נוקאאוט, אלא יותר סטירה מצלצלת שמזכירה לך מי הבוס. התסכול שלך, התסכול של כולנו, נובע מהפער בין הסיפור ("הכלכלה חזקה!") לבין המציאות במסך ("למה התיק שלי אדום היום?!"). האמת היא שהשוק מגיב לניואנסים, ללחישות, לא לאירועים הגדולים. הלחישות של אתמול היו צורמות במיוחד. הסיפור הרשמי הוא על פסיקת בית המשפט לגבי מכסים ישנים, אבל זה רק התירוץ. הסיבה האמיתית היא שהשוק פשוט עייף. הוא רץ מרתון של שמונה חודשים, ועכשיו הוא עומד בצד הדרך, מתנשף, ומנסה להחליט אם יש לו כוח להמשיך לרוץ בעלייה. 🐘 המספרים שמספרים את הסיפור בוא נדבר תכל'ס, בלי פילטרים. ה-S&P 500 ירד 0.7%, הנאסד"ק, הילד המועדף של 2025, חטף 0.8%. אבל המספר המעניין באמת היה במדד הפחד, ה-VIX, שזינק ב-14% ל-17.51. זה לא מספר שמצביע על פאניקה, אלא יותר על עצבנות של חתול ששמע רעש חשוד במטבח. הוא עדיין לא בורח, אבל האוזניים שלו זקורות וכל שריר בגופו דרוך. מה עוד ראינו? ראינו את הגנרלים הגדולים, מניות המגה-קאפ, מגמגמים. אנבידיה, שהפכה כמעט לדת עבור חלק מהסוחרים, ירדה בעוד 2% ונסגרה מתחת לממוצע הנע 50 שלה - סימן טכני שגורם לכמה אנשים להזיע. במקביל, ראינו שהסקטורים ה"משעממים", אלו שמוכרים משחות שיניים ונייר טואלט (מוצרי צריכה בסיסיים) ושירותי בריאות, היו היחידים שהראו סימני חיים וסיימו בירוק דהוי. השוק, במילים אחרות, החליף את הטקילה שלו בכוס תה קמומיל. אבל גם בתוך המגזרים הבטוחים היו דרמות. קראפט היינץ (KHC) צללה 7% לאחר שהודיעה על פיצול, וקונסטליישן ברנדס (STZ), יצרנית בירת קורונה, נפלה 6.6% אחרי שהנמיכה תחזיות. זה נתון מדהים שמראה שגם כשהשוק מחפש מקלט, חלק מהבונקרים מתגלים כמלכודות. זה כבר לא משחק של סקטורים, זה משחק של בחירת מניות ספציפיות. 🐘 הפסיכולוגיה של חוסר הוודאות אז איך מפענחים את כל זה? השוק מתנהג כמו מכונת פוליגרף. הוא לא באמת מודד אמת או שקר, הוא מודד את התגובה הפיזיולוגית ללחץ. ואתמול, הלחץ הגיע מהמקום שהשוק הכי שונא: חוסר ודאות. ההחלטה על המכסים יצרה ואקום של מידע, והשוק, כמו הטבע, מתעב ואקום. ההתנהגות הזאת מזכירה לי את מה שאגדת המסחר פול טיודור ג'ונס אמר פעם: "הסוד להצלחה במסחר הוא צמא בלתי נדלה, בלתי נכבה ובלתי ניתן לסיפוק למידע ולידע". הוא לא דיבר על לקרוא כותרות. הוא דיבר על להבין את מה שבין הכותרות. מה שהיה בין הכותרות אתמול הוא מאבק בין שני מחנות: קוני השפלים האופטימיים, והמוסדיים הגדולים שהחליטו שהמסיבה נהייתה קצת פרועה מדי והגיע הזמן לקחת צעד אחורה. העובדה שהמניות הקטנות (ראסל 2000) ירדו פחות מהגדולות היא רמז דק. זה כאילו החיילים הרגליים עדיין מחזיקים מעמד, בזמן שהגנרלים החליטו לקחת הפסקת צהריים ארוכה. זו לא בהכרח תחילתה של מפולת, אלא אולי סימן לתחילתה של רוטציה, של חילופי משמרות בשוק. השוק שואל אותנו: "אתם עדיין מאמינים בסיפור של הבינה המלאכותית במחירים האלה, או שאולי כדאי לחפש הזדמנויות במקומות אחרים?". 🐘 איפה מוצאים את היהלומים בזבל ומה אם כל הכאוס הזה הוא בעצם הזדמנות במסווה? מה אם השוק פשוט מנקה את השולחן לפני המנה העיקרית? התפקיד שלך עכשיו הוא לא להצטרף לצעקות ההיסטריה, אלא להפוך לארכיאולוג. להתחיל לחפור בעדינות, לחפש את הממצאים שכולם מפספסים. התקופה הזאת דורשת סלקטיביות כירורגית. זה הזמן להסתכל על הגרפים ולשאול: אילו מניות החזיקו מעמד טוב יותר מהשוק אתמול? אילו סקטורים מראים חוזק יחסי גם כשהים סוער? התשובות לשאלות האלה הן מפת האוצר שלך לחודשים הקרובים. השוק אומר לך בקול רם וברור: נגמרו הימים שבהם יכולת לקנות כל דבר והוא פשוט עלה. תפסיק לחפש את הדבר הגדול הבא ותתחיל לחפש את הדבר החזק הנוכחי. השוק תמיד משאיר רמזים, כמו פירורי לחם ביער. תפקידך הוא לא לאכול אותם, אלא לעקוב אחריהם. תהיה צלף, לא חייל שמסתער. אגב, אתמול בערב ראיתי את שמוליק יושב בגינה ובוהה באחוזת הציפורים הריקה שלו. ניגשתי אליו ושאלתי בעדינות, "נו, שמוליק, מה עם הציפורים?". הוא הסתכל עליי עם חיוך ממזרי וענה: "ציפורים? מי צריך ציפורים? בניתי את זה כדי שזה יסתיר לגברת ריקי ממול את הנוף ישר לתוך המטבח שלי". לפעמים, הסיבה הברורה מאליה היא לא הסיבה האמיתית. גם בשוק. יום מבורך, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
AMEX:SPY
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
1
סקירה יומית, 2 ספט 2025 - גן עדן של כאוסיום שלישי, בוקר שאחרי חופשה. האוויר צלול יותר, הראש אמור להיות נקי יותר, אבל זה לא סתם עוד בוקר. זה העמוד הראשון בספר החדש והלא-כתוב שנקרא 'ספטמבר', והדיו עוד לא יבשה מהפרק האחרון והמבלבל של חודש אוגוסט. אתה חוזר אל המסכים וזה מרגיש כמו לחזור לזירת פשע כדי להבין איך לעזאזל נשדדת לאור יום, רגע אחרי שחשבת שפיצחת את הכספת. אתה מסתכל על המסך מסוף יום שישי, והמוח שלך פשוט לא מצליח לחבר את הנקודות. חודש שלם של עליות מטורפות, שיאים חדשים, הרגשה שהנה, סוף סוף הבנת את המשחק, וכל זה נגמר בנפילה חסרת פרופורציה שנראית כמו בדיחה גרועה. אתה שואל את עצמך את השאלה המתבקשת, השאלה שכל סוחר מתוסכל שואל כשהשוק בועט לו בביצים אחרי שנתן לו נשיקה על המצח: למה? 🐘 הצגת התיאטרון של יום שישי: מספרים, שקרים וסוחרי סופ"ש בוא נשים את הקלפים על השולחן ונפסיק לאכול את החארטה שמאכילים אותנו. הסיפור הרשמי שקיבלת ביום שישי היה שילוב של נתוני אינפלציית PCE "דביקים", אזהרת רווח של קטרפילר, ו"מימוש רווחים" לקראת סוף השבוע הארוך. זה הסיפור שנועד להרדים אותך, לגרום לך להנהן בהבנה ולחשוב שזה הגיוני. אבל האמת, כמו תמיד, מסתתרת לא בכותרות, אלא בין השורות. נתוני האינפלציה היו פיהוק קולקטיבי; השוק כבר תמחר אותם מזמן, והסיכוי להורדת ריבית בספטמבר בקושי זז. אזהרת הרווח של קטרפילר? בטח לא סיבה למכור את אנבידיה כאילו גילו שהשבבים שלה מופעלים על ידי מפעלי באגרים ושופלים בנכר. הסיפור האמיתי של יום שישי היה פשוט, אלגנטי ואכזרי: הכסף הגדול החליט שהמסיבה נגמרה, לפחות לסוף השבוע. הם ראו חודש שלם של עליות, ראו את כל הסוחרים הקטנים קופצים על הרכבת, ואמרו לעצמם: "זה הזמן המושלם לפרוק סחורה על הראש של הפראיירים ולצאת לחופשה בהמפטונס עם כיסים מלאים". זו הייתה פעולת הפצה קלאסית, מוסווית היטב מאחורי מסך עשן של חדשות לא רלוונטיות. 