המוסדיים התנגדו ומנכ"ל בזן לא יקבל מענק משודרג

בזן, המפעילה את בית הזיקוק במפרץ חיפה, ביקשה לשדרג את תנאי התגמול של המנכ"ל אסף אלמגור ולהעלות את תקרת המענק השנתי שלו מ-2.1 מיליון שקל ל-3 מיליון שקל, וכך להביא את עלות שכרו השנתית ל-8.6 מיליון שקל. אולם, אספת בעלי המניות של החברה, שההחלטה על כך הגיעה לפני החג לאישורה, התנגדה, והצעת החברה לא אושרה.

לאישור ההחלטה נדרש רוב מקרב בעלי מניות המיעוט בחברה שהשתתפו בהצבעה, אך רוב של 63% מהם הצביעו נגד ההצעה. בין המתנגדים היו הגופים המוסדיים כלל, אנליסט, איילון, מנורה וקרנות הנאמנות של מיטב, בעוד מוסדיים אחרים בהם הפניקס, מגדל, מור ואלטשולר שחם הצביעו בעד ההצעה.

גורמים בשני גופים מוסדיים שונים הסבירו ל"כלכליסט" כי ההתנגדות נבעה מכך ששדרוג התנאים מוביל לחריגה מרף התגמול המירבי שקבעו למדיניות תגמול בחברות ציבוריות בהתאם לשווי השוק של החברה, וציינו כי לא מצאו במקרה הנוכחי הצדקה לחרוג מרף זה ולתמוך בכך. 

אלמגור החל לכהן כמנכ"ל בזן בסוף 2022 ותנאי העסקתו הנוכחיים אושרו על ידי אספת בעלי המניות של החברה במרץ 2023 (תוך התנגדות של 41% מבעלי מניות המיעוט באותה התקופה). במסגרתם הוא זכאי לשכר חודשי ברוטו של 172 אלף שקל (צמוד למע"מ), למענק שנתי בתקרה של 2.1 מיליון שקל ולמענק התמדה שנתי בשיעור של 10% עד 50% משכרו החודשי (בהתאם למשך תקופת ההעסקה). בהתאם לכך, ב-2023 הגיעה עלות שכרו ל-7.8 מיליון שקל.

בבזן ביקשו לשדרג את תנאיו לאור "תפקודו כמנכ"ל החברה ובייחוד בתקופה מאתגרת זו", ונימקו זאת בכך ש"אלמגור התמודד באופן מיטבי עם אתגרי התקופה האחרונה ובפרט עם אירוע חסר תקדים של הפעלת החברה בזמן מלחמה בה האיום המרכזי הוא על העורף, על המגבלות הביטחוניות והלוגיסטיות הכרוכות בכך". 

עוד הוסיפו בבזן כי אלמגור "הצליח לתעדף את ההיבטים השונים של הפעילות באופן מקצועי ומדוד, תוך התמודדות עם אילוצים רבים ושמירה על הרציפות התפעולית ועל המשך אספקת הדלקים והפולימרים בהתאם לצרכי המשק, זאת בזמן מלחמה, באופן שאיפשר שמירה על הבטחון האנרגטי של מדינה ישראל בתקופה מאתגרת זו".

למרות שפועלו של אלמגור בזמן המלחמה היה הנימוק המרכזי לשדרוג המענק, בבזן לא ביקשו לאשר לו את השדרוג ככזה חד פעמי או מוגבל לתקופת המלחמה, אלא כי יעודכן "החל מהמענק השנתי בגין שנת 2024", כך שתקרת המענק שהוגבהה, במידה והייתה מאושרת, הייתה נשמרת בגובהה החדש גם לאחר סיום המלחמה וחזרה לתקופת שגרה. 

בסמכות דירקטוריון בזן לבצע מהלך של "אובר-רולינג" ובמסגרתו לעקוף את התנגדות האספה ולאשר את ההחלטה בכל זאת. אך בבזן לא מתכוונים לעשות זאת. 

למרות שביעות הרצון של בזן מפועלו של אלמגור, המלחמה עדיין השפיעה לרעה על תוצאותיה של בזן ב-2023. בסיכום השנה החברה ציינה את עלויותיה בכ-32 מיליון דולר, מהם 24 מיליון דולר בעלויות ישירות הכוללות עלויות לוגיסטיקה ו-8 מיליון דולר בשל ירידה במרווח הזיקוק ברבעון הרביעי. בין ההשפעות של המלחמה שציינו היו ירידה של כ-2% בצריכת הדלקים לתחבורה בישראל ב-2023 לעומת 2022, כשזו שנבעה בעיקר מירידה של 18% בצריכת הדלקים ברבעון הרביעי לאור המלחמה.

הכנסותיה של בזן ב-2023 הסתכמו ב-8.3 מיליארד דולר. ירידה של 23% לעומת 2022, שנבעה בעיקר מהירידה במחיר הממוצע של חבית נפט מסוג ברנט בכ-18% בממוצע במהלך 2023 (לעומת 2022), לצד ירידה בהיקף המכירות שהובילה לאובדן הכנסות של 55 מיליון דולר וירידה של 42 מיליון דולר בשל הירידה במרווחי הזיקוק. הרווח הנקי ירד ב-7% והתייצב על 408 מיליון דולר.

בזן נסחרת כיום לפי שווי של 3.5 מיליארד שקל. מנייתה עלתה ב-12 החודשים האחרונים ב-37%, לעומת 15% שעלה מדד ת"א 125.

בעלת השליטה בבזן מאז ספטמבר 2022 היא חברת מפעלים פטרוכימיים (25%). פטרוכימיים, שבשליטת משפחות פדרמן, פסל וגוטנשטיין, ניצלה זכות סירוב ראשונה ורכשה מידי החברה לישראל של עידן עופר 16.7% ממניות בזן תמורת כ־600 מיליון שקל. בשביל לממן את העסקה היא חברה לחברת גרין אוי, ששייכת לאדר שוורץ ואוהד שוורץ, החתנים של בני שטיינמץ (אין קשר משפחתי קודם ביניהם), ומייקל בובורוב, הנציג לשעבר בישראל של ענקית האנרגיה הבינלאומית טרפיגורה. 

אך בינואר דווח ב-"כלכליסט" כי רשות החברות החליטה להמליץ למשרד האנרגיה ולמשרד לשיתוף פעולה אזורי, לאחר היוועצות עם גורמי הביטחון, שלא להעניק לגרין אויל היתר שליטה בבתי הזיקוק בחיפה, וזאת בשל קשריה עם טרפיגורה. לאור זאת לגרין אויל ופדרמן, פסל וגוטנשטיין נותרו שתי אופציות: או שגרין אויל תשיג מקור מימון אחר, או שמשפחת פדרמן ושותפיה ימצאו שותף אחר לחברה, שייכנס בנעלי גרין אויל.