מוצרים
קהילה
שווקים
ברוקרים
עוד

רעיונות
Wyckoff

Wyckoff

סקירה יומית 09-09-25 - סימפוניה לא מכוונת סימפוניה לא מכוונת, 9 ספט׳ 2025 אתה מסתכל על המסך הירוק ומרגיש... כלום. אולי אפילו קצת עצבני. זה אותו דיסוננס קוגניטיבי שחווים סוחרים בכל העולם כרגע, תחושה עמומה שמשהו פה מסריח, גם כשהכותרות צועקות על שיאים חדשים בנאסד"ק. זאת לא בעיה אצלך במערכת העצבים, זאת בעיה במערכת שאתה סוחר בה. אתה צודק לחלוטין בחשדנות שלך, כי מה שראינו אתמול לא היה קונצנזוס של קונים. זו הייתה הופעה של סולן וירטואוז שמנגן כל כך חזק, שאתה בקושי שם לב ששאר התזמורת מזייפת או פשוט שותקת. המשימה שלנו היא לא להתרשם מהסולו, אלא להקשיב היטב לתזמורת כולה. 🐘 סימפוניה לא מכוונת בוא נדבר דוגרי על המוזיקה שהתנגנה אתמול. הכינור הראשון, הנאסד"ק, ניגן סולו מבריק וקבע שיא כל הזמנים. אבל בוא נצלול לתוך הפרטיטורה: על כל 13 מניות שעלו בנאסד"ק "החגיגי", היו 9 מניות שירדו. תחשוב על האבסורד הזה רגע, ביום של שיא היסטורי, כמעט 40% מהנגנים פשוט ניגנו בכיוון ההפוך. ההוכחה הניצחת לכך היא הפער בין מדד S&P 500 הרגיל, שעלה ב-0.21%, לבין מדד S&P 500 Equal Weight, שירד ב-0.1%. זה לא סתם נתון טכני, זה הסיפור כולו. זה אומר שאם היית משקיע דולר אחד בכל אחת מ-500 החברות הגדולות, היית מפסיד כסף אתמול. רק בגלל שהשקעת יותר דולרים באפל ובאמזון, התיק שלך נראה ירוק. זאת לא תזמורת בהרמוניה, זאת מסיבת אוזניות שבה כל אחד שומע משהו אחר. 8 מתוך 11 סקטורים סיימו בטריטוריה שלילית או אפסית. זה אומר שרוב הכלכלה האמיתית - הבנקים, חברות האנרגיה, שירותי הבריאות - פשוט לא הוזמנה למסיבה. 🐘 הסולנים והשקטים הסולנים שהובילו אתמול את הקונצרט היו שמות מוכרים. ברודקום (AVGO) זינקה ביותר מ-3.2% והמשיכה לנגן על אדי דוח חזק. לשם השוואה, כל סקטור הפיננסים הענק, עם כל הבנקים וחברות הביטוח שלו, סיים את היום באפס מוחלט, 0.00%. תחשוב על האנרגיה האדירה שנדרשה כדי להזיז מפלצת כמו ברודקום, לעומת האדישות המוחלטת כלפי עמוד השדרה הפיננסי של הכלכלה. אפילו בתוך הסקטורים ה"חזקים", הייתה מלחמה פנימית. סקטור הצריכה המחזורית, שסיים בעלייה, היה בעצם זירת היאבקות בין שני ענקים: אמזון (AMZN) התחזקה ב-1.5%, בעוד טסלה (TSLA), סמל החדשנות, החליקה מטה באחוז שלם בעקבות חדשות על איבוד נתח שוק. כשהמובילים של סקטור "חזק" מושכים לכיוונים מנוגדים, זה אומר לך שהאמונה של המשקיעים דקה כמו נייר. וברקע, ראינו את מניות הטלקום הוותיקות (ורייזון, AT&T) חוטפות ירידות של 2-4% בגלל עסקת ענק בתחום הלוויינים. זה שיעור חשוב: בשוק של היום, אין דבר כזה "גדול מכדי ליפול". יש רק "מהיר או מת". 🐘 אז איך מוצאים את הקצב? השורה התחתונה היא שהשוק הזה הוא אולם קונצרטים כאוטי. לבחור להאזין רק למדד הראשי זה כמו לשבת בשורה האחרונה עם אטמי אוזניים ולשפוט את כל הקונצרט רק לפי התנועות של המנצח. אתה לא יכול פשוט "לקנות את השוק" ולצפות להרמוניה. התפקיד שלך כסוחר, כמאזין חד-אוזן באולם הזה, הוא להפסיק להסתכל על המנצח ולהתחיל להקשיב לכל כלי בנפרד. המדד הוא רעש לבן, הוא הסחת דעת. מה שמשנה זה איזה כלי מנגן נכון ובאיזה חלק של היצירה הוא נמצא, ולאן הקהל מפנה את תשואותיו. זה הזמן להיות מפיק מוזיקלי, לא סתם מאזין מהשורה. זה אומר לזהות את הכלים והסקציות שמראים עוצמה יחסית אמיתית, כאלה שמנגנים יפה גם כשהתזמורת מבולגנת, ולהיזהר כמו מאש מאלו שמזייפים ומחכים להפסקה כדי לברוח מהבמה. שיטת וויקוף לא עוסקת בניחושים, היא עוסקת בזיהוי התווים שהכסף הגדול כותב – והם ברורים מתמיד כרגע. 🐘 הצליל הצורם שברקע כל ההופעה הזאת, כל חוסר ההחלטה והקצב המנומנם, נובעת מדבר אחד בלבד. התזמורת כולה מחכה בדממה דקה לאות מהמנצח, והאות הזה הוא נתוני האינפלציה (PPI ו-CPI) שיתפרסמו בהמשך השבוע. הנתונים האלה יקבעו את הטון להמשך. אם האינפלציה תפתיע ותהיה גבוהה, המנצח (הפד) ינפנף בשרביט שלו באגרסיביות, והסולנים הבודדים שמחזיקים את הקונצרט עלולים לאבד את הקצב במהירות. אם הנתונים יהיו קרירים, אולי נשמע גם את שאר הכלים מצטרפים למנגינה עליזה יותר. עד אז, אנחנו נמצאים בהפוגה מתוחה. וזה מביא אותי לעקרון הבסיסי ביותר של האיש שהשיטה שלו היא הבית המקצועי שלי, ריצ'רד וויקוף: "אל תסמוך על הדעה שלך ואל תגבה את שיקול הדעת שלך בפעולה, עד שפעולת השוק עצמה תאשר את דעתך". השוק, במלואו, עדיין לא אישר את הנרטיב של הכותרות. הקשב לפעולה, לא לדעה. יום מבורך, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3

מאת ‎Zohar_Leibovich‎

סקירה שבועית 08/09/2025 זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית מלכודת הדבש של הפד, 8 ספט׳ 2025 אתה יושב מול המסך ביום שישי, רואה את דוח התעסוקה המחריד שיוצא, 22 אלף משרות חדשות בלבד. המוח שלך, שחוברט כמו שצריך לחשוב במונחים של "חדשות רעות לכלכלה = חדשות טובות לשוק", מיד צועק לך "יש! הורדת ריבית בטוחה!". ואכן, השוק מזנק בפתיחה, שיאים חדשים ב-S&P 500 ובנאסד"ק, ואתה מרגיש כמו גאון... למשך שבע דקות. כי אז, בלי שום אזהרה, כל החגיגה הזאת מתחילה להתפייד כמו עשן זול בבר שכונתי שעדיין מותר לעשן בו. המדדים מחזירים את כל העליות וצוללים לאדום, ואתה נשאר לשאול את עצמך מה לעזאזל קרה פה. זה הדיסוננס הקוגניטיבי שמשגע סוחרים, התחושה שהשוק משחק איתך משחק מכור שאתה לא מבין את החוקים שלו. אם זה מרגיש לך מוכר, זה בגלל שאתה מסתכל על התמונה הלא נכונה. אתה צופה במופע הבובות, במקום להסתכל על מי שמזיז את החוטים. תפסיקו להקשיב לכותרות, תתחילו לקרוא את האותיות הקטנות מה שראינו ביום שישי היה שיעור מאלף בתופעה שנקראת "מכור את החדשות" (Sell the News). הציפייה להורדת ריבית כבר הייתה מגולמת במחיר במלואה, כמו בלון מנופח שמחכה לסיכה. דוח התעסוקה החלש היה רק הסיכה הזאת, ששחררה את האוויר החם במקום לנפח אותו עוד. בוא נפרק את זה למספרים שמאחורי הרעש: סקטור הפיננסים חטף בראש וירד ב-1.8%. למה? כי כלכלה חלשה אומרת פחות הלוואות, יותר סיכון למחיקות חוב, וסביבה לא בדיוק אידיאלית לבנקים להרוויח כסף. סקטור האנרגיה צלל ב-2.1% כי כשהמפעלים מאטים, הביקוש לנפט יורד, זה כל כך פשוט. מצד שני, סקטור הנדל"ן דווקא עלה, כי הוא נושם וחי על ריביות נמוכות. ראית את ההיגיון פה? השוק לא היה מבולבל, הוא היה חד כתער. הוא פשוט העניש את כל מי שחשב שהורדת ריבית היא תרופת קסם שתפתור הכל, והעביר את הכסף למקומות שבאמת נהנים ממנה. איך מנווטים בגן חיות של נייר? השוק הוא לא מכונה הגיונית של היצע וביקוש, הוא גן חיות מלא ביצורים עם אינסטינקטים, פחדים ותאוות בצע. יש את הקופים שקונים כל כותרת מבריקה, את הפילים (הכסף החכם) שממתינים בסבלנות, ואת הצבועים שמחכים לאסוף את השאריות. ביום שישי, הקופים קנו את הפתיחה, והאריות מכרו להם אותה ברווח נאה. אז איך מפסיקים להיות הקוף ומתחילים לחשוב כמו הפיל? אתה מתחיל לעקוב אחרי העקבות, לא אחרי הרעש. העקבות בשוק שלנו הם הווליום, המחזור. שיטת וויקוף מלמדת אותנו שהכסף החכם לא יכול להסתיר את הכוונות שלו, הוא תמיד משאיר סימנים בפעילות המסחר. הזינוק בפתיחה היה על מחזורים נמוכים יחסית, זו הייתה התלהבות של הקהל הרחב. אבל כשההיפוך הגיע והשוק החל לרדת, ראינו את המחזורים מתגברים. זו הייתה אינדיקציה ברורה לכך שהידיים חזקות מנצלות את העליות כדי לפרוק סחורה על הראש של הציבור. העבודה שלך לשבוע הקרוב היא לא לנחש לאן השוק הולך, אלא לזהות איפה הכוח האמיתי נמצא. תסתכל על הסקטורים שהראו חוזק יחסי ביום שישי גם כשהשוק נחלש, כמו חומרים (Materials) או מוצרי צריכה בסיסיים (Consumer Staples). אולי שם הכסף החכם מתחבא ומכין את המהלך הבא שלו, הרחק מעיני ההמון שעדיין מתווכח על דוח התעסוקה. השבוע שלפנינו: מבחן המציאות אם יום שישי היה המנה הראשונה, השבוע הקרוב הוא המנה העיקרית, ועל השולחן יוגשו נתוני האינפלציה (CPI ו-PPI). כאן הסיפור יכול לקבל טוויסט חד. כולם כבר חוגגים את הורדת הריבית המובטחת בספטמבר, אבל מה יקרה אם נתוני האינפלציה יפתיעו כלפי מעלה? נשיא הפד של שיקגו, אוסטן גולסבי, כבר רמז על זה כשאמר שהוא עדיין לא החליט לגבי ספטמבר, כי צריך קודם לרסן את האינפלציה. זה כמו שהמציל בבריכה אומר לילדים להפסיק לקפוץ למים, בזמן שכולם כבר עם בגדי ים. השוק מתעלם ממנו כרגע, אבל אם המספרים יגבו אותו, ההתעלמות הזו תהפוך לפאניקה מהירה מאוד. השבוע הזה הוא מבחן המציאות לנראטיב של "כלכלה חלשה זה טוב". אנחנו נגלה אם האינפלציה באמת תחת שליטה, או שהפד נמצא במלכוד שהוא לא יכול לצאת ממנו. אל תהיה מהמר, תהיה בלש. תן לשוק להראות לך את הקלפים שלו, ואל תנסה לנחש אותם מראש. פול טיודור ג'ונס, אחד הסוחרים הגדולים בדורנו, ניסח זאת כך: "הדבר החשוב ביותר הוא לא להחזיק בדעה קדומה. אני צריך להיות מסוגל לשנות את דעתי ברגע". תפסיק להתאהב בסיפור שסיפרת לעצמך על השוק. תהיה מוכן לזרוק את התסריט שלך לפח ברגע שהשוק מתחיל להקרין סרט אחר לגמרי, כי היכולת להודות בטעות ולהפוך פוזיציה היא מה שמבדיל בין סטטיסטיקה של הפסד לחשבון מסחר צומח. שבוע טוב, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3

לונג

מאת ‎Zohar_Leibovich‎

סקירה יומית 5 ספט' 2025: פרספקטיבה רע לי או טוב לי, 5 ספט׳ 2025 ביום רביעי שלשום, השוק היה כמו מטוס סילון ענק שמנסה להמריא כשרוב המנועים שלו כבויים. מנוע אחד, גדול ורועם, של מניות הטכנולוגיה, משך את כל גוף המטוס בכוח למעלה, אבל כל מי שהסתכל מהחלון ראה את שאר הכנף רועדת, ואת המנועים האחרים מוציאים דוממים. זו לא הייתה טיסה; זו הייתה התרסה, אחיזת עיניים שנועדה להראות גובה בזמן שהמבנה כולו עלול לאבד יציבות. ואז הגיע יום חמישי, אתמול, פתאום כל המנועים התעוררו לחיים בבת אחת, כאילו טכנאי בלתי נראה לחץ על מתג ההצתה הראשי. לא רק המנוע הראשי, אלא גם מנועי המשנה של המניות הקטנות, הפיננסים והצריכה הפרטית, כולם התחילו לעבוד בהרמוניה. התחושה המטלטלת של יום רביעי התחלפה בעלייה שקטה ויציבה. השאלה שאתה צריך לשאול את עצמך היא לא "מה קרה?", אלא "מי הדליק את שאר המנועים, ואיך לעזאזל הייתי אמור לדעת את זה מראש?". כי אם אתה מרגיש שהיית הנוסע המבולבל בשתי הטיסות האלה, זה בדיוק מה שהם רוצים שתרגיש. בלבול מייצר היסוס, והיסוס מייצר טעויות יקרות. המטרה שלהם היא שתחשוב שהטיסה הזו אקראית, שאין טייס, שאתה נתון לחסדי מזג האוויר. אבל האמת היא, שיש תוכנית טיסה מדויקת, ואלי טרם למדת לקרוא אותה. 🐘 התסריט שכבר נכתב אז בוא נדבר תכל'ס, בלי פילטרים. מה היה הדלק שהצית אתמול את כל מנועי המטוס? פרדוקסלית, אלו היו חדשות "רעות". דוח התעסוקה של ADP יצא חלש, ומדד התעסוקה במגזר השירותים הראה התכווצות. בעיניים של אזרח מן השורה, אלו חדשות מדאיגות המעידות על האטה כלכלית. אבל בעיניים של השוק, אלו היו החדשות הטובות ביותר שיכולנו לבקש. למה? כי המטרה המוצהרת של הפדרל ריזרב בחודשים האחרונים הייתה אחת: "לקרר" את שוק העבודה הרותח. הם היו צריכים תירוץ כדי לסובב את הספינה, והם לא יכלו לעשות זאת כל עוד נתוני התעסוקה הראו שהכלכלה בוערת. הנתונים הגרועים של אתמול לא היו בעיה; הם היו אישור רשמי, החותמת הסופית לכך שהפד קיבל את מה שהוא רצה, ואיתה את הלגיטימציה לפעול. זה היה הרגע שבו הספק התפוגג והוחלף בוודאות כמעט מוחלטת. הסיכוי להורדת ריבית בספטמבר זינק ל-97.4%, וזה הפך את ההימור לכל כך חד צדדי, עד שגם הספקנים האחרונים נאלצו ליישר קו. ודאות, בשוק ההון, היא דלק סילוני טהור; היא זו שלחצה על כפתור ההתנעה של כל המנועים הכבויים והזניקה את המטוס כולו קדימה, ולא רק את תא הטייס. 🐘 ללמוד את שפת הגוף של הכסף כאן בדיוק השוק מתחלק לשניים: הנוסעים והטייסים. הנוסעים, הרוב המוחלט, יושבים בכיסאות שלהם ומביטים מהחלון על הנוף. כל עוד המטוס באוויר והנוף ירוק, הם מוחאים כפיים ומזמינים עוד משקה, לא מודעים לכך שביום רביעי שלשום, רק מנוע אחד עבד ויש כנף אחת שרעדה על סף שבר. אבל אתה, אתה צריך לשאוף להיות בתא הטייס. הטייסים לא מסתכלים על הנוף; הם מסתכלים על לוח המחוונים, על השעונים והמחוונים. הטיסה המסוכנת של יום רביעי הייתה נורת אזהרה מהבהבת על לוח המחוונים שלהם, צועקת "חוסר השתתפות", מאותתת על חולשה פנימית במסווה של כוח שקרי. הם ראו את מד לחץ השמן יורד, את מד רוחב השוק מצטמצם, וידעו שהמצב לא יכול להימשך. החדשות הרעות-טובות של אתמול בבוקר היו ההוראה ממגדל הפיקוח: "אתם רשאים להפעיל את כל המנועים". ואכן, הטייס ראה על לוח המחוונים שלו איך מנוע ה"ראסל 2000" מתעורר לחיים, איך מד הדלק של "קבלני הבנייה" עולה, ואיך מנוע "הקמעונאות" מקבל דחיפה. המטוס התייצב, והטיסה הפכה לבטוחה ורחבה, כזו שמערבת את כל חלקי הכלכלה. אבל טייס טוב שם לב גם לפרטים הקטנים ביותר, כי שם מסתתר הסיכון. מד מהירות האוויר, כלומר מחזור המסחר אתמול, היה נמוך מהממוצע. ומה זה אומר בשפת הטייסים? שהמנועים אכן עובדים, אבל הם עדיין לא במלוא הכוח. הטייסים (הכסף הגדול) דוחפים את המצערת קדימה, אבל בעדינות, לא בכל הכוח. ישנה עלייה ויציבות, אבל עדיין אין את האמונה העיוורת שגורמת להם לשבור את מהירות הקול; הם עדיין בודקים את הגבולות, שומרים על אופציות פתוחות. 🐘 כשאתה מפסיק להיות הקהל תאר לעצמך שנכנסת ליום המסחר של אתמול כשאתה מבין את כל זה. לא היית מתרגש מהזינוק של אמזון, כי הבנת שהיא רק מנוע אחד והתייחסת אליה כמו נוסע פשוט שמתלהב מהסרט בטיסה. היית מבין שהסיפור האמיתי הוא לא אם המנוע הזה ימשיך לעבוד, אלא מתי שאר המנועים יקבלו דלק, כי רק אז הטיסה כולה בטוחה. כשהגיעו נתוני התעסוקה, לא היית מגיב בבהלה כמו נוסע ששומע רעש מוזר, אלא בהבנה של טייס שקורא את לוח המחוונים ויודע בדיוק מה הרעש אומר. היית יודע שזה בדיוק הדלק שהמנועים הכבויים היו צריכים, והיית ממקם את עצמך בהתאם, אולי במניות הפיננסים שירוויחו מסביבת ריבית נוחה יותר. במקום לרדוף אחרי המטוס, היית מחכה לו על מסלול ההמראה עם תוכנית פעולה מוכנה. זה ההבדל המהותי בין סוחר מגיב לסוחר שמבין את הנרטיב. השוק הוא לא כאוס, הוא סיפור מורכב עם היגיון פנימי. התפקיד שלך הוא לא לנחש את סוף הסיפור, אלא פשוט להקשיב היטב לפרק של היום, לקרוא בין השורות ולהבין את כוונת המחבר. שבת שלום, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3

