סקירה יומית 16.1.2026 - למה אתה לא עשיר?זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
למה אתה לא עשיר? 16 ינו' 2026
חבר טוב סיפר לי השבוע. שיחק בגינה עם בנו הצעיר שלו שבאמצע שום מקום פתאום שאל אותו שאלה מביכה. לא בזדון, לא בציניות סתם שאלה תמימה. ״אבא, למה אתה לא עשיר?״.
חברי נשאר עם הפה פתוח. ואומר לי ״איך מסבירים לילד בן שש על בחירות, על קריירה, על החיים? ואיך מסבירים לעצמך שאולי הילד צודק? מה עוד לא הבנתי בחיים.״
זה הזכיר לי שאלה של סוחרים מתחילים רבים "למה זה עובד לאחרים ולי לא?" התשובה פשוטה. כי לרוב הם מחפשים במקומות הלא נכונים.
🐘 אמל״ק (לכל לוחשי ״ארוך מדי, לא קורא״ הנה תקציר)
יש דבר אחד שהורג יותר סוחרים מכל טעות ניתוח וזה לא משנה באיזה סגנון הניתוח וזה להתאהב במה שעבד אתמול. לאחוז במניה כי "היא תמיד עולה בסוף", לרדוף אחרי ההייפ כי "כולם מדברים על זה", להאמין שמה שטס בשנה שעברה חייב להמשיך לעוף השנה.
זה האמלק של הסוחר הדבק במה שמת. הדרך היחידה לשרוד בשוק הזה? לעצור את זה לפני שזה עוצר אותך. להיות מוכן לשינוי, להסתכל במקומות חדשים, להפנים שהמסחר השתנה.
🐘 המשך סקירה
בהמשך לנרטיב הכתיבה שלנו לאן זורם הכסף, לבטח אתה לא מופתע מהמספרים בסוף היום. ראסל 2000 זינק ב-0.9%, מדד החברות הבינוניות טיפס ב-1.2%, והפער בין שווי שווה למשוקלל ממשיך להתרחב כמו שני עולמות מקבילים. זה לא רעש של יום אחד.
זאת המגמה שמגדירה כרגע את שנת 2026.
המדדים הגדולים עולים בקושי, ואת המניות הקטנות והבינוניות עפות זאת לא הבלחה. הכסף ממשיך לזרום למקומות שעדיין לא תומחרו לשמיים. העניין שגורמים לרוב להביט ולדבר על הענקיות, על אנבידיה ועל אפל, כי זה מה שמושך קליקים. זה מסך העשן שמאפשר לכסף החכם לנוע, הוא כבר לא שם.
🐘 הסחת דעת
נגיד נכנסת היום לפוזיציות בטסלה או בגוגל בגלל שזה "בטוח"? אז בוא תראה משהו שממחיש לך את הדברים באופן פשוט וברור.
תראה תעודת הסל של הענקיות עומדת על פלוס 0.6% מתחילת השנה. בינתיים ראסל עולה ב-7.8% והבינוניות זינקו ב-6.4%. זה לא עניין של מזל או של טיימינג מושלם.
זה פשוט עניין של להיות במקום הנכון של הרוטציה ולא במקום שכולם כבר גדשו לפני חצי שנה.
אתמול ראינו את זה שוב. יצרנית הצ'יפים הטייוואנית הוציאה דוח רווחים מדהים, אמרה שהיא הולכת להשקיע בין 52 ל-56 מיליארד דולר ב-2026, והסמיקונדקטורים זינקו. מדד הצ'יפים טיפס ב-1.8%, אנבידיה הוסיפה 2.1%, קיי-אל-איי קפצה ב-7.7%.
לרגע עניין ה רוטציה נראה מעורער. אך לא להרבה זמן. אחר הצהרים הרווחים כבר התפוגגו, הענקיות התמוטטו ואפילו גוגל מסיימת במינוס.
🐘 שר המסחר
שמעת את הווארד לוטניק, שר המסחר, חברות צ'יפים שלא מייצרות בארצות הברית יאלצו להתמודד עם מכס בשיעור 100%. השוק מגיב מיד במימוש רווחים אגרסיבי.
אבל תעצור לשנייה, כי זו אבן דרך חשובה.
באותו הרגע אם יש לך את המשקפיים הנכונים, אתה מקבל הצצה למה שקורה בזמן אמת, הכסף לא נעלם. הוא פשוט עובר.
אותו אחר צהריים שבו הטכנולוגיה קרסה, התעשייה סיימה עם פלוס 0.9%, הפיננסים עלו 0.4%, והחברות השירותיות (שבדרך כלל לא מעניין אף אחד) טסו ב-1.0%.
כסוחר שרוצה לעשות כסף באופן עקבי, אתה צריך להבין דבר אחד פשוט: השוק לא נסוג, הוא רק בוחר מיקום השקעה חדש. וזה קורה דווקא במקומות שלא היו "סקסיים" בשנה שעברה.
דלתא איירליינס קפצה ב-4.16%, יונייטד עלתה ב-4.76%, מורגן טסה ב-5.81%, גולדמן זקס עולה 4.63%. אלו לא התאוששויות מקריות זה סימן של רוטציה מתוך הענקיות לתוך איכות אמיתית במחיר טוב.
🐘 הבינה תקפיץ את השוק
אני עדיין חושב שמהפכת הבינה המלאכותית תמשיך להעלות את השווקים. אני מאמין בזה בלב שלם. אבל היא לא תעשה את זה בצורה לינארית. היא לא הולכת לקחת את כולם ביד ולהעלות את כולם ביחד. היא סלקטיבית.
הטייוואנית השקיעה מיליארדים, ואתמול עלתה. אבל חברות שפשוט ניסו לרכב על הגל בלי שיצרו בסיס או משהו חדש שיצדיק זאת? ירדו באותו יום.
הדרך לשרוד את זה? להפסיק לחשוב שאתה צריך להיות במניה הכי טרנדית. להתחיל לחפש לרוחב שוק. לשים לב היכן הכסף זז ולא רק איפה התקשורת או החברים אומרים לך להסתכל.
🐘 צדקנות או סבלנות
אתה צריך להבין משהו בסיסי. כשהשוק בפאזה של רוטציה, אתה לא צריך להיות גאון. אתה צריך להיות זמין.
להיות בפוזיציות נכונות, עם סטופים שמגנים עליך, ולהשאיר לשוק לעבוד. השוק האמריקאי לא נסוג הוא מתאזן. הוא לוקח כסף ממקומות שתומחרו יתר ועובר למקומות שעדיין זולים.
מה שקרה אתמול לא היה משהו חריג. זה רגיל. ככה זה עובד.
באותו יום אנבידיה עולה 2.1%, מורגן סטנלי וגולדמן זקס גם קפצו ב 5-6%. השוק עובד. מיקוד במניה אחת מפורסמת מראה רק חצי מהסיפור.
תחשוב על זה ככה: יש לך מועדון עם אחת עשר ברים (סקטורים). כולם עומדים בתור לבר אחד כי שם יש את הברמן המפורסם. התור ארוך, המחירים עלו, והשירות איטי. אבל תסתכל לרגע לצדדים תשעה ברים אחרים ריקים, עם משקאות זהים, במחצית המחיר, בלי תור.
זה בדיוק מה שקורה עכשיו בשוק.
🐘העיקרון פשוט
מבט מהיכן יוצא הכסף ולאן הוא עובר. יש הרבה דרכים לזהות וללמוד את הנושא של רוטציית הכספים. לא סתם אני בהכשרות נותן לזה מקום ומשקל. זה בדיוק הסיבה שהם כעת קוראים את הסקירה ומחייכים.
תפסיק לחפש את המניה שתעשה לך פי עשר תוך יום. תתחיל לסחור חכם תסתכל על המניות הקטנות והבינוניות.
כשאתה רואה שווי RSP עולה הרבה יותר מה-SPY, זה אומר שאחת האפשרויות היא שהכסף עוזב את הענקיות ועובר לשאר השוק. זה לא משהו לפחד ממנו. רק לעקוב ולהצטרף.
🐘 התשובה לילד
חשבתי על החבר שלי ועל השאלה שלא נתנה לו מנוח. איך הוא יענה לבן שלו עוד שנתיים, שלוש? אולי יגיד לו שעושר זה לא רק כסף. אולי יסביר על בחירות ותזמונים בחיים?.
אבל יש גם אפשרות שלישית שיגיע כבר ללמוד לסחור נכון. אנחנו נמצאים בעידן שזה אפשרי לכל אחד ואחת שבהם בוחרים לעשות זאת נכון. הרוב בוחרים לא לבחור. שבת בפתח, אני מזמין אותך להרהר על הדברים ואז לבחור בעצמך.
שבת שלום
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
Wyckoff
סקירה יומית 15.1.25 - שיטת המסחר של פרגוסוןזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
שיטת פרוגוסון 15 ינו' 2026
אמ;לק (למי שממהר):
אם התיק שלך נראה אדום בוהק הבוקר, אתה כנראה במגרש הלא נכון. הכסף לא נעלם מהשוק, הוא פשוט ארז מזוודות ועבר מהמגרש של ההייטק למגרש הכלכלה האמיתית. ב-3 דקות קריאה מגלים את שיטת סר אלכס פרגוסון.
🐘 הסקירה המלאה
מכירים את הרגע הזה שאתם מסתכלים על הטלפון, רואים הכל אדום והלב מחסיר פעימה? התחושה של "אוי לא, הכסף"?
זה בדיוק מה שקרה אתמול לניב. (אני לא הכרתי את ניב עד שהוא כתב לי אתמול בלילה, אם אפשר לדבר ולו לרגע בהפנייה של אחד הבוגרים שלי).
הוא פתח את האפליקציה וראה את הרכב המניות שלו חוטף. אנבידיה יורדת, מיקרוסופט מדממת, טסלה נראית כאילו נגמרה לה הסוללה, ניב סוחר שקונה בשיטת ״מן המפורסמות״.
האינסטינקט הראשון שלו? "יואו, חייב למכור הכל ולברוח". זה הגיוני. זה טבעי, בעיניו יש לו את ההרכב הכי טוב והוא מפסיד לאחרונה.
למרות השעה, חוסר ההיכרות, הסכמתי להקשיב לו והבנתי אותו לגמרי. סכום גדול מונח בהפסד על השולחן, לא פלא הרגש משתלט, אני כבר חסין ומגיע לשיחת הללו כמו מגדלאור.
המסחר נגמר, פתחתי ואמרתי לו משהו שגרם לו לדעתי לחשוב שהוא טעה שהתקשר אלי. לבטח חשב מיד שכל מה סיפרו לו על ״דבר עם זהר״, זה סתם טעות או התלהבות של אנשים.
הוא פתח בסולו של 2 דקות הודיה שהסכמתי לדבר עמו ועד 3 שיחה איך בכלל הגיע אלי, משם התחיל אוטוסטרדה של קולות חשש ופחד שהזעקה העיקרית ששמעתי כמוטיב חוזר ״אתה חייב לעזור לי״ .
אני אמרתי לו "השוק לא באמת ירד אתמול, ניב. הוא אפילו היה חזק מאוד".
אני יודע מה עובר לכם בראש עכשיו. בטח אותו סלט מטבוחה של רגשות שעבר לניב.
איך אני מעז להגיד "שוק חזק" ביום של מדדים אדומים ושאצל רובנו התיק הצטמצם במידה כזו אחרת?
🐘 ה-VIP נסגר
התשובה פשוטה וכואבת: עד עכשיו הרוב הביט והשקיע מחשבת מנהרה רק לכיוון אחד. בעת שסוחרים חדשים בהו רק למעלה, החגיגה האמיתית אט אט עברה למקום לשכבה אחרת לגמרי.
תחשבו על זה כמו מועדון לילה יוקרתי.
בקומה למעלה, ב-VIP של הבינה המלאכותית והייטק, כבתה המוזיקה והאורות נדלקו. המלצרים עוברים מגישים חשבון, תדר ההליכה של המלצרים משדרים למי שעדיין שם, שדי הם רוצים ללכת.
אבל בקומה למטה? המסיבה שם זאת שהתחילה כבר לפני כמה ימים עדיין חוגגים, עוד ועוד כספים נכנסים פנימה ואתם פשוט תקועים למעלה מחכים בתור למעלית שתיקח אותכם לאחד משני מקומות, הביתה או למסיבה החדשה.
🐘 מדד הדמוקרטיה של הכסף
בואו נלמד סוד קטן של מקצוענים. יש מדד שנקרא RSP. לא חייבים לזכור את השם, אבל חייבים להבין את הרעיון של איך שהוא בנוי ומה ניתן ללמוד ממנו. במדד הזה, כולם שווים.
לחברה הכי גדולה בעולם ולחברה הכי קטנה יש בדיוק את אותו המשקל. דמוקרטיה אמיתית. אני קורא לו ״מדד האמת״.
בזמן שעל המסכים ראינו שהסנופי והנאסדק יורד, המדד RSP "כולם שווים" דווקא עלה! המשמעות? רוב המניות הקטנות והבינוניות עלו יפה, באופן שפיצה על הירדות של הגדלות.
הכסף לא התאדה. הוא המשיך לצאת מהמניות היקרות והגדולות, ועבר למניות של "החיים האמיתיים". חברות שמוכרות קולה, שבונות בניינים, שמייצרות חשמל.
החברות ״המשעממות״ שבדרך כלל הרוב לא מסתכלים עליהם. כי השוק הוא מקום של חלום וכדי להגשים את החלום צריך למצוא מניית חלום, אז זהו שלא.
לאחרונה החלום נמצא במקום בו יש ערות, חיות ממשית, רווחים בפועל.
🐘 חיים הנגר
למה זה קורה? כי האינפלציה עדיין כאן, והריבית בבנק לא ממהרת לרדת. הגופים שמנהלים מיליארדים אומרים: "עזבו אותי מחלומות על רובוטים בעוד עשור, תביאו לי חברה שעושה כסף עכשיו".
העולם השתנה לנו מול העיניים, לא כי הפסיק לחלום, דווקא כי הוא מפחד מעוצמת החלום אל מול מציאות המימוש.
עד עכשיו, כל מה שעניין את כולם זה "בינה ומי מוכר את השבבים" (כמו אנבידיה). עכשיו? הכסף עובר למי שמשתמש בשבבים האלה כדי ליישם ולעשות כסף.
תחשבו על נגרייה.
עד עכשיו השקענו בחברה שמייצרת את ה-CNC והמסור החשמלי הכי משוכלל. עכשיו אנחנו משקיעים בנגר שקנה את המסור הזה. פתאום הוא מצליח לבנות פי 2 מטבחים ויותר מהר.
הבנקים, המפעלים, הנדל"ן כולם מתחילים להשתמש בטכנולוגיה כדי להרוויח. וזה מה שהכסף הגדול מחפש עכשיו מי כבר ממש את הבינה ומייצר רווח.
🐘 תדע לך כדי להיות סוחר עליך להבין בכדורגל
אז איך עושים כסף? רוב האנשים עדיין תקועים בנוסטלגיה של 2024. הם מחפשים את הדבר הנוצץ הבא. אבל אתם חכמים יותר. קחו דוגמה מעולם הכדורגל כדי לסדר את הראש.
תחשבו על התיק שלכם כמו קבוצה שעולה למגרש. אי אפשר לשחק עם 11 חלוצים שרק רוצים להבקיע גולים כל הזמן.
כשמשחקים ככה, חוטפים בראש ברגע שהיריב תוקף.
צריך גם הגנה חזקה. צריך בלמים שעושים את העבודה השחורה. המניות של "הכלכלה האמיתית" הן ההגנה שלכם. ההן אולי לא יעשו 100% ביום, אבל הן ישמרו עליכם כשהשוק משתגע.
אל תהיו הסוחרים שנשארים אחרונים במסיבה שנגמרה, בגלל איזה פנס תאורה צבעוני שעדיין מסתובב לו.
תצטרפו לאלה שמגיעים למסיבה החדשה. תפתחו את הראש, תסתכלו על כל המגרש. שם מחכה הרווח הבא.
כמו שאמר אחד המאמנים הגדולים, סר אלכס פרגוסון: "התקפה מנצחת לך משחקים, הגנה מנצחת לך תארים."
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 14.1.20226זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
כוחו של ציוץ 14 ינו' 2026
🐘 הוספתי אמ;לק לטובת מי שרוצים תקציר מהיר (כי זמן זה כסף)
ציוץ אחד של טראמפ טרף אתמול את הקלפים והפך נתוני אינפלציה מצוינים ללא רלוונטיים. בזמן שהבנקים מדממים בגלל פחד רגולטורי, הכסף החכם לא יצא מהשוק הוא פשוט ברח לאנרגיה לשבבים.
השורה התחתונה להיום, השוק במאניה דיפרסיה. אל תנסו לתפוס סכינים נופלות בפיננסים ואל תהיו גיבורים בכוח. זה הזמן לחפש את המניות ש"לא אכפת להן" מהחדשות, או פשוט לשבת על הגדר עד שהעשן יתפזר.
🐘 הנה הסקירה המלאה
דמיינו לרגע שאתם משחקים שחמט בטורניר עולמי. אתם מרוכזים, חישבתם חמישה מהלכים קדימה, והכל נראה מושלם. פתאום, באמצע המשחק, היריב שלכם מחליט שהמלכה יכולה לזוז לנקודה מסוימת. לא כי זה בחוקים, אלא כי ככה בא לו כרגע.
זה בדיוק, אבל בדיוק, מה שקרה אתמול בוול סטריט. הסטטיסטיקה מתנפצת לרסיסים מול הפוליטיקה. הסיפור הגדול של אתמול הוא לא תוצאה מספרית, הוא רעיון.
רעיון אחד, שנזרק לאוויר העולם על ידי הנשיא טראמפ, על הגבלת ריבית כרטיסי האשראי ל-10%. משפט אחד פשוט, שהפך את הקערה על פיה ושלח את המגזר הפיננסי לקרשים.
עכשיו, בואו נדבר עלינו לרגע, הסוחרים המקצועיים. אתם הרי עשיתם הכל נכון, הכנתם שיעורי בית כמו שצריך. חיכיתם לנתוני האינפלציה CPI, קראת את דעת המומחים בנוגע לדוחות הצפויים של הבנקים.
ואז, כשראיתם את המסכים נצבעים אדום, הרגשתם צביטה. תסכול, שצורח "אבל הניתוח שלי היה מושלם! הכל סתם קזינו, לא מבין כבר כלום". צודקים הכל כאוס בעת הזאת.
🐘 השוק התעלם מהמתנה שקיבל?
בואו נצלול לעומק הפרדוקס. על הנייר, קיבלנו אתמול את מה שכולנו מייחלים לו. מדד המחירים לצרכן CPI) הראה עלייה מתונה של 0.3%, בדיוק סביב הרצון שלנו. ליבת המדד אפילו הפתיעה לטובה עם 0.2%.
במציאות נורמלית, האלגוריתמים היו אמורים לחגוג, והמדדים היו אמורים לשבור שיאים.
אבל השוק, חברים, הוא יצור ציניות שמאבד עניין מהר מאוד. ברגע שהאיום על רווחי הבנקים וחברות האשראי נכנס לתמונה, האינפלציה הפכה לחדשות של אתמול.
תבינו, ויזה ומאסטרקארד הן לא סתם מניות, הן ברומטר של הכלכלה הצרכנית. כשהן חוטפות מכה של 4% בגלל גחמה רגולטורית, כל הכסף החכם מקפל זנב. וזה המדרון החלקלק שדיברתי עליו.
הפחד הרגולטורי לא נשאר בבנקים, הוא מחלחל. הוא גורם למשקיע הגדול לשאול "או קי, אם זה קרה בפיננסים, מי הבא בתור?".
🐘 המלכודת של ג'יימי דיימון
תראו את ג'יי.פי מורגן JPM, הבנק הגדול והחזק בעולם. הם פרסמו דוחות, והמספרים היו... מעורבים, כמו סלט פירות שאני מכין פעם בשנה, ככה ככה כזה. הרווח למניה היה סביר, אבל ההכנסות פספסו.
במצב רגיל, המניה הייתה יורדת אחוז, אולי שניים. אבל בשילוב עם הציוץ הנשיאותי? קיבלנו צניחה של מעל 4%.
הסוחר האופטימי ראה את הירידה הראשונית ואמר לעצמו "הזדמנות קנייה!". הוא נכנס, והשוק המשיך למעוך אותו למטה. זוהי מלכודת קלאסית של "ערך מדומה".
אתה קונה משהו כי הוא זול היסטורית, אבל שוכח שההיסטוריה השתנתה לפני חמש דקות.
🐘 הרוטציה הסמויה מן העין, איפה הכסף מתחבא?
אבל הנה הטוויסט בעלילה, התופעה שממשיכה מיום ליום בעת האחרונה. הכסף לא התאדה מהשוק אתמול. הוא פשוט עבר דירה.
הפעם בזמן שהבנקים בערו, מישהו אסף את מניות השבבים בשקט. תסתכלו על אינטל INTC ו-AMD. שדרוג המלצה אחד הספיק להטיס אותן למעלה, כאילו אין משבר בעולם.
אינטל מזנקת ב-7%? זה סימן של כוח אדיר, של רעב לסיכון במקומות ספציפיים. וזה לא נגמר שם.
🐘 תראו את סקטור האנרגיה.
הנפט קפץ ב-2.7% וחצה את ה-61 דולר. למה? כי בזמן שאנחנו דואגים לריבית כרטיס האשראי, המתיחות מול איראן שוברת שיאים. טראמפ מבטל פגישות, מדבר על "השתלטות על מוסדות".
והזהב השחור מגיב כמו שהוא יודע, בפחד שמקפיץ מחירים.
זהו השיעור החשוב ביותר בשיטת וויקוף: השוק תמיד מספר סיפור בצורה רוחבית השוק, באמצעות החלקים המרכיבים אותו ולא דרך המדד המספרי.
המוח שלכם
אני רוצה רגע לגעת בנקודה רגישה. כשאתם רואים את הפער הזה פיננסים קורסים, שבבים טסים, נפט רותח. המוח האנושי מחפש סדר בכאוס. הוא רוצה נרטיב ברור פשוט, כזה שקל להבין ולעבד.
אז מה קורה כאן לאחרונה? "השוק עולה" או "השוק יורד". השוק הנוכחי הוא סכיזופרני. הוא גם וגם. והתסכול נובע מהניסיון להלביש היגיון ליניארי על עולם כאוטי רב ממדי.
זה בסדר גמור שהרגשתם מבולבלים אתמול.
זה מובן אם רצה לבצע ללונג על ה-SP500 וקיבל סטירה מהבנקים. החוכמה היא לא להימנע מהסטירה, אלא לא להפוך אותה לנוק-אאוט, לנהל סיכונים להקפיד שהפסדים קטנים.
🐘 איפה אנחנו עומדים הבוקר?
אנחנו בנקודת רתיחה. עוד בנקים מדווחים (סיטיגרופ, וולס פארגו), ואם הם יאשרו את החששות הסקטור הזה עלול לגרור את כולם למטה, ההתנהגות הרוחבית עלולה לשוב.
אמנם אנחנו מחכים לנתוני המדד ליצרן PPI היום. אם גם שם תהיה הפתעה, השקט היחסי שראינו במדדים יכול להפוך לסערה.
שימו לב לטכנולוגיה אם מיקרוסופט ואמזון ימשיכו לגלות חולשה, השבבים לבד לא יחזיקו את העניין והנה עוד סיבה שעלולה לגרום להצטרפות רוחבית.
🐘 הפעולה הנדרשת
אז מה עושים עם כל המידע הזה? קודם כל, מפסיקים לחפש את ה"טרייד המושלם" שייקח את כל הקופה. במצב של "חדשות מתפרצות" (כמו עניין האשראי), הטכני זז הצידה לזמן קצר.
חפשו את המניות שמראות אדישות לחדשות הרעות. אם האנרגיה ממשיכה לעלות גם כשהשוק יורד שם נמצא הכסף הגדול כרגע.
אם השבבים מחזיקים מעמד - זה איתות עוצמה. אל תנסו לתפוס סכינים נופלות בבנקים כרגע. מנייה המגיעה לסטופ לחתוך מיד החוצה. תן לפוליטיקאים לסיים לצעוק. תנו לבוץ לשקוע.
אנחנו, הסוחרים, נכנסים כשהעשן מתפזר והתמונה בגרף מתבהרת.
תזכרו, להיות סוחר זה לא אומר להמר או להצטרף לכל תנועה. זה אומר לדעת מתי לשבת על הגדר ומתי לזהות את ההזדמנות כשהיא בשלה.
היום, יותר מתמיד, סבלנות היא לא סתם מילה יפה היא ממש אסטרטגיית הישרדות.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 13.1.26 - איך ציוץ אחד ריסק את הבנקיםזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
איך ציוץ אחד ריסק את הבנקים, אלה השקט 13 ינו' 2026
עמדתי אתמול בתור לפיצוצייה, רק רציתי מים, לפני פגישה בסניף הבנק היי שם בתוך דיזינגוף סנטר.
הבחור לפניי, טיפוס מבוגר לדעתי לא כך כך ״עמנו״, מסתובב ואומר לי בהטפה של שפיצח את קוד החיים האינסופיים: "תקשיב, אם שותים בשלוקים קטנים תוך כדי הליכה אחורה, המים נספגים ישר לדם".
שתקתי, אבל בראש רצה לי רק מחשבה אחת. כמה מדהים הרצון האנושי להמציא חוקי חיים חדשים רק כדי להרגיש שליטה בכאוס.
אמרתי לעצמי שאסגור את הסיטואציה לכתיבה היום, מתחיל לכתוב ועולה בי צוחק גם בשל הסיטואציה וגם בגלל ״ששוב זה קרה״.
אנחנו חווים חזרה מפוארת של "תופעת הטרמפ-ולינה". מכירים את זה? מושג שהתהווה לי בפה תוך כדי ימי הכתיבה כאן.
זה הרגע הזה שבו דונלד טראמפ זורק איזו פצצה לאוויר, השוק מתכופף לרגע כאילו קיבל מכה בבטן, רק כדי להשתמש באנרגיה הזו ולזנק לגבהים חדשים שעה אחר כך.
בשיטת הפיל יש לנו הרבה טקטיקות מסחר סביב התופעה, בשפה המקצועית היא נקראת תופעת הניעור Shake-out ויש לה אינטרפטציות רבות.
אתמול קיבלנו הדגמה מאלפת נוספת בפיזיקה של התופעה. הנשיא מצייץ שצריך להגביל את הריבית על כרטיסי אשראי ל-10%.
בום. מניות הבנקים חוטפות כאפה מצלצלת. סינכרוני פייננשל צוללת ב-8%, קפיטל וואן נמחקת ב-6%. על פניו? פאניקה.
