רשות ני"ע עצרה לאביחי סטולרו את מינוי הדירקטור בברן

שקיפות לקויה: אביחי סטולרו נאלץ לשנות את התוכניות שלו בברן, לפחות זמנית. אתמול דיווחה חברת ההנדסה והפרויקטים כי היא מושכת את המועמדות של משה שחק לדח"צ, וזאת "בעקבות פניית סגל רשות ני"ע". 

אספת בעלי המניות של ברן הייתה אמורה להתכנס בחודש הבא ולהצביע בנושא. שלשום פנה כלכליסט לרשות ני"ע בנוגע לשחק, על מנת לברר את עמדתה בשאלה אם הוא יכול להתמנות לדח"צ בברן. זאת משום שלשחק יש היסטוריה משותפת עם בעל השליטה החדש בברן — אביחי סטולרו (26.7%). 

בהצהרה לקראת האספה סיפק שחק פרטים מעטים על עיסוקו בחמש השנים האחרונות, ובסעיף זה כתב רק כי הוא כיהן כ"סמנכ"ל כספים בחברה גלובלית". גם ברן, במסגרת זימון האספה, לא סיפקה פרטים מעבר לכך. באיזו חברה מדובר? יצרנית המל"טים אירונאוטיקס. 

שחק, שמונה לתפקיד ב־2019, עזב את החברה לאחרונה. סטולרו היה בעבר שותף באירונאוטיקס. ב־2019 הוא רכש, יחד עם החברה הממשלתית רפאל ובחלוקה שווה, את מלוא המניות של אירונאוטיקס, תמורת 850 מיליון שקל. בספטמבר 2023 סטולרו מימש אופציה למכור לרפאל את חלקו ב־487 מיליון שקל (שני החלקים של עסקת אירונואטיקס הולידו בדיקה של רשות החברות). משמע, סטולרו החזיק, עד לפני כשנה וחצי, ובתקופה שבה שחק כיהן כסמנכ"ל הכספים, ב־50% ממניותיה של אירונאוטיקס. 

בחוק נקבע כי על מנת להבטיח את עצמאותו ואי־תלותו של דח"צ בחברה ובבעלי השליטה בה, לא ימונה לדח"צ מי שיש לו זיקה לחברה, או לבעל השליטה, במועד המינוי או בשנתיים שקדמו לכך. זיקה היא "קיום יחסי עבודה, קיום קשרים עסקיים או מקצועיים, וכהונה כנושא משרה". 

על פניו נראה כי התקופה שבה סטולרו החזיק 50% מאירונאוטיקס, כששחק מכהן כסמנכ"ל כספים, עשויה להיחשב ככזו שמקיימת זיקה, ומכך מועמדותו של שחק כדח"צ לא עומדת בהוראות החוק. אולם, בדו"חות רפאל לשנת 2021 היא דיווחה כי עדכון להסכם בעלי המניות באירונאוטיקס באותה השנה הקנה לה שליטה בחברה. 

כלומר, כבר מ־2021 סטולרו אינו בעל שליטה באירונאוטיקס, וניתן לטעון שבשל כך כבר אין לו זיקה לשחק. אולם נראה כי הדבר לא הניח את דעתה של הרשות, וברן כתבה בדיווח אתמול כי "בשל מגבלות הקבועות בחוק לעניין משך הזמן שבו יש לבחון זיקה, בשלב זה מסירה החברה את מועמדותו של שחק, עד לחלוף הזמן הקבוע בחוק לעניין זיקה". וזאת מבלי לציין מהי אותה זיקה. סטולרו וברן סירבו להגיב. 

תשואה גבוהה? הנחה גדולה

סטולרו הפך לבעל השליטה בברן בדצמבר, לאחר שהתקשר בתחילת נובמבר בעסקה לרכישת כ־25.6% ממניותיה של חברת ההנדסה והפרויקטים מידי האוליגרך הרוסי אלכסנדר נסיס ורעייתו יוליה. הוא נחשב כבעל השליטה בה במשותף עם המייסד והיו"ר מאיר דור שמחזיק ב־20% מהמניות, והשניים נקשרו בהסכם בעלי מניות, שקובע, בין היתר, שוויון בייצוגם בדירקטוריון ותיאום ביניהם בהצבעות באספת בעלי המניות. 

כעת בברן מבקשים בהתאם גם לעדכן את תקנון החברה כך שמינוי דירקטורים, ובהם גם היו"ר, יאושר על ידי אספת בעלי המניות ולא בדירקטוריון — שינוי שיוכל לאפשר לשניים להיפרד ביתר קלות בעתיד, אם יתעורר הצורך; לא דבר של מה בכך בהתחשב בזה ששתי השקעות של סטולרו בחמש השנים האחרונות הסתיימו בסכסוך עם השותפים. 