🐘 להפסיק להיות בובת גרב על היד של וול סטריט השוק הוא לא בורסה של ניירות ערך. הוא קצבייה ענקית עם תאורת ניאון של קזינו, והתפקיד של בעל הבית הוא למכור לך את הנתחים הכי יקרים במחיר הכי גבוה, רגע לפני שפג תוקפם. ביום שישי, הנתחים היקרים היו מניות הטכנולוגיה והשבבים; אנבידיה, דל, מארוול - כל השמות שגרמו לכולם להזיל ריר כל חודש אוגוסט. הטעות שלך היא שאתה מסתכל על הבשר המיושן שבתצוגה. אבל בזמן שאתה מהופנט מהנתח היפה, הקצב (הכסף החכם) עסוק בלהעביר בשקט, דרך הדלת האחורית, את הכסף שלו למקומות אחרים, בטוחים יותר. תסתכל על הסקטורים שהיו חזקים ביום שישי: שירותי בריאות, צריכה בסיסית, נדל"ן, אנרגיה. כל הסקטורים ה"משעממים" האלה פתאום הראו עוצמה יחסית. זה לא מקרי. זו לא עבודת ניחושים, זו עבודת בילוש. התפקיד שלך כסוחר הוא לא להאמין לסיפור, אלא לעקוב אחרי העקבות של הכסף. איפה הוא נכנס? איפה הוא יוצא? יום שישי היה שיעור מאלף ברוטציה סקטוריאלית בזמן אמת. הכסף לא נעלם, הוא פשוט החליף כתובת. כפי שאמר פעם ברנרד ברוך, איש הזאבים המקורי מוול סטריט: "המטרה העיקרית של שוק המניות היא לעשות צחוק מכמה שיותר אנשים". 🐘 ספטמבר על הפרק: גן עדן של כאוס הרוטציה הזאת שראינו ביום שישי אינה רק חפץ היסטורי מאובק. היא הפתיח, הסצנה הראשונה במחזה החדש שנקרא ספטמבר. רק להגיד את השם של החודש הזה גורם לוותיקי השוק לקבל צמרמורת קלה; יש לו מוניטין של "בית קברות לתיקי השקעות", חודש שבו התנודתיות חוגגת. אבל כאן בדיוק נפרדות הדרכים בין החובבן למקצוען. החובבן שומע "ספטמבר" נכנס למגננה. המקצוען, לעומת זאת, שומע "ספטמבר" והעיניים שלו מתחילות לנצוץ, כי הוא מבין שהכאוס והפחד של ההמון הם חומר הגלם הטוב ביותר לייצור הזדמנויות. השבוע הקרוב, והחודש כולו, יעמדו בסימן מבחני לחץ שיחשפו את כוונות השוק. דוח התעסוקה בשישי, החלטת הריבית בהמשך החודש. כולם יחכו למספרים, אבל אתה? אתה תחכה לראות את תגובת השוק למספרים. החדשות הן רק הפיתיון. תגובת המחיר לפיתיון - זאת החכה, הדייג, וכל האגם כולו. 🐘 המשימה שלך: תפסיק להיות תייר, תתחיל להיות אנתרופולוג המשימה שלך לחודש הקרוב היא להפסיק להתנהג כמו תייר בשוק ההון ולהתחיל לפעול כמו אנתרופולוג. תייר מצלם תמונות של מה שיפה (עליות), מתלונן על מה שמכוער (ירידות), ואוכל רק במסעדות המומלצות (המניות החמות). אנתרופולוג, לעומת זאת, לא שופט; הוא מתבונן, לומד את השפה, מבין את הטקסים ומפענח את מבנה הכוח של השבט. תעקוב אחרי הרוטציה: האם הכסף ממשיך לברוח מהטכנולוגיה, או ששישי היה בלוף? תנתח את הווליום: האם הוא מתגבר בירידות ונחלש בעליות? אלו הן השאלות שצריכות להעסיק אותך. חודש ספטמבר עומד להיות רועש, מבולגן וכאוטי. רוב האנשים יאבדו בו כסף כי הם ינסו להמר. אתה, לעומת זאת, תמצא בו בהירות, כי תתמקד אך ורק בהתנהגות המחיר, באמת היחידה שקיימת. הכאוס הוא לא האויב שלך, הוא הפילטר הכי טוב שיש. הוא מסנן החוצה את המהמרים, את חסרי הסבלנות ואת אלו שפועלים על בסיס תקווה. הוא משאיר את המגרש פתוח לסוחרים שיודעים לקרוא את המפה, אלה שמבינים שהעבודה האמיתית היא לא לחזות את הגשם, אלא לזהות את כיוון הרוח. שבוע מבורך, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
AMEX:SPY
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
סקירה יומית 29.8.25 - שחקן קלפים זקןזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית שחקן זקן ויד חלשה, 29 אוגוסט 2025 אני רוצה לספר לכם על יד פוקר שראיתי פעם בחדר אחורי אפוף עשן, מהסוג שלא רואים בטלוויזיה. על השולחן ישב כריש צעיר, ערימת ז'יטונים בגובה מגדל אייפל לפניו, מולו ישב שחקן מבוגר ושקט, אחד מאלה שכבר ראו הכל, עם ערימה צנועה שהלכה והצטמקה. במהלך מכריע, הדילר חילק את הקלפים, והצעיר, אחרי מבט חטוף, דחף את כל הערימה שלו למרכז. הכל או כלום. המבוגר הביט בקלפים שלו, זוג שביעיות עלוב והשתררה דממה. כולם חיכו שיתקפל, אבל הוא פשוט ישב שם, הסתכל על הצעיר, ולא על הקלפים. ועל זה, נדבר עוד מעט. כי אתמול, השוק ערך לנו בדיוק משחק פוקר כזה ואנבידיה, מלכת העולם, הייתה הקלפים שחולקו. כולם חיכו לדוחות שלה כמו אוויר לנשימה, מצפים ליד "אלוהית" שתפוצץ את המסכים בירוק. ובכן, הם קיבלו דוח טוב, אפילו טוב מאוד, אבל לא את ה'רויאל פלאש' שציפו לו. הצפי לרבעון לא ריסק את התחזיות, הוא פשוט... עמד בהן. התגובה הראשונית של ה"כרישים הצעירים"? פאניקה. המניה צללה בפתיחה כמו מתאגרף שחטף אגרוף מפתיע לסנטר. וזה, סוחר יקר, הסיפור כולו. זה הרגע שבו 90% מהשחקנים בשולחן מרגישים את הזיעה הקרה, בטוחים שהמסיבה נגמרה. זה הרגע שבו הנרטיב שלך נבחן מול המציאות הקרה של ספר הפקודות. 🐘 מה לעזאזל קורה פה? בזמן שהרבה אנשים התעסקו בדרמה הקטנה של אנבידיה, קרה משהו הרבה יותר משמעותי מתחת לפני השטח. השוק הרחב, ה-S&P 500, טיפס לשיא כל הזמנים חדש. כן, קראת נכון, בזמן שהמניה הכי חמה על הפלנטה התנדנדה, השוק הכללי אמר "תודה, אנחנו רואים את כל השולחן, לא רק את היד הזאת". אבל אל תיתן למספר הגדול לבלבל אותך, זו לא הייתה חגיגה דמוקרטית. זו הייתה הצגה של הגנרלים. גוגל ומטא, שני ענקים אחרים, סחבו את המדדים למעלה בכוח כמעט לבדן, והוכיחו שוב שהשוק הזה הוא משחק של ריכוזיות. זה כמו קבוצת כדורסל שבה שחקן כוכב אחד קולע 50 נקודות, ושאר הקבוצה ביחד בקושי מגרדת כמה נקודות. על לוח התוצאות כתוב 'ניצחון', אבל אם תנתח את הביצועים של השחקן הממוצע, תראה תמונה הרבה פחות מזהירה. הכסף הגדול לא משחק משחק קבוצתי, הוא הולך על הסופרסטארים הבטוחים. 🐘 איך זה עובד בשבילך, או נגדך? הריקוד של אנבידיה אתמול הוא שיעור מאסטר על ההבדל בין ידיים חלשות לידיים חזקות, בין תגובה אימפולסיבית לפעולה מחושבת. הירידה הראשונית הייתה הרעש, הפאניקה של האלגוריתמים והסוחרים שמגיבים לכותרות. הם ראו "הדרכה מאכזבת" וזרקו את הסחורה שלהם כאילו היא רדיואקטיבית. אבל אז הגיע הכסף השקט, הכסף החכם. אלו שקראו את הדוח לעומק, הבינו שהחברה עדיין מפלצת שמרוויחה סכומי עתק, ופשוט התחילו לאסוף את המניות שההמון השליך עליהם בהנחה. עד סוף היום, רוב הירידה נמחקה, והחלשים נשארו בחוץ, מגרדים בראש ותוהים מה קרה. עכשיו תשאל את עצמך בכנות: איפה אתה היית בסיפור הזה? האם לחצת על כפתור המכירה כשהמסך האדים, או שהבנת שזו ההצגה שמתרחשת לפני כל עלייה משמעותית? כי בזמן שכולם היו מהופנטים למניית השבבים, הנתונים הכלכליים האמיתיים סיפרו סיפור אחר לגמרי. תמ"ג חזק מהצפוי ונתוני אבטלה נמוכים שמסרבים להצביע על מיתון. השוק לא מטפס על אוויר חם, הוא מטפס על יסודות כלכליים שרוב האנשים פשוט עסוקים מדי בדרמה היומית כדי לראות. 