התחל
SPDR S&P 500 ETF TrustSPDR S&P 500 ETF TrustSPDR S&P 500 ETF Trust

SPDR S&P 500 ETF Trust

אין עיסקאות
ראה על הסופר-גרפים
סקירה כללית גרף ניתוח חדשות
רעיונות
דיון עונתיים

‎SPY‎ רעיונות מסחר

סקירה שבועית 5.5.25החדק השבועי- ה🐘וסוף בסקירה ההבדל בין תפוח ירוק לאדום סקירה שבועית | 5 מאי 2025 זהר ליבוביץ - פילוסוף המסחר שלך 🐘 מבחינה טכנית, המגמה העולה ורצף הימים העולה ברור וניכר לכל אחד, דווקא בשל השוריות והקניות השוק הרוחביות בחרתי לנתח את השוק בתחילת השבוע מזווית אחרת. כאשר מה שמנחה אותי הוא השאלה "מה אני לא רואה?" או "מה אני מפספס?" אל מול התמונה הכוללת, אולי שם הזדמנות או מניעת הניעור הבא שלי. ובחרתי לעשות זאת דרך התבוננות על שוק דרך מניית אפל, גם בשל גודלה בתוך המדדים וגם בשל חשיבותה כמשקפת אולי את המצב האמיתי מתחת לפני הקרקע. 🐘 כולם חוגגים, אבל מי שומע את הנפילה של אפל? תחילת שבוע ואני מתחיל עם תחושת דז'ה וו. השוק שוב פורח כמו שדה אביב באמצע הקיץ, והמשקיעים נדחפים פנימה כאילו יש חלון זמן שנייה לפני שהוא נסגר. אבל בתוך כל החגיגה הזו, יש משהו צורם. משהו שאני לא יכול להתעלם ממנו, גם אם כולם עושים את עצמם כאילו לא שמעו. ביום שישי האחרון, המדדים המרכזיים - דאו ג'ונס, נאסד"ק ו-S\&P 500 - סגרו בעליות מרשימות של כ-1.4% עד 1.5%, כשה-S\&P 500 רושם את היום התשיעי ברציפות של עליות. זהו רצף העליות הארוך ביותר מאז 2004 - וזה כבר אומר משהו. כי רצף כזה לא קורה בגלל מקריות. הוא קורה כששוק שלם מחליט להאמין. 🐘 מאחורי המסכה - אפל חוטפת סטירה אבל בזמן שכולם מריעים, יש מי שנופלים בשקט. אפל (AAPL), אחת מהמניות שהחזיקו את השוק הזה על כתפיה כמו אטלס מודרני, ירדה ב-3.7% ביום שישי - ביום ירוק לכל הסקטורים. לא ירידה טכנית, לא תנודה חולפת - אלא חור רציני באמצע החגיגה. הדוחות שפרסמה הצביעו על ירידה בהכנסות ממכירות בסין, תחרות הולכת וגדלה מצד שיאומי ו-Huawei, ותחזית חלשה לרבעון הבא. ואם חשבתם שאייפד או מק יחזיקו את מכלול התוצא - גם שם יש דעיכה. זה כבר לא רק עניין של מספרים - זו שאלה של סיפור. והמשקיעים מרגישים שהסיפור של אפל מאבד כוח משיכה. כמו ילד בכיתה שמתנהג אחרת ביום שמח במיוחד – לפעמים דווקא ההתנהגות החריגה מספרת את הסיפור האמיתי. ואפל התנהגה אתמול אחרת לגמרי. אני מבין את זה - אנחנו בעידן שבו שוק ההון מגיב יותר לרגש מאשר למספרים. אבל כשרגשות מדחיקים עובדות, מי שנשאר עם העיניים פתוחות לנתונים - מנצח. 🐘 אז מה זה אומר לי? הירידה של אפל היא לא מקרית, והיא לא סיפור בודד. היא סימפטום. סימפטום לשוק שנמצא על התפר בין המשך ראלי לבין עיוורון. הרי אם מניה כמו אפל, עם קהל נאמן, תזרים יציב ומותג עולמי (מה שנקרא חפיר עמוק), לא מצליחה להחזיק מעמד - מה זה אומר על שאר השוק? ובאותה נשימה - ראינו גם את אמזון מפרסמת דוחות טובים, ובכל זאת סוגרת בירידה קלה. זה סימן נוסף שייתכן והטכני חזק מהפנדמנטלי במובן הרגשי כרגע. מניות זזות לפי תנועה, לא לפי מה שבאמת קורה בתוכן. זה משחק של תנופה, לא של ערך. אם נראה נתוני ISM חלשים השבוע – ייתכן מאוד שנראה תיקון מהיר. השוק עייף, וגם ההתעלמות שלו מהכאב – זמנית. השוק כולו כרגע מונע מאופטימיות סביב אפשרות לשיחות עם סין, ושוק עבודה שממשיך להראות כוח. 177 אלף משרות חדשות באפריל, אבטלה יציבה של 4.2% - נתונים שגורמים למשקיעים להרגיש בטוחים. אבל אם אתה באמת רוצה להבין איפה אתה נמצא - תבדוק מה קורה כשמישהו נופל, לא כשכולם רצים. 🐘 מה אני עושה עם זה? הדבר הראשון שאני עושה בתחילת השבוע הוא ניתוח טכני ופונדמנטלי מחודש של אפל. לא כי אני רוצה להיכנס עכשיו, אלא כי אפל היא מראה. אם המניה הזו תמשיך להיחלש, גם כששאר השוק יתחזק - זה סימן לא להאמין לעליות. זו לא פרנויה, זו זהירות. הדבר השני הוא סריקה של מניות שזינקו יתר על המידה בשבוע האחרון - במיוחד בסקטורים כמו פיננסים ותקשורת. אם התנועה הייתה מהירה מדי, בלי גיבוי בנפח ובנתונים - אני בודק שורט. לפעמים, דווקא בעלייה הכי חדה, מתחבאת ההזדמנות לשורט מושכל. ובמקביל – אני בודק גם את חוזק התגובה לתרחיש שלילי. אם השוק לא מצליח לבלוע אפילו אכזבה אחת קטנה – זה הזמן לשים אצבע על הדק. ואולי הכי חשוב - אני נשאר קרוב למאקרו. השבוע יפורסם מדד ISM לשירותים, ואם נראה שם נתונים חלשים, זה יכול לערער את הביטחון של השוק ולהחזיר פחד למרכז. המגמה שברירית והרגש מתעתע. אני לא רץ קדימה, אני שומר כוח - גם נפשי, גם פיננסי. 🐘 ללמוד לדבר עם המציאות בשוק של היום, היכולת לשחות נגד הזרם (בעיקר במחשבה) היא מטבע יקר. לא במובן הרומנטי - אלא כאסטרטגיה של הישרדות. כולם רוצים להיות בתוך הראלי. אף אחד לא רוצה להיות זה שאומר "רגע, אולי משהו פה מסריח". אבל האמת היא - שכל פעם שמישהו היה מוכן לעצור כשהשוק רץ, הוא ניצל מנפילה. אז אני בוחר לא להיסחף. אני בוחר להקשיב לקולות החרישיים - לא למקהלה. ואפל צעקה בשקט. תלמד לשמוע את מי שלא מדבר, תדע מתי להיזהר - ומתי לפעול. שבוע טוב ומבורך לך זהר ליבוביץ - 🐘 - או סוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי סוחרים ִמֶרַגֶל המַסְחַר
AMEX:SPY
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
1
סקירה יומית 2.5.25 חודש חדש, יום העצמאות מנעו ממני את הסיכום החודשי, נתמקד ביום הנוכחי שהוא מבטא במידה רבה את ההתחבטות של כולם גם לגבי מה שהיה וגם לגבי מה שיהיה. תזכרו בשוק ההון הסוס שסוחב את העגלה קדימה הוא אף לא סוס ההגיון, אלה לידר אחד או יותר, אחד מסודות המסחר הוא תמיד לזהות את הליידרים, במקרה שלנו הרגישות של השוק לנושאי ה-AI וההשפעות האפשריות שלו לגבי העתיד הצרכני והכלכלי. אני עולה לעמדת המסחר עם התחושה הזאת - מוכרת, ממזרית, קצת מסוכנת - כאילו מישהו שפך סירופ מייפל על הלוח הפעילות של הבורסה. כל המסכים ירוקים, כל המומחים מהנהנים כאילו הם תמיד ידעו שמטה תתפוצץ ב-4%, שמיקרוסופט תעיף אותנו בעוד 7.6%, ושבעצם הכול סבבה. כאילו לא לפני שבועיים כולם בכו שהריבית לא יורדת, שהפד לוחץ, שהמפולת מעבר לפינה. אבל אני כבר לא קונה את זה ישר. למדתי. ראיתי יותר מדי דברים יפים שנגמרים עם כאפה. אז כשאני פותח את היום ואני רואה את נאסד"ק טס, את ה-S&P חוצה ממוצע 50 יום כאילו זה רמזור מהבהב, אני עוצר. שואל: מה לא מספרים לי? מה קורה מתחת לגלימה של האופטימיות? 🐘 מה באמת קרה אתמול? השווקים עלו - זה נכון. אבל הם לא עלו מתוך כוח עצמי, אלא מתוך השתקפות של כמה כוכבים מנצנצים. מיקרוסופט שיחקה אותה, מטה נתנה עבודה, והמשקיעים חוגגים כאילו זה הרווח שלהם. זה לא. זה רק הדלק שמריץ את התיק של מי שהיה בפנים בזמן הנכון. בשוק הרחב - לא כל כך מבריק. תחום הבריאות קרס ב-2.8% בגלל הנפילה של אלי לילי. חומרי גלם מתדרדרים. צריכה בסיסית נחלשת. קוואלקום התפרקה 9%, מקדונלד'ס פיספסה בענק. ומעל כל זה - נתוני המאקרו: תביעות אבטלה קופצות, ה-ISM במגמת כיווץ חודש שני ברציפות, הוצאות הבנייה ירדו. הסיפור האמיתי הוא שוק שמחפש סיבה להאמין - ומה יותר טוב מאשליה של ריבית יורדת? כשהנתונים נחלשים, מתחילים לרוץ דיבורים: "אולי הפד יבהל מהאבטלה", "אולי הם יקצצו ביולי", "אולי..." - המילה האהובה ביותר על שווקים שמזיעים. 🐘 מה זה אומר לי - ולאן הולכים היום? המהלך של אתמול הוא לא עוד יום רגיל. מדובר ביום שמתחיל לשבור דפוס - ה-S&P לא רק חוצה את ממוצע 50, אלא עושה את זה אחרי 8 ימי עליות רצופים. זה טכני, כן. זה רגיש, כן (שימו לב למימושים תוך כדי יום). וזה מריח כמו התחלה של מהלך יותר גדול - או מלכודת דובים עם קצפת. אני לא מתווכח עם המומנטום, אבל אני גם לא עיוור לסטייה: מדדי תנודתיות מתרסקים בזמן שהתשואות באג"ח דווקא עולות. הסקטורים המובילים הם שוב אותם טכנולוגיה ותקשורת - כלומר לא הכלכלה הריאלית, אלא החלום על העתיד. כשכל מה שמחזיק את השוק זה פנטזיה שהפד יבהל - אתה מבין כמה השוק רגיש. והיום? היום זה יום מבחן. ב-8:30 (שעון ניו יורק) יתפרסמו הנתונים הכי חשובים של החודש - שכר, אבטלה, משרות חדשות, שעות עבודה. כל ספרה שם יכולה להפוך את התזה. אם יתברר שהאבטלה קופצת - הפנטזיה על הורדת ריבית תתעצם. אם דווקא יש שיפור? השוק יחטוף עצבים על זה שהפד "ישב לנו על הצוואר עוד חודשיים". זוהי סיטואציה קלאסית של שוק שכולו פוזיציה. זה לא עניין של כלכלה - זה עניין של ציפיות. והציפיות כרגע בנויות על אדמה רכה מאוד. אז מה עושים עם זה? טכנית - ממשיכים לעקוב האם ה-S&P ומחפשים תיקון לפחות כלשהו שיאפשר לנו נקודת אחיזה, מי שמבין ממשיך למקסם. 🐘 סקטוריאלית - טכנולוגיה היא המלכה, אבל תיזהר מלעוף על כל שם עם הייפ. תחפש כאלה עם פריצה + נפח + תמחור עדיין שפוי. תתעניין במניות שידעו לשרוד גם כשהריבית לא יורדת - כי אולי הפד יחליט לחכות. 🐘 מאקרו - היום זה יום קריטי. אני לא מהמר לפני הנתון. אם אתה כן - תדע שאתה לא סוחר נתונים, אלא רולטה. אם אתה לא - תן לשוק לנשום, ותראה אם תנועת הפתיחה מאשרת את הסיפור או שוברת אותו. 🐘 אסטרטגית - זמן טוב לסורק. לזהות מניות עם חוזק יחסי שנפרצו החוצה בימים האחרונים - במיוחד כאלה שלא קשורות ישירות ל-MAGA (Meta, Apple, Google, Amazon). מי שפורץ בלי שוק - שווה תשומת לב. 🐘 נפשית - תשמור על קור רוח. זה לא שוק של וודאות, זה שוק של פוזיציה. תשאל את עצמך לא מה יקרה - אלא איפה הפוזיציה הכי שגויה כרגע, ומה קורה אם היא מתהפכת. הסוחר הרציני לא שואל אם השוק עלה או ירד - הוא שואל למה ואיך זה מתיישב עם התוכנית שלו. כל השאר, כמו שוויקוף רמז פעם ולא באמת אמר - זה רעש בשפת סימנים של עיוורים. יאללה, תחזיק חזק, תפקח עין, ותזכור: גם כשהשוק מביא 7.6% על מייקרוסופט - זה לא שלך עד שאתה אוחז בזה. שבת שלום זהר ליבוביץ - 🐘 - או סוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
AMEX:SPY
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
1
סקירה יומית 29.4.25החדק היומי – ה🐘וסוף בסקירה יומית בין דממה כואבת לתנודה סקירה יומית| 29 באפריל 2025 בערב יום הזיכרון, כשהצפירה מהדהדת ברחובות, המסחר והגרפים נעצרים לרגע. בשעה זו, אני מניח את העיסוק בשוק ההון ומפנה את המחשבות שלי לדבר אחד בלבד - הערכים שהנחילו לנו אלה שכבר אינם. אומץ, נחישות, אמונה בדרך - אלה אינם רק סיסמאות ריקות אלא מהות החיים שהם חיו והותירו לנו כמורשת. דקת הדומייה הזו מזכירה לי שיש דברים שערכם לא נמדד בכסף או בתשואה. בעולם שבו הכל מתומחר ונמדד, יש רגעים שבהם אנחנו פשוט עוצרים ומכבדים את מה שמעבר לחומר. אין זה משנה כמה עלה או ירד המדד היום, כאשר הצפירה נשמעת, כולנו שווים בדממה והכאב. עד הערב והתחלת הטקסים, נחזור לעולם המספרים והגרפים. לפעמים אני מסתכל על השוק ורואה מנגנון מורכב שמזכיר לי את החתול של שרדינגר – חי ומת בו-זמנית. אתמול היה יום כזה. המסחר התנהל כמו משחק של ילדים שלא יכולים להחליט אם הם רוצים לשחק בחוץ או בפנים. הדאו ג'ונס סיים עם עלייה של 114 נקודות, ה-S&P 500 עלה בשבריר אחוז, והנאסד"ק החליט שהוא בכלל לא מתחבר לחגיגה וירד ב-0.1%. כמו חבורת נערים בפאב שחלקם שותים וחלקם מעדיפים לנהוג הביתה. ## ריקוד הציפיות תחשבו על זה כמו על מסיבת שכולם מגיעים אליה עם רמת התלהבות שונה. ויש מה להתרגש ממנו השבוע – יותר מ-160 חברות מה-S&P 500 מפרסמות דוחות, ביניהן הענקיות מיקרוסופט, מטא, אפל ואמזון. זה כמו להגיע למסעדת שף ולדעת שמגיע תפריט טעימות ענק, אבל אתה לא בטוח אם הקיבה שלך תחזיק מעמד. לצד זה, השבוע עמוס בנתונים כלכליים – הערכת התמ"ג לרבעון הראשון, דוח הכנסות והוצאות אישיות למרץ, מדד הייצור של ISM לאפריל ודוח התעסוקה לאפריל. מישהו הזמין מנה עיקרית אחרי תפריט הטעימות? שושבינים בחופה של הנתונים אם הייתי במסיבה, הייתי יכול לזהות את הטיפוסים השונים לפי התגובות שלהם. הסקטורים של שירותים ונדל"ן התנהגו כמו האופטימיסטים שחיפשו את החצי המלא של הכוס עם עלייה של 0.7%. בצד השני, הטכנולוגיה הייתה כמו אותו חבר עם פרצוף חמוץ שתמיד מוצא סיבה להתלונן, עם ירידה של 0.3%. זה מזכיר לי את המרוץ למציאת החנייה הטובה ביותר בקניון בערב חג, אם בכלל תמצא. כולם נוסעים לאט, מחפשים את המקום המושלם, אבל בסוף רובם פשוט מסתובבים במעגלים. כך גם השוק אתמול – הרבה תנועה, מעט התקדמות, השוק לא מצא חנייה. רעש של ביטחון בים של ספק כשתשואת האג"ח ל-10 שנים יורדת ב-5 נקודות בסיס ל-4.22%, ותשואת האג"ח לשנתיים יורדת ב-8 נקודות בסיס ל-3.68%, זה כמו לראות מישהו שהולך אחורה בתור לקופה. כאילו המשקיעים אומרים: "יודעים מה? הסיכון בחוץ כבר לא נראה כל כך מפתה, בואו נחזור לאזור הנוחות של האג"ח". כשגדלתי, סבתא שלי תמיד אמרה לי: "אל חפש את הבננה הכי בשלה בערימה, כשאתה בוחר את האשכול". לקח לי שנים להבין שהיא בעצם לימדה אותי שיעור על סבלנות בשוק ההון – לפעמים עדיף לחכות שהבננה תבשיל מאשר לקטוף אותה מוקדם מדי. כנראה שהרבה סוחרים גדלו עם סבתא דומה, כי המסחר אתמול היה תרגיל בסבלנות. זכרונות מינואר, תהיות לאפריל אם תתבוננו על הגרף השנתי, זה מצחיק כמו להסתכל על תמונות "לפני ואחרי" בפרסומת לדיאטה, רק שבמקרה הזה התמונה הטובה יותר היא ה"לפני". הדאו ג'ונס ירד 5.5% מתחילת השנה, ה-S&P 500 איבד 6%, מדד ה-S&P Midcap 400 ירד ב-8.9%, הנאסד"ק צנח ב-10.1%, והראסל 2000 מוביל את המרוץ לתחתית עם ירידה של 11.9%. לתזמן את השוק זה כמו לנסות להכין סופלה מושלם – אתה מקפיד על כל הפרטים, מודד בדיוק את המרכיבים, אבל בסוף אתה תלוי בגחמות של הטמפרטורה והזמן. פתח את התנור רגע אחד מוקדם מדי – והכל קורס. כמו שג'סי ליברמור פעם אמר: "התזמון הוא הכל", אבל הוא שכח להוסיף שלפעמים התזמון הטוב ביותר הוא פשוט להיות סבלני. מבט מעבר לאופק הנתונים צפויים לנו נתונים על הסחר הבינלאומי, מלאי הקמעונאות, מלאי הסיטונאות, מדד מחירי הדיור של FHFA ו-S&P Case Shiller, אמון הצרכנים, ומספר המשרות הפתוחות. זה כמו לקבל את תפריט הקינוחים אחרי שאתה כבר מרגיש מפוצץ מהמנה העיקרית. אני נזכר בפעם שניסיתי לאכול את "אתגר הסטייק" במסעדה מקומית – קילו וחצי של בשר שצריך לגמור תוך שעה. באמצע האתגר הבנתי שהבעיה האמיתית היא לא הכמות אלא הקצב. כך גם בשוק – לא כמות הנתונים היא האתגר, אלא היכולת לעכל אותם ולקבל החלטות נבונות. בעולם של ריבוי מידע ונתונים, לפעמים הדבר החכם ביותר הוא פשוט לעצור, לנשום עמוק, ולזכור שהמסחר הוא מרתון ולא ספרינט. כפי שפיטר לינץ' אמר פעם: "אף אחד לא יכול לנבא ריבית, שוק מניות או מצב כלכלי. יש יותר מדי משתנים". בסופו של יום, השוק אתמול התנהג כמו להקת ג'אז חובבנית – לפעמים בקצב, לפעמים מחוץ לקצב, אבל תמיד מעניין לצפות. ואת זה אני אומר לכם מניסיון של שלושה עשורים של צפייה בלהקה הזאת. עת לתת לשוק לערום את הנתונים על המאוזנים ולקבל החלטה, תוך כדי הצטברות הנתונים, על מנת לראות כיצד הכסף מעבד את התוצאות ואת הצפי לעתיד לבוא. יום טוב ומבורך לך זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
AMEX:SPYלונג
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
1