לונג

מאת ‎Zohar_Leibovich‎

סקירה יומית 4.9.25 - אלף בית או אלפאבית אלף בית או אלפאבית, 4 ספט׳ 2025 אתה מסתכל על המסך ורואה שהנאסד"ק עלה אחוז וה-S&P 500 סגר בירוק בוהק, אבל משהו בבטן מרגיש לך... כבוי. החשבון שלך לא בדיוק שר את אותה מנגינה אופטימית, ואתה תוהה אם אתה הסוחר היחיד בעולם שלא הוזמן למסיבה. התחושה הזאת, ידידי הסוחר, היא לא טעות; היא הרמז הכי ברור שהשוק נותן לך שאתה מסתכל על חזית יפה של בניין, אבל זאת רק חזית לשימור, מאחור הבניין ריק. למה אתה מרגיש מרומה? השוק של אתמול היה שיעור מאלף בדיסוננס קוגניטיבי, הצגה של איש אחד שגרמה לאצטדיון שלם להיראות מלא. חברת האם של גוגל, אלפבית (GOOG), קיבלה פסיקה משפטית חיובית שאפשרה לה לשמור על דפדפן הכרום שלה, והמניה פשוט התפוצצה למעלה בתשעה אחוזים. הפסיקה הזאת יצרה גלי הדף שהרימו גם את אפל (AAPL), כי הרי גוגל משלמת לה מיליארדים כדי להישאר מנוע החיפוש באייפון, ופתאום כל נרטיב ה"ביג טק" נראה בלתי מנוצח. אבל כאן בדיוק קבור הכלב, וכאן רוב הסוחרים נופלים בפח. הם רואים את המדדים הכלליים מטפסים וחושבים שכל השוק חוגג, בזמן שבפועל, זו הייתה הצגה כמעט פרטית של קומץ שחקנים. בזמן שסקטור שירותי התקשורת והטכנולוגיה ניגנו סולו וירטואוזי, שמונה מתוך אחד-עשר הסקטורים ב-S&P 500 זייפו וניגנו באופן צורמני ברקע. זאת לא סתם תחושה, אלו המספרים העירומים. מדד S&P 500 Equal Weight, שנותן משקל שווה לכל מניה ומראה את בריאות השוק "האמיתי", ירד אתמול ב-0.4%. במילים אחרות, רוב המניות במדד המוביל בעולם ירדו, אבל העוצמה המפלצתית של כמה מניות בודדות הייתה כל כך אדירה, שהיא סחבה את הממוצע למעלה ויצרה אשליה של יום חיובי לכולם. זה כמו שחקן כדורסל בגובה שני מטר ועשרה שעומד ליד תשעה גמדים, והגובה הממוצע של הקבוצה יוצא מטר שמונים - נתון שלא מייצג אף אחד מהם באמת. האמת העירומה אז מה האמת הזאת מספרת לנו? היא צועקת לנו בפנים שהשוק הזה הוא לא סימפוניה הרמונית, אלא קונצרט כאוטי, ואתמול, קומץ סולנים וירטואוזים פשוט ניגנו חזק יותר מכל שאר התזמורת. הכסף הגדול לא מתפזר, הוא מתרכז בצורה אובססיבית בכמה שמות בודדים שהפכו להיות "מבטחים" בעיני המוסדיים. כל השאר? הם הופכים להיות רעשי רקע, צלילים צורמניים בתוך יצירה גרנדיוזית שמובילים מעטים. הסתכלו על האנרגיה קרסה ב-2.3% בגלל שמועה שאופ"ק+ אולי יגדילו תפוקה, או על סקטור הפיננסים והתעשייה שהראו חולשה ברורה. אפילו מניות קטנות ובינוניות, אלו שאמורות לייצג את הכלכלה הרחבה, זייפו בשקט ברקע בזמן שכוכבי הערב נתנו את הופעת חייהם. השוק הזה הוא שוק של "הכל או כלום", שבו או שאתה רוכב על הגל של המניות הנכונות, או שאתה טובע בשקט בזמן שהתזמורת על הסיפון ממשיכה לנגן. קחו לדוגמא את הדרמה הקטנה בסקטור הקמעונאות: מייסי'ס (M) זינקה בטירוף של 20% אחרי דוח טוב, אבל באותו זמן דולר טרי (DLTR) התרסקה בשמונה אחוזים למרות שעמדה בציפיות. למה? כי התחזית שלה לרבעון הבא הייתה "שטוחה", ובעולם שבו מצפים ממך רק לצמיחה אינסופית, "שטוח" זה שם קוד לאסון. השוק לא סולח על היסוס, הוא דורש ודאות ועוצמה, ואת זה הוא מוצא כרגע רק אצל הגדולים והחזקים ביותר. אז איך מתמודדים עם זה? הדבר הראשון הוא להפסיק להאמין לכותרות ולמספרים הגדולים. המדד הוא לא השוק, הוא בסך הכל שקלול מתמטי שיכול להטעות יותר מכל פוליטיקאי לפני הבחירות. התפקיד שלך כסוחר הוא לא להמר אם השוק יעלה או ירד, אלא להפוך לבלש, ל"מרגל מסחר" שמזהה איפה הכסף החכם באמת מתרכז ואיפה הוא בורח. בוא נדבר רגע על הנאסד"ק: המדד טס למעלה ביותר מאחוז שלם, אבל על כל 2,180 מניות שעלו, היו 2,342 מניות אחרות שדווקא ירדו. זה לא סתם נתון סטטיסטי יבש, זהו צילום רנטגן שמראה לך שהעלייה בשוק אינה רוחבית. המספר הזה הוא זעקת האזהרה השקטה של השוק, הוכחה ניצחת לכך שהעוצמה אינה אמיתית, אלא מרוכזת באופן מסוכן ושהסיכון האמיתי מסתתר בדיוק במקומות שכולם מרגישים בהם בטוחים. העבודה שלך היא להסתכל מתחת לפני הדברים ולשאול את עצמך: איפה נמצאת החוזקה היחסית? אם הנאסד"ק עולה אבל רוב המניות בו יורדות, זה מספר לך סיפור. זה אומר שהכוח מרוכז, שהוא לא מתפשט, וזה סימן אזהרה מהבהב שמשהו במבנה השוק הזה שברירי ובלתי יציב. הסוחר האגדי אד סיקוטה אמר פעם, "בין אם ירווחו או יפסידו כולם מקבלים מהשוק את מה שהם רוצים". אם אתה רוצה להאמין לסיפור על שוק בריא וחזק, השוק ישמח למכור לך את הסיפור הזה ולקחת את כספך בתמורה - ובכך, בעצם נתן לך בדיוק את מה שרצית. המציאות היא שהשוק חולה, עם כמה איברים חזקים במיוחד שמחזיקים את כל הגוף בחיים באופן מלאכותי. השאלה ששווה מיליון דולר (או יותר) וזה מוביל אותנו לשאלה הגדולה באמת: מה יקרה כשהסולנים האלה יאבדו את הקצב? מה יקרה ביום שבו גוגל או אפל יחטפו פסיקה פחות טובה, או יפרסמו דוח מאכזב? אם כל השוק נשען על כתפיהן של חמש או שש חברות, המבנה כולו הופך להיות מסוכן להחריד, כמו מגדל קלפים שממתין לרוח פרצים קלה. אל תתנו לפטפוטי הפד לבלבל אתכם. המושל וולר תומך בהורדת ריבית, נתוני המשרות הפנויות נחלשים, והשוק כבר מתומחר ב-96% סיכוי להורדה בספטמבר. אבל ה"בייג' בוק" של הפד עצמו רמז על סטגפלציה - צמיחה חלשה לצד ציפיות לעליית מחירים מתמשכות, שזה המתכון הגרוע ביותר לכלכלה. השוק נמצא בצומת דרכים שמעורר מחשבה. מצד אחד, נרטיב הבינה המלאכותית והעוצמה של ענקיות הטכנולוגיה דוחף למעלה. מצד שני, הכלכלה הרחבה משדרת סימני מצוקה והשוק נשען על בסיס צר ושברירי. התפקיד שלך הוא לא לבחור צד, אלא להבין ששני הכוחות האלה קיימים בו זמנית, ולנווט את דרכך בתבונה של מנצח שמקשיב לכל כלי בנפרד, ולא רק לרעש הכללי. יום מבורך, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3

לונג

מאת ‎Zohar_Leibovich‎

סקירה יומית 3.9.25, בית הציפורים זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית בית ציפורים, 3 ספט׳ 2025 לשכן שלי, שמוליק, יש תחביב חדש. הוא בונה בית לציפורים. אבל זה לא סתם בית; זאת אחוזה. יש שם שלושה מפלסים, מרפסות ג'ולייט מעץ מהגוני, פאנלים סולאריים זעירים על הגג, ואפילו התקנה למתקן שתייה שמדמה מעיין טבעי. הוא עבד על זה חודשיים, קם כל בוקר עם ניצוץ בעיניים. אתמול הוא תלה את היצירה על העץ הכי יפה בגינה, לקח צעד אחורה, וחיכה. 🐘 הראש שלך מסתובב אתה מרגיש את זה? את התחושה הזאת של בלבול, כאילו ניסית לקרוא שני ספרים בו-זמנית. מצד אחד, השוק בשיאים היסטוריים, ומצד שני, כל יום מרגיש כמו הליכה בשדה מוקשים. אתמול היה יום קלאסי כזה, יום שבו השוק החליט לפתוח את ספטמבר בהתקף חרדה קטן, רק כדי לוודא שאף אחד לא רגוע מדי. כל המדדים המובילים קיבלו מכה קטנה בראש. זה לא היה נוקאאוט, אלא יותר סטירה מצלצלת שמזכירה לך מי הבוס. התסכול שלך, התסכול של כולנו, נובע מהפער בין הסיפור ("הכלכלה חזקה!") לבין המציאות במסך ("למה התיק שלי אדום היום?!"). האמת היא שהשוק מגיב לניואנסים, ללחישות, לא לאירועים הגדולים. הלחישות של אתמול היו צורמות במיוחד. הסיפור הרשמי הוא על פסיקת בית המשפט לגבי מכסים ישנים, אבל זה רק התירוץ. הסיבה האמיתית היא שהשוק פשוט עייף. הוא רץ מרתון של שמונה חודשים, ועכשיו הוא עומד בצד הדרך, מתנשף, ומנסה להחליט אם יש לו כוח להמשיך לרוץ בעלייה. 🐘 המספרים שמספרים את הסיפור בוא נדבר תכל'ס, בלי פילטרים. ה-S&P 500 ירד 0.7%, הנאסד"ק, הילד המועדף של 2025, חטף 0.8%. אבל המספר המעניין באמת היה במדד הפחד, ה-VIX, שזינק ב-14% ל-17.51. זה לא מספר שמצביע על פאניקה, אלא יותר על עצבנות של חתול ששמע רעש חשוד במטבח. הוא עדיין לא בורח, אבל האוזניים שלו זקורות וכל שריר בגופו דרוך. מה עוד ראינו? ראינו את הגנרלים הגדולים, מניות המגה-קאפ, מגמגמים. אנבידיה, שהפכה כמעט לדת עבור חלק מהסוחרים, ירדה בעוד 2% ונסגרה מתחת לממוצע הנע 50 שלה - סימן טכני שגורם לכמה אנשים להזיע. במקביל, ראינו שהסקטורים ה"משעממים", אלו שמוכרים משחות שיניים ונייר טואלט (מוצרי צריכה בסיסיים) ושירותי בריאות, היו היחידים שהראו סימני חיים וסיימו בירוק דהוי. השוק, במילים אחרות, החליף את הטקילה שלו בכוס תה קמומיל. אבל גם בתוך המגזרים הבטוחים היו דרמות. קראפט היינץ (KHC) צללה 7% לאחר שהודיעה על פיצול, וקונסטליישן ברנדס (STZ), יצרנית בירת קורונה, נפלה 6.6% אחרי שהנמיכה תחזיות. זה נתון מדהים שמראה שגם כשהשוק מחפש מקלט, חלק מהבונקרים מתגלים כמלכודות. זה כבר לא משחק של סקטורים, זה משחק של בחירת מניות ספציפיות. 🐘 הפסיכולוגיה של חוסר הוודאות אז איך מפענחים את כל זה? השוק מתנהג כמו מכונת פוליגרף. הוא לא באמת מודד אמת או שקר, הוא מודד את התגובה הפיזיולוגית ללחץ. ואתמול, הלחץ הגיע מהמקום שהשוק הכי שונא: חוסר ודאות. ההחלטה על המכסים יצרה ואקום של מידע, והשוק, כמו הטבע, מתעב ואקום. ההתנהגות הזאת מזכירה לי את מה שאגדת המסחר פול טיודור ג'ונס אמר פעם: "הסוד להצלחה במסחר הוא צמא בלתי נדלה, בלתי נכבה ובלתי ניתן לסיפוק למידע ולידע". הוא לא דיבר על לקרוא כותרות. הוא דיבר על להבין את מה שבין הכותרות. מה שהיה בין הכותרות אתמול הוא מאבק בין שני מחנות: קוני השפלים האופטימיים, והמוסדיים הגדולים שהחליטו שהמסיבה נהייתה קצת פרועה מדי והגיע הזמן לקחת צעד אחורה. העובדה שהמניות הקטנות (ראסל 2000) ירדו פחות מהגדולות היא רמז דק. זה כאילו החיילים הרגליים עדיין מחזיקים מעמד, בזמן שהגנרלים החליטו לקחת הפסקת צהריים ארוכה. זו לא בהכרח תחילתה של מפולת, אלא אולי סימן לתחילתה של רוטציה, של חילופי משמרות בשוק. השוק שואל אותנו: "אתם עדיין מאמינים בסיפור של הבינה המלאכותית במחירים האלה, או שאולי כדאי לחפש הזדמנויות במקומות אחרים?". 🐘 איפה מוצאים את היהלומים בזבל ומה אם כל הכאוס הזה הוא בעצם הזדמנות במסווה? מה אם השוק פשוט מנקה את השולחן לפני המנה העיקרית? התפקיד שלך עכשיו הוא לא להצטרף לצעקות ההיסטריה, אלא להפוך לארכיאולוג. להתחיל לחפור בעדינות, לחפש את הממצאים שכולם מפספסים. התקופה הזאת דורשת סלקטיביות כירורגית. זה הזמן להסתכל על הגרפים ולשאול: אילו מניות החזיקו מעמד טוב יותר מהשוק אתמול? אילו סקטורים מראים חוזק יחסי גם כשהים סוער? התשובות לשאלות האלה הן מפת האוצר שלך לחודשים הקרובים. השוק אומר לך בקול רם וברור: נגמרו הימים שבהם יכולת לקנות כל דבר והוא פשוט עלה. תפסיק לחפש את הדבר הגדול הבא ותתחיל לחפש את הדבר החזק הנוכחי. השוק תמיד משאיר רמזים, כמו פירורי לחם ביער. תפקידך הוא לא לאכול אותם, אלא לעקוב אחריהם. תהיה צלף, לא חייל שמסתער. אגב, אתמול בערב ראיתי את שמוליק יושב בגינה ובוהה באחוזת הציפורים הריקה שלו. ניגשתי אליו ושאלתי בעדינות, "נו, שמוליק, מה עם הציפורים?". הוא הסתכל עליי עם חיוך ממזרי וענה: "ציפורים? מי צריך ציפורים? בניתי את זה כדי שזה יסתיר לגברת ריקי ממול את הנוף ישר לתוך המטבח שלי". לפעמים, הסיבה הברורה מאליה היא לא הסיבה האמיתית. גם בשוק. יום מבורך, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3

מאת ‎Zohar_Leibovich‎

סקירה יומית, 2 ספט 2025 - גן עדן של כאוס יום שלישי, בוקר שאחרי חופשה. האוויר צלול יותר, הראש אמור להיות נקי יותר, אבל זה לא סתם עוד בוקר. זה העמוד הראשון בספר החדש והלא-כתוב שנקרא 'ספטמבר', והדיו עוד לא יבשה מהפרק האחרון והמבלבל של חודש אוגוסט. אתה חוזר אל המסכים וזה מרגיש כמו לחזור לזירת פשע כדי להבין איך לעזאזל נשדדת לאור יום, רגע אחרי שחשבת שפיצחת את הכספת. אתה מסתכל על המסך מסוף יום שישי, והמוח שלך פשוט לא מצליח לחבר את הנקודות. חודש שלם של עליות מטורפות, שיאים חדשים, הרגשה שהנה, סוף סוף הבנת את המשחק, וכל זה נגמר בנפילה חסרת פרופורציה שנראית כמו בדיחה גרועה. אתה שואל את עצמך את השאלה המתבקשת, השאלה שכל סוחר מתוסכל שואל כשהשוק בועט לו בביצים אחרי שנתן לו נשיקה על המצח: למה? 🐘 הצגת התיאטרון של יום שישי: מספרים, שקרים וסוחרי סופ"ש בוא נשים את הקלפים על השולחן ונפסיק לאכול את החארטה שמאכילים אותנו. הסיפור הרשמי שקיבלת ביום שישי היה שילוב של נתוני אינפלציית PCE "דביקים", אזהרת רווח של קטרפילר, ו"מימוש רווחים" לקראת סוף השבוע הארוך. זה הסיפור שנועד להרדים אותך, לגרום לך להנהן בהבנה ולחשוב שזה הגיוני. אבל האמת, כמו תמיד, מסתתרת לא בכותרות, אלא בין השורות. נתוני האינפלציה היו פיהוק קולקטיבי; השוק כבר תמחר אותם מזמן, והסיכוי להורדת ריבית בספטמבר בקושי זז. אזהרת הרווח של קטרפילר? בטח לא סיבה למכור את אנבידיה כאילו גילו שהשבבים שלה מופעלים על ידי מפעלי באגרים ושופלים בנכר. הסיפור האמיתי של יום שישי היה פשוט, אלגנטי ואכזרי: הכסף הגדול החליט שהמסיבה נגמרה, לפחות לסוף השבוע. הם ראו חודש שלם של עליות, ראו את כל הסוחרים הקטנים קופצים על הרכבת, ואמרו לעצמם: "זה הזמן המושלם לפרוק סחורה על הראש של הפראיירים ולצאת לחופשה בהמפטונס עם כיסים מלאים". זו הייתה פעולת הפצה קלאסית, מוסווית היטב מאחורי מסך עשן של חדשות לא רלוונטיות. 🐘 להפסיק להיות בובת גרב על היד של וול סטריט השוק הוא לא בורסה של ניירות ערך. הוא קצבייה ענקית עם תאורת ניאון של קזינו, והתפקיד של בעל הבית הוא למכור לך את הנתחים הכי יקרים במחיר הכי גבוה, רגע לפני שפג תוקפם. ביום שישי, הנתחים היקרים היו מניות הטכנולוגיה והשבבים; אנבידיה, דל, מארוול - כל השמות שגרמו לכולם להזיל ריר כל חודש אוגוסט. הטעות שלך היא שאתה מסתכל על הבשר המיושן שבתצוגה. אבל בזמן שאתה מהופנט מהנתח היפה, הקצב (הכסף החכם) עסוק בלהעביר בשקט, דרך הדלת האחורית, את הכסף שלו למקומות אחרים, בטוחים יותר. תסתכל על הסקטורים שהיו חזקים ביום שישי: שירותי בריאות, צריכה בסיסית, נדל"ן, אנרגיה. כל הסקטורים ה"משעממים" האלה פתאום הראו עוצמה יחסית. זה לא מקרי. זו לא עבודת ניחושים, זו עבודת בילוש. התפקיד שלך כסוחר הוא לא להאמין לסיפור, אלא לעקוב אחרי העקבות של הכסף. איפה הוא נכנס? איפה הוא יוצא? יום שישי היה שיעור מאלף ברוטציה סקטוריאלית בזמן אמת. הכסף לא נעלם, הוא פשוט החליף כתובת. כפי שאמר פעם ברנרד ברוך, איש הזאבים המקורי מוול סטריט: "המטרה העיקרית של שוק המניות היא לעשות צחוק מכמה שיותר אנשים". 🐘 ספטמבר על הפרק: גן עדן של כאוס הרוטציה הזאת שראינו ביום שישי אינה רק חפץ היסטורי מאובק. היא הפתיח, הסצנה הראשונה במחזה החדש שנקרא ספטמבר. רק להגיד את השם של החודש הזה גורם לוותיקי השוק לקבל צמרמורת קלה; יש לו מוניטין של "בית קברות לתיקי השקעות", חודש שבו התנודתיות חוגגת. אבל כאן בדיוק נפרדות הדרכים בין החובבן למקצוען. החובבן שומע "ספטמבר" נכנס למגננה. המקצוען, לעומת זאת, שומע "ספטמבר" והעיניים שלו מתחילות לנצוץ, כי הוא מבין שהכאוס והפחד של ההמון הם חומר הגלם הטוב ביותר לייצור הזדמנויות. השבוע הקרוב, והחודש כולו, יעמדו בסימן מבחני לחץ שיחשפו את כוונות השוק. דוח התעסוקה בשישי, החלטת הריבית בהמשך החודש. כולם יחכו למספרים, אבל אתה? אתה תחכה לראות את תגובת השוק למספרים. החדשות הן רק הפיתיון. תגובת המחיר לפיתיון - זאת החכה, הדייג, וכל האגם כולו. 🐘 המשימה שלך: תפסיק להיות תייר, תתחיל להיות אנתרופולוג המשימה שלך לחודש הקרוב היא להפסיק להתנהג כמו תייר בשוק ההון ולהתחיל לפעול כמו אנתרופולוג. תייר מצלם תמונות של מה שיפה (עליות), מתלונן על מה שמכוער (ירידות), ואוכל רק במסעדות המומלצות (המניות החמות). אנתרופולוג, לעומת זאת, לא שופט; הוא מתבונן, לומד את השפה, מבין את הטקסים ומפענח את מבנה הכוח של השבט. תעקוב אחרי הרוטציה: האם הכסף ממשיך לברוח מהטכנולוגיה, או ששישי היה בלוף? תנתח את הווליום: האם הוא מתגבר בירידות ונחלש בעליות? אלו הן השאלות שצריכות להעסיק אותך. חודש ספטמבר עומד להיות רועש, מבולגן וכאוטי. רוב האנשים יאבדו בו כסף כי הם ינסו להמר. אתה, לעומת זאת, תמצא בו בהירות, כי תתמקד אך ורק בהתנהגות המחיר, באמת היחידה שקיימת. הכאוס הוא לא האויב שלך, הוא הפילטר הכי טוב שיש. הוא מסנן החוצה את המהמרים, את חסרי הסבלנות ואת אלו שפועלים על בסיס תקווה. הוא משאיר את המגרש פתוח לסוחרים שיודעים לקרוא את המפה, אלה שמבינים שהעבודה האמיתית היא לא לחזות את הגשם, אלא לזהות את כיוון הרוח. שבוע מבורך, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3