🐘 מה הלאה, ומה אם...? היום העיניים נשואות לדוח האינפלציה המועדף על הפד, ה-PCE. זה הבוחן הבא בתור, עוד חתיכת פאזל בתמונה מורכבת של ציפיות להורדת ריבית. השוק כבר מתמחר בנדיבות סיכוי של 87% להורדה בספטמבר, מה שאומר שכל הפתעה קטנה יכולה לשלוח גלים. אבל השאלה שאתה צריך לשאול את עצמך היא לא "מה יהיה המספר?". זו שאלה של מהמרים. השאלה האמיתית היא: "האם התוכנית שלי מוכנה לכל תרחיש?". כי אם אתה יושב שם ומקווה שהמספר יתאים לפוזיציה שלך, אתה משחק ברולטה רוסית. זוכרים את שחקן הפוקר ההוא מההתחלה? אחרי שתיקה ארוכה, הוא לא הסתכל על הקלפים שלו. הוא הסתכל ישר לתוך העיניים של הכריש הצעיר, ראה שם את הרעד הקטן בזווית הפה, את הביטחון המזויף. הוא הבין שהצעיר לא משחק עם קלפים חזקים, הוא משחק עם אגרסיביות, הוא מנסה לקנות את הקופה עם בלוף. אז המבוגר דחף בשקט את כל הז'יטונים שלו פנימה ואמר "אני משווה". הצעיר החוויר. היה לו זוג נסיכים, אבל על השולחן נפתח קלף שנתן למבוגר שלישיית שביעיות. השחקן המנוסה לא ניצח כי היו לו קלפים טובים יותר, הוא ניצח כי הוא שיחק את השחקן שמולו ולא את הקלפים. השוק של אתמול הראה לנו בדיוק את הדינמיקה הזו: הציפיות הן רק רעשי רקע. מה שקובע באמת הוא איך ההון הגדול מפרש את המציאות שנוצרה אחרי פרסום הנתונים, איך הוא קורא את הבלופים של הפאניקה. כמו שאמר פול טיודור ג'ונס, "אל תהיה גיבור. אל תחזיק אגו... ברגע שאתה מרגיש שאתה טוב מאוד, אתה מת" (נשבע לך הוא כל כך צודק). תפסיק לנסות להוכיח שהקלפים שלך הם הכי טובים, ותתחיל לבנות תהליך שמגן עליך כשאתה טועה וקורא את השולחן נכון. שבת שלום, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
AMEX:SPYלונג
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
סקירה יומית 28.8.25 - מדרגות לגן עדןמדרגות לגן עדן, 28 אוגוסט 2025 כשאני הייתי צעיר אהבתי להקשיב לבלדות רוק "’There's a lady who's sure all that glitters is gold, and she's buying a stairway to heaven’...". עדיין מקשיב ללד זפלין. ועדיין שורות כאלה קופצות לראש בלי סיבה. ואז אתה פותח את מסכי המסחר. אתה מסתכל על המסך אתמול ורואה את ה-S&P 500 נוגע בשיא כל הזמנים. אתה רואה יותר מניות ירוקות מאדומות, אפילו הקטנות (ראסל 2000) חוגגות כאילו אין מחר. ואתה, סוחר ממולח, מרגיש את זה בבטן. משהו פה מסריח, משהו פה לא מסתדר, כמו לראות כומר יוצא מבר חשפניות ביום ראשון בבוקר. הדגש הוא על יום ראשון בבוקר ;-) התחושה הזאת, ידידי, היא האינסטינקט הכי יקר שלך, והיא צודקת לגמרי. השוק אתמול התנהל כמו קהל של רומאים בארנה, שמריעים בנימוס לגלדיאטור שחיסל יריב חלש, בזמן שכולם מחכים בנשימה עצורה לכניסה של האריה. כולם, אבל כ-ו-ל-ם, חיכו לראות מה האורקל מדלפי, הידוע בכינויו אנבידיה, יגיד אחרי הצלצול. והאורקל? הוא דיבר. והתגובה הייתה שקולה לזו של אדם שמגלה שהפרס הגדול בלוטו הוא אספקה שנתית של נייר טואלט עם שכבות כפולות ורך להפליא. כן, זה שימושי, אבל זה לא מה שהבטיחו לך בחלומות. וזו בדיוק הנקודה שבה רוב הסוחרים נופלים על הפרצוף, כי הם מקשיבים לרעש במקום למוזיקה. 🐘 הצגה של איש אחד, או מסיבת תחפושות? בוא נפרק את החארטה הזאת לגורמים, דוגרי. כל היום השוק שידר אופטימיות זהירה, עלייה קטנה פה, עלייה קטנה שם. המדדים טיפסו לאט ובשקט, כאילו על קצות האצבעות, כדי לא להעיר את התינוק העצבני שנקרא "ציפיות". כולם ידעו שהדוחות של אנבידיה הם האירוע המרכזי, הקטליזטור שיקבע את הכיוון לטווח הקרוב. ואז הגיעו המספרים: אנבידיה עקפה את תחזיות הרווח, עקפה את תחזיות ההכנסות. על פניו, סיבה למסיבה, נכון? ובכן, במציאות, המניה ירדה אחרי שעות המסחר ב-3.7%. למה? כי התחזית לרבעון הבא הייתה "בהתאם לצפי" (in-line). בעולם המעוות של וול סטריט 2025, "בהתאם לצפי" זה הכינוי המכובס ל"אכזבה מרה". זה כמו להזמין שף מישלן שיבשל לך ארוחת גורמה, ובסוף הוא מגיש לך טוסט עם גבינה צהובה. זה טוסט מעולה, אין ספק, הלחם קלוי בדיוק, הגבינה נמסה כמו בסרטים. אבל לעזאזל, ציפית לאיזה נתח קצבים מפתיע. השוק תמחר שלמות אלוהית, נבואה על עתיד ורוד ואינסופי, וקיבל דוח מצוין. ומצוין, מסתבר, זה פשוט לא מספיק טוב כשההמון דורש נס. 🐘 תפסיקו להמר על הנבואה. תתחילו לקרוא את הכוהנים. הטעות הקלאסית של הסוחר המתוסכל היא להתמקד בתוכן החדשות. "אנבידיה עקפה, אז היא צריכה לעלות". זו מחשבה של רמה ראשונה, מחשבה של פראיירים. המקצוענים, ה"כסף החכם", משחקים משחק אחר לגמרי: הם לא שואלים מה החדשות, הם שואלים "מה התגובה לחדשות תהיה, ואיך אני מנצל את זה?". העלייה הרחבה והשקטה של אתמול, זו שהרגישה לך חשודה, הייתה כנראה הכנה למכירה. המוסדיים לא חיכו לדוח, הם ניצלו את האופטימיות של ההמון כדי לפרוק סחורה במחירים נוחים. הם מכרו לך את כרטיס הלוטו בדמות המניה, רגע לפני ההגרלה, בידיעה שגם אם המספרים הזוכים יעלו, הפרס עצמו כנראה יאכזב את כולם. זו תמצית שיטת וויקוף - לא להקשיב למה שהם אומרים, אלא לצפות במה שהם עושים. תסתכל על מה שקרה מסביב. בזמן שכולם בהו באנבידיה, מניות כמו Snowflake זינקה ב-11.6% ו-Pure Storage המריאה ב-13% אחרי הדוחות שלהן. למה? כי שם הציפיות היו נמוכות יותר, וההפתעה החיובית הייתה אמיתית. העבודה שלך היא לא למצוא את המניה הכי מדוברת, אלא את הפער הכי גדול בין הציפיות של כולם לבין המציאות האפשרית. 🐘 הפיל שבחדר לובש חליפה וקוראים לו ג'רום. אז אנבידיה הייתה הסחת הדעת המושלמת. הדרמה, האקשן, הציפייה. אבל בזמן שכולנו צפינו בקרקס הזה, הסיפור האמיתי ממשיך להתבשל ברקע, והוא הרבה יותר משמעותי. השוק לא באמת עולה בגלל בינה מלאכותית או שבבים מתוחכמים, הוא עולה כי הוא מכור. מכור לאשראי זול, והוא מצפה למנה הבאה שלו. הסבירות להורדת ריבית בספטמבר עומדת על 87.2%. זה המספר החשוב באמת. זה האופיום להמונים שמחזיק את כל המבנה הזה באוויר. ביום שישי הקרוב יתפרסם מדד ה-PCE, מדד האינפלציה המועדף על הפד'. זה המבחן האמיתי. זה האירוע שיכול באמת לשנות את כללי המשחק, לא דוח של חברה אחת, מפוארת ככל שתהיה. תוסיף לזה את הדרמה הפוליטית של טראמפ מפטר את נגידת הפד' ליסה קוק, ואת הקרב המשפטי שמתבשל שם, ותקבל קלחת של אי ודאות. השוק מתעלם מזה כרגע, כי הוא מעדיף להתמקד בסיפורי גיבורי-על כמו אנבידיה. אבל כשהאופוריה סביב הדוחות תתפוגג, הפיל הזה שבחדר יתחיל להראות הרבה יותר מאיים. הלקח של אתמול הוא פשוט, אך עמוק: השוק הוא לא מנוע כלכלי, הוא מכונה לשקילת ושקלול רגשות וציפיות. בסופו של יום, הגברת ההיא מהשיר של לד זפלין, זו שקונה גרם מדרגות לגן עדן, היא השוק. היא ההמון שרץ אחרי כל מה שמנצנץ, בטוח שזה זהב טהור. התפקיד שלנו, כסוחרים, הוא לא להיות הגברת. התפקיד שלנו הוא להיות הצורף הממולח שיודע לבדוק את הסחורה לפני שהוא משלם. כי לפעמים, אתה מגלה שהברק מגיע מהמון סחורה, אבל לא מהסחורה הנכונה. וכן יש לי חשש לא קטן, שהאירוע שהתרחש במנייה הוא רק הקדמה ורמז לאירוע זהה שעלול לקרוא בסופו של דבר לעניין הורדת הריבית. יום מבורך, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3 נ.ב למקצוענים ההבדל בין דוח שעומד בציפיות לדוח שמרסק אותן טמון בשם קוד ״כישלון״ אחד: H20. זהו השבב המוחלש שאנבידיה נאלצה לייצר כדי לעקוף את מגבלות הייצוא למזרח, והוא התשובה לשאלה מדוע קיבלנו דוח מצוין, ולא דוח מפתיע..