סקירה יומית 25.4.25 מספר אירועים טכניים חשובים עולים בעקבות יום האתמול: ראשית חוסר המשכיות, שער פתיחה ונוכחות במשך כל היום מעל שער הסגירה הקודם מחזיר את דומיננטיות השוורים לשוק. אך לא רק, תוכל לדמיין קו מגמה יורד בין השיאים של הגרף - קו נשבר המעיד בהגדרה כי שברנו את המגמה היורדת, תוכל כבונוס להוסיף את חציית הממוצע ema 34 שאני נהוג להשתמש בו. והנה חזרנו לפתחו של הגאפ (הפער) שנותר עם תחילת חודש אפריל עם התחיל טרמפ את הכרזות המכסים שלו. המשך של שקט בזירה הפוליטית וכנראה נראה אותו נסגר, כל זה בצד הטכני אבל אחלוק עמך מספר מחשבו מעבר לגרף ולסיפור הטכני. הרהורים בוקר על מחול בבוקר, כשמחט השעון הגרמין שלי מתקדמת בעצלתיים והשמש עולה לה מעבר לקו האופק המזרחי של ביתי, אני יושב מול שולחן העבודה שלי ומביט בצג המחשב המהבהב. מספרים ירוקים ואדומים, כמו פרחי אביב והריח ההדרים שמתחיל להגיע אלי על כל משב רוח, מתחלפים לנגד עיני בריקוד בלתי פוסק. חולפת בי המחשבה כי השוק דומה לחתונה יהודית בעיירה קטנה. בתחילת הערב הכל מסודר ומרוסן, אך עם התקדמות השעות וזרימת האלכוהול, הריקודים הופכים פרועים יותר, והמעגל מתרחב. השבוע, נראה לי, הגענו לשלב שבו המוזיקה מתגברת והריקוד מתעצם. שעת הפעימה: על התנועה המסתורית של הלב שלושה ימי מסחר רצופים של עליות שערים, והנה מדד הדאו ג'ונס עלה ב-486 נקודות, כמו ציפור דרור המנתקת עצמה מכבלי הכובד. מדד ה-S&P 500 התרומם ב-2%, כמו עלה המתנער מן הטל בשעות הבוקר המוקדמות. הנאסד"ק, כדרכו, הפליא לעשות עוד יותר עם זינוק של 2.7%, משל היה נער מתבגר המבקש להרשים את סביבתו בקפיצות נועזות. ה-S&P 500 נמצא כעת 10.1% מעל נקודת השפל שלו מה-8 באפריל, כאילו היו אותם ימים של פסימיות רק חלום רחוק באופק הזיכרון. משקיעים שהימרו על ירידות נחפזו לכסות את פוזיציות השורט שלהם, בדומה לאותו אדם שהחנה את רכבו במקום אסור וממהר להעבירו כשהוא מבחין בפקח מתקרב. בן רגע נשכחו כל התחזיות הקודרות, וכולם מבקשים למצוא מחסה בטוח בצד הנכון של המשוואה הכלכלית. פוזיציות השורט נסגרות בזו אחר זו, יוצרות לחץ רכישה המדרבן את העליות, וכך מתפתח מעגל קסמים שמזין את עצמו, כגלגל ענק המסתובב באיטיות מדודה. הפחד מלהחמיץ את ההזדמנות, אותו FOMO עתיק יומין המלווה את האדם מאז ומתמיד, הוא כוח מניע רב עוצמה בשווקים. איש אינו רוצה להיות זה שנשאר מאחור כשהרכבת יוצאת מן התחנה, האחרון שעדיין מביט בספקנות שכולם סביבו כבר נהנים מפירות ההצלחה. בעולם רווי בסיפורים על אנשים שמכרו יום לפני העלייה הגדולה, הפחד הזה מניע רבים לרכוש במחירים שאך לפני שבועות ספורים היו נראים מופרכים. תשואות האג"ח לעשר שנים ירדו ב-8 נקודות בסיס ל-4.31%. האג"ח לשנתיים הצטרף למגמה עם ירידה של 7 נקודות בסיס ל-3.79%, וכך נוצרת תחושה כי שערי הריבית ייפתחו בקרוב, כאותו שער עתיק שהיה נעול זמן רב והנה הוא נפתח לאטו. המשמעות היא שהכסף הזול עשוי לשוב אל המחוזות הכלכליים, מפתה את המשקיעים כבאר מים חיים במדבר צחיח. התבוננות בסימנים: מפת ניווט בסבך המספרים מדד השבבים (SOX) זינק ב-5.6%, כצמח מדברי הפורח במלוא הדרו לאחר גשם ראשון. התופעה הזו אינה רק עניין של מספרים; היא מספרת סיפור עמוק יותר על אמונה מחודשת בעתיד הטכנולוגי, על ביטחון ביכולתן של החברות לשרוד את המחסור בשבבים, על הנכונות המתחדשת ליטול סיכונים. מדד הוונגארד מגה קאפ גרואת' (MGK) עלה ב-3.1%, ובכך הבהיר כי לא רק חברות השבבים משגשגות, אלא המגזר הטכנולוגי בכללותו פועם כיחידה אחת, כלב בריא הפועם בקצב אחיד ושלם. הדוחות הכספיים מציירים תמונה מגוונת, כפסיפס עשיר שחלק מאבניו בהירות וחלקן כהות. מצד אחד, Texas Instruments עלתה ב-6.6%, ServiceNow הפתיעה עם זינוק של 15.5%, כאילו היו שייכות לעולם אחר, מציאות נפרדת. מצד שני, IBM ירדה ב-6.6%, מזכירה לנו כי הגאות אינה מרימה את כל הסירות יחד, וכי חוקי הטבע הכלכליים עדיין בתוקף. השוק, ברוב חוכמתו או אולי טיפשותו, בוחר להתמקד בסימנים החיוביים. הזמנות מוצרים ברי-קיימא הפתיעו עם עלייה של 9.2% בחודש מרץ, הרבה מעבר לתחזיות הצנועות של 1.5%, כילד שנתבקש להביא כוס מים והביא במקום זאת קנקן מלא. נתון זה, בכל תמימותו המספרית, מספר סיפור של עסקים המשקיעים בעתידם, של צרכנים המוכנים להוציא כספים על מוצרים יקרים, של כלכלה שאולי אינה חסונה כבעבר, אך בוודאי אינה על סף קריסה כפי שניבאו חלק מן הפרשנים הקודרים. תביעות האבטלה הראשוניות עומדות על 222 אלף, מספר נמוך המעיד על שוק עבודה יציב. למרות כל הדיבורים על פיטורים במגזר הטכנולוגי, על האטה בצמיחה, על משבר כלכלי מתקרב, האמריקאים ממשיכים לעבוד, להרוויח, ולהוציא את כספם. המספרים היבשים הללו מספרים סיפור ברור יותר מכל התיאוריות הכלכליות המורכבות. על היחסים העדינים בין תקווה לחשש השוק פועל כמחזה תיאטרון מתוחכם שבו כל השחקנים ממלאים את תפקידם בקפידה. יש את המשקיעים המוסדיים הגדולים, ניצבים בפינת הבמה, מודדים כל צעד. יש את הסוחרים הקטנים יותר, מתרוצצים בין הקלעים, מחפשים הזדמנויות. יש את המנהיגים הכלכליים, נואמים במרכז הבמה, מנסים להכווין את התזמורת המורכבת הזו לכדי הרמוניה. ברגע זה, נראה כי כולנו בשלב של ציפייה דרוכה, כקהל הממתין לרגע השיא במחזה. האם התמונה האופטימית שמצטיירת עכשיו תימשך, או שמא תתברר כאשליה חולפת? זוהי השאלה שכל משקיע צריך לשאול את עצמו בימים אלה, כאשר הבורסה משנה את פניה מרגע לרגע, כפרפר המחליף צבעים תחת אור השמש המשתנה. המגזרים הטכנולוגיים, התקשורת, האנרגיה, החומרים והתעשייה מציגים עוצמה יוצאת דופן. לעומתם, מוצרי הצריכה הבסיסיים חלשים באופן יחסי, כגור חתולים המתקשה לעמוד על רגליו. ההבדלים הללו אינם אקראיים; הם מספרים סיפור על שוק המוכן לקחת סיכונים, המאמין בצמיחה עתידית, שאינו מחפש מקלט בנכסים הבטוחים והיציבים. על פי שיטת וויקוף, הותיקה ורבת השנים, אנו נמצאים כעת בשלב של מבחן אספקה. השוק בוחן בזהירות האם יש די רוכשים בכל רמת מחיר, כחקלאי הבודק בעדינות אם התפוח בשל להקטף. הוא מעלה את המחיר במעט, בוחן את התגובה, מעלה שוב, וחוזר חלילה. בימים האחרונים, דומה כי התשובה חיובית - יש קונים רבים, הצמאים להזדמנויות השקעה ומוכנים לשלם מחירים גבוהים יותר. דברים שלמדתי בדרך בימים כאלה, אני מעדיף להתבונן, לנתח, להמתין בסבלנות - כצייד ותיק היושב דומם ליד גדת הנחל, ממתין שהדגים יתקרבו אליו. לא משנה כמה שנים עברו, כמה מחזורי שוק חוויתי, תמיד יש דבר חדש ללמוד, תמיד יש תבנית חדשה לזהות, תמיד יש הזדמנות חדשה המסתתרת בין השורות של הדוחות הפיננסיים. הסבלנות היא מעלה נדירה בעולם המסחר המודרני, אך ערכה רב. לפני שנים רבות, מורי הנערץ ג'סי ליברמור אמר משפט שנחרט בתודעתי: "השוק תמיד צודק, אך לא תמיד הגיוני." (כמו שאתה רואה אני חוזר עליו כל יום כדי להזכיר לי ולך). אכן, ייתכן שהמחירים כיום גבוהים מכפי שהיגיון היה מכתיב, ייתכן שיש כאן התלהבות יתר הנעדרת בסיס ממש מוצק. אך מי אנחנו שנתווכח עם המספרים המופעים לנו על המסך? מי אנחנו שנטיל ספק במחיר שקונה מרצון מוכן לשלם למוכר מרצון? צריך להישמר מלהתאהב יתר על המידה בדעתנו, שכן היא רק פרשנות אחת מני רבות, לא אמת מוחלטת. להיות צודק עשוי להיות מענג לאגו, אך להרוויח כסף מענג הרבה יותר את חשבון הבנק. הכרתי סוחרים רבים מדי שהעדיפו להפסיד כסף ובלבד שיוכלו לומר "צדקתי בהערכה". האגו הוא האויב הגדול ביותר של המשקיע, גדול יותר מכל תנודת שוק. שים לב לתנועות ההון המשמעותיות, לזרמי הכסף החכמים באמת. איני מתכוון לאותם "מומחים" ברשתות החברתיות המוכרים קורסים יקרים ומבטיחים עושר מהיר. אני מדבר על התנועות המוסדיות, על הגופים הגדולים המנהלים מיליארדים. הם כפילים בערבות אפריקה - כאשר הם נעים, האדמה רועדת תחת רגליהם, והנוף משתנה באופן בלתי הפיך. זכור תמיד את המחזוריות, את העובדה שכל דבר חוזר בסופו של דבר, כאופנות ישנות שחוזרות לחיים אחרי שנים של שכחה. רק השבוע ראיתי נער צעיר נועל נעלי פלטיום בסגנון שנות השמונים, והרגשתי לרגע כאילו הזמן עמד מלכת. אך זהו בדיוק העניין - השוק, כמו האופנה, הוא מחזורי מטבעו, וההבנה העמוקה של המחזורים הללו היא המפתח להצלחה ארוכת טווח. לסיכום, השוק נמצא כעת בתקופה של אופטימיות זהירה, נושם לרווחה כאדם שעלה על פני המים לאחר צלילה ממושכת. אך כפי שלימד וורן באפט: "כאשר אחרים חמדנים, היה זהיר; כאשר אחרים זהירים, היה חמדן." קח נשימה עמוקה, התבונן היטב במכלול הנתונים, וזכור כי היאוש והאופטימיות הם אחים תאומים בעולם ההשקעות - לעולם אינם נפרדים זה מזה לזמן רב. מקומך היום אינו משקף את מקומך בעוד חודש, מקומך היום משקף את מי היית לפני חודש. שבת שלום, מבורכת ושקטה זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
AMEX:SPYלונג
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
סקריה יומית 22.04.25החדק היומי – ה🐘וסוף בסקירה יומית הכל יחסי בחיים סקירה יומית| 22באפריל 2025 ביום של ירידות חריפות, אתה יושב מתבונן בגרף וכמעט לא מרגיש זאת, הסיבה הכל יחסי בחיים. וכאן עולה החשיבות של היכולת להביט על הדברים מהמרחק הנכון. מבחינה טכנית אנחנו בירידות חריפות, אך ביחס למכלול הקודם, זה פחות מבהיל אותי בעת הזאת, עם כי לומר בכנות אולי זה אל לניתוח טכני או ניתוח שיפוטי, זאת עת לניתוח מבנה אישיות ומצב פסיכולוגי של הנשיא. 🐘 "מה אתה היית עושה אם היו מפטרים את הרופא שלך באמצע ניתוח?" היום בבוקר מצאתי את עצמי בוהה באדם שמגרד חזק את הפנים שלו ברמזור אדום. שתי הידיים עסוקות, הפנים אדומות, והוא נראה כאילו הוא מנסה להוציא מתוכו את הפד. אני נשבע – אם היה לי שקל על כל פעם שהשוק נראה ככה, הייתי קונה את השוק. השאלה היא – מה זה אומר כשהשוק נראה כאילו הוא מקבל התקף חרדה בפומבי? כאילו מישהו החליט לדחוף את האצבע בדיוק איפה שכואב, שוב, ואז עוד קצת – רק כדי לבדוק אם כבר התייאשנו. היום השוק לא נפל. הוא התרסק כמו עגלת סופר עמוסה במורד מדרגות. ולא, זה לא בגלל איזה נתון מפתיע או הכנסה של חברה שכולם שכחו ממנה. זה כי מישהו התחיל לגעת בעצבים הכי חשופים של המערכת: הפד והסינים. וזה, חברים, לא עניין טכני – זה פסיכולוגי. 🐘 אז מה באמת קרה פה? תמונה כללית: ⊛ דאו ירד 970 נקודות ⊛ נאסד"ק התרסק ב־2.6% S⊛ &P מחק 124 נקודות אין סקטור אחד שהחזיק את הראש מעל המים הטכנולוגיה שוב הפכה לשק חבטות (NVDA, MSFT, AAPL, TSLA – כולם חטפו חזק) אבל לא ירידות כמו הירידות מעניינות. מה שבאמת מטריד? זה שהשוק לא נפל בגלל פאניקה – הוא נפל כי הוא לא יודע במי לבטוח. המשקיעים מתעוררים פתאום למחשבה מטרידה: מה אם אין מבוגר אחראי בחדר? מה אם טראמפ, שבודק אם אפשר לפטר את פאוול, באמת ילחץ על ההדק של רולטה רוסית מוניטרית? תוסיף על זה את האזהרה של סין למדינות העולם – "אל תעזו לחתום עם האמריקאים על הסכמי סחר מאחורי הגב שלנו" –וקיבלת פצצת פחד רבת שלבים. ולא, זאת לא הגזמה. זה כמו לראות את האורות במטוס מהבהבים בזמן שאתה באוויר. וכשהפחד הזה מתערבב עם מגה-קפס כמו NVIDIA ו-Tesla שנחתכות כאילו הן קציצות בשוק הכרמל – אנחנו לא בשוק… אנחנו בסשן טיפולי קבוצתי של תסמונת נטישה. 🐘 אז מה עושים עם זה – כשהשוק מתחיל להתנהג כמו ילד שלקחו לו את הפלייסטיישן? בוא נבהיר משהו חד: הירידות האלה הן לא עניין של ״וואו איזה חדשות רעות״. אלה ירידות של "הבטן מרגישה שמשהו לא יציב", וכשמשהו לא יציב – הכסף הגדול בורח כמו חתול שדרכת לו על הזנב. אבל אתה, סוחר מהשורה – זה שביום שישי עוד היה משוכנע שאנחנו בדרך לשיא חדש – אתה צריך להבין משהו הרבה יותר עמוק: ⊛ השוק לא נלחץ – הוא מתרחק. כמו חבר שמתחיל לשים גבול בלי להגיד מילה. וזה תמיד קורה לאט ואז פתאום. ⊛ הירידות הן לא קריסת מערכת – הן הבעת אי־אמון. כל עוד הפד נראה כמו ליצן שאולי הולך לאבד את העבודה שלו לפי צו נשיאותי, וכשסין מתחילה להוציא איומים במבטא דיפלומטי, כל גרף ניתוח טכני נהיה פתאום פחות רלוונטי. ⊛ ואתה? אל תנסה להבין את השוק – תבין את עצמך בתוכו. אם אתה מגיב כמו אלגוריתם היסטרי – קונה נרות ירוקים ומוכר נרות אדומים – אז זה הזמן לשבת עם עצמך ולשאול: "אני פה בשביל לסחור – או בשביל לחפש תחושת שליטה במציאות מטורפת?" וכשזה קורה – תזכור כלל חשוב: הכסף לא בורח – הוא פשוט מתחבא. וזה תפקידך לא לרדוף אחריו – אלא לדעת מתי פשוט לא לשחק. 🐘 מחשבה לסיום מה אם כל הסיפור הזה, כל הטרפת הזאת, היא בכלל מבחן אישי ולא מאקרו־כלכלי? מה אם הסיבה שאתה מרגיש חוסר שקט היום – זה לא בגלל טסלה, או פאוול, או טראמפ – אלא בגלל שאתה לא סגור עם עצמך מה התפקיד שלך בתוך התמונה הזאת? כי אתה לא אנליסט. אתה גם לא עורך כלכלי בגלובס. אתה לא אמור לדעת מה טראמפ יעשה מחר, ולא לנתח את האסטרטגיה של הממשל הסיני. מה שאתה כן אמור – זה לבוא כל יום למסך עם גישה של בעל מקצוע, ולשאול את עצמך: "איך אני מייצר יציבות – דווקא כששום דבר לא יציב?" וזה הרגע, חבר, שאתה נזכר באמירה ההיא של ג’ורג’ סורוס: “השוק תמיד לא הגיוני – אבל מי שנשאר רגוע בתוכו, מרוויח על כל הטירוף של האחרים.” או כמו שאני אומר לקופים שלי בכל פעם שמתחילים להזיע: "השוק לא מבקש שתהיה חכם – הוא דורש שתהיה יציב." וזה בדיוק האתגר של השבוע הקרוב. זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳ נ.ב
AMEX:SPY
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
1
סקירה יומית 21.4.25 הרדימו את הסוחרים סקירה שבועית| 21 באפריל 2025 צרפתי בסקירה הנוכחית את מדד הדאו, המבטא בצורה נקייה יותר את הניסיון לרדת, תוך מאמץ גדול, דבר העשוי לייצר לנו הזדמנות קנייה מיד עם חידוש התנועה העולה. בכלל התנודתיות היורדת הם ביטוי לכך שהשוק מכיל לרגע את הסיטואציה הנוכחית, אבל גל ניעור נוסף עשוי להגיע לשוק ויש לקחת זאת בחשבון באופן בו אתם מנהלים או מחדשים את התיק. כשהשוק משחק בפלייסטיישן, והסוחר שוכח שהשלט אצלו 🐘 זה התחיל במעלית נכנסתי למעלית במגדל יוקרתי עם אדם זר. הוא לחץ על קומה 31, אני על 21. דממה. שתי קומות עוברות, ואז הוא פונה אליי, שואל: "תגיד, אתה גם מרגיש שלפעמים אתה יודע בדיוק מה צריך לעשות – אבל פשוט לא מצליח לעשות את זה?" המילים שלו ננעצו לי במערכת העצבים כמו טריגר מוכר. "על מה אתה מדבר?" שאלתי. "על החיים," הוא חייך. "או על מסחר. לפעמים קשה להבחין בין השניים." המעלית נעצרה, אני יצאתי. אבל הוא? הוא המשיך לעלות. המחשבה שהוא השאיר מאחור? היא ירדה איתי עד הלובי. ונכנסה איתי גם לשוק. 🐘 כשהשווקים מתנהגים כמו קרקס משוכלל, אתה לא יכול להרשות לעצמך להישאר רק קהל השבוע, התחושה בשוק הייתה כאילו מישהו משחק בנו בפלייסטיישן – לוחץ על כפתור הירידות, בודק איך אנחנו מגיבים, ואז משחרר, רק כדי ללחוץ שוב. הדאו ג'ונס נחתך ב-1.3%, לא בגלל רוח כללית שלילית – אלא בגלל פיל אחד שהחליק בגדול: UnitedHealth. 22% ירידה ביום אחד. זו לא תנודתיות – זו קריסת אמון. אבל בזמן שהכותרות צעקו "דם ברחובות", האמת בשטח נראתה אחרת. ה-S&P 500 טיפס קלות. הנאסד"ק כמעט לא זז. והמדדים הרחבים – Russell 2000 ו-S&P MidCap 400 – דווקא עלו. ולמה זה חשוב? כי כשאתה בוחן שוק – אתה לא מסתכל על מה הכי רעש, אלא על איפה הקונים באמת נמצאים. 🐘 מאחורי הדרמה, מתרחשת סלקציה שקטה כדי להבין מה קרה, צריך להסתכל לא על גרף – אלא על התמונה הרחבה: ☉ מ - UnitedHealth חטפה – בגדול – בגלל הוצאות רפואיות חריגות. כשהיא נופלת, והדאו מבוסס על מחירי מניות ולא על שווי שוק – זה מרסק את המדד כאילו כולו התפרק. ☉ מ - Eli Lilly, לעומת זאת, פתחה את השבוע עם זינוק של 14% בזכות ניסוי מוצלח בגלולת הרזיה ניסיונית. שינוי מגמה של ממש בתעשייה, וכסף חדש זורם לשם. ☉ מ - Alphabet סופגת מכה רגולטורית אחרי שבית משפט פדרלי קבע שהיא מחזיקה במונופול בלתי חוקי בפרסום אונליין. ירידה של 1.4% – אבל יותר מזה: זה סימן שהרוח הרגולטורית מתחזקת. כל זה קורה לצד נתונים כלכליים מעורבים: ☉ תחום הבנייה מצטמצם – התחלות בנייה צנחו. ☉ מדדי התעשייה (ובמיוחד הפד מפילדלפיה) מצביעים על צניחה בביקושים. ☉ תביעות האבטלה נשארות נמוכות – שוק העבודה מחזיק. זוהי תמונה מורכבת – בדיוק כמו שוק בריא אמור להיראות. 🐘 מה זה אומר למי שבא לסחור ברצינות אם אתה סוחר שמחפש ודאות – כדאי שתעצור רגע ותשאל את עצמך למה אתה בכלל בשוק הזה. השבוע הזה היה שיעור בכמה עקרונות שחייבים להכות שורש אצל כל סוחר: ☉ אל תיתן למדד אחד להטעות אותך. דאו זה רעש. S&P שווה תשומת לב. Breadth זה האינדיקציה האמיתית. ☉תסתכל מתחת למכסה המנוע. מי קונה? מי מוכר? איך נראית ההתפלגות? השבוע ראינו יותר עולים מיורדים – זה אומר הרבה, למרות הכותרות. ☉ תלמד לראות סדר בתוך כאוס. סוחרים טובים לא מחכים לרוגע – הם פועלים כשהכול רועש. כי הם רואים מה יש – לא מה צועקים בטלוויזיה. 🐘 תחליט אם אתה מגיב למציאות, או מייצר אותה אנחנו עומדים בפתח של שבוע חדש. המשקיעים מחכים לדוחות רווחים מגופים כמו טסלה, אינטל, וגוגל. הנתונים הכלכליים ימשיכו לזרום, והרגולציה לא הולכת להירגע. והשוק? הוא ימשיך לזוז – עם או בלי הסכמתך. אז השאלה היא לא מה השוק יעשה. השאלה היא מה אתה תעשה. האם אתה תתבלבל מהעומס – או שתלמד לצלול דרך הרעש ולחפש את ההזדמנות? זכור את האיש מהמעלית. הוא לא בא ללמד אותי שיטה. הוא רק הזכיר לי את מה שאנחנו שוכחים לפעמים: הבעיה היא לא מה לעשות. הבעיה היא – האם תעשה את זה, גם כשמפחיד. זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
