מתי תקלות במכשירי כספומט מעידות על יותר מתקלה טכנית?בתפנית אירונית מעניינת, מערכת הבנקאות הטורקית מתמודדת עם משבר לא מחוסר כסף, אלא מעודף שטרות כמעט חסרי ערך. מצב מוזר זה, שבו כספומטים מתקלקלים פיזית מחלוקת כמות גדולה מדי של שטרות בעלי ערך נמוך, משמש מטאפורה חזקה לאתגרים הכלכליים הרחבים העומדים בפני שווקים מתעוררים בעידן של היפר אינפלציה.
המספרים מספרים סיפור יוצא דופן: ירידה של 700% בערך המטבע מאז 2018, 80% מהשטרות המסתובבים הם בערך הגבוה ביותר הזמין, ופער ניכר בין שיעורי האינפלציה הרשמיים של 49% להערכות עצמאיות של 89%. אולי המרתק ביותר הוא היסוס הממשלה להדפיס שטרות בעלי ערך גבוה יותר - מחסום פסיכולוגי שמקורו בזכרון הטראומטי של שטרות מיליון לירה משנות ה-90. התנגדות זו להתאמה, למרות העומס התפעולי המובהק על מערכת הבנקאות, מעלה שאלות עמוקות לגבי תפקיד הפסיכולוגיה הפוליטית בקבלת החלטות כלכליות.
מה שמתגלה הוא נרטיב מורכב על מפגש בין יכולת טכנולוגית, מדיניות מוניטרית ופסיכולוגיה אנושית. בעוד בנקים טורקיים מבזבזים ימים שלמים בספירת כסף עבור עסקאות פשוטות ורגולטורים דוחים ללא הרף את יישום תקני חשבונאות היפר-אינפלציוניים, אנו עדים למקרה בוחן ייחודי של כיצד מערכות פיננסיות מודרניות יכולות להיות מוצפות לא על ידי איומי סייבר מתוחכמים או קריסות שוק, אלא על ידי המשקל הפיזי של מטבע מופחת ערך. מצב זה מאתגר את ההבנה המסורתית שלנו של משברים בנקאיים ומאלץ אותנו לשקול מחדש את המגבלות המעשיות של המדיניות המוניטרית בעידן הדיגיטלי יותר ויותר.
Crisis
נקודת המפנה הכלכלית של אנגליה ועמידות הבנקאותהכלכלה של אנגליה מתמודדת עם מערך מורכב של אתגרים, הנובעים מאי שקט חברתי מקומי, מתחים גיאופוליטיים ודינמיקה משתנה בשוק העבודה. מהומות האחרונות, שהתלקחו הן על ידי קהילות מוסלמיות מודרות והן על ידי קבוצות ימין קיצוניות, מדגישות סוגיות חברתיות-כלכליות עמוקות. מתחים אלו הוחרפו על ידי אירועים בינלאומיים, כגון אירועי ה-7 באוקטובר 2023 בישראל, שהדהדו בקהילה המוסלמית באנגליה.
בנוסף ללחצים חברתיים וגיאופוליטיים אלה, האינדיקטורים הכלכליים מציגים תמונה מעורבת. האינפלציה, האבטלה ומשבר הדיור הכבידו על הכלכלה, בעוד שסכסוכים אזוריים, כגון המלחמה במזרח התיכון והמלחמה בין רוסיה לאוקראינה, מציבים סיכונים נוספים למחירי האנרגיה, הסחר והביטחון.
על רקע זה, הכרזתה האחרונה של בנק אנגליה כי ניתן לפרק את הבנקים הגדולים בבריטניה ללא חילוץ על ידי משלמי המיסים מהווה אבן דרך משמעותית. הצהרה זו משקפת את ההתקדמות שנעשתה מאז המשבר הכלכלי של 2008 בהגברת עמידות המערכת הבנקאית של בריטניה באמצעות דרישות הון מחמירות והערכות יכולת פירוק. עם זאת, סיכונים מתעוררים כמו שינויי האקלים, התקפות סייבר והתחברות גלובלית של המערכת הפיננסית דורשים ערנות מתמשכת ורגולציה חזקה.
