האם סין יכולה להפוך את היסודות שאנו זקוקים להם לנשק?שליטתה של סין בעיבוד יסודות ארצה נדירים (REE) הפכה את החומרים האסטרטגיים הללו לנשק גיאופוליטי. בעוד שסין שולטת בכ-69% מכלל הכרייה העולמית, היתרון האמיתי שלה טמון בעיבוד, שבו היא שולטת ביותר מ-90% מהקיבולת העולמית ו-92% מייצור מגנטים קבועים. בקרת היצוא של בייג'ינג לשנת 2025 מנצלת את האחיזה הזו, ומחייבת רישיונות לטכנולוגיות REE המשמשות אפילו מחוץ לסין, ובכך מרחיבה את השליטה הרגולטורית על שרשראות האספקה העולמיות. "תחום שיפוט ארוך הזרוע" זה מאיים על תעשיות קריטיות מייצור שבבים למערכות הגנה, עם השפעות מיידיות על חברות כמו ASML שמתמודדות עם עיכובי משלוחים ויצרני שבבים אמריקאים שמתרוצצים לבדוק את שרשראות האספקה שלהם.
הפגיעות האסטרטגית חודרת עמוק לתעשייה המערבית. מטוס קרב F-35 יחיד דורש יותר מ-900 פאונד REE, בעוד צוללות מחלקת וירג'יניה זקוקות ל-9,200 פאונד. גילוי רכיבים סיניים במערכות הגנה אמריקאיות ממחיש את הסיכון הביטחוני. במקביל, מהפכת הרכב החשמלי מבטיחה צמיחת ביקוש אקספוננציאלית. ביקוש מנועי EV לבדו צפוי להגיע ל-43 אלפי טון ב-2025, מונע משימוש נרחב במנועים סינכרוניים עם מגנטים קבועים שמנעלים את הכלכלה העולמית בתלות מתמשכת ב-REE.
תגובות המערב באמצעות חוק החומרים הגולמיים הקריטיים של האיחוד האירופי ומימון אסטרטגי אמריקאי קובעות יעדים שאפתניים לגיוון, אך ניתוח תעשייתי חושף מציאות קשה: סיכון ריכוזיות יימשך עד 2035. האיחוד האירופי שואף ל-40% עיבוד מקומי עד 2030, אך תחזיות מראות שהספקים המובילים שלושה ישמרו על אחיזתם, ויחזרו למפלסי ריכוזיות של 2020. הפער בין שאיפה פוליטית לביצוע פיזי נובע ממכשולים עצומים: אתגרי אישורים סביבתיים, דרישות הון מסיביות, והמעבר האסטרטגי של סין מייצוא חומרים גולמיים לייצור מוצרים בעלי ערך גבוה בשלבי ההמשך שתופסים את הערך הכלכלי המקסימלי.
למשקיעים, קרן VanEck Rare Earth/Strategic Metals ETF (REMX) פועלת כפרוקסי ישיר לסיכון גיאופוליטי יותר מאשר חשיפה מסורתית לסחורות. מחירי תחמוצת ניאודימיום, שצנחו מ-209.30 דולר לק"ג בינואר 2023 ל-113.20 דולר בינואר 2024, צפויים לזנק ל-150.10 דולר עד אוקטובר 2025 – תנודתיות מונעת לא ממחסור פיזי אלא מהכרזות רגולטוריות ונשקיזציה של שרשראות אספקה. תזה ההשקעה מבוססת על שלושה עמודים: מונופול העיבוד של סין שהפך ליתרון פוליטי, ביקוש טכנולוגיית ירוקה אקספוננציאלית שקובעת רצפת מחירים חזקה, ומדיניות תעשייתית מערבית שמבטיחה מימון ארוך טווח לגיוון. ההצלחה תעדיף חברות שמקימות שרשראות אספקה מאומתות ועמידות בעיבוד שלב המשך וייצור מגנטים מחוץ לסין, אם כי עלויות גבוהות של אספקה מאובטחת, כולל ביקורות סייבר חובה ועמידה בסטנדרטים סביבתיים, מבטיחות מחירים מוגברים לעתיד הנראה לעין.
Strategicmaterials
האם מכרה אחד באיידהו יכול לשבור את אחיזת סין בהגנה של ארה״ב?חברת Perpetua Resources Corp. (נאסד״ק: PPTA) הפכה לשחקן מרכזי במאבק של ארה״ב לעצמאות מינרלית, באמצעות פרויקט Stibnite Gold באיידהו. החברה השיגה מימון מרשים של 474 מיליון דולר, כולל השקעות מ-Paulson & Co. ו-BlackRock, וכן יותר מ-80 מיליון דולר ממשרד ההגנה האמריקאי. התמיכה הזו משקפת את החשיבות האסטרטגית של הפרויקט, שמטרתו לכרות זהב ואנטימון, לשקם אתרי כרייה ישנים וליצור מעל 550 מקומות עבודה באזור כפרי באיידהו.
המפה הגיאופוליטית השתנתה לטובת Perpetua בעקבות מגבלות הייצוא שהטילה סין על ייצוא אנטימון בספטמבר 2024. לסין יש שליטה ב-48% מייצור האנטימון העולמי וב-63% מייבוא האנטימון של ארה״ב. האיסור של בייג׳ינג על מכירות לארה״ב חשף חולשות קריטיות בשרשרת האספקה. פרויקט Stibnite הוא מקור האנטימון המקומי היחיד בארה״ב, ויכול לספק עד 35% מצריכת האנטימון האמריקאית, תוך הפחתת התלות בסין, רוסיה וטג׳יקיסטן, השולטות יחד ב-90% מההיצע העולמי.
האנטימון בעל חשיבות אסטרטגית החיונית לטכנולוגיות הגנה כמו טילים, ציוד ראיית לילה ותחמושת. ארה״ב מחזיקה כיום במלאי של 1,100 טון בלבד, לעומת צריכה שנתית של 23,000 טון – מה שממחיש את המחסור הקריטי. בשנת 2024 מחירי האנטימון בעולם זינקו ב-228% בשל המחסור, בעוד שהעימותים באוקראינה ובמזרח התיכון הגדילו את הביקוש לחומרים ביטחוניים.
הפרויקט משלב פיתוח כלכלי עם שיקום סביבתי, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לפעילות דלת פחמן ושיתופי פעולה עם חברות כמו Ambri לפיתוח מערכות אגירת אנרגיה בסוללות מתכת נוזלית. אנליסטים הציבו יעד מחיר ממוצע של 21.51 דולר למניית PPTA, כאשר ביצועי המניה האחרונים רשמו עלייה של 219%, המשקפת את אמון השוק במיצוב האסטרטגי של החברה. עם מעבר העולם לאנרגיה נקייה ומדיניות אמריקאית המקדמת ייצור מקומי של מינרלים חיוניים, Perpetua Resources ניצבת בצומת של ביטחון לאומי, פיתוח כלכלי וחדשנות טכנולוגית.