AMEX:SPYלונג
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
1
סקירה יומית 17.4.25 אני פותח באמירה טכנית כללית, שימו לב לפעילות של החוזים אחרי סגירת השוק, ברוב הימים הפעילות מתרחשת אחרי הסגירה, זה מאפיין את עונת הדוחות - כך שהשוק תיקן לא מעט אחרי הסגירה, אבל מה קרה בזמן המסחר? חבר’ה, קהילת הסוחרים שלי, חול המועד פסח, זמן שבו כולנו אמורים ללעוס מצות, לשיר על חירות, ולהתחמק מדרמות. אבל אתמול, 16 באפריל 2025, וול סטריט החליטה שהיא לא בעניין של שקט. זה היה כמו חתול רחוב שדורכים לו על הזנב – צרחות, תזוזות, ובלגן שמשאיר אותך עם שריטות. אני פה, עם עשורים של ניסיון במסחר והכשרת סוחרים לפשט לכם את הסיפור הזה כמו שרק אני יודע – ציני ובשפה פשוטה, בלי קשקושים של חליפות. 🐘 השוק התרסק כמו זכוכית בחנות עתיקות אל תקנו את השטויות על "תיקונים" או "הזדמנויות קנייה". אתמול השוק קרס כי מישהו שפך דלק על המדורה של הפחד. הדאו ג’ונס צנח 699.57 נקודות, 1.73%, וסגר על 39,669.39, כמו זקן שמתיישב בכבדות אחרי יום ארוך. ה-S&P 500 איבד 2.24%, 120.93 נקודות, ונרדם על 5,275.70. הנאסד"ק? ירד 3.07%, 516.01 נקודות, וסגר על 16,307.16. ה-VIX, מדד הפחד, תקוע סביב 30 – לא השיא של 60 מהשבוע שעבר, אבל מספיק כדי שתרגישו את הדופק עולה. מה הצית את הבלגן? שני מכות כבדות. הראשונה – משרד המסחר האמריקאי זרק מגבלות חדשות על יצוא שבבים לסין, כאילו החליטו לעקור את הלב של מגזר הטכנולוגיה. השנייה – ג’רום פאוול, הבוס של הפד, עמד בשיקגו ואמר שהמכסים של טראמפ עלולים לקרוע את הצמיחה ולהצית אינפלציה. השוק, שכבר היה על סף התמוטטות עם סין, הגיב כמו אחד שגילה שהארנק שלו נגנב ברכבת התחתית – פאניקה, צעקות, וריצה לכל עבר. 🐘 מי נפל ומי נשאר לעמוד השוק זה לא מגרש משחקים הוגן. יש כאלה שחוטפים עד שחור בעיניים, ויש כאלה שיוצאים עם חיוך. מגזר הטכנולוגיה אכל מכות כמו ילד שנתפס גונב עוגיות. Nvidia, שהייתה פעם המלכה של השכונה, צנחה 9% כי המגבלות על היצוא חתכו לה את הברכיים. AMD ירד 5%, ואינדקס השבבים (ICE Semiconductor Index) התרסק ב-4%. אפל, לעומת זאת, שרדה עם עלייה קלה של 2.2%, כי פטור זמני ממכסים על טלפונים ומחשבים שמר אותה מעל המים. אבל זה כמו לשרוד קרב עם חולצה קרועה – לא בדיוק ניצחון. הבנקים, לעומת זאת, הראו שהם יודעים לשחק גם כשהשולחן רועד. בנק אוף אמריקה זינק 3.6% אחרי דוח רווחים שגרם לכולם להרים גבה. סיטיגרופ עלה 1.8%, וגולדמן סאקס, שדיווחה על קפיצה של 15% ברווחים הודות לסחר בתנודות, זינקה 1.9%. כשכולם בוכים, הבנקים מוכרים ממחטות וגובים על זה פרמיה. עוד כמה שמות שבלטו? Hewlett Packard Enterprise (HPE) קפצה 5% אחרי שהגיעה הידיעה ש-Elliott Management לקחה חלק של 1.5 מיליארד דולר בחברה, עם תוכניות לנער את השולחן. בואינג, לעומת זאת, ירדה קלות אחרי שסין הורתה לחברות התעופה שלה להפסיק לקבל מטוסים ממנה – עוד מכה מהמלחמה הזו. כמו שאמר ג’סי ליברמור, אגדת המסחר: "השוק לא טועה, אבל הוא תמיד מלמד אותך לקח אם לא תקשיב." 🐘 המכסים – שרשרת חונקת עכשיו תקשיבו, כי כאן הסיפור נהיה עמוק כמו שיחה בחצות בדוכן פלאפל שעדיין פתוח עבור הצעירים הרעבים. המכסים של טראמפ הם כמו שרשרת כבדה שתלויה על הצוואר של כולם. לפני שבוע הוא נתן הפסקה של 90 יום בתעריפים נגד כמה מדינות – חוץ מסין, כמובן – והשוק זינק ב-9.5% ב-S&P 500 ב-9 באפריל, יום שהיה כמו מסיבה עם די-ג’יי מעולה. אבל אתמול? המציאות חזרה כמו ריח של שריפה בסמטה. התעריף על סין עומד על 145%, וסין מחזירה עם 125% על הסחורות שלנו. פאוול אמר שהמכסים יכולים לקרוע את הכלכלה, והשוק שמע – והתפרק. הלקוחות כבר מרגישים את הלחץ. סקר של אוניברסיטת מישיגן מראה שהם מפחדים יותר מאי פעם בשלוש שנים. מכירות בחנויות עלו ב-1.4% במרץ, יותר ממה שחשבו, אבל זה בעיקר כי אנשים רצו לקנות מכוניות לפני שהמחירים מזנקים כמו זיקוקים בחג. זה לא כסף שמח, זה כסף שרץ מפחד. ובינתיים, התשואה על אגרות חוב ל-10 שנים זינקה ל-4.49%, כי כולם רוצים יותר תמורה על הסיכון. הדולר נחלש מול היורו, שעלה ל-1.133, והין. הזהב? שבר שיאים עם 3,245 דולר לאונקיה – שכולם מאבדים את הראש, הזהב הוא כמו הדוד השקט שתמיד יש לו כסף מתחת למזרן. 🐘תסחרו כמו זאבים בחורף פסח מדבר על חירות, אבל בשוק אתם חופשיים רק אם אתם יודעים את המשחק. אתמול השוק נראה כמו חנות משכונות אחרי יום של טירוף – הכל זרוק, שברי זכוכית על הרצפה, אבל למי שיודע לחפש יש שם אוצרות בין הבלגן. עונת הדוחות התחילה, והבנקים מראים שמי שחכם מרוויח גם כשהכל נראה אבוד. אבל התחזיות? לא מבטיחות. צמיחה של 6.4% ברווחי ה-S&P 500 עלולה להפוך לעשן אם התעריפים ימשיכו ללחוץ. אז מה עושים, סוחרים שלי? תשמרו על הראש קר כמו קרח במקפיא. השוק תקוע בין התעריפים של טראמפ לפאוול, שמסרב להוריד ריבית כשהכל מאט כמו טוסטוס בלי דלק. תסתכלו על מניות כמו Nvidia – חטפו חזק, אבל אולי שם יש בשר למי שיודע לתזמן. HPE, עם הזריקה של Elliott, יכולה להיות הפתעה. בואינג? תיזהרו, כי סין לא משחקת נדיבות. רוצים לחכות? גם זה בסדר. לפעמים לא לעשות כלום זה כמו להחזיק קלף מנצח ביד. כמו שוורן באפט אמר: "תהיה מפחד כשכולם חמדנים, ותהיה חמדן כשכולם מפחדים." אתמול כולם פחדו – אולי זה הזמן להתחיל לחפש את השלל. תחשבו על זה כמו משחק קלפים בסמטה – כולם צועקים, כולם זורקים קלפים, אבל מי שיודע לספור קלפים לוקח את הקופה. השוק עכשיו הוא שולחן עקום, אבל יש שם כסף למי שמוכן להרים את הראש. תבחרו את המהלכים שלכם, תשמרו על העיניים פקוחות, ואל תתנו לפחד לסחור במקומכם. 🐘 יום של צרחות והזדמנויות אז ככה נראה 16 באפריל 2025 – יום שוול סטריט הפכה לסמטה חשוכה מלאה צעקות ובלגן. המכסים חונקים כמו שרשרת קרועה, הטכנולוגיה מדממת, והבנקים מוכיחים שמי שיודע את המשחק תמיד מוצא דרך. אנחנו, הסוחרים, לא נרדם על המשמר. אנחנו קוראים את השוק כמו עיתון ישן, תופסים הזדמנויות כמו חתולים שצדים בעלטה, ונשארים עם יד על הדופק גם כשכולם מאבדים את הראש. חג שמח, תשמרו על הכסף, הזדמנויות עוד יגיעו. מועדים לשמחה. זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
AMEX:SPY
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
5
סקירת פסח 11-04-25 - חוק האיזון הקוסמי: על העלייה, הנפילה והאמת 🐘 היציאה ממצרי השוק: כשהחירות האמיתית נבחנת בטלטלה ערב פסח, חג החירות, ואני יושב מול המסכים האדומים ומהרהר על המקבילות בין יציאת מצרים לבין השוק הסוער שחווינו השבוע. האם לא אנחנו, הסוחרים, כמו בני ישראל במדבר - מתמודדים עם עמוד האש של התנודתיות ועמוד הענן של חוסר הוודאות? יש הבוחרים לחזור למצרים הבטוחה של אגרות החוב, ויש ההולכים אחר האמונה אל הלא נודע, מוכנים לספוג את העליות והמורדות בדרך אל הארץ המובטחת של הרווחים. אתמול בערב, אחרי שראיתי את העליות המטורפות, ישבתי על הגג וחשבתי על חוק האיזון הקוסמי - על איך היקום תמיד מוצא דרך להחזיר את האיזון. ואכן, כמו תלמיד חכם שהופיע להרצאה אחרי לילה של שתייה מופרזת, היום השוק הגיע עם האנגאובר מטורף. הנאסד"ק ירד ב-4.31%, ה-S&P 500 גלש ב-3.46%, ואפילו הדאו ג'ונס, הזקן השמרן, השיל 2.5% מערכו. 🐘 על הסיבה והמקריות 30 שנה בשוק הזה לימדו אותי שיהיר אחרי קרב הוא כמו ילד שהולך יחף בשדה קוצים - זה רק עניין של זמן עד שהמציאות תתקן אותו. אתמול ראינו את אחת העליות החדות בהיסטוריה המודרנית, והיום קיבלנו תזכורת צורבת שבטבע אין חוקים מוחלטים מלבד אחד: מה שעולה במהירות, בדרך כלל יורד באותה דרמטיות. בשפה הפילוסופית, זה מה שאריסטו היה קורא לו "האמצע הזהוב" - היקום פשוט לא אוהב קיצוניות, ותמיד ימצא דרך להחזיר את המטוטלת למרכז. או כמו שאני קורא לזה: "חוק הגומי המתוח" - ככל שמותחים יותר, כך הסטירה חזקה יותר כשמשחררים. מה גרם לירידות החדות היום? כמה גורמים, כמו קרחון שרק הקצה שלו גלוי: ראשית, הבנה שה"הפסקה" במלחמת הסחר היא בדיוק מה שהשם אומר - הפסקה. 90 יום זה בקושי מספיק זמן להחליף מזרן ישן, וודאי שלא מספיק לשנות מדיניות כלכלית שלמה. והמכס הבסיסי של 10%? הוא עדיין שם, כמו שומר ראש שישן עם עין אחת פקוחה. שנית, זה שהבית הלבן הבהיר שהמכס על סין הוא למעשה 145% (125% מכס הדדי + 20% מכס קיים הקשור לפנטניל). זה כמו להודיע לשכן שאתה לא סתם לוקח ממנו את המקום בחניה, אלא גם מתכוון לחסום את הכניסה לביתו. שלישית, זה היה קלאסי - סוחרים מבוהלים ראו את הראלי של אתמול כמו מתנה משמיים, הזדמנות למכור במחירים גבוהים יותר ולמזער את הכאב. זה כמו תלמיד שמקבל 55 במבחן אחרי שציפה ל-30, ומרגיש כאילו זכה בלוטו. וכמובן, הפד - כמו חותן נודניק בארוחת שישי - הזכיר לכולם שהוא עדיין מודאג מאינפלציה שמונעת ממכסים, ולא ממהר להוריד ריבית. זה קוסם שביד אחת מראה לך את היונה הלבנה, ובאותו זמן היד השנייה שלו טומנת מטבע בכיס הפנימי של המעיל שלך. 🐘 המהות מול המראית בואו נראה את הנזק האמיתי מתחת לפני השטח: מדד הדאו ג'ונס ירד ב-1,015 נקודות, סיים את היום על 39,593. הנאסד"ק צנח ב-4.31% והתייצב על 16,387. ה-S&P 500 ירד ב-3.46% לרמה של 5,268. במבט על הנתונים, אפשר לדמיין ילד שנתנו לו בלון, והוא שמח וצוהל, ואז באה ציפור ומפוצצת את הבלון בדיוק כשהחיוך שלו הכי רחב. עשרה מתוך 11 סקטורים ב-S&P 500 סיימו בירידות. היחיד ששרד היה סקטור מוצרי הצריכה הבסיסיים (+0.2%), כמו קקטוס במדבר שממשיך להתקיים גם כשהכל מסביב מתייבש. המפסיד הגדול היה סקטור האנרגיה (-6.4%), ואחריו הטכנולוגיה (-4.6%), מוצרי צריכה מותרות (-4.1%), ושירותי תקשורת (-4.1%). מדד פילדלפיה לשבבים, שאתמול זינק ב-18.7%, היום התפוגג ב-8%. זה כמו אסטרונאוט שהגיע לירח ופתאום מגלה שחליפת החלל שלו מחוררת - ההתלהבות מתחלפת במהירות בפאניקה. ובאופן כללי, המוכרים שלטו ביד רמה. ביחס של יותר מ-8 ל-1 בבורסת ניו יורק ויותר מ-4 ל-1 בנאסד"ק. זה כמו מופע רוק שבו הקהל פתאום מחליט ללכת הביתה באמצע השיר הכי פופולרי. הדולר חטף מכה קשה, כשמדד הדולר ירד ב-1.9% לרמה של 100.98. זה כאילו מישהו הזכיר לו פתאום שהוא לא באמת מלך העולם, אלא סתם פיסת נייר עם הדפסים מרשימים. 🐘 על הפוטנציה והמימוש בבחינה עמוקה יותר של אירועי היום, נראה תהליכים מורכבים ומעניינים: נתוני ה-CPI למרץ היו דווקא חיוביים - ירידה של 0.1% (במקום עלייה של 0.1% שצפו), ועלייה שנתית של 2.4% לעומת 2.8% בפברואר. אינפלציית הליבה עלתה ב-0.1% (במקום 0.3% שצפו). במצב רגיל, זה היה אמור להיות חדשות מצוינות. אבל השוק פשוט משך בכתפיו, כמו אדם שמישהו מציע לו גלידה מיד אחרי שבלע כדור נגד בחילה. למה? כי כולם יודעים שהמכסים יתחילו להשפיע על שרשראות האספקה בחודשים הקרובים, ומה שנראה היום כמו מדד אינפלציה טוב, הוא כמו סלפי שצילמת לפני שאכלת ארוחת ענק - זה לא מייצג את המצב העכשווי. במקביל, נתוני תביעות האבטלה היו סבירים: עלייה של 4,000 ל-223,000, עדיין ברמה נמוכה יחסית שמעידה על שוק עבודה חזק. אבל גם זה לא עניין איש, כמו תזמורת שמנגנת ברקע בזמן שהמסעדה עולה באש. ובנושא התקציב הממשלתי - הגירעון במרץ עמד על 160.5 מיליארד דולר, פחות מהגירעון בתקופה המקבילה אשתקד (236.6 מיליארד). אבל - והפעם זה "אבל" גדול - הגירעון עד כה בשנת התקציב 2025 גדול ב-23% מהגירעון בתקופה המקבילה ב-2024. זה כמו להתגאות שהורדת 10 ק"ג, כשלפני זה עלית 30. 🐘 על החכמה והפעולה עכשיו לשאלה החשובה באמת: מה אנחנו עושים עם כל זה? ראשית, צריך להסתכל על התמונה המלאה: הדאו ג'ונס כבר במינוס 7.1% מתחילת השנה, ה-S&P 500 במינוס 10.4%, הנאסד"ק במינוס 15.1%, ומדד הראסל 2000 של החברות הקטנות? הוא כבר במינוס עמוק של 17.9%. זה לא תיקון, זה כבר עמוק בטריטוריה של שוק דובי. היום (שישי) מתפרסמים נתוני ה-PPI במרץ, והתחזית היא לעלייה של 0.1% במדד הכללי ו-0.3% במדד הליבה. אבל אחרי הסחרחורת של השבוע האחרון, כבר קשה לומר מה באמת ישפיע על השוק - זה כמו לנסות לנחש את הצבע המועדף על חתול עיוור. השוק, כמו כל מערכת מורכבת, מחפש איזון. אבל האיזון הזה הוא כמו המטוטלת של פוקו - הוא אף פעם לא חוזר לאותה נקודה בדיוק, אלא מתקדם בספירלה אינסופית שרק כשמסתכלים עליה מלמעלה, מרחוק, אפשר לראות את הדפוס. בימים טרופים כאלה, אני חוזר לעקרונות הבסיסיים של שיטת וויקוף: להתרכז באיזון בין נפח למחיר, לבדוק האם הירידות מלוות בנפח מסחר גבוה או נמוך, ובעיקר - לזהות את הצעדים של הכסף החכם. כי בסוף, רוב הסוחרים הם כמו עדר כבשים שרץ לכיוון שבו שמע רעש - לפעמים זה זאב ולפעמים זה רק הרועה שנפל לו מוט הרועים. כפי שאמר פעם אנדרה קוסטולני, סוחר אגדי מהעבר: "השוק הוא כמו אישה - הוא עושה בדיוק ההפך ממה שאתה מצפה ממנו". ואני מוסיף: גם כשאתה חושב שהבנת אותו, הוא משנה את הכללים של המשחק. אז עכשיו, יותר מתמיד, זה הזמן להיות סבלני ולחפש הזדמנויות בתוך הכאוס. לא למהר לקפוץ למסקנות, לא להיסחף עם המגמה. 🐘 פסח והשוק - על חירות פיננסית אמיתית בערב חג הפסח, שבו אנו חוגגים את היציאה מעבדות לחירות, אני מוצא את עצמי מהרהר על המושג של חירות פיננסית אמיתית. כי מהי באמת החירות שאנחנו מחפשים בשוק ההון? האם זו היכולת לקנות ולמכור בלי פחד? האם זו היכולת להרוויח כסף? או אולי, במובן העמוק יותר, החירות האמיתית היא להשתחרר מהפחד עצמו - הפחד להפסיד, הפחד להחמיץ, הפחד מהלא נודע. במשך שנים ארוכות, ליוויתי מאות סוחרים בדרכם לחירות הזאת. ראיתי אותם חוצים את ים סוף של החששות, נאבקים עם פרעה הפנימי שלהם שלוחש "אתה לא יכול", ומגיעים אל המדבר - אותו מקום לא נוח שבו האדם מתעמת עם עצמו ולומד את אמת השוק. אני מאמין שכמו בני ישראל, שהיו צריכים להשתחרר לא רק פיזית ממצרים אלא גם נפשית מתודעת העבדות, כך גם אנחנו כסוחרים. השוק הוא רק המראה שדרכה אנחנו לומדים על עצמנו - על הפחדים שלנו, על התקוות שלנו, על האמונות המגבילות שלנו. כי כמו שהפילוסוף הסטואי אפיקטטוס היה אומר: "אנשים נסערים לא בגלל הדברים עצמם, אלא בגלל הדעות שלהם על הדברים". והשוק? הוא רק מראה ענקית שמשקפת את הפחדים, התקוות, והדעות של כולנו. לכולנו חג חירות שמח, ושנזכה לצאת ממצרי התודעה המגבילה אל המרחב הפתוח של החשיבה החופשית - בשוק, בחיים, ובכל אשר נפנה. זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