AMEX:SPY
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
פילוסוף המחסר בסקירה יומית 27.8.25זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית מחכים למנתח הראשי, 27 אוגוסט 2025 🐘 חדר הניתוח של השוק מחכה למנתח הראשי התנועה המתונה שראינו אתמול במסכים היא אשליה אופטית, סוג של סם הרגעה שניתן למטופל רגע לפני שמכניסים אותו להליך מסכן חיים. השוק כולו, מהמשקיעה הקטנה בבאר שבע ועד מנהל הגידור המיוזע במנהטן, שוכב על שולחן הניתוחים. הצגים מראים סימנים חיוניים יציבים, אבל כולם בחדר יודעים שהשקט הזה הוא השקט שלפני החתך הראשון של הסקלפל. תחושת הסיר המבעבע הזה שאתה מרגיש מתחת למספרים הירוקים והאדישים, היא הדבר האמיתי היחיד שקרה אתמול. זו אנרגיה עצורה, מתח שנבנה לקראת אירוע אחד ויחיד שיגדיר את השבועות, ואולי החודשים הקרובים. כי כל הדיבורים על ריבית ואינפלציה הם הצגה צדדית, תיאטרון בובות שנועד להעסיק אותנו בזמן שכולם מחכים למילה של איש אחד. האיש הזה הוא ג'נסן הואנג, והמילה שלו תגיע היום בערב בדוחות של אנבידיה (NVDA). זו לא עוד חברה שמדווחת, זהו ניתוח לב פתוח למנוע הצמיחה של הכלכלה הגלובלית. והשוק, כמו מטופל מורדם, פשוט מחכה לראות אם הוא יתעורר בריא או עם צלקת מכוערת. 🐘 בדיקת סימנים חיוניים לפני ההליך הגורלי אז בזמן שכולם בוהים בדופק של המטופל (המדדים), בוא נסתכל על תוצאות המעבדה האמיתיות מה-24 שעות האחרונות. הסיפור האמיתי של יום המסחר אתמול הוא לא העלייה של 0.4%, הוא חדר המתנה אחד גדול לדוחות של אנבידיה. כל תזוזה, כל רוטציה בין סקטורים, הייתה היערכות של הכסף הגדול לקראת פסיקתו של המנתח הראשי. ראינו זרימת דם מואצת לאזורים הנכונים: סקטור הטכנולוגיה, ובראשו יצרניות השבבים, התחזק לקראת הבשורה. במקביל, סקטור התעשייה, וספציפית מניות הביטחון ממשיך לטפס לשיאים, כאילו רומז שהעולם עדיין זקוק ל"תוכנית גיבוי". הכסף הגדול, אם כן, לא מתחבא בבונקר, הוא פשוט מתמקם בעמדות היקפיות, מוכן להסתער פנימה או לסגת במהירות. הדרמה המקומית בתיק המניות רק מוכיחה עד כמה המערכת רגישה. איליי לילי (LLY) טסה לשמיים על חדשות פנימיות, בעוד יונייטד-הלת' (UNH) מדממת בגלל בעיות משפטיות. אלו הן התכווצויות שרירים לא רצוניות של המטופל על שולחן הניתוחים; הן מעידות על לחץ במערכת, אבל הן לא הסיפור המרכזי. הסיפור המרכזי הוא הלב הפועם של השוק, והלב הזה הוא אנבידיה. 🐘 איך לא להיות סטודנט לרפואה שמתעלף בלחץ? בחדר ניתוח מלא בלחץ, תמיד יש את הסטודנט לרפואה שעומד בצד, מזיע, מחוויר, וקרוב להתעלפות. רוב הסוחרים בשוק היום הם אותו סטודנט. הם מגיבים לכל צפצוף של המוניטור, מפרשים כל טיפת דם כאסון, ומנסים לנחש מה תהיה התוצאה הסופית במקום פשוט לקרוא את הנתונים שמוצגים לפניהם. העבודה שלך היא לא להיות אותו סטודנט. העבודה שלך היא להיות כמו המרדים המנוסה, זה שיושב בצד בשקט, עם מבט ממוקד, ועוקב רק אחרי הנתונים החשובים באמת. נתוני הזמנות מוצרים ברי-קיימא שזינקו אתמול הם כמו לחץ דם יציב וחזק - סימן מעודד. נתוני אמון הצרכנים שירדו קלות הם כמו שהמטופל אומר שהוא "מרגיש קצת חרדה" - זה מידע נחמד, אבל לא זה שיקבע את גורל הניתוח. השוק בונה כעת את מה שווייקוף כינה "הסיבה", אבל הפעם זו סיבה דחוסה ומרוכזת סביב אירוע בודד. כל יום מסחר השבוע הוא עוד שלב בהכנה. ריצ'רד דניס, אחד מאבות "צבי הנינג'ה" של המסחר, אמר פעם: "אתה צריך לצפות לבלתי צפוי ולהיות מוכן להגיב אליו". הציפייה לדוחות אנבידיה היא ה"צפוי", התגובה של השוק אליהם תהיה ה"בלתי צפוי" שאתה צריך להיות מוכן אליו. 🐘 הניתוח היום, והביקורת של הפרופסור ביום שישי היום, אחרי הסגירה, המנתח יניח את הסכין. השוק יקבל את התוצאות מאנבידיה ויגיב, ככל הנראה, באלימות. התנועה הראשונית תהיה רגשית, מונעת מאלגוריתמים ומסוחרים עם אצבע קלה על ההדק, וזה המקום שבו רוב האנשים יפסידו כסף. אבל הניתוח, מוצלח ככל שיהיה, הוא רק השלב הראשון. כי ביום שישי מגיע הפרופסור המנהל לביקורת בוקר, בדמות דוח ה-PCE. הנתון הזה יקבע את סביבת ההחלמה של המטופל. דוח חם מדי יכול לגרום לזיהום (חשש מהעלאות ריבית) גם אחרי ניתוח מוצלח, בעוד דוח קר יכול להאיץ את ההחלמה (ראלי של הקלה). אל תהיה זה שמנסה להמר על תוצאות הניתוח. תן למנתח לעשות את עבודתו, תן לשוק להגיב, ותתכונן לפעול על בסיס העובדות שיתגלו אחרי שהאבק ישקע. התפקיד שלך הוא לא להיות הראשון, אלא להיות הצודק. והצדק, בשוק ההון, כמעט תמיד נמצא בצד של הסוחר הסבלני שממתין להצטרף למה שקורה ולא מנחש את שיקרה. יום מבורך, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
AMEX:SPYלונג
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
3
סקירה יומית 26.8.25זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית ארכיטקט שיכור, 25 אוגוסט 2025 אחרי האופוריה המזוקקת של יום שישי, אתמול הרגיש כמו הבוקר שאחרי. לא כאב ראש של הנגאובר, אלא יותר כמו הבהייה הריקה הזאת בקיר, כשאתה מנסה להרכיב מחדש את ההיגיון שהוביל להחלטות של הלילה הקודם. השוק לא התרסק, הוא פשוט... התפכח לרגע, לקח נשימה ומסתכל סביב בבלבול קל. התנועה הזאת מטה, המימוש קופונים הצפוי הזה, הוא לא דרמה יוונית אלא קומדיית מצבים. זה כמו ארכיטקט מבריק אבל שתוי קלות, ביום שישי שרטט תוכניות לגורד שחקים עוצר נשימה ואתמול בבוקר הגיע לאתר הבנייה רק כדי להזיז כמה לבנים ממקום למקום ולתהות למה הפועלים לא שרים. הוא עדיין רוצה לבנות את המגדל, אל תטעו, אבל הדרך לשם מתפתלת דרך מקום הישיבה שלו בבר השכונתי. זאת בדיוק התחושה שמרסקת סוחרים אופטימיים, התחושה שהמפה משתנה מהר יותר מקצב הליכתם (או קצב הציפייה שלהם לדברים). אתם רואים את היעד, אתם מאמינים בו, אבל השביל עצמו נראה כאילו נסלל על ידי מישהו עם הפרעת קשב חמורה. המטרה שלי היום היא לא לתת לכם מפה חדשה, אלא להראות לכם איך לקרוא את השרבוטים של הארכיטקט השיכור שלנו. 