האם הלירה הטורקית יכולה לרקוד עם הדולר?טורקיה עומדת ברגע מכריע במסעה הכלכלי, מנווטת בין מורכבות ניהול פיסקלי ומדיניות מוניטרית כדי לייצב את הלירה הטורקית מול הדולר האמריקאי. המדינה החלה בפנייה אסטרטגית למימון מקומי, והגדילה באופן משמעותי את הנפקת אגרות חוב ממשלתיות טורקיות כדי להתמודד עם עליית האינפלציה ועלויות שירות החוב. גישה זו, למרות שהיא מייצבת מבחינה יחסית, מאתגרת את טורקיה למצוא איזון בין עידוד הצמיחה לבין שליטה באינפלציה, ריקוד הדורש הן דיוק והן ראייה לטווח ארוך.
החלטת הבנק המרכזי של טורקיה להוריד את הריבית על רקע עליית האינפלציה מציירת תמונה של סיכון מחושב ואופטימיות אסטרטגית. הבנק מנסה למצוא את הדרך בין קידום פעילות כלכלית לבין שמירה על יציבות מחירים על ידי ירידה באינפלציה בטווח הבינוני תוך מתן אפשרות לעליות קצרות טווח. שינוי מדיניות זה, בשילוב עם התמקדות במימון מקומי, אינו רק נועד להפחית את הפגיעויות החיצוניות אלא גם בוחן את חוסנה של הכלכלה הטורקית מול זרמי כלכלה עולמיים, לרבות השפעת שינויים פוליטיים בינלאומיים כמו הבחירות בארה"ב.
ברמה הגלובלית, הנוף הכלכלי ספוג באי ודאויות, ואסטרטגיית טורקיה לשמירה על דירוג אשראי יציב תוך תחזית לירידה באינפלציה יוצרת במה מסקרנת. יכולתה של המדינה למשוך השקעות תוך ניהול פרופיל החוב שלה, במיוחד לאור שינויים במדיניות המוניטרית הגלובלית מצד גורמים מרכזיים כמו הפדרל ריזרב והבנק המרכזי האירופי, תהיה עדות לניהולה הכלכלי. נרטיב זה מזמין את הקוראים לחקור לעומק כיצד טורקיה עשויה לנצל את מדיניותה הכלכלית לא רק כדי לשרוד אלא גם לשגשג בשוק הגלובלי המשתנה.
חידת שער החליפין של ה-USD/TRY הופכת בכך למחקר מרתק של אסטרטגיה כלכלית, שבו כל החלטת מדיניות היא מהלך במשחק שחמט פיננסי גדול יותר. ניסיונה של טורקיה לאזן את ספריה תוך כדי ריקוד עם הדולר מאתגר את החוכמה הכלכלית המקובלת ומזמין את הצופים לשקול: האם אומה יכולה באמת לשלוט בגורל המטבע שלה בשוק הגלובלי?
USDTRY
מתי תקלות במכשירי כספומט מעידות על יותר מתקלה טכנית?בתפנית אירונית מעניינת, מערכת הבנקאות הטורקית מתמודדת עם משבר לא מחוסר כסף, אלא מעודף שטרות כמעט חסרי ערך. מצב מוזר זה, שבו כספומטים מתקלקלים פיזית מחלוקת כמות גדולה מדי של שטרות בעלי ערך נמוך, משמש מטאפורה חזקה לאתגרים הכלכליים הרחבים העומדים בפני שווקים מתעוררים בעידן של היפר אינפלציה.
המספרים מספרים סיפור יוצא דופן: ירידה של 700% בערך המטבע מאז 2018, 80% מהשטרות המסתובבים הם בערך הגבוה ביותר הזמין, ופער ניכר בין שיעורי האינפלציה הרשמיים של 49% להערכות עצמאיות של 89%. אולי המרתק ביותר הוא היסוס הממשלה להדפיס שטרות בעלי ערך גבוה יותר - מחסום פסיכולוגי שמקורו בזכרון הטראומטי של שטרות מיליון לירה משנות ה-90. התנגדות זו להתאמה, למרות העומס התפעולי המובהק על מערכת הבנקאות, מעלה שאלות עמוקות לגבי תפקיד הפסיכולוגיה הפוליטית בקבלת החלטות כלכליות.
מה שמתגלה הוא נרטיב מורכב על מפגש בין יכולת טכנולוגית, מדיניות מוניטרית ופסיכולוגיה אנושית. בעוד בנקים טורקיים מבזבזים ימים שלמים בספירת כסף עבור עסקאות פשוטות ורגולטורים דוחים ללא הרף את יישום תקני חשבונאות היפר-אינפלציוניים, אנו עדים למקרה בוחן ייחודי של כיצד מערכות פיננסיות מודרניות יכולות להיות מוצפות לא על ידי איומי סייבר מתוחכמים או קריסות שוק, אלא על ידי המשקל הפיזי של מטבע מופחת ערך. מצב זה מאתגר את ההבנה המסורתית שלנו של משברים בנקאיים ומאלץ אותנו לשקול מחדש את המגבלות המעשיות של המדיניות המוניטרית בעידן הדיגיטלי יותר ויותר.
שער הדולר/שקל, לקיחת אוויר או סיום העליה?מתחילת שנת 2018, FX_IDC:USDILS ראה עליה מכובדת, עד שניתקל השבוע בהתנגדות ברמה 3.73 ואיבד את המומנט, רמה אותה ראינו במרץ 17, במגמת ירידה אשר נבלמה ב3.38.
אישית אני מצפה ממנו לקבל תמיכה ברמה 3.60~3.70, לקחת אוויר ולהמשיך את הזינוק בעליה אל ה4 שקל,
אולי לא בכדי איבוד המומנט ולקיחת האוויר קרה באותו שבוע בו סערה אירופה ועמדה בקסיסה ומתח סביב מצב הכלכלה והלירה הטורקית FX_IDC:TRYUSD . נחכה ונראה את ההתפתחויות בין ארה"ב וטורקיה.
אם הכסף יוצא מטורקיה, לאן לדעתכם הוא ילך עכשיו?