AMEX:SPYלונג
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
1
סקירה יומית 10.04.25החדק היומי – ה🐘וסוף בסקירה יומית | 10 באפריל 2025 השוק עשה לך תרגיל פסיכולוגי ואתה עוד חושב שזה קשור לגרף זהר ליבוביץ – פילוסוף המסחר שלך 🐘 אחד ממשפטי המפתח שבוגרי מצטטים אותי בלי סוף מתוך השיעור של ניהול סיכונים הוא ״אין דבר כזה שאין דבר כזה״. התייחסות הטכנית לאינדיקטורים או אוסילטורים ליומיים האחרונים היא כמו מגנט המעבירים דרך מצפון, החוגה שלו משתגעת. רק בעוד כמה ימים נוכל לזהות לאן באמת חוגת המצפן מתיישרת, בינתיים חולי FOMO ימשכו להניע את החוקה, השיעור שלנו שוב ״אין דבר כזה שאין דבר כזה״ 🐘 על האמת, התשוקה והזמן יום קודם ישבתי בערב ישבתי במרפסת, בוהה בכוכבים ותוהה אם קווי מתאר של גלקסיות רחוקות דומים לגרפים של מדדי המניות. ואז הגיע פתיחת המסחר, והבנתי שהיקום החליט לענות לי עם אחד הימים הנדירים ביותר בהיסטוריה הכלכלית המודרנית. הנאסד"ק זינק ב-12% ביום אחד. ביום אחד. זה כמו לגלות שהחתול שלך פתאום יודע לפתור משוואות דיפרנציאליות. 🐘 על הסיבה והמקריות שלושה עשורים אני צופה בשוק ההון כמו ארכיאולוג החופר באתר עתיק - שכבה אחר שכבה של היסטוריה כלכלית. ראיתי הכל: בועות שהתנפצו, משברים שנבלמו, שיאיים שהתהפכו. חשבתי שהשוק כבר לא יכול להפתיע אותי. ואז מגיע יום כמו היום, ואני מרגיש כמו פיזיקאי שפתאום מגלה שחוקי הכבידה הפסיקו לעבוד. יום אחד. זינוק של 12% בנאסד"ק, עלייה של 9.3% ב-S&P 500, והדאו ג'ונס מתעורר מתנומת החורף שלו עם קפיצה של כמעט 3,000 נקודות. זה לא טרמפולינה, זה מנוע רקטי שמישהו התקין בלילה מתחת לפרקט של הבורסה. אז מה בדיוק קרה? טראמפ קרה. אבל לא סתם "טראמפ קרה". זה היה כמו קוסם ששולף יונה לבנה מהכובע, בעוד ידו השנייה בסתר מניחה קלף אס בשרוול המתחרה. הוא הודיע על השהייה של 90 יום של המכסים שהטיל לאחרונה, הוריד אותם ל-10% למדינות "החברות" (אלה שלא העזו להתעמת עם ארה"ב). ובאותה נשימה, העלה את המכסים על סין ל-125% (מ-104%). זה כמו לראות שחקן שחמט גרנדמאסטר שמקריב את המלכה בכוונה, רק כדי לגלות שלוש מהלכים מאוחר יותר שזה היה המהלך המבריק ביותר במשחק. השוק, שבשבועות האחרונים הרגיש כמו אדם הנושא פיל על גבו במעלה הר תלול, פתאום מצא את עצמו רוכב על מזחלת שיורדת במורד בלי מעצורים. המהות מול המראית בואו נפתח את מכסה המנוע של המכונה המשוגעת הזאת ונראה מה מסתתר בפנים: אנוידיה (NVDA), הילד הפלא של עולם השבבים, זינקה ב-18.7%. כאילו שמישהו גילה שהשבבים שלה למעשה עשויים מאבק כוכבים. אפל (AAPL) התעוררה מתרדמת החורף שלה עם זינוק של 15.3%, כמו עץ תפוחים עתיק שפתאום מחליט להניב פירות מצופים זהב. וטסלה (TSLA)? היא פשוט התרוממה כמו חללית שמישהו בטעות מילא את מיכל הדלק שלה בחומר לא ידוע, עם זינוק של 22.6%. גם הוותיקים והשמרנים - מיקרוסופט (MSFT) ואמזון (AMZN) - הציגו עליות דו-ספרתיות של 10.1% ו-12.0%, בהתאמה. זה כמו לראות גן חיות שבו פתאום כל החיות מתחילות לדבר בשפה אנושית. גם הזברה הישנונית בפינה שתמיד רק אוכלת עשב פתאום מצטטת שייקספיר. כל - וכשאני אומר כל, אני מתכוון לכל - 11 הסקטורים ב-S&P 500 נצבעו בירוק עמוק. כמו יער אמזונס שבו אפילו העץ הכי זקן ותשוש פתאום מלבלב שם בעוצמה. הטכנולוגיה הובילה עם 14.2%, מוצרי צריכה מותרות זינקו ב-11.4%, ושירותי תקשורת דהרו עם 10%. אפילו הסקטורים שבדרך כלל נעים בקצב של צב קשיש פתאום התחילו להתנהג כמו אוגרים על אספרסו כפול. ומתחת לכל הכאוס המאורגן הזה, התרחש עוד אירוע מרתק: מכרז אגרות החוב ל-10 שנים בהיקף של 39 מיליארד דולר הציג ביקוש חזק במיוחד, בעיקר מצד משקיעים זרים. כאילו שבתוך סופת הוריקן פתאום נפתח חלון שמש קטן. התשואה על אג"ח ל-10 שנים נגעה ב-4.50% והתייצבה על 4.40%, עדיין 14 נקודות בסיס מעל אתמול. כפי שפול טיודור ג'ונס פעם התבטא: "השוק הוא כמו מנגנון של שעון שוויצרי - פשוט ומתוחכם בו זמנית, אבל אף אחד באמת לא יודע מה מניע את הקפיצים הפנימיים שלו". 🐘 על הפוטנציה (או איפוטנציה והמימוש) עכשיו, בואו ננסה לפענח את הקוד הגנטי של היום המשוגע הזה. מה שראינו היום לא היה רק התלהבות מההודעה של טראמפ. זה היה מבול של כיסוי פוזיציות שורט, כשאלפי סוחרים שהתערבו על ירידות מצאו את עצמם לכודים בתוך מכונת כביסה תעשייתית במחזור סחיטה ועל טורים גבוהים. זה כמו מגדל קלפים שבמקום להתמוטט כלפי מטה, פתאום מחליט להתרומם לשמיים. פיזיקה הפוכה, גרביטציה שעובדת בכיוון ההפוך, וחוקי השוק שנכתבים מחדש תוך כדי תנועה. מעניין לציין שהתגובה בשוק האג"ח הייתה הרבה יותר מדודה. כאילו ששני אחים תאומים קיבלו את אותה חדשות - אחד התחיל לקפוץ על הספה בהתלהבות, והשני רק הרים גבה בספקנות. זה מזכיר לי את האמירה של הווארד מרקס: "כשכולם משוכנעים בכיוון אחד, האמת בדרך כלל נמצאת בכיוון השני". אם תסתכלו מתחת לשטיח הזה של אקסטזה פיננסית, תמצאו שהפרוטוקולים של ה-FOMC ממרץ שפורסמו היום מספרים סיפור מורכב: חברי הוועדה רואים "סיכונים מוגברים כלפי מטה" לתעסוקה ולצמיחה, לצד "סיכונים כלפי מעלה" לאינפלציה. במילים אחרות, הם חוששים מכלכלה שמתקררת בזמן שהמחירים ממשיכים להתלהט. זה כמו לסבול בו-זמנית מהיפותרמיה וחום גבוה - תרופה שתעזור לאחד רק תחמיר את השני. 🐘 על החכמה והפעולה הגענו לשלב שבו הפילוסופיה פוגשת את המעשה - מה אנחנו עושים עם האנומליה הזאת? בראש ובראשונה, בואו נשים את הדברים בפרספקטיבה: למרות יום העלייה הזה שנראה כאילו נלקח מסרט מדע בדיוני, השוק עדיין נמצא בטריטוריה שלילית השנה. הדאו ג'ונס עדיין במינוס 4.6%, ה-S&P 500 במינוס 7.2%, והנאסד"ק עדיין שוחה במים עמוקים עם ירידה של 11.3%. זה כמו אדם שנפל לבור עמוק של עשרה מטרים, הצליח לטפס שלושה מטרים במאמץ אדיר אחד, ועכשיו מכריז שהוא כבר רואה את השמש. טכנית, הוא צודק - אבל הוא עדיין בתוך הבור. מחר (חמישי) מגיעים נתוני ה-CPI למרץ, ואם יש משהו שלמדתי בקריירה שלי, הוא שהשוק יכול לשנות כיוון מהר יותר מקמליון העובר בתוך ערימת צבעי מים. התחזית מדברת על עלייה של 0.1% במדד הכללי ו-0.3% במדד הליבה. אם המספרים יהיו גבוהים יותר - ההתלהבות של היום עלולה להתאדות כמו טיפות גשם על מדרכה לוהטת באוגוסט. סטיב כהן, מנהל הקרן האגדי, אמר פעם: "השוק הוא כמו חידה תלת-ממדית שמישהו מסובב את החלקים שלה בזמן שאתה מנסה לפתור אותה". וזה בדיוק מה שאנחנו חווים כאן - משוואה עם משתנים שמשתנים תוך כדי הפתרון. בימים כאלה, אני חוזר למתודולוגיה של וויקוף שאני מלמד כבר שנים: מיפוי זרימת הכוח האמיתית בשוק. זה כמו להיות בוטניקאי שבוחן את זרימת המים בשורשי העץ, ולא רק מתרשם מהפריחה הפתאומית של העלים. מי באמת קונה? מי באמת מוכר? האם זו התנגדות אמיתית או פייק שקוף כמו זכוכית מגדלת? אחד הדברים המשמעותיים ביותר שאני מזהה היום הוא הפער העצום בין המגה-קאפ למניות הקטנות. בזמן שהענקים חוגגים, הראסל 2000 - המדד של החברות הקטנות - עדיין במינוס עמוק של 14.2% השנה. זה כמו כפר שבו המלך ואציליו חוגגים בארמון, בזמן שהאיכרים עדיין מתמודדים עם בצורת. ויש עוד תובנה קריטית שהשנים לימדו אותי: אחרי עליות אנומליות כאלה, יצר "הפומו" (הפחד מלהחמיץ) מתחיל לפעול. אנשים שישבו בצד עד עכשיו פתאום מרגישים צורך עז להצטרף למרוץ. זה כמו לקנות כרטיס למופע רגע אחרי שהאמן הראשי כבר ירד מהבמה - עדיין יש מוזיקה, אבל האם זה שווה את המחיר המלא? מה עושים עכשיו? מנתחים, חושבים, מתכננים. בודקים אם יש המשכיות או שמא זה היה רק קפיץ חד-פעמי בדרך למטה. כמו אסטרונום שלא מסיק מסקנות מכוכב נופל אחד, אלא צופה בשמיים לילה אחר לילה. כי בסופו של יום, "השוק יכול להישאר לא רציונלי יותר זמן ממה שאתה יכול להישאר נזיל". ואני מוסיף - בימים של תנודתיות קיצונית, הסבלנות היא לא רק מידה טובה, אלא אסטרטגיה עסקית. יום מבורך זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
AMEX:SPY
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
1
סקירה יומית 09.4.25החדק היומי – ה🐘וסוף בסקירה יומית השוק עשה לך תרגיל פסיכולוגי ואתה עוד חושב שזה קשור לגרף סקירה יומית | 9 באפריל 2025 זהר ליבוביץ – פילוסוף המסחר שלך 🐘 איך נפלתי בפח של העליות המזויפות – ומה זה באמת אומר על מי שמושך בחוטים מהצד השני של המסך - בקיצור אתמול יצאתי טמבל. תראה, אם פתחת היום את הגרף וראית את ה-S&P ב-+4% ואז בום – סוף היום באדום כבד, ועדיין לא שאלת את עצמך "רגע, מה לעזאזל קורה פה?" – אז אתה לא סוחר. אתה קורבן. והחלק הכי עצוב? אתה קורבן מרצון. והפעם, בניגוד למה שאתה רגיל לשמוע מכל החכמים ביוטיוב עם חולצות צמודות וסטופ לוס מרובע, אני לא הולך לדבר איתך על אינדיקטורים. אני הולך לדבר איתך על הדבר היחיד שבאמת משפיע על התיק שלך – המוח שלך. בוא נתחיל מהסוף: השוק היום קם עם חיוך מזויף וחתם את היום עם אגרוף לבטן. אם אתה לא מבין מה זה אומר, אז בוא נפרוט את זה רגע. רימו אותנו בכניסה, צדו אותנו ביציאה פתיחה ירוקה אש. כולם בעננים. אפל, NVIDIA, שוק הטכנולוגיה, הסקטורים – כאילו מישהו פתח פה מחדש את ימי הקורונה עם הדפסות כסף לכל ילד. ואז... תוך שעות – קריסה טוטאלית. לא בגלל נתון, לא בגלל אסון. פשוט כי מישהו חכם החליט למכור, בזמן שכולם עוד היו עסוקים בחגיגות. מסקנה ראשונה: אם אתה סוחר על אוטומט, אתה אוכל אותה באופן אוטומטי. וכשאני אומר "אוטומטי", אני מתכוון למישהו שמגיב למה שהוא רואה במקום למה שהוא מבין. הרי כל הסיפור של היום – כל הירידות, כל המכות – התחיל עוד לפני שיצאו החדשות הרעות. השוק ירד לא בגלל המכסים החדשים על סין, אלא כי מישהו שמבין מה הוא עושה התחיל לפרוק פוזיציות ברווח, בזמן שאתה עדיין אולי ציירת קו מגמה. אשליה של הזדמנות – האויב הכי טוב של סוחר מתחיל הבוקר התחיל כמו מסיבת הפתעה. כולם שמחים, כולם עפים, כולם שוכחים לשים סטופ. ואז – כמו בכל מסיבת הפתעה – מגיע מישהו שלא הוזמן. היום זה היה המכסים על סין. מחר זו תהיה האינפלציה. מחרתיים זו תהיה חברת ענק שפשטה רגל. זה לא באמת משנה. מה שחשוב – זה איך אתה מגיב לזה. אם אתה מגיב בפאניקה – אז אתה בדיוק מה שהשוק מחפש: נזיל, רגשי, וקל לניעור. והאמת הכואבת? הרוב המוחלט של הסוחרים היום – לא מגיבים לשוק. הם מגיבים לעצמם. לצורך שלהם להיות צודקים. לפחד מהפסד. לכאב מהחמצה או לחוסר יכולת לשאת את הכאב. תשאל את עצמך: למה נכנסת לעסקה היום? כי היה לך טריגר אמיתי? או כי הכל התחיל לעלות, ואתה לא רצית להישאר בחוץ? זה ההבדל בין "סוחר" ל"נגרר". הם מכרו לך את התקווה שלך – ואתה שילמת על זה במזומן Apple עלתה כמעט 5% וקרסה ל-5% מינוס. אותו דבר NVIDIA. סקטורים התחילו בירוק זרחני וסיימו כמו עוף משומש במסעדה סינית. זה לא סתם תנודתיות. זו מלכודת דבש לסוחרים בלי עמוד שדרה. הרי כל מי שקנה היום את הקפיצה – עשה את זה בלי לחשוב (כולל אני בעסקה טיפשית). כי כל השוק אמר "יאללה, זה התחתית!" וכשהשוק אומר משהו בקול רם – תלמד לברוח. זה אומר שמישהו כבר עשה עליו כסף, ועכשיו הוא מחפש מי ישאר עם השקית האריזה. מה זה אומר? שאם אתה קונה כשהשוק מתלהב – אתה תמיד האחרון לדעת. וכשאתה האחרון לדעת – אתה גם הראשון לחטוף. תפסיק לסחור נגד עצמך זה לא היה שיעור בשוק ההון. זה היה שיעור באיך אתה מתנהג כשנותנים לך תקווה ואז גונבים לך אותה בלי התראה. והאמת? זה מה שהשוק עושה כל יום (כמעט). רוצה עצה? תפסיק לסחור כדי להרגיש טוב. תתחיל לסחור כדי לנהל סיכוי. ואם אתה לא יודע מה זה לנהל סיכוי – אז אולי תפסיק לסחור בכלל. כי אתה לא סוחר. אתה מהמר. ומה הלאה? רמז: זה לא הגרף עזוב גרפים רגע. השוק עובר שינוי תודעתי. האג"ח משתוללות. הציפיות לריבית משתבשות. המשקיעים הגדולים יוצאים מהשוק לפני שאתה בכלל קם לשתות קפה. אז לא, זו לא "הזדמנות קנייה". זו הזדמנות להתעורר. תתחיל לשאול את עצמך שאלות אחרות: - מי באמת מנהל את הסנטימנט? - למה התגובה חזקה יותר מהאירוע? - מתי הייתה הפעם האחרונה שישבת בלי לסחור יומיים – רק כדי להבין מה אתה עושה פה בכלל? סוף דבר – השוק לא נגדך. אתה נגד עצמך. זה לא טראמפ. זה לא סין. זה לא אג"ח. זה אתה. אתה שציפית שהשוק יתנהג לפי התוכנית שלך. שחשבת שתוכל "להבין מה קורה" רק מהתנודה. שלא שמת לב שהשוק יודע לנצל את הרגש שלך יותר טוב ממה שאתה יודע להסתיר אותו. וזה המשחק. ומי שלא לומד לשחק אותו כמו שצריך – חוזר כל פעם מחדש עם כסף פחות, תקווה פחותה, ואגו פצוע. רוצה לדעת מה ההבדל בין מי שמפסיד בעקביות למי שמרוויח בעקביות? זה לא השיטה, זה לא אסטרטגיה, וזה בטח לא ה-"סוד" הבא בטיקטוק. זה היכולת להסתכל על השוק כמו אתמול – ולומר: "אני הייתי הקורבן. זה לא ישתנה – עד שאני אתחיל להתנהג אחרת." אבל עזוב סיסמאות. תכלס? אם אתה לא מוכן לשבת עם עצמך ולענות בכנות לשאלה: "מה בתוכי גורם לי לחזור שוב ושוב על אותן הטעויות?" – אז לא משנה כמה תשתפר טכנית – אתה פשוט תהיה מהמר יותר מדויק. ועדיין תפסיד. וזה, אחי, הרבה יותר כואב. יום מבורך זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
AMEX:SPY
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
2