🐘 מה באמת קרה מאחורי המספרים האדומים במבט שטחי, ראינו אדום כמעט בכל מקום; הדאו ירד 0.77%, ה-S&P 500 איבד 0.43%. אבל הנה הנתון העסיסי שהמספרים הגדולים מסתירים: על כל מניה שעשתה חיל בבורסת ניו יורק, יותר משתי מניות אחרות קיבלו בראש (יחס של 1,855 יורדות מול 879 עולות בלבד). זה לא "מימוש קל", זוהי נסיגה רחבה שהוחזקה באופן מלאכותי על ידי קומץ גנרלים כבדים. השוק בחר להשליך כל מה שמריח כמו ביטחון - סקטור הצריכה הבסיסית (Staples) חטף 1.6%, בריאות ושירותים ציבוריים (Utilities) מיד אחריו. בינתיים, במיקרוקוסמוס של היום הזה, Keurig Dr Pepper (KDP) קיבלה עונש חינוכי של 11.5% על חטא היוהרה של רכישת ענק. השוק, במקום למחוא כפיים על האומץ, הבהיר לה שהוא לא במצב רוח להרפתקאות יקרות כרגע. במקביל, הענקיות כמו גוגל (GOOG) טיפסה לשיא חדש, וטסלה (TSLA) המשיכה את המומנטום, כאילו צועקות מעל ההמולה "הדרמה לא קשורה אלינו, אנחנו הנרטיב". זהו שוק של מעטים מול רבים, שבו המדד הראשי הוא אשליה אופטית שמסתירה את הקרבות שמתחוללים מתחת לפני השטח וכמו שאנחנו יודעים, אשליות כאלה לא מחזיקות מעמד לנצח. 🐘 איך מנגנים על העצב החשוף של וול סטריט? אם תסתכלו על הגרף של ה-SPY, תראו את הסיפור של הארכיטקט שלנו בעיניים. שימו לב לקצב ההתקדמות שלו מאז יולי: הצעד הראשון היה קפיצה אדירה, השני היה קצת פחות נמרץ, והשלישי, שהוביל אותנו לשיא של שישי, כבר היה מאמץ ניכר. הצעדים שלו הולכים ומתקצרים, האנרגיה של המהלך העולה נחלשת כמו סוללה של טלפון בסוף יום ארוך. הנקודה שבה אנחנו נמצאים כעת היא קריטית, היא רגע האמת של המהלך כולו. אם מכאן נראה היפוך כלפי מטה לפני שהצלחנו לייצר עוד צעד משמעותי כלפי מעלה, זו תהיה החותמת הרשמית להתעייפות החומר. זו לא תהיה קריסה, אלא הכרה של השוק בכך שכוח המשיכה עדיין עובד ושהוא זקוק להפסקה כדי לבנות בסיס יציב סביב המחירים הנוכחיים. האסטרטגיה כאן היא לא להמר, אלא להקשיב. העצב החשוף של וול סטריט, זה שכולם ממששים בעדינות, הוא דוח הרווח של NVIDIA ברביעי. הדוח הזה הוא לא על חברה אחת, הוא מבחן אמונה לכל הנרטיב שהרים אותנו מהרצפה. כפי שג'סי ליברמור אמר פעם, "לא המחשבה היא שהביאה לי את הכסף הגדול, אלא הישיבה על הידיים". 🐘 ומה על השולחן להיום? אז לקראת מה אנחנו הולכים היום? מבחינה טכנית, אנחנו יושבים בדיוק על התפר. השוק ינסה לבחון את הגבוהים של אתמול ושל יום שישי; כישלון להחזיק אותם יאותת שהמוכרים מתחילים להרגיש יותר בנוח במגרש הזה. מבחינת נתונים, נקבל היום את מדד אמון הצרכנים, שיכול לתת רוח גבית או להוסיף עוד משקולת על סנטימנט השוק. בגדול, האווירה היא של ציפייה דרוכה, כמו שקט מתוח בחדר המתנה לפני קבלת תוצאות חשובות. אף אחד לא רוצה לבצע מהלכים גדולים ודרמטיים לפני שאנבידיה תדבר ולפני שנקבל את נתוני האינפלציה בשישי. לכן, צפו לתנודתיות, למלחמות בין קונים למוכרים סביב רמות מפתח, ובעיקר, להרבה רעש שמטרתו לבלבל את אלו שאין להם תוכנית. במקום לראות אתמול כיום של אכזבה, אני מציע לכם לראות בו יום של סינון. יום שבו השוק הפריד בין המוץ לתבן, בין המניות שרוכבות על הגל הכללי לבין אלו שיש להן מנוע משלהן. האופטימיות שלכם לא צריכה להיפגע, היא רק צריכה להפוך למתוחכמת יותר, חדה יותר, וממוקדת במקומות שבהם הסיפור האמיתי מתרחש. יום מבורך, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
AMEX:SPY
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
3
סקירה שבועית 25.8.25זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית הפאוול-בוט, 25 אוגוסט 2025 האופוריה של יום שישי, או: איך למדתי להפסיק לדאוג ולאהוב את הפאוול-בוט 🐘למה? כי השוק הוא דרמה משפחתית השוק הזה לא מתנהג כמו מכונה משומנת, הוא מתנהג כמו ארוחת ערב משפחתית פולנית. כל השבוע ישבתם סביב השולחן באווירה עכורה, כשהדודים הגדולים (מניות המגה-קאפ) מקבלים מבטים קרים וכל אחד ממלמל לעצמו שהתבשיל (הכלכלה) קצת מלוח מדי. המתח נבנה, הסכינים נשלפו בשקט מתחת למפה והתחושה הכללית הייתה שתיכף מישהו הולך להפוך את השולחן ולצעוק. הייתם שם, הרגשתם את זה, את הייאוש הזוחל של ירידות קטנות ומצטברות שמכרסמות בתיק יותר מכל קריסה חד-פעמית. ספרתם את הימים, חישבתם את הנזקים, וכבר התחלתם להשלים עם העובדה שזאת פשוט עוד ארוחה שתסתיים באמירה ״מה עשיתי שם?״. זהו בדיוק המקום שבו השוק אוהב לתפוס אתכם, בנקודת השפל של הציפיות, רגע לפני שאתם זורקים את המפית וקמים ללכת. ואז, ביום שישי, אבא פאוול, ראש המשפחה, דפק על השולחן, חייך חיוך קטן, ואמר מילה אחת, משפט אחד מכוון היטב על "התאמת המדיניות". פתאום, כל הטינה נעלמה, כולם צוחקים, מעבירים את המלח ומוזגים עוד יין כאילו כלום לא קרה. זאת לא לוגיקה, חברים, זאת פסיכולוגיה משפחתית ברמה הגבוהה ביותר, והבנת הדינמיקה הזו היא המפתח הראשון לשרוד את הטירוף. 🐘 העובדות היבשות מאחורי החיוך של אבא אז מה בדיוק אמר הפטריארך בג'קסון הול שגרם לכולם להתחיל לחלק חיבוקים פיננסיים? הוא לא הוריד מהשמיים לוחות ברית כלכליים, הוא בסך הכל רמז, באינטונציה של קוסם מיומן, שהפד "פתוח לרעיון" של התאמת המדיניות המוניטרית המגבילה. השוק, כמו ילד שרק רוצה לשמוע שאוהבים אותו, שמע רק את מה שרצה לשמוע: "הורדת ריבית בספטמבר". המספרים מספרים את סיפור ההתפרצות הרגשית הזו באופן כמעט קומי. הדאו ג'ונס זינק ב-1.89% וקבע שיא חדש, ה-S&P 500 התעורר לחיים עם 1.52% והתדפק על דלת השיא של עצמו והנאסד"ק, למרות פצעי השבוע, קפץ ב-1.88%. יחס העולות מול היורדות ב-NYSE עמד על כמעט 10 ל-1, מה שמלמד שלא רק הילדים המועדפים קיבלו ממתק, אלא כולם הוזמנו לחגיגה. הכלי למדידת אופוריה, CME FedWatch, הראה שההסתברות להורדת ריבית בספטמבר זינקה מ-75% ל-83.1%. זהו סם הנחמה שהשוק היה צריך, זריקת דופמין ישירות לווריד אחרי שבוע של גמילה כואבת. כמובן, שום דרמה משפחתית אינה שלמה בלי דודה פסימית, ובמקרה שלנו זו הייתה נשיאת הפד של קליבלנד, בת' המאק, שהזכירה בראיון שהאינפלציה עדיין בעיה, אבל אף אחד לא באמת הקשיב לה כשהמוזיקה כבר התחילה להתנגן. ההוכחה הניצחת לכך שהאופוריה הייתה קשורה ישירות לריבית הגיעה מהפינות הרגישות ביותר של השוק. מניות הסמול-קאפ (ראסל 2000) טסו בכמעט 4%, וקבלני הבנייה, שאוהבים כסף זול כמו שאנחנו אוהבים חמצן, ראו את התעודה הסקטוריאלית שלהם מזנקת ביותר מ-5%. אפילו טסלה, אחרי שבוע קשה, קיבלה פתאום פרץ אנרגיה של 6.22% וזינקה מעל הממוצע נע 200 יום, כאילו נזכרת פתאום איפה השאירה את המפתחות למכונית הספורט שלה. 