האם שני נתיבים של עושר יכולים להוביל לאותו הר של השפעה?בעידן בו הצטברות הון תופסת לעתים קרובות את כותרות העיתונים הפיננסיים, משפחת המייסדים של אמזון מציגה דואליות מרתקת המאתגרת את ההבנה המסורתית שלנו לגבי הצלחה והשפעה. ג'ף בזוס ומקנזי סקוט, שבעבר היו מאוחדים בבניית אחת החברות היקרות בעולם, מדגימים כעת כיצד גישות שונות לניהול עושר יכולות לעצב את עתידנו, אם כי דרך עדשות שונות לחלוטין.
הניגוד הבולט מתגלה בתנועות הפיננסיות האחרונות שלהם: מכירת המניות השיטתית של בזוס בסך 5.1 מיליארד דולר באמצעות תוכנית מסחר 10b5-1 מתוכננת בקפידה מציגה את ניהול העושר המסורתי במיטבו, תוך שמירה על שליטה משמעותית תוך גיוון נכסים. בינתיים, ההשקעה הנועזת של סקוט בשווי 8 מיליארד דולר למטרות צדקה, חלק מיוזמתה הפילנתרופית הגדולה ב-37 מיליארד דולר, חוללת מהפכה בתפיסה של אחריות מיליארדרית. מיקום זה מעלה שאלות מסקרנות לגבי הדרכים המרובות ליצירת השפעה חברתית מתמשכת.
מה שמתגלה הוא נרטיב משכנע על האבולוציה של ניהול העושר במאה ה-21. בעוד בזוס ממשיך להשפיע על שווקים גלובליים ולחלוץ בחקר החלל עם 213 מיליארד דולר במניות אמזון, הגישה של סקוט למימון ישיר ובלתי מוגבל ליותר מ-2,300 ארגונים ללא מטרות רווח מאתגרת את המודלים הפילנתרופיים המסורתיים. האסטרטגיות המנוגדות שלהם מצביעות על כך שאולי המדד האמיתי של העושר אינו טמון בהצטברות שלו, אלא בפוטנציאל שלו לחולל שינוי - בין אם באמצעות חדשנות בשוק או התערבות חברתית ישירה. סיפור מודרני זה של שתי פילוסופיות עושר מזמין אותנו לשקול מחדש את ההגדרות שלנו לגבי הצלחה והשפעה בעידן של יכולת פיננסית חסרת תקדים.
Stockmarkets
מי צודק? המניות או האג"ח?כאשר שוק האג"ח מתנגח עם שוק המניות, חוזרת השאלה: מי החכם והצודק? אני שייך למחנה המאמין ששחקני האג"ח יותר "דעתנים ומתוחכמים" משחקני המניות, ולכן, כאשר רואים עד כמה עקומת התשואות המוצגת כאן הפוכה, אני נרתע קצת מלהאמין בשוק מניות שורי. מאז תחילת השנה, ראינו התגברות של שוק המניות על התופעה הזו, אבל הגענו להיפוך קיצוני כל כך, יחד עם נתוני אינפלציה חמורים, שהסיכוי להיפוך במניות נראה סביר יותר ויותר (הגרף מציג את ההפרש בין תשואת האג"ח לשנתיים מינוס זה של ה-10 שנים)