סקירה יומית 08.04.25 החדק היומי – ה🐘וסוף בסקירה יומית צלילי השקט לפני הסערה השוק אמנם נבלם אתמול, אך כמו נגן מנוסה שמחזיק נשימה לפני הצליל האחרון, הוא נעצר ללא עוצמה מספקת להפיח בנו אופטימיות. רגעים של Key Reversal הבהבו כמו כוכבים בודדים בשמי הערב, אך נעלמו בטרם זרחו במלואם. בכל פעם שהשוק טיפס לפסגות התקווה, משקולות המציאות משכו אותו חזרה לתהום חוסר הוודאות. התבוננות בנר השבועי מגלה מאבק עמוק - אנו שרויים במרכז הבר, במקום הכי רנדומלי שהשוק מציע. כמו נווד במדבר שרואה פתאום מים שאינם קיימים, הסוחר המתבונן בגרף מתפתה לקרוא סימנים במקום שהאקראיות שולטת. מלבד חגיגה לסוחרי הגלים הגבוהים (אותם אמיצים המפליגים במים הסוערים של המסחר התוך-יומי), לא ניתן לומר בוודאות אם אנו עדים לסיום הפרק או רק לפתיחת דלת נוספת במסדרון הירידות האינסופי. 🐘ריקוד הפחד תארו לכם שאתם הולכים ברחוב, והכל נראה רגיל - מכוניות חולפות, אנשים ממהרים, והשמש זורחת כמו תמיד. פתאום, בלי שום אזהרה, הכביש מתחיל לרעוד, בניינים מתנדנדים, ואתם מרגישים כאילו מישהו הפך את העולם על ראשו. אתם לא יודעים אם לצחוק, לבכות, או פשוט לעמוד שם בהלם. זה בדיוק מה שקרה אתמול בשוק ההון - רעידת אדמה של תנודות, פחדים, ותעריפים שזרקו את כולנו למערבולת של אי-ודאות. כשם שרעידת אדמה משנה את פני הקרקע, כך תנודות השוק משנות את פני המציאות הפיננסית. אך הסייסמולוגים של המסחר יודעים: אחרי כל רעידה מגיע שקט, ובשקט הזה - נזרעים זרעי ההזדמנויות העתידיות. מעטים הם המסוגלים לראות את הדפוס בתוך הכאוס, את הריקוד המורכב בין פחד לחמדנות, בין פאניקה לתקווה. וכמו בכל סיפור טוב, יש פה לקח, ומי שיודע לקרוא בין השורות ימצא את האוצר. 🐘 צלילי התעריפים אתמול, 7 באפריל, השוק התנהג כמו פילוסוף עתיק המחפש אחר האמת בעולם של דעות סותרות - נע בין קצוות, מתלבט בין הודאות לספק. הדאו צנח 581 נקודות בשלב מסוים, הנאסדק התרסק ביותר מ-800 נקודות לפני שחזר כמו זומבי מהמתים, וה-S&P 500 שיחק תופסת עם רמת הדובים, 20% מתחת לשיא האחרון שלו. המכסים אינם רק מספרים על מסך, הם סיפור של יחסי כוחות עולמיים, משחק שחמט אסטרטגי שבו כל כלי משפיע על הלוח כולו. שמועה על הפוגה של 90 יום במכסים (חוץ מסין) התפוגגה כשהבית הלבן צעק "פייק ניוז", ואז טראמפ זרק 50% תעריפים נוספים על סין החל מיום רביעי, אם לא יורידו את ה-34% שלהם. הפחד מהמיתון מתחיל להריח כמו חלב שהושאר מחוץ למקרר - ריח שהשוק מנסה להתעלם ממנו, אך בכל פעם שהוא מסובב את ראשו, הריח מתחזק. בשקט-בשקט, השוק שואל את עצמו אם הוא בכלל רוצה להמשיך להיות שוק, או שמא עדיף לעצור הכל ולהתחיל מחדש. 🐘 גלים סוערים בואו נפרק את זה לאטומים של נתונים: הדאו סיים ב-37,965.60, ירידה של 349.26 נקודות (-0.91%). הנאסדק, כמו חתול עם תשע נשמות, סגר ב-15,603.27, עלייה קלה של 15.48 נקודות (+0.1%). וה-S&P 500 נחת ב-5,062.25, מינוס 11.83 נקודות (-0.23%). המספרים מספרים סיפור של חוסר איזון - כאילו הבורסה עצמה מחפשת את נקודת שיווי המשקל שלה בעולם משתנה. התנודות היו מטורפות - ה-S&P נע בין ירידה של 4.7% לזינוק של 3.4% באותו יום, כאילו היה אוחז בו רוח שדים. התנודות הן לא רק גרפים, הן ביטוי לפסיכולוגיה קולקטיבית, קרדיוגרמה של לב השוק הפועם במקצב של חשש ותקווה. תקשורת וטכנולוגיה זרחו כמו מגדלורים בלילה סוער, בעוד נדל"ן, בריאות, שירותים, חומרים, צריכה בסיסית, פיננסים וצריכה מותרות נפלו כאבנים במדרון תלול. התשואה על אג"ח 10 שנים זינקה ל-4.16%, וה-2 שנים ל-3.73%. כסף בטוח כבר לא מרגיש כל כך בטוח - כאילו המושג "מקלט" עצמו מתערער בעולם שבו אפילו הוודאויות הגדולות ביותר מתחילות להתפורר. 🐘אור קלוש בלב הסופה כשהשוק נראה כמו חנות כלבו ביום שישי השחור - הכל נזרק באוויר ואף אחד לא יודע מה לקנות - אתם לא רצים כמו עדר. אתם יושבים, נושמים, ומסתכלים על התמונה הגדולה. בעידן של אלגוריתמים וסחר אוטומטי, הסערה בשוק מזכירה לנו שמאחורי כל מספר עומד אדם, מאחורי כל החלטה - רגש. החוכמה אינה להימלט מהסערה אלא למצוא את העין שלה, המקום השקט שממנו אפשר לראות את התמונה המלאה ולפעול מתוך בהירות, לא מתוך פחד. מכסים הם כמו אורח לא קרוא שמתיישב לך בסלון ומסרב לעזוב, מפזר את חפציו על הרצפה ומשנה את סדר הספרים על המדפים. אבל השוק תמיד מוצא דרך להתאזן, להסתגל, להפוך את האתגר להזדמנות. תבדקו את התיק שלכם - יותר מדי חשיפה למגזרים שנפגעים? תקנו שם. אוהבים ללכת נגד הזרם? תסתכלו על תקשורת. הווליום - 2 מיליארד ב-NYSE, 12 מיליארד בנאסדק - מראה שמישהו זורק כסף כמו קונפטי בחתונה. השאלה היא: האם זה מסיבת חידוש היחסים או מסיבת פרידה? 🐘 צללים באופק מה אם טראמפ יגיד מחר "הכל בדיחה"? השוק יזנק כמו חתול שראה דג קפוץ החוצה מהאקווריום. ומה אם סין תוריד מכסים? אותו דבר. אבל אם המיתון ידפוק בדלת, השוק יגזים כמו תמיד - עולה לשמיים או צונח לתהום, כי המידתיות היא גבול שהשוק לא מכיר. "השוק תמיד צודק, אבל לא תמיד הגיוני," אמר ליברמור, וכמו בחיים עצמם - הפרדוקס הוא לא בעיה לפתרון אלא מציאות להשלמה. האשראי לצרכנים התכווץ ב-0.8 מיליארד דולר בפברואר, התכווצות שלישית בארבעת החודשים האחרונים. התכווצות האשראי הצרכני היא כמו נהר שזרימתו מואטת - סימן מקדים לשינוי עונות בכלכלה. אנשים לא מוציאים כסף, וזה לא סימן טוב, כמו ציפורים שמפסיקות לשיר לפני סערה. אבל השוק לא התרסק לגמרי, אז יש תקווה - זרע קטן של אמונה בתוך שדה של ספק. 🐘 משחק הצל פעם היה כלב שרדף אחרי הצל של עצמו. הוא רץ ונבח, אבל הצל תמיד הקדים אותו. יום אחד, חתול חכם שאל: "למה אתה רודף אחרי הצל?" "כי אני רוצה לתפוס אותו" ענה הכלב. "אבל הוא חלק ממך" אמר החתול. הכלב עצר, חשב, והתחיל לשחק עם הצל במקום לרדוף. לפתע, הכל נראה משחק, לא מלחמה. הכלב שלמד לשחק עם צלו גילה סוד עתיק: המאבק נמצא במחשבה, לא במציאות. כך גם בשוק - כשאנו מפסיקים להיאבק במה שאיננו יכולים לשלוט בו ומתחילים לרקוד עם הריתמוס של השוק, אנו מגלים שהכאוס עצמו הוא צורה של סדר גבוה יותר, והתנודות הן תווים בסימפוניה אינסופית של יצירה כלכלית. התנודתיות היא לא האויב, היא המורה. החוסר ודאות אינו הסכנה, הוא הקרקע הפורייה שבה צומחות ההזדמנויות הנדירות ביותר. ומי שלמד לחבק את האי-ודאות כמו חבר ותיק, ולא להיאבק בה כמו שד זר, מגלה שהשוק, על כל תעלוליו, הוא בסך הכל מראה ענקית המשקפת את הנפש האנושית על כל פחדיה, תקוותיה, וחלומותיה. ובסוף היום, כשהמספרים נרגעים והמסכים מתכבים, נותרת השאלה הנצחית: האם היום יהיה שונה? התשובה, כמו תמיד, נמצאת בעין הסערה - או ליתר דיוק, בעין שיודעת לראות את האמת מעבר לרעש, את הדפוס מעבר לתנודות, ואת ההזדמנות מעבר לסכנה. יום מבורך זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
AMEX:SPY
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
1
סקירה יומית 7.4.25קודם משלמים ואח״כ השיעור מגיע - ככה זה בוול-סטריט סקירה יומית | 7 באפריל 2025 מבט הגרף השבועי (לכל שפחות אוהב את הרעש היומי), מראה את הנקודות בהם השוק ״הודיע לנו״ כי נגמרה המגמה העולה והתחילה המגמה היורדת. התעלמות מסימנים לא מעלימה אותם. מנגד ראייה של הסימנים והתעלמות יש לה את אותו אפקט, ככל שהתעלמת, יש לך הזדמנות לעשות ניתוח פוסט-מורטם של השוק - חפש את השיעור האישי שלך. שלי חוזר להיות השיעור הקבוע, ״זהר תפסיק להתעלם מהתנועה היורדת של יחידות הזמן הגדולות״ בכל מקרה עליך לזכור כי סגירה של כל ממדי הזמן על החלק הנמוך של הנר מעידה בסבירות גבוה שזה לא הסוף של הדברים. סיכמו של דבר, טרם קיבלנו את הסימן הנדרש לסיום הירידות והדרך מטה עדיין פתוחה בסבירות לא קטנה. נכון מצבים של מכירות יתר פאניקה לעיתים מייצרות תגובת נגד, ויש לא מעט מדדים שכרגע מציינים את חריגות המצב, עת של ציידי התחתיות לפעול (אנחנו לא ציידי תחתיות!!!). כאמור סוחרי וויקוף לא מחפשים את הפעולה הנגדית כדי לפעול בה, אלה כדי להתחיל לעקוב אחרי סימנים מצטברים של סיום הירידות על-מנת ראשית לסגור שורטים, שנית להיערך למצב חדש אפשרי בשוק. 🐘 למה זה חשוב לי? האמת? אני ישבתי מול המסכים הבוקר, וכל המספרים צועקים עליי באדום מהבהב. הדאו צונח 5.5%, הנאסד"ק מתרסק 5.8%, וה-S&P 500 מוחק 6% ביממה. אני שואל את עצמי: למה לעזאזל זה צריך להיות חשוב לי? הרי בתור סוחר ותיק אני אמור להיות כבר אדיש לכל הקרקס הזה, נכון? אבל בדיוק כאן טמונה החשיבות – זה נוגע בי ובך כי היום הזה שם לנו מראה מול הפנים, מראה שמאלצת אותנו לבדוק כמה פלדה באמת יש לנו בעמוד השדרה כשוול סטריט מחליטה להשתגע. יום כזה הוא לא עוד יום רגיל במסחר. זה היום שבו הארנק שלי מרגיש כאילו הוא בדיאטה כפויה, תיק המסחר מקבל "תספורת" בלי ששאלו אותי. אם אתה חושב שלך זה לא מזיז, כנראה שאין לך אפילו שקל אחד מושקע בשוק, או שאולי אטמת את הלב שלך חזק יותר מדי. כי כשהמדדים חוטפים כאפה מצלצלת כזו, כל מי שחי את השוק – מהכריש הכי משופשף ועד הסוחר הקפוא שמתחבא מתחת לשולחן – מרגיש את זה. במילים אחרות, היום הזה חשוב לי כי הוא מזכיר לי (ולך) שאנחנו לא חיים בריק: מה שקורה בזירת המסחר דופק לנו על הדלת, בין אם נפתח ובין אם נעמיד פנים שלא שומעים. 🐘 מה קורה שם? אז מה באמת הלך שם בחוץ שגרם לכל הבלאגן הזה? ובכן, מסתבר שדוד סם והדרקון הסיני החליטו להעלות שלב במלחמת הסחר שלהם. ארה"ב מטילה מכסים, סין לא נשארת חייבת ודופקת בחזרה עם מכס של 34% על הסחורות האמריקאיות. פאף! ירייה סינית והשווקים העולמיים יורדים למקלט. המשקיעים מתחילים לעכל שזו לא סתם קטטה בשכונה – זו ממש מלחמה קרה 2.0 על סטרואידים, ואף אחד לא רוצה להיתקע באמצע. אז כן, הסחר מתחמם והמדדים מתקררים. תוסיף למדורה חששות כבדים ממיתון שמרחפים כמו ענן שחור. הנפט, הדם של הכלכלה, מאבד 7.5% מערכו ביום אחד – כאילו מישהו סגר את הברז בפאניקה מוחלטת. כשמחיר הנפט צולל ככה, זה הסימן של הסוחרים שאומרים: "חבר'ה, כנראה שהולך להיות כאן מאוד קר בקרוב, בואו נסגור תחנות דלק ונחפש שמיכות." במקביל, מדד הפחד, ה-VIX, מזנק למעל 45. תגידו שלום יפה לפאניקה: כש-VIX חוצה 45, אפילו המבוגרים האחראים בחדר מתחילים להזיע. זו רמת פחד שלא רואים כל יום; למען האמת, לא ראינו דבר כזה מאז הימים הרעים ההם שכולנו מדחיקים (רמז: 2008? 2020? תבחרו אתם). ואיך הגיבו המשקיעים? כמו בכל סרט אפוקליפסה טוב: בריחה המונית לנכסי מקלט. תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו כי כולם דחפו כסף לאג"ח כאילו הן כרטיס יציאה מהכלא. פתאום הזהב חוזר לאופנה, הפרנק השווייצרי מרגיש כמו הילד הכי פופולרי בכיתה. אף אחד לא רוצה להחזיק מניות ביום שכולם יורדים במדרגות החירום. דרך אגב, היו גם נתוני תעסוקה טובים שיצאו, בהתחלה חשבנו שזה אולי קרן אור. האבטלה נמוכה, נוספו משרות – אחלה. אבל מיד אחר כך באה כוכבית: תיקונים כלפי מטה לחודשים קודמים. אה, יופי, אז מסתבר שקצת עבדו עלינו במספרים היפים ההם. בשורה התחתונה, אפילו חדשות טובות הפכו לחמוצות כשמגלים שמאחורי ההודעה הן לא עד כדי כך מזהירות. וכאילו שכל זה לא מספיק, יושב לו יו"ר הפד (כן, הבחור עם הכובע של הבנק המרכזי) ומצהיר בקול רגוע שהוא "לא מודאג" מהירידות ומעדיף להמתין ל"בהירות" נוספת. תארו לכם: העולם בוער, והכבאי הראשי לוגם קפה ואומר "נראה מה יהיה, בינתיים נסתכל על הלהבות ונאכל פופקורן." השוק רצה צינון כאן ועכשיו, ולא קיבל שום הבטחה לצינון. התוצאה? עוד סיבה לפאניקה. אגב, אף אחד לא ממש הופתע שכל 11 הסקטורים ב-S&P 500 נצבעו באדום בוהק היום. מאנרגיה, דרך פיננסים, ועד טכנולוגיה – כולם חטפו. האנרגיה הובילה את הנפילות (נו, עם נפט שנמס כמו גלידה בחום, מה ציפינו?), הפיננסים דיממו (כשתשואות נופלות, הבנקים מרגישים את הכיווץ ברווחים), והטכנולוגיה? היא נפלה כי כשמחלקים סטירות, גם הילד הכי גאון בכיתה חוטף אחת, סתם כדי ללמד אותו שהוא לא חסין. 🐘 איך זה קשור אליי? עכשיו תגידו, אוקיי, אז העולם בבלגן, אבל איך זה קשור אליי, הסוחר הקטן (או הגדול) שיושב מול המסך שלו? או במילים אחרות – למה לי להפוך את הקיבה בגלל מה שקורה מעבר לים? אז זהו, שזה קשור ועוד איך. היום הזה הוא כמו מבחן פתע בפסיכולוגיה של המסחר עבור כל אחד מאיתנו. אם יש לך פוזיציות פתוחות, כנראה שהרגשת את הלב שלך פועם קצת יותר מהר כשהשוק צלל. אולי גילית שהמניות "הבטוחות" שסמכת עליהן התנהגו כמו קרח דק מעל אגם קפוא. אולי ראית שהגידור שעשית (אם עשית) הוא הדבר הכי חכם שעשית החודש. ואם במקרה היית בשורט על השוק, אז היום הרווחת בגדול – אבל אל תתלה יותר מדי מדליות, כי מחר המשחק יכול להתהפך עליך. בתכל'ס, כל הירידות האלה בודקות את התיק שלך מכל הכיוונים. האם פיזרת סיכונים, או ששמת את כל הביצים בסל אחד שהתנפץ? הייתה לך תוכנית לגידור סיכונים או שלקחת הכל "און דה צ'אנס" וקיווית לטוב? ומה עם הפסיכולוגיה האישית שלך? כש-VIX ב-45 והכותרות זועקות "מפולת!", האם אתה נושם עמוק ואומר "ראינו כבר גרוע מזה" או שהידיים מתחילות לרעוד בדרך לכפתור המכירה? תאמין לי, היום גיליתי על עצמי עוד שיעור קטנטן: שגם אחרי שנים, הבטן מתהפכת קצת כשרואים אדום בכל פינה. ההבדל הוא שהיום אני יודע לזהות את ההרגשה הזו ולתעל אותה למקום הנכון במקום לתת לה לשתק אותי. ואולי השאלה הגדולה ביותר – איך אתה מגיב כשיו"ר הפד אומר שהוא מחכה ל"בהירות" בזמן שהחשבון שלך נמס אחוזים נכבדים מערכו? האם אתה שומר על בהירות משלך, או מצטרף לפאניקה העיוורת? זה קשור אליך כי אלה הרגעים שמפרידים בין הסוחר ששומר על קור רוח (בעזרת הפילוסופיה ושיטות המסחר שהוא אימץ) לבין ההוא שרואה כותרות ורץ למכור כל מה שלא מסמר לקיר. במילים פשוטות, היום הזה הוא עוד פרק בעלילת החינוך שלנו כסוחרים. הוא כואב, אבל מלמד – על השוק, על עצמנו, ועל כמה אנחנו באמת מוכנים כשמגיע יום דין כזה. 🐘אז מה לעשות היום? אז אחרי ששרפנו לא מעט עצבים, מה עושים כשהקפה עדיין מר וחם ומעורר? קודם כל, נושמים: קח נשימה עמוקה ותירגע. תשתה עוד שלוק מהקפה, תסתכל במראה (כן, אותה מראה מהבוקר) ותגיד לעצמך: "אני כאן, אני אשרוד, והמסחר ימשיך." יכול להיות שהשוק יפתח מחר – או בהמשך השבוע – עם תנודתיות משוגעת. אולי נראה עוד ירידות מתוך אינרציה, ואולי איזה ריבאונד קטנטן של אלה שחושבים שהמחירים הפכו למציאה. כך או כך, אל תקבל החלטות מתוך בלק-אאוט רגשי שנשאר מיום שישי. לעבור על תוכנית המסחר שלך: יש לך אחת, נכון? עכשיו זה הזמן לוודא איפה הסטופים שלך, איפה הגבולות. יום כזה לפעמים יוצר גם הזדמנויות: מניות טובות שנמכרו כי כולם ברחו בלי הבחנה. אולי תמצא "יהלום" שנזרק לפח בזול. אבל אל תתבלבל – אל תרוץ לקנות כמו ילד בחנות ממתקים רק בגלל ש"הכל בדיסקאונט". תזכור שגם בסייל הכי גדול, חלק מהסחורה פגומה. לבחון את הפוזיציות החלשות: תבדוק מה בתיק שלך בקושי שרד את היום. אם יש לך משהו ששרד רק בנס, והסיבה שבגללה החזקת אותו כבר לא תקפה – אולי הגיע הזמן להודות בטעות ולחתוך. עדיף לחתוך עכשיו מאשר לתת לטעות לחתוך אותך עמוק יותר בהמשך. לחזור לבסיס ולפילוסופיה: תיזכר למה בכלל התחלת לסחור – לריגוש? לחופש? לכסף? ימים כאלה הם הזמן לחזור לערכים ולשיטות שלמדת. אני, כתלמיד שיטת וויקוף, מיד מסתכל על מחזורי המסחר ועל המחיר, ומנסה להבין אם זו פאניקה חולפת שמייצרת הזדמנות או תחילתו של שינוי מגמה ממושך. אל תנחש מה השוק יעשה מחר; עדיף לתכנן מראש מה אתה תעשה בכל תרחיש סביר. תהיה מוכן עם תוכנית פעולה לעלייה, לירידה, או אפילו לדשדוש – ככה אף "הפתעה" לא באמת תפתיע אותך. בסופו של דבר, היום הקשה הזה הוא עוד יום במסע של סוחר. מי שילמד ממנו, יתעורר מחר קצת יותר חכם ואולי אפילו עם כמה רעיונות לרווח מכל הבלגן. ומי שיטמון את הראש בחול ויחכה שהכל יחזור לקדמותו מעצמו? סביר להניח שהוא עוד עלול למצוא את עצמו מופתע שוב מהצפוי. יום מבורך זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
AMEX:SPYשורט
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
1