🐘 מפסיקים להמר על המילים, מתחילים לקרוא את הכסף אז מה עושה הסוחר המתוסכל אך האופטימי עם המידע הזה? הוא לא רץ לקנות כל מה שזז כמו אחרון האוהדים השרופים, והוא גם לא עומד בצד בציניות ומחכה שהכל יתפוצץ. הוא מבין שהשוק הוא לא תחרות ניחושים של כוונותיו של פאוול; הוא משחק פוקר עם קלפים גלויים, צריך רק לדעת לאן להסתכל. פאוול לא באמת גילה לנו כלום, הוא פשוט הניח קלף על השולחן שהיה יכול להתפרש בכמה דרכים, והשחקנים הגדולים החליטו פה אחד ללכת 'אול-אין' על הפרשנות החיובית. העבודה שלנו היא לא לנתח את הקלף של פאוול, אלא לנתח את תגובת ה'אול-אין' של הכסף הגדול. הווליום האדיר, רוחב השוק המדהים, והתנועה הנחרצת כלפי מעלה - אלו לא תנועות של סוחרים קטנים מהבית. זהו המקום שבו הפילוסופיה של וויקוף פוגשת את הרחוב. אנחנו לא שואלים "האם פאוול יוריד ריבית?", אנחנו שואלים "האם הכסף המוסדי מאמין שהוא יוריד ריבית והאם הוא פועל בהתאם?". התשובה ביום שישי הייתה "כן" מהדהד, מהסוג שנראה כמו 'שינוי אופי' (Change of Character) קלאסי במבנה השוק. המשימה שלכם לשבוע הקרוב היא להפסיק להיות פרשנים של הפד ולהתחיל להיות בלשים שעוקבים אחר טביעות האצבע של הכסף החכם. תבדקו אם התנופה של יום שישי מקבלת המשכיות, תראו אם הווליום נשאר גבוה במהלך עליות ומתייבש בנסיגות קטנות. תתמקדו בסקטורים שהובילו את המהלך (צריכה, פיננסים, נדל"ן) וחפשו בהם מבנים של חוזק מתמשך, במקום לרדוף אחרי השמות החבוטים בתקווה שגם תורם יגיע. 🐘 מה אם? מכינים תוכנית גם לחיוך וגם לסטירה אז מה הלאה? שתי דרכים מרכזיות יכולות להתפתח מכאן, ושתיקתן דורשת הכנת תוכנית פעולה. התרחיש הראשון הוא שהאופוריה מדבקת, ויום שישי היה רק יריית הפתיחה למהלך עליות נוסף שיקח את המדדים לשיאים חדשים ויגרור אחריו גם את הסקטורים שנשארו מאחור. התרחיש השני, הציני יותר, הוא שכל האירוע היה בסך הכל שחרור קיטור אלים, 'שורט סקוויז' מתוזמר היטב שמטרתו הייתה למשוך פנימה את הקהל לפני המשך הירידות. כדי להבין לאן נושבת הרוח, צריך להסתכל על המוקשים שהשבוע הזה מציב בפנינו. ביום שלישי, נקבל את מדד אמון הצרכנים (CB Consumer Confidence) שיגלה לנו אם האמריקאי הממוצע מרגיש את האופוריה של וול סטריט. ביום חמישי, יגיע העדכון השני לצמיחת התמ"ג (GDP), שיבהיר אם הצמיחה הכלכלית היא סיפור אמיתי או אגדה אורבנית. בנוסף לנתונים, יש לנו כמה חברות שמגיעות לדווח מהשטח, והמספרים שלהן יהיו מבחן מציאות קשוח. השבוע נשמע מחברות הטכנולוגיה Dell (DELL), CrowdStrike (CRWD) ו-Snowflake (SNOW). הדוחות והתחזיות שלהן יאותתו אם הביקוש בתחום הענן והסייבר עדיין חזק, או שהחגיגה הטכנולוגית מתחילה להתקרר. בסופו של דבר, המסר הגדול מיום שישי הוא תזכורת צנועה שהשוק הוא אמן האשליות. הוא יכול לגרום לך להרגיש כמו גאון וכמו טיפש באותו שבוע, לפעמים באותו יום. כפי שאמר ג'סי ליברמור הגדול: "השוק לעולם אינו מובן מאליו. הוא נועד להטעות את רוב האנשים, רוב הזמן". אל תנסו להיות יותר חכמים מהשוק, פשוט תהיו יותר מוכנים לכל תרחיש. חודש טוב ומבורך, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
AMEX:SPY
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
1
סקירה יומית 22.8.25. מועדון ג׳אזזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית מועדון ג׳אז, 22 אוגוסט 2025 🐘 למה היום הזה מרגיש כמו אוויר דחוס? השוק השבוע לא היה סוער, הוא היה צורם. תחשבו על השוק כעל מועדון ג'אז אפלולי, והשבוע האחרון היה סשן אלתורים כאוטי במיוחד שבו כל נגן מושך לכיוון אחר ויוצר קקופוניה צורמת. המתופף (הנתונים הכלכליים) איבד את הקצב, הסקסופוניסט (רווחי החברות) ניגן כמה תווים מזייפים, ושני נשפנים (מקווה שככה כותבים אומרים, נשפנים 😊) מהשורה האחורית (פקידי הפד שמיד והאמק) קמו וניגנו בכוונה כמה צלילים צורמים במיוחד שהרסו את כל ההרמוניה. האווירה היום, יום שישי, היא לא של פחד, אלא של דריכות מוחלטת. זה הרגע הזה מועדון הג'אז שבו כל הנגנים המשניים משתתקים, האורות מתעממים, וכל העיניים נשואות אל הבמה. כולם מחכים לסולו הגדול של הערב, לסולו של החצוצרן הראשי, ג'רום "הנץ" פאוול, שיעלה לנאום בג'קסון הול. המתח הזה שאתם מרגישים הוא לא דמיון, הוא אנרגיה טהורה שמצטברת בשוק. כל טריידר, מקרן הגידור הגדולה ביותר ועד לסוחר היום הבודד, עוצר את נשימתו. השאלה שכולם שואלים היא לא מה הוא ינגן, אלא איך הוא ינגן – האם זה יהיה סולו בלוז איטי ומרגיע, או קטע בי בופ מהיר, אגרסיבי ועצבני? 🐘 הרקע המוזיקלי שהביא אותנו לרגע הזה כדי להבין את חשיבות הסולו של פאוול היום, אנחנו חייבים להקשיב שוב לקקופוניה של אתמול. השוק נכנס ליום חמישי עם ציפייה להרמוניה, אבל אז הגיעו הצלילים הלא מכוונים: תביעות האבטלה הראשוניות קפצו ל-235 אלף, מעל הצפי. אבל זה היה רק רעש הרקע; הצליל הצורם באמת הגיע ממדד הייצור של פילדלפיה, שצנח למינוס 0.3 בזמן שהצפי עמד על 9.0 חיובי, אבל בתוכו התחבא השד האמיתי: מדד עלויות הייצור קפץ מ-58.8 ל-66.8, מה שמאותת על לחצים אינפלציוניים מחודשים. ואז עלו לבמה אותם שני חברים מהפד. בהערות אגביות לתקשורת, הם אותתו שהלהקה לא מתכוונת להאט את הקצב בקרוב. בן רגע, השוק תרגם את דבריהם למספרים קרים: לפי כלי ה-FedWatch של CME, ההסתברות להורדת ריבית בספטמבר צנחה מ-82.4% שלשום ל-73.6% בלבד אתמול. זו לא דעה, זו מתמטיקה כואבת. ולקינוח, וולמארט, הבסיסט האמין של הלהקה, זייף עם פספוס של 5 סנט ברווח למניה, הפספוס הראשון שלה מאז מאי 2022. כל אלה יצרו דיסוננס צורם, ששלח את המדדים לירידה חמישית ברציפות. הסולו של פאוול היום הוא לא רק עוד נאום, הוא ההזדמנות של מנהיג הלהקה להשתלט מחדש על המופע, להפוך את קקופוניה לנעימת ג׳אז. 