אבל בפועל? זו הייתה רק המתיחה של הקפיץ כלפי מטה. כי מה שקרה מיד אחר כך הוא בדיוק ההבדל בין סוחר חובב לסוחר מקצוען.
בעוד שהידיים הרועדות מכרו בנקים בהיסטריה, הכסף החכם פשוט אמר "תודה על ההנחה, אבל הכסף הזה צריך לגור איפשהו". והוא לא יצא החוצה למזומן. הוא פשוט עשה סלטה באוויר ונחת במקומות אחרים לגמרי.
מי שפספס, התופעה הזאת או ליתר דיוק מניפולצית השוק הזו חוזרת על עצמה אינסוף פעמים, צריך רק ללמוד לזהות אותה ואיך לנצל אותה בחוכמה.
🐘 כשהדלת נסגרת בבנק, החלון נפתח בוולמארט
תסתכלו על המספרים, הם מספרים סיפור מדהים. סקטור הפיננסים דימם, אבל המדדים המרכזיים? ה-S&P 500 סגר בשיא כל הזמנים (6,977 נקודות). הדאו ג'ונס בשיא חדש.
איך זה הגיוני?
פשוט מאוד. הכסף שברח מהבנקים זרם כמו צונאמי של ביקושים לתוך הטכנולוגיה ומוצרי הצריכה. וולמארט (+3%) נכנסת לנאסד"ק 100 והפכה למקלט הבטוח החדש.
ווסטרן דיגיטל (+5.8%) וסיגייט הוכיחו שהעולם עדיין רעב לאחסון דאטה, לא משנה מה הריבית על הויזה שלכם.
זוהי הרוטציה הקלאסית. השוק לא "נפל". הוא פשוט שינה צורה.
במקום לקרוס תחת העומס של חקירה פלילית נגד יו"ר הפד (כן, גם זה קרה אתמול, והשוק פיהק לזה בפרצוף), הוא מצא נתיבים עוקפים כדי להמשיך את המומנטום. זוהי כוחה של אופטימיות או אולי של חוסר ברירה, בעולם שבו המזומן הוא לא אופציה.
🐘 הזהב מריח משהו שהמניות מנסות להדחיק
אבל רגע, אל תתנו לאופוריה לסנוור אתכם לגמרי. בזמן שהמניות חגגו על הטרמפולינה, משהו שקט ודרמטי קרה במרתף. הזהב.
המתכת הצהובה לא סתם עלתה. היא התפוצצה לשיא היסטורי של 4,615 דולר לאונקיה (+2.5%). תחשבו על זה רגע - מניות בשיא וזהב בשיא באותו הזמן?
זה כמו ללבוש שלייקס וגם חגורה. זה אומר שהשוק קופץ על הטרמפולינה, אבל הוא שם קסדה על הראש.
המשקיעים הגדולים אומרים לעצמם: "אנחנו נהנה מהעליות במניות הטכנולוגיה, אבל נחזיק זהב וניומונט (+3.6%) בתיק, למקרה שהמשחקים של טראמפ מול איראן וונצואלה (שאקסון מוביל חטפה בגללה אתמול) יצאו משליטה".
זה לא פחד, זו זהירות מחושבת, ניהול סיכונים בסיסי. וזה בדיוק מה שחסר לסוחר המתוסכל שרודף אחרי הזנב של עצמו.
🐘 היום ב-15:30: רגע האמת של הטרמפולינה
אז אחרי שהבנו שאתמול היה מופע לוליינות פיננסי, היום אנחנו מגיעים למבחן האמיתי. היום מתפרסם מדד המחירים לצרכן (CPI). הצפי הוא לעלייה מתונה של 0.3%.
אם אתמול הטרמפולינה עבדה על "חדשות רעות = רוטציה", היום זה סיפור אחר. נתון אינפלציה גבוה מהצפוי יכול לקרוע את בד הטרמפולינה.
אם האינפלציה תרים ראש, השוק יתקשה מאוד להתעלם מזה, וחלומות הורדת הריבית יתרחקו עוד יותר.
מצד שני, נתון נמוך? ואנחנו כנראה בדרך הבטוחה לפרוץ את ה-7,000 ב-S&P כאילו אין כוח משיכה.
🐘 אז איך סוחרים את זה בלי לקבל סחרחורת?
חברים, המסר שלי הבוקר הוא חד וברור: אל תנסו להילחם בטרמפולינה.
אם אתם רואים סקטור אחד חוטף (כמו הבנקים אתמול), אל תיבהלו ותמכרו הכל. תחפשו לאן הכסף בורח. אתמול הוא צעק "וולמארט" ו"זהב".
היום הוא אולי יצעק משהו אחר בהתאם לנתוני האינפלציה.
החוכמה היא לא להיות צודק לגבי מה טראמפ יצייץ מחר. החוכמה היא לראות את התגובה, את הירידה המהירה ואת הקפיצה שבאה אחריה ולהצטרף לתנועה כשהיא מתייצבת. השוק של 2026 הוא שוק של הזדמנויות מהירות ורוטציות אלימות.
מי שקופא במקום נדרס או נבהל ויוצא בחופזה להר המזומן, מי שמבין את המניפולציה, מחכה לחתום שלה ופועל בהתאם.
תנשמו עמוק, חכו לנתון ב-15:30, ורק אחרי שנראה כיצד הכסף מגיב לתוצאה, נוכל לפעול בהתאם, חשוב לזכור ולדעת לא תמיד השוק מגיב מיד, לפעמים הוא לוקח רגע להתבוננות ומחשבה, תלמדו ממנו.
אגב, את המים שתיתי בסוף כמו בן אדם נורמלי. בעמידה, עם הפנים קדימה, עם כי תוך כדי חיוך לרגע העברה המחשבה לנסות את מה שהוא אמר, התעלתי על עצמי. הבנתי כי החיים מלאי גורואים שמנסים להסביר לי את סוד חיי הנצח, על ידי כך צריך לשתות מים תוך כדי הליכה לאחור.
לרוויה, יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה שבועית 12.1.2026 - הנדל״ן קפץ, נסדק ממצמץ
למה אני עוצר הכל כדי לכתוב לך
כי יום שני בבוקר הוא 'מלכודת הרעש' הגדולה ביותר. עת כולם מנחשים את הכיוון לפי הכותרות, הכסף החכם כפי שתקרא בסקירה כבר סימן מסלול חדש לגמרי (ומפתיע).
הסקירה הזו היא היתרון הלא הוגן שלך: הדרך שלי לעזור לך לנטרל את הבלבול ולהבין לאן 'הפיל' מכוון את הצעד הבא, עוד לפני שהנר הראשון נצבע."
טרמפ-ולינה מקפיץ את הנדל״ן, אלה השקט 12 ינו' 2026
הבוקר אני רוצה לצייר לכם מעגלים. סרקתי את השוק, ואלו התובנות שעלו לי מאתמול ועד עכשיו, בזמן שרוב הסוחרים היו עסוקים בלנתח כל "טיק" במדד הנאסד"ק. באופן מוזר, כמעט אינטואיטיבי, העין שלי לא נמשכה לטכנולוגיה הנוצצת.
היא נמשכה למשהו ארצי הרבה יותר, כבד יותר, כמעט אפור. ראיתי את סקטור הנדל"ן ITB מזנק ב-6.3%. ראיתי את מניות הבנייה, כמו לנאר Lennar ו-D.R. Horton, טסות ב-8% ו-9% כאילו היו חברות סטארט-אפ בשיא שנות הבועה.
הסטת מבט קטנה לפינה אחרת במסך, למדד המניות הקטנות, הראתה לי שהראסל 2000 משלים עלייה של כמעט 6% מתחילת השנה.
באותו רגע הבנתי שהסיפור שאני מספר לעצמי על השוק הזה חייב להשתנות.
אני רגיל לשיחות מסדרון ולקבוצות וואטסאפ, שם אני קורא "לא-סוחרים" שטוענים בביטחון שהשוק "גבוה מדי" או "מסוכן מדי".
אבל כשאני רואה את הכסף זורם בעוצמה כזו דווקא לסקטורים הכי רגישים לריבית ולכלכלה הריאלית, אני מבין משהו אחר לגמרי. אני מבין שהכסף החכם לא בורח; הוא פשוט מחליף כתובת.
הבוקר אני רוצה לקחת אתכם למסע אל תוך ההיגיון הזה, דרך שלושה מעגלים, כדי שתבינו למה מה שקרה ביום שישי בנדל"ן הוא המפתח להבנת התיק שלכם לשבוע הקרוב.
המעגל הראשון' כשהפוליטיקה פוגשת את הבלוקים
בואו נפרק את המתח. למה דווקא נדל"ן? ולמה עכשיו? ביום שישי פורסם דוח תעסוקה שהיה, על פניו, אכזבה. רק 50,000 משרות חדשות. בעבר, נתון כזה היה גורם לי לכווץ גבות בדאגה ממיתון.
אבל הפעם, זיהיתי תנועה אחרת מתחת לפני השטח. תנועה שהיא תוצאה ישירה של התערבות כירורגית.
הנשיא טראמפ עשה מהלך שרבים לא הבינו את עוצמתו בזמן אמת. הוא נתן הוראה לרכוש אג"ח משכנתאות בהיקף של 200 מיליארד דולר דרך פאני-מיי ופרדי-מק.
זה לא סתם ציוץ; זו הזרמת חמצן טהור לריאות של שוק הדיור. כשאני רואה מהלך כזה, אני לא שואל "האם זה הוגן?" או "האם זה נכון כלכלית?".
אני שואל שאלה אחת פשוטה: "לאן הכסף הזה יגיע?". והתשובה מרוחה על המסך' הכסף נחת וינחת אצל הקבלנים.
השוק הבין מיד שיש כאן "מקור" חדש שמבטיח נזילות, הפחד מעליית הריבית התפוגג כלא היה. זו הסיבה שהראסל 2000 מוביל את השוק. אפקט ה"טרמפ-ולינה" מקפיץ את מי שמקבל תמריצים ישירים, ולא רק את מי שמבטיח עתיד טכנולוגי ורוד.
המעגל השני, חידת הטכנולוגיה המוזרה
מתוך המעגל של הנדל"ן, הרחבתי את המבט חזרה לטכנולוגיה. מה שראיתי שם רק חיזק את התיאוריה שלי.
הייתי מצפה שאם הכסף עובר ל"ערך" Value, הטכנולוגיה תסבול. אבל זה לא מה שקרה. מדד השבבים עלה, אבל מי הוביל אותו? לא רק הכוכבות הרגילות. ראיתי את סנדיסק Sandisk שזינקה ב-12% ואת אינטל ב-10%.
תחשבו על זה רגע. אינטל? המניה שכולם כבר מיהרו להספיד?
פתאום נפל לי האסימון: השוק לא מחפש רק "צמיחה בכל מחיר". השוק מחפש "סיפורי התאוששות".
המשקיעים הגדולים, אלו שאני בהכשרת המסחר שיטת הפיל מכנה "הכסף החכם", סורקים את השטח ומחפשים נכסים שנשארו מאחור. הם מבינים שיש שם ערך אמיתי שעדיין לא מתומחר.
הראלי הזה רחב הרבה יותר ממה שנדמה. הוא לא עומד על רגל אחת, אלא על יסודות רחבים של סקטורים שלמים שמתעוררים לחיים.
המעגל השלישי, הפחד המדומה וההזדמנות האמיתית
ועכשיו, אני מגיע למעגל החיצוני ביותר, מעגל השבוע הקרוב. היומן הכלכלי מציב ה"מוקשים" השבועיים: מדד המחירים לצרכן CPI מחר, ומדד היצרנים (PPI) ברביעי.
באופן טבעי, האינסטינקט הראשוני שלי ושל רוב הסוחרים הוא להיכנס להמתנה. "השוק בשיא", אני לוחש לעצמי, "כל נתון אינפלציה מפתיע יכול לערער את המגדל הזה".
אבל אז אני נזכר ביום שישי. אני רואה איך השוק לקח נתון תעסוקה חלש ומינף אותו לכניסה, נכון טרמפ-ולינה יש לו תרומה לא קטנה ועדיין.
אני מבין שהסנטימנט עשוי להימשך. אנחנו נמצאים ב"שוק של קונים". בשוק כזה, חדשות רעות הן תירוץ למימוש קצר, וחדשות טובות הן דלק סילוני. אני לא מפחד מהתנודתיות של יום שלישי; אני מחכה לה.
בשיטת וויקוף, אנחנו מחפשים את ה"ניעור" Shakeout.
אם מחר, בעקבות ה-CPI, אראה ירידה חדה במדדים אבל המחזור יהיה נמוך והמחיר ייעצר על תמיכה, אדע בסבירות גבוהה שזו לא מפולת. אדע שזו הזדמנות לאסוף סחורה מידיים רועדות, בדיוק כמו שהמוסדיים עשו ביום שישי עם מניות הבנייה.
המסקנה והדגש שלי ביומן האישי שלי
מסקנה אישית שלי היא לחזור שוב לאמן את שריר הקשב, בתוך בליל הרעש המנסה להסיח את דעתנו, המון דברים פספסתי, דחיתי בשל הרעש, צריך ליצור שקט וקשיבות.
אז מה אני עושה עם כל המידע שהשקט של סוף שבוע יצר לי בראש? קודם כל אני מפסיק לנסות לנחש "מתי זה יגמר" ומתחיל להקשיב למה שהגרף שהמציאות מספרת לי. אני מבין שהכסף מסתובב. הוא יצא מקצתו מהביג-טק ועבר לראסל 2000 ולנדל"ן.
הוא מחפש את המקומות שבהם ה"טרמפ-ולינה" שמה את הכסף שלה.
השבוע, לפחות לעת עתה, אני לא הולך לחפש את השורט על השיא. זה משחק מסוכן כשיש פיל של 200 מיליארד דולר שרק נכנס לחדר בחדר.
במקום זה, אתמקד ברוחב השוק. אחפש את המניות שמראות עוצמה יחסית בזמן שהמדד יתממש. אעקוב אחרי הסקטורים ה"משעממים".
מזמן עת קראתי את התנך לסוחרים שנכתב על ליוורמור הבנתי שצדקנות היא לא ערך מועיל במסחר לרוב אף מזיק, ההיגיון היחידי ששולט בשוק הוא שלנו הוא הגיון השוק, הייתי אמירה חוזרת שלו.
קשיבות ומיקוד תמיד ינצחו את עקשנות.
ההגנה שלנו על ההיגיון הפרטי מזיקה. אנחנו "מסבירי למה", שבונים חפיר עמוק סביב העמדה שלנו בשם הצדק, נשארים עשירים בטיעונים לוגיים, אבל עם כיסים ריקים. הפתרון הוא להקשיב לג׳סי ״השוק תמיד צודק״. אני בוחר להישאר בקשיבות ולזרום עם הכסף.
שוב ושוב אני מבין ששיטת הפיל מנצחת, בכל פעם שהקפדתי על הצטרפות לתהליך בסמן הימני הרווחתי כסף, גם בעת שזה היה ״לא הגיוני״.
בסוף הכל פשוט, חוקי ההיצע והביקוש מנצחים, שהכסף זורם למקום מסוים הוא יודע למה הוא זורם לשם, אנחנו נדע זאת רק בהמשך, התפקיד שלנו כסוחרים הוא לא להבין את הלמה, אלה לזהות לאן? בהתעלם מהלמה.
שבוע טוב ומבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 09.01.26זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
לפעמים הבעיה היא לא הרעש, אלה השקט 09 ינו' 2026
יש לי לא מעט רגעים בחיים בהם משהו יוצא מאיזון, לא דרמה, לא פיצוץ. כיסא קצת עקום, תמונה שתלויה מילימטר עקום מדי, או פעולה מסחרית שנעשית בזמן הלא נכון. אני ממשיך הלאה, אבל משהו בכסא העקום מציק לי ואפילו התמונה העקומה לרגע גונבת לי את הדעת.
הרגעים האלה לא דורשים תיקון מיידי. הם דורשים תשומת לב כדי להפסיק לגנוב לי תשומת לב. בכל הפעמים בהם התעקשתי להתעלם מהם גיליתי מאוחר יותר שהבעיה לא נולדה עכשיו, היא פשוט חשפה לי באג במקום אחר בחיי.
🐘 המדדים מסרבים להגיע להסכמה
חשוב לי שקוראים את הדברים זה יהיה כמו קריאה המשכית. כי אתמול הוא המשך לימים קודמים בהם השוק לא סיפק תשובה. הוא סיפק ויכוח. מדדים גדולים לא הלכו יד ביד, סקטורים משכו לכיוונים שונים, התחושה הכללית הייתה של “משהו קורה, אבל לא ברור בדיוק מה”.
הסברנו שזה לא בלבול, זו חלוקה מחדש. כסף לא יצא מהשוק, הוא פשוט הפסיק לעמוד במקום אחד. לכן מי שמחפש כיוון חד ורוחבי בימים כאלה, מפספס את הקשר הרחב.
סוחרים מרגישים כאן חוסר נוחות. זה טבעי. המוח אוהב סימטריה, והשוק לאחרונה סירב לספק אותה, למעשה השוק סיפק חוסר סימטריה שהתכנס אתמול לתוך סוג של ממוצע אפס.
🐘 הרוטציה
ראינו תנועה לסקטורים שפחות מרגשים את הדמיון ויותר מרגשים בעת הם יוצרים תוצאה במאזן. אנרגיה, תעשייה. לא כותרות, אלא משקל ושווי.
זו לא בריחה מטכנולוגיה, אלא איזון ריכוז היתר. השוק לא אומר “טעינו או נגמר”, הוא אומר “בואו נתאזן וננשום”. זו היא הדרך שלו למנוע נקודות עיוות באופן מתמשך.
הסוחר האופטימי המתוסכל נוטה לפרש את זה כ”משהו לא עובד”. בפועל, זה סימן שהשוק עובד טוב מאוד, אפילו יותר מדי טוב.
🐘 המניה של כולם או שכולם?
מניית NVIDIA המשיכה להיות במרכז השיח, גם כשלא הייתה הדרמה של היום. לא בגלל מה שהיא עשתה אתמול, אלא בגלל מה שהיא מייצגת כרגע. היא הפכה ממניה למושג.
וזה בדיוק המקום שבו הסיכון משתנה צורה. לא במחיר, אלא בציפייה. כשהמניה הופכת למדד רגשי של השוק כולו, כל תזוזה קטנה נטענת במשמעות, כאילו בהודעה אחת שלה, היא הופכת ממניית בינה למניית תעשיית רכב המפרה "הסדרי" שוק קיימים.
מי שמביט עליה דרך המשקפיים של וויקוף לא שואל אם היא תמשיך לעלות. הוא שואל מי עדיין קונה אותה כאן? ולמה?. זו לא שאלה שמלהיבה, אבל היא זו שמחזיקה תודעה והבנה יציבה לאורך זמן לשאלת העל לאן פני השוק?.
🐘 התשואות ומחירי הנפט מה מספרים?
העלייה בנפט והטיפוס בתשואות לא היו מנותקים זה מזה. הם שיחה שקטה על אי־ודאות. לא פחד, אלא חוסר הבנה סופי של המצב הנוכחי.
חשוב לדעת הנפט לא עלה כי מישהו נבהל. הוא עלה כי העולם שוב פחות צפוי.
התשואות פשוט מגיבות לאותה תחושה בדיוק, בכל פעם מזווית אחרת, בסוף הממשל רוצה מחירי אנרגיה נמוכים וזאת הסיבה העיקרית לפעולות הגיאופוליטיות שלו, בדרך יש רעשים.
🐘 נתון היום
דו”ח התעסוקה היום יקבל את אור הזרקורים, אבל הוא יספר את כל הסיפור. השאלה לא תהיה מה התוצאה, אלא איך השוק מתנהג אחרי שהוא נרגע לאור התוצאה.
לעיתים התגובה האמיתית מגיעה שעה, יום או אפילו יומיים אחרי. זה לא עיכוב, זה עיכול. מי שמבין וזוכר זאת מפסיק להתרגש מהשנייה הראשונה בה גדודי האלגו מופעלים.
בסגנון המסחר שלי, בו אני מלמד ומחנך את הסוחרים שלי להצטרף בעת מתחיל עיכול הדברים ולא בשניות בה האלגו עובר למצב דלוק ומפעיל שדה מגנטי ומשבש את מחט מצפן השוק.
יש כאן הצעה להאט. להפסיק לחפש ודאות במקום שבו יש מבנה יציב של תהליך להיצמד למבנה. אני מבין את הנטייה של סוחרים רבים, זה טבעי להיצמד למניות הגדולות כשהרעש חזק.
אבל זה גם טבעי לגלות שהן לא תמיד המקום הנכון להיות בו ככל שאתה רוצה תשואה מנצחת שוק.
🐘 אני חוזר רגע לכסא שלי
אותו כיסא שכבר לא מיושר שהזכרתי בהתחלה לא דורש להחליף חדר. הוא דורש לישר רגל אחת או שלושת האחרות.
אני יודע שזה נקרא קצת טיפשי או כאילו מובן מאליו, הסיבה שאני כותב זאת היא כמות הסוחרים שכל שנייה מחליפים חדר, על כל נדנוד כסא החיים שלהם.
הכסא קצת רועד לא יציב, הם משליכים זאת לחדר, במקום להבין את רגע את האנטומיה הפשוטה של כסא.
השוק עכשיו במקום דומה. לא צריך סיפור חדש, אלא התאמה קטנה בזווית התבוננות והמחשבה על השוק ולהמשיך להנות ממנו.
שבת שלום שקטה ומבורכת
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 08.01.2026 - החיים הסודיים של התיק שלךזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
החיים הסודיים של התיק שלך, 08 ינו' 2026
יש רגע מסוים ביום, המתרחש בדרך כלל כמה דקות אחרי פעמון הסגירה בוול סטריט הרעש נרגע. הרגע בו נכנסים לאפליקציה מתעדכנים איך הסתיים לו עוד יום מסחר.
בחוץ, העולם רועש בכותרות על "שיאים חדשים במדדים" ועל "יציבות כלכלית מפתיעה", והפרשנים בבלומברג מחייכים כאילו הכל מתנהל על מי מנוחות.
אבל בפנים, בתוך הלב הפועם והנסתר של קהילת הסוחרים שלי, מתגלה מציאות מורכבת וסוערת. לא סתם עוד יום של מספרים ירוקים או אדומים, אנשים שונים, גישות שונות.
אתמול, השוק פעם כמו מאהב מתוחכם, לעיתים מאהב אכזר, שפיצל את הסוחרים לשני מחנות רגשיים נפרדים לחלוטין. כל אחד מהם חווה חוויה מטלטלת ופרטית מאוד שלא תמיד נוח לדבר עליה.
מצד אחד של המתרס, היו אלו שזכו לליטוף המענג והנדיר של ההצלחה המסחררת, ומצד שני, אלו שחשו את הכתף הקרה, המנוכרת והמכאיבה של הדחייה.
🐘 שני חדרים כמשל
בחדר הראשון, דרי העונג האסור של להיות צודק בעיקר כשאחרים טועים
בואו נתחיל איתם, הקבוצה המאושרת שסיימה אתמול את היום עם חיוך קטן, כמעט ממזרי, בזווית הפה. אם החזקתם בתיק את מניית אלי לילי LLY שזינקה ב-4.14% או את AbbVie שהוסיפה 4.24%, ושמעתם את החדשות המרגשות על הרכישות הגדולות והמיזוגים, אתם יודעים בדיוק על איזו תחושת עליונות אני מדבר.
ראיתם את Ventyx VTYX מזנקת ב-36% בגלל הצעת רכש מפתיעה והרגשתם זרם חשמלי של סיפוק עובר בגוף, כאילו השוק לחש לכם סוד שרק אתם מסוגלים לשמוע.
זה לא רק הכסף, נכון? בואו נודה על האמת הפסיכולוגית העמוקה יותר שמניעה אותנו.
זו התחושה האינטימית, כמעט הנרקיסיסטית, שאתם מבינים את השפה הסודית של השוק טוב יותר מכולם כאילו ושיש לכם את היכולת לראות את הנולד, בעיקר היכולת והאומץ לפעול, ממש כמו האומץ שנדרשנו היי פעם לפנות למישהי לא מוכרת.
כל זה בזמן שהעדר נבהל מהכותרות הפוליטיות ומהרעשים הגיאופוליטיים, אתם לעומת זה הייתם מחוברים לתשוקה האמיתית והבסיסית ביותר של הכסף.
צמיחה, מיזוגים, וטכנולוגיה שמשנה את העולם, כל מה שהזכרנו כאן לאחרנוה.
ראיתם את אנבידיה (NVDA) עולה ב-1.03%, את מיקרוסופט מוסיפה 1.04% ואת גוגל מזנקת ב-2.52%, וחשבתם לעצמכם שאתם נמצאים במקום הנכון ביותר על הפלנטה.
ראיתם איך המניות הללו מושכות את הנאסד"ק למעלה (0.16%+) כמעט לבדן, והרגשתם שאתם חלק ממועדון סגור, אקסקלוסיבי ומנצח.
יש בזה סוג של עונג בריא וממכר, הידיעה עצמית פיצחתי את הקוד, אני רוקד בקצב הנכון בעוד האחרים דורכים אחד לשני על הרגליים.
כשאני כותב את המילה ריקוד, אני קצת מתכווץ, כי אני אולי לא אנה ארונוב, אבל כשהשוק מנגן את המנגינה שלי אז לרוב אני יודע לרקוד באופן שגורם לקרובים אלי להביט לחייך ולומר ״וואלה״.
התיק, שצמח אתמול הוא ההוכחה שבחרתם נכון במניות ולא נכנעתם לפחד משתק.
תתענגו על הרגע הזה, מותר לכם ואף רצוי; זוהי האורג..מה המקצועית של הסוחר, הרגעים הנדירים שבהם התוכנית האסטרטגית, האינטואיציה החדה והמציאות בשטח מתחברים לכדי שלמות ירוקה.
יום בו התיק מחייך בירוק למרות המבט האדמוני של מדדי השוק, המגיע מהחדר של דרי החדר השני.
🐘 מה קורה החדר השני
אז באותו זמן בדיוק, מעבר לקיר הדמיוני של חדר המסחר, ישבו סוחרים אחרים, אינטליגנטיים, מנוסים ומחושבים לא פחות מכם. עבורכם, הערב של אתמול נצבע בצבעים אחרים לגמרי, והתחושה השלטת הייתה של חוסר אונים.
התחושה המרכזית הייתה של בגידה, כאילו מישהו שסמכתם עליו החליט להפר את האמון בעת שדווקא מצופה ממנו שיא התמיכה והנאמנות.
