האם מהפכת הבינה המלאכותית בנויה על בית קלפים?בנוף הבוגדני של שאפתנות טכנולוגית, אנבידיה (Nvidia) מתגלה כסיפור אזהרה על יהירות תאגידית בלתי מרוסנת וצמיחה שעלולה להיות לא בת קיימא. מה שנראה ככוח טכנולוגי בלתי ניתן לעצירה חושף כעת סדקים עמוקים בחזיתו שנראתה בלתי חדירה, כאשר אתגרים גוברים מאיימים להתיר את הנרטיב שנבנה בקפידה של שליטה בבינה מלאכותית. אתגרים ספציפיים מדגישים שבריריות זו: הערות של סאטיה נאדלה ממיקרוסופט (Microsoft) מצביעות על אפשרות של מיתון בביקוש לשבבי בינה מלאכותית, בעוד סונדאר פיצ'אי מאלפבית (Alphabet) הדגיש כי "הפירות הנמוכים נקטפו" בפיתוח מודלים של בינה מלאכותית.
מתחת לחזות המבריקה של חדשנות טכנולוגית מסתתרת מציאות מטרידה של ביקורת רגולטורית ותנודתיות בשוק. אנבידיה ניצבת בפני סערה מושלמת של אתגרים: האטה פוטנציאלית בביקוש לשבבי בינה מלאכותית, חקירת הגבלים עסקיים אגרסיבית על ידי רגולטורים סיניים וספקנות גוברת מצד מובילי תעשייה. התחרות מתעצמת, כאשר אמזון (Amazon) מפתחת שבבי בינה מלאכותית משלה, Trainium, וברודקום (Broadcom) ממצבת את עצמה כדי ללכוד נתח שוק משמעותי עם פתרונות שבבי בינה מלאכותית מותאמים אישית שצפויים להגיע ל-90 מיליארד דולר בשלוש השנים הקרובות. הצהרתו החריפה של מייסד שותף של OpenAI, איליה סוצקבר, כי "הגענו לשיא הנתונים" מערערת עוד יותר את הנרטיב של צמיחה בלתי מרוסנת של בינה מלאכותית.
ההשלכות הרחבות יותר הן עמוקות ומדאיגות ביותר. המאבקים של אנבידיה מייצגים מיקרוקוסמוס של המערכת האקולוגית הטכנולוגית הגדולה יותר - עולם שבו חדשנות מוגבלת יותר ויותר על ידי מתחים גיאופוליטיים, אתגרים רגולטוריים והמציאות הכלכלית הקשה של תפוקה פוחתת. למרות הוצאות הון מאסיביות של ענקיות טכנולוגיה - כאשר מיקרוסופט כמעט הכפילה את הוצאותיה ל-20 מיליארד דולר ומטא (Meta) הגדילה את ההוצאות ב-36% - רק 4% מהעובדים בארה"ב משתמשים בבינה מלאכותית מדי יום. נתק חריף זה בין השקעה לתועלת בפועל חושף את השבריריות הפוטנציאלית של מעמדה בשוק של אנבידיה, כאשר אנליסטים מעריכים כי 2024 אולי הייתה שיא מבחינת אחוז הגידול בהוצאות על תשתית הקשורה לבינה מלאכותית.
