השפיץ של הקטר: שלוש הישראליות בעלות השווי הגבוה ביותר הן חברות סייבר

אם למישהו היתה חסרה חותמת אישור סופית לכך שישראל היא מעצמת סייבר, בסוף השבוע האחרון זה קרה: שלוש החברות הישראליות, או בעלות זיקה לישראל, הגדולות ביותר במונחי שווי שוק הן חברות סייבר. כלומר, אלו לא רק הערכות שווי שכתובות על הקרח בשוק הפרטי. הדבר קרה לאחר שסייברארק, שהיתה חברה מנומנמת למדי בשנים האחרונות, עקפה את טבע והגיעה לשווי של 20 מיליארד דולר, כך שכעת הצמרת הישראלית נראית כך: פאלו אלטו עם שווי שוק של 131 מיליארד דולר; צ'ק פוינט נסחרת כעת לפי שווי של 24 מיליארד דולר; ואחריה סייברארק, כשטבע ובנק לאומי נושפים בעורפה עם שווי שוק של כ־19 מיליארד דולר. 

אפשר להתווכח כמובן עד כמה פאלו אלטו — שהוקמה על ידי ניר צוק, אך רשומה בארה"ב ומנוהלת על ידי ניקש ארורה האמריקאי — היא חברה ישראלית, או מה באמת אומר חיתוך מסוג זה שנעשה בנקודה מסוימת בזמן. אבל דבר אחד ברור מאוד. שוק הסייבר עוד לא אמר את כל מה שיש לו להגיד. על הקווים מתחממות חברות פרטיות כמו וויז (Wiz), שגייסה בפעם האחרונה לפי שווי של 12 מיליארד דולר, ולאחר מכן סירבה להצעת רכישה ב־23 מיליארד דולר מצד גוגל, כך שהיא, ככל הנראה, מכוונת להנפקה לפי שווי של יותר מ־20 מיליארד דולר. לאחרונה החברה גייסה סמנכ"ל כספים, לראשונה, מה שמאותת שאסף רפפורט, וחבריו המייסדים, רוצים שההנפקה תתרחש בקרוב, למשל ב־2026. ב־2025 אמורה להצטרף למועדון הסייבר הישראלי הציבורי גם קייטו נטוורק של שלמה קרמר, שחיזקה את הדירקטוריון באחרונה עם מינוים של איל וולדמן, מייסד מלאנוקס, וגילי יוהאן, שהיתה סמנכ"לית כספים בחברת סייבר ישראלית ציבורית נוספת — ורוניס, שנסחרת כיום ב־4.9 מיליארד דולר. החברה של קרמר, ממייסדי צ'ק פוינט, מכוונת להנפקה לפי שווי של יותר מ־3 מיליארד דולר. גם סניק, שתג השווי האחרון שלה היה 7.4 מיליארד דולר, עובדת כבר שנה על תשקיף להנפקה ראשונה בוול סטריט, וזה יכול לקרות אפילו ב־2025. 

ואם עד לא מזמן דיבורים על הנפקות ראשוניות (IPO) היו בעיקר בגדר משאלות לב, בסוף השבוע האחרון קרה עוד משהו - הנפקת חברת סייל פוינט האמריקאית, לפי שווי של 13 מיליארד דולר. סייל פוינט מתחרה ראש בראש מול סייברארק בשוק ניהול הזהויות בארגונים, והחברה הישראלית חייבת לפחות חלק מהקפיצה של 20% בחודש האחרון במנייתה לרוד שואו שניהלה יריבתה האמריקאית. בעקבות הרוד שואו המוצלח העלתה סייל פוינט את מחיר המניה בהנפקה והגדילה את הגיוס ל־1.4 מיליארד דולר, כשברקע החתמים מדברים על ביקושי יתר של פי 20. המניה החלה להיסחר ביום חמישי, ואף שלא רשמה את הזינוק הדו־ספרתי, המכונה POP, שמצפים מההנפקות המוצלחות באמת בוול סטריט, היא כן מלמדת על התיאבון המחודש של המשקיעים למניות טק בכלל, ולסייבר בפרט. 