הלכתם על "בטוח", בחרתם במניות ביטחוניות (Defense) ובמניות תעשייה יציבות מתוך מחשבה רציונלית וסולידית.
בניתם על הגיון בריא, על הצורך הקיומי בביטחון ועל כך שהעולם שלנו רק הופך למסוכן יותר מיום ליום. ואז, ברגע אחד של גחמה פוליטית, המציאות סטרה לכם בפנים ללא כל אזהרה מוקדמת.
הציוץ של הנשיא טראמפ ב-Truth בו הצהיר כי הוא אוסר דיבידנדים ועוצר רכישות עצמיות לחברות ביטחוניות - היה כמו בן זוג שפתאום משנה את הכללים באמצע מערכת היחסים, משאיר אתכם המומים ופגועים.
לראות את התעשייה צוללת ב-1.9% זה לא סתם "הפסד כספי" או עוד מספר אדום בגיליון אקסל קר. כשהם מביטים על יושבי החדר הראשון זה הרגיש להם עלבון אישי, מעליב.
וכאילו זה לא מספיק כדי לשבור את הרוח, באה ונצואלה עם עסקת הנפט הענקית שלה (30-50 מיליון חביות שיוזרמו לארה"ב), וציננה את סקטור האנרגיה תוך שהיא גוררת את מחירי הנפט לירידה של 2%.
מביטים על המדד השוק נסחר בשיא, רואים את החיוכים של מחזיקי הטכנולוגיה או הבריאות ואז מורידים מבט לתיק המדמם שלכם, הפער הזה שורף בנשמה.
אתם שואלים את עצמכם את השאלות הקשות ביותר, למרות שהם שאלות אישיות, למרות שאין לכך שום משמעות לגבי מי אתם באמת.
אני רוצה להגיד לכם משהו הכי כנה שיש, מלב אל לב, ולשחרר אתכם מתחושת האשמה הזו: זה לא אתם, זה הוא.
השוק אתמול היה במצב רוח בוגדני וקפריזי במיוחד לרוב הסקטורים והענפים, כנראה שמשהו חשוב לחש ״רק שנהיה בריאים״, כי זה הסקטור היחידי שעלה.
🐘 שתי אמיתות שחיות יחד
אז איך אנחנו מגשרים בין שתי החוויות הקיצוניות והמנוגדות האלו המתקיימות לפעמים באותו יקום? איך ייתכן שבאותו שוק, באותה שעה ובאותה כלכלה, מתקיימת גם אופוריה מוחלטת של מחזיקי הטכנולוגיה והפארמה וגם הדיכאון העמוק של מחזיקי התעשייה?
תסתכלו עמוק לתוך ה-Market Breadth רוחב השוק, הנתון הטכני הזה שלא משקר לעולם ומספר את הסיפור האמיתי. בבורסת ניו יורק (NYSE), על כל מניה אחת שעלתה אתמול וחגגה את הניצחון, כמעט שתיים ירדו ובכו ליתר דיוק 991 מניות עולות מול 1741 מניות יורדות.
השוק הוא לא גוף אחד אחיד כמו שנדמה לנו לעיתים; הוא יצור מרובה אישיויות, סכיזופרני כמעט, שמחליף מצבי רוח במהירות מסחררת.
הוא יכול להיות המאהב הנדיב ביותר למי שהחזיק את ואלרו VLO שעלתה ב-3.14% (כי נפט זול זה חומר גלם מעולה עבורה), ולפנק אותה במתנות ורווחים. ובאותה נשימה ממש, הוא יכול להיות האב המעניש, הקשוח והבלתי מתפשר למי שהחזיק את מפיקות הנפט הגדולות שסבלו מירידת המחיר.
הוא יכול לחבק בחום את מי שהחזיק את מניות הפארמה הגדולות שנהנו מגל המיזוגים, ולהתעלם בקרירות מוחלטת ממי שהחזיק בבנקים (סקטור הפיננסים ירד ב-1.4%).
היא מזכירה שההצלחה שלנו היא תוצאה של מיקום ספציפי נכון בזמן הנכון, בחירה מדויקת בתוך הכאוס ולא שליטה אבסולוטית על השוק.
🐘 חשיפה ויכול הפיגעות
ואם אתם בצד המאוכזב, אני מבקש מכם בקשה אישית, אל תסתגרו בתוך עצבות או באסה ואל תלקו את עצמכם. התיק שלכם חטף מכה מאירוע פוליטי חולף רעש רקע, לא מכישלון עסקי של החברות או מחוסר הכישרון שלכם, אנחנו בעידן הטרמפ-ולינה.
השוק הוא מערכת יחסים לטווח ארוך, מערכת יחסים מורכבת, תובענית ומלאת יצרים שלא נגמרת לעולם.
יש בה ימים של תשוקה סוערת וחיבור מושלם שגורמים לנו להרגיש מלכי העולם, ויש ימים של ריחוק, קור, אי-הבנה וכאב.
סוחר האמיתי, מצליח לשרוד ולפרוח לאורך שנים ארוכות, זה שיודע להכיל את שתי הקצוות האלו בנפשו המורכבת. הוא יודע לומר לעצמו "אתמול הייתי בצד הצודק" בלי שחצנות הרסנית שתפיל אותו מחר או "אתמול הפסדתי" בלי רחמים עצמיים מיותרים שישתיקו אותו בעת הבאה הנדרשת.
כי בסופו של דבר, הכסף הוא רק האמצעי, רק כלי המשחק בלוח השחמט הענק הזה.
הסיפור האמיתי הוא היכולת שלנו לעמוד מול המראה, מול התיק, ומול עצמנו, ולקבל את כל מה שאנחנו רואים שם את הירוק ואת האדום, את החיוך ואת הדמעה - באהבה ובבהירות צלולה, לקראת קבלת ההחלטה הבאה.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
נ.ב
להפסיק להעיר לי על שגיאות כתיב, זה הדרך שלי להסתיר חסרנות נוספים שלי
סקירה יומית 07.01.26 - אוטו מנייהזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
אוטו מנייה, 07 ינו' 2026
יש ימים בשוק ההון שהם כמו איזה הצגת תיאטרון מתוחכמת במיוחד. בקדמת הבמה, הזרקורים מסנוורים, המוזיקה רועשת, והשחקנים הראשיים רוקדים לקול התפעמות שלנו, בחלקים אחרים של במה קוראים דברים נוספים, הרוב לא מביט.
כך אתמול ראינו את הדאו ג'ונס וה-S&P שוברים עוד שיאים, והכותרות חגגו את תחילת השנה החזקה. אבל אם אתם סוחרים שחיים את השטח, בטח הרגשתם שמתחת לרעש הכללי, האדמה זזה בכיוונים מפתיעים.
הסיפור האמיתי של אתמול לא היה בשיא החדש של המדד, אלא בדרמות הקטנות יותר שעיצבו את תזרים המזומנים. זה היה יום שבו ראינו התנגשות חזיתית בין תפיסות עולם, ובריחה שקטה של ההון החכם למקומות שאף אחד לא מדבר עליהם בטיקטוק.
אם הרגשתם מבולבלים אתמול, זה בזכות שהשוק ממשיך את הביקושים במקומות שהזכרתי אתמול; לא רק בחלומות על מה שעשוי להיות אלה בעיקר על במקומות שזה כבר קורה.
🐘 אנבידיה דורכת לטסלה על האצבעות
הדרמה המרכזית התרחשה אתמול בעולם הטכנולוגיה. אנחנו רגילים לחשוב על חברות הענק הללו כעל איים נפרדים של הצלחה, אבל האמת היא שזה אוקיינוס אחד צפוף מאוד.
אנבידיה, המלכה הבלתי מעורערת של ה-AI, החליטה שהיא לא מסתפקת בלהיות המוח מאחורי הקלעים. היא השיקה את פלטפורמת "רובין" שלה, ובאופן ספציפי יותר, מערכת נהיגה אוטונומית שמאיימת ישירות על הבייבי של אילון מאסק.
השוק, שהוא מכונה אכזרית של קיזוז סיכונים, הגיב מיד.
טסלה חטפה סטירה מצלצלת וירדה ב-4%, לא בגלל שהמכוניות שלה פחות טובות פתאום, אלא בגלל שהנרטיב של "המובילה הבלעדית באוטונומיה" נסדק וזה היופי הציני של השוק: התנועות והזרימה של כסף למקומות מבטח.
מי חגגה מהצד? אובר, שזינקה ב-6%. מבחינתה, ככל שיש יותר תחרות על טכנולוגיית נהיגה אוטונומית, כך העלות של צי מוניות רובוטיות עתידי ירד.
ליי זה שיעור מאלף באיך כותרת אחת מייצרת תגובת שרשרת של מנצחים ומפסידים, בלי קשר לדוחות הכספיים של הרבעון האחרון.
🐘 הבריחה אל האפור
אבל בזמן שכולם היו עסוקים בכותרות הענקים ובזמן שאנבידיה עצמה בכלל נחה (ירדה חצי אחוז, כי החדשות כבר היו מהוונות במחיר), קרה משהו מעניין הרבה יותר.
משהו שרק מי שמכיר ויודע לחפש את ההליכות הפיל או בשפה המוכרת ליתר הליכת "האיש המורכב" של וויקוף. הכסף החכם, זה שמזיז את השוק באמת, ניצל את הרעש כדי להמשיך ולבצע רוטציה שקטה.
לאן הוא הלך? למקומות הכי "משעממים" שיש.
סקטור החומרים וסקטור הבריאות נתנו בראש עם עליות של 2% כל אחד.
תחשוב על זה רגע.
ביום של שיאים טכנולוגיים, חברות כרייה, כימיקלים ותרופות עשו תשואה טובה יותר מהנאסד"ק. למה זה קורה? כי השוק מחפש חפיר, מחפש מבצר.
הראלי הזה לא יכול להישען לנצח רק על שבבים ובינה מלאכותית; הוא חייב רגליים יציבות בכלכלה האמיתית. המוסדיים מבינים שהערך האמיתי כרגע לא נמצא במניות שכבר עשו 200% בשנה, אלא באלו שעדיין נסחרות במחירים הגיוניים.
זוהי הצבעת אמון משמעותית בבריאות הכללית של השוק, הרבה יותר מעוד שבריר אחוז במדד הדאו ג'ונס.
🐘 תובנת הפיל
אז איפה זה פוגש אותנו, הסוחרים שרוצים לייצר רווחיות עקבית ולא רק לרדוף אחרי זנבות של כותרות? זה הרגע שבו צריך להפעיל את האינטליגנציה הרגשית.
הנטייה הטבעית היא להישאב לדרמה של טסלה ואנבידיה, לנסות לנחש מי תנצח בקרב הזה.אבל הגישה המקצועית, הבוגרת, היא להבין שהקרב הזה הוא רק הסחת דעת.
ההזדמנות הגדולה באמת נמצאת במעקב אחרי הכסף השקט שעובר לסקטורים המסורתיים. אנחנו רואים כאן תהליך קלאסי נמשך של איסוף סחורה במקומות שהציבור הרחב עדיין לא גילה מחדש.
זה לא סקסי כמו AI, וזה לא מייצר כותרות מפוצצות, אבל זה בדיוק סוג המסחר שבונה תיקים יציבים לאורך זמן.
השוק מספר לנו בבירור "אני מתרחב".
הירידה הקלה בתשואות האג"ח אתמול רק מחזקת את התיאבון לסיכון מדוד, לא רק לסיכון ספקולטיבי וזאת למרות נתוני כלכלה בינוניים אם לומר בעדינות.
🐘 הצעד הבא
אז מה עושים היום? קודם כל, מורידים את הווליום של החדשות הרועשות. אם אתם מחזיקים בטסלה, אל תיכנסו לפאניקה, אבל תבינו שהסביבה התחרותית השתנתה.
אם אתם מחפשים את הטרייד הבא, אולי הגיע הזמן להפסיק לחפש אותו רק בתוך שבע המופלאות.
תפתחו את הגרפים של חברות החומרים, התעשייה, והבריאות. חפשו שם את המבנים השקטים, את התבניות שרק מתחילות להתעורר. שם, הרחק מאור הזרקורים, נמצא יחס הסיכוי-סיכון הטוב ביותר כרגע.
זה דורש סבלנות, וזה דורש נכונות לפעול בניגוד לאינסטינקט העדר שרץ אחרי הקשקשת ברשת של החבר מהעבודה המספר על נפלאות התיק שלו.
אנחנו יודעים, הפיל צועד לאט, בשקט, ובטוח - ובסוף הוא זה שמגיע ליעד כשהאחרים התעייפו מהריצה. תהיו חכמים, תהיו ממוקדים, תנו לכסף המשעמם לעבוד בשבילכם.
כי בסוף החיים הם לא רק חלומות ופוטנציאל צמיחה, הוא בסוף גם מה מנביט וצומח בפועל.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 06.01.2026 - העיוורון לשינויזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
עיוורון שינוי, 06 ינו' 2026
ישנו מושג בפסיכולוגיה שנקרא "עיוורון שינוי". זה קורה כשאתה מסתכל על תמונה, משהו מהותי משתנה בה, אבל המוח שלך, שכל כך עסוק בלחפש את מה שהוא רגיל לראות, פשוט מוחק את השינוי.
אתמול, השוק עשה לכולנו תרגיל מבריק ב"עיוורון שינוי", אחד מסוגי המניפולציה הנפוצים של השוק, המענה אליו הוא מודעות וגמישות שכלית. המדדים עלו. הדאו ג'ונס חגג שיא כל הזמנים. הכותרות זעקו "אופטימיות".
אבל מתחת לפני השטח? מתחת לסיפור הכיסוי של הצבע הירוק? התחוללה רעידת אדמה שקטה שמשנה את חוקי המשחק לשבועות הקרובים. רוב הסוחרים ראו אתמול "יום עליות".
הסוחרים המתוחכמים ראו אתמול אירוע נזילות.הם ראו איך "האיש המורכב" The Composite Man של וויקוף, ממשיך לנצל את האופוריה כדי להחליף סחורה: הוא מוכר את החלומות של אתמול כדי לממן את המציאות של מחר.
אם הרגשת שהתיק שלך לא זז בקצב של המדד, זה לא באג במערכת. זה הפיצ'ר. וזה בדיוק מה הפנימיות שאני רוצה להסביר עכשיו.
🐘 הסיפור האמיתי מאחורי הקרקס של מדורו
בוא נדבר על הפיל שבחדר ונצואלה. ברמה הראשונה, מצד המחשבה הפשטנית, המשוואה נראית ככה: נשיא דיקטטור נתפס -> ארה"ב תיכנס לשקם -> בוא נקנה מניות נפט ושירותי קידוח מה עוד טראמפ אמר שישקיע מיליארדים בעניין.
יופי. זה מה שכתוב בעיתון. אבל בוא נצלול עוד שכבה של מחשבה. האם האלגוריתמים של בלאקרוק וגולדמן זאקס באמת חיכו לראות את מדורו באזיקים כדי להבין שיש לוונצואלה נפט?
ברור שלא.
הכסף החכם כבר בנה את הפוזיציות האלה בחודשים האחרונים, בשקט, מתחת לרדאר מי שיודע לקרוא את הגרפים כמו דניאל שהקפיץ את העניין במפגש הסוחרים הקבוע שלנו בימי ראשון.
כך שהאירוע של אתמול/שלשום "החדשות המרעישות", היה בסך הכל הטריגר לשחרור.
זה היה הצלצול שסימן לקהל הרחב להיכנס פנימה, כדי שהמוסדיים יוכלו להתחיל לשחרר סחורה לתוך הביקוש הגואה. כשאתה רואה את Valero VLO קופצת ב-9%, אתה לא רואה "הזדמנות קנייה".
אתה רואה את סוף המהלך של מי שידע קודם. חשיבה מהרמה השנייה שואלת: מה המשמעות של הצפת השוק בנפט ונצואליאני בעוד חצי שנה? האם זה לא אמור לקרר את מחיר הנפט בטווח הארוך?
הפרדוקס הוא שסקטור האנרגיה עלה אתמול על ספקולציה של עלויות תשתיות הנפט ולא על מחיר הסחורה. בקיצור השוק קנה אתמול "תשתיות", לא "נפט".
רוטציה היא לא "נטישה", היא "תדלוק"
בוא נסתכל על מה שקרה לטכנולוגיה.אנבידיה, אפל, ברודקום כולן נחו. הסוחר המבוהל חושב: "האם ה-AI מהוון כרגע לשווי הנוכחי שלו ועוד קצת? האם כך הדבר אז הכסף בורח?".
לעומתו הסוחר האסטרטגי מבין: הכסף לא בורח, הוא מתפזר. כדי ששוק שורי יחזיק מעמד לאורך זמן, הוא חייב בסיס רחב. אי אפשר לבנות גורד שחקים על עמוד אחד, במקרה שלנו טכנולוגיה.
מה שראינו אתמול היה כסף שעבר מהטכנולוגיה לבנקים (גולדמן זאקס) ולתעשייה הוא הדבר הכי בריא שיכול לקרות לתיק הטכנולוגיה שלך בטווח הארוך.
למה?
כי זה מוריד את הלחץ מהמכפילים המנופחים של הטכנולוגיה מבלי לרסק את השוק. זה מאפשר למניות הצמיחה "לנוח" ולבנות תבנית דשדוש, איסוף בשפה מקצועית לחדש אנרגיה בזמן שהמדד הכללי ממשיך לעלות בזכות יתר הסקטורים.
אני מבין את כל הסוחרים שמשהו לא מסתדר להם, המדד עולה, המניות שלהם לא כל כך זזות, אבל זה רק המנוע הוחלף.
ההבנה שלי, תפסיק לחפש את הזינוק הבא ב-NVDA השבוע, ותתחיל לחפש את הפריצה את מגזר הפיננסים כדוגמא שאותת לכך אתמול.
🐘 נקודת הכשל של הרוב.
הנה הנקודה שבה רוב האנשים נופלים. נתון מנהלי הרכש הראה 47.9%. התכווצות. מיתון תעשייתי.האיך יתכן שהכלכלה מתכווצת והמניות בשיא?
במחשבה ראשונה, זה נראה כמו בועה מנותקת. ברמה השנייה, אתה מבין שהשוק הפסיק לתמחר "רווחים נוכחיים" ועבר לתמחר "ודאות מוניטרית".
ככל שהנתונים הכלכליים גרועים יותר (כמובן הכל במידה סבירה), כך השוק מרגיש בטוח יותר שלא יעשו פעילות ממתנת שתעצור את השוק. עולה לך השאלה למה?
למה? כי נתונים גרועים הם תעודת הביטוח נגד העלאת ריבית. השוק אתמול לא חגג את מצב התעשייה. הוא חגג את החולשה שלה.
הוא אמר: "המפעלים חלשים? מצוין. זה אומר שהכסף יישאר זול". זו חשיבה צינית, אכזרית אפילו, אבל היא זו שמזיזה את הגרפים.
אתה חייב ללמוד לאהוב את החדשות הרעות, כל עוד הן לא רעות מדי. אנחנו כרגע בנקודה המתוקה של "רע שהוא טוב" או בקיצור כפי שאנחנו מאמינים ביהדות, הכל לטובה.
🐘 ראשו הגועש של הסוחר
אז מה קורה עכשיו בראש שלך? אתה רואה את תשתית הקריפטו טס Coinbase +8%, את הבנקים מזנקים, ואתה מרגיש את הגירוד הזה באצבעות, הראש שלך ממלמל "אני חייב להצטרף לחגיגה".
תשקול היטב, לא רק את הרצון להצטרף למשהו, אלא גם את העיתוי להצטרף למשהו, לרוב להיכנס בהזדמנות השנייה איכותי יותר מאשר בהזדמנות הראשונה.
בקיצור, אל תהיה הכבשה
השוק השתנה אתמול. הוא עבר ממצב של "מומנטום מרוכז" רק AI למצב של "צמיחה רוחבית". זה דורש לשנות דיסקט. אל תחפש לקנות את המניות שעשו אתמול את המהלך הגדול שלהן. זה לרדוף אחרי הרוח.
תסתכל על המניות סקטורים חזקים (פיננסים, תעשייה) שנתנו נר ירוק ראשון, אבל עדיין נמצאות בתוך איזור הדשדוש שלהן.
חפש את הניעור והמניפולציה שקדמו לכך לעלייה. חפש את המקום שבו הסיכון הוא מינימלי, לא המקום שבו הרעש הוא מקסימלי.
תהיה ספקן. תהיה זה שנכנס בפעם השנייה. תזכור החדשות הן רק הטריגר. המגמה היא מאפשרת יותר מהזדמנות אחת להצטרף במקרה הטוב, במקרה הרע היא מצילה אותך, מכניסה מוקדמת.
סיכומו של עניין מי שזיהה תחנות איכות ונכנס אתמול נהדר, מי שטרם יחכה לתחנה איכותית יצטרף בהמשך. זה הסוד בסוף בהבנה תהליכית, היא מאפשרת לך להצטרף במקום.
ואם הדברים הכתובים כאן הם קצת סינית ולא ברורים, זה הזמן להפוך למקצוען להגיע וללמוד את שפת הסימנים שהשוק נותן לנו.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה שבועית 29.12.25 סיכום שנתישלושה אנשים מביטים בנוף, מה הם רואים?
סיכום שנת 2025: הניצחון המסוכן של המדד והתבוסה השקטה של הסוחר
תסתכלו על המסך שלכם. תסתכלו עלדוח רווח והפסד השנתי. ירוק, נכון? המדדים בשיא כל הזמנים. הכותרות בעיתונים חוגגות, הטוויטר או X למי שתעקש מלא בצילומי מסך של אחוזי תשואה מטורפים. על פניו, שנת 2025 הייתה שנה של רווחים.
אבל בינינו? אם נקלף את הירוק הזה, מתחת לפני השטח מסתתר סיפור אחר לגמרי. סיפור על חרדה, על לילות ללא שינה, על אגו מרוסק ועל המרחק העצום שבין "להיות צודק במקרה" לבין "להיות סוחר מקצוען".
הגרף הזה שאתם רואים, ה-SPY השבועי, הוא לא סתם קווים של מחיר. הוא מכונת אק"ג של הרגש האנושי. והשנה, המכונה הזו לקחה אותנו לרכבת הרים שהרוב יעדיפו לשכוח, למרות הסוף הטוב.
כדי להבין מה באמת קרה השנה, אנחנו צריכים ללוות שלושה אנשים. שלושה גיבורים שנכנסו לתוך המכונה הזו שנקראת שנת 2025. שלושתם יצאו ממנה עם כסף, אבל רק אחד יצא ממנה עם הנשמה שלו שלמה.
זהו הסיפור על דוד, וורן, ואיש הפיל.
פרק 1: מסיבת סוף העולם (דצמבר 2024)
העולם הרגיל. אתם זוכרים את סוף 2024? איזו תקופה זו הייתה. ריח של כסף באוויר. נדמה היה שחוקי הכבידה בוטלו. כל מנייה שזרקת עליה אבן - פגעה בירח.
בואו נכיר את דוד.
דוד הוא הבחור הזה שיושב לידכם בעבודה, זה שתמיד יש לו את האפליקציה של המסחר פתוחה בטלפון מתחת לשולחן בישיבות צוות. דוד התחיל לסחור לפני שנה וחצי. הוא ראה כמה סרטונים ביו טיוב, דוד הוריד איזה קורס חינמי של "איך לעשות 100 דולר ביום", והוא מרגיש שהוא פיצח את השיטה.
תמיד הייתה לו את היכולת ללמוד לבד, מכאן הסיק שאין סיבה שלא ילמד לבד את המקצוע ״הקל״ הקשה ביותר בעולם.
דוד מסיים את 2024 על גג העולם. "זה קל" הוא אומר לאשתו בארוחת שישי, כשהוא מראה לה את המספרים בטלפון. "אני לא מבין למה אנשים הולכים לעבוד 9 עד 5. השוק הוא פשוט סוג של כספומט. אתה לוחץ 'קנה', מחכה יומיים, ומושך כסף."
הביטחון של דוד לא נובע מידע, הוא נובע מהתוצאה. בשוק שורי, גם מטאטא יורה. דוד משוכנע שהוא צלף, כשהוא בעצם יורה לתוך להקה של דגים בתוך חבית. האגו שלו מנופח כמו התיק שלו, אבל הוא לא מודע לזה, מבחן התוצאה מנהל אותו.
בצד השני של החדר יושב וורן.
לא, לא באפט. נקרא לו וורן כי הוא המעריץ מספר אחד שלו. וורן הוא המשקיע ה"אחראי". הוא לא סוחר ימי, חס וחלילה. הוא משקיע לטווח ארוך. המנטרה שלו היא "קנה ושכח".
סוף 2024 מוצא את וורן רגוע, זחוח אפילו. הוא מסתכל על דוד בבוז קל. "ילדים משחקים בקקי, חוזים בכוכבים" הוא חושב לעצמו. "אני? אני נותן לריבית דריבית לעבוד." הוא מרגיש חכם. התיק שלו תפח יפה, והוא מרגיש שהפסיביות שלו היא סוג של גאונות. הוא לא יודע שבעוד חודשיים, הפסיביות הזו תהפוך לכלא העינויים הפרטי שלו.
ואז, ישנו איש הפיל.
הוא לא יושב במרכז החדר. הוא לרוב עומד בצד, משקיף. איש הפיל הוא סוחר של שיטה. הוא ראה כבר הכל. הוא ראה את הבועה של 2000, את המשבר של 2008, את המפולת של הקורונה. הוא יודע שהשוק הוא לא חבר שלך, הוא רק שוק.
בזמן שדוד חוגג ופותח שמפניה, איש הפיל מסתכל על הגרף השבועי ומשהו מריח לו לא טוב.
הוא רואה את הנרות הירוקים הגדולים, אבל הוא רואה משהו נוסף: המאמץ עולה, אבל התוצאה מתחילה לקרטע. כמו רץ מרתון שמגביר את הקצב בספרינט האחרון אבל הרגליים שלו מתחילות לרעוד. בעולם של וויקוף קוראים לזה Shortening of the Thrust (קיצור הדחף).
הקהל באקסטזה, אבל "הכסף החכם" מתחיל לחלק סחורה לקהל השיכור.
ב-28 בדצמבר, בזמן שכולם מדברים על "ראלי סנטה קלאוס", איש הפיל עושה את המעשה הכי קשה לסוחר: הוא לוחץ על כפתור ה-SELL.
לא על מניה אחת. על הכל.
הוא יוצא למזומן.
דוד רואה את זה וצוחק עליו בקבוצת הוואטסאפ: "מה אתה עושה?! אתה משוגע? אנחנו טסים לירח! אתה משאיר כסף על הרצפה!"
איש הפיל לא עונה. הוא יודע משהו שדוד לא יודע: מסיבות נגמרות תמיד כשהכי כיף.