סקירה 3.4.25החדק היומי – ה🐘וסוף בסקירה יומית החולשה החדשה של השוק: דחיינות עם תירוץ מגה-קאפ סקירה יומית | 3 באפריל 2025 זהר ליבוביץ – פילוסוף המסחר שלך 🐘 🐘 למה – או: למה לעזאזל זה מרגיש כאילו מישהו כל הזמן מנסה לבחון אותנו עם מבחנים בלי מועד ב'? יש ימים שאתה קם, בודק את הפוזיציות, וכל מה שאתה רוצה זה שקט. לא רווח – שקט. לא אקזיט – הפסקת אש. והנה, בדיוק אז, השוק קופץ. בדיוק אז, טראמפ פותח את הפה. בדיוק אז, מישהו מתחיל לרמוז שאולי המכסים לא יגיעו בכלל. ואתה שואל את עצמך: זהו? זה המסחר? זה ה"ניסוי בבני אדם" שבו כל פעם שאני מתאפס, באה איזו שיחה סינית-אמריקאית ומעיפה לי את ההגדרה של "יציבות"? אנשים שואלים אותי למה זה כל כך קשה. למה דווקא כשאנחנו בטוחים שאנחנו מבינים – השוק בוחר להוכיח לנו שהוא לא רק לא מחויב להסביר, הוא גם נהנה מזה. אז הנה התשובה שלי היום: כי המסחר הוא לא מבחן בידע – הוא מבחן באמונה. ואמונה בחיים זה דבר שאתה רק מגלה כשכל שאר התוכניות שלך מתחילות להתפרק. רוב הסוחרים לא נכשלים כי הם לא חכמים. הם נכשלים כי הם לא מצליחים לשרוד את התקופה שבין "אני מאמין בשיטה" לבין "השיטה סוף-סוף עובדת". ואני אגיד את זה פשוט: אם אתה לא בנוי לחכות – אתה לא בנוי להרוויח. ⁠ 🐘 מה – או: מה לכל הרוחות קרה בשוק היום? היום היה עוד יום מהסוג שגורם לך לבדוק את הלוח שנה – לוודא שאתה לא תקוע בלופ של ימי רביעי. המדדים קפצו יפה: +0.6% בדאו, +0.7% ב־S&P, והנסד״ק אפילו חגג עם +0.9%. טכנית, זה נראה טוב. סטטיסטית – זה נראה חיובי. פסיכולוגית? פה זה כבר נהיה מעניין. השוק התחיל חלש. שוב. המשיך לעלות. שוב. ולמה? כי אנשים רוצים להאמין שהמכסים של טראמפ יהיו פחות קטלניים. עזובו רגע נתונים – קחו את זה למקום אחר: השוק היום התנהג כמו סטודנט שהמרצה רמז לו שאולי הוא יקבל פקטור. לא בטוח, אבל אולי. וזה מספיק כדי שהוא פתאום יתחיל להגיש עבודות בזמן. כל הסיפור עם המכסים הוא לא סיפור של כלכלה. זה סיפור של תקווה אסטרטגית. כולם יודעים שזה פוליטי, כולם יודעים שזה זמני, וכולם יודעים שטראמפ משחק שח על לוח דמקה. אבל כשמישהו רק רומז שאולי כיוון רוח טרמפ השתנתה – אז השוק כבר מריח עליות ורווחים. תוסיף לזה את הראלי של הטכנולוגיה – טסלה מתפוצצת +5.3%, אמזון קופצת, אפל מנקרת, ו־NVIDIA עושה דאבל-קליק על עצמה – וזה מרגיש כמו מסיבת קריוקי שבה כולם שרים ביחד, גם אם אף אחד לא יודע את המילים, טוב שהם מוקרנות על קיר הציטוטים. 🐘 איך – או: איך לעזאזל מתמודדים עם שוק שמבלף יותר משחקן פוקר וישן פחות מטיקטוקר? אז בוא נדבר פרקטיקה. כי אחרי כל הפילוסופיה – בסוף אתה עם העכבר ביד, הגרף פתוח, והלב? תלוי על קצה ה־ VWAP והמרחק שהמחיר ברח ממנו. 💡 מה למדנו היום? שיש כוחות חזקים מאיתנו המניעים את השוק – לא רציונל, לא פנדמנטלס, אלא פסיכולוגיה קבוצתית עם עודף קפאין (או מילים עם סיומות דומות). והבעיה היא לא בשוק – אלא בציפייה שלנו שהוא יתנהג יפה. הרי גם היום, עם כל הנתונים המעודדים (ADP הפתיע לטובה, הזמנות מפעלים עקפו תחזיות) – עדיין קיבלנו ירידה בציוד... מה שאומר? עסקים לא ממש בונים על העתיד. המשמעות היא כפולה: 📉 מצד אחד – השוק מתעלם זמנית מהחולשות. 📈 מצד שני – כשזה יתפוצץ, זה יתפוצץ בלי סימן מקדים. והנה הטוויסט הגדול: זה שאתה מבין את זה – לא אומר שאתה יודע מתי. כי אם יש משהו שלימד אותי וויקוף לאורך השנים, זה שלא אכפת לשוק מה אתה יודע, אכפת לו רק אם אתה מתנהג בהתאם. והתנהגות? זה לא לשדרג את האינדיקטור. זה לשדרג את הרגלי ההחלטה שלך כשאתה תחת לחץ. היום למשל – אם רצית לקנות רק כשהכל ירוק ונעים – איחרת את הרכבת. אם קפצת מוקדם מדי – אולי דממת. הרווח היה של אלה שהבינו שהתגובה תבוא מהשמועה, לא מהעובדה. ⁠ 🐘 מה אם – או: מה אם כל מה שאנחנו יודעים הוא רק תירוץ שמסווה את הפחד להפסיד? מה אם אתה לא באמת "מנתח את השוק", אלא פשוט מחפש סיבה להקדים או לדחות את הכניסה? מה אם כל הפוזיציה שאתה כביכול מגן עליה, היא סתם דרמה פנימית שאתה לא מצליח לשחרר מעצמך? מה אם אתה עסוק בלחשוב איך תיראה כמו סוחר מצליח, במקום פשוט להתנהג כמו אחד – גם כשאין מחיאות כפיים ושאף אחד לא רואה אותך (מה שקורה לרוב)? ומה אם – וזה הכי חשוב – אתה פשוט לא מוכן לרגע שבו השוק דווקא כן יסכים איתך במלים אחרון פוחד מהצלחה? כי תכל'ס, רובנו מתרגלים להילחם. התרגלנו שהשוק נגדנו. אבל מה קורה כשיום אחד – כמו היום – הוא פתאום זורם איתך? אז אתה בורח. מוכר מוקדם. לוקח רווח קטן. מפחד ש"זה לא יכול להיות אמיתי". ופה, ידידי, אתה נמדד סוחר: לא רק ביכולת לספוג הפסדים – אלא ביכולת להכיל הצלחות בלי לקלקל אותן. ⁠ 🎯 צ'ארלי מנגר אמר פעם: "היכולת לשבת על הידיים – היא כישרון העל של סוחרים מצליחים." אבל הוא לא דיבר על בטלה – הוא דיבר על אי-תגובה אימפולסיבית. אז היום, במקום לחפש את העסקה הבאה – תשאל את עצמך אם אתה בכלל מוכן להחזיק את העסקאות שעובדות עד הסוף. ואם לא? אז אולי אתה לא צריך עוד אינדיקטור, אלא לשבת עם עצמך לשיחת ועידה בלי מיקרופון. אולי הגיע הזמן להפסיק לחפש "כניסה מושלמת" ולהתחיל לבנות עמוד שדרה מסחרי שיכול לעמוד גם כשאין תמיכה טכנית. כי אם אתה לא סומך על עצמך כשהשוק זורם איתך – אז על מה בדיוק תסמוך כשזה יתנפץ לך בפנים? במילים פשוטות, סוחר יקר – אם אתה לא מסוגל להיות יציב ברווח, אל תתפלא כשאתה נמרח בהפסד. והשוק? הוא ממשיך. לא מחכה. לא מתנצל. לא שולח פרחים. הוא בודק אותך בשקט, מחכה לראות מתי תפסיק להתבלבל בינו לבין פסיכולוג שלך. יום מבורך, זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
AMEX:SPYלונג
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
1
סקירה יומיתהחדק היומי – ה🐘וסוף בסקירה יומית החולשה החדשה של השוק: דחיינות עם תירוץ מגה-קאפ סקירה יומית | 2 באפריל 2025 זהר ליבוביץ – פילוסוף המסחר שלך 🐘 טכנית, יום של הססנות במקום שכל השוורים היו צריכים לצפות להצטרפות מסיבית של קונים שלא הגיעה, זאת ממש צומת. הצטרפות קונים עדיין אפשרית היום, עולם היפוך מטה במקום הזה עלולה לגרום לפאניקה ואפקט העדר, שאותי מדאיג מאוד. הדבר היחידי המרגיע היום יהיה הודעות בנוסח "זאב, זאב" לכל איומי המכסים שיגרום לשוק לטוס צפונה. 🐘 בחייאת זהר, למה זה בכלל מעניין אותי? השוק מתנהג כמו תלמיד תיכון שמחכה שמישהו אחר ירים את היד בכיתה – הוא לא יודע את התשובה, אבל בטוח שלא רק הוא לא למד. כולם יושבים, בוהים במורה (במקרה שלנו זה הנתונים הכלכליים), מחכים למשהו שיזיז את העניינים. אז מה עושים? עונים עם חיוך טיפשי. כלומר, קונים את אפל אנבידיה. כי זה קל. כי זה מרגיש נכון. כי זה עובד... עד שלא. והנה האמת הלא נעימה: אנחנו בתחילתו של רבעון חדש, אמור להיות רענן, עם אוויר פסגות, תוכניות 🐘 חדשות, הבטחות ישנות. אבל בפועל? אנחנו שוב נגררים – הפעם אל תוך קומבינה קלאסית של ציפייה פסיבית + ניפוח מלאכותי של כמה שמות מוכרים שכולם כבר עייפים מהם. ומה שמדאיג אותי זה לא התזוזות הטכניות. זה הריח – הריח של שוק שדוחה קבלת החלטות, שמחכה ל"מחר", שזקוק לאירוע חיצוני כדי לדעת מה לעשות, כאילו שאי פעם עמלות מסין היו המנבא המוביל לביצועים בשוק. הפחד הזה מהחלטה – הוא מגפה מסוכנת הרבה יותר מוירוס. והוא מתפשט בין הסוחרים מהר יותר מהביקוש לביצים בסופר לפני פסח. 🐘מה קורה פה בפועל? השוק פתח את אפריל בדיוק כמו ארוחה משפחתית ביום שישי: כולם יושבים, מחייכים, אבל מתחת לשולחן יש רגליים שמחפשות עם מי לריב. הדאו בקושי זז. הנאסד"ק טיפס בזכות אפל, מיקרוסופט ונבידיה – טריו שהפך לדאוס-אקס-מקינה של השוק. אבל מתחת? רק 50% מהמניות בנאסד"ק ירוקות. כלומר – זה לא שוק עולה, זה קוסמטיקה עם מייקאפ של טריליון דולר. ISM יושב על 49 – שזה כמו להגיד "אני לא חולה, רק קצת חום ופריחה". תוסיפו לזה את הפחד מהכרזת המכסים מחר, ותקבלו שוק שכולו: "אחי, חכה רגע, לא עכשיו, אולי מחר נכנס". בינתיים, התשואות באג"ח נופלות כאילו מישהו פתח דלת במטוס. 4.16% על ה-10 שנים זה כמו להסתכל על מישהו שמנסה לשחות עם תיק גב – ברור שהוא טובע, אבל הוא מתעקש שיש לו שליטה. והסקטורים? טכנולוגיה ותקשורת תוססים כמו שמפניה ביום הולדת. אבל ברקע – בריאות מתפרקת ב-1.8%, פיננסים גם מחליקים. זו לא תנועה מגמתית. זו לא אמירה שוקית. זו מניפולציה עם צל של עצלות. 🐘 איך להתמודד עם זה? קודם כל, תפסיק לבלבל לעצמך את המוח שאתה "עוקב מהצד". אם אתה לא מתמודד הדבר – אתה נגרר אחריו. ואם אתה נגרר – אתה כבר בעסקה, רק שאתה לא יודע באיזה צד. לשבת בחוץ זה גם פוזיציה. אבל רק אם בחרת בה, לא אם הפחד בחר בשבילך. אז מה כן? תשאל את עצמך כל בוקר: מה המניע שלי היום – פחד או בהירות מחשבתית? האם אני מסתכל על המקרו או רק בוהה בגרפים של נבידיה? אם מחר יש הודעה רעה – איפה אהיה בעסקאות שלי? ואם טובה – מה יקרה לי רגשית? אני תמיד אומר: "אל תנהל עסקה. תנהל תודעה. העסקה כבר תתיישר לבד לתודעה הנכונה שלך." הטעות הגדולה זה לחשוב שאם אתה לא עושה כלום – אתה בטוח. אבל האמת היא, שכל פעם שאתה מתעלם מנתונים אמיתיים, וכל פעם שאתה משכנע את עצמך ש"גם מחר יום", אתה סוחר... רק בלי הכרה. והשוק בסופו של דבר, לא מתחשב באנשים חסרי הכרה. ומה אם תמשיך להתנהל ככה? אתה תמצא את עצמך עוד חודש, רץ אחרי שוק שכבר טס, אבל אתה תקוע עם רגשות אשמה על שלא נכנסת. אז תיכנס באיחור. ואז תפסיד. ואז תכעס. ואז תצא בדיוק לפני שהשוק באמת יזוז. וזה – ידידי – לא דינמיקה, זו טרגדיה. שוב ושוב ושוב. סוחר עם פוטנציאל – תקוע בגהנום של "כמעט". הסוחרים החכמים באמת – לא מחכים למכסים. הם שואלים: "מה זה אומר על המומנטום של השוק? מה זה אומר על המשקיעים? על הפחד? על החמדנות?" והם מוסיפים ושואלים את עצמם: "אם הייתי צריך לפעול כמו סוחר רווחי – מה הייתי עושה עכשיו, גם אם אין לי מושג לאן השוק הולך?" איינשטיין פעם אמר: "לא ניתן לפתור בעיה באותה רמת חשיבה שיצרה אותה." אז אם אתה ממשיך לחשוב ש"השוק יתבהר" – אתה עדיין באותה רמה. תעלה מדרגה. תיכנס לעצמך. לא לגרף. החיים הם לא תרחיש מסחר. אבל אם אתה לא מתייחס למסחר כמו לחיים – שניהם יפרקו אותך. יום וחודש מבורך, זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳ אהבתי את משפט הסיום שיצא לי על החיים והמסחר :)
AMEX:SPY
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
1
SPY-דגל דובי להמשך ירידותSPY-551 מחיר נוכחי כפי שניתן לראות בגרף אנחנו בעיצומו של מימושו של דגל דובי שיעדו הוא אזור 480-510, אם לדייק-501... מחיר 487 משקף תיקון פיבו 61.8 לגל העליות האחרון המסומן ב2 מוטות בתכלת המדגימות דגל שורי שהתממש בדיוק ביחס של 1;1 בשיא כל הזמנים 613. שם ניתן לראות את עוצמת המוכרים המוסדיים שלה קיבלנו רמז מה -RSI שהדגים סטייה דובית בפסגה. אציין שמחיר 480 ישקף תיקון של כ-22% מהשיא שהינו תיקון בריא בהחלט. אני לא נכנס כרגע לסיבות הפונדמנטליות הקיימות לירידות ומתייחס נטו לניתוח טכני. נ.ב--הייתי מפנה את תשומת ליבכם לקורלציה ההפוכה הקיימת בין התנועה של הSPY לתנועה ולכיוון של השקל/דולר...כשה SPY יורד אזי השקל/דולר מתחזק. אני צופה שהשקל/דולר יעלה לאזור 3.83-3.85 במקביל לירידת הSPY לאזור 480. אצרף בתגובות גרף מנותח של השקל/דולר. אין באמור לעיל המלצה ואין בכך יעוץ מסוג כלשהוא. המציג אינו יועץ השקעות. בהצלחה לכולם.
AMEX:SPYשורט
מאת ‎eyal676‎
2
סקירה יומית 28.3.25החדק היומי – ה🐘וסוף בסקירה יומית - 28.03.2025 🐘 סיפור קטן בהתקרב פסח במעוז ביתי, חלון המטבח פתוח לרוח הערב שלפני ימי פסח, והאוויר הקריר מתערבב עם ריחות האוכל שזה עתה עולים מהתנור. תזכורת עדינה לכך שאנחנו עדיין נמצאים בין לבין, אבל עונת השינויים כבר ניצבת לנו ממש מעבר לפינה. בחוץ, קבוצת ילדים משחקת ברחוב, רודפים אחרי כדורעף ומגיחים מתוך צחוקים תמימים שרק ילדות יודעת להפיק. אחד הילדים, קטן יותר משאר חבריו, עוצר ומסתכל לרגע על השמש היורדת. הוא מנסה לזהות את הזמן שנותר להם לשחק לפני שהחושך יתחיל להכריע. זהו רגע של מציאות מתמטית פשוטה, אבל גם משהו רחב יותר, תחושה עמוקה של משהו שממשיך להתקדם, בלתי נמנע. הוא יודע שהחושך יגיע, אך גם שהשמש תזרח שוב מחר. תמיד יש מחר, תמיד יש המשך. וכך, בעודו חוזר למרדף אחרי הכדור, אני נשאב למחשבה על אופן שבו אנו, כמבוגרים, ניגשים לחיים שלנו. עם כל התוחלות והתכנונים, אנחנו עדיין נתונים לכוחות גדולים מאיתנו, כוחות שמחליטים מתי היום יסתיים ומתי הלילה יתחיל. ובכל זאת, אנו מוצאים את האומץ להמשיך לשחק, להמשיך לרדוף אחרי הכדורים שלנו, כי זה מה שאנו יודעים לעשות, זה מה שמרגיש נכון. ואז, כשחוזרים לכאן, לעולם של המסכים והגרפים והנתונים הכלכליים שמתמלאים בצבעים ומספרים, אני מבין שגם כאן, בשוק ההון, אנחנו נתונים לאותם כוחות גדולים. השוק עצמו הוא כמו אותו ילד ברחוב – מנסה להעריך מתי היום יעבור ללילה, מתי להמשיך לשחק ומתי יהיה זה זמן לקפל ולחזור הביתה. 🐘 דברים שעולים לי היום בראש לפני הסקירה עצמה אני יושב הבוקר מול המסכים, מנסה להבין אם השוק הזה איבד את דרכו או שהוא סתם עושה עלינו טריק של להיראות מבלבל כדי למכור עוד כרטיסים למופע. לפעמים זה מרגיש לי כמו לנסות לסדר אוסף דיסקים ישנים בחנות תקליטים שכבר נסגרה – יותר מדי כותרים, פחות מדי רצון לעשות סדר, וכולם מנסים לצרוח את שמם בקול רם. בשוק ההון, מסתבר, חוסר העקביות הוא ה״סגנון האישי״ של התקופה האחרונה. אז למה כל זה מעניין אותי ואותכם? אנחנו הרי רוצים לצוד הזדמנויות, לא? בגדול, הסיבה היא פשוטה: למרות התנודתיות, כולנו ממשיכים להתעקש על החיפוש הכואב הזה, כי בסוף היום אנחנו מבינים ששום דבר לא קורה בלי שיעור טוב. מי שלא יצעד דרך שדה הקוצים הזה, לא יגיע לפירות המתוקים שחבויים בפנים - והם שם. במילים אחרות, יש שני סוגי סוחרים: אלו שנוטשים כי נמאס להם לסבול דקירות – ואלו שמחפשים כבר את השיח הבא לדקור אותם קצת. אנחנו, כנראה, מהסוג השני. 🐘 התמונה שעולה מבין השורות והכותרות היום השוק הוכיח מה זה כשקוראים לו “Mixed” – ממש מופע טלאים כמו סוודר שסבתא שלי נהגה לסרוג. ה-S&P 500 ירד ב-0.3%, הנאסד"ק ירד ב-0.5%, והדאו לא הרחק משם עם 0.4%-. פעם למעלה, פעם למטה, בסוף מסתיים עם תחושה שעשינו סיבוב במקום. האירוע הרועש שהיה ברקע הוא ההודעה של הנשיא טראמפ על 25% מכס על כל רכבי הנוסעים המיובאים החל מה-3 באפריל, ועל חלפים מסוימים החל מה-3 במאי. מצד אחד, מי שבונה מכוניות כאן (אהמ, טסלה) מקבל רוח גבית, מצד שני יצרני הרכב הגלובליים מרגישים כאילו קיבלו סנוקרת בקרב איגרוף. ואיך אמר פעם אחד מגדולי הסוחרים (בן דמותו של ג׳סי ליברמור): “אם אתה לא מסוגל לשרוד אגרוף אחד, כנראה אתה לא בזירה הנכונה”. הציניות בגרסה מודרנית, אני מוסיף: “אם אתה נכנס לשוק הרכב עכשיו, תבדוק שאתה נוהג עם קסדה”. ואם כבר טסלה, היא דווקא טיפסה 0.4% והראתה שאולי הגנת המכס משחקת לטובתה, בעוד NVIDIA ושאר עולם השבבים חטפו ירידות (2%-). כנראה כשהמילה “מיסוי” או “מכס” עולה כל שני וחמישי, המשקיעים חושבים פעמיים לפני שהם נוגסים בסקטורים טכנולוגיים נבחרים. 🐘 הדוחות הכלכליים של היום: נתוני תביעות האבטלה הראשוניות (Initial Claims) די יציבות ומתחת לרמות המעידות על מיתון. חדשות טובות לסקטור העבודה, כי כשלא מפטרים הרבה – אולי המעסיקים מאמינים במשהו חיובי? תוצר מקומי גולמי לרבעון הרביעי (Q4 GDP, קריאה שלישית) מצביע על 2.4%. לא רע ביחס לציפיות, אבל זה חדשות מלפני כמה חודשים, וזה כמו לקרוא עיתון מהשנה שעברה כדי להחליט מה לאכול היום לצהריים – טיפה פחות רלוונטי. דיווח הסחר הבינלאומי המוקדם לפברואר (Advance International Trade in Goods) הציג גירעון אימתני של 147.9 מיליארד דולר, אך הוא הצטמצם מהחודש הקודם. זה אומר שיש זרם קל של אוויר לנשימה בכל מה שקשור לייצוא-ייבוא. בשוק האג״ח, התשואה ל-10 שנים עלתה ל-4.37% בזמן שהתשואה לשנתיים דווקא ירדה ל-4.00%. פער התשואות הזה תמיד מעניין סוחרים, כי הם תוהים אם זה אות מבשר רעות או סתם האופן שבו האג״ח קם על צד שמאל הבוקר. ככה זה בימים שהמכירות פוגעות בכל הכיוונים. 🐘 בשורה התחתונה (נכון לכרגע): דאו ג’ונס: ירידה של 0.6% מתחילת השנה S&P 500: ירידה של 3.2% מתחילת השנה מידקאפ 400: ירידה של 4.9% מתחילת השנה ראסל 2000: ירידה של 7.4% מתחילת השנה נאסד"ק: ירידה של 7.8% מתחילת השנה ככה זה שמתחילים את השנה במנעד מהוסס, כאילו השוק מנסה לרקוד ריקוד חדש בלי שיש לו מספיק אימונים בכושר. 