מאת ‎Zohar_Leibovich‎

סקירה יומית 29.8.25 - שחקן קלפים זקן זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית שחקן זקן ויד חלשה, 29 אוגוסט 2025 אני רוצה לספר לכם על יד פוקר שראיתי פעם בחדר אחורי אפוף עשן, מהסוג שלא רואים בטלוויזיה. על השולחן ישב כריש צעיר, ערימת ז'יטונים בגובה מגדל אייפל לפניו, מולו ישב שחקן מבוגר ושקט, אחד מאלה שכבר ראו הכל, עם ערימה צנועה שהלכה והצטמקה. במהלך מכריע, הדילר חילק את הקלפים, והצעיר, אחרי מבט חטוף, דחף את כל הערימה שלו למרכז. הכל או כלום. המבוגר הביט בקלפים שלו, זוג שביעיות עלוב והשתררה דממה. כולם חיכו שיתקפל, אבל הוא פשוט ישב שם, הסתכל על הצעיר, ולא על הקלפים. ועל זה, נדבר עוד מעט. כי אתמול, השוק ערך לנו בדיוק משחק פוקר כזה ואנבידיה, מלכת העולם, הייתה הקלפים שחולקו. כולם חיכו לדוחות שלה כמו אוויר לנשימה, מצפים ליד "אלוהית" שתפוצץ את המסכים בירוק. ובכן, הם קיבלו דוח טוב, אפילו טוב מאוד, אבל לא את ה'רויאל פלאש' שציפו לו. הצפי לרבעון לא ריסק את התחזיות, הוא פשוט... עמד בהן. התגובה הראשונית של ה"כרישים הצעירים"? פאניקה. המניה צללה בפתיחה כמו מתאגרף שחטף אגרוף מפתיע לסנטר. וזה, סוחר יקר, הסיפור כולו. זה הרגע שבו 90% מהשחקנים בשולחן מרגישים את הזיעה הקרה, בטוחים שהמסיבה נגמרה. זה הרגע שבו הנרטיב שלך נבחן מול המציאות הקרה של ספר הפקודות. 🐘 מה לעזאזל קורה פה? בזמן שהרבה אנשים התעסקו בדרמה הקטנה של אנבידיה, קרה משהו הרבה יותר משמעותי מתחת לפני השטח. השוק הרחב, ה-S&P 500, טיפס לשיא כל הזמנים חדש. כן, קראת נכון, בזמן שהמניה הכי חמה על הפלנטה התנדנדה, השוק הכללי אמר "תודה, אנחנו רואים את כל השולחן, לא רק את היד הזאת". אבל אל תיתן למספר הגדול לבלבל אותך, זו לא הייתה חגיגה דמוקרטית. זו הייתה הצגה של הגנרלים. גוגל ומטא, שני ענקים אחרים, סחבו את המדדים למעלה בכוח כמעט לבדן, והוכיחו שוב שהשוק הזה הוא משחק של ריכוזיות. זה כמו קבוצת כדורסל שבה שחקן כוכב אחד קולע 50 נקודות, ושאר הקבוצה ביחד בקושי מגרדת כמה נקודות. על לוח התוצאות כתוב 'ניצחון', אבל אם תנתח את הביצועים של השחקן הממוצע, תראה תמונה הרבה פחות מזהירה. הכסף הגדול לא משחק משחק קבוצתי, הוא הולך על הסופרסטארים הבטוחים. 🐘 איך זה עובד בשבילך, או נגדך? הריקוד של אנבידיה אתמול הוא שיעור מאסטר על ההבדל בין ידיים חלשות לידיים חזקות, בין תגובה אימפולסיבית לפעולה מחושבת. הירידה הראשונית הייתה הרעש, הפאניקה של האלגוריתמים והסוחרים שמגיבים לכותרות. הם ראו "הדרכה מאכזבת" וזרקו את הסחורה שלהם כאילו היא רדיואקטיבית. אבל אז הגיע הכסף השקט, הכסף החכם. אלו שקראו את הדוח לעומק, הבינו שהחברה עדיין מפלצת שמרוויחה סכומי עתק, ופשוט התחילו לאסוף את המניות שההמון השליך עליהם בהנחה. עד סוף היום, רוב הירידה נמחקה, והחלשים נשארו בחוץ, מגרדים בראש ותוהים מה קרה. עכשיו תשאל את עצמך בכנות: איפה אתה היית בסיפור הזה? האם לחצת על כפתור המכירה כשהמסך האדים, או שהבנת שזו ההצגה שמתרחשת לפני כל עלייה משמעותית? כי בזמן שכולם היו מהופנטים למניית השבבים, הנתונים הכלכליים האמיתיים סיפרו סיפור אחר לגמרי. תמ"ג חזק מהצפוי ונתוני אבטלה נמוכים שמסרבים להצביע על מיתון. השוק לא מטפס על אוויר חם, הוא מטפס על יסודות כלכליים שרוב האנשים פשוט עסוקים מדי בדרמה היומית כדי לראות. 🐘 מה הלאה, ומה אם...? היום העיניים נשואות לדוח האינפלציה המועדף על הפד, ה-PCE. זה הבוחן הבא בתור, עוד חתיכת פאזל בתמונה מורכבת של ציפיות להורדת ריבית. השוק כבר מתמחר בנדיבות סיכוי של 87% להורדה בספטמבר, מה שאומר שכל הפתעה קטנה יכולה לשלוח גלים. אבל השאלה שאתה צריך לשאול את עצמך היא לא "מה יהיה המספר?". זו שאלה של מהמרים. השאלה האמיתית היא: "האם התוכנית שלי מוכנה לכל תרחיש?". כי אם אתה יושב שם ומקווה שהמספר יתאים לפוזיציה שלך, אתה משחק ברולטה רוסית. זוכרים את שחקן הפוקר ההוא מההתחלה? אחרי שתיקה ארוכה, הוא לא הסתכל על הקלפים שלו. הוא הסתכל ישר לתוך העיניים של הכריש הצעיר, ראה שם את הרעד הקטן בזווית הפה, את הביטחון המזויף. הוא הבין שהצעיר לא משחק עם קלפים חזקים, הוא משחק עם אגרסיביות, הוא מנסה לקנות את הקופה עם בלוף. אז המבוגר דחף בשקט את כל הז'יטונים שלו פנימה ואמר "אני משווה". הצעיר החוויר. היה לו זוג נסיכים, אבל על השולחן נפתח קלף שנתן למבוגר שלישיית שביעיות. השחקן המנוסה לא ניצח כי היו לו קלפים טובים יותר, הוא ניצח כי הוא שיחק את השחקן שמולו ולא את הקלפים. השוק של אתמול הראה לנו בדיוק את הדינמיקה הזו: הציפיות הן רק רעשי רקע. מה שקובע באמת הוא איך ההון הגדול מפרש את המציאות שנוצרה אחרי פרסום הנתונים, איך הוא קורא את הבלופים של הפאניקה. כמו שאמר פול טיודור ג'ונס, "אל תהיה גיבור. אל תחזיק אגו... ברגע שאתה מרגיש שאתה טוב מאוד, אתה מת" (נשבע לך הוא כל כך צודק). תפסיק לנסות להוכיח שהקלפים שלך הם הכי טובים, ותתחיל לבנות תהליך שמגן עליך כשאתה טועה וקורא את השולחן נכון. שבת שלום, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3

לונג

מאת ‎Zohar_Leibovich‎

סקירה יומית 28.8.25 - מדרגות לגן עדן מדרגות לגן עדן, 28 אוגוסט 2025 כשאני הייתי צעיר אהבתי להקשיב לבלדות רוק "’There's a lady who's sure all that glitters is gold, and she's buying a stairway to heaven’...". עדיין מקשיב ללד זפלין. ועדיין שורות כאלה קופצות לראש בלי סיבה. ואז אתה פותח את מסכי המסחר. אתה מסתכל על המסך אתמול ורואה את ה-S&P 500 נוגע בשיא כל הזמנים. אתה רואה יותר מניות ירוקות מאדומות, אפילו הקטנות (ראסל 2000) חוגגות כאילו אין מחר. ואתה, סוחר ממולח, מרגיש את זה בבטן. משהו פה מסריח, משהו פה לא מסתדר, כמו לראות כומר יוצא מבר חשפניות ביום ראשון בבוקר. הדגש הוא על יום ראשון בבוקר ;-) התחושה הזאת, ידידי, היא האינסטינקט הכי יקר שלך, והיא צודקת לגמרי. השוק אתמול התנהל כמו קהל של רומאים בארנה, שמריעים בנימוס לגלדיאטור שחיסל יריב חלש, בזמן שכולם מחכים בנשימה עצורה לכניסה של האריה. כולם, אבל כ-ו-ל-ם, חיכו לראות מה האורקל מדלפי, הידוע בכינויו אנבידיה, יגיד אחרי הצלצול. והאורקל? הוא דיבר. והתגובה הייתה שקולה לזו של אדם שמגלה שהפרס הגדול בלוטו הוא אספקה שנתית של נייר טואלט עם שכבות כפולות ורך להפליא. כן, זה שימושי, אבל זה לא מה שהבטיחו לך בחלומות. וזו בדיוק הנקודה שבה רוב הסוחרים נופלים על הפרצוף, כי הם מקשיבים לרעש במקום למוזיקה. 🐘 הצגה של איש אחד, או מסיבת תחפושות? בוא נפרק את החארטה הזאת לגורמים, דוגרי. כל היום השוק שידר אופטימיות זהירה, עלייה קטנה פה, עלייה קטנה שם. המדדים טיפסו לאט ובשקט, כאילו על קצות האצבעות, כדי לא להעיר את התינוק העצבני שנקרא "ציפיות". כולם ידעו שהדוחות של אנבידיה הם האירוע המרכזי, הקטליזטור שיקבע את הכיוון לטווח הקרוב. ואז הגיעו המספרים: אנבידיה עקפה את תחזיות הרווח, עקפה את תחזיות ההכנסות. על פניו, סיבה למסיבה, נכון? ובכן, במציאות, המניה ירדה אחרי שעות המסחר ב-3.7%. למה? כי התחזית לרבעון הבא הייתה "בהתאם לצפי" (in-line). בעולם המעוות של וול סטריט 2025, "בהתאם לצפי" זה הכינוי המכובס ל"אכזבה מרה". זה כמו להזמין שף מישלן שיבשל לך ארוחת גורמה, ובסוף הוא מגיש לך טוסט עם גבינה צהובה. זה טוסט מעולה, אין ספק, הלחם קלוי בדיוק, הגבינה נמסה כמו בסרטים. אבל לעזאזל, ציפית לאיזה נתח קצבים מפתיע. השוק תמחר שלמות אלוהית, נבואה על עתיד ורוד ואינסופי, וקיבל דוח מצוין. ומצוין, מסתבר, זה פשוט לא מספיק טוב כשההמון דורש נס. 🐘 תפסיקו להמר על הנבואה. תתחילו לקרוא את הכוהנים. הטעות הקלאסית של הסוחר המתוסכל היא להתמקד בתוכן החדשות. "אנבידיה עקפה, אז היא צריכה לעלות". זו מחשבה של רמה ראשונה, מחשבה של פראיירים. המקצוענים, ה"כסף החכם", משחקים משחק אחר לגמרי: הם לא שואלים מה החדשות, הם שואלים "מה התגובה לחדשות תהיה, ואיך אני מנצל את זה?". העלייה הרחבה והשקטה של אתמול, זו שהרגישה לך חשודה, הייתה כנראה הכנה למכירה. המוסדיים לא חיכו לדוח, הם ניצלו את האופטימיות של ההמון כדי לפרוק סחורה במחירים נוחים. הם מכרו לך את כרטיס הלוטו בדמות המניה, רגע לפני ההגרלה, בידיעה שגם אם המספרים הזוכים יעלו, הפרס עצמו כנראה יאכזב את כולם. זו תמצית שיטת וויקוף - לא להקשיב למה שהם אומרים, אלא לצפות במה שהם עושים. תסתכל על מה שקרה מסביב. בזמן שכולם בהו באנבידיה, מניות כמו Snowflake זינקה ב-11.6% ו-Pure Storage המריאה ב-13% אחרי הדוחות שלהן. למה? כי שם הציפיות היו נמוכות יותר, וההפתעה החיובית הייתה אמיתית. העבודה שלך היא לא למצוא את המניה הכי מדוברת, אלא את הפער הכי גדול בין הציפיות של כולם לבין המציאות האפשרית. 🐘 הפיל שבחדר לובש חליפה וקוראים לו ג'רום. אז אנבידיה הייתה הסחת הדעת המושלמת. הדרמה, האקשן, הציפייה. אבל בזמן שכולנו צפינו בקרקס הזה, הסיפור האמיתי ממשיך להתבשל ברקע, והוא הרבה יותר משמעותי. השוק לא באמת עולה בגלל בינה מלאכותית או שבבים מתוחכמים, הוא עולה כי הוא מכור. מכור לאשראי זול, והוא מצפה למנה הבאה שלו. הסבירות להורדת ריבית בספטמבר עומדת על 87.2%. זה המספר החשוב באמת. זה האופיום להמונים שמחזיק את כל המבנה הזה באוויר. ביום שישי הקרוב יתפרסם מדד ה-PCE, מדד האינפלציה המועדף על הפד'. זה המבחן האמיתי. זה האירוע שיכול באמת לשנות את כללי המשחק, לא דוח של חברה אחת, מפוארת ככל שתהיה. תוסיף לזה את הדרמה הפוליטית של טראמפ מפטר את נגידת הפד' ליסה קוק, ואת הקרב המשפטי שמתבשל שם, ותקבל קלחת של אי ודאות. השוק מתעלם מזה כרגע, כי הוא מעדיף להתמקד בסיפורי גיבורי-על כמו אנבידיה. אבל כשהאופוריה סביב הדוחות תתפוגג, הפיל הזה שבחדר יתחיל להראות הרבה יותר מאיים. הלקח של אתמול הוא פשוט, אך עמוק: השוק הוא לא מנוע כלכלי, הוא מכונה לשקילת ושקלול רגשות וציפיות. בסופו של יום, הגברת ההיא מהשיר של לד זפלין, זו שקונה גרם מדרגות לגן עדן, היא השוק. היא ההמון שרץ אחרי כל מה שמנצנץ, בטוח שזה זהב טהור. התפקיד שלנו, כסוחרים, הוא לא להיות הגברת. התפקיד שלנו הוא להיות הצורף הממולח שיודע לבדוק את הסחורה לפני שהוא משלם. כי לפעמים, אתה מגלה שהברק מגיע מהמון סחורה, אבל לא מהסחורה הנכונה. וכן יש לי חשש לא קטן, שהאירוע שהתרחש במנייה הוא רק הקדמה ורמז לאירוע זהה שעלול לקרוא בסופו של דבר לעניין הורדת הריבית. יום מבורך, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3 נ.ב למקצוענים ההבדל בין דוח שעומד בציפיות לדוח שמרסק אותן טמון בשם קוד ״כישלון״ אחד: H20. זהו השבב המוחלש שאנבידיה נאלצה לייצר כדי לעקוף את מגבלות הייצוא למזרח, והוא התשובה לשאלה מדוע קיבלנו דוח מצוין, ולא דוח מפתיע..

מאת ‎Zohar_Leibovich‎

פילוסוף המחסר בסקירה יומית 27.8.25 זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית מחכים למנתח הראשי, 27 אוגוסט 2025 🐘 חדר הניתוח של השוק מחכה למנתח הראשי התנועה המתונה שראינו אתמול במסכים היא אשליה אופטית, סוג של סם הרגעה שניתן למטופל רגע לפני שמכניסים אותו להליך מסכן חיים. השוק כולו, מהמשקיעה הקטנה בבאר שבע ועד מנהל הגידור המיוזע במנהטן, שוכב על שולחן הניתוחים. הצגים מראים סימנים חיוניים יציבים, אבל כולם בחדר יודעים שהשקט הזה הוא השקט שלפני החתך הראשון של הסקלפל. תחושת הסיר המבעבע הזה שאתה מרגיש מתחת למספרים הירוקים והאדישים, היא הדבר האמיתי היחיד שקרה אתמול. זו אנרגיה עצורה, מתח שנבנה לקראת אירוע אחד ויחיד שיגדיר את השבועות, ואולי החודשים הקרובים. כי כל הדיבורים על ריבית ואינפלציה הם הצגה צדדית, תיאטרון בובות שנועד להעסיק אותנו בזמן שכולם מחכים למילה של איש אחד. האיש הזה הוא ג'נסן הואנג, והמילה שלו תגיע היום בערב בדוחות של אנבידיה (NVDA). זו לא עוד חברה שמדווחת, זהו ניתוח לב פתוח למנוע הצמיחה של הכלכלה הגלובלית. והשוק, כמו מטופל מורדם, פשוט מחכה לראות אם הוא יתעורר בריא או עם צלקת מכוערת. 🐘 בדיקת סימנים חיוניים לפני ההליך הגורלי אז בזמן שכולם בוהים בדופק של המטופל (המדדים), בוא נסתכל על תוצאות המעבדה האמיתיות מה-24 שעות האחרונות. הסיפור האמיתי של יום המסחר אתמול הוא לא העלייה של 0.4%, הוא חדר המתנה אחד גדול לדוחות של אנבידיה. כל תזוזה, כל רוטציה בין סקטורים, הייתה היערכות של הכסף הגדול לקראת פסיקתו של המנתח הראשי. ראינו זרימת דם מואצת לאזורים הנכונים: סקטור הטכנולוגיה, ובראשו יצרניות השבבים, התחזק לקראת הבשורה. במקביל, סקטור התעשייה, וספציפית מניות הביטחון ממשיך לטפס לשיאים, כאילו רומז שהעולם עדיין זקוק ל"תוכנית גיבוי". הכסף הגדול, אם כן, לא מתחבא בבונקר, הוא פשוט מתמקם בעמדות היקפיות, מוכן להסתער פנימה או לסגת במהירות. הדרמה המקומית בתיק המניות רק מוכיחה עד כמה המערכת רגישה. איליי לילי (LLY) טסה לשמיים על חדשות פנימיות, בעוד יונייטד-הלת' (UNH) מדממת בגלל בעיות משפטיות. אלו הן התכווצויות שרירים לא רצוניות של המטופל על שולחן הניתוחים; הן מעידות על לחץ במערכת, אבל הן לא הסיפור המרכזי. הסיפור המרכזי הוא הלב הפועם של השוק, והלב הזה הוא אנבידיה. 🐘 איך לא להיות סטודנט לרפואה שמתעלף בלחץ? בחדר ניתוח מלא בלחץ, תמיד יש את הסטודנט לרפואה שעומד בצד, מזיע, מחוויר, וקרוב להתעלפות. רוב הסוחרים בשוק היום הם אותו סטודנט. הם מגיבים לכל צפצוף של המוניטור, מפרשים כל טיפת דם כאסון, ומנסים לנחש מה תהיה התוצאה הסופית במקום פשוט לקרוא את הנתונים שמוצגים לפניהם. העבודה שלך היא לא להיות אותו סטודנט. העבודה שלך היא להיות כמו המרדים המנוסה, זה שיושב בצד בשקט, עם מבט ממוקד, ועוקב רק אחרי הנתונים החשובים באמת. נתוני הזמנות מוצרים ברי-קיימא שזינקו אתמול הם כמו לחץ דם יציב וחזק - סימן מעודד. נתוני אמון הצרכנים שירדו קלות הם כמו שהמטופל אומר שהוא "מרגיש קצת חרדה" - זה מידע נחמד, אבל לא זה שיקבע את גורל הניתוח. השוק בונה כעת את מה שווייקוף כינה "הסיבה", אבל הפעם זו סיבה דחוסה ומרוכזת סביב אירוע בודד. כל יום מסחר השבוע הוא עוד שלב בהכנה. ריצ'רד דניס, אחד מאבות "צבי הנינג'ה" של המסחר, אמר פעם: "אתה צריך לצפות לבלתי צפוי ולהיות מוכן להגיב אליו". הציפייה לדוחות אנבידיה היא ה"צפוי", התגובה של השוק אליהם תהיה ה"בלתי צפוי" שאתה צריך להיות מוכן אליו. 🐘 הניתוח היום, והביקורת של הפרופסור ביום שישי היום, אחרי הסגירה, המנתח יניח את הסכין. השוק יקבל את התוצאות מאנבידיה ויגיב, ככל הנראה, באלימות. התנועה הראשונית תהיה רגשית, מונעת מאלגוריתמים ומסוחרים עם אצבע קלה על ההדק, וזה המקום שבו רוב האנשים יפסידו כסף. אבל הניתוח, מוצלח ככל שיהיה, הוא רק השלב הראשון. כי ביום שישי מגיע הפרופסור המנהל לביקורת בוקר, בדמות דוח ה-PCE. הנתון הזה יקבע את סביבת ההחלמה של המטופל. דוח חם מדי יכול לגרום לזיהום (חשש מהעלאות ריבית) גם אחרי ניתוח מוצלח, בעוד דוח קר יכול להאיץ את ההחלמה (ראלי של הקלה). אל תהיה זה שמנסה להמר על תוצאות הניתוח. תן למנתח לעשות את עבודתו, תן לשוק להגיב, ותתכונן לפעול על בסיס העובדות שיתגלו אחרי שהאבק ישקע. התפקיד שלך הוא לא להיות הראשון, אלא להיות הצודק. והצדק, בשוק ההון, כמעט תמיד נמצא בצד של הסוחר הסבלני שממתין להצטרף למה שקורה ולא מנחש את שיקרה. יום מבורך, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3