פרק 2: הסטירה הראשונה (רבעון ראשון 2025)
השנה החדשה נפתחת, ובשבועיים הראשונים - דוד נראה כמו גאון. השוק ממשיך לעלות עוד קצת.
איש הפיל יושב על הידיים. וזה כואב. אל תחשבו שלא. לראות את השוק עולה כשאתה בחוץ זה כאב פיזי. זה הפחד מהחמצה שמכרסם לך בבטן. "אולי טעיתי?" הוא שואל את עצמו. "אולי הפעם זה באמת שונה?". אבל הוא נושם עמוק, וחוזר לכללים שלו. מערכת הפעלה 3.3 הרגש בחוץ, השיטה בפנים.
ואז, זה מתחיל.
לא בפיצוץ, אלא בלחישה. נר אדום אחד בגרף השבועי. ואז עוד אחד.
המחיר מתחיל לגלוש למטה.
אצל דוד:
"זה תיקון בריא," דוד מכריז בביטחון. ״תקנו את השפל״. הוא לוקח את הכסף שנשאר לו בעובר ושב וקונה עוד. הוא הרי למד שב-2024 כל ירידה הייתה הזדמנות מתנה. המוח שלו מחווט לניצחון קל, המוח שלו מחווט להרגל. הוא לא רואה שהגרף השתנה. הוא לא רואה שהמחזורים בירידות גדלים. הוא קונה סכין נופלת ומחייך, בטוח שהוא תפס את השוק בביצים.
אצל וורן:
וורן רואה את הירידות בחדשות. הוא מכבה את הטלוויזיה. "רעשי רקע" הוא ממלמל. "לא מוכרים בירידות. זה לא נכון לטווח ארוך." אבל בערב, כשהוא במיטה, הוא מתחיל להרגיש דקירה קטנה בחזה. התיק שלו איבד את הרווחים של החודשיים האחרונים בשבוע אחד. "זה יחזור" הוא אומר לכרית. אבל הגוף שלו מתחיל לייצר חומצות חלב. הלחץ מתחיל לחלחל.
אצל איש הפיל הכישלון המפואר:
כאן קורה משהו מעניין. איש הפיל מזהה נקודת בלימה. המחיר מגיע לאזור תמיכה ראשוני. הכללים שלו מאותתים: "אפשר לנסות כניסה".
הוא נכנס. בזהירות. חצי כמות.
הוא בונה תרחיש, שם סטופ-לוס במקום הגיוני.
אבל השוק של 2025 הוא לא השוק של 2024. השוק אכזרי. הוא נותן יומיים של עליות ואז בום. נר אדום אלים שובר את התמיכה.
הסטופ של איש הפיל נתפס. צליל של "צ'ינג" שלילי במערכת המסחר. הוא הפסיד כסף.
דוד, שרואה את הירידה, מסמס לו: "נו, מה אמרת? מכרת בשיא ועכשיו הפסדת בניסיון לחזור. לא עדיף פשוט להישאר כמוני?".
אבל תראו את ההבדל:
איש הפיל חטף סטירה. זה לא נעים. האגו נשרט. אבל הוא הפסיד 1% מהתיק. הוא בחוץ. הוא יושב, פותח את היומן מסחר שלו, ועושה AAR תחקיר, סוג של תחקיר שמנהל את יומי בחיים ובמסחר.
"נכנסתי מוקדם מדי" הוא כותב. "המוכרים עדיין אגרסיביים. השוק עוד לא מוכן."
הוא סוגר את המסך והולך לים. הוא מבין שהשוק אומר לו "לא עכשיו". והוא מקשיב.
דוד? דוד עכשיו מופסד 15% על כל התיק. אבל הוא לא מוכר. "זה יחזור" הוא אומר. הדיסוננס מתחיל. איך יכול להיות שאני, הגאון מ-2024, מפסיד? אלו בטח המניפולטורים. זה בטח האלגוריתמים. דוד לא יוצא. הוא נשאר בתוך הבית הבוער, משכנע את עצמו שזה רק החימום המרכזי שדולק חזק מדי, הכל בשליטה.
החודשים עוברים, והגרף ממשיך לדמם. אנחנו מתקרבים לאמצע השנה, והתיקון כבר לא נראה "בריא". הוא נראה כמו התרסקות. אנחנו בדרך למחיקה של 80% מהעלייה של השנה שעברה.
ועכשיו, הרגשות האמיתיים מתחילים לצוף.
פרק 3: בטן הלוויתן - הקפוא, בת היענה והצייד (אמצע 2025)
אם ברבעון הראשון זה הרגיש כמו שפעת קלה, באמצע השנה אנחנו כבר בטיפול נמרץ.
הגרף של הסנופי לא עוצר. הוא שובר תמיכות כמו קיסמים. כל נר שבועי הוא פטיש בראש של המשקיעים. אנחנו מתקרבים לתיקון אכזרי, כזה שלוקח 80% מכל מה שהשוק נתן ב-2024. השוק בעצם אומר: "זוכרים את השנה שעברה? הייתה טעות. תחזירו הכל".
בואו נראה מה קורה בתוך הראש של הגיבורים שלנו.
הטרגדיה של דוד (הסוחר המתחיל)
דוד כבר לא מחייך. הוא לא מראה את הטלפון לאף אחד. הוא הפך להיות אדם עצבני, קצר רוח. כשאשתו שואלת "מה עם ההשקעות?", הוא עונה לה בנביחה: "עזבי אותי, זה מסובך, את לא תביני".
הוא נמצא בתוך "קפאון".
הוא רואה את המספרים האדומים גדלים מיום ליום. מינוס 300 אלף, מינוס 500 אלף... זה כסף אמיתי. זה הכסף של השיפוץ, של החופשה.
וכאן דוד עושה את הטעות הפסיכולוגית הכי עתיקה בספר, הטעות שתהרוג לו את התיק סופית: אפקט הדיספוזיציה.
הוא פותח את התיק, היד רועדת. הוא חייב להרגיש ניצחון קטן. משהו. טיפת דופמין.
הוא רואה שיש לו מניה אחת שעדיין ברווח קטן, או הפסד מינורי. והוא רואה חמש מניות אחרות שקרסו ב-40%.
מה הוא עושה? הוא מוכר את ה"טובות". למה? כדי לראות כסף בחשבון. כדי להגיד "הנה, הרווחתי".
ואת הזבל? את המניות המרוסקות? הוא משאיר. "זה יחזור" הוא משקר לעצמו. הקול הפנימי הטיפשי והלא מבין לוחש לו "הפסד זה לא הפסד עד שלא מוכרים".
התיק של דוד הופך להיות מזבלה של עסקאות מפסידות. הוא זרק את הפרחים ושמר את העשבים השוטים. הוא בקריסה מנטלית מוחלטת, משותק מפחד, מתפלל לאלוהי הבורסה שיחזיר אותו רק לנקודת האפס, הוא נשבע שאם רק יחזור לאפס הוא לא ייגע במניות יותר בחיים.
העינוי של וורן (המשקיע הפסיבי)
וורן לא מוכר. הוא "מחזיק חזק". אבל הגוף שלו בוגד בו.
הוא קם ב-3 לפנות בוקר, הולך למקרר, שותה חלב קר כדי להרגיע את הצרבת. ובכל זאת חומצות החלב שורפות לו את הושט.
הוא אימץ את אסטרטגיית "בת היענה". הוא מחק את האפליקציה מהטלפון כדי לא לראות. אבל הוא לא יכול למחוק את המחשבות. כל כותרת בעיתון הכלכלי צועקת "מיתון", "משבר חוב", "סוף הקפיטליזם".
וורן משנן: "בטווח הארוך השוק עולה". אבל הקול הקטן בראש לוחש לו: "ואם הפעם זה שונה? ואם אני אצטרך את הכסף הזה שנה הבאה לניתוח? ללימודים של הילד?".
הוא בסבל טהור. הוא לא ישן, הוא לא מרוכז בעבודה. הוא פיזית מזדקן. ה"קנה ושכח" הפך ל"קנה וסבול". הוא על סף שבירה. עוד ירידה אחת של 5%, והוא לוחץ על הכפתור האדום ומוכר הכל בתחתית רק כדי שהכאב ייפסק.
איש הפיל - הרגע הקריטי The Spring
בזמן שדוד משותק ווורן מקיא מרוב לחץ, איש הפיל יושב מול המסך כמו צלף שמחכה שעות לירייה אחת.
המחיר מגיע לשפל של 2024. הנקודה הקריטית.
בחדשות? פניקה. "שבירת תמיכה היסטורית!" צועקים הפרשנים.
אבל איש הפיל מסתכל על הווליום (נפח המסחר).
הוא רואה משהו מוזר. המחיר יורד מתחת לנמוך, אבל... אין מוכרים.
המחזורים מתכווצים. מי שרצה למכור בפאניקה כבר מכר אתמול.
זה נקרא Spring (קפיץ) בשפת וויקוף. זהו ניעור. השוק ירד למטה רק כדי לבדוק אם נשאר עוד מישהו שמוכן למכור בזול, וכשהוא מגלה שאין הדרך למעלה פתוחה.
איש הפיל מרגיש את הפחד. גם לו הלב דופק. זה מפחיד לקנות כשכולם מוכרים. זה מפחיד לקנות כשהמסך אדום דם. זה מרגיש "לא נח".
אבל יש לו תוכנית עבודה.
הוא אומר לעצמו בקול: "אנחנו סוחרים את מה שאנחנו רואים, לא את מה שאנחנו מרגישים".
הוא לוקח אוויר.
קליק.
קנה BUY.
הוא נכנס. בדיוק בנקודה שבה דוד מכר את המניה הטובה האחרונה שלו, ורגע לפני שוורן כמעט נשבר.
פרק 4: הטיפוס המייסר (חצי שני של 2025)
השוק מסתובב.
אבל אל תחשבו שזה קל. זה לא עולה בקו ישר. העליות האלה הן "Wall of Worry" בעברית חומת של דאגה. השוק עולה, יורד קצת, מפחיד את כולם, ועולה שוב.
דוד רואה את העליות הראשונות ואומר בזלזול: "זו מלכודת שוורים. זה ירד עוד רגע, אני לומד מהר". הוא לא קונה. הוא יושב עם ההפסדים שלו ומחכה.
השוק עולה עוד קצת.
דוד מתחיל לכעוס. "למה זה עולה?! הכלכלה הרוסה!". הוא נהיה ציניקן. במקום להצטרף לחגיגה, הוא נלחם בה. האגו שלו לא נותן לו להודות שהוא טעה כשהוא לא מכר, ושהוא טועה עכשיו כשהוא לא קונה.
וורן מתחיל לנשום. הצבע חוזר לו ללחיים. הוא עדיין מפחד לפתוח את התיק, אבל הוא שומע שהמדדים עולים. הצרבת נרגעת. הוא ניצל ממוות פיננסי, אבל הוא לא למד כלום. הוא חושב "הייתי חכם שלא מכרתי", כשלמעשה הוא פשוט היה משותק מפחד.
איש הפיל עובד. הוא כבר ברווח יפה על הכניסה הראשונה. כשהשוק פורץ מבנה מחירים חדש, הוא מוסיף עוד יחידות קנייה. הוא מנהל סיכונים. הוא מקדם סטופים. הוא ב-Flow. הוא רוקד עם השוק. כשהשוק נח, הוא נח. כשהשוק דוחף, הוא דוחף.
אנחנו מתקרבים לדצמבר 2025. השוק בטירוף חושים חוזר לשיא כל הזמנים.
המספרים בגרף מתחלפים לירוק בוהק.
אבל האמת? האמת מסתתרת במספרים שלא רואים.
פרק 5: התחייה והשיבה - אשליית הסוף הטוב (דצמבר 2025)
דצמבר 2025. חג המולד, חנוכה, ו"ראלי סנטה" שחזר כאילו מעולם לא עזב.
הגרף של הסנופי שובר שיא כל הזמנים. הקונפטי עף באוויר. הכותרות צועקות "השנה הטובה בהיסטוריה!".
על הנייר? כולם ניצחו.
במציאות? בואו נפתח את הדלתות של הגיבורים שלנו ונראה מה נשאר מהם.
השיבה של וורן, הניצחון הפירוס
וורן פותח את האפליקציה לראשונה מזה חצי שנה. הידיים כבר לא רועדות. הוא רואה ירוק. התיק חזר לשיא ואפילו עשה עוד כמה אחוזים למעלה.
הוא נשען אחורה בכיסא, משחרר אנחת רווחה שחיכה לה שנה שלמה. "ידעתי" הוא אומר לעצמו בחיוך זחוח. "צדקתי. השיטה עובדת. מי שמחזיק מנצח".
אבל וורן משקר לעצמו.
וורן לא "השקיע". וורן שיחק ברולטה רוסית והכדור לא יצא.
הוא "ניצח" את שנת 2025, אבל הוא הפסיד את העתיד שלו. למה? כי המוח שלו צרב עכשיו מסקנה הרסנית: "התעלמות מכאב = רווח".
בפעם הבאה, כשהשוק ירד 50% ולא יחזור במשך עשור (וזה יקרה), וורן יימחק. הוא הזדקן בעשר שנים בשנה אחת. הגוף שלו זוכר את הסטרס, את חומצות החלב, את הלילות הלבנים. הוא שרד את התאונה, אבל הוא לא למד איך לנהוג, הוא עדיין משוכנע שהדרך היא ׳קנה ושכח׳.
הטרגדיה של דוד (הסוחר שהצד הפסיכולוגי הפך אותו למהמר שנשאר בחיים)
דוד מסיים את השנה ברווח. קטן.
המדד עשה 20%, התיק של דוד עשה אולי 3%.
איך? זוכרים? הוא מכר את הסוסים המנצחים בתחתית כדי להרגיש טוב, ונשאר עם החמורים הצולעים. כשהשוק חזר לשיא, המניות החזקות (שהוא כבר לא החזיק) טסו, והזבל שנשאר לו בתיק בקושי זז.
אבל גרוע מכך דוד איבד את הדבר הכי חשוב לסוחר: האמון בעצמו, בשיטה.
הוא מסתכל על הגרף בשיא ואומר לחברים: "כן, עשיתי שנה ירוקה". אבל בפנים הוא יודע שהוא היה סמרטוט של השוק. הוא נגרר. הוא פעל מפחד.
דוד מסיים את 2025 כשהוא משוכנע שהשוק הוא מקום מסוכן, רנדומלי ואכזר. הוא הפך מ"סוחר מתחיל עם פוטנציאל" ל"מהמר בטראומה". הוא יכנס ל-2026 עם פחד גבהים, ובתיקון הראשון הוא יברח.
איש הפיל, הניצחון השקט
איש הפיל סוגר את השנה. הוא לא פותח שמפניה. הוא פותח אקסל.
הוא מסתכל על הנתונים. הוא יצא כשהיה מסוכן. הוא נכשל בכניסה הראשונה (הפסד קטן). הוא נכנס בגדול כשהיה "ספרינג" (Spring). הוא הוסיף בדרך.
התשואה שלו? כפולה מהמדד.
אבל זה לא מה שחשוב לו.
הוא מסתכל במראה ויודע: "שלטתי בזה, התנהגתי כמו סוחר".
הוא לא היה קורבן של הנסיבות. הוא לא היה עלה נידף ברוח. הוא היה הקפטן של הספינה. גם כשהים סער, הוא אחז בהגה.
הוא מגיע ל-2026 רענן. אין לו צלקות, יש לו ניסיון. אין לו טראומה, יש לו ביטחון בשיטה.
סוף דבר
חברים, בואו נדבר רגע פילוסופיה.
בחיים, כמו במסחר, יש שני סוגים של משחקים.
יש את "המשחק הסופי". זה המשחק של דוד ושל וורן. המטרה במשחק הסופי היא לנצח את הרבעון, לנצח את השנה, להראות לחבר'ה שהתיק ירוק. כשזו המטרה, כל ירידה היא איום קיומי. כל נר אדום הוא התקף לב.
ויש את "המשחק האינסופי".
זה המשחק של איש הפיל.
במשחק האינסופי, המטרה היא לא "לנצח את 2025". המטרה היא להישאר במשחק. המטרה היא לוודא שגם ב-2030, ב-2040 וב-2050, אנחנו עדיין כאן, סוחרים, מרוויחים חיים ומחייכים.
הגרף ששלחתי לכם בתחילת המאמר מספר שקר יפה. הוא מראה שסוף 2025 נגמר בשיא.
אבל מה אם זה היה נגמר אחרת?
מה אם השנה הייתה מסתיימת בשפל?
וורן היה בבית חולים עם כיב קיבה. דוד היה מחוק וגרוש (גרוש = אחד שנשאר לו גרוש).
רק איש הפיל היה נשאר עומד. אולי עם הפסד קטן, אולי על הגדר עם מזומן, אבל הוא היה נשאר עומד.
אז כשאתם מסתכלים אחורה על השנה המטורפת הזו, אל תשאלו את עצמכם "כמה כסף עשיתי?". זה נתון שקרי. במקום זה, תשאלו את עצמכם את השאלה היחידה שחשובה באמת:
האם הרווחתי את הכסף הזה כי צדקתי במקרה, או כי ידעתי מה אני עושה?
כי מזל הוא מתכלה. שיטה היא לנצח.
שתהיה לכם שנת מסחר ושליטה, לא של הישרדות מדומה.
שבוע טוב ומבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 23.12.25 - בדידות ומסך ירוקזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
בדידות ומסך ירוק, 23 דצמ' 2025
בדידות ומסך ירוק. למה ההרגשה הזו היא בדיוק הסימן שאתם בכיוון הנכון. מקורה? איך להתמודד עמה? הם ודאי שאלות טובות וחשובות שעולות בנו.
סוף המסחר, מזגתי לי כוסית וויסקי, אני מאפשר לעצמי מדי פעם לאפשר למשהו לדלל לי את הדם ומחשבות היום, לא יותר מכך כי המודעות לשינה איכותית גוברת.
הרצון לדלל מחשבות לרוב מביא עמו את ההפך והמחשבות רק מתחילות לצוף
מביט בכוס המיוחדת והכבדה. אני בפליאה ונזכר באפלטון 'הפליאה היא תחושתו של הפילוסוף, והפילוסופיה מתחילה בפליאה'.
תוך כדי רגע של ניסיון לעשות תרגול מיינדפולנס, תרגיל מיקוד בו אני מנסה להבין באיזה רגע בדיוק הקרח מפסיק להיות קרח והופך למים.
זה רגע קריטי, וכולם מפספסים אותו, זאת המחשבה השגורה בי, אבל עדיין לא מצליח לחבר אותה למשהו מוחשי בחיי, חוץ מההבנה שבטוח אני מפספס בהם משהו.
תניחו לרגע את העכבר.
תשענו אחורה בכיסא ותסתכלו על המסך. הוא בוהק. הוא ירוק. הוא כמעט מסנוור, לבטח במבט שנתי. ה-S&P 500 דופק בדלת של ה-6,880 נקודות, רחוק מילימטר משיא כל הזמנים.
הסיפור האמיתי הוא פחות שם.
הסיפור האמיתי זה שגורם להתגרד בכיסא בחוסר נוחות, הוא לא החברות הגדולות. הסיפור הגדול אתמול הוא המדד שכולם אהבו פחות להביט בו הראסל 2000.
המדד של המניות הקטנות והבינוניות התעורר מתרדמת החורף שלו ודפק זינוק של 1.2%. על הנייר? חגיגה. אז למה הבוקר, כשאתם לוגמים את הקפה שלכם, יש לכם מועקה קטנה בבטן?
למה חלק במקום להצטרף להרמת כוסית, מרגישים סוג של החמצה? אני אגיד לכם למה?! כי כששוק עולה בצורה רוחבית, המוח של הסוחר האופטימי מתחיל לשחק משחקים מלוכלכים.
המוח מתחיל לשאול את עצמו: "האם אני חשוף מספיק?", "האם פספסתי את הרכבת?", "למה לא הקשבתי לאינטואיציה שלי אתמול?".
זהו הפרדוקס האכזרי של המסחר. דווקא כשהכל טוב, החרדה הכי גדולה תוקפת. הפחד להישאר מאחור הוא לא סתם מילת באזז; אלה הוא כאב פיזי ממש.
אני רוצה לקחת אתכם למסע אל תוך המוח שלכם ואל תוך הקרביים של השוק, כדי להבין למה התחושה הזו היא בעצם המצפן הכי טוב שיש לכם.
אם רק תדעו איך לקרוא ולהשתמש בו נכון.
🐘 נבין את המורכבות של היום
בואו נפרק את הפאזל הזה לחתיכות קטנות, כי בסוף הכל נמצא בפרטים הקטנים. מה שראינו אתמול לא היה "סתם יום עליות". זו הייתה המשך הצהרת כוונות של הכסף החכם.
אנחנו רואים כאן תופעה שנקראת "רוטציה והוספה". הכסף לא סתם זרם מלמעלה למטה, הוא גם זרם בין הענפים והמגזרים (כמו מוצרי צריכה בסיסיים שירדו) ישר לתוך הזרועות הפתוחות של הסיכון.
אבל רגע, יש פה טוויסט בעלילה. תסתכלו על סקטור החומרים. הוא זינק ב-1.4%. למה? כי הזהב והכסף שברו שיאים חדשים.
ניומונט NEM קפצה ב-3.5% ופריפורט FCX נתנה בראש עם 3%. עם כי אני אישית מושקע במגזר דווקא דרך האלומיניום המייצר לי תשואה שנתית כמעט תלת ספרתית.
תשאלו את עצמכם שאלה פשוטה. למה שמשקיעים יקנו בטירוף נכסי "מקלט" כמו זהב, באותו יום שהם קונים מניות קטנות ומסוכנות (ראסל 2000) ומניות שבבים?
התשובה נמצאת בים הקריבי. כן, קראת נכון.
ארה"ב רודפת כרגע אחרי מיכלית נפט שלישית שמפרה סנקציות מול חופי ונצואלה. זה נשמע כמו כותרת צדדית, אבל בשוק ההון, זה פרפר משיק כנפיים שיוצר הוריקן. הנפט הגיב מיד וקפץ ב-2.7% ל-58 דולר.
אז מה יש לנו כאן? יש לנו שוק שמנסה לאחוז במקל בשני קצותיו.
מצד אחד, אופטימיות טכנולוגית. אנבידיה NVDA ממשיכה לדהור עם דיווחים על משלוחי שבבי H200 לסין, ומיקרון MU שמתפוצצת אחרי הדוחות.
מצד שני, פחד גיאופוליטי שהטיס את הזהב, כסף והנפט.
השילוב הזה, של פחד ותאוות בצע המתרחשים בו זמנית הוא נדיר. הוא יוצר שוק "סכיזופרני" שבו הכל עולה, אבל מסיבות סותרות לגמרי.
זוהי אווירת השוורית הכוללת עליה כתבתי אתמול. אפילו הפד, המצפן המוניטרי שלנו, איבד את הצפון.
חבר הפד מיראן צועק שהמיתון בפתח וחייבים להוריד ריבית. מצד שני חברת הפד האמק אומרת "תרגיעו", הריבית נשארת כאן לעוד חודשים. כל כך הרבה דברים סותרים ומנוגדים. והשוק? השוק פשוט החליט להתעלם משניהם ולקנות הכל מכל הבא ליד.
זו הסיבה שהביקוש להנפקת האג"ח לשנתיים היה חלש אתמול. אף אחד לא רוצה לשבת על הגדר ולקבל ריבית בטוחה כשהמסיבה בחוץ נראית כל כך לוהטת.
🐘 להפוך את הניגודיות הזאת לתוכנית עבודה רווחית
אז הבנו את המצב. השוק רותח, הראסל מוביל, והסחורות טסות. עכשיו מגיע החלק שבו סוחרים מתבלבלים. הם נכנסים למדרון חלקלק של קבלת החלטות רגשית.
זה מתחיל במחשבה תמימה, "אני אקנה רק מנה קטנה של First Solar כי היא עלתה ב-6.6%".
ואז, היא מתקנת קצת למטה בתוך היום, אתם מוסיפים עוד קצת "כדי לשפר ממוצע". שהרי המוד הפנימי הוא אופוריה והכל חייב לעלות, אז למה לשפר עמדה?
ומבלי ששמתם לב, אתם בפוזיציה ענקית במניה תנודתית, ביום של מחזורי מסחר דלילים יחסית של שבוע חג המולד. זו הדרך הבטוחה ביותר למחוק את הרווחים שעשיתם כל השנה.
בתור מי שראה אלפי סוחרים נכנסים לקיר הזה, אני אומר לכם: עצרו.
הכסף שזרם לראסל 2000 אתמול הוא כסף חכם שמחפש ערך, אבל לעיתים הוא גם כסף של סיבוב מהיר.
השיטה שלי, שיטת הפיל, לא בנויה על מרדפים. אנחנו לא צ'יטות שרצות אחרי כל אנטילופה שעוברת. אנחנו צריכים להיות מחושבים יותר.
העובדה שסקטור ה-Staples המוצרים הבסיסיים ירד, הוא מתנה גדולה הבוקר. למה? כי זה אומר שהשוק כרגע במוד של "Risk On".
אבל, וזה אבל ענק הנפט העולה הוא האויב של הראסל 2000. כי חברות קטנות רגישות מאוד לעלויות אנרגיה ולריבית. אם הנפט ימשיך לעלות בגלל הבלאגן בוונצואלה, הראסל יחטוף את הסטירה הראשונה (או להיפך).
תוכנית העבודה שלכם להיום צריכה להיות כירורגית.
אל תקנו את הפריצה של אתמול
מי שקונה היום את הראסל בבוקר, קונה את ה"שאריות" של המוסדיים שנכנסו אתמול. חפשו את התיקון התוך-יומי. חפשו את הבדיקה של רמות התמיכה שנפרצו.
תכבדו את הסחורות
העוצמה במתכות ובאנרגיה היא אמיתית. זה לא הייפ של AI, זה כסף שמפחד ממלחמה. חפשו מניות בסקטור החומרים שעדיין לא השלימו את הפער מול מחיר הסחורה עצמה.
ניהול סיכונים של שבוע חג
הנזילות יכולה להיעלם ברגע. הסטופים שלכם צריכים להיות רחבים יותר (בגלל התנודתיות) אבל הפוזיציות קטנות יותר. זה האיזון העדין שבין להיות צודק לבין להישאר בחיים.
תחשבו על זה כמו על ארכיטקטורה. אתם לא בונים גורד שחקים על חולות נודדים של רגש. אתם יוצקים יסודות של היגיון לתוך בור של כאוס.
🐘 כעת תעשו תרגיל מחשבתי
מה אם כל הראלי הזה בראסל הוא מלכודת דבש? מה אם ה"רוחב" שראינו אתמול הוא רק אחיזת עיניים לפני המימוש של ינואר?