🐘 בוא נתקדם ונדבר איך ננצל את המצב עכשיו שהבנתם את התמונה הגדולה, בואו נדבר על איך אנחנו מנצלים את המופע הזה לטובתנו. קודם כול, צריך לזכור שתנודתיות היא בת הדודה הנהדרת של הסוחר הערני: היא מספקת פערים, כניסות, יציאות וסוג של לחץ אוויר שמגן על המשקיעים הבינוניים. כן, זה כמו לעמוד בפינת רחוב הומה: אם נשארים ערניים, אפשר לקפוץ על המונית שתגיע בשנייה ולהשיג נסיעה. אבל אם אתה מנמנם, תתעורר ותגלה ששלוש מוניות כבר ברחו לך. סנכרון מול חדשות – תשומת לב מכוונת לחדשות סביב המכסים, במיוחד בתעשיית הרכב, יכולה לספק טריגרים טובים לשורט או לונג, בהתאם למצב הרוח של השוק לאותו יום. לפעמים, רק הידיעה שטראמפ צייץ על “25% מכס” יכולה להביא לגל מכירות עצבני – אחלה הזדמנות להיכנס לעסקה מהירה. מעקב סקטור הטכנולוגיה – הסקטור הזה קצת רועד בברכיים כעת. כשחברות שבבים ומניות גדולות כמו NVIDIA לוקחות צעד אחורה, צריך לבדוק אם זו נקודת כניסה (מי שזומם להיכנס למניות בזול) או תחילת מגמת חולשה ממושכת יותר. מבט על האג״ח – כשאנחנו רואים עליות בתשואות הארוכות לעומת ירידות בקצרות, נולד מתח באינפלציה או באמון המשקיעים. זה יכול להוביל לשינוי בסנטימנט לגבי מניות (סיכון גבוה יותר). תמיד תזכרו שהאג״ח הוא כמו בן הדוד השקט שיושב בארוחה משפחתית: הוא אולי לא מדבר הרבה, אבל כשהוא פולט מילה, זה רמז למשהו עמוק וחשוב. התנהלות על בסיס וויקוף (Wyckoff) – בתור מי שמאמין בגישה הזו, אני מתבונן בתצורות ההתנהגות של המחיר והמחזורים לאורך זמן. כשעומק המחזור מצטמצם אבל המחיר נשאר יציב, זה נותן לי תחושה שמשהו מתבשל מתחת לפני השטח – או הכנות לפריצה מעלה, או המשך שחיקה כלפי מטה. סבלנות כאן זה מילת המפתח. 🐘 חשוב מאוד יכולת הדמיון עכשיו תדמיינו מצב: בעוד חודשיים, נתעורר לבוקר שבו כל הרעשים על מכסים, ריביות ועצבנות בשוק יתפוגגו כמו גשם באמצע הקיץ. מה יהיה אז? אולי יסתבר שכל הקרקס הזה היה רק פתיחה לפרק חדש לגמרי, ואנחנו כבר נחכה לציוץ הבא או למהלך מוניטרי אחר שימלא מחדש את הדלי בשמועות. בשוק ההון אף פעם לא נחים באמת, זה סחרחורת בלתי נגמרת. אך אם לא היינו אוהבים את זה, כנראה היינו הולכים ללמוד משפטים. בסופו של דבר, עלינו לחשוב על עצמנו כמו חתולים שחיים על החלון בקומה חמישית – תמיד בצפייה לטרף הבא ועדיין יודעים לרכך את הנחיתה במקרה של נפילה (אם זה גבוה, אז תרד קומה או שתיים). בכל רגע יכולה להגיע הזדמנות לרווח, אבל גם בכל רגע יכולה להגיע סטירה מצלצלת מהשוק. ומה אנחנו עושים? מתחקרים, לומדים, שותים עוד קפה, ויוצאים לעוד סיבוב. כי המשמעות האמיתית של להיות סוחר היא להמשיך לפעול גם כשיש ערפל, ועושים את זה כי פשוט אי אפשר אחרת – זה החיידק שנכנס לך מתישהו בדם ומסרב להשתחרר. אנחנו לוקחים את כל הכותרות, הסטטיסטיקות, הנתונים הכלכליים, ומקבלים מהם מפת דרכים בערך כמו שגוגל מפות נותן הכוונה בעיר זרה: “פנה שמאלה, ואחר כך פנה ימינה.” אבל גם אז, לפעמים אתה טועה בסיבוב ומוצא המבורגרייה טבעונית במקום סניף הבנק שחיפשת. נו, אז זו טעות... אבל אולי בכל זאת תצא מזה ארוחה מעניינת. בשוק ההון, אנחנו לוקחים החלטות תחת אי-ודאות, בידיעה שתמיד יהיה סיכון. וכל עוד אנחנו מנהלים סיכונים ומקפידים על מחירי טעות קטנים, אפשר לחיות בשלום עם זה. היום אנחנו יותר חכמים מאתמול או שלא? אני לא בטוח. אבל לפחות יש לנו מספיק סימני שאלה על המסך כדי להבין שאנחנו חיים את החלום הזה בלייב: אי ודאות = הזדמנות. ככה אני רואה את זה, וככה ממשיך להיות. שבת שלום, שקטה ומבורכת זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
AMEX:SPY
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
SPY טווח קצר המדד הגיע אתמול לחלק העליון של אזור הביקוש (ב PB) אחרי הירידה אבל בווליום נמוך יחסית שהראה שאין כ"כ ענין לקונים לעלות מעלה. כתוצאה מכך לא מפתיע שיורדים היום וכרגע המדד נמצא על "קו ההחלטה" שהיתה בו נזילות לא קטנה בימים האחרונים. נראה שאם המחיר ישבור נגיע לתחתית אזור הביקוש ואם נגלוש משם יש מצב לחזור לבקר באזורי 550 ואף להגיע לאזור הביקוש שנמצא באזור. בשורות טובות
AMEX:SPY
מאת ‎Szohori2000‎
סקירה יומית 26.3.25השוק מטפס – אבל הקרקע מתחילה להיסדק התבוננות על הגרף נמצא יום אנימי (כוכב ערב) שמפזר לרוב על חולשה או המתנה, אתמול קיבלנו תערובת של השניים, על פני השטח מדדים עולים מתחת מניות רבות בחולשה וירידות, בואו נבין מה קורה מתחת לפני המים החזית נראית שלווה – אבל הקירות כבר נסדקים עוד יום ירוק על פני המדדים, לפחות למראית עין. הנאסד"ק התחזק ב-0.46%, הסנופי טיפס ב-0.16% ועלה מעל ממוצע נע 200, והדאו? נגרר אחריהם עם עלייה מינורית של 0.01%. שלושה ימים רצופים של עליות, טכנית, ולכאורה השוק מחייך. אבל כשמסתכלים מתחת לפני השטח – הסיפור אחר לגמרי. ב-NYSE יותר מניות ירדו מאשר עלו. גם בנאסד"ק, הפער בין המפסידות למרוויחות גדול משמעותית – 1674 עליות מול 2650 ירידות. המסחר דליל, עייף, כאילו השוק מטפס כי הוא לא יודע מה לעשות חוץ מזה. והאמת? הוא באמת לא יודע. כשהצרכן מאבד תקווה – הכלכלה מתחילה לגמגם היום נפל נתון שמעטים התעכבו עליו מספיק: מדד תחזיות הצרכנים צנח לרמה הנמוכה ביותר מאז 2013. לא מדובר כאן רק בירידה זמנית – זו כבר ירידה רביעית ברציפות במדד הזה. והפעם, הפגיעה היא בלב – ציפיות התעסוקה והאינפלציה לעתיד. בתרגום חופשי: הציבור מתחיל להפנים שהעתיד לא הולך להיות ורוד, ושגם העבודה הבאה שלו אולי לא תבוא. אין ביטחון. אין תחושת יציבות. וכשאין תחושת יציבות – אין קניות מיותרות, אין הוצאות גדולות, אין אמון. במילים אחרות – זה לא רק מספר. זה דגל אדום לכל מי שמתיימר לקרוא שוק דרך התנהגות אנושית. מגזר הדיור מאותת בבהירות: משהו נשבר אם היינו צריכים דוגמה חדה למצב הזה, קיבלנו אותה אתמול דרך אחת המניות הבולטות של היום – KB Home, חברת בנייה אמריקאית שירדה 5.2% אחרי פרסום דוחות מאכזבים. החברה לא רק פספסה את תחזיות הרווח לרבעון הראשון – היא גם הורידה את תחזית ההכנסות השנתית שלה לכל 2025. וזה כבר סיפור רציני. היא לא לבד – גם Lennar, מהשבוע שעבר, סימנה האטה במכירות וצמצום תחזיות לרבעון הבא. שניים מהשמות הגדולים בענף מאותתים שהשוק רגיש, שהקונים נעלמים, ושהביקוש הגבוה של 2020–2023 פשוט התאדה. ומה שמעניין? מכירות הבתים דווקא עלו החודש ב-1.8% – אבל בעיקר בבתים הזולים. הביקוש למוצרי פרימיום – דהיינו, הבתים היקרים – נחתך. והמסקנה ברורה: הציבור קונה – אבל רק את מה שהוא בקושי מסוגל להרשות לעצמו. זה כבר לא שוק של חלומות, אלא שוק של הישרדות. שוק האג"ח מדבר – והוא לא אומר דברים טובים תשואות האג"ח ירדו אתמול: האג"ח ל-10 שנים ירד ל-4.31%, והאג"ח לשנתיים ירד ל-4.00%. בתרגום לשפתו של הסוחר המתחיל: המשקיעים מחפשים ביטחון. בורחים לסולידי. גם מכירה של 69 מיליארד דולר באג"ח לשנתיים נענתה בביקוש חזק. הציבור אולי לא רואה את זה – אבל הכסף החכם כבר בונה מחסה. זה חשוב להבין: ירידות תשואה לא קורות בחלל ריק. הן סימן לחשש – לחשש מהאטה, חשש מאינפלציה עיקשת, ואולי אפילו מהתפרצות משבר אשראי ברקע. תעתוע ממוצע נע 200 – לא כל חצייה היא סיבה למסיבה ה-S&P 500 אמנם עבר את ממוצע נע 200 (שנמצא באזור 5,754 נקודות), והחלו להגיע הקריאות: "שוק שורי", "הנה מתחיל גל עליות חדש". אבל רגע – שנייה לפני שקונים את הכותרת, חשוב להבין: ממוצע נע הוא אינדיקטור לעבר, לא הצצה לעתיד. הוא כלי להצגת מגמה – לא רמז לתחזית. ואם מי שמוביל את הפריצה הזו הן מניות הענק בלבד – בזמן שרוב השוק מדמם מתחת לפני השטח – זה לא שוק בריא. זה שוק מנותק. למעשה, המגזרים שהובילו את העלייה – תקשורת, חומרים, פיננסים וצריכה מחזורית (תחום שמאגד את כל מה שאנחנו קונים מתוך רצון, לא הכרח – קניות, בידור, מסעדות, מכוניות) – הם הראשונים לחטוף כשיש האטה. כשדווקא הם עולים – אולי זה לא סימן לעוצמה, אלא לציפייה לאשליה קצרה שתתפוצץ. מה עושים עכשיו? לא מאמינים לעיניים, מחפשים את הלך הרוח זה הזמן שבו סוחר צריך לשאול את עצמו לא מה רואים על הגרף – אלא מה מסתתר מאחורי המספרים. כמה מניות באמת תומכות בעלייה? איך נראה הווליום? מה אומר מדד הסנטימנט? ואיך מתנהגות המניות הרגישות ביותר – הצרכניות, הקמעונאיות, הבנקאיות? זה לא יום למסחר חפוז. זה יום לתצפית. לאיסוף מידע. לבחינה איטית של התמונה המלאה. ומי שלא עוצר – מתרסק עם הראש בקיר. לסיכום: כשאתה רואה שוק עולה – תשאל מה הוא מנסה להסתיר המסר שלי להיום חד: שוק שעולה בלי רוח גבית אמיתית הוא לא שוק חזק – הוא שוק מתוח. ואם אתה לא מזהה את המתיחות בזמן, אתה תהיה זה שייתפס עם המכנסיים למטה כשהמגמה תתהפך. יום מבורך זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
AMEX:SPY
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
2
סקירה שבועית 24.3.25 שבוע חדש בפתח, והבורסה? היא לא מחכה לאף אחד. הכסף הגדול כבר זז, השוק ממצמץ עיניים במתח, והחובבים? הם עסוקים בלרדוף אחרי הזנב של עצמם, משוכנעים שהם עלו על "הסוד" שיפתור להם את החיים. החדשות הטובות? יש דרך לנווט בזה. החדשות הרעות? רוב האנשים הולכים לעשות בדיוק את ההפך. אבל רגע, בואו נחזור אחורה שנייה. למה השבוע הזה קריטי? כי השוק נכנס לקונטנגו – מילה יפה המתארת מצב שבו חוזים עתידיים נסחרים במחירים גבוהים יותר מהשוק הנוכחי. בתרגום לשפת רחוב: כולם בטוחים שהעתיד יהיה יקר יותר, אבל לאף אחד אין מושג אם זה באמת נכון. זה קצת כמו לשלם מראש על הופעה של להקה שאולי תתפרק עוד חודש. וזה לא הכל. השבוע שעבר היה מלא בהתרחשויות – חלקן צפויות, חלקן כמו סטירה לפנים: 📌 ו - NVDA חגגה – אבל עד מתי? מניית NVIDIA, המפלצת של תחום הבינה המלאכותית, קבעה שיא חדש. החובבים נכנסו בהמוניהם, חלקם רואים בה "הזדמנות של החיים", כאילו הם הראשונים לגלות אותה. וכאן בדיוק הבעיה: כשההמון מתחיל לרוץ באותו כיוון, הסוחרים החכמים כבר מחפשים את היציאה. 📌 הבנקים המרכזיים משחקים עם הריבית פעם אמרו לנו שהריבית תרד מהר, עכשיו הנתונים הכלכליים מאותתים לנו אחרת. זה כמו דייט שאומר "אני בדרך", אבל אתה יודע שהוא בכלל עוד לא יצא מהבית. השוק מתחיל להבין שהכיוון לא בטוח, אבל החובבים? הם עדיין משוכנעים שהכל יסתדר מעצמו. 📌 הכסף החכם מחפש לאן לברוח אולי לא שמתם לב, אבל הקרנות הגדולות כבר מתחילות להזיז כספים. אתם יודעים מה זה אומר? שמי שמתעקש להמשיך לקנות מניות שהתייקרו ב-50% בחודש האחרון – עושה טעות קלאסית. זה כמו להגיע למסיבה בדיוק כשה-DJ סוגר את המוזיקה. מה באמת קורה מתחת לפני השטח? תבינו משהו: השוק הוא לא שוק. הוא לא "מקום" עם חוקים ברורים, אלא תחרות פסיכולוגית שבה החזקים לוקחים מהחלשים. מי שמבין את זה – שורד. מי שלא – מתנפץ על החוף כמו גל שנשבר מהר מדי. אז בואו נרד לעומק העניין: 🔥 הסיכון האמיתי לא נמצא במה שאתם רואים – אלא במה שאתם לא רואים. 🔥 אם כולם מדברים על זה – זה כבר מאוחר מדי. 🔥 מי שעובד עם תוכנית משחק – מחייך כשהשוק יורד. איך סוחרים את המשחק השבוע? ✅ אל תרדפו אחרי מה שכבר ברח – מניות שטסו חזק בזמן קצר הן מסוכנות יותר ממוקש בקולנוע. אם אתם קונים אותן עכשיו, אתם לא משקיעים – אתם מהמרים. ✅ עקבו אחרי המדדים הגדולים – ה-S&P500 והנאסד"ק עומדים בפני רגעי הכרעה. יש כסף גדול שממתין בצד, והשאלה היא האם הוא יקפוץ פנימה – או יתחיל למכור בהיסטריה. ✅ שימו לב לנתוני המאקרו – נתוני אבטלה, דוחות של חברות גדולות, וכל פרט קטן שמשפיע על התמונה הגדולה. מי שמתעלם מזה, משחק פוקר בלי לראות את הקלפים. ✅ אל תהיו הצופים האחרונים במסיבה – אם הקרנות הגדולות מוכרות ואתם עדיין קונים, תזכרו: אף אחד לא מחלק פה מתנות. ולסיום – מסר לחובבים שוב השבוע, כמו בכל שבוע, היו כאלה שקנו כי "כולם קונים". שוב ראינו אנשים בטוחים שמה שעבד אתמול יעבוד גם מחר. ושוב, נזכיר את החוק הכי חשוב בשוק: 📢 אתם לא מתחרים מול מסך – אתם מתחרים מול אנשים שמחכים שתעשו טעויות. מי שמבין את זה, לומד לראות את השוק אחרת. מי שלא – הופך לעוד נתון בסטטיסטיקה של אלה שחשבו שהם חכמים יותר מהמערכת. תהיו חכמים. תנהלו סיכונים. ותזכרו – השוק לא מחלק מתנות. הוא רק משלם למי שיודע איך לקחת. שבוע מבורך, זהר ליבוביץ - 🐘-או-סוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל נייסד תוכניות הליווי ׳איש העסקים & ׳מרגל המסחר׳
AMEX:SPYלונג
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
1
סקירה יומית 21.3.25 קו הציר ממשיך להיות ״ים/יבשה״ במשחק השורי/דובי של השוק, סגירה סביב הציר בימים האחרונים לא מכריעה את מוד המסחר שלנו, אבל פותח את הדרך לבחינה נוספת של הנמוך של מרץ. בקיצור חסר לי מידע להכריע התנהלות כיוונית, על כן ברמת הסוינג אחכה, ברמה התוך יומית, היה יום מורכב לסוחר המתחיל, בוא נצלול פנימה ונבין היכן אנחנו אוחזים כעת. השוק עשה פרצוף של "עזוב אותי היום" (ואני, במקום להילחם בו, פשוט מזגתי לעצמי קפה חזק והתבוננתי) למה גם בימים רגועים – מי שלא רגוע, נופל יש ימים שהשוק צועק, ויש ימים שהוא לוחש. היום? הוא לא אמר מילה. הוא רק הסתכל עלי בזווית עין כאילו אומר: "מה אתה רוצה ממני בדיוק?" והאמת? הרבה סוחרים בכלל לא יודעים מה הם רוצים. הם באים למסחר כמו אנשים שמזמינים מונית בלי לדעת לאן. רק לעלות, לראות תנועה, להרגיש שהם בעניינים. וכשהשוק נע לאט, מתלבט, מתנדנד... הם משתגעים. הרי אם אין אקשן – כנראה שאתה לא עושה כסף, לא? אז זהו, שלא. היום היה שיעור בצניעות. לא בכניסה ברורה, לא ביציאה מזהירה. פשוט שוק שאומר: "תשמע, אני לא איתך היום. קח יום חופש ממני, לך תקרא ספר." השוק נתן הצגה אפרורית – אבל הקהל עדיין רועש המדדים? דאו ג'ונס: מינוס 0.03%. נאסד"ק: מינוס 0.33%. הS&P 500: ירד ב-0.22%. מי שיקרא רק את המספרים יגיד: "בסך הכול יום רגיל." אבל מאחורי הקלעים, הדרמה שם – רק בלי תאורה. המגה-קאפ עשו היום את מה שהם הכי טובים בו: להתחיל חזק בבוקר ואז להוריד הילוך כמו פקיד שמבין שאין בונוס השנה. אפילו אפל, החברה שמחזיקה את חצי העולם באייפון, עשתה קולות של שינויים בצוות ה-AI שלה וגררה את כל הסקטור למטה. אקסנצ'ר? ירדה ב-7.3%. דוח חלש ומניה שאומרת לך בקול ברור: "תשקול פעמיים לפני שאתה מתרגש ממותגים." הטכנולוגיה, הסקטור הכי כבד במשקל השוק, סגרה באדום. כשהפיל הכי גדול בחדר מתעטש – כל השוק מקבל חום. דווקא שוק הנדל"ן אמר "חברים, אני פה" הפתעה משמחת: דווקא הבתים – כן כן, אלה שאף אחד לא רוצה לקנות עם ריביות בשמיים – מראים סימני חיים. מכירות בתים קיימים עלו ב-4.2% בפברואר. וזה כשהתחזיות ציפו לירידה של 3.2%. מה זה אומר? או שהאמריקאי התייאש מלחכות להנחות, או שהוא החליט להפסיק לגור אצל ההורים. יותר סביר שהעלייה במלאי גרמה למי שיושב על הגדר – סוף סוף לקפוץ. ולא, זה לא בגלל שהריביות ירדו. הן עדיין יקרות כמו קרואסון בשדה התעופה. אבל לפחות משהו זז. וזה הרבה יותר ממה שאפשר להגיד על שאר השוק. מחול הריביות הגלובלי – גרסת דיסני הפיננסית בעוד האמריקאי הקטן בוחן בתים עם זכוכית מגדלת, הבנקים המרכזיים בעולם עושים תרגילי אקרובטיקה: שווייץ: הורידה ריבית. כי למה לא, מישהו צריך להתחיל את החגיגה. ברזיל: העלתה ב-100 נקודות בסיס. דרמה דרום-אמריקאית קלאסית. סין: יושבת בצד, מחכה שהעולם יתפוצץ ויבואו לקנות ממנה פלסטיק. אנגליה ו-שוודיה: "לא נוגעים בכלום, תודה." הECB: מודאגת מהמכסים של ארה"ב – בצדק. המסר הכללי? כל אחד בונה לעצמו סיפור כלכלי משלו, אבל בסוף כולם באותו חדר בריחה – ואין מפתח ברור שיפתח את הפלונטר. אז מה עשיתי ביום כזה? (או: איך לא ליפול בפח של "יאללה, רק עסקה קטנה") יש משהו מפתה בימים האלה. הם רגועים מדי. אתה מסתכל על הגרפים, אומר לעצמך: "נו באמת, רק תנועה קטנה, רק נגיעה..." אבל זה בדיוק הטריגר של המפסיד הסדרתי. זה שמגרד לו בידיים כשהשוק לא עושה לו נעים בראש. אז אני עוצר. אני מכריח את עצמי להתבונן, לא לפעול. מפעיל את שרירי ההמתנה, שזה השריר הכי פחות מוערך במסחר. כי כשאתה לוחץ רק כי אתה רוצה להרגיש בפנים – אתה למעשה מבצע עסקאות על סמך חוסר שקט, לא על סמך שיטה. והשוק? הוא לא שופט אותך על כמה אתה רוצה. הוא שופט אותך על כמה אתה לא מתבלבל. 💬 מה אם היית רואה בשוק מורה לפילוסופיה, לא מחלק כספים? מה אם כל סוחר היה שואל את עצמו כל בוקר: האם אני פה כדי ללמוד – או כדי להרוויח מהר? מה אם היינו בוחנים ימים כאלה לא לפי הרווחים, אלא לפי כמה פעמים הצלחנו לא לפעול מתוך דחף? מה אם כל "לא עשיתי עסקה היום" היה מדליית זהב בהתבגרות האישית שלך? תראו, אם יש משהו שלמדתי בעשורים של מסחר, זה שדווקא הימים האפורים בונים את היציבות. לא הריצות, לא הנפילות. אלא היכולת שלך לשבת, לחכות, ולדעת מתי זה לא הזמן שלך. ג’סי ליברמור אמר פעם: “The real money is made in the waiting.” הוא צדק. 🐘 אולי לא זזת היום בשוק – אבל אולי כן זזת בתודעה ואולי, רק אולי, אם אתה מסוגל לעבור יום כזה בלי להתפתות, בלי להתבכיין ש"לא היה כלום", בלי להכריח את השוק לרקוד לפי הקצב שלך – אז אתה כבר מתנהג כמו סוחר רווחי. ואם אתה מתנהג כמו סוחר רווחי – בסוף, גם תהפוך לכזה. זהר ליבוביץ - 🐘-או-סוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