סטולרו רכש את המניות מנסיס במחיר של 9.5 שקלים למניה, נמוך בעת ההתקשרות ביניהם ב־29% ממחיר השוק. מכיוון שרכישת המניות בוצעה רק חודש מאוחר יותר – תקופה שבמהלכה עלתה מניית ברן - הוא רכש את המניות בהנחה גדולה עוד יותר, של 37%. סטולרו שילם לזוג נסיס 57.7 מיליון שקל, ורכש מניות נוספות בבורסה ב־3.8 מיליון שקל, כך שהחזקתו מגיעה כיום ל־26.7%. 

כיום, שלושה חודשים לאחר ההסכם עם נסיס, שווי החזקותיו של סטולרו בברן מגיע ל־96.5 מיליון שקל, מה שמשקף לו רווח על הנייר של 35 מיליון שקל. מאז חתימת ההסכם ועד היום מניית ברן עלתה ב־15%, אך עיקר הרווח של סטולרו נזקף למחיר הרכישה הנמוך שננקב בהסכם ולא לעלייה במניית ברן. לכך יש להוסיף את חלקו של סטולרו בדיבידנד שחילקה החברה בדצמבר, בסכום של מעט פחות ממיליון שקל. 

נסיס עצמו נפרד מההשקעה בברן בהפסד. נסיס הוא הבעלים של קבוצת ההשקעות ICT שמתמחה במתכות, כרייה ופיננסים. שמו נכלל ב־2018 ברשימת "האוליגרכים המקורבים לנשיא רוסיה פוטין" שפרסם משרד האוצר האמריקאי, אך לא הוטלו עליו סנקציות. 

ב־2023 "פורבס" העריך את הונו ב־2.1 מיליארד דולר. נכנס לראשונה להשקעה בברן ב־2008, לפי שווי של 800 מיליון שקל, והגדיל את החזקותיו עם השנים. בסה"כ השקיע בחברה 152 מיליון שקל, ומכר את מלוא מניותיו, כאמור, לסטולרו, בכ־58 מיליון שקל בלבד, לפי שווי שנמוך ב־60% משווי החברה במועד ההשקעה הראשונית. בניכוי חלקו בדיבידנד שחולק בדצמבר — היחיד שחולק בכל השנים האלו — ההפסד של נסיס מההשקעה בברן עומד על 90 מיליון שקל. 

מה סטולרו מחפש בברן?

ברן היא חברה שמבצעת פרויקטי תשתיות, בנייה ותעשייה משולבי מערכות (מים, גז וחשמל). היא פועלת בישראל, באפריקה, באסיה ובאירופה. בתשעת החודשים הראשונים של 2024 הכנסותיה טיפסו ביחס לתקופה המקבילה ב־2023 ב־13% ל־515 מיליון שקל, והרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות עלה ב־33% ל־34.3 מיליון שקל. עיקר השיפור נרשם בפעילות בישראל, כשבשתי השנים הקודמות הצמיחה בחו"ל הייתה משמעותית יותר, בעיקר באפריקה.

לצבר ההזמנות של ברן, שעומד על 1.2 מיליארד שקל נכון לסוף ספטמבר, עתידות להתווסף כמה התקשרויות מהחודשים האחרונים. בהן מזכר הבנות מיולי 2024 לפיתוח תשתיות מים ופיתוח חקלאי באפריקה ב־150 מיליון יורו; מזכר הבנות מנובמבר להקמת תחנת כוח באחת ממדינות מרכז אסיה בתמורה ל־95 מיליון יורו; ומזכר הבנות מחייב מהשבוע שעבר להקמת מפעל לחומרים מורכבים באזור הבלקן בהיקף של לפחות 50 מיליון יורו. 

סטולרו מחזיק בעסקים בתחום הביטחוני, השילוח, התשתיות והנדל"ן. החל מ־2024 הוא שותף בארי ארמס, שזכתה בסוף השנה במכרז של משרד הביטחון לאספקת רובי סער לצה"ל ב־50—100 מיליון שקל — זכייה שעוררה תמיהה מכיוון שהחברה אינה מוכרת כיצרנית כלי נשק שלמים, ובשבוע שעבר המכרז בוטל נוכח פגמים שנתגלו בו. בנוסף, בדצמבר 2024 הוא רכש, בשותפות עם חברת תמיס, את מי עדן בתמורה ל־200 מיליון שקל במזומן ולנטילת חוב של החברה בהיקף דומה.