תזכרו את המדרון החלקלק שדיברנו עליו?
בשוק, מבחינת שלבים אופוריה היא השלב האחרון לפני המפל. לכן תמשיכו לבדל בין מיקסום פוזיציות טובות וצומחות לבין פתיחה אקראית על בסיס שיטת ״זה חייב לעלות״.
העובדה שפאראמאונט PSKY עולה רק בגלל שלארי אליסון שם ערבות אישית של 40 מיליארד דולר, מראה לנו שהשוק מחפש מושיעים. שוק בריא לא צריך מושיעים. שוק בריא עולה כי הכלכלה צומחת.
אתה שואל תוך כדי קריאה, אז מה זה אומר לגבינו? זה אומר שאנחנו אופטימיים, אבל חשדנים. אנחנו "לונג", אבל עם אצבע על ההדק של שינוי מבני.
אנחנו מבינים שהשמחה של אתמול יכולה להתהפך בשנייה אחת אם מישהו בוושינגטון או בקראקס (בירת ונצואלה) יחליט ללחוץ על הכפתור הלא נכון.
התפקיד שלכם הוא לא לנבא את העתיד. התפקיד שלכם הוא להגיב להווה מתוך עמדה של כוח. אל תתנו לירוק לסנוור אתכם. אל תתנו לאדום להפחיד אתכם.
🐘 תהיו הפיל בחדר (או תגיעו אלי ללמוד להיות הפיל שבחדר).
הפיל שרואה הכל, זוכר הכל, וזז רק כשכל התנאים בשלים לטובתו. ההצלחה במסחר היא לא ספרינט של יום אחד שבו "נעשה מכה" על הראסל, זה קורה לפעמים.
ההצלחה במסחר, היא היכולת לשרוד את הימים המבלבלים האלה. ההצלחה במסחר היא היכולת לאסוף את הכסף שנמצא על הרצפה כשאחרים מפחדים להתכופף ולהרים, אבל ההצלחה במסחר היא בעיקר ולשמור עליו.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה שבועית 22.12.25זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
הפחד הגדול ביותר שלך הוא לא להפסיד, הוא להישאר בחוץ, 22 דצמ' 2025
הקשיבו לרחש הזה. אתם מכירים אותו?. זה הקול הקטן שאומר זה "גבוה מדי". זה "מנופח". שאין שום סיבה הגיונית שהנאסד"ק יעמוד על 23,300 נקודות כשהריבית עדיין לוחצת.
אבל אני רוצה שתעצרו רגע ותשאלו את עצמכם שאלה אמיצה אחת. מה אם אנחנו טועים?
מה אם מה שאנחנו רואים על המסך הוא לא בועה שעומדת להתפוצץ, אלא מנוע סילון שרק עכשיו סיים את החימום? יש נטייה אנושית, כמעט הישרדותית, לחפש את הסכנה.
אנחנו מתוכנתים לזהות את הנמר בשיחים.
אבל בשוק ההון, לפעמים הנמר הוא לא הירידה. הנמר הוא המהלך הגדול למעלה שבורח לך בין האצבעות בזמן שאנחנו יושבים ומחכים לתיקון שלא מגיע.
השבוע האחרון של השנה הוא לא סתם עוד שבוע בלוח השנה.
הוא היה הצהרת כוונות. הוא היה הוכחה שהשוק לא סתם "עולה". הוא משנה צורה. הוא כנראה מתנתק מהכבידה של הכלכלה הישנה וממריא על כנפי טכנולוגיה שמשנה את העולם בקצב שלא ראינו מאז המהפכה התעשייתית.
ואם לא תפתחו את העיניים לאפשרות הזו?!
אז כנראה אתם תהיו אלו שתמצאו את עצמכם מספר לנכדים איך ראיתם את המהפכה קורית, אבל פחדתם להשתתף בה, כי החמצן בגבוהים היה דליל לכם בראש.
🐘 הראיות בשטח
בוא ננקה את הרגש ונסתכל על העובדות היבשות של יום שישי. התרחש שם אירוע שנקרא "פקיעה מרובעת "Quadruple Witching.
למי שלא מכיר את המונח המכושף הזה, מדובר באירוע שקורה ארבע פעמים בשנה. זה הרגע הנדיר שבו ארבעה מכשירים פיננסיים שונים פוקעים באותה שנייה בדיוק.
אופציות על מדדים, חוזים עתידיים על מדדים, אופציות על מניות וחוזים עתידיים על מניות בודדות. בדרך כלל? זה מתכון בטוח לכאוס.
בימים כאלה המחשבים, המוסדיים, הקמעונאים משתוללים, זהו רגע שכל קווי ההגנה והביטוח של השוק פוקעים. אלגויים סוגרים ופותחים פוזיציות במיליארדים, והגרף נראה כמו אק"ג של התקף לב.
אבל הפעם? קיבלנו משהו אחר לגמרי.
במקום בלאגן, קיבלנו הפגנת עוצמה מהממת ושקטה. השוק בלע את כל היצע המוכרים שנבע מהפקיעה כאילו היה חטיף קטן לפני ארוחת הערב והתייצב.
למה זה קרה?
כי השוק קיבל אישור שמה שמניע אותו הוא לא חלום, אלא מציאות עסקית מוצקה. הביטו על מיקרון (MU). זו לא עוד חברת חלום שמוכרת סיפורים על AI. זו חברה שמייצרת את הברזלים, את הזיכרונות, את התשתית הפיזית של העתיד.
הדוחות שלה הראו שהביקוש הוא אמיתי, מוחשי וכמעט אינסופי כרגע. כשהמניה מזנקת ב-7% וגוררת איתה את כל סקטור השבבים ביום של פקיעה מרובעת, זו לא ספקולציה. זה כבר כסף מוסדי כבד שמבין שיש כאן תעשייה שנבנית לשנים קדימה.
והאמת שזה לא רק שבבים.
תסתכל על אורקל (ORCL). העסקה עם טיקטוק והאישור לדאטה סנטר חדש ל-OpenAI הם לא "חדשות". הם אבני בניין.
הם ההוכחה שהחברות הגדולות ביותר בעולם שופכות מיליארדים של דולרים לתוך התשתית הזו. הן לא היו עושות את זה אם הן היו חושבות שזו אופנה חולפת, נכון זה יכול להיות מצב של הירו או זירו.
אבל ניהול סיכונים שמרני יכול לבטל את מצב הזירו ומאידך במקרה של הבשלת נבטי ההשקעה היקרים להניף פירות מרובים.
ויש עוד נקודה סופר קריטית שחייבים להבין לגבי יום שישי. השוק התעלם לחלוטין מהרעש הגיאופליטי. טראמפ דיבר על ונצואלה? השוק מצמץ והמשיך לקנות. למה?
כי הכסף הגדול (האיש המורכב או הפיל בעברית) מבין משהו פשוט, סכסוך גיאופוליטי מקומי בדרום אמריקה לא יעצור את מהפכת הבינה המלאכותית. הוא לא יגרום לחברות להפסיק ליישם את המהפכה.
כשהשוק מתעלם או מפסיק להגיב לחדשות רעות, זה הסימן החזק ביותר לכך שהמגמה היא אמיתית, בריאה ורעבה לעוד ועוד.
🐘 חשיבה יחסית במקום חשיבה מוחלטת
אז איך מפסיקים לפחד מהגובה המוחלט ומתחילים להנות מהנוף? איך עוברים ממצב של "מגננה" למצב של "השתתפות מושכלת"?
🐘 צעד ראשון
תבין שהכלכלה מתפצלת, אל תילחם בזה. אתה רואה את נייקי (NKE) מתרסקת ואת חברות הבנייה נאנקות, ואתה אומר "הכלכלה גרועה".
טעות.
יש שתי כלכלות כרגע. כלכלת "העולם הישן" (נעליים, בתים, צריכה בסיסית) רגישה לריבית ולסין. וכלכלת "העולם החדש" (AI, ענן, דאטה) שצומחת בקצב אקספוננציאלי.
החוכמה בשיטת הפיל היא לא לנסות להציל את החלשים. החוכמה היא לרכב על החזקים. הכסף בורח מנייקי לא בגלל שהוא יוצא מהשוק, אלא בגלל שהוא עובר למקום שבו יש צמיחה - לטכנולוגיה.
זו חילוף או הצרחה בריאה. זה דלק סילוני מזוקק מתוך החברות החלשות שעובר לחזקות. ובהיעדר מוכרים בחלקן, הן הופכות אט אט לבלון הליום שרק רוצה לעלות.
🐘 צעד שני
אמץ את גישת "כף זכות" (בשפת הפילים ״כל עוד…״). במסורת היהודית אומרים "הוי דן את כל האדם לכף זכות". אז אני אומר לך, הוי דן את כל הגרף לכף זכות, כל עוד… שפע זה מבורכות.
אנחנו רגילים להיות חשדניים. לחפש איפה "דופקים" אותנו. אבל המגמה? היא לא האויב שלך. היא לא מנסה לרמות אותך. אם השוק עולה, תדון אותו לכף זכות, הפיל לא טיפש, כל עוד קונה הוא מבין משהו.
כנראה שיש שם סיבה טובה.
רוצה לומר שהכסף המוסדי שנכנס ביום שישי כנראה יודע משהו על העתיד. במקום לחפש את רק ״למה לא?״ (למה הוא לא צריך לעלות), תחפש את הבהירות של מה שקורה כעת עובדתית.
זו לא נאיביות או אדישות, זו אסטרטגיה מנצחת. כל עוד הגרף שומר על מבנה עולה, ה"צדק" איתו. אנחנו נותנים למגמה את האפשרות להמשיך, אנחנו נותנים לה את האמון, ואנחנו זורמים איתה, לא בעיוורון, אבל כל עוד..
נכון וכמובן, כמו בחיים, יש גבול. אם הגרף ישבור את המבנה ויוכיח לנו אחרת, נדע להיזהר, ננהל סיכונים, אבל באותה מידה כרגע אנחנו גם מנהלים סיכויים.
נקודת המוצא שלנו ל-2026 מחייבת אובייקטיביות והיצמדות לתמונה השוורית בזמן הווה, את הציניות נשאיר מאחור, מלבד חמצן דליל בראשנו בשל הקרבה לגבוה כל הזמנים, אין סיבה אמיתית כרגע להתנהלות דובית..
🐘 לא רק אוטומט הסיכון.
בוא נשחק לרגע במשחק ה"מה אם?" האופטימי. אנחנו רגילים לשאול "מה אם זה יקרוס?". אבל מה אם אנחנו נמצאים היום איפה שהאינטרנט היה לקראת 1995?
מה אם העליות האלה בנאסד"ק וב-S&P 500 הן רק חישוב מחדש של שווי השוק למציאות של פריון ושווי מטורף שיגיע מה-AI? במצב כזה, המחירים של היום עשויים להיראות בעוד שנתיים כמו "מחירי רצפה".
אני לא אומר לך לזרוק את כל הכסף פנימה בעיניים עצומות. מן מוד של הכל או כלום. ודאי שלא.
אני כן אומר לך לפתוח את התודעה, את האפשרות גם אחרת.
ראיית מנהרה פסימית היא מסוכנת בדיוק כמו אופוריה עיוורת. היא גורמת לך לראות צללים איפה שיש אור. לרוב הנזק הוא או יציאה מוקדמת, או קיפאון להיכנס.
השוק אומר חותם את השנה בצורה שוורית, "יש כאן ערך, יש כאן צמיחה, ויש כאן עתיד שעוד טרם מוצא" אמרתי לבוגרים אתמול באימון השבועי תוך כדי שהם מעלים את מניית זום ומעלים לכולנו את דופק ההזדמנות.
האם יש סיכונים? תמיד. ונצואלה, אינפלציה, ריבית. השקעות שלא בהכרח יצליחו מול המתחרות, הם ועוד. הם כולם שם.
אבל השוק בחר להסתכל עליהם,
להנהן בנימוס ולהמשיך לטפס מעלה.
זו עוצמה.
זו מנהיגות.
וזה בדיוק המקום שבו סוחר מקצועי רוצה להיות על הגב של הפיל, כשהוא צועד את הדרך למעלה. אל תתנו לפחד הגבהים לשתק אתכם. האוויר בפסגה אולי דליל, אבל הנוף? הנוף שווה כל דולר.
שבוע טוב ומבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 19.12.25 - אל תהיה לומברדיזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
אל תהיה לומברדי של שוק ההון, 19 דצמ' 2025
אחרי שיחה הכרות שהייתה לי עם אחד המצטרפים להכשרות החדשות, איש יקר ואיכותי שהחליט שנמאס לו, כפי שאמר ״לפעול כמו חובבן שכל היום מלקט סרטוני יוטיוב קופץ משיטה לשיטה מקבוצה לקבוצה, משכנע את עצמו שהוא מכיר את הכל והבעיה שלו היא רק בפן המנטלי״.
למרות השנה השורית מאוד בשוק, שאלתי אותו על מצבו בתיק שניהל לבד, ענה שהוא כמעט מאוזן.
זה אומר שהוא מימש רווחים די מהר לאורך השנה ומחזיק הרבה מניות בהפסד ניכר ואומר לי בחצי חיוך ״כל עוד לא מכרתי, אני לא באמת מופסד״
זה מיד הקפיץ לי חיוך כי אני נוהג באחד השיעורים להסביר את העניין דרך ציטוט דומה של שיעור שנקרא ״השקרים שאנחנו מספרים לעצמנו״
"לא הפסדנו את המשחק, פשוט נגמר לנו הזמן" (או: השקרים שאנחנו מספרים לעצמנו מול המסך) וינס לומברדי.
הוא אחד המאמנים הגדולים בהיסטוריה של הפוטבול האמריקאי, זרק פעם את המשפט האלמותי הזה, "We didn't lose the game; we just ran out of time."
על פניו, זה משפט של ווינרים, של אנשים שלא מוכנים לקבל תבוסה.
אבל בינינו? בשוק ההון, המשפט הזה הוא האבא והאמא של כל התירוצים העלובים. זה המשפט שיושב בבסיס של המניפולציה הפסיכולוגית הכי גדולה שסוחרים עושים לעצמם כשהתיק מדמם.
אני רוצה לפתוח איתך דיון ולשאול שאלה אחת פשוטה, אם הזמן הוא המשאב היחיד שבאמת אי אפשר להחזיר, למה סוחרים מתנהגים כאילו יש להם נצח?
למה כשאתם ברווח אתם לחוצים לממש כאילו העולם מתפוצץ עוד דקה, אבל כשאנחנו בהפסד, פתאום הופכים לנזירים בודהיסטים עם סבלנות של פיל?
🐘 מילון המונחים לסוחר המכחיש
מכיר את המשפט "עד שלא מכרתי לא הפסדתי"?
זהו כנראה המשפט הכי יקר בהיסטוריה של עולם המסחר. זה השקר הקטן שמאפשר לך ללכת לישון בלילה בזמן שהתיק שלך נמחק ב-30%. זה כמו להגיד "עד שלא פתחתי את המעטפה עם הדוח המהירות מהשוטר, אז לא קבלתי דוח".
השוק לא מתעניין בהכחשה שלך.
ההון העצמי שלך נשחק בזמן אמת, וה"לא מכרתי" הזה הוא פשוט הלוואה שאתה לוקח מהעתיד של עצמך בריבית רצחנית.
ויש את הצד השני של המטבע, הגאונים של אתמול. אלה שיושבים היום ואומרים: "טוב, לא קניתי מיקרון (MU), אז לא הרווחתי, אבל היי לפחות לא הפסדתי".
וואלה? באמת? בוא אני אגיד לך משהו שאולי לא נעים לשמוע.
בשוק שורי (או לפחות כזה שמחפש להיות לשורי), עמידה במקום היא הליכה אחורה. שוק ההון זהו מקום של ׳המשחק אין הסופי׳ ואתה נמדד על הפעילות המצטברת שלך.
וזו תמיד תהיה תוצאה של חיתוך הפסדים ומיקסום רווחים (והזדמנויות).
אני לא אומר שאם המנייה אינה חלק מתוכנית העבודה שלך או סגנון המסחר שלך בעת של אתמול, אז בכל זאת לקנות אותה, אני רק מנצל זאת כדוגמא להעביר לך מסר מחשבתי.
🐘 מיקרון והחודש הנעלם
אז מה בעצם קרה אתמול שגרם לרבים לאבד את הצפון?
לשאול שאלות על שינוי כיוון זרימת הכסף אתמול.
אז ככה. חברת מיקרון (MU) החליטה שהיא מלכת הכיתה.
דוח כספי אחד מפוצץ, והמניה טסה ב-10% וגוררת אחריה את כל הסקטור כאילו מחלקים שם מניות חינם. אבל הנה הקטע הציני באמת, זה שגורם לי לחייך חיוך עקום.
בנוסף השוק חגג על נתוני האינפלציה (CPI) שיצאו "טובים". 2.7% שנתי, איזה יופי, איזו אידיליה.
אבל שמת לב לפרט השולי הקטן?
אין נתונים לאוקטובר.
פשוט אין. דילגו עליו.
בגלל השבתת הממשל, קיבלנו נתונים דו-חודשיים שמחליקים את המציאות. זה כמו שתעשה דיאטה, תישקל בראשון לחודש, תאכל פיצות כל החודש, ואז תישקל שוב בסוף החודש הבא ותגיד "וואלה, הממוצע נראה סבבה".
השוק קנה את הבלוף הזה בשתי ידיים, כי השוק כהרגלו נואש לעוד סיבות לעלות.
🐘 רוטציה
אל תיתן למסכים הירוקים של הנאסד"ק (שעלה ב-1.4%) לסנוור אותך. מתחת לפני השטח התרחשה שם שחיטה כשרה. כדי לקנות את הטכנולוגיה, המוסדיים מכרו בחזרה את כל השאר.
הנדל"ן חטף, האנרגיה דיממה, הפיננסים ירדו למחתרת. זו לא "גאות המרימה את כל הסירות". זה יותר כמו "בוא נזרוק את הנוסעים השמנים מהסירה כדי שהיא תשוט מהר יותר".
וזה בדיוק המקום שבו ה"אופטימי" שבך צריך להתעורר. כשאתה רואה שוק עולה אבל רוחב השוק צולע, זה תמרור אזהרה בוהק. זה אומר שהכסף לא נכנס מבחוץ, הוא פשוט מחליף ידיים.
🐘 יום שישי (של הטריליונים)
והיום? היום אנחנו מגיעים לדובדבן שבקצפת הרעילה הזו. פקיעת אופציות מרובעת Quadruple Witching.
גולדמן זאקס זרקו מספר לחלל האוויר: 7.1 טריליון דולר. זה סכום הפקיעה היום. תחשוב על זה רגע. 7.1 טריליון דולר שצריכים למצוא בית, או להתאדות.
ביום כזה, לנסות לנתח גרף טכני זה כמו לנסות לחזות את מזג האוויר על ידי הסתכלות בקפה בוץ או להעביר מגנט ליד מצפן ולספר לנו היכן הצפון.
הכוחות שפועלים היום הם לא כוחות של "ערך" או "צמיחה". אלו כוחות של "גאמה" ו"דלתא". מחשבי-על שמנסים לאזן סיכונים תוך כדי תנועה, ומוכנים לדרוס כל סוחר קטן שעומד בדרכם.
🐘 המדרון החלקלק של ה-FOMO
עכשיו, בוא נדבר עליך ועל מה שיתכן ואתה מרגיש הבוקר. אתה רואה את אתמול ואתה מרגיש החמצה. המוח שלך, המכונה המופלאה הזו לייצור תירוצים, מתחיל לעבוד שעות נוספות.
"אם רק הייתי קונה אתמול בפתיחה..."
"אם רק לא הייתי מקשיב לחדשות הרעות..."
״למה אני קורא את זהר…״
ואז מגיעה המסקנה המסוכנת, "אני חייב להיכנס היום כדי לתקן". להיכנס היום, ביום של פקיעת ענק, מתוך תחושת נקמה או פיצוי על אתמול, זה מתכון לאסון.
זה בדיוק הרגע שבו אתה הופך להיות ה"נזילות" שהמוסדיים מחפשים כדי לצאת מהפוזיציות שלהם. הם צריכים מישהו שיקנה מהם את הקולים היקרים שהתנפחו אתמול.
אל תהיו המשהו הזה.
לראות דרך הערפל
אז מה כן עושים? מפעילים את "ראיית הרנטגן" של שיטת הפיל. אנחנו מחפשים את מה שאף אחד לא רוצה כרגע.
בזמן שכולם רודפים אחרי השבבים הלוהטים, תסתכל על הסקטורים שנזרקו הצידה. תחפש את המניות החזקות בסקטורים הדפנסיביים שחטפו אתמול מכה לא מוצדקת רק בגלל הרוטציה.
שם נמצא הערך האמיתי. שם נמצא ה"בשר". שהרי אנחנו לא מחפשים להיות צודקים ליום אחד. אנחנו מחפשים להיות רווחיים לאורך זמן. וזה אומר שלפעמים, הפעולה הכי אגרסיבית שאתה יכול לעשות היא לשבת על הידיים.
🐘 הדרך החוצה מהמשחק האינסופי?
זוכר את לומברדי? "לא הפסדנו, רק נגמר לנו הזמן"? אז הנה האמת הכואבת על המשפט הזה בהקשר שלנו. בפוטבול, יש שעון שעוצר ב-00:00. המשחק נגמר, התוצאה סופית.
במסחר, השעון אף פעם לא עוצר.
אבל וזה אבל ענק הכסף שלך כן יכול להיגמר אם לא תלמד לשחק את המשחק האינסופי והמטרה הראשונה במשחק האינסופי, עוד לפני הרווחיות היא השרידות.
כשסוחר אומר "לא הפסדתי עד שלא מכרתי", הוא בעצם אומר "יש לי זמן אינסופי לחכות שהשוק יתקן את הטעות שלי". אבל אין לך זמן אינסופי.
כי בזמן שאתה מחכה שההפסד "על הנייר" יעלם, הזמן אוכל לך את ההזדמנויות האחרות, מזיק לך מנטלית ופסיכולוגית. למעשה היום אפשר לומר הזמן שורף לך את האופציות (תרתי משמע).
והכי גרוע הזמן שוחק לך את נשמה.
אז אל תהיה לומברדי של שוק ההון.ֿ
תבין שלפעמים להפסיד את המשחק (לחתוך הפסד מהר) זה הדרך היחידה להבטיח שיהיה לך כסף לשחק בעסקה הבאה.
אנחנו לא "רצים נגד הזמן", אנחנו רצים אל מול היכולת שלנו להישאר רציונליים כשהמסך אדום. מי שמבין שהפסד קטן הוא לא "סוף המשחק" אלא רק "פסק זמן" טקטי, הוא זה ששורד לטווח הארוך.
היום, בתוך הכאוס של הפקיעה, תזכור, הניצחון האמיתי הוא לא לתפוס את השפיץ של מיקרון.
הניצחון הוא להישאר עם צ'יפים על השולחן כשהעשן מתפזר, בדיוק כמו שקורה כעת לסוחרי שיטת הפיל.
חג שמח ושבת שלום
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
נ.ב.
״כל עוד״ = היא ופילוסופיה ואסטרטגיה רווחית בשיטת הפיל, מוכחת כיעילה למסחר בעולם של המשחק האינסופי.
פייסבוק לא מאפשר לי לעלות גרף, כי שלחתי אתמול הרבה הודעות עם צילום של קבוצות ודפים מתחזים... כך שהיום תביטו לבד בגרף השוק
סקירה יומית 18.12.2025ה-10 מילארד דולר שנעלמו במישיגן , 18 דצמ' 2025
אתמול בערב, בדיוק כשבאתי להדליק את הנר הרביעי של חנוכה, קרה לי הנס ההפוך הקבוע.
אתה מכיר את הרגע הזה שבו אתה מנסה להיות חגיגי, לשיר את הברכות, אבל ה"שמש" מחליט שיש לו רצון משלו? טיפה אחת של שעווה רותחת, בצבע אדום זועק, זלקה לה בהילוך איטי ומדויק להחריד.
היא לא פגעה במגש הכסף, לא על השולחן הישן, אלא נחתה בול במרכז המפה הלבנה והחדשה שפרסתי חמש דקות קודם לכן.
עמדתי שם, מסתכל על הכתם האדום הזה מתפשט לאט לאט, וחשבתי לעצמי כמה זה אירוני. לא להבין שזה לרוב קורה, נר ביד נטוי לרגע והפיזיקה של השעווה מנצחת.
הסתכלתי על המסך, וראיתי בדיוק את אותו הכתם האדום, רק שהפעם הוא לא היה על המפה בסלון, אלא על מפת ה-Heatmap של ה-S&P 500.
והתחושה? בדיוק אותה תחושה של "מאיפה זה בא עכשיו?".
מה שקרה אתמול בשוק ההון הוא המקבילה הפיננסית המדויקת של אותה טיפת שעווה סוררת. יודע שאתה אומר לעצמך זה לא היה אמור לקרות לפי התסריט החגיגי של "ראלי סוף שנה", אבל הפיזיקה של הכסף החליטה אחרת.
🐘 הסיפור האמיתי על אורקל
בוא נדבר גלויות על מה שבאמת ״הכתים״ לנו את המפה אתמול, וזה לא היה סתם מימוש רווחים. הסיפור הוא הרבה יותר משמעותי וכואב מהמסופר בכותרות הראשיות באתרי הפיננסים השונים.
הכל התחיל כשקרן בלו-אאול זרקה פצצה לאוויר, היא לא מתכוונת לממן פרויקט דאטה-סנטר של 10 מיליארד דולר במישיגן עבור אורקל. תחשבו על המשמעות של המספר הזה: 10,000,000,000 דולר שהיו אמורים לזרום לבטון, לשרתים ולשבבים, פשוט נעצרו.
זה היה הרגע שבו הבועה של "צמיחה אינסופית בכל מחיר" פגשה את הקיר הקשיח של מנהלי הסיכונים. השוק, שעד אתמול היה שיכור מהבטחות על מהפכת ה-AI, קיבל עוד סטירונות של פיכחון.
אורקל בתגובה צללה ב-5.4% וגררה אחריה את כל החברות שהיו אמורות לבנות את החלום הזה. GE Vernova, יקירת המשקיעים שבונה תשתיות חשמל, התרסקה ב-10.5% כאילו אין מחר.
למה? כי המשוואה הפשוטה נשברה, אם לא בונים חוות שרתים, לא צריך טורבינות, ולא צריך את כל החשמל הזה. זה הרגע שבו אני, כמי שחי את השוק הזה עשורים, מזהה את הריח המוכר של פאניקה מוסדית.
