כיצד נקבע מועד החלפת החוזה בחוזים עתידיים רציפים

התנאי המרכזי להחלפת חוזים בחוזים עתידיים רציפים הוא עודף הנפח היומי של החוזה העתידי הבא על הנפח היומי של החוזה העתידי הנוכחי. ירידה כזו ועלייה בהיקפים היומיים מצביעים על כך שהחוזה הנוכחי מאבד מהרלוונטיות שלו בהשוואה לחוזה הבא.

הכלל לקביעת תאריך המעבר נקבע בהתבסס על הנתונים הסטטיסטיים של הסימול, תוך לקיחה בחשבון של מצב זה. למשל, תנאי לחריגה בווליום של חוזים עתידיים יכול להתחיל להתקיים (בממוצע) 6 ימי עסקים לפני פקיעת החוזה, כלומר ייקבע לו כלל – החלפת חוזים 6 ימי עסקים לפני פקיעת התוקף. 

בדומה, כלל המעבר נקבע בנפרד לכל חוזה עתידי רציף, וכלל זה מיושם לאורך ההיסטוריה שלו. משום שהכלל מבוסס ממוצע של ערכים , יכולים להיות מצבים שבהם החוזה העתידי הרציף כבר התחלף, והנפח בחוזה הקודם גבוה יותר מאשר בחדש, ולהיפך, כאשר יש עוד כמה ימים לפני המעבר , והנפחים היומיים בחוזה הבא עולים על ההיקפים בחוזה הנוכחי.

בדוק את המצב בדוגמה של הסימול COMEX:GC1!

בגרף GCQ2022, תאריך התפוגה של החוזה באוגוסט מופיע לפי הבורסה - 29 באוגוסט 22.

אבל תאריך המעבר לחוזה דצמבר GCZ2022 מגיע עוד לפני כן- 28 ביולי `22, כאשר ווליום החוזה של אוגוסט הופך להיות פחות מהווליום של החוזה של דצמבר, כלומר החוזה שאליו אמור לעבור החוזה העתידי הרציף.

מה היתרון שבשיטה הזו

שיטה זו מאפשרת לך לבנות גרף חוזה עתידי רציף ללא פערים בווליום, כפי שיהיה המקרה במעבר לפי תאריכי תפוגה. בנוסף, השיטה הזו מאפשרת לך לקבל את תמונת המחיר העדכנית ביותר של הנכס.