AMEX:SPY
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
סקירה יומית 19.3.25הישענות המחיר על הקו המקווקו מגדילה את הסיכוי להמשכיות התנועה צפונה, כך שצפירת ההרגעה האחרונה עשויה להיות עוד נדבך בחזרת המחיר לאזורי ה-600. מיני תבנית של ספל ידנית המבטאת דפוס היפוך במחיר מתקיימת כרגע, אך ההכרעה של הצלחת התבנית היא בפריצת קו הבחינה שלה. איזה להטוט קסמים ניסה הפד ליצור אתמול 🐘 הפד ושוק הקסמים עוד יום עבר, עוד מופע קסמים של הפד. הקוסם הראשי, פאוול, עלה על הבמה, שלף את השרביט, והקהל הריע. השווקים אהבו את ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי, אהבו את ההבטחה להפחית אותה פעמיים השנה, ואהבו במיוחד את המילים "אין לחץ לבצע התאמות מהירות". מגה-קאפ קפצו כמו נערים שקיבלו כסף לחופשת אביב, התשואות ירדו, וכולם חגגו. אבל, כמו תמיד, כדאי להציץ מאחורי הווילון ולשאול: מה באמת קרה פה? 🐘 משהו לא מסתדר הפד לא שינה ריבית, אבל הודה (בחצי פה) שהכלכלה נחלשת. התחזיות ל-2025 ירדו מ-2.1% צמיחה ל-1.7%, ובמקביל, התחזית לאינפלציה עלתה. וזה מה שמעניין באמת: הפד אומר לנו שהוא עדיין מצפה לאינפלציה גבוהה יותר, אבל משאיר את התחזית לשתי הורדות ריבית. אה? מישהו כאן עובד עלינו או שזו רק אני? במילים אחרות, הפד לוקח את הזמן. הוא לא ממהר להוריד ריבית כי הוא עדיין מפחד שאינפלציה "עקשנית" יותר ממה שהוא חשב. כלומר, מי שציפה להורדות מסיביות שיציפו את השוק בנזילות – תירגעו. זו לא מסיבת שנות ה-2010 פה. 🐘 משחקים של זמן השווקים מגיבים מהר, אבל ההשלכות של המדיניות לוקחות זמן. היום מגה-קאפ חגגו, אבל תשאלו את עצמכם – מה יקרה כשהמציאות תתנגש עם התחזיות? ברגע שהצמיחה תראה חולשה רצינית יותר, שוק העבודה יתחיל לחרוק, והמשקיעים יבינו שהשוק כבר לא מתומחר נכון – המסיבה תיגמר. בדיוק כמו במסחר – כשהכול נראה מושלם, זה הרגע שבו צריך לשים לב מה באמת קורה מתחת לפני השטח. ואם אתם מהסוחרים שחושבים שהשווקים תמיד צודקים, אני מזכיר לכם – אותם סוחרים שקנו את מניות הטכנולוגיה היום, הם אותם אלו שזרקו אותן באכזריות אתמול. 🐘 מה עושים עם זה? הסוחרים צריכים לשים לב לכמה דברים עיקריים: 1️⃣ האינפלציה לא נכנעת בקלות. אם הנתונים ימשיכו להפתיע כלפי מעלה, הפד יכול לחזור לקשיחות מהר מהצפוי. 2️⃣ הצמיחה נחלשת. מספרים כמו ה-1.7% צמיחה שצופים ל-2025 זה לא בדיוק מתכון לבום כלכלי. 3️⃣ התשואות יורדות, אבל עד מתי? כל ירידה משמעותית בתשואות מובילה לחגיגה רגעית במניות, אבל צריך לבדוק אם זה סימן לחולשה כלכלית ולא רק מסיבה רגעית בשווקים. 🐘 המבחן האמיתי אני לא רודף אחרי מגמות רגעיות, ולא מתלהב מכל נאום של פאוול כמו חובב ספורט שמנתח כל מילה של המאמן אחרי הפסד. אני בוחן את התמונה הרחבה, מחפש עיוותים, ומנצל מצבים בהם השוק מגיב יתר על המידה. אין פה מסיבה אינסופית, אלא משחק שחמט מתמשך בין הציפיות של המשקיעים לבין המציאות הכלכלית. הסוחרים החכמים הם אלו שיודעים להקשיב למה שלא נאמר – ולא רק למה שהפד בוחר להגיד. 🐘 סיפור למחשבה לפני כמה ימים נכנסתי למאפייה השכונתית, והמוכר – בחור עם שפם עבות וחיוך ממזרי – הביט בי בעיניים נוצצות. "יש לי בדיוק מה שאתה צריך היום," הוא הכריז. הוא שלף מאפה בלתי מזוהה, שעטוף היה בניחוח חמאה וקרמל, ונראה כמו משהו שנאפה במיוחד עבור נסיכים אבודים. "מה זה?" שאלתי. הוא רק קרץ ואמר, "תטעם קודם, תשאל אחר כך". החיים הם קצת כמו המאפה ההוא. לפעמים עדיף לא לשאול יותר מדי שאלות, פשוט לנסות ולגלות את התשובה בעצמך - זה אומר שכל מה שחזק מהשוק כרגע שווה בחינה, גם אם לא מבינים את ההיגיון בחוזקה. יום טוב ומבורך, זהר ליבוביץ - 🐘-או-סוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
AMEX:SPYלונג
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
1
סקירה יומית 19.3.25סקירה יומית 19.3.25 המשך המצב השוורי? שרוב הסוחרים הקמעונאים בטוחים שהגיע, אכן לא הגיע. אנחנו כסוחרים שיפוטיים בשיטת וויקוף כפי שהסברתי אתמול לרוב נחכה לפעם השנייה כדי להצטרף. זוכרים את המשפט שלי מאתמול, ״סוחר מקצועי השני לעשות משהו ולא הראשון לנחש משהו״ – בוא נראה איזה פד-ים יהיו לנו היום ולאן הטלטלה בדברים שלהם תיקח את השוק, נתחיל בסיפור קצר ומשם נעבור לשוק. 🐘 דלת נסגרת לפני כמה ימים הייתי במכולת השכונתית, דחפתי עגלה בין מדפים ואנשים, ואז פתאום—דלת המקרר של החלב נסגרה מול האף שלי. מישהו שהגיע מהכיוון השני החליט לסגור אותה רגע לפני שהספקתי לשלוח יד לקרטון. לא כעסתי, אבל היה לי ברור שהמציאות לא תמיד משתפת פעולה עם הרצונות שלנו. לפעמים, אתה במרחק חצי שנייה מהיעד, ובכל זאת נתקע בלי החלב שרצית. זה קרה בעוד יום שגרתי, אבל הלקח טמון בפרטים הקטנים: התזמון הוא הכול. רגע אחד חסר, ואיבדת את מה שרצית להשיג. בין אם זה חלב במכולת או הזדמנות לקנות מניה במחיר נמוך, אותו רגע יכול לעשות את ההבדל. וזאת לא איזו תובנה על-מדעית, אלא תזכורת שלא כל דבר בשליטתך, אבל בהחלט יש מה לעשות בנידון: להיות ערניים, להיות מוכנים לזוז מהר, להבין שהדלת הבאה אולי תיפתח רחוק יותר — אבל עדיין תוכל לתפוס אותה. 🐘 אבן נגף כשפתחתי אתמול בבוקר המסחר את המסך, הסתכלתי על הדאו מתייצב סביב 41,581 נקודות, ומיד קלטתי שלא מדובר בעוד יום של חיוכים וצלצולים. הוא ירד בכ-260 נקודות – מספיק כדי לגרום לי לתהות מה השתבש ביממה האחרונה. רק יומיים קודם, המדדים עוד נעו בכיוון ירוק, ועכשיו הם לפתע מתהפכים? זה מזכיר לי קטע שבו אתה מנסה לתפוס טרמפ, אבל כשהרכב סוף-סוף עוצר לך, מתברר שהוא נוסע בכלל לכיוון אחר. אבל בשוק ההון, הכול זז בקצב משלו, וספונטניות היא שם המשחק. כל רמיזה קטנה על מתיחות גיאופוליטית, כל פיסת מידע על האינפלציה, וכבר אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מול גרף שנראה כמו ג'אנק פוד שעבר מיקרוגל קצת יותר מדי זמן. וזו הסיבה שחשוב לקחת נשימה עמוקה ולבדוק לאן אנחנו הולכים: האם זו התחלת נפילה רצינית, או רק עוד טלטלה קטנה לפני שהחגיגה חוזרת? 🐘 קריאת המציאות המדדים הגדולים – דאו, נאסד״ק, ו-S&P 500 – נצבעו באדום עם ירידות שנעות סביב 0.6% עד 1.7%. מצד שני, לא הכול שחור: העליות של היומיים האחרונים עדיין משאירות אותם טיפה מעל הרמה שהיינו בה ביום חמישי. זה כמו לאכול שלושה בורקסים ביום ומחר להוריד שניים – עדיין נשארת ואוכלת אחד עודף. בסקטורים, אנרגיה ובריאות דפקו נוכחות חיובית, בזמן שטכנולוגיה, שירותי תקשורת, צריכה בסיסית וצריכה מחזורית חטפו. קשה לפספס את נפילות הענק במניות כמו טסלה (5.3%-), NVIDIA (3.4%-), מטא (3.7%-), וגוגל (2.3%-). בעוד גוגל דווקא ניסתה להלהיב את השוק עם הודעה על רכישת ענק של חברת אבטחת הענן Wiz ב-32 מיליארד דולר, נראה שהמשקיעים דווקא נלחצו מההוצאה הגבוהה. בהיבט הגיאופוליטי, ישראל ביצעה לכאורה תקיפה אווירית בעזה, אבל הנפט (WTI) ירד ב-1.2% לרמה של 66.78 דולר לחבית, והאג״ח הממשלתיות של ארה״ב זזו רק במעט – תשואת ה-10 שנים ירדה ב-3 נקודות בסיס ל-4.28%. העולם ציפה אולי לתגובה דרמטית יותר, אבל כנראה שהשוק התרגל לכותרות מסוג זה או שהוא כרגע עסוק יותר בלקלוט את גובה הריבית והמדיניות של הפד. בגזרת הכלכלה, הופתענו לטובה מנתוני הבנייה (Housing Starts) שקפצו ל-1.501 מיליון, מעל הציפיות. היתרי בנייה עמדו על 1.456 מיליון. מחירי היבוא והיצוא עלו בעדינות (0.4% ו-0.1% בהתאמה), עדיין משאירים אותנו עם נקודות תכופות לאינפלציה. התפוקה התעשייתית גדלה ב-0.7%, כשייצור הרכבים צבר 8.5% – כנראה מפחד מחסור או הקפצת מכסים שבדרך. מביטים קדימה, היום נקבל נתוני משכנתאות, דו"ח מלאי נפט ודיווח על זרימות הון לטווח ארוך (TIC). אבל העיקרי שבדרך הוא הפד, עם הכרזה מתוכננת ליום רביעי ב-14:00 שעון החוף המזרחי. שם כנראה נראה תנועה משמעותית יותר, כי כשהפד מדבר – כולם מקשיבים, גם אם לא מסכימים. 🐘 מה עושים מכאן? בשוק הזה, אנחנו מתמודדים עם יותר סימני שאלה מציור של ילד בגן חובה. והראשון שבהם הוא איך להגיב לירידות האלה. אז הנה כמה מחשבות: 🏝 מי שמחפש "חוף מבטחים": יביט על סקטורים כמו בריאות ואנרגיה. גם כשהכול מסביב משתולל, עדיין צריכים תרופות ודלק. הם מציעים עוגן יחסי, בייחוד בימים שהסנטימנט של הסוחרים עלול להשתנות ברגע. 🏝 אם הטכנולוגיה החלשה של היום תתאושש מחר: המניות שרק אתמול נפלו יכולות לזנק בצורות שאף אחד לא יאמין. השאלה היא כמה סבלנות ועצבי ברזל יש לך, כי לרדוף אחרי התנודתיות של הטכנולוגיה דורש להבין שזה סקטור המוביל בחדשנות, אבל גם רגיש לכל איום של מיתון או עלייה בריבית. 🏝 גיאופוליטיקה זה דבר טריקי: לפעמים היא מפוצצת גרפים לכאן או לכאן, ולפעמים השוק אדיש לחלוטין. כאילו כולם כבר רגילים לרעשים וממשיכים קדימה. אז תקרא את החדשות, אבל אל תמהר למשכן עליהן את כל התיק שלך. 🏝 לקראת היום (יום רביעי): כדאי לצמצם סיכונים אם אתם לא אוהבים הפתעות. החלטות פד יכולות לטלטל את השוק תוך דקות. זוכרים את הפעמים שבהן הכול נראה רגוע לפני הפרסום, ואז המדדים קופצים או צוללים באגרסיביות? אחת התובנות שאני תמיד חוזר אליה: "יותר קל למנוע הפסד כבד מאשר לנסות לרדוף אחרי רווח מפלצתי." בשוק, אנחנו לפעמים מתפתים ללכת בגדול על טרייד אחד. אבל תאמינו לי, עדיף לצאת עם רווח צנוע ב-80% מהמקרים, מאשר להישאר תקוע ולחכות לנס שהגיע רק בימי החגים. 🐘 רגע לא צפוי? היום השוק יכול לקום בכיף ולצבוע את עצמו בירוק. ראינו לא מעט ימים שבסוף סגרו בעלייה חדה למרות פתיחה חלשה. חדשות טובות על מאקרו, איזו הודעה אקראית של מנכ״ל משמעותי או אפילו שמועה, ופתאום הקונים מתעוררים. אבל אם היום השחור יחזור על עצמו, נצטרך לשאול אם זה סימן לתהליך עמוק יותר — אולי חששות ממיתון או ריבית שעולה בקצב. כרגיל, אין לנו שליטה מוחלטת — אנחנו יכולים רק לנהל סיכון ולבחור כניסות יצירתיות. השורה התחתונה היא שאנחנו לא באמת יודעים מה יקרה היום, ומי שאומר שהוא יודע — כנראה מנסה למכור משהו. לכן, שווה להיות פתוח לשינויים, לשמור על כיוון ברור, אבל גם להישאר גמיש בתגובות. ראיתי כבר סוחרים שמכרו את כל התיק ברגעים כאלה רק כדי לצפות במחירים טסים למעלה ביום הבא, ולהיפך. "אתה רוצה להיות צודק, או להרוויח?" – משפט ישן שמייצג את הדילמה בין האגו שלנו למצב התיק שלנו. בשוק הזה צריך לדעת לוותר על הצורך להיות הגאון התורן, ולהבין שיותר חשוב למצוא נקודת יציאה הגיונית אם הכול מתחרבש. ולגבי המשפט ההוא, בואו נגיד ככה: "הרגש מתפרץ החוצה, אבל הכסף שלך לא צריך לברוח יחד איתו." תתרגשו, תתלהבו, אבל אל תשכחו לשים לעצמכם עצור כשצריך, כדי שהארנק לא ייפגע. 🐘 שבוע טוב ומבורך זהר ליבוביץ - 🐘-או-סוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
AMEX:SPYלונג
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
סקירה יומית 18.3.25תחיית המתים? – או שפשוט קנו את שוב את השפל? מבחינה שיפוטית אנחנו נמצאים בסימן הראשון לפוטנציאל סיום המגמה היורדת, אך עדיין חסר לנו הסימן השני שייתן חותם לכך. אחת המשפטים היודעים שאני נוהג לומר לסוחרים שלי, ״העכבר השני הוא זה שאוכל את גבינה״ (אל תהיו הראשונים, אלו שלרוב נתפסים במלכודת הגבינה). להיות סוחר טוב זה להגיע שני ולהצטרף למה שקורה ולא לנחש את מה שיקרה. לכל סוחרי הלמה?, אז ככה השוק התעורר אתמול כאילו היה חולה שבוע וחצי עם חום גבוה ופתאום גילה שהמניה של בית המרקחת השכונתי עלתה ב-200%. הדאו זינק 0.85%, ה-S&P 500 טיפס 0.64%, והנאסד"ק השתעל קלות עם 0.31%. כל זה קורה אחרי שהשוק חטף בראש ונכנס לטריטוריית "תיקון" בשבוע שעבר. אז מה קרה פתאום? ובכן, מסתמן כי שוב קיבלו אומץ לקנות את השפל, כי הרי "השוק תמיד עולה", נכון? (בינתיים, מי שקנה ב-2000 וב-2008 עדיין בודק מתי השוק באמת "תמיד עולה"). מה זה אומר בפועל? הסיפור הגדול של היום היה הקנייה ההמונית במניות הענקיות אחרי שהן נראו כמו ילד שבילה יותר מדי זמן בשמש בלי כובע. אפל ומיקרוסופט, שני עמודי התווך של ה-S&P 500, התאוששו קצת אחרי שנגעו ברמות הנמוכות של היום. גם הסקטורים שהובילו את העליות הם בדיוק אלה שתמיד עולים כשכולם מתחילים לפחד – אנרגיה, נדל"ן, בריאות ופיננסים. למה? כי כשיש ספק, קונים נפט, דירות וכדורים נגד חרדה. איך זה עבד בשוק? הנתונים הכלכליים של היום לא בדיוק נתנו סיבה למסיבה. המכירות הקמעונאיות היו נמוכות מהצפוי, תעשיית הייצור של ניו יורק נכנסה לטריטוריית "יאללה סוגרים את הבסטה" והמחירים שעלו שם מתחילים להזכיר את החשבון שאתה מקבל אחרי ארוחת בוקר תל אביבית. למרות כל זה, השוק בחר להתמקד במה? בטראמפ שמאיים על איראן ובהודעה של נציג הסחר האמריקאי ש"סבב המכסים הבא יהיה מסודר יותר". אה, יופי, אז הפעם יכניסו לנו המכסים בדלת הראשית עם קפה וקרואסון ביד. מה עושים עם זה? סוחרים, בואו נוריד רגע הילוך וננשום עמוק. זה שהשוק עלה היום לא אומר שהסכנה עברה. ה-S&P 500 עדיין למטה 3.5% מתחילת השנה, הנאסד"ק עדיין מדמם עם 7.8% באדום, ואם נחפור עמוק יותר, רוב המניות עדיין די תקועות. אז לפני שאתם קופצים לקנות כל מניה שהייתה באדום בשבוע שעבר, תזכרו כלל ברזל: לא כל מה שזול הוא מציאה, לפעמים זה פשוט זבל. הנה מה שצריך לשים לב אליו: 1.באם אתם קונים את השפל – תשאלו את עצמכם למה אתם קונים אותו. האם זו אסטרטגיה מבוססת, או שאתם פשוט מפחדים לפספס? 2. שימו לב לסקטורים החזקים והחלשים. אנרגיה, נדל"ן ובריאות מובילים – אבל למה? כי אנשים חושבים שזה מקום בטוח. כשזה משתנה – תדעו שהשוק באמת התייצב. 3. אל תתנו לאשליית ה"הכל טוב" לסנוור אתכם. תסתכלו על הנתונים האמיתיים – הם עדיין לא תומכים במגמה חדשה. הסוחרים שבאמת מרוויחים בטווח הארוך הם לא אלה שקונים בכל שפל, אלא אלה שיודעים לזהות מתי השוק באמת מוכן להמשיך למעלה ומתי זה רק ריקוד זמני לפני עוד מכה. אז קחו נשימה, אל תפחדו, תחשבו טקטית ותזכרו: השוק תמיד נותן עוד הזדמנויות – אם יש לכם מספיק סבלנות לחכות להן. יום טוב ומבורך, זהר ליבוביץ - 🐘-או-סוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
AMEX:SPY
מאת ‎Zohar_Leibovich‎