זה לא "הציבור" שמוכר; גברת כהן מחדרה לא מזיזה מניות תשתית ב-10 אחוזים ביום, גברת כהן לרוב נושכת שפתיים כי משהו סיפר על המושג ראלי שבפתח.
אלו הגופים הגדולים שמבינים שהנחת היסוד שלהם ל-2026 עלולה להיסדק והם בורחים מהדלת הקרובה ביותר, דורסים כל מה שבדרך.
🐘 המתמטיקה של הכאב
אבל הנה הנתון שבאמת צריך לגרום לכם לגרד בראש, וזה הנתון שהופך את הירידה הזו למעניינת במיוחד. בזמן שסקטור הטכנולוגיה טפטוף שעווה על המפה, סקטור האנרגיה החליט לחגוג כאילו אנחנו ב-1970.
נוצר אתמול פער (Spread) מטורף של 4.4% בין הטכנולוגיה (למטה) לאנרגיה (למעלה) ביום מסחר בודד. זה לא קורה כל יום, וזה בטח לא קורה סתם.
הנשיא טראמפ, במצב רוח קרבי, הורה על מצור על מכליות נפט מוונצואלה.
התוצאה? הנפט קפץ ל-55.80 דולר לחבית, ומניות האנרגיה הפכו למקלט היחיד בעיר. מה זה אומר לנו כסוחרים שמחפשים את ההיגיון בשיגעון? זה אומר שהכסף לא יצא מהקזינו, הוא פשוט עבר לשולחן הרולטה השני.
השוק אומר לנו בצורה הכי ברורה: "אני לא מאמין יותר לחלומות של עמק הסיליקון כרגע, תביאו לי חביות נפט."
זו הרוטציה האלימה שאני מדבר עליה כל הזמן בשיטת הפיל.
הכסף החכם לא נעלם, הוא פשוט משנה צורה, ואם אתם תקועים בפוזיציות של אתמול, אתם הופכים לנזילות של המחר.
🐘 מיאמי, פוטין והשקט המוזר של ה-VIX
עכשיו, בואו נכניס למשוואה את הגורם הכי ביזארי כרגע: הגיאופוליטיקה.
יש דיווחים על כך שארה"ב ורוסיה הולכות להיפגש בסופ"ש במיאמי לדון על סיום המלחמה באוקראינה. רק דמיינו את הסיטואציה. חליפות, עניבות, ושמש של פלורידה בזמן שהמדדים רועדים מקור.
השוק נמצא במצב של המתנה דרוכה, מעין "הפסקת אש" פסיכולוגית לפני הסערה או הרגיעה הבאה. שימו לב למדד הפחד (VIX) הוא לא התפוצץ למעלה כמו שהייתם מצפים ביום של ירידות כאלו.
זה סימן מחשיד. זה אומר שהירידות היו מחושבות, קרות, ולא תוצאה של פאניקה רבתי. השוק בעצם עושה "Repricing" (תמחור מחדש) לסיכון.
הוא אומר: "אם ה-AI הוא לא בור ללא תחתית של רווחים, אז אנבידיה ומיקרון (שחטפו כהוגן) יקרות מדי." מיקרון ירדה כמעט 3% לפני הדוחות, והיום בערב נדע אם השוק צדק או שהוא עשה טעות פטאלית.
אנחנו נמצאים בצומת דרכים שבו כל כותרת ממיאמי או ממישיגן יכולה לשלוח את המדדים לטיסה או צלילה. כי הן סוג של חזאי לעתיד השנתי שבפתח. זה לא הזמן להיות גיבורים עם חזה נפוח.
🐘 אז איך מנקים את השעווה?
זוכרים את השעווה מהפתיח? אז הנה הסוד שגיליתי אחרי שנים של הדלקת נרות חנוכה (ומסחר).
אם מנסים לגרד את השעווה כשהיא רותחת ונוזלית, אתם רק מורחים את הכתם והופכים אותו לגרוע יותר. הסוד הוא לחכות. לתת לה להתקרר, להתקשות, ורק אז "קליק" אחד קטן והיא מתקלפת בשלמותה.
זה בדיוק מה שאתם צריכים לעשות היום עם התיק שלכם.
אל תנסו "לתקן" את הנזק של אתמול בפעולות פזיזות בזמן שהשוק עדיין רותח ועצבני. הניסיון לרדוף אחרי ההפסד או "לנקום" בשוק הוא כמו לרוץ עם נר דולק ברוח זה ייגמר בכוויות לרוב בנר כבוי.
תנו לנתונים להתקרר. תנו לדוחות של מיקרון להתפרסם. תנו לפוליטיקאים במיאמי לסיים את הקוקטיילים שלהם.
כשהתמונה תתבהר, והשעווה תתקשה, אנחנו נוכל לזהות בדיוק איפה ה"כתם" הוא שטחי ואיפה נוצרה הזדמנות קנייה נדירה. הירידה הזו, כואבת ככל שתהיה, היא בסך הכל עוד נר בשרשרת האירועים של השוק.
אנחנו כבר בנר החמישי היום. רוב החושך כבר מאחורינו, והאור הולך וגדל, גם אם לפעמים הוא מטפטף ומכתים לרגע את המפה.
חג של אור ושמחה
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 16.12.25זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
אפילו אצלי היה אדום אתמול , 16 דצמ' 2025
אתם זוכרים את החבר שלנו מהסיפור של אתמול, זה שעמד בתור עם החולצה המוכתמת וסופגניית הזהב ב-45 שקל?
אז הבוקר הוא התעורר עם תחושה קשה של "הנגאובר" פיננסי, והוא לא לבד בהרגשה הזו. הכתם על החולצה אולי ירד בכביסה עם קצת מסיר כתמים, אבל הכתם בנשמה שנשאר אחרי שהבין ששילם פרמיה מטורפת על אוויר וסוכר.
אתם מסתכלים על המדדים המרכזיים הבוקר, והם סוג של מניפולציה זולה מאוד. ה-S&P 500 ירד "רק" ב-0.16% והדאו ג'ונס בקושי זז, אבל התחושה בבטן שלכם מספרת סיפור אחר לגמרי של חוסר נוחות.
מתחת לפני השטח המאופרים של המדדים, מתרחש תהליך אגרסיבי של ניקוי רעלים שבו הכסף החכם בורח מהסיכון כמו מאש. קוראים לזה "רוטציה" בשפה נקייה של אנליסטים מעונבים, אבל ברחוב של הסוחרים קוראים לזה פשוט חמצן דליל בצמרת.
🐘 האשליה האופטית של מדד הנאסד"ק
בואו נצלול פנימה לתוך הקרביים של מה שקרה שם אתמול, בלי לנסות לעגול את המציאות. סקטור הטכנולוגיה, אותו קטר דהור שמשך אותנו בעליות כל השנה, התחיל פתאום לגמגם ולהוציא עשן שחור ומחניק.
הנה מספר דוגמאות ServiceNow NOW, חברה מצוינת בדרך כלל, שחטפה אתמול בעיטה כואבת של 11.6% למטה רק בגלל שמועות על רכישה יקרה. בזמנים רגילים השוק היה מריע למהלכי צמיחה, אבל כשהפחד שולט, המשקיעים מחפשים כל תירוץ קטן כדי ללחוץ על כפתור המכירה ולקבע תוצאות סוף שנה.
וזה לא נגמר רק שם, כי ברודקום AVGO ואורקל ORCL הצטרפו גם הן למסיבת האדום עם ירידות חדות שאי אפשר להתעלם מהן.
אלו לא סתם מספרים אדומים מרצדים על המסך, אלא עדות לשינוי מצב צבירה בשוק המחייב אותנו לחשוב מחדש.
זה הרגע שבו "הכסף החכם", אותם מוסדיים שיושבים במגדלי זכוכית ומחליטים על גורל הפנסיה שלנו, אומרים "תודה רבה, היה נחמד, אבל הסופגניה הזו מתוקה ויקרה לנו מדי". הם פשוט אורזים את המזוודות, לוקחים את הכסף מהשולחן של ההייטק סוגרים פוזיציות ומקבעים תוצאות סוף שנה.
🐘 הנקמה המתוקה של המניות ה"משעממות"
אז לאן כל הכסף הזה הולך כשהוא יוצא מהטכנולוגיה? הוא הרי לא מתאדה באוויר. חוק שימור האנרגיה עובד שעות נוספות גם בוול סטריט, והכסף זורם כעת למקומות שאתם בדרך כלל מדלגים עליהם בגרפים כי הם נראים לכם "משעממים מדי".
תראו את איליי לילי LLY שזינקה ב-3.4% ואת בריסטול-מאיירס BMY שקפצה ב-3.6%, ותבינו שהכסף מחפש מקלט בטוח.
המשקיעים הגדולים מבינים כשהריבית מסרבת אולי להמשיך ולרדת אז עדיף להחזיק בחברות שמוכרות מוצרים שאנשים חייבים לקנות, לפחות כתחנת ביניים עד קבלת בהירות.
ההיגיון כאן הוא פשוט, ציני וקר. אנשים אולי יפסיקו לקנות תוכנות AI חדשות כשהמצב הכלכלי לוחץ, אבל הם בחיים לא יפסיקו לקחת את התרופות שלהם. זה בדיוק המקום שבו הסוחר האופטימי והתמים נופל בפח, כשהוא ממשיך לחפש את הריבאונד במניות הטכנולוגיה.
הוא מנסה לתפוס את Nvidia (שדווקא החזיקה מעמד אתמול כיוצאת מן הכלל), בזמן שהכסף הגדול כבר עבר לגור בבית אבות סיעודי בפלורידה ונהנה מתשואה קטנה אך סבירה.
🐘 הבריון השכונתי
ואם כבר מדברים על ציניות עסקית, בואו נדבר רגע על גוגל ועל מה שהיא עשתה אתמול לסקטור הנדל"ן הדיגיטלי בלי למצמץ.
מכירים את Zillow, האתר שכל אמריקאי מחפש בו את בית החלומות שלו? המניה שלהם צללה כמעט ב-8% רק בגלל כותרת אחת שגוגל שוקלת להכניס מודעות נדל"ן ישירות לחיפוש. זהו שיעור אכזרי במושג שנקרא "חפיר כלכלי", שמזכיר לנו שאין באמת עסק מוגן לגמרי.
🐘 חשבתם שיש לכם עסק יציב ומונופול בתחומכם?
חכו שגוגל, אמזון או אפל יחליטו שהתחום שלכם נראה להן טעים לארוחת צהריים. המהלך הזה מזכיר לכל משקיע בשוק ההון, הביטחון הוא אשליה זמנית בלבד.
כשיש ענק טכנולוגי עם כיסים עמוקים בשכונה, גם החברות הכי יציבות יכולות לרעוד ברגע אחד של הודעה לעיתונות ולו ברמז שהוא שוקל להיכנס.
🐘 טסלה וקרנבל בלב ים
אבל רגע, כדי שלא תצאו מפה בדיכאון, לא הכל שחור ויש גם נקודות אור מפתיעות בתוך הכאוס הזה.
טסלה, הילד הפרא והבלתי צפוי של וול סטריט, החליטה שהיא לא משתתפת בירידות של חברות הטכנולוגיה הגדולות וזינקה ב-3.5%. הסיבה לעלייה היא הדיווחים על הפעלת רובוטקסי באוסטין ללא נהג בטיחות, מה שמוכיח שהשוק עדיין מוכן לקנות חלומות אם הם חדשים ונוצצים.
חלומות ישנים כמו בינה מלאכותית גנרטיבית נמכרים כרגע בהנחה, אבל חלומות חדשים ומסעירים נמכרים עדיין בפרמיה מלאה.
במקביל, גם סקטור התיירות התעורר לחיים עם עליות יפות במניות כמו קרניבל CCL, מריוט ואקספדיה. הסיבה לכך היא פרוזאית לחלוטין: מחיר הנפט ירד לרמה של 56.82 דולר לחבית, וזה משנה את המשוואה. כשדלק עולה פחות, המטוסים והאוניות מרוויחים יותר באופן מיידי, וזו מתמטיקה פשוטה של כיתה ג' שמזיזה מיליארדים בוול סטריט.
🐘 הריאליטי של טראמפ והפד
וברקע של כל זה, כמו רעש לבן מציק באוזן ולא נותן מנוח, יש לנו את הפוליטיקה האמריקאית במיטבה.
הנשיא טראמפ עורך אודישנים לתפקיד יו"ר הפד הבא כאילו זו העונה החדשה של תוכנית ריאליטי, כשהקרב הוא בין קווין האסט לקווין וורש.
השוק מנסה לנחש מי יזכה בתפקיד הנחשק, ובעיקר מי מהם יהיה יותר נוח וגמיש בכל מה שקשור להדפסת כסף. אי הוודאות הזו גורמת לתשואות האג"ח לרעוד, ולמרות שהן ירדו קצת, הן עדיין גבוהות מדי לטעמם של הרבה סוחרים.
בינתיים, חברי הפד הנוכחיים לא סותמים את הפה ומשדרים מסרים סותרים שמבלבלים את השוק. ג'ון וויליאמס טוען שהכל ורוד והצמיחה חוזרת, בעוד שמיראן מזהיר שהשוק עומד להתפרק אם לא יורידו ריבית בדחיפות.
הדיסוננס הזה, הבלבול בין המסרים, הוא בדיוק הקרקע הפורייה שעליה צומחות הטעויות הגדולות של הסוחרים הקטנים המחפשים כיוון הנוכחי.
🐘 אז מה עושים עם סופגניה, הפעם בלי ריבה?
חברים, בואו ננשום עמוק, נוריד את הדופק ונבין שהשוק לא קורס, הוא פשוט עובר תהליך של ״התבגרות״.
הוא מבין שאי אפשר לאכול סופגניות זהב כל יום בלי לקבל סוכרת, ולכן הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות זה להפסיק לחפש את "התחתית" בטכנולוגיה. אל תנסו לתפוס את הסכין הנופלת של ServiceNow או ברודקום; תנו להן להגיע לרצפה, להפסיק לרטוט, ורק אז נדבר על כניסה מחודשת.
כבדו את הכסף החכם ואת המהלכים שלו, ככל שהמוסדיים עושים מוב למגזרי הבריאות והצריכה הבסיסית, מי אנחנו שנתווכח עמם? חפשו שם את ההזדמנויות שלכם, כי הגרפים בסקטורים האלו נראים הרבה יותר בריאים ויציבים כרגע.
שימו לב גם למדד המניות הקטנות Russell 2000 שירד אתמול, מה שמעיד שהעוצמה של השוק אינה רחבה כפי שחשבנו ותופעה של מימוש רוחבי הוא התסריט הכי מסוכן כרגע.
בכל מקרה היום, יותר מתמיד, אני מבקש מכם להיות צנועים ולא לנסות להרשים אף אחד עם טריידים מסובכים.
תהיו הסופגניה הפשוטה מהמאפייה, בלי תוספות וקישקושים ובלי מינופים מטורפים או הימורים על מניות בניסיון לנחש את העתיד, לפחות בשבוע הנוכחי.
שיהיה לכולנו שבוע של אור ושמחה
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה שבועית 18.12.25סקירה שבועית מאת: זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר
נס פח השמן (גרסת הסופגניה ב-45 שקל) , 15 דצמ' 2025
וואלה, תקשיבו לקטע שהיה לי אתמול בערב.
עמדתי בתור במאפייה, אתם יודעים, מאלו שנפתחות רק בחנוכה ומוכרות סופגניות שנראות כמו יצירות אומנות של מוזיאון הלובר. עומד לפניי בחור, נראה רציני, אולי הייטקיסט, מדבר כמו סוחר קריפטו, בעיקר כי כל שנייה הזכיר שטות על מטבע אחר.
הוא הזמין את "סופגניית הזהב המלכותית" משהו עם הזרקת פיסטוק, ציפוי שוקולד בלגי, ושבבי זהב 24 קראט מלמעלה. המחיר? 45 שקל ליחידה.
הוא נתן ביס, ובשניה אחת, כל המילוי המפואר הזה התפוצץ לו על החולצה הלבנה המגוהצת. הוא עמד שם, עם פרצוף של "איפה טעיתי בחיים", כשהזהב נוזל לו על הכפתורים.
אמרתי לעצמי איזה מזל שאני עדיין אוהב את סופגניית ספינג׳ הריקה באמצע טבולה בסוכר רגיל, זאת שהיית קונה ממנה 2 מהמכולת השכונתית בדרך לבית הספר.
למה אני מספר לכם את זה בבוקר יום שני?
כי כשפתחתי את המסכים ביום שישי וראיתי מה קרה לברודקום (AVGO) ולסקטור הטכנולוגיה, אמרתי לעצמי: "בול אותו דבר". השוק מכר לנו סופגניית זהב נוצצת, הבטיח לנו חוויה של מיליון דולר, ובסוף? נשארנו עם הכתם.
ברוכים הבאים לשבוע המסחר של אמצע דצמבר. השבוע שבו אנחנו מפסיקים לחפש את הניסים, ומתחילים לחפש את המגבונים הלחים.
🐘 כש"טוב מאוד" זה ה"גרוע" החדש
בואו נדבר דוגרי על מה שקרה כאן בסוף השבוע, כי יש פה שיעור ששווה יותר מכל קורס שתקנו ב-2,000 דולר.
ברודקום, חברת ענק, הניחה על השולחן דוחות הצגה. המספרים היו חזקים, התחזית הייתה אופטימית. על הנייר? חגיגה. בפועל? המניה חטפה סטירה של 11% למטה. אתם קולטים? החברה מביאה תוצאות, והשוק מעניש אותה כאילו המנכ"ל נתפס גונב מהקופה הקטנה.
למה? כי השוק שלנו הפך להיות כמו הילד המפונק הזה ביום הולדת, שבוכה כי הוא קיבל אייפון 15 ולא אייפון 15 פרו מקס. הציפיות ממניות ה-AI היו כל כך בשמיים, שהן היו "מתומחרות לשלמות". ברגע שהמציאות הייתה רק "טובה" ולא "שממית", הבלון התפוצץ.
אבל רגע, אל תספידו את השוק עדיין. כי בזמן שכולם בכו על הטכנולוגיה, קרה משהו מעניין בצד השני של החדר. תראו את לולולמון LULU. המנכ"ל עוזב, הבלגן חוגג, ומה המניה עושה? מזנקת כמעט 10%. תראו את וולמארט (WMT) שוברת שיאים.
מה הולך פה? זה המשחק הישן והטוב של הכסף החכם. קוראים לזה רוטציה. הכרישים הגדולים לא יוצאים מהבריכה, הם פשוט שוחים לצד הרדוד והחמים יותר. הם ממשים לרגע את החלומות היקרים של הבינה המלאכותית וקונים את הלחם והחמאה (או את הטייץ והיוגורט).
🐘 המורווחים, המופסדים והשקר שביניהם
עכשיו, אני יודע שיש ביניכם שני סוגים של אנשים שקוראים את זה הבוקר.
יש את אלו מכם שיושבים עם חיוך מאוזן לאוזן. הייתם חכמים. זיהיתם שהטכנולוגיה מתוחה מדי. שמתם את הכסף בפיננסים, בצריכה, או סתם ישבתם על הגדר.
אתם מרגישים מלכי העולם, "צלפים" שיודעים את העבודה. לכם אני אומר: תירגעו. השוק אוהב יהירים לארוחת בוקר. זה שהצלחתם השבוע, לא אומר שפיצחתם את הקוד. אל תהיו שאננים, כי השוק הזה הפכפך כמו מזג האוויר בדצמבר.
ויש את אלו שמרגישים את הצריבה בבטן. נכנסתם ל-Nvidia או ל-Broadcom בדיוק בשיא, כי "כולם אמרו שזה הדבר הבא", ועכשיו התיק שלכם מדמם.
לכם אני אומר! אל תתייאשו. זה לא שהשוק מת, הוא פשוט משנה הרכב. הכסף לא נעלם, הוא פשוט זז. הטעות שלכם לא הייתה בניתוח, אלא בתזמון ובחוסר הבנה של הפסיכולוגיה. קניתם את ה"הייפ" (הסופגנייה עם הזהב) בעת שהיה נכון לקנות את הערך.
וברקע של כל זה? יש לנו "הורים גרושים" בפדרל ריזרב שעושים לנו רעש בראש. מצד אחד גולסבי היונה שרוצה לחלק מתנות ולהוריד ריבית, ומצד שני שמיד הנץ שמפחיד אותנו מאינפלציה. והתוצאה? אג"ח ל-10 שנים נותן תשואה של 4.19%, וזה, חברים, זה הרבה רעש לבן שמפריע להתרכז.
🐘 מה הגרפים באמת מספרים (בלי חארטה)
בואו נסתכל רגע על הגרפים של ה-SPY, אבל בלי להסתבך עם מושגים של פרופסורים.
בגרף השבועי של ה-SPY, רואים ברור: המדד ניסה לפרוץ למעלה, אבל קיבל התנגדות בראש. זה אומר שהקונים ניסו לדחוף, אבל המוכרים באו עם משאיות ושפכו סחורה. אנחנו נמצאים במצב של "קניות יתר" ברבות מן המניות, שזה כמו לאכול שמונה סופגניות ברצף מתישהו הבטן תגיד "די".
בגרף היומי, רואים את זה אפילו יותר טוב. היה לנו "פער בריחה" בתחילת התנועה, כולם התלהבו, ואז... בום. ביום שישי קיבלנו נר אדום, מכוער, שסגר נמוך. בעולם של וויקוף קוראים לזה SOW ביטוי לחולשה. זה לא אומר שהעולם קורס, אבל זה אומר שהקונים התעייפו.
שימו לב גם לנאסד"ק שירד כמעט 1.7% ביום אחד. כשהמנוע של השוק (הטכנולוגיה) משתעל, כל הרכב מתחיל לרעוד.
🐘 אז מה עושים תכל'ס? (תוכנית עבודה לשבוע מטורלל)
השבוע הקרוב הולך להיות רכבת... סליחה, הבטחתי בלי רכבות. השבוע הקרוב הולך להיות שדה מוקשים. יש לנו ביום שלישי דוח משרות, וביום חמישי את ה"ביג בוס" מדד המחירים לצרכן (CPI). הנתונים האלה יקבעו אם סנטה קלאוס יבוא לבקר השנה או שנשאר עם מימושים וקיבוע הישגים.ֿֿ
הנחייה שלי אתמול באימון לבוגרים הייתה
🐘 תפסיקו לרדוף אחרי האקסיות
המניות של השבבים וה-AI? תנו להן ספייס. הן שברו לכם את הלב בשישי, אל תחזרו אליהן בזחילה ביום שני. הן צריכות לבנות בסיס מחדש. הכסף כרגע לא שם.
🐘 לכו על ה"משעמם"
חפשו את המניות שלא עושות רעש בטיקטוק. פיננסים, בריאות, צריכה בסיסית. שם הכסף הגדול מתחבא כרגע. ראינו את הסקטורים האלה ירוקים בזמן שהכל היה אדום.
🐘 ניהול סיכונים של פחדנים (וזה טוב)
זה לא הזמן להיות גיבורים. אם אתם ברווח? תקדמו סטופים. שימו כסף בכיס. אם אתם בהפסד קטן? תח-ת-כו. אל תחכו לנס חנוכה. בשוק ההון, ניסים קורים רק למי שמנהל סיכונים.
🐘 חכו ליום חמישי
ה-CPI בחמישי זה האירוע המרכזי. עד אז? השוק יכול לזרוק הטעיות (Whipsaws) לכל הכיוונים. תהיו כמו הפיל - צעדים כבדים, מדודים, לא רצים אחרי כל פרפר שעובר.
🐘 הכתם על החולצה
אתם זוכרים את הבחור עם הסופגנייה? בסוף, אחרי שהוא ניגב את הכתם והתבאס על החיים, הוא קנה סופגנייה פשוטה, עם ריבה, ב-5 שקלים. הוא אכל אותה, חייך, יצא החוצה במבוכה תוך כדי שהוא ״זה קורה לכולם בחיים״.
השבוע, בשוק ההון, אני מציע שתהיו הסופגנייה הפשוטה עם הריבה.
אל תחפשו את הטריידים הנוצצים, המורכבים, עם ה"זהב" וההבטחות המפוצצות של ה-AI שיעשו לכם 1000% ביום. אלו הטריידים שמפוצצים לכם ריבה על החולצה ומשאירים כתם בתיק.
חפשו את הפשוט. את הסט-אפ הקלאסי. את המניות היציבות שפשוט עובדות ומצויות בסמן הימני. זה אולי פחות מצטלם טוב לאינסטגרם, אבל היי, אבל החולצה שלכם תישאר נקייה והכיס שלכם מלא.
שיהיה לכולנו שבוע של אור ושמחה
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
D-Review 12.12.25זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
"אנשים יודעים מה הם רוצים" , 12 דצמ' 2025
לפעמים אני שומע אנשים סוחרים שהם “יודעים מה הם רוצים”, אבל כשאתה שואל אותם איך הם יודעים שזה זה, נהיה שקט.
לא שקט נעים, שקט כזה שמישהו חיפש תשובה והסבר עמוק ולא מצא. וזה תמיד קורה ברגעים שאין לחץ חיצוני, כשאין דד ליין, ואין אף אחד שמכריח אותנו לבחור. כי כל עוד אין החלטה, יש אשליה של אנחנו שליטה. אתה יכול להרגיש חכם, פתוח, “עוד בודק”. אבל האמת היא שברוב המקרים, זו לא בדיקה זו דחיינות בתחפושת.
🐘 איזון מחדש
אתמול היה יום מהסוג שלא עושה הרבה רעש, אבל כן עושה הרבה בלגן.
המדדים לא זזו יחד, חלק מהמניות שעבדו יפה בתקופה האחרונה פתאום לקחו צעד אחורה. זה בדיוק היום שבו סוחרים מתחילים לפקפק בעצמם, למרות שבפועל השוק פשוט מחליף קצב.
הדאו עלה חזק וקבע שיא תוך יומי ובהמשך לתובנות מאתמול זה לא מקרי. הכסף הלך למקומות שמרגישים יותר בטוחים בסביבת הריבית הנוכחית פיננסים, חומרים, תשתיות, בריאות.
במקביל, הנאסד״ק קצת נחלש, וזה יצר תחושה שהשוק “לא בדיוק סגור על עצמו”, כשבעצם הוא פשוט לא מספר סיפור אחד אחיד. סוחרים מתחילים וחדשים רגילים לשוק שבו הטכנולוגיה סוחבת את כולם על הגב.
כשזה לא קורה, משהו מתערער. אבל זה לא סימן שמשהו נשבר, אלא סימן שהשוק בודק מחדש איזון.
🐘 אורקל נתנה את הטריגר.