לונג

מאת ‎Zohar_Leibovich‎

סקירה יומית 26.8.25 זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית ארכיטקט שיכור, 25 אוגוסט 2025 אחרי האופוריה המזוקקת של יום שישי, אתמול הרגיש כמו הבוקר שאחרי. לא כאב ראש של הנגאובר, אלא יותר כמו הבהייה הריקה הזאת בקיר, כשאתה מנסה להרכיב מחדש את ההיגיון שהוביל להחלטות של הלילה הקודם. השוק לא התרסק, הוא פשוט... התפכח לרגע, לקח נשימה ומסתכל סביב בבלבול קל. התנועה הזאת מטה, המימוש קופונים הצפוי הזה, הוא לא דרמה יוונית אלא קומדיית מצבים. זה כמו ארכיטקט מבריק אבל שתוי קלות, ביום שישי שרטט תוכניות לגורד שחקים עוצר נשימה ואתמול בבוקר הגיע לאתר הבנייה רק כדי להזיז כמה לבנים ממקום למקום ולתהות למה הפועלים לא שרים. הוא עדיין רוצה לבנות את המגדל, אל תטעו, אבל הדרך לשם מתפתלת דרך מקום הישיבה שלו בבר השכונתי. זאת בדיוק התחושה שמרסקת סוחרים אופטימיים, התחושה שהמפה משתנה מהר יותר מקצב הליכתם (או קצב הציפייה שלהם לדברים). אתם רואים את היעד, אתם מאמינים בו, אבל השביל עצמו נראה כאילו נסלל על ידי מישהו עם הפרעת קשב חמורה. המטרה שלי היום היא לא לתת לכם מפה חדשה, אלא להראות לכם איך לקרוא את השרבוטים של הארכיטקט השיכור שלנו. 🐘 מה באמת קרה מאחורי המספרים האדומים במבט שטחי, ראינו אדום כמעט בכל מקום; הדאו ירד 0.77%, ה-S&P 500 איבד 0.43%. אבל הנה הנתון העסיסי שהמספרים הגדולים מסתירים: על כל מניה שעשתה חיל בבורסת ניו יורק, יותר משתי מניות אחרות קיבלו בראש (יחס של 1,855 יורדות מול 879 עולות בלבד). זה לא "מימוש קל", זוהי נסיגה רחבה שהוחזקה באופן מלאכותי על ידי קומץ גנרלים כבדים. השוק בחר להשליך כל מה שמריח כמו ביטחון - סקטור הצריכה הבסיסית (Staples) חטף 1.6%, בריאות ושירותים ציבוריים (Utilities) מיד אחריו. בינתיים, במיקרוקוסמוס של היום הזה, Keurig Dr Pepper (KDP) קיבלה עונש חינוכי של 11.5% על חטא היוהרה של רכישת ענק. השוק, במקום למחוא כפיים על האומץ, הבהיר לה שהוא לא במצב רוח להרפתקאות יקרות כרגע. במקביל, הענקיות כמו גוגל (GOOG) טיפסה לשיא חדש, וטסלה (TSLA) המשיכה את המומנטום, כאילו צועקות מעל ההמולה "הדרמה לא קשורה אלינו, אנחנו הנרטיב". זהו שוק של מעטים מול רבים, שבו המדד הראשי הוא אשליה אופטית שמסתירה את הקרבות שמתחוללים מתחת לפני השטח וכמו שאנחנו יודעים, אשליות כאלה לא מחזיקות מעמד לנצח. 🐘 איך מנגנים על העצב החשוף של וול סטריט? אם תסתכלו על הגרף של ה-SPY, תראו את הסיפור של הארכיטקט שלנו בעיניים. שימו לב לקצב ההתקדמות שלו מאז יולי: הצעד הראשון היה קפיצה אדירה, השני היה קצת פחות נמרץ, והשלישי, שהוביל אותנו לשיא של שישי, כבר היה מאמץ ניכר. הצעדים שלו הולכים ומתקצרים, האנרגיה של המהלך העולה נחלשת כמו סוללה של טלפון בסוף יום ארוך. הנקודה שבה אנחנו נמצאים כעת היא קריטית, היא רגע האמת של המהלך כולו. אם מכאן נראה היפוך כלפי מטה לפני שהצלחנו לייצר עוד צעד משמעותי כלפי מעלה, זו תהיה החותמת הרשמית להתעייפות החומר. זו לא תהיה קריסה, אלא הכרה של השוק בכך שכוח המשיכה עדיין עובד ושהוא זקוק להפסקה כדי לבנות בסיס יציב סביב המחירים הנוכחיים. האסטרטגיה כאן היא לא להמר, אלא להקשיב. העצב החשוף של וול סטריט, זה שכולם ממששים בעדינות, הוא דוח הרווח של NVIDIA ברביעי. הדוח הזה הוא לא על חברה אחת, הוא מבחן אמונה לכל הנרטיב שהרים אותנו מהרצפה. כפי שג'סי ליברמור אמר פעם, "לא המחשבה היא שהביאה לי את הכסף הגדול, אלא הישיבה על הידיים". 🐘 ומה על השולחן להיום? אז לקראת מה אנחנו הולכים היום? מבחינה טכנית, אנחנו יושבים בדיוק על התפר. השוק ינסה לבחון את הגבוהים של אתמול ושל יום שישי; כישלון להחזיק אותם יאותת שהמוכרים מתחילים להרגיש יותר בנוח במגרש הזה. מבחינת נתונים, נקבל היום את מדד אמון הצרכנים, שיכול לתת רוח גבית או להוסיף עוד משקולת על סנטימנט השוק. בגדול, האווירה היא של ציפייה דרוכה, כמו שקט מתוח בחדר המתנה לפני קבלת תוצאות חשובות. אף אחד לא רוצה לבצע מהלכים גדולים ודרמטיים לפני שאנבידיה תדבר ולפני שנקבל את נתוני האינפלציה בשישי. לכן, צפו לתנודתיות, למלחמות בין קונים למוכרים סביב רמות מפתח, ובעיקר, להרבה רעש שמטרתו לבלבל את אלו שאין להם תוכנית. במקום לראות אתמול כיום של אכזבה, אני מציע לכם לראות בו יום של סינון. יום שבו השוק הפריד בין המוץ לתבן, בין המניות שרוכבות על הגל הכללי לבין אלו שיש להן מנוע משלהן. האופטימיות שלכם לא צריכה להיפגע, היא רק צריכה להפוך למתוחכמת יותר, חדה יותר, וממוקדת במקומות שבהם הסיפור האמיתי מתרחש. יום מבורך, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3

מאת ‎Zohar_Leibovich‎

סקירה שבועית 25.8.25 זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית הפאוול-בוט, 25 אוגוסט 2025 האופוריה של יום שישי, או: איך למדתי להפסיק לדאוג ולאהוב את הפאוול-בוט 🐘למה? כי השוק הוא דרמה משפחתית השוק הזה לא מתנהג כמו מכונה משומנת, הוא מתנהג כמו ארוחת ערב משפחתית פולנית. כל השבוע ישבתם סביב השולחן באווירה עכורה, כשהדודים הגדולים (מניות המגה-קאפ) מקבלים מבטים קרים וכל אחד ממלמל לעצמו שהתבשיל (הכלכלה) קצת מלוח מדי. המתח נבנה, הסכינים נשלפו בשקט מתחת למפה והתחושה הכללית הייתה שתיכף מישהו הולך להפוך את השולחן ולצעוק. הייתם שם, הרגשתם את זה, את הייאוש הזוחל של ירידות קטנות ומצטברות שמכרסמות בתיק יותר מכל קריסה חד-פעמית. ספרתם את הימים, חישבתם את הנזקים, וכבר התחלתם להשלים עם העובדה שזאת פשוט עוד ארוחה שתסתיים באמירה ״מה עשיתי שם?״. זהו בדיוק המקום שבו השוק אוהב לתפוס אתכם, בנקודת השפל של הציפיות, רגע לפני שאתם זורקים את המפית וקמים ללכת. ואז, ביום שישי, אבא פאוול, ראש המשפחה, דפק על השולחן, חייך חיוך קטן, ואמר מילה אחת, משפט אחד מכוון היטב על "התאמת המדיניות". פתאום, כל הטינה נעלמה, כולם צוחקים, מעבירים את המלח ומוזגים עוד יין כאילו כלום לא קרה. זאת לא לוגיקה, חברים, זאת פסיכולוגיה משפחתית ברמה הגבוהה ביותר, והבנת הדינמיקה הזו היא המפתח הראשון לשרוד את הטירוף. 🐘 העובדות היבשות מאחורי החיוך של אבא אז מה בדיוק אמר הפטריארך בג'קסון הול שגרם לכולם להתחיל לחלק חיבוקים פיננסיים? הוא לא הוריד מהשמיים לוחות ברית כלכליים, הוא בסך הכל רמז, באינטונציה של קוסם מיומן, שהפד "פתוח לרעיון" של התאמת המדיניות המוניטרית המגבילה. השוק, כמו ילד שרק רוצה לשמוע שאוהבים אותו, שמע רק את מה שרצה לשמוע: "הורדת ריבית בספטמבר". המספרים מספרים את סיפור ההתפרצות הרגשית הזו באופן כמעט קומי. הדאו ג'ונס זינק ב-1.89% וקבע שיא חדש, ה-S&P 500 התעורר לחיים עם 1.52% והתדפק על דלת השיא של עצמו והנאסד"ק, למרות פצעי השבוע, קפץ ב-1.88%. יחס העולות מול היורדות ב-NYSE עמד על כמעט 10 ל-1, מה שמלמד שלא רק הילדים המועדפים קיבלו ממתק, אלא כולם הוזמנו לחגיגה. הכלי למדידת אופוריה, CME FedWatch, הראה שההסתברות להורדת ריבית בספטמבר זינקה מ-75% ל-83.1%. זהו סם הנחמה שהשוק היה צריך, זריקת דופמין ישירות לווריד אחרי שבוע של גמילה כואבת. כמובן, שום דרמה משפחתית אינה שלמה בלי דודה פסימית, ובמקרה שלנו זו הייתה נשיאת הפד של קליבלנד, בת' המאק, שהזכירה בראיון שהאינפלציה עדיין בעיה, אבל אף אחד לא באמת הקשיב לה כשהמוזיקה כבר התחילה להתנגן. ההוכחה הניצחת לכך שהאופוריה הייתה קשורה ישירות לריבית הגיעה מהפינות הרגישות ביותר של השוק. מניות הסמול-קאפ (ראסל 2000) טסו בכמעט 4%, וקבלני הבנייה, שאוהבים כסף זול כמו שאנחנו אוהבים חמצן, ראו את התעודה הסקטוריאלית שלהם מזנקת ביותר מ-5%. אפילו טסלה, אחרי שבוע קשה, קיבלה פתאום פרץ אנרגיה של 6.22% וזינקה מעל הממוצע נע 200 יום, כאילו נזכרת פתאום איפה השאירה את המפתחות למכונית הספורט שלה. 🐘 מפסיקים להמר על המילים, מתחילים לקרוא את הכסף אז מה עושה הסוחר המתוסכל אך האופטימי עם המידע הזה? הוא לא רץ לקנות כל מה שזז כמו אחרון האוהדים השרופים, והוא גם לא עומד בצד בציניות ומחכה שהכל יתפוצץ. הוא מבין שהשוק הוא לא תחרות ניחושים של כוונותיו של פאוול; הוא משחק פוקר עם קלפים גלויים, צריך רק לדעת לאן להסתכל. פאוול לא באמת גילה לנו כלום, הוא פשוט הניח קלף על השולחן שהיה יכול להתפרש בכמה דרכים, והשחקנים הגדולים החליטו פה אחד ללכת 'אול-אין' על הפרשנות החיובית. העבודה שלנו היא לא לנתח את הקלף של פאוול, אלא לנתח את תגובת ה'אול-אין' של הכסף הגדול. הווליום האדיר, רוחב השוק המדהים, והתנועה הנחרצת כלפי מעלה - אלו לא תנועות של סוחרים קטנים מהבית. זהו המקום שבו הפילוסופיה של וויקוף פוגשת את הרחוב. אנחנו לא שואלים "האם פאוול יוריד ריבית?", אנחנו שואלים "האם הכסף המוסדי מאמין שהוא יוריד ריבית והאם הוא פועל בהתאם?". התשובה ביום שישי הייתה "כן" מהדהד, מהסוג שנראה כמו 'שינוי אופי' (Change of Character) קלאסי במבנה השוק. המשימה שלכם לשבוע הקרוב היא להפסיק להיות פרשנים של הפד ולהתחיל להיות בלשים שעוקבים אחר טביעות האצבע של הכסף החכם. תבדקו אם התנופה של יום שישי מקבלת המשכיות, תראו אם הווליום נשאר גבוה במהלך עליות ומתייבש בנסיגות קטנות. תתמקדו בסקטורים שהובילו את המהלך (צריכה, פיננסים, נדל"ן) וחפשו בהם מבנים של חוזק מתמשך, במקום לרדוף אחרי השמות החבוטים בתקווה שגם תורם יגיע. 🐘 מה אם? מכינים תוכנית גם לחיוך וגם לסטירה אז מה הלאה? שתי דרכים מרכזיות יכולות להתפתח מכאן, ושתיקתן דורשת הכנת תוכנית פעולה. התרחיש הראשון הוא שהאופוריה מדבקת, ויום שישי היה רק יריית הפתיחה למהלך עליות נוסף שיקח את המדדים לשיאים חדשים ויגרור אחריו גם את הסקטורים שנשארו מאחור. התרחיש השני, הציני יותר, הוא שכל האירוע היה בסך הכל שחרור קיטור אלים, 'שורט סקוויז' מתוזמר היטב שמטרתו הייתה למשוך פנימה את הקהל לפני המשך הירידות. כדי להבין לאן נושבת הרוח, צריך להסתכל על המוקשים שהשבוע הזה מציב בפנינו. ביום שלישי, נקבל את מדד אמון הצרכנים (CB Consumer Confidence) שיגלה לנו אם האמריקאי הממוצע מרגיש את האופוריה של וול סטריט. ביום חמישי, יגיע העדכון השני לצמיחת התמ"ג (GDP), שיבהיר אם הצמיחה הכלכלית היא סיפור אמיתי או אגדה אורבנית. בנוסף לנתונים, יש לנו כמה חברות שמגיעות לדווח מהשטח, והמספרים שלהן יהיו מבחן מציאות קשוח. השבוע נשמע מחברות הטכנולוגיה Dell (DELL), CrowdStrike (CRWD) ו-Snowflake (SNOW). הדוחות והתחזיות שלהן יאותתו אם הביקוש בתחום הענן והסייבר עדיין חזק, או שהחגיגה הטכנולוגית מתחילה להתקרר. בסופו של דבר, המסר הגדול מיום שישי הוא תזכורת צנועה שהשוק הוא אמן האשליות. הוא יכול לגרום לך להרגיש כמו גאון וכמו טיפש באותו שבוע, לפעמים באותו יום. כפי שאמר ג'סי ליברמור הגדול: "השוק לעולם אינו מובן מאליו. הוא נועד להטעות את רוב האנשים, רוב הזמן". אל תנסו להיות יותר חכמים מהשוק, פשוט תהיו יותר מוכנים לכל תרחיש. חודש טוב ומבורך, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3

מאת ‎Zohar_Leibovich‎

סקירה יומית 22.8.25. מועדון ג׳אז זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית מועדון ג׳אז, 22 אוגוסט 2025 🐘 למה היום הזה מרגיש כמו אוויר דחוס? השוק השבוע לא היה סוער, הוא היה צורם. תחשבו על השוק כעל מועדון ג'אז אפלולי, והשבוע האחרון היה סשן אלתורים כאוטי במיוחד שבו כל נגן מושך לכיוון אחר ויוצר קקופוניה צורמת. המתופף (הנתונים הכלכליים) איבד את הקצב, הסקסופוניסט (רווחי החברות) ניגן כמה תווים מזייפים, ושני נשפנים (מקווה שככה כותבים אומרים, נשפנים 😊) מהשורה האחורית (פקידי הפד שמיד והאמק) קמו וניגנו בכוונה כמה צלילים צורמים במיוחד שהרסו את כל ההרמוניה. האווירה היום, יום שישי, היא לא של פחד, אלא של דריכות מוחלטת. זה הרגע הזה מועדון הג'אז שבו כל הנגנים המשניים משתתקים, האורות מתעממים, וכל העיניים נשואות אל הבמה. כולם מחכים לסולו הגדול של הערב, לסולו של החצוצרן הראשי, ג'רום "הנץ" פאוול, שיעלה לנאום בג'קסון הול. המתח הזה שאתם מרגישים הוא לא דמיון, הוא אנרגיה טהורה שמצטברת בשוק. כל טריידר, מקרן הגידור הגדולה ביותר ועד לסוחר היום הבודד, עוצר את נשימתו. השאלה שכולם שואלים היא לא מה הוא ינגן, אלא איך הוא ינגן – האם זה יהיה סולו בלוז איטי ומרגיע, או קטע בי בופ מהיר, אגרסיבי ועצבני? 🐘 הרקע המוזיקלי שהביא אותנו לרגע הזה כדי להבין את חשיבות הסולו של פאוול היום, אנחנו חייבים להקשיב שוב לקקופוניה של אתמול. השוק נכנס ליום חמישי עם ציפייה להרמוניה, אבל אז הגיעו הצלילים הלא מכוונים: תביעות האבטלה הראשוניות קפצו ל-235 אלף, מעל הצפי. אבל זה היה רק רעש הרקע; הצליל הצורם באמת הגיע ממדד הייצור של פילדלפיה, שצנח למינוס 0.3 בזמן שהצפי עמד על 9.0 חיובי, אבל בתוכו התחבא השד האמיתי: מדד עלויות הייצור קפץ מ-58.8 ל-66.8, מה שמאותת על לחצים אינפלציוניים מחודשים. ואז עלו לבמה אותם שני חברים מהפד. בהערות אגביות לתקשורת, הם אותתו שהלהקה לא מתכוונת להאט את הקצב בקרוב. בן רגע, השוק תרגם את דבריהם למספרים קרים: לפי כלי ה-FedWatch של CME, ההסתברות להורדת ריבית בספטמבר צנחה מ-82.4% שלשום ל-73.6% בלבד אתמול. זו לא דעה, זו מתמטיקה כואבת. ולקינוח, וולמארט, הבסיסט האמין של הלהקה, זייף עם פספוס של 5 סנט ברווח למניה, הפספוס הראשון שלה מאז מאי 2022. כל אלה יצרו דיסוננס צורם, ששלח את המדדים לירידה חמישית ברציפות. הסולו של פאוול היום הוא לא רק עוד נאום, הוא ההזדמנות של מנהיג הלהקה להשתלט מחדש על המופע, להפוך את קקופוניה לנעימת ג׳אז. 🐘 איך מנגנים סולו מנצח בתוך כל הבלאגן? כאן אנחנו מגיעים אליכם, אל התפקיד שלכם היום. אתם לא קהל פסיבי במועדון הג'אז הזה, אתם נגנים בעצמכם, אולי עם כלי קטן יותר, אבל עם היכולת להצטרף לאלתור ברגע הנכון. העבודה שלכם היום היא לא לנחש את המנגינה של פאוול, אלא להיות מוכנים להגיב אליה באופן מיידי, לאלתר יחד איתה. ראשית, לפני שהסולו מתחיל, אתם חייבים להכיר את הכלי שלכם באופן מושלם. זה אומר להכין מראש את רמות התמיכה וההתנגדות המרכזיות במדדים ובמניות שאתם עוקבים אחריהן. אלו הם ה"תווים" שלכם, סולם הצלילים הבטוח שאתם יודעים לנגן; אם הסולו של פאוול יהיה דובי וידחוף את השוק כלפי מטה, אתם צריכים לדעת בדיוק איפה נמצאת רמת התמיכה הבאה שבה אולי תרצו "לקנות את הדיפ". שנית, בזמן הסולו, הקשיבו לווליום, לא רק למחיר. הווליום הוא מחיאות הכפיים של הקהל (הכסף הגדול). תנועה ראשונית חדה למעלה או למטה על ווליום נמוך יכולה להיות הטעיה, זיוף מכוון. אבל אם אתם רואים שהמחיר נע לכיוון מסוים והווליום מתחיל להתגבר בעוצמה, זה הסימן שהקהל אוהב את מה שהוא שומע והמומנטום אמיתי. 🐘 ומה אם הנגן מזייף? ישנה אפשרות שלישית, והיא אולי המתסכלת מכולן: מה אם הסולו של פאוול יהיה... כלום? מה אם הוא ינגן מנגינה משעממת, חסרת השראה, כזו שלא הולכת לשום מקום ורק חוזרת על אותם תווים שכבר שמענו? זהו תרחיש ריאלי לחלוטין, שבו הוא יבחר בזהירות מילים שלא אומרות כלום כדי לא להרגיז אף אחד. במקרה כזה, השוק עלול להגיב בתנודתיות חסרת כיוון, כמו קהל מבולבל שמתווכח אם מדובר בגאונות או בכישלון. כאן נכנסת לתמונה המיומנות החשובה ביותר של נגן ג'אז ושל סוחר: לדעת מתי לא לנגן. אם המנגינה לא ברורה וההרמוניה מבולבלת, לפעמים המהלך החכם ביותר הוא פשוט להניח את הכלי בצד, להקשיב, ולחכות לקטע הבא. האגדה מספרת שמיילס דייוויס אמר פעם: "זה לא התו שאתה מנגן שהוא שגוי, זה התו שאתה מנגן אחריו שהופך אותו לנכון או שגוי". היום הוא יום מושלם ליישם את הפילוסופיה הזו. אל תפחדו מהתו הראשון והצורם, אבל תתמקדו בלהיות מוכנים עם התו הנכון שלכם מיד אחריו. שבת שלום, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3