🐘 איך מנגנים סולו מנצח בתוך כל הבלאגן? כאן אנחנו מגיעים אליכם, אל התפקיד שלכם היום. אתם לא קהל פסיבי במועדון הג'אז הזה, אתם נגנים בעצמכם, אולי עם כלי קטן יותר, אבל עם היכולת להצטרף לאלתור ברגע הנכון. העבודה שלכם היום היא לא לנחש את המנגינה של פאוול, אלא להיות מוכנים להגיב אליה באופן מיידי, לאלתר יחד איתה. ראשית, לפני שהסולו מתחיל, אתם חייבים להכיר את הכלי שלכם באופן מושלם. זה אומר להכין מראש את רמות התמיכה וההתנגדות המרכזיות במדדים ובמניות שאתם עוקבים אחריהן. אלו הם ה"תווים" שלכם, סולם הצלילים הבטוח שאתם יודעים לנגן; אם הסולו של פאוול יהיה דובי וידחוף את השוק כלפי מטה, אתם צריכים לדעת בדיוק איפה נמצאת רמת התמיכה הבאה שבה אולי תרצו "לקנות את הדיפ". שנית, בזמן הסולו, הקשיבו לווליום, לא רק למחיר. הווליום הוא מחיאות הכפיים של הקהל (הכסף הגדול). תנועה ראשונית חדה למעלה או למטה על ווליום נמוך יכולה להיות הטעיה, זיוף מכוון. אבל אם אתם רואים שהמחיר נע לכיוון מסוים והווליום מתחיל להתגבר בעוצמה, זה הסימן שהקהל אוהב את מה שהוא שומע והמומנטום אמיתי. 🐘 ומה אם הנגן מזייף? ישנה אפשרות שלישית, והיא אולי המתסכלת מכולן: מה אם הסולו של פאוול יהיה... כלום? מה אם הוא ינגן מנגינה משעממת, חסרת השראה, כזו שלא הולכת לשום מקום ורק חוזרת על אותם תווים שכבר שמענו? זהו תרחיש ריאלי לחלוטין, שבו הוא יבחר בזהירות מילים שלא אומרות כלום כדי לא להרגיז אף אחד. במקרה כזה, השוק עלול להגיב בתנודתיות חסרת כיוון, כמו קהל מבולבל שמתווכח אם מדובר בגאונות או בכישלון. כאן נכנסת לתמונה המיומנות החשובה ביותר של נגן ג'אז ושל סוחר: לדעת מתי לא לנגן. אם המנגינה לא ברורה וההרמוניה מבולבלת, לפעמים המהלך החכם ביותר הוא פשוט להניח את הכלי בצד, להקשיב, ולחכות לקטע הבא. האגדה מספרת שמיילס דייוויס אמר פעם: "זה לא התו שאתה מנגן שהוא שגוי, זה התו שאתה מנגן אחריו שהופך אותו לנכון או שגוי". היום הוא יום מושלם ליישם את הפילוסופיה הזו. אל תפחדו מהתו הראשון והצורם, אבל תתמקדו בלהיות מוכנים עם התו הנכון שלכם מיד אחריו. שבת שלום, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
AMEX:SPYלונג
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
סקירה יומית 21.8.25זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית יש לי פקק, 21 אוגוסט 2025 בסוף השבוע, תוך כדי פינוי מחסן ישן, נתקלתי בקופסת נעליים מאובקת ששכחתי מקיומה. בפנים, עטופים בצמר גפן, היו מונחים פקקי הבקבוקים שאספתי באדיקות כשהייתי בן עשר. כל פקק היה עולם ומלואו - הכתר המבריק של קוקה קולה היה מניית בלו-צ'יפ, הפקק הנדיר של "מיץ פז" היה יהלום גולמי, והיו לי רישומים מדויקים של ערך החליפין בין פקק של טמפו לפקק של קריסטל. החזקתי ביד את אחד הפקקים ה"יקרים" ביותר שלי, חתיכת פח חלודה עם לוגו דהוי, והבנתי משהו. הערך שלו לא היה טמון במתכת או בצבע; הוא נבע אך ורק מהסכם ג'נטלמני לא כתוב ביני לבין עוד שלושה חברים ארגנטינאים מהשכונה (אני דמיאן ופבלו ואלי). יצרנו יקום כלכלי שלם, עם חוקי היצע וביקוש משלו, שהתבסס כולו על סיפור שסיפרנו לעצמנו, אמונה משותפת שהפכה פיסת זבל לאוצר. 🐘 למה זה קשור אליך? אתה מסתכל על המסך ומרגיש שהשוק עושה ממך צחוק, משחק איתך משחק פרטי של שלושה קלפים. המדדים הגדולים בקושי זזים, מספרים סיפור על יום רגוע, כמעט מנומנם. אבל בתוך הפוזיציות שלך, בבטן הרכה של תיק ההשקעות, מתחוללת מלחמת עולם שלישית. זו לא טעות שלך, זו התחושה המדויקת ש"הם" רוצים שתרגיש - בלבול שמוביל לשיתוק או לפעולה נמהרת. התסכול הזה, הפער בין הכותרת הגדולה בבלומברג לבין השורה האדומה אצלך בחשבון, הוא כלי עבודה מתוחכם. הם מהנדסים סביבה שנראית שטוחה כמו ערבות הנגב, בזמן שמתחת לפני השטח זורמים נהרות של כסף ממקום למקום, ואתה עומד בצד ומרגיש כמו הפראייר היחיד שלא קיבל את המפה. האופטימיות שלך היא הדלק, אבל התסכול הוא האויב הגדול ביותר שלה, והוא נובע בדיוק מימים כאלה. ימים שנראים כמו כלום, אבל הם בעצם הכל. זהו הרגע שבו סוחרים חובבנים מרימים ידיים, בזמן שהמקצוען מבין שהמשחק האמיתי רק התחיל. 🐘 מה אני צריך לדעת? אז בוא נפרק את האשליה לגורמים, נדליק את האור בחדר החשוך. אתמול, ה-S&P 500 והדאו ג'ונס שיחקו אותה מתים, עם תזוזות מינוריות שהיו גורמות למתאגרף במשקל זבוב לצחוק. הנאסד"ק, לעומתם, הראה קצת יותר סימני חיים, בעיקר סימנים של מצוקה, וירד ב-0.67%, מה שמרמז על הדרמה האמיתית. הסיפור לא היה במדדים, אלא בקרביים שלהם, במלחמות השבטים הפנימיות. מניות הטכנולוגיה הגדולות, "שבעת המופלאים" שהפכו אתמול ל"שבעת המפוזרים", חטפו על הראש וגררו את הסקטורים שלהן למטה. אפל, אמזון, גוגל, טסלה - כל הגנרלים הגדולים נסוגו בבושת פנים והשאירו את השוק חשוף. בצד השני של המתרס, כמו צבא של צבים סבלניים, התקדמות סקטורים דפנסיביים. צרכנות, בריאות, אנרגיה, נדל"ן - כל מה שנחשב "משעמם" פתאום הופך למקלט מבטחים. הכסף לא נעלם, הוא פשוט ארז מזוודה ועבר דירה לשכונה הפחות נוצצת של השוק, שם הסיכון נמוך יותר והתשואה, כביכול, בטוחה יותר. 🐘 איך זה עובד בפועל? תחשוב על השוק של אתמול לא כעל בורסה, אלא כעל קוסם מיומן על במה. הקוסם (הכסף הגדול) רוצה להעלים ארנב, אבל כדי שזה יקרה, הוא צריך שתסתכל על היד השנייה שלו, זו שמנופפת במטפחת צבעונית. המדדים השטוחים והכותרות על "יום מסחר מעורב" הם המטפחת הצבעונית הזו, הסחת הדעת המושלמת. הקסם האמיתי, הארנב שנעלם, הוא הרוטציה האלימה של מיליארדי דולרים ממניות צמיחה נוצצות לניירות ערך הגנתיות. בזמן שכולם היו עסוקים בבהייה בגרף של NVIDIA והתפעלו מהקאמבק המרשים שלה מירידה של 3.5% כמעט לאפס, חברת אינטל, למשל, התרסקה בכמעט 7% על שמועה שהיא מוכרת את עצמה בחלקים בזול. בזמן שדוח של טארגט אכזב את המשקיעים לא בגלל המספרים, אלא כי מינו מנכ"ל מתוך החברה (הפשע הנורא מכל, כנראה), הכסף הגדול כבר היה במקום אחר לגמרי. כל זה קורה על רקע ההמתנה מורטת עצבים לנאומו של ג'רום פאוול בג'קסון הול ביום שישי. השוק כולו עוצר את נשימתו, כמו קהל שמחכה שהקוסם יגלה את סוד הטריק. אף אחד לא רוצה לבצע מהלך גדול לפני שהמלך יגיד את דברו, לתוך הוואקום הזה נכנסות התנועות הקטנות והערמומיות, ההימורים של המוסדיים על שני צידי המתרס, שמייצרים את הרעש והבלבול שחווינו אתמול. מה אם תעשה עם זה משהו? אז מה אתה, הסוחר האופטימי והמתוסכל, אמור לעשות עם מופע הקסמים הזה? התשובה פשוטה ומתסכלת באותה המידה: כלום ושום דבר. התפקיד שלך כרגע