הנפקת סייל פוינט לא היתה אירוע טריוויאלי, שכן לא מדובר בסטארט־אפ לוהט שצומח במהירות אלא בחברה ותיקה יחסית שהוקמה ב־2005, הונפקה ב־2017 לפי שווי של מיליארד דולר, ונמחקה מהמסחר ב־2022 על ידי קרן ההשקעות תומא בראבו לפי שווי של 6.9 מיליארד דולר. העובדה שתומא בראבו מצליחה להנפיק את סייל פוינט לפי שווי כמעט כפול אחרי שלוש שנים בלבד, היא חדשות טובות עבור קרמר, שכבר מכר בעבר לתומא בראבו את אימפרבה ב־2.2 מיליארד דולר, וגם לסניק. וויז כנראה תסתדר לבד בכל מצב שוק. הנפקת סייל פוינט היא גם אירוע חשוב לכל מי שממתין לפתיחת חלון ההנפקות בוול סטריט, בתחום הסייבר או בכלל, ולא רק לחברות הישראליות כמובן. למעשה, ההנפקה האחרונה של חברה שעוסקת אך ורק בסייבר הושלמה בספטבמבר 2021 כש־Forgerock גייסה 275 מיליון דולר לפי שווי של 2 מיליארד דולר. באותה שנה הונפקה גם סנטינל וואן הישראלית, שהיתה הנפקת הסייבר הגדולה ביותר, עם שווי של 9 מיליארד דולר. כיום היא נסחרת מתחת למחיר ההנפקה (7.9 מיליארד דולר). ב־2024 הונפקה לפי שווי של 5.6 מיליארד דולר חברת רובריק האמריקאית, שנסחרת היום ב־14 מיליארד דולר, אך היא חברת גיבוי במהותה, שמנסה להתרחב לעולמות הסייבר והגנת דאטה.

פספוסים מסוגים שונים

אולם אחוות הטבלה היא רק למביטים מבחוץ. בפנים דווקא מתחוללת סערה, והשבוע האחרון היה מעניין במיוחד בביצת הסייבר הישראלית. הנפקת סייל פוינט, והדו"חות המצוינים של סייברארק, שסיפקה גם תחזית טובה והודיעה על רכישת סטארט־אפ אמריקאי ב־165 מיליון דולר, מחדדים את הפוטנציאל הגדול של קטגוריית ניהול הזהויות. הרכישה של סייברארק משלימה את בניית הפלטפורמה שהחברה עמלה עליה בשנים האחרונות עם מתן פתרון לשוק ניהול ההרשאות בארגונים. באמצע 2024 היא ביצעה מהלך נועז עם רכישת Venafi האמריקאית ב־1.5 מיליארד דולר במטרה להיכנס גם לשוק ניהול זהויות לא אנושיות בארגון. בכך סייברארק צועדת במסלול הפלטפורמה שמתווה פאלו אלטו מאז קיץ 2023, אבל גם בשוק האחד שנדמה שבו פאלו אלטו לא מתכננת לדרוס את כולן. פאלו אלטו החליטה מזמן להיכנס לכל נישה בשוק הסייבר, פרט לשוק ניהול הזהויות, שלפני חמש שנים, אז קיבל צוק את ההחלטה, היה האח החורג והמשעמם בשוק, שהזכיר יותר את עולם ה־IT. כנראה שגם התוקפים זיהו זאת, ודווקא מרבית התקיפות שהצליחו בשנים האחרונות וזכו לתהודה הגיעו באמצעות התחזות לעובדים וניצול פרצות פנימיות בארגון. הסטטיסטיקה מדברת על כך שרוב המתקפות שמצליחות קורות גם לארגון שיש לו את ההגנה ההיקפית הטובה ביותר וגם הגנת ענן טובה, כי הן נובעות מכך שבכירים פותחים כל מייל שהם מקבלים וכך מאפשרים לתוקף להיכנס מבלי להתכוון. כיום לא בטוח שההחלטה של פאלו אלטו לא להיכנס לניהול הזהויות היתה נכונה, ולראיה התלהבות המשקיעים שאיפשרה לסייברארק לסגור את הפער ולהכפיל את שווייה בתוך שנה, כשהיא נסחרת היום במכפיל הגבוה ביותר מבין חברות הסייבר הישראליות.

אך הקטגוריה החמה ביותר היא עדיין הגנת הענן, וגם שם נרשמה בשבוע החולף דרמה לא קטנה במשולש של פאלו אלטו־וויז־צ'ק פוינט. בפאלו אלטו אוהבים לומר כי צ'ק פוינט היא כבר מזמן לא מתחרה שלה, אך העובדה שלצ'ק פוינט יש בכל זאת 100 אלף לקוחות, רובם הארגונים הגדולים ביותר בעולם, והכנסות של 2.5 מיליארד דולר ב־2024, לא בדיוק תומכת בתזה הזאת. מה שצ'ק פוינט אכן פספסה הוא שוק הענן, ובשבוע שעבר היא הודתה בכך רשמית לראשונה, בדרכה, כשהודיעה כי היא חוברת לוויז בפעילות הענן. המשמעות היא שהיא תפסיק למכור את פתרון ה־CNAPP שלה (הגנה על אפליקציות בענן), שהתבסס על רכישת DOME9 הישראלית ב־150 מיליון דולר ב־2018, ותמכור את המוצר של וויז. שיתוף הפעולה עם וויז, חברת הגנת הענן הצומחת ביותר, שמבטיחה להגיע לקצב הכנסות שנתי של מיליארד דולר עוד השנה, יכול להיות גיים צ'יינג'ר עבור צ'ק פוינט, אם לא יהיה מדובר רק במס שפתיים למשקיעים. צ'ק פוינט מתומחרת כיום במכפילים (הכנסות ורווח) הנמוכים ביותר מבין המתחרות, אף שהיא הרווחית מכולן, וזאת בגלל בעיקר פספוס הגנת הענן שפגע דרמטית בצמיחה שלה. 