לונג

מאת ‎Zohar_Leibovich‎

סקירה יומית 21.8.25 זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית יש לי פקק, 21 אוגוסט 2025 בסוף השבוע, תוך כדי פינוי מחסן ישן, נתקלתי בקופסת נעליים מאובקת ששכחתי מקיומה. בפנים, עטופים בצמר גפן, היו מונחים פקקי הבקבוקים שאספתי באדיקות כשהייתי בן עשר. כל פקק היה עולם ומלואו - הכתר המבריק של קוקה קולה היה מניית בלו-צ'יפ, הפקק הנדיר של "מיץ פז" היה יהלום גולמי, והיו לי רישומים מדויקים של ערך החליפין בין פקק של טמפו לפקק של קריסטל. החזקתי ביד את אחד הפקקים ה"יקרים" ביותר שלי, חתיכת פח חלודה עם לוגו דהוי, והבנתי משהו. הערך שלו לא היה טמון במתכת או בצבע; הוא נבע אך ורק מהסכם ג'נטלמני לא כתוב ביני לבין עוד שלושה חברים ארגנטינאים מהשכונה (אני דמיאן ופבלו ואלי). יצרנו יקום כלכלי שלם, עם חוקי היצע וביקוש משלו, שהתבסס כולו על סיפור שסיפרנו לעצמנו, אמונה משותפת שהפכה פיסת זבל לאוצר. 🐘 למה זה קשור אליך? אתה מסתכל על המסך ומרגיש שהשוק עושה ממך צחוק, משחק איתך משחק פרטי של שלושה קלפים. המדדים הגדולים בקושי זזים, מספרים סיפור על יום רגוע, כמעט מנומנם. אבל בתוך הפוזיציות שלך, בבטן הרכה של תיק ההשקעות, מתחוללת מלחמת עולם שלישית. זו לא טעות שלך, זו התחושה המדויקת ש"הם" רוצים שתרגיש - בלבול שמוביל לשיתוק או לפעולה נמהרת. התסכול הזה, הפער בין הכותרת הגדולה בבלומברג לבין השורה האדומה אצלך בחשבון, הוא כלי עבודה מתוחכם. הם מהנדסים סביבה שנראית שטוחה כמו ערבות הנגב, בזמן שמתחת לפני השטח זורמים נהרות של כסף ממקום למקום, ואתה עומד בצד ומרגיש כמו הפראייר היחיד שלא קיבל את המפה. האופטימיות שלך היא הדלק, אבל התסכול הוא האויב הגדול ביותר שלה, והוא נובע בדיוק מימים כאלה. ימים שנראים כמו כלום, אבל הם בעצם הכל. זהו הרגע שבו סוחרים חובבנים מרימים ידיים, בזמן שהמקצוען מבין שהמשחק האמיתי רק התחיל. 🐘 מה אני צריך לדעת? אז בוא נפרק את האשליה לגורמים, נדליק את האור בחדר החשוך. אתמול, ה-S&P 500 והדאו ג'ונס שיחקו אותה מתים, עם תזוזות מינוריות שהיו גורמות למתאגרף במשקל זבוב לצחוק. הנאסד"ק, לעומתם, הראה קצת יותר סימני חיים, בעיקר סימנים של מצוקה, וירד ב-0.67%, מה שמרמז על הדרמה האמיתית. הסיפור לא היה במדדים, אלא בקרביים שלהם, במלחמות השבטים הפנימיות. מניות הטכנולוגיה הגדולות, "שבעת המופלאים" שהפכו אתמול ל"שבעת המפוזרים", חטפו על הראש וגררו את הסקטורים שלהן למטה. אפל, אמזון, גוגל, טסלה - כל הגנרלים הגדולים נסוגו בבושת פנים והשאירו את השוק חשוף. בצד השני של המתרס, כמו צבא של צבים סבלניים, התקדמות סקטורים דפנסיביים. צרכנות, בריאות, אנרגיה, נדל"ן - כל מה שנחשב "משעמם" פתאום הופך למקלט מבטחים. הכסף לא נעלם, הוא פשוט ארז מזוודה ועבר דירה לשכונה הפחות נוצצת של השוק, שם הסיכון נמוך יותר והתשואה, כביכול, בטוחה יותר. 🐘 איך זה עובד בפועל? תחשוב על השוק של אתמול לא כעל בורסה, אלא כעל קוסם מיומן על במה. הקוסם (הכסף הגדול) רוצה להעלים ארנב, אבל כדי שזה יקרה, הוא צריך שתסתכל על היד השנייה שלו, זו שמנופפת במטפחת צבעונית. המדדים השטוחים והכותרות על "יום מסחר מעורב" הם המטפחת הצבעונית הזו, הסחת הדעת המושלמת. הקסם האמיתי, הארנב שנעלם, הוא הרוטציה האלימה של מיליארדי דולרים ממניות צמיחה נוצצות לניירות ערך הגנתיות. בזמן שכולם היו עסוקים בבהייה בגרף של NVIDIA והתפעלו מהקאמבק המרשים שלה מירידה של 3.5% כמעט לאפס, חברת אינטל, למשל, התרסקה בכמעט 7% על שמועה שהיא מוכרת את עצמה בחלקים בזול. בזמן שדוח של טארגט אכזב את המשקיעים לא בגלל המספרים, אלא כי מינו מנכ"ל מתוך החברה (הפשע הנורא מכל, כנראה), הכסף הגדול כבר היה במקום אחר לגמרי. כל זה קורה על רקע ההמתנה מורטת עצבים לנאומו של ג'רום פאוול בג'קסון הול ביום שישי. השוק כולו עוצר את נשימתו, כמו קהל שמחכה שהקוסם יגלה את סוד הטריק. אף אחד לא רוצה לבצע מהלך גדול לפני שהמלך יגיד את דברו, לתוך הוואקום הזה נכנסות התנועות הקטנות והערמומיות, ההימורים של המוסדיים על שני צידי המתרס, שמייצרים את הרעש והבלבול שחווינו אתמול. מה אם תעשה עם זה משהו? אז מה אתה, הסוחר האופטימי והמתוסכל, אמור לעשות עם מופע הקסמים הזה? התשובה פשוטה ומתסכלת באותה המידה: כלום ושום דבר. התפקיד שלך כרגע הוא לא לנסות לנחש איזה קלף הקוסם ירים, אלא לשבת בשקט בקהל, לצפות בתשומת לב, וללמוד את תנועות הידיים שלו. השוק אומר לך במפורש: "אני לא סגור על עצמי. אני מפחד. אני מחכה לבוס הגדול שידבר". כל ניסיון לכפות על השוק מהלך, לקנות את הירידות בטכנולוגיה באגרסיביות או לרדוף אחרי המניות הדפנסיביות שעלו, הוא כמו לנסות לתפוס סבון רטוב. זה אפשרי, אבל רוב הסיכויים שתחליק. העבודה שלנו בימים כאלה היא לא לייצר כסף, אלא לשמר אותו. להתבונן במפה, לראות לאן הכסף זז, להבין את הדינמיקה, ולהכין את רשימת המטרות ליום שבו הערפל יתפזר. כי הוא יתפזר, וברגע שפאוול יסיים את דבריו, תתחיל תנועה חדה ואמיתית לאנשהו - ואתה רוצה להיות מוכן וצלול כדי לתפוס אותה, לא מותש ומדמם מקרבות מיותרים בתוך ערפל הקרב. כמו שאמר פעם ג'סי ליברמור בניסוח כזה או אחר: "הכסף הגדול לא נעשה בקנייה או במכירה, אלא בסבלנות". אתמול היה יום קלאסי של המתנה. יום של צפייה, למידה ובעיקר, שמירה על התחמושת יבשה לקראת הקרב האמיתי. ומה שקרה אתמול בשוק הוא בדיוק מה שקרה בכלכלת הפקקים ההיא מהילדות. חוקי המשחק השתנו בין לילה, בלי שום הודעה מוקדמת. פתאום, "השוק" החליט שהפקקים הנוצצים של הטכנולוגיה שווים פחות, והפקקים הבנאליים של חברות החשמל והתרופות הם האוצר האמיתי. התפקיד שלך הוא לא להתאהב בפקקים היפים שלך, אלא להבין בכל רגע נתון מה הסיפור שכולם מספרים לעצמם, ולהיות מוכן להחליף את כל האוסף שלך ברגע שהסיפור הזה משתנה. יום מבורך, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3

לונג

מאת ‎Zohar_Leibovich‎

סקירה יומית 20 אוגוסט 2025 זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית לזרוק את ההוראות, 20 אוגוסט 2025 אתמול בערב החלטתי להרכיב את הספרייה החדשה שהזמנתי מאיזו חברה שוודית שכולם מכירים. אני עומד מול החלקים מפורקים על הרצפה, מצויד בדף הוראות שנראה ברור יותר ממפת כבישים, ומרגיש אופטימי. הכל מסומן, כל בורג בשקית משלו, חזון של סדר ושלמות. אבל אז, אחרי ארבעים דקות של עבודה מדויקת, מגיע שלב 7, ואני מגלה שאחד החורים המרכזיים, זה שאמור לחבר את המדף העליון לדופן הצדדית, קדוח שני סנטימטרים גבוה מדי. פתאום, כל התוכנית המושלמת קורסת. כל החלקים נכונים, ההיגיון ברור, אבל פגם זעיר אחד משבית את כל המערכת. הכל עומד שם, כמעט מושלם, אבל תקוע. חסר היגיון לחלוטין. לענייננו, השוק הראה לכם תוכנית עם פגם בייצור התחושה הזאת, של חוסר היגיון, של תוכנית מושלמת שנתקלת בקיר, ליוותה אותי גם כשהתיישבתי הבוקר מול הגרפים. על הנייר, התוכנית נראתה מושלמת: הכלכלה חזקה, האופטימיות בשמיים, והדאו ג'ונס אפילו קבע שיא תוך-יומי חדש. לכאורה, כל החלקים היו במקום הנכון להמשך העליות. אבל אז, בדיוק כמו בספרייה שלי, גילינו את הפגם בייצור. הפגם היה החולשה המסתתרת של מניות הטכנולוגיה הגדולות. בזמן שהדאו, כמו דף ההוראות המבריק, הראה לנו תמונה ורודה, הנאסד"ק, אותו חלק חיוני במבנה, התגלה כפגום וגרר את הכל למטה. זאת הייתה אשליה מתוחכמת, מופע קסמים שבו הקוסם (השוק הרחב) מראה לכם חיוך, בזמן שהעוזרת שלו (סקטור הטק) עולה באש בפינת הבמה. התסכול שלכם נובע מהפער הבלתי נתפס בין התוכנית המובטחת לבין הביצוע הכושל. אתם מסתכלים על ההוראות, מסתכלים על החלקים, ושום דבר לא מסתדר. מה? מכירת חיסול שקטה של הגנרלים כשמפרקים את מה שקרה אתמול לגורמים, בלי הרעש והצלצולים, התמונה מתבהרת. זו לא הייתה קריסה כללית, אלא רוטציה מחושבת היטב. הכסף הגדול לא עזב את השולחן; הוא פשוט עבר מכיסאות הפאר המסוכנים אל הכיסאות היציבים והפחות מרגשים. ה"גנרלים" של השוק - NVIDIA, מטא, טסלה, אמזון - חטפו אש כבדה וירדו באחוזים משמעותיים. במקביל, ה"חיילים הפשוטים" - מניות מסקטורים דפנסיביים כמו נדל"ן, צריכה בסיסית ושירותים ציבוריים - דווקא התקדמו בשקט ותפסו מחסה. הנתון החשוב ביותר הוא שהמדד המשוקלל בשווה (Equal Weighted) היה חזק יותר מהמדד הרגיל, מה שמוכיח שהחולשה הייתה מרוכזת בצמרת. הסיבה לכל המהלך הזה היא צל ענק אחד המרחף מעל השוק: נאומו של יו"ר הפד, ג'רום פאוול, ביום שישי. אף מוסדי שמכבד את עצמו לא רוצה להגיע לרגע הזה כשהוא ממונף עד צוואר על המניות הכי תנודתיות בשוק. מה שראינו היה אקט מאורגן של הורדת סיכונים, כמו קיפול מפרשים לפני סערה אפשרית. להפסיק לקרוא את ההוראות ולהתחיל להסתכל על החלקים הפילוסופיה שלנו כסוחרים חייבת להתבגר. אי אפשר להמשיך לסחור לפי "הוראות ההפעלה" הישנות, אלה שאומרות ש"טק תמיד עולה" או "קונים כל ירידה". כשההוראות פגומות, סוחר חכם זורק אותן הצידה ומתחיל לבחון את החלקים עצמם, אחד-אחד, כדי להבין איך הם באמת מתחברים במציאות. כאן נכנסת אומנות ההקשבה לשוק של וויקוף. אנחנו מתעלמים מהכותרות ומהרעש, ומתמקדים במחזורי המסחר ובפעולת המחיר. אנחנו רואים את הפיזור המסיבי במניות הטק (היצע גדול שיוצא לשוק) ואת הקליטה השקטה בסקטורים הדפנסיביים (ביקוש שנכנס במחירים נמוכים). השוק לא מספר לנו מה פאוול יגיד. הוא כן מספר לנו איך הכסף החכם מתכונן למה שהוא עלול להגיד. העבודה שלנו היא לא לנחש, אלא לקרוא את עקבות הפילים הללו בחול ולהתיישר איתם. אנחנו מרגלים בעולם של ענקים, מנסים להבין את תוכנית הקרב שלהם מתוך התנועות שלהם בשטח. החור הוא לא טעות, אלא סימן בסוף, אחרי שעה של תסכול מול הספרייה המפורקת, מצאתי פתרון. זרקתי את ההוראות לפח, לקחתי מקדחה, ובזהירות קדחתי חור חדש במיקום הנכון. הייתי צריך לנטוש את התוכנית המקורית, המושלמת לכאורה, ולהתאים את עצמי למציאות הפגומה שהייתה מולי. וזה בדיוק הסיפור של השוק אתמול. התוכנית המקורית, "הוראות ההפעלה" של השוק (טק עולה תמיד), הראתה פגם. הסוחרים שהצליחו הם לא אלה שבהו בהוראות בתסכול וקיללו את היצרן השוודי, אלא אלה שהבינו שההוראות כבר לא רלוונטיות, לקחו יוזמה, "קדחו חור חדש" במחשבה, והתאימו את עצמם למציאות המשתנה של רוטציה סקטוריאלית. האופטימיות שלכם לא צריכה למות, היא פשוט צריכה להיות חכמה ומסתגלת יותר. יום מבורך, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3

