משרד הביטחון יתערב במכירה משמעותית של מניות מנועי בית שמש

סעיף חדש בתקנון מנועי בית שמש יאפשר למשרד הביטחון לשלוט בשינויים מהותיים של אחזקות החברה, שמייצרת ומשפצת חלקי מנועי סילון למטוסים ובכלל זה מבצעת עבודות עבור מערכת הביטחון. 

לפני חג הפסח אישרה אסיפת בעלי המניות בתקנון מנועי בית שמש את הסעיף, שנועד להבטיח את האינטרסים החיוניים של המדינה בה - "לא תועבר השליטה בחברה ולא יחזיק אדם אמצעי שליטה בחברה בשיעור של 10% או יותר (להלן: "בעל עניין אפקטיבי") מבלי לקבל אישור מראש ובכתב של משרד הביטחון". 

ההגבלה אינה חלה על בעלי העניין האפקטיביים הקיימים בחברה, בעלת השליטה – קרן פימי שמחזיקה כיום ב-34.9% מהמניות, ובית ההשקעות מור שמחזיק ב-15%. אך תחול על כאלה שעשויים לרכוש מהם או מבעלי מניות אחרים מניות בעתיד.

עדכון התקנון מגיע חודשיים לאחר דיווח החברה על התקשרותה עם לקוח, שזהותו לא צוינה, לפיתוח וייצור מנועי סילון בהיקף של כ-284 מיליון שקל, שהעמידה את היקף ההזמנות הקיימות ממנו ביחד עם אלה הנוספות שצפויות בשנים הקרובות על כמיליארד שקל. השורה האחרונה באותו הדיווח – בה ציינה מנועי בית שמש כי קיבלה פטור מפרסום פרטי העסקאות מפאת סיכון לפגיעה בביטחון המדינה, מצביעה על האפשרות שאלו מבוצעות עבור משרד הביטחון (במישרין או בעקיפין באמצעות חברות ביטחוניות אחרות). התקשרות זו עשויה להסביר את דאגתו של המשרד מזהות בעלי העניין האפקטיביים בחברה. זאת, מחשש שגורמים זרים עשויים להפוך לבעלי עניין בה ומכך להיות חשופים לפעילויות המבוצעות על ידה עבורו.

שינוי נוסף בתקנון לא אושר

בעוד הסעיף המגביל את זהותם של בעלי העניין לאישורו של משרד הביטחון אושר באספה ברוב מוחלט, תיקון אחר שהיא ביקשה לעשות בתקנון - הורדת הרף הנדרש לאישור שינויים בסעיפי התקנון האחרים מ-66% ל-50.1% מבעלי המניות המשתתפים בהצבעה – נדחה על ידי כלל בעלי מניות המיעוט בחברה ולכן לא אושר.

במנועי בית שמש ביקשו לשנותו בטענה כי מדובר בשריד מהתקנון הישן של החברה שפוגע בעקרון שלטון הרוב בה, וכי תיקונו תואם את הסטנדרט המקובל בחברות ציבוריות כיום. אך הגופים המוסדיים שהשתתפו בהצבעה ביקשו למנוע את העברת הכוח מידיהם לידי פימי, בעלת השליטה, ולכן התנגדו לכך.

הדרך של פימי ומנועי בית שמש

פימי, קרן הפרייבט אקוויטי הגדולה בישראל שנוסדה ומנוהלת על ידי ישי דוידי, הפכה לבעלת השליטה במנועי בית שמש ב-2016 כשרכשה מידי כלל תעשיות של לן בלווטניק 40% ממניותיה בתמורה ל-125 מיליון שקל, בעסקה ששיקפה לבית שמש שווי של 313 מיליון שקל. שלוש שנים מאוחר יותר מכרה פימי לגופים מוסדיים 7.5% מהמניות ב-100 מיליון שקל, מחיר ששיקף לחברה כבר שווי גבוה פי ארבע, של 1.25 מיליארד שקל.

בחלוף שלוש שנים וחצי נוספות, מחזיקה פימי 34.9% מהמניות ושוויה של בית שמש מגיע ל-1.67 מיליארד שקל, המשקף להחזקתה של פימי שווי של 581 מיליון שקל.

בנוסף למימוש המניות ב-2019 נהנתה פימי מדיבידנדים שחילקה מנועי בית שמש ב-2018, 2019 והשנה, וחלקה בהם מצטבר ל-71 מיליון שקל.

לאחר צניחה במכירות ב-2020 ו-2021, ב-2022 ו-2023 נהנתה החברה מעלייה בביקושים בשוק התעופה האזרחית ובמגזר הצבאי כתוצאה מההתאוששות מהקורונה וחוסר היציבות הגיאופוליטי, כשמכירותיה ב-2023 הגיעו לשיא של 210 מיליון דולר. לצידן היא נהנתה גם מרווח של 66 מיליון דולר ממכירת קרקע סמוכה למפעל החברה בבית שמש לחברת הביטוח מגדל. בעקבות זאת הרוויחה ב-2023 כ-60 מיליון דולר, מהם 13.3 מיליון דולר בנטרול מכירת הקרקע, לעומת 4.7 מיליון דולר שהרוויחה בסוף 2022.

גורמים בשוק ששוחחו עם "כלכליסט" ציינו כי ההגבלה על זהותם של רוכשים עתידיים והפנייתם לבחינת משרד הביטחון מוסיפה סיבוך רגולטורי למכירה עתידית של מניות החברה ועשויה להקשות על מכירתן לגופים זרים. ואולם הם הזכירו כי בפעם הקודמת שבה פימי מימשה מניות בבית שמש, בנובמבר 2019, היא מכרה את מניותיה לגופים מוסדיים ישראליים. כשכך גם עשתה בסדרת מימושים שביצעה בחודשים האחרונים מפרוטפוליו החברות שבהן היא מחזיקה.

בחודש שעבר מכרה פימי למוסדיים 15% ממניות יצרנית מערכות התקשורת אורביט, ובפברואר מימשה 18% ממניות יוניטרוניקס שמפתחת בקרים לוגיים מתוכנתים. כשבינואר מכרה ליבואנית הרכב UMI שיעור של 50.1% ממניות חברת האבטחה G1 ולבנק הפועלים 16% מרשת הסיעוד עמל. בדצמבר מכרה למוסדיים 45% ממניות יצרנית רכיבי המזון גלעם.