דוח פחות טוב מהציפיות, והתגובה היתה חדה. לא כי החברה לא טובה, אלא כי הציפיות היו גבוהות מדי לסביבה הנוכחית. וזה שיעור שחוזר על עצמו שוב ושוב.
הרבה מהתסכול של סוחרים מגיע בדיוק מהפער הזה. הם מרגישים שהם “מבינים ויודעים את החומר”, אבל השוק לא משתף פעולה. ואז הם מתחילים להגדיל, לשנות, ללחוץ את עצמם, במקום לעצור רגע ולהבין שהטיימינג לא תמיד הולך יד ביד עם ההיגיון.
או כפי שאני אומר לתלמידים שלי ״אל תחפשו היגיון בשוק, אין בו היגון או במקרה הטוב, יש לו הגיון שונה לגמרי משלנו״, אבל אם אגלה לכם זאת, זה ייתר את כל הכתיבה שלי.
למעשה חווינו רוטציה מאוד ברורה. כסף יצא מחלק מהמגה-קאפ ונכנס לענפים מחזוריים ודפנסיביים. זה לא עונש, וזה לא בריחה זה איזון מחדש. רוטציה היא תהליך טבעי בשוק בריא.
🐘 לנשום ולהישאר רגוע
מי שמקבל אותה כחלק מהמשחק, נשאר רגוע.
מי שנלחם בה, מרגיש שהוא תמיד “בצד הלא נכון”.
גם ב AI ראינו את המורכבות. ברודקום דיברה על ביקוש חזק, אבל גם על לחץ על מרווחי הרווח של החברה. זה לא סותר, זה רק מסביר את מבנה הרווחים העתידי של החברה ובנוסף זה אומר שהמהפכה הזו לא פשוטה לינארית.
ברור לי כי AI ימשיך להזיז את השוק, אבל לא בצורה אחידה. חלק מהחברות יראו צמיחה מהירה, אחרות ישלמו מחיר כבד בדרך בניסיון לפרוץ דרכים חדשות.
המהלך של דיסני עם OpenAI היה מעניין במיוחד. במקום להילחם בטכנולוגיה, היא בחרה לעבוד איתה, להסדיר אותה ולהשקיע בה. זה לא מהלך של פחד, אלא של מינוף והבנת מציאות.
זו חשיבה שמאוד שווה לאמץ גם במסחר וגם בחיים, פשוט למנף את המציאות לטובתנו, להשתמש בדברים כסולמות המגביהים אותנו לגבהים חדשים.
גם הגיאופוליטיקה השפיעה אתמול.
האירוע שפגע במפעל דשנים ברוסיה הזיז מניות בתחום, כי כשיש סיכון להיצע המחיר מגיב. זה העולם האמיתי נכנס לגרף. זה לא אומר לרדוף אחרי כל כותרת. זה כן אומר להבין למה משהו זז, ולהבדיל בין תנועה עם בסיס לבין רעש ״לבן״ רגעי.
בצד המאקרו, הנתונים היו יחסית רגועים. שוק העבודה לא מראה חולשה משמעותית, גירעון הסחר הצטמצם, והמלאים עלו. הכלכלה ממשיכה לפעול, פשוט בלי דרמה. הריבית ירדה כדי להקל, לא כדי להדליק מדורה. מי שמנצל את הסביבה הזו לחשיבה רגועה ולניהול סיכונים נכון, נמצא בעמדה טובה.
בימים כאלה וגם בימים אחרים, אני לא מחפש להיות חכם.
אני מחפש להיות מסונכרן.
להבין איפה הכסף זורם עכשיו, ולהניח שם שאת הדלי.
אני מפריד בין מה שהמדדים עושים לבין מה שמתאים לי לעשות לאור הזרמים. לא מנסה להוכיח שום דבר רק צלול ומפוקס עם ראש נקי מקיבעון מחשבתי שהמדדים הם חזות הכל, לרוב הם כך, אבל כשיש פיצול אני צלול לראות את תת זרמים של הכסף.
🐘 נשארת בצד?
ואולי בגלל זה ימים כמו אתמול נשארת בצד?. זה בסדר, השוק לא מכריח אותך לפעול, הוא רק מראה לך מה עובד עכשיו ומה פחות. אין אזעקה, אין דרמה, רק תנועה שקטה שמבקשת ממך להפסיק לחיות דחיינות ולהתחיל להיות מדויק.
מי שמחכה לביטחון מוחלט, קופא ודוחה. מי שיוכל לפעול גם כשלא הכל ברור, מגלה שהבהירות מגיעה תוך כדי תנועה. במסחר, כמו בחיים, ההחלטות הכי טובות לא נולדות מרעש אלא משקט שאתה מוכן לשהות בו.
שבת שלום
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
.אחרי חודש של רגיעה – זיהיתי הזדמנות.
לא סתם "הזדמנות" מהסוג שמגיע עם ישיבה על התחת וחרדה מתמשכת אם הנכס יעלה ומה הדוחות יגידו על עתידו,
אלא הזדמנות שנולדה מתוך זיהוי פוטנציאל מומנטום אמיתי שעשוי להתפתח.
הסוחר צריך להיות טורף – לא רודף
הרעיון במסחר הוא לא לרדוף אחרי התנועה,
אלא לחכות כמו נמר שצד את הטרף וממתין לנקודה שבה הוא הכי חלש.
זו המהות של תזמון.
האיתריום בתקופה מסוכנת
במהלך החודש האחרון איתריום נע ממקצה לקצה בצורה שמגלמת סיכון גבוה מאוד.
זו תקופה שבה "לקנות באיזור תמיכה ולשכוח" הוכח כמלכודת תיירים קלאסית:
הנזילות בתיק נעלמת, והעיניים מתחילות לגרד בזמן שאתה צופה בתיק יורד.
לכן החלטתי להמשיך בחיי, להמתין בסבלנות — ולחכות לזמן הנכון.
זה לא מזל – זה זיהוי מומנטום
בדומה לגולש שמזהה גל וצולל פנימה לצינור,
גם אתה כסוחר לא אמור לצפות להישאר על הגל לנצח.
הייתי יכול לתת פקודה מתוך אמונה שהמטבע יגיע ל־$3500 ואפילו ל־$4000,
אבל אני לא חי על אשליות.
ברגע שנכנסתי לעסקה ב־8.12 לאחר זיהוי חולשת מוכרים,
המתנתי בסבלנות כדי להבין אם המומנטום איתי — או לא.
החוכמה היא לא רק להיות צודק
אחרי זיהוי נכון ופריצה של המטבע, מגיע הרגע להגיד לעצמך:
"תצא מהעסקה – נגמר המומנטום."
זו הבנה שמגיעה רק אחרי הרבה בדיעבד של סוחר שהלך עם האגו שלו,
עד שגילה שהניתוח והסיפור שסיפר לעצמו לא פחות חשובים מהגרף עצמו.
אובייקטיביות היא לא בפרשנות — היא בדרך שאתה מנהל את העסקה מההתחלה ועד הסוף.
לדעת להגיד: 'פה אני כבר לא צודק' — זאת התכונה הכי בריאה של סוחר
ברגע שאתה מסוגל להגיד "אני כבר לא צודק",
שני דברים משתנים:
ניהול הסיכונים שלך בעסקאות מפסידות נהיה איכותי וחד.
מימוש הרווחים נהיה מדויק יותר, בלי חרטות ובלי אחיזה במחשבות שווא.
בסוף, מסחר הוא לא היכולת לזהות את הכיוון —
אלא היכולת לדעת מתי להתנתק מהאגו ולפעול נקי.
After a month of calm, I spotted an opportunityלא סתם "הזדמנות" מהסוג שמגיע עם ישיבה על התחת וחרדה מתמשכת אם הנכס יעלה ומה הדוחות יגידו על עתידו,
אלא הזדמנות שנולדה מתוך זיהוי פוטנציאל מומנטום אמיתי שעשוי להתפתח.
הסוחר צריך להיות טורף – לא רודף
הרעיון במסחר הוא לא לרדוף אחרי התנועה,
אלא לחכות כמו נמר שצד את הטרף וממתין לנקודה שבה הוא הכי חלש.
זו המהות של תזמון.
האיתריום בתקופה מסוכנת
במהלך החודש האחרון איתריום נע ממקצה לקצה בצורה שמגלמת סיכון גבוה מאוד.
זו תקופה שבה "לקנות באיזור תמיכה ולשכוח" הוכח כמלכודת תיירים קלאסית:
הנזילות בתיק נעלמת, והעיניים מתחילות לגרד בזמן שאתה צופה בתיק יורד.
לכן החלטתי להמשיך בחיי, להמתין בסבלנות — ולחכות לזמן הנכון.
זה לא מזל – זה זיהוי מומנטום
בדומה לגולש שמזהה גל וצולל פנימה לצינור,
גם אתה כסוחר לא אמור לצפות להישאר על הגל לנצח.
הייתי יכול לתת פקודה מתוך אמונה שהמטבע יגיע ל־$3500 ואפילו ל־$4000,
אבל אני לא חי על אשליות.
ברגע שנכנסתי לעסקה ב־8.12 לאחר זיהוי חולשת מוכרים,
המתנתי בסבלנות כדי להבין אם המומנטום איתי — או לא.
החוכמה היא לא רק להיות צודק
אחרי זיהוי נכון ופריצה של המטבע, מגיע הרגע להגיד לעצמך:
"תצא מהעסקה – נגמר המומנטום."
זו הבנה שמגיעה רק אחרי הרבה בדיעבד של סוחר שהלך עם האגו שלו,
עד שגילה שהניתוח והסיפור שסיפר לעצמו לא פחות חשובים מהגרף עצמו.
אובייקטיביות היא לא בפרשנות — היא בדרך שאתה מנהל את העסקה מההתחלה ועד הסוף.
לדעת להגיד: 'פה אני כבר לא צודק' — זאת התכונה הכי בריאה של סוחר
ברגע שאתה מסוגל להגיד "אני כבר לא צודק",
שני דברים משתנים:
ניהול הסיכונים שלך בעסקאות מפסידות נהיה איכותי וחד.
מימוש הרווחים נהיה מדויק יותר, בלי חרטות ובלי אחיזה במחשבות שווא.
בסוף, מסחר הוא לא היכולת לזהות את הכיוון —
אלא היכולת לדעת מתי להתנתק מהאגו ולפעול נקי.
סקירה יומית 11.12.25זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
פנטהאוז מול בית קרקע , 11 דצמ' 2025
הבוקר נמקד את תשומת הלב, לדברים נסתרים מהתודעה של המאוהבים והמאוהבות, זה יובן יותר תוך כדי קריאה.
🐘 מכונת הפחיות
המכונה האוטומטית התקלקלה, אבל אתם ממשיכים להכניס מטבעות, דמיינו לרגע שאתם עומדים מול מכונת משקאות ישנה בלובי של בניין משרדים עייף בסוף יום עבודה. במשך חודשים רצופים, המכונה הזו הייתה דבר צפוי.
בכל פעם שלחצתם על כפתור שכתוב עליו "טכנולוגיה", היא הוציאה פחית קרה, תוססת ומתוקה של רווחים מהירים. התרגלתם לזה. המוח שלכם כבר יצר לולאת הרגל ביולוגית לצפות לפחית הקרה הזו בכל לחיצה.
זה הרגיש כמו הכסף הכי קל והכי חכם שעשיתם. אבל משהו במכונה הזו השתנה, והשקט בלובי הפך למעיק, מבלבל ואפילו קצת מפחיד.
אתם מכניסים את המטבע, לוחצים הכי חזק שיש על כפתור ה-Nvidia או ה-Microsoft, ממתינים לרעש הנפילה המוכר, אבל שום דבר לא יוצא מהפתח למטה. אתם מנערים את המכונה, בועטים בה קלות, אולי אפילו מקללים אותה בשקט, אבל הפחית פשוט נשארת תקועה במנגנון.
ומה שהכי מטריף אתכם, זה שבצד השני של הלובי, ליד המכונה המוזנחת והמאובקת שכתוב עליה "תעשייה ובנקים", עומד תור של אנשים עם חיוך מטופש על הפנים. הם לוחצים בעדינות על כפתורים שאף אחד לא נגע מזה זמן, והמכונה שלהם יורקת עליהם שפע של פחיות זהובות בלי הפסקה.
זהו בדיוק המצב כרגע בשווקים, אתם מתעקשים לריב עם המכונה המקולקלת של אתמול, בזמן שהביקוש למכונות העובדות ומייצרות, הוציאו הרגע עוד פחית קרה.
🐘 טכנאי התחזוקה
כדי להבין למה המכונה שלכם הפסיקה לעבוד, אנחנו צריכים להציץ לחדר הבקרה ולראות מה ג'רום פאוול עשה אתמול בערב, מעבר לכתוב בכותרות היבשות. כי רוב האנשים שמעו "הורדת ריבית" וחשבו שזה סימן לקנות עוד מאותו הדבר.
אבל הם פספסו את האותיות הקטנות שהופכות את הקערה על פיה.
פאוול לא רק הוריד את העלות של הכסף; הוא הודיע שהוא מתחיל לקנות אג"ח קצרות בהיקף של 40 מיליארד דולר בחודש, החל ממחר בבוקר.
תחשבו על זה כמו על מערכת השקיה חכמה בשדה חקלאי ענק שיש בו שני סוגים של גידולים, עצי ענק משולים לגדולות ושיחים נמוכים וצמאים משולים למניות הקטנות. עצי הסקויה כבר שתו כל כך הרבה מים בשנתיים האחרונות שהשורשים שלהם רוויים לגמרי, והם צמחו לגובה רב.
עוד מים לא יעזרו להם לצמוח מהר יותר כרגע. הם צריכים זמן לעכל את מה שכבר קיבלו, ולמען האמת, הם כבר מתחילים להטיל צל כבד מדי על הסביבה.
לעומת זאת, השיחים הנמוכים החברות הקטנות, מפעלי הייצור, הבנקים האזוריים היו במחסור קשה.
כך יצא כשפאוול פתח אתמול את השיבר הראשי עם ה-40 מיליארד דולר האלו, המים זרמו באופן טבעי (גרביטציה פיננסית) למקום הנמוך ביותר והצמא ביותר.
כך ראינו את מדד הראסל 2000 טס לשיא כל הזמנים, בעוד מדד הנאסד"ק הרגיש כמו רץ מרתון שנתפס לו הצד ומנסה להסדיר נשימה.
🐘 פנטהאוז מול בית קרקע במושב
התסכול שלכם נובע מכך שאתם מחזיקים בנכס הכי "נחשב" בשכונה, אבל פתאום כולם רוצים לגור במקום אחר לגמרי. תחשבו על מניות הטכנולוגיה כמו פנטהאוז יוקרתי במרכז העיר.
המחיר שלו בשמיים, דמי הניהול מטורפים, וכל מי שרצה לגור שם כבר קנה דירה. המחירים שם משקפים רוויה, תשואה נמוכה.
כשחברה כמו אורקל מפספסת אפילו במילימטר, השוק מעניש אותה כאילו הקירות בפנטהאוז סדוקים בשל תנועת הקרקע.
מצד שני, הסקטורים "המשעממים" תעשייה, פיננסים, נדל״ן, הם כמו בתי קרקע מוזנחים בפרברים שעמדו למכירה במחירי הזדמנות.
פתאום, עם הורדת הריבית והזרמת הנזילות, המשכנתא הפכה לזולה יותר. הבתים האלו הפכו לעסקה הכי אטרקטיבית בשוק. כשחברה כמו GE Vernova מזנקת ב-15%, זה לא נס, זה פשוט המון קונים חכמים שמבינים ששם יש עוד המון מקום לעליית ערך לאור שיפוץ המבנה החדש.
הכסף המוסדי הוא לא סנטימנטלי, הוא לא מתאהב בנוף מהפנטהאוז אם התשואה על השכירות נמוכה. הוא אורז את המזוודות ועובר לפרברים המשולים לסקטורים המסורתיים, איפה שהוא יכול לקבל תשואה אמיתית על הכסף שלו.
ויש כאלה שעדיין נשארו לבד בלובי של מגדל היוקרה, מתווכחים עם השומר שהמחירים חייבים להמשיך לעלות, בזמן שהמשאיות ההובלה של מי שמכר כבר בדרך ליעד החדש.
🐘 מלכודת הדבש של "מה שעלה תמיד יעלה"
הבעיה הכי גדולה של סוחרים אופטימיים היא הזיכרון לטווח קצר, שגורם להם לחשוב שהעתיד הוא פשוט שידור חוזר של העבר ובאופן תמידי. אתם מסתכלים על הגרף של מיקרוסופט או אנבידיה ואומרים לעצמכם: "זה ירד קצת, זו בטח הזדמנות קניה, כמו תמיד".
אבל שוכחים שבשווקים פיננסיים, "כמו תמיד" זה מתכון לא פעם למחיקת רווחים איטית וכואבת של רווחים במקרה הטוב, ובמקרה הרע של הקונים האחרונים כניסה להפסדים.
🐘 להחליף את המשקפיים
אז מה עושים עכשיו, כשהבנתם שאתם עומדים מול המכונה הלא נכונה? קודם כל, מפסיקים לבעוט בה. מפסיקים לכעוס על השוק שהוא לא מתנהג כמו שרציתם, ומפסיקים לחפש צידוקים למה אתם צודקים והמסך טועה.
הצעד הבא הוא להתחיל להסתכל על התיק שלכם בעיניים של שמאי נדל"ן קר רוח, ולא בעיניים של מאהב האוחז ולא מרפה, כי טרם הבין את השינוי בהשפעת אוקסיטוצין שעדיין זורם בגופו.
תשאלו את עצמכם "האם התיק שלי בנוי רק על עולם טכנולוגי מושלם או שהוא מוכוון גם לעולם שבו בונים גשרים, מייצרים חשמל ומלווים כסף?".
אם התשובה היא שהכל אצלכם טכנולוגיה, זה הזמן להתחיל לגוון, לא מתוך פחד, אלא מתוך הבנה עסקית טהורה.
זה לא אומר שצריך למכור הכל ולברוח, זה אומר שצריך להזיז את המשקל בתיק לצד שכרגע מקבל את הרוח הגבית מהפד. תהיו כמו גולש מיומן שמזהה שהרוח שינתה כיוון, מכוון את המפרש בהתאם.
ההזדמנויות החדשות נמצאות שם,, ממש ליד המכונה השנייה בלובי. כל מה שאתם צריכים לעשות זה לעשות כמה צעדים קטנים הצידה, ללחוץ על הכפתור החדש, ולתת לשפע להתחיל לזרום לידיים שלכם.
כשזרם הכסף ישנה שוב כיוון נוכל תמיד לעמוד חזרה גם אל מול מכונת המשקאות הראשונה, זאת הסיבה שאני כבר פותח מחזור הכשרה חדש כדי לעזור לך לתפוס בזמן את ההזדמנויות שבפתח.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 10.12.2025 פורץ הכספותזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
פורץ כספות , 10 דצמ' 2025
למה פורץ כספות זקן הוא המודל העסקי שאתם חייבים לאמץ היום בערב
לפני עשור בערך, יצא לי לצפות בעבודה של פורץ מנעולים ותיק בדרום תל אביב. לא מהסוג שמגיע עם מקדחה רועשת ושובר את הצילינדר בחמש דקות של אלימות, אלא אומן מהדור הישן, כזה שמגיע עם סטטוסקופ והרבה מאוד סבלנות.
הוא עמד מול כספת ישנה תקועה במרתף של עסק שפשט רגל. מסביבו עמדו בעלי הבית החדשים, מיוזעים, לחוצים, מביטים על השעון. "נו, תפתח כבר, אנחנו משלמים לך לפי תוצאה?" הם מילמלו לעברו. אבל הוא? הוא אפילו לא מצמץ. הוא הצמיד את האוזן למתכת הקרה, סובב את החוגה מילימטר שמאלה, עצר, נשם עמוק, וסובב חצי מילימטר ימינה.
השקט בחדר היה די מתוח. לא היה שום סימן חיצוני להתקדמות. למי שהסתכל מהצד, זה היה נראה כאילו הוא סתם עומד שם ומלטף ברזלים. אבל מתחת לפני השטח, בתוך המנגנון המורכב, הפינים הקטנים התחילו להסתדר בשורה, אחד אחרי השני, בריקוד בלתי נראה שכנראה רק הוא שמע.
ואז, אחרי עשרים דקות שנראו כמו הרבה יותר מכך "קליק". ידית הפלדה הכבדה זזה ברכות, והדלת נפתחה לרווחה. הסיפור הזה הוא בדיוק, אבל בדיוק, מה שקרה אתמול בוול סטריט.
אנחנו נמצאים ברגע הזה שבו כל "בעלי הבית" הסוחרים היומיים, הפרשנים בטלוויזיה, והמהמרים בטוויטר עומדים מיוזעים וצועקים "נו, תעשו משהו!". הם רואים את המדדים עומדים במקום ומשתגעים.
אבל אתם, אם אתם רוצים לשרוד במשחק הזה לאורך זמן, צריכים להיות פורץ הכספות. אתם צריכים להבין שה"כלום" שראינו אתמול על המסך הוא למעשה הרעש הכי חזק שיש.
🐘 הונאת השקט
תסתכלו על הנתונים היבשים של אתמול ותגידו לי אם זה לא נראה כמו דום לב של השוק. ה-S&P 500 זז בקושי 6 נקודות למטה (0.09%-), הדאו ג'ונס השיל איזה שליש אחוז, והנאסד"ק עלה בקושי. על פניו, יום מבוזבז. יום שבו הייתם יכולים ללכת לים במקום לבהות במסכים.
אבל זו אשליה אופטית מסוכנת.
השוק האמריקאי נמצא כרגע במצב של דריכות שיא, מעין קיפאון טקטי לפני ההסתערות. הסיבה המיידית היא כמובן ג'רום פאוול והחברים שלו בפד, שעומדים לפרסם הערב את החלטת הריבית.
אבל הסיפור האמיתי הוא לא ההחלטה עצמה כולם כבר יודעים שתהיה הורדה של 0.25% אלא הפחד המצמית ממה שיבוא אחר כך.
הנתונים שקיבלנו אתמול, דוח ה-JOLTS (משרות פנויות), זרקו רימון עשן לתוך החדר. הציפיות היו ל-7.2 מיליון משרות פנויות, אבל המציאות טפחה לנו בפנים עם 7.67 מיליון. המשמעות היא שהכלכלה האמריקאית מסרבת להתקרר. המעסיקים עדיין רעבים לעובדים, וכששוק העבודה רותח, האינפלציה אורבת מעבר לפינה.
הסתירה הזו יוצרת לחץ אדיר מתחת לפני השטח. מצד אחד, השוק מתחנן לכסף זול והמשך הורדות ריבית בינואר.
מצד שני, הנתונים הכלכליים צועקים "חכו רגע!". הדיסוננס הזה הוא שגרם למדדים לקפוא אתמול. אף מוסדי שפוי לא מוכן לזרוק מיליארדים לשוק כשהתמונה כל כך מטושטשת, אבל אף אחד גם לא רוצה למכור ולהחמיץ את הראלי אם פאוול יחליט להיות נחמד. התוצאה היא שקט, אבל זה שקט של חבית אבק שריפה שמחכה לניצוץ.
🐘 רעידת האדמה מתחת לרגלי הבנקים
למרות שהמדדים הראשיים שיחקו אותה "פסלים", בתוך הקרביים של השוק התרחשה דרמה שחייבת להדליק אצלכם נורות אדומות. מי שלא מסתכל פנימה, מפספס את השינוי הטקטוני המתרחש כרגע במגזר הפיננסי.
תסתכלו על מה שקרה עם ג'יי.פי מורגן (JPM). המניה צללה אתמול בכמעט 5%. לא בגלל שהם הפסידו כסף, אלא בגלל שהם הולכים להוציא כסף. והרבה ממנו.
ג'יימי דיימון, האיש החזק בוול סטריט, הטיל פצצה כשהודיע שהוצאות הבנק ב-2026 צפויות להגיע ל-105 מיליארד דולר. תקראו את המספר הזה שוב. זה תקציב של מדינה בינונית. המסר כאן הוא חד וחלק. מלחמת הטכנולוגיה וה-AI היא לא זולה. כדי להישאר רלוונטיים, הבנקים הגדולים צריכים לשרוף מזומנים בקצב מסחרר.
זו לא סתם ירידה יומית; זה איתות לכל הסקטור.
אם השחקן הכי חזק והכי יעיל במגרש אומר "חברים, זה הולך להיות יקר וכואב", השוק מבין שולי הרווח הולכים להישחק לפחות בשלב השינוי.
המשקיעים מצד שני, ששונאים אי ודאות לגבי תזרים מזומנים עתידי, מכרו מיד את הסיכון. ועדיין, שימו לב לפרט המעניין הלחץ הזה בפיננסים לא גרר את כל השוק למטה. זה מראה על חוסן מסוים, על סלקטיביות שהיא סימן היכר של שוק שורי בוגר.
בצד השני של המתרס, בגזרת הטכנולוגיה, קיבלנו הצצה לאופן שבו פוליטיקה וטכנולוגיה מתערבבות.
הנשיא טראמפ הודיע ב-Truth Social שאנבידיה (NVDA) תוכל למכור את השבבים המתקדמים שלה לסין. בשורה נהדרת, נכון? רק שיש "מס פרוטקשן" של 25% לממשל. המניה הגיבה בירידה קלה של 0.3%. השוק עדיין מנסה לעכל את המודל החדש הזה של "קפיטליזם מנוהל".
🐘 מה "הכסף החכם" עושה כשאף אחד לא מסתכל
כאבי שיטת וויקוף, אני תמיד מחפש את טביעות האצבע של "הפילים" המוסדיים הגדולים שמזיזים את השוק. אתמול, למרות השעמום במדדים, הפילים השאירו עקבות ברורים מאוד למי שיודע לקרוא את השטח.
הנתון החשוב ביותר של אתמול הוא לא המדד, אלא ה-Breadth (רוחב השוק). בבורסת ניו יורק, על כל 4 מניות שירדו, היו 5 שעלו. ראסל 2000 (מדד המניות הקטנות) ממשיך להראות שרירים ולתפקד טוב יותר מהמדדים הגדולים.
מה זה אומר לנו?
זה אומר שהכסף לא בורח החוצה בבהלה. הוא פשוט עובר דירה. הוא מבצע רוטציה. המוסדיים מממשים רווחים במניות הטכנולוגיה הענקיות שעשו מהלך מטורף השנה, ומעבירים את הכסף למניות שורה שנייה, לתעשייה, ולאנרגיה (שעלתה אתמול יפה בזכות התחזית האופטימית של אקסון מוביל).
זו התנהגות בריאה. שוק שבו רק 7 מניות עולות וכל השאר מתרסקות הוא שוק חולה.