מאת ‎Zohar_Leibovich‎

סקירה יומית 19.8.25 זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית מחכים לגודו, 19 אוגוסט 2025 🐘 כולם מחכים לגודו אתם מכירים את התחושה הזאת, כשאתם יושבים בתיאטרון מפואר, הקטיפה האדומה של הכיסאות עוטפת אותכם, תאורה מעומעמת והציפייה באוויר סמיכה מספיק כדי לחתוך אותה בסכין. אבל אז כלום לא קורה, ההצגה לא מתחילה כי השחקן הראשי, הכוכב הגדול שכולם באו לראות, החליט שהוא עוד לא מוכן לצאת מחדר ההלבשה. זה בדיוק מה שהרגיש השוק אתמול, מופע שלם של שחקני משנה שמנסים לאלתר על הבמה, בזמן שכולם, אבל כולם, מסתכלים בדריכות אל מאחורי הקלעים ומחכים שיו"ר הפד, ג'רום פאוול, יואיל בטובו לעלות. השוק אתמול לא היה "יורד" או "עולה", הוא פשוט היה... תקוע, כמו רעיון גאוני שנתקע לך על קצה הלשון אבל מסרב לצאת. הדיסוננס הקוגניטיבי זועק לשמיים: מצד אחד, השוק מתמחר סבירות של מעל 80% להורדת ריבית בספטמבר, ומצד שני, הוא קפוא במקום, חושש לזוז סנטימטר לפני שיקבל אישור רשמי מהבוס. התוצאה היא יום מסחר שהוא המקבילה הפיננסית לצפייה, חוויה שמצליחה להיות מורטת עצבים ומשעממת בו זמנית, וזו בדיוק הסביבה שמפתה סוחרים אופטימיים לעשות את הטעויות הכי טיפשיות. התסכול הזה שאתם מרגישים, הרצון העז הזה ש"משהו כבר יקרה", הוא האויב הכי גדול שלכם כרגע. כי כששום דבר לא קורה בשוק הגדול, הפיתוי לחפש אקשן במקומות הלא נכונים, לכפות עסקאות שלא קיימות, הופך להיות כמעט בלתי נשלט. אתם מרגישים את זה, אני יודע, הצורך הזה ללחוץ על הכפתור רק כדי להרגיש שאתם עדיין חלק מהמסחר, אבל לפעמים, המהלך הכי חכם הוא פשוט להישען אחורה בכיסא, לאכול קצת פופקורן ולתת לשחקני המשנה לעשות את הבלגן שלהם. 🐘 התסריט של אתמול אז מה אותם שחקני משנה עשו בזמן שחיכינו לכוכב? המספרים היבשים מספרים סיפור של... כלום מהדהד, כמעט. הדאו השיל כמה פירורים, הנאסד"ק ליקט כמה פירורים, וה-S&P 500 סיים בדיוק במקום שהתחיל, כאילו התעורר בבוקר, הסתכל על עצמו במראה והחליט שזה פשוט לא יום לצאת מהמיטה. אבל מתחת לפני השטח השטוחים האלה, התסריט היה קצת יותר מעניין, כמו רכילות עסיסית בחדרי ההלבשה של התיאטרון. סקטור הנדל"ן, למשל, חטף מכה, אולי כי נתוני שוק הדיור של ה-NAHB יצאו חלשים מהצפוי והזכירו לכולם שגם אם הריבית תרד, המציאות הכלכלית עדיין נושכת. גם שירותי התקשורת נחלשו, בעיקר כי מטא (META) החליטה לתרום את חלקה לירידות והוכיחה שגם האלים של עולם המדיה החברתית יכולים לדמם מדי פעם. מצד שני, היו כיסים של אופטימיות זהירה, כמו סקטור התעשייה שקיבל דחיפה ממניית Dayforce (DAY) שזינקה מעל 25% על שמועות רכישה, תזכורת נאה לכך שעסקאות גדולות עדיין נרקמות גם כשהשוק הכללי מפהק. ואי אפשר להתעלם ממה שקרה בתחום הבריאות, שם נובו נורדיסק (NVO) המשיכה את מסע הקסם שלה עם אישורים נוספים לתרופת ה-Wegovy, וגרמה למניית GoodRx (GDRX) להמריא ביותר מ-37% אחרי שהודיעו על שיתוף פעולה למכירת התרופות במחיר שפוי יותר. זה שיעור חשוב, חבר'ה: גם ביום הכי משעמם בעולם, תמיד יש איזה משוגע אחד שעושה מסיבה פרטית משלו. 🐘 לקרוא בין השורות הדוממות אז איך, למען השם, מתנהלים בתוך התיאטרון המשונה הזה? התשובה, כמו תמיד, היא לא להסתכל על הבמה המרכזית הריקה, אלא על מה שקורה בשוליים, בתנועות הקטנות שאף אחד לא שם לב אליהן. שימו לב לעובדה שמדד המניות הקטנות, הראסל 2000, המשיך להציג ביצועים טובים יותר מהמדדים הגדולים; זה כמו לראות את שחקני המשנה גונבים את ההצגה בשקט, בזמן שהכוכב מתאפר. זוהי אקסיומה של מסחר, חוק ברזל שמורנו וויקוף היה חותם עליו: השוק לא באמת "נח", הוא תמיד אוסף אנרגיה, בונה "סיבה" לקראת ה"תוצאה" הבאה. התקופה השקטה הזאת היא לא חופשה, היא שלב צבירה או פיזור מתוחכם, שבו הכסף החכם, זה שלא מתרגש מכותרות בעיתונים, ממקם את עצמו מחדש. העבודה שלכם כסוחרים היא לא לנחש מה פאוול יגיד ביום שישי, אלא לזהות לאן הכסף החכם הזה זורם עכשיו, עוד לפני שההודעה יוצאת וההמון מסתער. זה דורש סבלנות, לא מהסוג הפסיבי של ישיבה על הידיים, אלא סבלנות אקטיבית של תצפית וניתוח. במקום לכפות עסקאות, תשאלו את עצמכם שאלות: למה הקמעונאים מתחזקים לפני עונת הדוחות? למה דווקא סקטור התעשייה מראה סימני חיים? איפה מתחבא ה-GDRX הבא? כפי שאמר פעם וורן באפט, "שוק המניות הוא מכשיר להעברת כסף מהלא-סבלניים לסבלניים", והימים האלה הם המבחן האולטימטיבי לסבלנות שלכם. 🐘 בעתיד: כשהשחקן הראשי יעלה לבמה וביום שישי, כשהמסך סוף סוף יעלה וג'רום פאוול יעמוד במרכז הבמה, יהיו שתי אפשרויות מרכזיות. אפשרות ראשונה: הוא ייתן לקהל בדיוק את מה שהוא רוצה, ירמוז בבירור להורדת ריבית וישחרר לשוק אנחת רווחה קולקטיבית שתזניק את המדדים. אפשרות שנייה: הוא יחליט להיות המבוגר האחראי, יצנן את הציפיות, ידבר על אינפלציה עקשנית ויגרום לשוק לזרוק את עצמו על הרצפה בהתקף זעם של פעוט. היופי הוא, שלסוחר אמיתי, זה לא באמת משנה איזו הצגה הוא ייתן. סוחר אמיתי לא מהמר על התסריט, הוא מגיע מוכן עם תוכנית פעולה לשני התסריטאים האפשריים. הרווח וההפסד שלכם לא צריכים להיות תלויים במצב הרוח של איש אחד, בכיר ככל שיהיה, אלא אך ורק בתוכנית המסחר שלכם, בניהול הסיכונים שלכם וביכולת שלכם להגיב למציאות כפי שהיא, לא כפי שקיוויתם שתהיה. אז תפסיקו להיות קהל שבוי שמגיב במחיאות כפיים או בקריאות בוז. תהיו אתם הבמאים של תיק ההשקעות שלכם. כי בסופו של יום, ההצגה הכי חשובה היא לא זו המתרחשת בוול סטריט, אלא זו שמתרחשת בין שתי האוזניים שלכם. יום מבורך, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3

מאת ‎Zohar_Leibovich‎

סקירה שבועית 18.8.25 פילוסוף המסחר בסקירה שבועית גרגירי חומוס, 18 אוגוסט 2025 יום שישי, כשכולם עוד חלמו על סוף שבוע רגוע, מצאתי את עצמי בוהה בסיר חומוס שמסרב בתוקף להתבשל. הגרגרים, קשוחים כמו סוחרים המאמינים שהם תמיד צודקים, עמדו על שלהם ולא הסכימו להתקרב לרכות, לא משנה כמה אש הגברתי או הנמכתי. זה היה שיעור קטן בחיים, שהזכיר לי שגם בשוק, יש דברים שלוקחים את הזמן שלהם, ומי שמנסה לכפות עליהם קצב, סופו להתייאש. ופה, חברים, אנחנו עוברים לסקירה השבועית, כי גם השוק, לפעמים, הוא כמו גרגר חומוס עקשן. 🐘 למה עכשיו: הצצה מאחורי הקלעים של האופטימיות המתוסכלת השוק, כמו החיים, הוא לא תמיד סיפור פשוט של שחור ולבן, או במקרה שלנו, ירוק ואדום. מצד אחד ראינו השבוע שיאים חדשים, כאלה שמדברים עליהם בחדשות הכלכלה וגורמים ללב של האופטימיים לקפוץ קצת; מצד שני, מתחת לפני השטח, הרגשנו את המתח, את הניגודים ואת הספק שמכרסם. אתם, הסוחרים האופטימיים המתוסכלים, מכירים את ההרגשה הזו היטב: לראות את המדדים עולים, אבל להרגיש שאתם איכשהו מפספסים את הרכבת, או שהיא נוסעת בלי שהספקתם לעלות. השבוע נסגר עם תחושה מעורבת: ה-Dow וה-S&P נגעו בשיאים תוך-יומיים, אבל סגרו את היום בירידות קלות, כאילו מישהו הדליק את האור בפתאומיות בסוף סרט טוב. זה לא תיקון דרמטי, אלא יותר כמו הערה קטנה מהבנק המרכזי שאומרת: "חברים, אל תתלהבו יותר מדי, האינפלציה עדיין כאן". או במילים של אוסטן גולסבי מהפד של שיקגו, שאמר בעדינות: נתוני האינפלציה מעורבים, ואסור לנו להתאהב במספר אחד ולהסיק ממנו מסקנות מהירות. התיזה שלי, פשוטה כמו קפה שחור חזק בלי סוכר, אומרת שהשוק משתוקק לרגיעה בריבית, אבל הוא לא יקבל אותה במתנה אם מחירי היבוא ימשיכו לטפס. ההסתברות לקיצוץ ריבית בספטמבר, על פי כלי ה-CME FedWatch, ירדה מ-92% ל-84.9%, לא נפילה חופשית, אבל בהחלט גבה מורמת. כשתשואת האג"ח ל-10 שנים נסגרת על 4.33% ולשנתיים על 3.76%, זה לא רמז עבה, זה שלט ניאון מהבהב: האופטימיות קיימת, אבל היא תחת פיקוח הדוק. 🐘 מה קרה: יומן מסע בשוק ההון של השבוע החולף ה-Dow Jones, הסבא המכובד של המדדים, סגר את יום שישי בעלייה מינורית של 0.08% לרמה של 44,946.12 נקודות, אחרי שנגע בשיא תוך-יומי של 45,203.52. ה-S&P 500, לעומת זאת, ירד ב-0.29% ונסגר על 6,449.80 נקודות והנאסד"ק הטכנולוגי נחלש ב-0.40% ל-21,621.59 נקודות. זהו ריקוד עדין בין שאיפה לשיאים חדשים לבין משיכה עדינה כלפי מטה, שמזכירה לנו שהשוק הוא לא רק כותרות מפוצצות אלא גם אוסף פרטים קטנים. מניות הבריאות, ובמיוחד UnitedHealth, היו הכוכבות של השבוע, כשזינקו בכ-12% אחרי שדיווח ה-13F של ברקשייר האת'וויי חשף רכישה של למעלה מ-5 מיליון מניות בשווי של כ-1.6 מיליארד דולר. זו לא רק השקעה כספית, זו הצבעת אמון ששולחת גלי הדף חיוביים לכל הסקטור, והופכת אותו למעין חוף מבטחים ירוק בעיצומה של סערה קלה. גם מגזרי התקשורת, הנדל"ן ומוצרי הצריכה הבסיסיים סגרו את השבוע בעליות, מה שמחזק את התחושה שכסף מחפש מקום בטוח כשהרוח מתחילה לשנות כיוון. מן העבר השני, סקטור הטכנולוגיה, ובעיקר יצרניות השבבים, ספג מכה לא קלה, עם ירידות חדות במניות כמו Applied Materials שצללה בכ-14% לאחר תחזית מאכזבת. מדד השבבים PHLX Semiconductor Index SOX ירד ב-2.2% נוספים, והזכיר לכולם שאפילו הענקים יכולים להרגיש את כובד המשקל. NVDA, למרות היותה מניית העתיד, גם היא לא הייתה חסינה לחלוטין, והראתה לנו שכשמוכרים את היצרניות, גם הקונים של השרתים מתחילים לחשוב פעמיים. "השוק תמיד צודק, גם כשהוא טועה", כמו שאמר פעם אחד מגדולי הסוחרים, אבל הוא תמיד משאיר לנו רמזים למהלכים הבאים. הנתונים הכלכליים של השבוע הציגו תמונה מעורבת: מכירות קמעונאיות לחודש יולי עלו ב-0.5% (0.3% ללא מכוניות), נתון שהיה תואם את הציפיות ואף הציג שינויים כלפי מעלה לעומת חודשים קודמים. זה נותן מעט רוגע לגבי כוחו של הצרכן האמריקאי, אך מחירי היבוא שקפצו ב-0.4% מטילים צל של חשש לגבי האינפלציה. מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ירד באוגוסט לרמה של 58.6, ירידה ראשונה מזה ארבעה חודשים, מה שמעיד על עלייה בדאגות הצרכנים לגבי האינפלציה. כל אלה הם חלק מהפאזל שמאלץ את הפד ללכת על חבל דק. בשוק האג"ח, התשואות עלו מעט, כשה-10-Year Note נסגר על 4.33% וה-2-Year Note על 3.76%. עליית התשואות בקצה הארוך של העקום מצביעה על כך שהשוק מפנים אולי פחות קיצוצי ריבית בעתיד הרחוק, אבל גם מראה שהכסף הגדול מתחיל להתרגל לרעיון של ריביות גבוהות יותר. מדד הפחד (VIX), שירד לשפל שנתי במהלך השבוע, משקף אופטימיות מסוימת בשוק, אבל הירידה הקלה ביום שישי הזכירה לנו ששום דבר לא מובטח, וש-"השוק הוא מכונה להעברת כסף מסבלנים לחסרי סבלנות", כדברי ג'סי ליברמור. 🐘 איך סוחרים: אסטרטגיה לסוחר האופטימי שרוצה לנצח אז איך סוחרים בשוק כזה, שרוקד בין שיאים לבין ספקות, בין אופטימיות זהירה לבין תסכול עמוק? ב-S&P 500, אני שם את העיפרון על רמת 6,420 נקודות כתמיכה קריטית לטווח הקצר, ורואה ב-6,480-6,500 נקודות כמעיין "תקרת זכוכית" שדורשת אגרוף של מחזור גדול כדי להיפרץ. ירידה מתחת 6,420, בייחוד אם היא מלווה ברוחב שוק חלש (כלומר, יותר מניות יורדות מעולות), היא סימן לקחת אוויר, לא לאבד את הראש. פריצה אמיתית, לעומת זאת, דורשת קצב של עולות מול יורדות של לפחות 2:1, ורק אז אפשר לחשוב על להגביר חשיפה. ב-Dow Jones, רמת 45,000 נקודות היא לא רק מספר עגול, היא קיר טיפוס פסיכולוגי, וכשמניות כמו UNH סוחבות את המדד לבד, צריך לוודא ששאר הלהקה לא נשארה מאחור באוטובוס. אם נסגור מעל 45,050 נקודות עם מחזור מסחר גבוה מהממוצע השבועי, אני אתן לזה לבלוע עוד מדרגה, אבל מתחת ל-44,700, אני מתחיל לאזן משקל בתיק. זה כמו להטיס מטוס: מנוע אחד לא מספיק כדי להטיס מטוס, צריך שכל המערכות יעבדו יחד. בנאסד"ק, רמת 21,500 נקודות היא המבחן האמיתי של "האני מאמין" בטווח הקצר, ובמיוחד כשלסקטור השבבים אין חשק להשתתף בחגיגה, אני שומר את האצבע ליד ההדק. NVDA סביב 180-185 דולר היא כמו מדחום שמודד את מצב הרוח של כל מגזר הטכנולוגית, ואיבוד רמת 178 דולר עם נפח מסחר משמעותי הוא אות שמחייב מדידה מחדש של כל הפוזיציה. מבחינתי, עד שמניות השבבים לא מפסיקות לדמם, הגידורים נשארים במקום, כמו שעון שוויצרי מדויק. סקטוריאלית, הבריאות ומוצרי הצריכה הבסיסיים הם כרגע הכרית הנוחה של השוק, והנדל"ן נהנה מכל טיפת אופטימיות בנוגע לריבית. אני לא רודף אחרי העליות שלהם בבוקר יום שני; אני מחפש דווקא ירידות קלות (שפלים) שמלוות בחוזק יחסי ביחס לשווקים וקריאת מחזור שמאשרת ביקוש אמיתי. בתחום התקשורת, עדיף לעקוב אחרי שמות מובילים עם נתונים טובים, במקום לרדוף אחרי כותרות שמתחלפות במהירות. במאקרו, אני סוחר לאט וזהיר: אם תשואת ה-10-Year Note נשארת בטווח של 4.28%-4.36% וכלי ה-FedWatch ממשיך לשייט סביב 80%-85% לקיצוץ ריבית, סנטימנט המניות יכול להמשיך להחזיק מעמד. מה אם נקבל רמזים על מדיניות חדשה או כותרות על מכסים נוספים? זה הזמן להפחית סיכון במניות SOX ולהגדיל חשיפה זמנית למניות הגנתיות. "הכסף הגדול ביכולת לשבת בסבלנות", אבל כמובן שצריך לדעת על מה לשבת ומתי. 🐘מה אם: תרחישים בלתי צפויים ואיך להגיב אליהם מה אם המכסים על השבבים יהפכו למציאות מרה, עם מספרים "שמנים" שיפתיעו את כולם? אז התרחיש האופרטיבי הוא שמדד ה-SOX יצלול עוד קצת, והראלי במניות ה"בלו-צ'יפס" יתייצב יחסית, כי הכסף הסולידי יחפש מקום חניה בטוח יותר. במקרה כזה, אני אתעדף תזרים מזומנים יציב ואחפש כניסות מדודות למניות הבריאות ומוצרי הצריכה הבסיסיים, על בסיס עקרונות וויקוף של מבחני איסוף ולא על סמך סיפורים אופטימיים ברשתות. ומה אם הפד ימשיך להיות נינוח מדי, והאינפלציה תמשיך להרים את ראשה במחירי היבוא? אז נקבל "קיץ עם מאוורר": השוק יזוז מצד לצד, פריצות מחיר ישברו במהירות, וניסיונות סגירה יומיים לא יתורגמו למהלכים משמעותיים לאורך השבוע. בתרחיש כזה, המסחר צריך להיות מופחת כמות, מבוסס על יתרון יחסי ותמחור שגוי של מניות ספציפיות, ולא על סמך תנועות כלליות במדדים. אבל מה אם, כמו בסיפורי האגדות, מניות השבבים יפסיקו לדמם, AMAT תנקה את ההנגאובר, ו-NVDA תחזור להוביל את השוק עם מחזורי מסחר גבוהים? אז שוב הכל יהפוך לפשוט: הסיכון יחזור למדד הצמיחה, ורמת 6,500 נקודות ב-S&P 500 כבר לא תיראה כמו תקרה, אלא כמו דלת הזזה שנפתחת לעבר אופקים חדשים. במצב כזה, אני אחזיר מינוף מדוד, לאט וזהיר, עם יד על הדופק של רוחב השוק. לסיכום קצר, השבוע נסגר עם רמזים כפולים - שיאים שנבדקו אך לא נפרצו בנחישות, רוחב שוק מתכווץ שמצביע על חולשה פנימית וציפיות ריבית שמנמנמות אך לא נרדמות. מניות הבריאות קיבלו זרקור, בעוד שהטכנולוגיה והשבבים הזכירו לנו שאפילו ״האלילים״ שלנו מתעייפים לפעמים. אנחנו ממשיכים לשחק שחמט, לא דמקה, ולפעמים המהלך הכי חכם הוא פשוט להמתין בסבלנות לתור שלנו. חזרה לסיר החומוס: בסוף, נתתי לו את מה שהיה צריך מלכתחילה - זמן, מים קרים, קצת סודה ורק אז, בסוף הבישול, קצת מלח. בדיוק כמו סוחר חכם שנותן לשוק להראות לו ביקוש אמיתי לפני שהוא מעמיס, כי "המחיר והמחזור הם מכונת האמת", כפי שלמדנו מוויקוף. ומהרגע שהגרגרים התרככו, העולם כולו נראה פתאום הגיוני יותר, כי גם בשוק וגם במטבח, מי שממהר - אוכל גרגרי חומוס קשים ומקבל כאב בטן. שבוע טוב, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך חלוץ ואבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3

לונג

מאת ‎Zohar_Leibovich‎

קצת על ניצול הזדמנויות סוחרים שטוענים שתמיד יש עסקאות באוויר טועים ובענק, הרי עובדה שיש משקיעים שמחזיקים מניות שנים ולא צוברים תשואה משמעותית. השקעה שלא מביאה תשואה משמעותית היא החמצה של הזדמנות להיות סוחר זה לדעת מתי הזמנים הנכונים להיכנס לעסקה ובזמן הקצר להיות מהתנועה של המגמה, לראות איפה השוק נמצא במצב הנתון ולהסיק אם זה זמן נכון או לא. לדוגמא בשוק הקריפטו השנה האחרונה הייתה מלאת הזדמנויות אבל בו זמנית לא לאלה שלא קראו נכון את הגרף. מטבע xrp עלה בחודש ינואר 25׳ לשיא חדש ואיתו תשומת לב רבה של משקיעי ערך שחשבו שישבור עוד שיאים בזמן הקרוב ׳׳ולקנות את הדיפ׳׳ זה הדבר החכם לעשות.... חוץ מחראם על השנה שהכסף לא זז ואפילו איבד 25-35% מהערך שלו, הדבר הכי גרוע בזה ששנה משקיע הולך על ההתמודדות המנטלית ומבזבז כלכך הרבה אנרגיה על מבוי סתום. אני לא בא נגד השקעות ארוכות טווח או להחזיק מניות/מטבעות לאורך זמן (אני גם משקיע) סה׳׳כ המטרה של כולנו להרוויח כסף וכסף טוב אז לדעת להשקיע אנרגיה במקומות שנכון ורצוי. ולניתוח קצרצר על המטבע: הדשדוש הראשי שלה לא מהשנה אלא בכלל מאיזורי סוף 22׳ עד סוף 24׳ לאחר מכן עליה של 260% אחוז ב28 יום מסחר... הדשדוש של השנה נראה יותר רחב מקודמו ושמתקשה לשבור לשיאים חדשים.... אני לקחתי עסקה בחודש יולי שבא ב-8 ימים ויצאתי עם 26% לפני הירידה לאיזורי $3 הסיבה הגדולה לכניסה זה דחיפה מהענקיות btc, eth שמשפיעות על כל השוק בצורה חריפה. אסיים בשורה על ניצול הזדמנויות: כמו צ’רצ’יל בשעת מבחן – מילה אחת בזמן הנכון יכולה לשנות אומה. בדיוק כך גם במסחר – פעולה אחת בזמן הנכון יכולה לשנות שנה שלמה של תשואות. ההבדל בין הצלחה לכישלון אינו בהכרח בעשייה מרובה, אלא בזיהוי הרגע המדויק שבו נכון לפעול.