הוא לא לנסות לנחש איזה קלף הקוסם ירים, אלא לשבת בשקט בקהל, לצפות בתשומת לב, וללמוד את תנועות הידיים שלו. השוק אומר לך במפורש: "אני לא סגור על עצמי. אני מפחד. אני מחכה לבוס הגדול שידבר". כל ניסיון לכפות על השוק מהלך, לקנות את הירידות בטכנולוגיה באגרסיביות או לרדוף אחרי המניות הדפנסיביות שעלו, הוא כמו לנסות לתפוס סבון רטוב. זה אפשרי, אבל רוב הסיכויים שתחליק. העבודה שלנו בימים כאלה היא לא לייצר כסף, אלא לשמר אותו. להתבונן במפה, לראות לאן הכסף זז, להבין את הדינמיקה, ולהכין את רשימת המטרות ליום שבו הערפל יתפזר. כי הוא יתפזר, וברגע שפאוול יסיים את דבריו, תתחיל תנועה חדה ואמיתית לאנשהו - ואתה רוצה להיות מוכן וצלול כדי לתפוס אותה, לא מותש ומדמם מקרבות מיותרים בתוך ערפל הקרב. כמו שאמר פעם ג'סי ליברמור בניסוח כזה או אחר: "הכסף הגדול לא נעשה בקנייה או במכירה, אלא בסבלנות". אתמול היה יום קלאסי של המתנה. יום של צפייה, למידה ובעיקר, שמירה על התחמושת יבשה לקראת הקרב האמיתי. ומה שקרה אתמול בשוק הוא בדיוק מה שקרה בכלכלת הפקקים ההיא מהילדות. חוקי המשחק השתנו בין לילה, בלי שום הודעה מוקדמת. פתאום, "השוק" החליט שהפקקים הנוצצים של הטכנולוגיה שווים פחות, והפקקים הבנאליים של חברות החשמל והתרופות הם האוצר האמיתי. התפקיד שלך הוא לא להתאהב בפקקים היפים שלך, אלא להבין בכל רגע נתון מה הסיפור שכולם מספרים לעצמם, ולהיות מוכן להחליף את כל האוסף שלך ברגע שהסיפור הזה משתנה. יום מבורך, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
AMEX:SPYלונג
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
סקירה יומית 20 אוגוסט 2025זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית לזרוק את ההוראות, 20 אוגוסט 2025 אתמול בערב החלטתי להרכיב את הספרייה החדשה שהזמנתי מאיזו חברה שוודית שכולם מכירים. אני עומד מול החלקים מפורקים על הרצפה, מצויד בדף הוראות שנראה ברור יותר ממפת כבישים, ומרגיש אופטימי. הכל מסומן, כל בורג בשקית משלו, חזון של סדר ושלמות. אבל אז, אחרי ארבעים דקות של עבודה מדויקת, מגיע שלב 7, ואני מגלה שאחד החורים המרכזיים, זה שאמור לחבר את המדף העליון לדופן הצדדית, קדוח שני סנטימטרים גבוה מדי. פתאום, כל התוכנית המושלמת קורסת. כל החלקים נכונים, ההיגיון ברור, אבל פגם זעיר אחד משבית את כל המערכת. הכל עומד שם, כמעט מושלם, אבל תקוע. חסר היגיון לחלוטין. לענייננו, השוק הראה לכם תוכנית עם פגם בייצור התחושה הזאת, של חוסר היגיון, של תוכנית מושלמת שנתקלת בקיר, ליוותה אותי גם כשהתיישבתי הבוקר מול הגרפים. על הנייר, התוכנית נראתה מושלמת: הכלכלה חזקה, האופטימיות בשמיים, והדאו ג'ונס אפילו קבע שיא תוך-יומי חדש. לכאורה, כל החלקים היו במקום הנכון להמשך העליות. אבל אז, בדיוק כמו בספרייה שלי, גילינו את הפגם בייצור. הפגם היה החולשה המסתתרת של מניות הטכנולוגיה הגדולות. בזמן שהדאו, כמו דף ההוראות המבריק, הראה לנו תמונה ורודה, הנאסד"ק, אותו חלק חיוני במבנה, התגלה כפגום וגרר את הכל למטה. זאת הייתה אשליה מתוחכמת, מופע קסמים שבו הקוסם (השוק הרחב) מראה לכם חיוך, בזמן שהעוזרת שלו (סקטור הטק) עולה באש בפינת הבמה. התסכול שלכם נובע מהפער הבלתי נתפס בין התוכנית המובטחת לבין הביצוע הכושל. אתם מסתכלים על ההוראות, מסתכלים על החלקים, ושום דבר לא מסתדר. מה? מכירת חיסול שקטה של הגנרלים כשמפרקים את מה שקרה אתמול לגורמים, בלי הרעש והצלצולים, התמונה מתבהרת. זו לא הייתה קריסה כללית, אלא רוטציה מחושבת היטב. הכסף הגדול לא עזב את השולחן; הוא פשוט עבר מכיסאות הפאר המסוכנים אל הכיסאות היציבים והפחות מרגשים. ה"גנרלים" של השוק - NVIDIA, מטא, טסלה, אמזון - חטפו אש כבדה וירדו באחוזים משמעותיים. במקביל, ה"חיילים הפשוטים" - מניות מסקטורים דפנסיביים כמו נדל"ן, צריכה בסיסית ושירותים ציבוריים - דווקא התקדמו בשקט ותפסו מחסה. הנתון החשוב ביותר הוא שהמדד המשוקלל בשווה (Equal Weighted) היה חזק יותר מהמדד הרגיל, מה שמוכיח שהחולשה הייתה מרוכזת בצמרת. הסיבה לכל המהלך הזה היא צל ענק אחד המרחף מעל השוק: נאומו של יו"ר הפד, ג'רום פאוול, ביום שישי. אף מוסדי שמכבד את עצמו לא רוצה להגיע לרגע הזה כשהוא ממונף עד צוואר על המניות הכי תנודתיות בשוק. מה שראינו היה אקט מאורגן של הורדת סיכונים, כמו קיפול מפרשים לפני סערה אפשרית. להפסיק לקרוא את ההוראות ולהתחיל להסתכל על החלקים הפילוסופיה שלנו כסוחרים חייבת להתבגר. אי אפשר להמשיך לסחור לפי "הוראות ההפעלה" הישנות, אלה שאומרות ש"טק תמיד עולה" או "קונים כל ירידה". כשההוראות פגומות, סוחר חכם זורק אותן הצידה ומתחיל לבחון את החלקים עצמם, אחד-אחד, כדי להבין איך הם באמת מתחברים במציאות. כאן נכנסת אומנות ההקשבה לשוק של וויקוף. אנחנו מתעלמים מהכותרות ומהרעש, ומתמקדים במחזורי המסחר ובפעולת המחיר. אנחנו רואים את הפיזור המסיבי במניות הטק (היצע גדול שיוצא לשוק) ואת הקליטה השקטה בסקטורים הדפנסיביים (ביקוש שנכנס במחירים נמוכים). השוק לא מספר לנו מה פאוול יגיד. הוא כן מספר לנו איך הכסף החכם מתכונן למה שהוא עלול להגיד. העבודה שלנו היא לא לנחש, אלא לקרוא את עקבות הפילים הללו בחול ולהתיישר איתם. אנחנו מרגלים בעולם של ענקים, מנסים להבין את תוכנית הקרב שלהם מתוך התנועות שלהם בשטח. החור הוא לא טעות, אלא סימן בסוף, אחרי שעה של תסכול מול הספרייה המפורקת, מצאתי פתרון. זרקתי את ההוראות לפח, לקחתי מקדחה, ובזהירות קדחתי חור חדש במיקום הנכון. הייתי צריך לנטוש את התוכנית המקורית, המושלמת לכאורה, ולהתאים את עצמי למציאות הפגומה שהייתה מולי. וזה בדיוק הסיפור של השוק אתמול. התוכנית המקורית, "הוראות ההפעלה" של השוק (טק עולה תמיד), הראתה פגם. הסוחרים שהצליחו הם לא אלה שבהו בהוראות בתסכול וקיללו את היצרן השוודי, אלא אלה שהבינו שההוראות כבר לא רלוונטיות, לקחו יוזמה, "קדחו חור חדש" במחשבה, והתאימו את עצמם למציאות המשתנה של רוטציה סקטוריאלית. האופטימיות שלכם לא צריכה למות, היא פשוט צריכה להיות חכמה ומסתגלת יותר. יום מבורך, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
AMEX:SPY
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
1