שוק שבו הכסף מתפזר לרוחב הוא שוק שבונה בסיס להמשך העליות. הדשדוש הזה שאנחנו רואים הוא למעשה תהליך של "איסוף מחדש" (Re-accumulation). האנרגיה נצברת, הקפיץ נדרך, וכשהודעת הריבית תשתחרר היום בערב, האנרגיה הזו תצטרך ללכת לאנשהו.
🐘 תוכנית המסחר להערב
אז אנחנו מגיעים לרגע האמת. הערב ב-21:00 שעון ישראל, ה"קליק" של המנעול ישמע.
רוב הסוחרים החובבים יעשו הערב את הטעות הקלאסית: הם ינסו להמר. הם ינסו לנחש מה פאוול יגיד ויכנסו לפוזיציה דקה לפני ההודעה, בתקווה לתפוס את ה"מכה".
הם יראו בתנועות השוק התוך יומיות כרמז מקדים ואז ה-FOMO ינהל אותם. זה לא מסחר, זה קזינו, ובקזינו הבית תמיד מנצח בסוף.
אנחנו עומדים בפני אירוע בינארי עם שלושה תרחישים ראשיים, ואתם צריכים להיות מוכנים להגיב, לא לנחש:
תרחיש ה"מכור בחדשות" (Sell the News): הפד מוריד את הריבית כמצופה, אבל ההצהרה המלווה היא "פרווה" או מזהירה מפני אינפלציה. במקרה כזה, כנראה נראה מימוש רווחים מהיר. האלגוריתמים יזהו את מילות המפתח ויזרקו סחורה. זה לא הזמן להיות גיבורים ולקנות את הירידה הראשונה.
תרחיש ה"דלק הסילוני": פאוול יוצא יוני מהצפוי, רומז שהחולשה בשוק העבודה מדאיגה אותו ושדלת להורדות בינואר פתוחה לרווחה. זה התרחיש שיכול להעיף את ה-S&P 500 לשיאים חדשים או לרסק את הדולר. כאן נחפש הצטרפות בפריצות של נקודות מפתח, אבל רק אחרי שהנר הראשון של הטירוף נסגר.
תרחיש ה"דשדוש המתיש": זה התרחיש הכי מסוכן מנטלית. הודעה מעורבת, השוק קופץ למעלה ולמטה באותו טווח מחירים, וסוגר את היום כמעט ללא שינוי. זה שוחק, זה מעצבן, וזה בדיוק המקום שבו סוחרים חסרי סבלנות מפסידים את כל הרווח החודשי שלהם בניסיון לסחור רעש הדשדוש.
הצעד הבא שאני ממליץ לעצמי, זה הדיבור עצמי הפנימי שלי
״היום בערב, תשאיר את הידיים בכיסים בדקות הראשונות של ההודעה. תן ל"משוגעים" לריב על המחירים הראשוניים. תן לאבק לשקוע.
המשימה שלך זהר היא לא להיות הראשון שנכנס, אלא זה שנכנס כשהכיוון ברור. אם אתה מחזיק פוזיציות פתוחות, זה הזמן להדק סטופים ולממש רווחים חלקיים.
אף אחד מעולם לא פשט רגל מלממש רווח לכיס. תתנהג כמו פורץ הכספות ההוא חכה לקליק. אל תקדח סתם.״
את טכניקת הדיבור עצמי (בקול) למדתי, עת השקעתי בלימודי פסיכולוגיה של הספורט, והיא עוזרת לי מאוד לשפר ביצועים.
יהיה מעניין בערב, יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 09.12.2025 - באיזה שיטה אתה סוחר? שיטת הפלאפל עניתי
אתמול השוק נתן שיעור קצר אבל חשוב: המדדים נראו “רגועים”, אבל מי מודע לדברים שמתחת לפני השטח ראה סיפור אחר לגמרי מעט מניות טכנולוגיה מחזיקות את העסק, בזמן שרוב השוק זולג למטה.
זה לא עוד “יום ירידות קטן”, זה יום שמזכיר לך שבשוק של היום או שאתה בצד הנכון של המהפכה, או שאתה הסטטיסט.
הסוחר האופטימי? זה בדיוק היום שמבלבל אותו הכי הרבה כי לכאורה “לא קרה כלום”, אבל בתיק שלו מרגיש לא מסתדר לו.
אז מה קרה אתמול
המדדים עצמם זזו קצת מטה: דאו באזור חצי אחוז, S&P בערך שליש אחוז, נאסד״ק בירידה קטנה עוד יותר. על הנייר, נשמע בקטנה. אבל כשמסתכלים על יחס עולות/יורדות רוב המניות חטפו, גם בניו יורק וגם בנאסד״ק.
כלומר, המדד מספר סיפור אחד, המציאות הפנימית מספרת סיפור אחר: השוק לא נופל, הוא פשוט שופך החוצה את מי שלא על הקו אופק של העתיד.
ברמת סקטורים, זה היה חד: טכנולוגיה בירוק יפה, כל השאר באדום, תקשורת, בריאות, צריכה, בנקים, אנרגיה, נדל״ן, הכול. זה לא יום של “הכל יורד”, זה יום של “מעט עולים, רבים זוחלים”.
מי שמכור לגרפים בלי להבין את ההקשר, רואה “שוק זז הצידה”; מי שחי את המציאות, רואה סלקציה אגרסיבית.
ובצל כל זה, השוק מחכה לפד. הפער הוא לא רק “כמה יורידו בריבית”, אלא איך הם ידבררו את הדברים, האם זו תחילת סיבוב הורדות, או הורדה אחת עם אזהרה תקיפה שאומרת: “אל תתאהבו ברעיון”.
זה יוצר ימים כמו אתמול: חצי מהשוק על הקצה, חצי מנסה להמשיך כאילו כלום לא קרה.
איפה הכסף באמת משחק
אם חותכים לרמת המניות, רואים בבירור מי מקבל חיבוק מהשוק ומי אוכל מרפק לצלעות. בצד המוביל מניות AI, צ'יפים וטכנולוגיה כבדה: שמות כמו NVIDIA, Broadcom, חברות ענן ותשתיות.
שם רואים ביקוש, שם רואים כסף חדש, שם השוק אומר: “אלו לא גימיקים, זו התשתית של הדור הבא”.
בצד החלש תקשורת ושמות ענק כמו גוגל, מטא, נטפליקס, עם לחצים מהמלצות, מתמחור, ומכוחות שוק שלא מלטפים. טסלה חוטפת עוד פעם על רקע חשש שתמחור העתיד כבר הרחיק לכת מדי.
המסר ברור, גם מי שנחשב “אגדה” לא מקבל חסינות, אם הוא לא מתיישב עם התמונה העדכנית של יחסי סיכון־תשואה.
עכשיו תוסיף לזה את הנתון שמדדי המניות עדיין יפים מאוד מתחילת השנה נאסד״ק, S&P ודאו בסך הכול בעליות נאות. ומה יוצא?
שאתה יכול להיות צודק לגמרי ב”השוק חזק השנה” ועדיין להפסיד כסף, כי אתה פשוט לא נמצא במקום שבו הכסף זורם.
איפה זה פוגש אותך, הסוחר האופטימי?
אתה לא מהמר קזינו. אתה לומד, קורא, מחפש שיטה, עושה שיעורי בית, אבל משהו שם לא מסתדר בתוצאה. המדדים מספרים על שנה טובה, התיק שלך מספר על עוד חודש של “כמעט”.
המלכודת שלך היא לא חוסר ידע, אלא חוסר התאמה.
אתה מחזיק יותר מדי מניות שתקועות בעולם הישן סקטורים שמקבלים פירורים, מניות הנשענות על “פעם הן היו חזקות” ופחות מדי חשיפה לעולם החדש של AI ותשתיות.
מבחוץ אתה נראה “בכיוון הנכון”, מבפנים אתה מנגן שירים ישנים על במה של פסטיבל עתיד. בפועל, אתה נאחז בגרסה ישנה של עצמך, בזמן שהשוק רץ קדימה בלי להסתכל אחורה.
סיפור קטן, ההוא מהפלאפל הפתוח בלילה
נניח רגע את השוק בצד. בוא נדבר על בעל דוכן פלאפל קטן. שנים הוא עבד משמונה בבוקר עד ארבע אחר הצהריים - “כמו כולם”.
יום אחד הוא שם לב למשהו בלילה, כשחוזרים מהברים, אנשים מחפשים משהו אחד משהו חם, זול ומהיר כדי לסגור את הלילה בצורה מנחמת.
הוא עשה ניסוי: במקום לפתוח בבוקר, פתח רק בערב ולילה. המשפחה אמרה שהוא השתגע, השכנים צחקו, אבל הוא שם לב לתור שלא נגמר ב־1 בלילה.
התפריט לא השתנה אותה פיתה, אותו חומוס מה שהשתנה זה התאמת השעות לזרימת החיים של העיר.
אחרי כמה חודשים, הוא סגר לגמרי את שעות הבוקר.
“למה לי לשבת בחנות ריקה ולקוות, כשאני יכול לפתוח בזמן שהרחוב בוער?”, סיפר לי עת קניתי לי מנה מנחמת. הוא לא המציא את הפלאפל, הוא רק הפסיק לנהל אותו לפי נוסטלגיה, והתחיל לנהל אותו לפי המציאות.
מה עכשיו?
הסיפור של הפלאפל זה אתה והמסחר שלך.
אתה יכול להמשיך לפתוח “בבוקר” במסחר זה אומר להמשיך לעשות את מה שעשית, לקוות שהשוק יתיישר אליך, להאמין ש”פשוט צריך עוד זמן”.
או שאתה יכול לשאול את השאלה הלא נעימה: איפה ה”לילה” של השוק היום איפה התור האמיתי, איפה זורם הכסף, ואיך אתה מתיישר לזה.
מהפכת ה-AI לא הולכת ללטף אף אחד.
היא תקפיץ את השוק ואת השווי, אבל לא לכולם ובטח לא בקו ישר. מי שיהיה במקום הנכון, בזמן הנכון, עם סיכון מחושב יקבל בוסט מטורף; מי שימשיך להתעקש על “הפלאפל של הבוקר” ישאר עם שמן חם שהולך ונשרף ובלי לקוחות.
במונחי פוזיציה, אני אומר לך פחות להיצמד למניות שמספרות לך סיפור רגשי, יותר להיצמד למניות שמספרות סיפור עסקי ברור לעולם של AI.
פחות לרדוף אחרי כל יום חדשות, יותר להחליט מראש איך אתה מגיב לכל תרחיש כולל תרחישים שלא נעימים לך.
מה צריך לקרות בראש שלך
אתה חייב להפסיק למדוד את עצמך לפי “כמה צדקת”. לא משלמים לך על נבואות, משלמים לך על איך ניהלת את הסיכון, איך בחרת את המיקוד, ואיך הגבת כשזה לא הלך.
סוחר רווחי לאורך זמן מתאהב בתהליך, לא בתחזית.
הסוחר האופטימי המתוסכל קם כל בוקר עם כוונות טובות, אבל נכנס למסחר עם חוסר תודעה, נכנס לא מוכן ואז כל המלצה או צהלת שמחה של משהו גוררת אותו פנימה.
ללא גבולות ברורים, ללא תוכנית ליום הפחות טוב, וללא מנגנון אמיתי להגיד לעצמך “פה טעיתי ועכשיו אני מתקן” זה לא יעבוד. לא צריך להיות גורו וגם לא צריך לחפש גורו, צריך להיות בן אדם שמסכים להסתכל על עצמו ביושר.
כשאתה עובד עם תודעה ישנה בעולם חדש השוק לא “מעניש” אותך, הוא פשוט לא מתחשב בך, השוק זורם מתוך עצמו ובשביל עצמו, לא נגדך ולא בעדך.
ככל שה-AI יעמיק, הפער בין מי שמתאים את עצמו לבין מי שנשאר תקוע בראש של “פעם”, רק ילך ויגדל. מי שמבין את זה עכשיו, נכנס לעמדה של יתרון לא הוגן על פני ההמון.
צעדים פרקטיים שתוכל ליישם
מי שלח לי מייל אתמול, ״אתה ממש קורא את המחשבות שלי אבל מה אוכל לעשות פרקטי?״, אז חשבתי מה לענות בבמה הזאת מכילה קהל רחב ומגוון, אז פטור בלא כלום, הנה הצעדים שבחרתי להמליץ לך לעשות כבר היום
1. לפתוח את התיק ולסמן בשלושת הצבעים
ירוק: מניות שחיות בעולם החדש (AI, תשתיות, פתרונות אמיתיים).
צהוב: מניות שאתה לא בטוח לגביהן, אבל יש להן סיפור הגיוני לשיטתך.
אדום: מניות שאתה מחזיק רק כי “כבר ירדו”, “חבל למכור”, “פעם הן היו חזקות” אולי עוד ישובו.
2. להחליט מראש מה עושים עם כל קבוצה.
ירוק: לומדים לעומק, בונים תוכנית פעולה אמיתית.
צהוב: מחליטים דד־ליין: או שמוכיחות את עצמן, או שהן יוצאות.
אדום: מתחילים לפרק בצורה מסודרת, בלי דרמה, כן עם כנות.
3. לבנות תוכנית ליום הודעת ריבית.
לא מה אתה “חושב שיקרה”, אלא מה אתה עושה אם המדד טס, אם המדד נופל, ואם הוא לא זז.
כל עוד אין לך סדר יום של “אם אז” ברור, אתה לא סוחר, אתה בובת שוק מגיבה ומנוהלת מבלי להיות מודע לכך.
חוזר רגע לפלאפל
ההוא מהפלאפל לא היה גאון שיווק, הוא פשוט קלט: הרחוב שינה קצב, אז או שהוא זז איתו או שהוא נסגר.
אותו דבר אצלך במסחר: השוק עבר למהירות אחרת, לעולם של AI, למיקוד אגרסיבי במי שמוסיף ערך עכשיו.
השאלה היא לא “אם אתה מאמין בעתיד התיק הנוכחי שלך”, אלא אם אתה מיישר את כל המחשבה שלך, התיק, השיטה, התודעה לעתיד הזה.
אם תמשיך לפתוח “בבוקר” כשכולם אוכלים “בלילה”, אתה תספר לעצמך סיפור יפה על ניסיון, אבל תתוסכל מהתוצאה. אם תסכים ״להזיז״ את השעות, את המיקוד, את הראש אתה תגלה שבאותו שוק, עם אותם מדדים, אתה יכול להפסיק להיות הקישוט ולהתחיל להיות השותף הרווחי.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה שבועית 08.12.25 מחיר החוסר דיוקזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
המחיר של חוסר דיוק , 8 דצמ' 2025
לילי טומלין, הקומיקאית האגדית שראתה דבר או שניים בחייה, זרקה פעם משפט שתמיד גורם לי לחייך חיוך מעורר כזה. חיוך של הבנה, מהול בכאב של מי שראה יותר מדי חשבונות מסחר נמחקים.
היא אמרה: "תמיד רציתי להיות מישהו, אבל עכשיו אני מבינה שהייתי צריכה להיות יותר ספציפית".
תעצרו רגע. תנו למילים האלה לשקוע. המשפט הזה הוא לא סתם בדיחה; הוא ה-DNA של הכישלון בשוק ההון. כשהגעתם לשוק הזה בפעם הראשונה, עם העיניים הנוצצות והחלומות הגדולים, מה רציתם להיות? "סוחרים מצליחים?" "עשירים?״ "חופשיים מדאגות כלכליות?״
הבעיה היא שזה כללי מדי. זה מופשט. זה כמו להיכנס למונית ולהגיד לנהג "תיקח אותי למקום טוב", זה טוב רק במקרה של בא לך ללכת לאיבוד במגלשת החיים, במקום להגיע ליעד המבוקש.
השוק, בדיוק כמו נהג מונית ציני בניו יורק, יעשה עליכם סיבוב, יפעיל מונה, ובסוף יוריד אתכם בסמטה חשוכה בלי הארנק שלכם. אנחנו רוצים להיות "מישהו" בשוק, אבל בדרך אנחנו שוכחים להגדיר איזו שיטה מנהלת אותנו, איזה סיכון אנחנו מוכנים לקחת, ומתי לעזאזל אנחנו קמים מהעמדה.
וזה בדיוק, אבל בדיוק, המצב של השוק הבוקר. חוסר ספציפיות שמוביל לאסון.
🐘 למה זה צריך להדיר שינה מעיניכם דווקא עכשיו?
אנחנו פותחים את הבוקר הזה, יום שני השמיני בדצמבר, עם תחושה משקרת של "הכל טוב", וזה הדבר הכי מפחיד שיש. תסתכלו על המסכים. המדדים "נסחפים" למעלה. הכל נראה ירוק, רגוע, פסטורלי.
ה-S&P 500 עלה בקושי ב-0.19% ביום שישי. הנאסד"ק הוסיף איזה שליש אחוז. על פניו? אידיליה. אבל השקט הזה הוא שקר. זה שקט תעשייתי שמסתיר בלאגן אטומי מתחת לפני השטח.
למה אני כל כך מוטרד? כי כשהשוק נסחף בלי כיוון ברור ובלי מחזורי מסחר אמיתיים של מוסדיים ("הכסף החכם"), הוא בעצם מרדים אתכם בשמירה. זה כמו דליפת גז בבית. אין לה ריח, אין לה צבע, אתה יושב רגוע על הספה, מדליק גפרור - ובום.
אנחנו נמצאים בתוך "דשדוש עולה". זו התנועה הכי בוגדנית שיש. היא גורמת לכם להרגיש בטוחים, גורמת לכם לשחרר את הסטופים, גורמת לכם להאמין שהכיוון הוא רק למעלה.
אבל מתחת למכסה המנוע, העסק מקרטע, באופן משמח כלפי מעלה.
השוק הזה הוא כמו מוכר בחנות יוקרה שמחייך אליכם את החיוך הכי יפה שלו, מציע לכם אספרסו, רק כדי שתגהצו את האשראי על חליפה שהוא יודע שהתפרים שלה עלולים להיפרם מחר בבוקר.
אנחנו נכנסים לשבוע שבו הציפייה היא האויב הכי גדול של החשבון שלכם. שבוע שבו כולם מחכים ל"מושיע" (הפד), ושוכחים שהמושיע הזה יכול להיות גם התליין.
🐘 מה באמת קורה מתחת לאף שלכם?
בואו נפרק את הכותרות הגדולות ונבין מה הן באמת אומרות לנו בשפת הרחוב, בלי המילים המכובסות של האנליסטים המעונבים. הכותרת הראשית שמרצדת היום בכל מקום היא העסקה המטורפת של נטפליקס.
הם החליטו שהם לא סתם אפליקציה בטלוויזיה שלכם, וקונים את האחים וורנר (WBD) ב-72 מיליארד דולר. זה נשמע מדהים, נכון? סימן שהכלכלה חזקה, שחברות ענק מאמינות בעתיד ומוכנות לשפוך הררים של מזומן.
אבל בינינו, ותקשיבו טוב: עסקאות ענק כאלה ("מגה-מיזוגים") במחירים כאלה, היסטורית, לא קורות בתחילת גל עליות. הן קורות בסוף. הן קורות כשיש יותר מדי כסף "טיפש" וזול שמסתובב בשוק ומחפש איפה לנחות לפני שהמוסיקה מפסיקה. זה FOMO של מנכ"לים.
אז נטפליקס ומטא (פייסבוק) מושכות את העגלה למעלה וכולם מוחאים כפיים. אבל תסתכלו רגע הצידה, לאן שאף אחד לא מסתכל. תסתכלו על המניות ה"משעממות" של חברות החשמל והתשתיות (Utilities). הן חטפו מכה של 4.5% בשבוע שעבר.
למה זה מעניין את הסבתא שלי זכרונה לברכה? (איזה עוגות טעימות היא הייתה אופה), כי זה עלול להיות הסימן הכי חזק ל"רוטציה". הכסף החכם מתחיל לפחד. הוא מוכר את נכסי המגן וברווחים הוא קונה חלומות, וזה מצב שברירי מאוד.
ועוד לא דיברנו על הפיל האמיתי בחדר, זה שיושב על החזה של הכלכלה האמריקאית , האינפלציה. ביום שישי בצהריים קיבלנו נתון שנקרא PCE. זה המדד שהפד הכי אוהב, ה"בייבי" שלו.
המספר יצא 2.8% שנתי.
חברים, היעד הוא 2%. אנחנו רחוקים משם. האינפלציה דביקה כמו מסטיק לנעל ביום חם של אוגוסט. היא פשוט מסרבת לעזוב. וזה מוביל אותנו ליום רביעי הקרוב. השעה 21:00 שעון ישראל.
ג'רום פאוול והחברים בחליפות יפרסמו את החלטת הריבית. השוק בטוח ב-87% שהם יורידו ריבית. כולם כבר פתחו את השמפניות, האלגוריתמים כבר תוכנתו לקנות. אבל יש פער עצום בין מה שהשוק רוצה לבין מה שהשוק צריך.
מה יקרה אם הם יגידו "חבר'ה, הורדנו ריבית, אבל זאת הפעם האחרונה לזמן הקרוב כי המחירים עדיין עולים?״
בבת אחת, כל מגדל הקלפים של ה"דשדוש העולה" יכול לקרוס, והאנשים שקנו נטפליקס בשיא יגלו שאין להם מצנח.
🐘 איך מתנהלים בתוך הכאוס השקט הזה?
אני שומע את המחשבות שלכם עד לפה. אתם אומרים: "זהר, הלחצת אותנו. אז מה עושים? מוכרים הכל ובורחים למערה? יושבים על הידיים?"
התשובה היא שאתם חייבים להפסיק לנסות לנחש את העתיד ולהתחיל לנהל את ההווה. זה אומר ניהול פרטני של כל עסקה בפני עצמה, כל מה שממשיך לצמוח, נהדק סטופים ונמקסם.
אני מדבר על פתיחת עסקאות חדשות, הדבר הכי גרוע, אבל הכי גרוע, שאתם יכולים לעשות השבוע זה להיכנס לפוזיציה מתוך שעמום. "משעמם לי", "הגרף לא זז", "בא לי אקשן בחיים". אלו המשפטים שמוחקים תיקים.
האסטרטגיה לשבוע הזה היא להיות "טורף סבלני".
תחשבו על אריה בסוואנה. הוא לא רודף אחרי כל זבוב שעובר. הוא שוכב בעשב, דממה מוחלטת, ומחכה לטעות של העדר. במקום לחפש הרפתקאות, תסתכלו על מניית Ulta Beauty שקפצה ב-12% בשישי.
למה היא קפצה בזמן שכל השוק דשדש? כי היא הביאה קבלות. דוחות חזקים. כסף אמיתי. היא לא חיכתה לטובה מפאוול. זה המפתח שלכם השבוע: חפשו את החברות שעובדות חזק בלי קשר למה שקורה במאקרו.
אנחנו מחפשים בפינצטה את המושג שנקרא "עוצמה יחסית". מניות שעולות גם כשהשוק יורד, או מחזיקות מעמד כמו בטון כשהשאר מתרסקים.
ועוד כלל ברזל ליום רביעי: אל תהיו גיבורים בזמן ההודעה. בשניות הראשונות אחרי פרסום הריבית, האלגוריתמים, הרובוטים האלה שסוחרים במילי-שניות ומנהלים מיליארדים משתגעים.
הם יזרקו את המחיר למעלה, יזרקו אותו למטה, יעשו "ניעור" (Shakeout) לכל הידיים החלשות, ורק אז יבחרו כיוון.
אם אתם מנסים לתפוס את התנועה הזאת בזמן אמת, אתם כמו מישהו שמנסה לתפוס סכין נופלת מהשיש. בסוף תחתכו את האצבעות. תנו לאבק לשקוע. חכו 15, 20 דקות. תנו ל"כסף הגדול" להחליט לאן הוא הולך, ואז תצטרפו אליו בעדינות, באלגנטיות, כמו שותף שקט.
🐘 מה יקרה אם לא תהיו ממוקדים?
בואו נחזור ללילי טומלין ולסיפור שהתחלנו איתו, כי שם קבור הכלב. כשאתם לא ספציפיים, אתם נותנים לרגש לנהל אתכם. אתם נותנים לחדשות לנהל אתכם. אתם קוראים בבוקר "נטפליקס קונה את וורנר" והמוח שלכם ישר צועק "לקנות!". בלי לבדוק גרף, בלי לבדוק יחס סיכוי-סיכון.
ואז, כשהשוק מתהפך (והוא יתהפך, כי שווקים נושמים), אתם נשארים עם הפסד, עם תסכול, וכועסים על "השוק המניפולטיבי הזה".
אבל מה אם תחליטו היום, עכשיו, לפני שהמסחר נפתח, שאתם רוצים להיות "מישהו" ספציפי מאוד? מה אם תחליטו שאתם "סוחרים שמנהלים סיכונים בקפדנות ולא רודפים אחרי מניות?"
תחשבו על השינוי המנטלי הזה, על התנהלות מתוך ערך שנבחר מראש כמו סבלנות.
פתאום, השקט של יום שני לא מלחיץ אתכם. להפך, הוא המתנה הכי גדולה שיכולתם לקבל. הוא נותן לי זמן. זמן להכין את רשימת המעקב. זמן לסמן את הרמות הקריטיות בגרף. זמן לבדוק מה קורה באג"ח (שימו לב: התשואות עלו ל-4.14% ביום שישי, וזה תמרור אזהרה בוהק שמניות הצמיחה בבעיה, כי הכסף נהיה יקר).
כשאתם ספציפיים, אתם מפסיקים להיות קורבנות של השוק ומתחילים להיות המנכ"לים של העסק שלכם. השבוע הזה הוא לא מבחן כישרון בניתוח. הוא מבחן אופי.
השוק ינסה לפתות אתכם לפעול מתוך פחד החמצה (FOMO). הוא ינסה לגרום לכם לקנות בשפיץ ולמכור בתחתית. אל תתנו לו את התענוג הזה.התחזרו למשפט של לילי טומלין. תסתכלו במראה ותגידו לעצמכם: "היום אני הולך להיות ספציפי עד כאב".
אני לא "סתם סוחר" שמקווה לטוב. אני מקצוען שמחכה להזדמנות הנכונה, ועד שהיא תגיע, אני שומר על הכסף שלי מכל משמר, כאילו החיים שלי תלויים בזה. כי בסוף היום, השוק יכול לעלות, לרדת או ללכת הצידה. הוא יעשה מה שבא לו.
אבל אם אתם לא יודעים בדיוק מי אתם מול המסך, לא משנה לאן הוא ילך אתם תלכו לאיבוד. תהיו חדים. תהיו ספציפיים. תנו לשוק לעשות את הטעויות שלו בלעדיכם.
שבוע מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3






