וויז, למרות ההצלחה הפנומנלית שלה, היא בסופו של דבר חברה של מוצר אחד, בשוק שהולך יותר ויותר לכיוון הפלטפורמות. שיתוף הפעולה בין וויז לצ'ק פוינט יאפשר להן להתחרות מול הפלטפורמה של פאלו אלטו, ואם יצליח הוא יוכל להקפיץ מדרגה את שתיהן. שיתופי פעולה כאלה מסתיימים לא אחת במיזוג, אך במקרה הנוכחי קשה להאמין כי וויז, שסירבה לגוגל, תגיד כן דווקא לצ'ק פוינט. 

ה־AI מערבב את הקלפים

אלא שמעל כל משחקי האגו מרחף ענן גדול — עולם ה־AI. פריצתה של הבינה המלאכותית הגנרטיבית משבשת את שוק הסייבר מכמה זוויות שונות. ראשית, התוקפים יכולים להשתמש בכלי AI כדי לבצע התקפות ביתר קלות. שנית, לארגונים נוספת חשיפה חדשה לתוקפים בממשקים האוטומטיים, כמו צ'ט בוטים ללקוחות. מנגד, גם לחברות סייבר ה־AI נותן כלים חדשים בהגנה. 

שוק הסייבר הקלאסי אומנם צומח, אך לא בקצבים שמצדיקים את רמות השווי הנוכחיות של השחקניות המובילות - שוויין המצרפי גדול לאין שיעור מהשוק עצמו. לצד הכוכבות הישראליות יש גם את קראודסטרייק, שהתאוששה דרמטית מאז התקלה הכלל־עולמית בספטמבר, וכבר נושפת בעורפה של פאלו עם שווי של 111 מיליארד דולר; פורטינט הכפילה את שווייה בשנה האחרונה ל־85 מיליארד דולר; זיסקיילר אומנם במצב פחות טוב, אבל עם שווי של 34 מיליארד דולר; ואוקטה, שנחשבה פעם לשליטת שוק ניהול הזהויות, נותרה מאחור עם שווי של 16 מיליארד דולר. 

אם מוסיפים לכך גם את פעילויות הסייבר הגדולות בתוך חברות הענן, ברור כי יש כאן חוסר פרופורציה מול שוק הסייבר כולו שנאמד בשנה שעברה במכירות של כ־250 מיליארד דולר. על פי הערכות עדכניות, הוא צפוי להכפיל את עצמו לקראת 2030 עם קצב צמיחה שנתי של כ־10%. השנים האחרונות התאפיינו בביקושים גוברים לפתרונות סייבר, בעיקר בגלל המעבר לענן, התגברות התקיפות על ידי מדינות, ורגולציה. אלא שהכרזתה של פאלו אלטו על פלטפורמיזציה, שמשמעותה הלכה למעשה היא אספקת חלק מפתרונות הסייבר בחינם, מלמדת על כך שהשוק תחרותי, רווי ודוחף להורדת מחירים. ה־AI עשוי לפתוח את המרוץ מחדש, עם שחקנים אחרים והערכות שווי אחרות שמהפכת הענן תחוויר לידו. אם כי השווי הגבוה של חברות הסייבר כיום מתבסס, בחלקו, גם על חלום הסייבר בעידן ה־AI, שהוא בגדר אוקיינוס כחול שכל האפשרויות בו פתוחות. 

בינתיים, לצד התהיות אם ישראל פספסה את רכבת ה־AI, דווקא בהשקה בין סייבר לבינה מלאכותית נראה כי היא דווקא ממוצבת היטב עם שורה של סטארט־אפים חדשים בתחום, כמה הכרזות חשובות של פאלו אלטו, והכרזתה של צ'ק פוינט לפני שבועיים על הקמת מרכז AI ייעודי שעבורו היא מתכננת לגייס טאלנטים שיוודאו שהיא לא תפספס שוב את הדבר הגדול הבא.