מאת ‎idocohen12‎

סקירה יומית 15.8.25 חדק היומי, ה🐘וסוף בסקירה יומית בלט, 15 אוגוסט 2025 אתמול בלילה חלמתי שאני מנצח באולימפיאדת השחמט העולמית שלך נגד עצמך, הקהל הדמיוני מריע, פלאשים מסנוורים ואז פתאום אני מבין שאני משחק נגד עצמי. מסתבר שגם בחלומות שלי אני הבעיה והפתרון גם יחד, בדיוק כמו רוב הסוחרים הקטנים בשוק ההון. עוד נחזור לזה… השוק אתמול? היה כמו תחרות אכילת פלאפל בכיכר דיזנגוף כולם הגיעו רעבים, אבל רק מעטים יצאו שבעים. ה-PPI (מדד המחירים) זינק ב-0.9% והזכיר לכולם שהאינפלציה עדיין כאן, רוקדת ריקוד ניצחון קטן על חלומות הוורוד של הסוחרים האופטימיים. ה-S&P 500 סיים עם עלייה סמלית של 0.03%, אבל תנו לי לגלות לכם סוד זה כמו לנצח במשחק שש-בש בהפרש של נקודה אחת. טכנית ניצחת, אבל המתח גרם לכם להזיע כמו סאונה פינית בחודש אוגוסט. "אנשים רואים רק את מה שהם מוכנים לראות", אמר פעם ראלף וולדו אמרסון, והשוק אתמול הוכיח זאת בגדול, המוסדיים ראו הזדמנות בזמן שהקטנים ראו אסון. הדרמה של הפד רגע האמת הגיע כשאלברטו מוסאלם מהפד ומרי דיילי יצאו להצהרות. הם בעצם אמרו: "חברים, תירגעו עם החלומות על חצי אחוז הורדת ריבית". זה היה כמו לשמוע שהחופשה המתוכננת בתאילנד הופכת לסוף שבוע בנתניה נחמד, אבל בוא?! זה לא מה שרציתי. הסיכויים להורדת ריבית בספטמבר ירדו מ-99.9% ל-92.6%. זה אולי נשמע כמו הבדל קטן, אבל בשווקים זה ההבדל בין שמפניה לבירה מהמכולת. האגרות צללו, התשואות זינקו, והדולר מתחזק כמו ספורטאי על סטרואידים. התשואה על האג"ח ל-10 שנים קפצה ל-4.29% מספר שגרם למשקעי מניות הצמיחה להתפלל לאלוהי הטכנולוגיה. הרוטציה הגדולה כשהכסף החכם נע אבל כאן מגיע הטוויסט בזמן שכולם בכו על האינפלציה, הכסף החכם עשה את המהלך שלו. אמזון זינקה ב-2.86%, מטא ואלפבית טיפסו בעדינות, והמגה-קאפס הוכיחו שוב למה הם המגה קאפס. ה-Vanguard Mega Cap Growth ETF עלה ב-0.3% בזמן שהראסל 2000 צנח ב-1.2%. זה כמו לראות את הפילים רוקדים בלט בזמן שהעכברים נופלים מהבמה מפחד וחוסר זיהוי העדינות של חוכמת הפיל. "השוק יכול להישאר לא רציונלי יותר זמן ממה שאתה יכול להישאר סולבנטי (נזיל)", אמר קיינס, אבל אתמול השוק היה דווקא מאוד רציונלי הוא פשוט ראה מה שרוב הסוחרים הקטנים פספסו. המסר הנסתר הנתון המעניין? בקשות האבטלה הראשוניות ירדו ב-3,000 ל-224,000. זה אומר שהכלכלה עדיין חזקה, השוק עדיין בועט, ומי שמחכה לקריסה הגדולה כנראה יחכה עוד הרבה זמן. סקטור הפיננסים עלה ב-0.6%, התקשורת ב-0.4%, והבריאות ב-0.5%. הסקטורים החלשים? נדל"ן, חומרי גלם ואנרגיה בדיוק אלה שהאופטימיים המתוסכלים אוהבים לקנות בגלל ש"הם זולים". חברים, זול זה לא תמיד טוב. לפעמים זול זה פשוט... זול. הלקח להמשך, איך לרקוד בלט עם הפילים אז מה הלקח מאתמול? פשוט מאוד, תפסיקו לנסות להיות חכמים יותר מהשוק. תפסיקו לחפש את המניה הבאה שתעשה X10. תתחילו להבין לאן זורם הכסף הגדול. המוסדיים לא קונים סיפורים, הם קונים מספרים. הם לא מתרגשים מכותרות, הם מתרגשים מתזרים מזומנים. הם לא מחפשים את המחט בערימת השחת, הם קונים את כל השדה. אתמול היה יום שבו השוק הראה את פרצופו האמיתי לא אכפת לו מהחלומות שלכם, מהתקוות שלכם או מהאנליזות הטכניות המפוארות שלכם. אכפת לו רק מדבר אחד = כסף, ולאן הוא זורם. תזכרו בשוק הזה, או שאתם רוקדים עם הפילים, או שאתם העכברים הנופלים מהבמה. הבחירה שלכם. ובחזרה לחלום שלי מאתמול בלילה. אולי המסר הוא: בשוק, כמו בשחמט נגד עצמך, אתה גם המנצח וגם המפסיד ועדיין נדמה לך מעצם זה ששחקת שאתה המנצח. הניצחון האמיתי הוא כשאתה מפסיק להילחם בעצמך ומתחיל לשחק עם החוקים של המשחק. והחוקים פשוטים: תמיד תלך עם כיוון זרימת הכסף הגדול, תמיד. שבת שלום, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3

לונג

מאת ‎Zohar_Leibovich‎

סקירה יומית 14.8.25 החדק היומי, ה🐘וסוף בסקירה יומית השודד, 14 אוגוסט 2025 🐘 השודד המתעורר: יום של רווח נקי אתמול בדרך הביתה נתקעתי ליד פנצ'ריה. הבחור שתיקן לי את הגלגל היה בן 60, ידיים שחורות מהשמן, ומבט של מי שראה הכל. בזמן שהוא סובב את המברגה, הוא אמר לי: "תראה, יש אנשים שרוצים לבלות וגם להרוויח כסף מהבלוי. אבל הבלוי והרווח זה לא אותו הדבר". הוא סיים, נתן לי את הקבלה, ואמר: "הכסף הטוב בא ממקום אחד, מהסבלנות לעשות את מה שצריך כשצריך". נסעתי הביתה וחשבתי אולי איש פנצ'ריה הוא שליח של ההשגחה הפרטים לשלוח לי מסר, אולי הבין משהו שאנחנו הסוחרים לא מבינים אחרי שנים. 🐘 המוח שלא ישן כל השבוע הזה אנחנו רואים את אותו הדבר, כולם מחכים שהפד יוריד ריבית. אתמול השוק המשיך לטפס וכל המדדים הגדולים זינקו לשיאים חדשים. זה כמו לראות את השכן שמשקה את הגינה שלו כל יום לפני הגשם, אתה יודע שמחר יהיה ירוק. (סנופי עלה ב-0.32% ל-6,466, נאסד"ק ב-0.14% ל-21,711, ודאו ג'ונס קפץ חזק עם 1.04% ל-44,922.) למי שעדיין לא הבין הכסף הזה לא מגיע מהאוויר, הוא מגיע מהפחד מהאינפלציה שנגמרה ומשר האוצר שהפך לשר התקווה. בסוף היום, מה שמשתלם זה לא הניתוח, זה להבין את התנועה. אתמול היה יום של רווח מתבקש, פשוט מי שהיה בפנים נהנה, מי שחיכה בצד עדיין מחכה. זה המסחר לא מה שאתה חושב שיקרה, אלא מה שקורה עכשיו. הסוד הוא להיות בפנים כשאתה חסר סיכון ואז למקסם את התוצאה, המיקסום מאפשר לך להשתחרר מהתלות בתזמון. 🐘 המשחק של הגדולים והקטנים החברות הגדולות הפכו כמו תחנת רדיו שמנגנת אותו שיר כל הזמן. אתמול אפל קפצה עם הכותרת על רובוטים ובינה מלאכותית, עלתה ב-1.78%, אבל מיקרוסופט ואנבידיה ירדו. זה מה שקורה כשהמחשבים מחליטים מי מנצח ומי מפסיד בגלל כותרת בבלומברג. כאילו אפל מחר בבוקר תוציא רובוט שיעשה לך קפה ויספר לך על מזג האוויר. הסיפור האמיתי? ראסל 2000 המשיך לעוף, עם 2% אתמול ו-4.9% השבוע. זה אומר שהכסף הגדול סוף סוף זז לחברות הקטנות-בינוניות שהיו נשכחות עד עכשיו. כמו שג'סי ליברמור אמר פעם: "הבורסה לא מתעניינת בדעה שלך, רק בכסף שלך". כסף זז לכיוון ברור מהענקים לקטנים. עוד דבר מעניין: מגזר הצרכנות הלא חיונית עלתה 1.3%. למה? חברות הבנייה זינקו כי ריבית נמוכה = אנשים יכולים לקנות בתים. זה לא מדע, זה פשוט כמו שמיים כחולים. קרן של בניית בתים עלתה 4.5%. פשוט, יעיל, וצפוי. 🐘 החשיבות של הזמן הנכון יש סוחרים שיסחרו עשרים שנה ועדיין לא יבינו את הכלל הזה: האסטרטגיה קובעת את הכיוון, הזמן קובע את המגזר שמכתיב את הכיוון. אתמול מעצם כך שהחזקת במגמה רק כי זה "בטוח", הפסדת. אם היית בחברות קטנות כי "זה מסוכן" הרווחת. השוק אוהב ללמד אותנו שיש לו הגיון משל עצמו. הבליש איי.פי.או? סיפור מדהים של חמדנות בזמן אמת. חברת קריפטו שמוכרת 30 מיליון מניות ב-37 דולר, ומיד ביום הראשון זינקה ל-90 דולר, סיימה ב-68. עלייה של 84% ביום ראשון. זה לא מסחר, זה הגרלה עם עמלות. מי שנכנס בפתיחה שילם כמעט פי 2.5 מהמחיר הרשמי, וכנראה עדיין יצא עם רווח. אבל רגע, מה זה אומר על המסחר? זה אומר שהמשחק השתנה, והכסף הפרטי מוכן לשלם כל מחיר על התקווה הבאה. זה סימן לבועה או סימן לביטחון? אולי שניהם. 🐘 מה אתה עושה עם זה? ראשית, תפסיק לחפש נחמה בניתוחים של אחרים. כל אחד יספר לך סיפור אחר על למה הכל עלה, למה זה יעלה עוד, או למה זה ייפול מחר. האמת? אף אחד לא יודע. מה שכן יודעים המקצוענים זה לקרוא את שפת הגוף של השוק. השבוע אנחנו רואים מעבר ברור מהחברות הענק לקטנות. זה לא אירוע של יום בודד, זה קרה בשלושה ימים ברציפות. המגמה הזו היא עובדתית. אם אתה חכם, תפסיק לחפש עוד אישורים ותתחיל לזוז עם המגמה. שנית, שים לב לחברות הצרכנות. אם הריבית יורדת, הבנייה, רכב, וכל מה שקשור לקניות גדולות - יעוף. זה לא חידוש, זה מחזור כלכלי בסיסי. רק שהפעם זה מגיע אחרי שנתיים של ריבית גבוהה שפגעה בכל התחום הזה. שלישית, תיזהר מההתלהבות. אפל עם הרובוטים? יפה, אבל בעוד שנתיים זה יהיה מוצר. עד אז יש עוד מאה כותרות ועוד מאה התלהבויות. אל תקנה סיפור, קנה תנועה ככל שתתפתח. בסוף היום, המסחר הוא משחק פשוט שאנשים מסבכים. מצא כיוון, עקוב אחריו, ואל תיתן לרגשות שלך להפריע לכסף שלך. השוק נותן פרסים למי שמבין אותו ולא למי שרוצה לשנות אותו. ואיש הפנצ'ריה? הוא הבין שמסחר זה בדיוק כמו תיקון גלגל. צריך לעשות את מה שצריך כשצריך. לא מה שרוצים כשרוצים. (אני יודע שהכתיבה שלי מסובכת לפעמים כמו שרה שרה שיר שמח, אבל כקורא ותיק אתה בטח כבר מבין אותי). הסבלנות לחכות למגמה הנכונה, היכולת לבצע בזמן הנכון, והחוכמה להבין שרווח אמיתי לא בא מהתלהבות אלא מעבודת מיקסום. יוצאים ממה שנגמר, ממקסמים את מה שנמשך. לכל מי שלא עלה ורוצה היום לעלות תזכרו שזה היום התשיעי הרצוף של העליות. יום מבורך, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3

מאת ‎Zohar_Leibovich‎

סקירה יומית 13.8.25 החדק היומי, ה🐘וסוף בסקירה יומית שוקו ולחמנייה, 13 אוגוסט 2025 בוקר טוב סוחרים אני מסתכל על המסך הירוק הזה וצוחק. אתם יודעים למה? כי אתמול השוק התנהג כמו חבורה של ילדים שגילו שוקו. לא שוקו מיוחד, כן? סתם שוקו רגיל, מהסוג ששותים כל יום בקייטנה עכשיו בקיץ (או לפחות כך אני זוכר מהקייטנות בילדות). כולנו התלהבנו כאילו זה הדבר הכי טעים בעולם. אתם, הסוחרים שחושבים יותר מדי, בטח מרגישים דפוקים. אתם מנסים להבין את ההיגיון, לנתח, לחשב. ואז בא השוק, רואה מספר שכולם ציפו שיגיע, ופשוט טס למעלה בלי שום סיבה אמיתית. זה הרגע שאתה מבין שהבאת למבחן מחשבון מדעי, אבל כולם פותרים את התרגילים עם האצבעות וחשבוניה ומקבלים 100. 🐘 למה זה נראה כמו סרט מטומטם? השוק היה בלחץ אטומי. כולם פחדו מהמספרים של האינפלציה, היו בטוחים שהולכת להיות קטסטרופה. כל מיני פרשנים בטלוויזיה עשו פרצופים רציניים, דיברו על סוף העולם. זה היה כמו לחכות לתוצאות של בדיקה רפואית מפחידה. ואז הגיעו התוצאות, והרופא אמר: "שמע, הכל בסדר, זה סתם צינון. בדיוק מה שחשבנו". והשוק? במקום להגיד "אוקיי, סבבה", הוא קפץ באוויר, צרח משמחה והתחיל לרוץ ברחובות כמו משוגע. הוא לא שמח כי החדשות היו טובות, הוא שמח כי הן לא היו גרועות. תבינו את ההבדל, זה כל הסיפור. אתם מתוסכלים כי אתם מחפשים היגיון איפה שאין. אתם רגילים לחיי יום יום של סיבה ותוצאה, אבל בשוק יש רק פחד ורצון לעשות כסף מהר. זה הכל. אתם מנסים להבין את המכונה, בזמן שכולם פשוט לוחצים על הכפתור הירוק של הקנייה ומתפללים לטוב. 🐘 אז מה קרה בתכל'ס? בואו נדבר מספרים, שורה תחתונה. המדד עלה ב-0.2%. הליבה עלה ב-0.3%. משעמם. כל כך צפוי שזה כואב. אבל השוק לקח את השעמום הזה והפך אותו לחגיגה הכי גדולה בעיר. ה-S&P 500 והנאסד"ק שברו שיאים. לא סתם עלו קצת, שברו שיאים. פתאום כולם בטוחים במאה אחוז שהריבית הולכת לרדת. זה כבר לא ניחוש, זה כאילו נתנו להם הבטחה אישית. והכי מצחיק? כולם באו לחגוג. לא רק הגדולים. גם המניות הקטנות, אלה שאף אחד לא סופר, קפצו ב-3%. חברות תעופה, שבבים, מה שאתה לא רוצה. כל השוק היה ירוק, כאילו מישהו שפך עליו דלי של צבע. 🐘 איך לא יוצאים מטומטמים מהסיפור הזה? ופה אנחנו נכנסים. אנחנו לא מנסים לנחש מה יהיו החדשות. אנחנו מסתכלים על התגובה לחדשות. זה כל הקטע של וויקוף. התגובה המטורפת של אתמול ל"כלום" הזה, זה המידע האמיתי. זה מראה לנו שהשוק רק מחפש תירוץ לעלות. תחשבו על זה כמו בוחן פתע. לא מעניין מה היו השאלות, מעניין מי קיבל 100 ומי נכשל. אתמול, כל הכיתה קיבלה 100, גם התלמידים הגרועים. זה "סימן של כוח". אבל אחרי מבחן קל, צריך לראות אם התלמידים האלה יודעים את החומר גם למבחן הבא, הקשה יותר. תפקידנו הוא לא לרוץ עם כל העדר. תפקידנו הוא לעמוד בצד, לראות את העוצמה הזאת, ולחכות לראות אם היא אמיתית. אנחנו מחכים שהאבק ישקע, ואז אנחנו נכנסים. אנחנו לא רודפים וצדים, אנחנו מחגים ודגים. 🐘 ומה עכשיו? היום, יום רביעי, זה המבחן האמיתי. אין חדשות, אין כלום שידחוף את השוק. ריק. עכשיו נראה אם השוק יכול להמשיך לעלות לבד, בלי עזרה. אז תפסיקו לשאול "מה יהיה?". זה לא משנה. תשאלו "מה אני עושה אם השוק ממשיך לעלות?" ו"מה אני עושה אם הוא מתחיל להתקפל?". תהיה לכם תוכנית עבודה פשוטה. אל תהיו אלה שרואים את הרכבת נוסעת ורק אז מתחילים לרוץ אחריה. תזכרו, בשוק ההון, עדיף למכור קצת מוקדם מדי מאשר קצת מאוחר מדי. זה יציל אתכם מהרבה כאבי ראש. יום מבורך, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3

מאת ‎Zohar_Leibovich‎

סקירה יומית 12.8.25 - חג הפיל החדק היומי, ה🐘וסוף בסקירה יומית החג ה🐘, 12 אוגוסט 2025 קהילה יקרה, בוקר טוב לכם. היום, 12 באוגוסט, הוא יום הפיל הבינלאומי. זו לא סתם אנקדוטה, זו הזדמנות עבורנו להתבונן ביצור הזה ולהבין משהו עמוק על הזירה שבה אנחנו פועלים. הפיל, עם כל עוצמתו, הוא חיה של זיכרון, של דפוסים חברתיים ושל תנועה שנראית איטית, עד לרגע שבו הוא מחליט לדהור. רבים מכם מכירים את "שיטת הפיל 3.3", תוכנית הליווי שלי, ושואלים למה פיל. כי השוק, חברים, הוא פיל; הוא זוכר כל רמת תמיכה, נע בכבדות של טרנדים ארוכי טווח ויכול למחוץ כל מי שיעמוד בדרכו. המטרה שלנו היא לא להילחם בו, אלא ללמוד את שפתו ולהבין מתי הוא עומד לפרוץ בריצה. וזה בדיוק מה שהרגשנו אתמול על הבשר שלנו: לא סתם הססנות, אלא את הדממה המתוחה שלפני הקרב האמיתי. 🐘 למה? כי הרגשנו את זה ביחד אתם מכירים את התחושה הזאת. השוק נפתח, הנאסד"ק מנסה לרוץ קדימה ושובר שיא, ולרגע אחד נדמה שהנה, מצאנו כיוון. אבל התנועה הזו הייתה חסרת נשמה, חלולה, כמו צעקה בחדר ריק. הנסיגה שבאה אחר כך לא הייתה מפתיעה. היא הייתה תגובה אינסטינקטיבית של שוק שמבין שהוא עומד בפני אירוע גדול ומסוכן, ומעדיף לברוח למחסה. התסכול שחשנו לא נובע מחולשה סתמית, אלא מההבנה שהשוק כולו עומד על קצות האצבעות בפחד. זו לא הייתה חולשה, זו הייתה דריכות. והסיבה לדריכות הזו מתנוססת בלוח השנה הכלכלי של היום. הרגשות האלה לא צמחו בוואקום. הם היו תגובה ישירה ללוח זמנים מדויק וחסר רחמים. 🐘 מה? הנתונים מאחורי הרגש השורה התחתונה של אתמול הייתה נסיגה: הנאסד"ק (-0.3%), ה-S&P 500 (-0.25%) והדאו (-0.45%) סיימו כולם באדום. אבל הסיפור האמיתי הוא לא המספרים של אתמול, אלא האירוע של היום. כל ההצגה של אתמול הייתה רק הפרומו. הסיבה האמיתית והיחידה להתנהגות הזו היא נתון מדד המחירים לצרכן (CPI) שמתפרסם היום בשעה 15:30 שעון ישראל. זהו האירוע המרכזי של השבוע, אולי של החודש. זה הרגע שבו הפיל יחליט אם לשתות מהמים בשלווה, או להסתובב ולדהור לכיוון השני. כל שאר החדשות - ההצהרות של הנגידה באומן, ה"מס" המוזר על השבבים של NVIDIA ו-AMD - היו לא יותר מרעשי רקע. השוק התעלם מהם לחלוטין, כי כל כולו היה ממוקד בדבר אחד בלבד: פצצת האינפלציה של היום. אז איך מתרגמים את כל הדרמה הזו לתוכנית עבודה שפויה ולא למשחק הימורים? 🐘 איך? מה זה אומר למסחר שלנו? הלקח הראשון, והכואב, מגיע מאתמול. לנסות לרדוף אחרי פריצת שיא ביום שלפני פרסום נתון CPI זה כמו לנסות לחצות כביש מהיר בעיניים עצומות. אתמול היה יום של התבוננות מהצד, לא של השתתפות. הלקח השני, והחשוב יותר, נוגע להיום. היום מחולק לשני חלקים ברורים: הזמן שלפני 15:30, והזמן שאחרי. עד 15:30, השוק צפוי להיות "אזור מוות" - תנודתיות נמוכה, חוסר כיוון, ושקט מתוח. העבודה שלנו היא לא לעשות כלום באזור הזה. שמרו על הכסף, שמרו על האנרגיה. בשעה 15:30, כשהנתון יתפרסם, אל תנסו לנחש אותו. תנו לשוק להגיב, תנו לכסף הגדול להראות את ידו, ורק אז אחרי שהאבק ישקע - חפשו הזדמנות להצטרף לתנועה האמיתית. וזה מביא אותנו לשאלה הגדולה ביותר, שחורגת מהנתון של היום. 🐘 מה אם? להבין את הפיל, לא לנחש את דרכו התפקיד שלנו כסוחרים הוא לא להיות כלכלנים שמנבאים את האינפלציה. התפקיד שלנו הוא להיות מומחים בקריאת התגובה של השוק לתוצאה של הנתונים. אנחנו מגיבים למציאות, לא מנסים להמציא אותה. היום הפיל יקבל את החדשות שלו. אנחנו לא יודעים אם זה יגרום לו לרוץ קדימה בשמחה או אחורה בפאניקה. מה שאנחנו כן יודעים הוא שעלינו להיות מוכנים, עם תוכנית פעולה ברורה, כדי לרוץ יחד איתו ברגע שהוא יחליט על כיוון. יום מבורך, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3