השראה ואתגר:
כמשקיעים וסוחרים, הבנת הקשר בין דינמיקה חברתית, מתחים גיאופוליטיים ויציבות פיננסית היא קריטית. המצב הכלכלי הנוכחי של אנגליה מאתגר אותנו לחשוב מעבר למדדים מסורתיים ולשקול את ההשלכות הרחבות יותר של סכסוכים אזוריים ואי שקט חברתי על השווקים הפיננסיים. עמידות המערכת הבנקאית של בריטניה מציעה שביב של יציבות, אך היא גם קוראת לפיקוח מתמשך על סיכונים מתעוררים. התחברו לניתוח זה כדי להעמיק בתובנות האסטרטגיות שלכם ולנווט במורכבות הנוף הכלכלי הגלובלי.
ריבית הפדרל ריזרב ומשברים ב - 30 השנים האחרונותנראה שמשיא הריבית בתחילת שנות ה- 90 החל סייקל בו הריביות יורדות בהדרגה עד שבימינו הריביות כמעט אפסיות,
נראה שיש קו מגמה שעובר בין שיא הריביות משנות ה- 90 ועד ימינו אנו.
שמתי לב שכל פעם שהריבית מטפסת ומתקנת אל קו המגמה מגיע משבר כלשהו ומשם הריבית חוזרת לסורה.
כך היה במשבר הדוט קום בשנות ה- 2000.
כך היה במשבר הסאב פריים בשנת 2008.
וכך היה במשבר הקורונה שהביא תחילה למשבר נזילות בתחילת שנת 2020 ולמזלנו הפד התערב מהר.
תובנות מהגרף:
* כל פעם שהריבית של הפד מגיעה לאיזור קו המגמה היורד לכאורה סכנה מתקרבת.
* כל פעם משבר צץ בריבית נמוכה מקודמתה.
* כל פעם השוק חזר לטפס לשיאים חדשים עם הורדת הריבית.
השאלה שנשאלת וזו השערה לחלוטין, האם המשבר הבא יצוץ ברגע שהריבית תטפס לאיזורי 1-1.5%? על פניו נשמע מופרך מאחר וזו ריבית לא גבוהה במיוחד ועדיין הגרף כגרף מסמן משהו.
לכן לא שולל ולא עוצם עיניים אך גם לא נכנס לפאניקה.
על פניו על פי צעדי ותחזיות הפד ריבית כזו לא עשויה להגיע בשנת 22 וגם אם כן זה לא אומר שבהכרח יגיע משבר.
על כן יש לעקוב אחר ההתפתחויות.
אמזון לא חוותה צניחה כזו מעולםלאחר שמאמזון חצתה את קו ה2000 דולר ונתקלה שם בקשיים,
צונחת מניית NASDAQ:AMZN לאחר שביום חמישי האחרון פרסמה את דוחותיה הרבעוניים שהציגו הכנסות מתחת לציפיות ותחזית מאכזבת לפעילות המכירות בעונת החגים
לדעתי האישית זה נראה כמו תיקון קל והזדמנות לאסוף סחורה - אל לנו לשכוח שאמזון היא חברה שכובשת מטרות בזו אחר זו ומחדשת את עצמה בלי סוף.
אך באותה מידה, נמצאת בתחרות כמעט בכל ענף.
וכמה זה עולה לבזוס?
על פי גלובס:
מניות אמזון צנחו ב-7.8% ביום שישי, ירידה שהביאה לאיבוד של 11 מיליארד דולר מהונו של בזוס
אתמול צנחה המניה ב-6.3% נוספים - 8.2 מיליארד דולר מהונו של בזוס"
עד כה, לא נראתה במניה ירידה אימתנית כל כך.
לשם השוואה, בתמונה מוצג גרף מניית אמזון בטווח חודשי, מאז שנת 98 ועד היום:
וגם כעת במהלך טרום המסחר המניה יורדת כ - 1.23% ובשלב זה עומדת על מחיר 1519.94
מה דעתכם? תיקון בריא שהיה חייב להגיע מתישהו, או פנצ'ר בגלגל?