לונג

מאת ‎Zohar_Leibovich‎

סקירה שבועית 11.8.25 - אגרטל שבור החדק היומי, ה🐘וסוף בסקירה שבועית אגרטל שבור, 11 אוגוסט 2025 בוקר טוב לכם, 🐘לוסופים של מסחר. נדבר תכלס, במה שאני קורא לו "אמת דוקרת". מבט על המספרים הירוקים מסוף השבוע והבטן, אותו חיישן ותיק שלא מאכזב, מתחילה לשדר אותות מצוקה שאי אפשר להתעלם מהם. נכון, הנאסד"ק חגג שיא, ה-S&P ליטף אותו, והייתה באוויר תחושה של אופוריה. אבל משהו שם הרגיש פשוט לא מחובר, דיסוננטי. זה כמו לפגוש חבר שלא ראית שנים, הוא מחייך חיוך רחב, אבל העין שלך ננעצת בשן הרקובה שבחזית. אתה רואה את החיוך, אבל הראש צורח: "משהו עובר עליו" התחושה הזאת, אותו תסכול אופטימי שכל סוחר מכיר, לא מגיעה סתם מקריזה של בוקר; תנו לו מקום של כבוד. השוק מספר סיפור אחד בכותרות הנוצצות, אבל מתחת לפני השטח, בסיפור הפנימי שלו, הנרטיב שונה לחלוטין. הפער הזה, בין החזות המרשימה למציאות, נובע מההבנה שהשוק מצוי כרגע במבנה שברירי, ריכוזי, ובעיקר - חסר איזון באופן מסוכן. 🐘 לרדת במעלית, לעלות במדרגות עזבו לרגע את הפרשנים תביטו בגרף נקי שצרפתי. העיניים לא משקרות. ראינו את השוק מקבל כאפה רצינית וצולל למטה תוך יומיים בודדים, כשהמוכרים נכנסים באגרסיביות חסרת רחמים ומפילים הכל. אבל מה קרה אחר כך? כדי לטפס חזרה, השוק היה זקוק לשבוע שלם. שבוע שלם של גרירת רגליים, של עליות אנמיות, של מאמץ אדיר, וגם אז - הוא בקושי חזר לנקודת השיא. זה מתנהג בדיוק כמו אגרטל יקר שנפל מהשידה. הוא מתנפץ לרסיסים בשנייה אחת. אבל אז, נדרש שבוע שלם עם דבק שלוש שניות, פינצטה וים של סבלנות כדי לנסות להדביק חתיכה לחתיכה. ו בסוף, מה אתה מקבל? אגרטל סדוק, לא יציב, שמחזיק את עצמו בקושי. ואתה מנחם את עצמך בסיפור "שאין שלם כמו לב שבור", או במקרה שלנו, אגרטל שבור. כל דפיקה קטנה על השולחן, כל משב רוח, והוא יכול להתפרק לך שוב בידיים. זהו חוסר האיזון הקלאסי, סימן החולשה המובהק ביותר שיש: המוכרים נכנסים עם פטיש 5 קילו, והקונים חוזרים עם פטיש צעצוע. אם ההתאוששות הזאת כל כך חלשה ושברירית, נשאלת השאלה מי בכלל טורח להחזיק את הדבק? 🐘 איך שבע מניות מסתירות שוק שלם ומדמם כאן האשליה הופכת לברורה באופן מכאיב. מי שסחב את כל השוק על גבו בשבוע האחרון הם לא אלפי המניות שחזרו לחיים. זו הייתה הצגה של שבעה שחקנים בלבד, "7 המופלאות". כל העלייה המקרטעת הזאת נשענת כמעט בלעדית על הגב הרחב של אפל (שזינקה ב-13% מטורפים בשבוע!), אנבידיה, גוגל ושאר מגה קאפ. הנתונים לא משקרים. בזמן שה-S&P 500 הרגיל, שנותן משקל מוגזם לגדולות, עלה יפה, מדד S&P 500 Equal Weight (שנותן משקל שווה לכל מניה) בקושי זז. המשמעות פשוטה: רוב מוחלט של המניות במדד, אותם 493 חיילים פשוטים, עדיין שוכבים "פצועים" בבוץ. רק 7 גנרלים דהרו קדימה וצבעו את המדד בירוק. זה לא מבנה של שוק בריא ואורגני, אלא של מטופל במצב קריטי שמחובר למכונת הנשמה של כמה חברות בודדות. וכאילו התמונה הפנימית לא מורכבת מספיק, הקוסמים בוושינגטון משנים את כללי המשחק מאחורי הקלעים. 🐘 הקוסמים בוושינגטון בזמן שהשוק שיחק אותה "עסקים כרגיל", צצו לפתע לחישות על מגעים בין ארה"ב לרוסיה לגבי סיום המלחמה באוקראינה, ואף על פסגה אפשרית בין טראמפ לפוטין. אלה לא עוד כותרות, אלו רעידות אדמה גיאופוליטיות שיכולות לשנות את הנרטיב הכלכלי העולמי מהקצה אל הקצה. השוק, בינתיים, מתעלם, עסוק בלהסתנוור מהאייפון החדש. תוסיפו לקלחת הזו את הדיווחים על שמות חדשים המועמדים לראשות הפד, וקיבלתם קוקטייל נפיץ של אי-ודאות. אנחנו לא רק מנסים להבין את המהלך הבא של השוק, אנחנו אפילו לא יודעים מי יקבע את הכללים בעוד כמה חודשים. התעלמות של השוק מסיכונים כאלה היא בדרך כלל סימן לאופוריה מסוכנת. אז מה לעזאזל אנחנו אמורים לעשות עם זה? 🐘 לא להיות הפראייר של השוק התשובה פשוטה: מפסיקים לנסות לנחש לאן היונה של הקוסם תעוף, ומתחילים לבדוק את יציבות הבמה. זה הזמן לחזור ליסודות: לממש קצת רווחים מהגדולות שדהרו קדימה, ולבדוק שהפקודות להגנה (סטופ-לוס) מהודקות למקומן. כמו שאמר פול תיאודור ג'ונס, "הכלל החשוב ביותר במסחר הוא לשחק הגנה מעולה, לא התקפה מעולה". כשהשוק מחלק מתנות בקלות כזאת, זה בדיוק הרגע לחשוב על ההגנה. התפקיד שלנו הוא לא להיות יותר חכמים מהשוק; התפקיד שלנו הוא לא להיות הפראיירים שלו. כשאתה רואה אגרטל מודבק עומד על קצה של שולחן רועד, אתה לא מהמר מתי הוא יפול - אתה דואג שהוא לא יפול עליך. כל התכנון ההגנתי הזה הוא לא תיאוריה. הוא עומד לקבל מבחן במציאות, וכנראה מהר מאוד. 🐘 מבחן הדבק השבוע כולנו מחכים לנתון אחד שיכול להיות הדפיקה הקטנה שתפיל הכל או משב הרוח שיעניק לו יציבות: מדד המחירים לצרכן (CPI). זהו רגע האמת של האשליה. כאן נגלה אם הדבק באמת מחזיק. אם האינפלציה תפתיע לטובה, האגרטל המודבק הזה יקבל פתאום ציפוי של פלדה נוצץ. השוק יקבל סיבה אמיתית לחגוג והאופטימיים ירגישו שהם צדקו. אבל אם האינפלציה תהיה דביקה ועקשנית, זה יהיה הרגע שבו כל החלקים המודבקים יתחילו להתפרק. הנרטיב יתהפך, והקונים של השפל יקבלו שיעור כואב על ההבדל בין אומץ לטיפשות. אל תהיו מהמרים. תהיו סוחרים. תגיעו מוכנים לשני התרחישים. הניצחון האמיתי במשחק הזה הוא לא לנחש נכון, אלא לשרוד כדי לסחור ביום המחרת, לא משנה מה יקרה. שבוע טוב, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3

מאת ‎Zohar_Leibovich‎

סקירה יומית 8.8.25 - חיפוש כיוון החדק היומי, ה🐘וסוף בסקירה יומית חיפוש כיוון, 8 אוגוסט 2025 🐘 בגדול השוק פתח את היום עם חיוך, נזכר שהבטחות לצ'יפים תוצרת בית זה סקסי, ורץ לבחון תקרות. אך מהר מאוד הוא נזכר שהוא עדיין שוק ולא אפליקציית מדיטציה, הוריד את הראש וחזר לקרקע. מי שמסתכל רק על הכותרות מפספס את העיקר. וזה בדיוק העניין: לא היו פה דרמות של סרט אקשן, אלא תנועה שמלמדת על מצבם התודעתי של המשקיעים. הם מחפשים ודאות במקום שבו אין. זו הסיבה שאני אומר לתלמידים שלי כבר שנים: הבעיה היא לא בגרף, היא בקורא. אתמול, הקורא היה מלא תקווה, ואז נבהל מההשתקפות של עצמו. 🐘 מה היה לנו פה נתחיל עם המספרים היבשים. מדד הדאו ג'ונס ירד ב-0.51% ל-43,968, הנאסד"ק עלה ב-0.35% ל-21,241, וה-S&P 500 נסוג ב-0.08% ל-6,340. אז מה הניע את הגל החיובי בפתיחה? סקטור השבבים. ההכרזה על פטורים ממכס של 100% לחברות שמתחייבות לייצור מקומי הזניקה את מניות הסמיקונדקטור ואת מדד פילדלפיה (SOX). המומנטום הזה אף הביא את NVIDIA לשיא תוך-יומי חדש, לפני שאיבדה גובה ונסוגה. במקביל, אפל החזיקה מעמד יפה בזכות ניהול נרטיב יח"צ חכם של "השקעה מקומית". מהלך זה עזר לסקטור הטכנולוגיה כולו להישאר ירוק בסגירה, בזמן ששאר השוק התעייף והחזיר את העליות. בצד המאקרו, קיבלנו איתותים מעורבים. תביעות האבטלה הראשוניות עלו ל-226 אלף, והתביעות המתמשכות קפצו לרמה הגבוהה מאז סוף 2021. המסר החשוב בין השורות הוא ששוק העבודה מתקרר לאט, אך לא מתרסק, מה שמשאיר לפד פתח לחתוך ריבית בלי להיראות חסר אחריות. בגזרת הסחורות, הנפט (WTI) ירד לאזור 63.8 דולר לחבית, שפל של כמה שבועות. החשש המרכזי הוא שהמכסים הרחבים על שותפות סחר יפגעו בצמיחה הגלובלית ובביקוש. אם חיפשתם שובר מצב רוח לסקטור האנרגיה, זה היה הוא. ובזירת הפד, צוירו שני קווי עלילה. דליפה לתקשורת מיצבה את כריס וולר כמועמד המוביל של צוות טראמפ ליו"ר הפד הבא, ובמקביל טראמפ הודיע על מינוי זמני של סטיבן מירן לדירקטוריון. התרגום לשפת השוק: השיח נע לכיוון מדיניות "פרו-צמיחה" ורגישה יותר לשוק, בהתאם לנתונים. לבסוף, בקצה השני של הסקאלה, מגזר הבריאות חטף. מניית אלי לילי (Eli Lilly) נפלה בחדות לאחר שתוצאות התרופה שלה להרזיה הראו ירידה של 12.4% במשקל - נתון שפיגר אחרי המתחרה, נובו נורדיסק. השוק לא אוהב "כמעט", בטח כשהסטנדרט כבר הוצב גבוה. 🐘 איך אני רואה את זה אם אתה רודף אחרי סיפור במקום לבדוק את העובדות, אתה קונה כותרות ומוכר את בהירות המחשבה. המבנה אתמול היה ברור: פתיחה חיובית על בסיס נרטיב פוליטי-תעשייתי, ולאחריה מעבר לשיקולים הכבדים של מאקרו ותשואות. מי שקפץ פנימה אחרי הפתיחה, מצא את עצמו שואל איפה הרצפה. מנקודת מבט של סווינג, אני מכבד את התנודתיות אך לא מתאהב בה. סקטורים דפנסיביים נתנו סימן חיים, וזהו רמז למצב רוח שמחפש מחסה. הטכנולוגיה החזיקה מעמד בזכות הנרטיב המקומי, אך אם הפד יוריד ריבית, הכסף יחפש "מציאות" גם במקומות אחרים. זה הזמן לעדכן רשימות מעקב עם מניות בעלות חוזק יחסי גבוה. בזירת התוך-יומי (Day Trading), הנקודה היא משמעת. יום כזה עליך לצייר שתי מפות: בבוקר, נטייה ל-Breakout ״פגום״ שמאבד קיטור (ביקוש) ואחר הצהריים, הזדמנויות Mean Reversion סביב רמות מפתח. אם אתה לא יודע להחליף דיסקט בין שני המצבים, אתה מאבד כסף בגלל עקשנות. כפי שאמר ג'סי ליברמור: "לא הספקולציות הרגו אותי, אלא חוסר היכולת לשנות את דעתי". 🐘 מבט קדימה בואו נערוך ניסוי מחשבתי: נניח שוולר בדרך לראשות הפד, האבטלה ממשיכה לטפס לאט, והנפט נשאר מתחת ל-65 דולר. תרחיש כזה מוריד לחץ אינפלציוני ופותח חלון להורדת ריבית כבר בספטמבר. בתרגום מעשי, זה אומר סלקטיביות אגרסיבית. המשמעות היא לא לרדוף אחרי המדד, אלא ללכת אחרי מניות ספציפיות שמספרות סיפור של ביקוש אמיתי. זה הזמן לאתר את המקומות שבהם הסיכון כבר מתומחר, כאילו העתיד מושלם. ומה אם המכסים יישארו והרעש הגיאו-פוליטי יגבר? אז נקבל תנודתיות שמזמינה סוחרים להמר על כותרות. כאן נכנס היתרון של מי שמכיר את "שיטת איש העסקים" מבפנים. לא כי השיטה מנבאת את העתיד, אלא כי היא בנויה לסנן רעשים ולאתר את הכסף החכם. לסיכום, לקראת השבוע הבא הכינו שני תרחישים: המשך רוטציה זהירה לדפנסיביים, כשהטכנולוגיה שומרת על גובה אך מפסיקה להוביל לבדה. הפתעה חיובית בנתונים או איתות ברור מהבית הלבן, שישלחו את המדדים לבדוק שוב את התקרה. בשני המקרים, הכלל זהה: אפשר לשוק להוכיח, ורק אז פעל. אנחנו לא מכתיבים לו, אנחנו מאזינים לו. כשאתה יודע להקשיב, ההזדמנויות צועקות. 🐘 מילה על משמעת וסיכום אתמול היה שיעור אלגנטי בלהישאר שיטתי. מי שנכנס עם תוכנית יצא עם תוצאה; מי שנכנס עם ציפייה יצא עם תירוץ. תזכרו את זה ביום שני בבוקר: השוק לא חייב לכם כלום, אתם חייבים לעצמכם בהירות. השורה התחתונה שלי להיום: השוק במצב "חיפוש עוגן". מכסים בכותרות, פד ברקע, נפט חלש ובריאות חבוטה. אני מחזיק את המפה קרוב, מעדכן רשימות חוזק יחסי, ומאפשר למחיר לספר את הסיפור. מי שלא מבין למה זה חשוב, כנראה עדיין מנהל מסחר כמו ויכוח בפייסבוק. זה מבדר, אבל לרוב זה לא מכניס כסף. שבת שלום, זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3

מאת ‎Zohar_Leibovich‎

11 22 33 44 55 66 77 88 99 1010 1111 1212 1313 1414 1515 1616 1717 1818

נתוני שוק נבחרים מסופקים על ידי ICE Data Services. נתוני ייחוס נבחרים מסופקים על ידי FactSet. זכויות יוצרים © 2025 FactSet Research Systems Inc.זכויות יוצרים © 2025, איגוד הבנקאים האמריקאי. מאגר הנתונים של CUSIP מסופק על ידי FactSet Research Systems Inc. כל הזכויות שמורות. דוחות ל־SEC ומסמכים נוספים מסופקים על ידי Quartr.© 2025 TradingView, Inc.

יותר ממוצר

סופר גרפים

סורקים

מניות‏
תעודות סל
אג"ח
מטבעות קריפטו
צמדי CEX
צמדי DEX
Pine

מפות חום

מניות‏
תעודות סל
קריפטו

לוחות שנה

כלכלי
דו"חות רווחים
דיבידנדים

מוצרים נוספים

עקומות תשואה
אופציות
זרם חדשות
Pine Script®

אפליקציות

נייד
שולחן עבודה

קהילה

רשת חברתית
קיר של אהבה
הפנה חבר
כללי הבית
מנחים

רעיונות

מסחר
השכלה
בחירות העורכים

Pine Script

אינדיקטורים ואסטרטגיות
אשפים
פרילנסרים

כלים ומנויים

מאפיינים
מחירון
נתוני שוק
תוכניות מתנה

מסחר

סקירה כללית
ברוקרים

הצעות מיוחדות

חוזים עתידיים של קבוצת CME
חוזים עתידיים של Eurex
חבילת מניות בארה"ב

אודות החברה

מי אנחנו
משימת חלל
בלוג
קריירה
ערכת מדיה

מוצרים

חנות TradingView
קלפי טארוט לסוחרים
זמן המסחר של C63

מדיניות ואבטחה

תנאי שימוש
כתב ויתור
מדיניות פרטיות
מדיניות עוגיות
הצהרת נגישות
טיפים בנושא אבטחה
תוכנית Bug Bounty
דף סטטוס

פתרונות עסקיים

וידג'טים
ספריות גרפים
Lightweight Charts™
גרפים מתקדמים
פלטפורמת מסחר

הזדמנויות צמיחה

פּרסום
אינטגרציית ברוקר
תוכנית שותפים
תכנית לימודית

קהילה

רשת חברתית
קיר של אהבה
הפנה חבר
כללי הבית
מנחים

רעיונות

מסחר
השכלה
בחירות העורכים

Pine Script

אינדיקטורים ואסטרטגיות
אשפים
פרילנסרים

פתרונות עסקיים

וידג'טים
ספריות גרפים
Lightweight Charts™
גרפים מתקדמים
פלטפורמת מסחר

הזדמנויות צמיחה

פּרסום
אינטגרציית ברוקר
תוכנית שותפים
תכנית לימודית