סגנון הניהול
תעודות סל משתמשות בעיקר באחד משני סגנונות ניהול: אקטיבי או פסיבי.
ניהול אקטיבי של תעודות סל:
תעודות סל אקטיביות שואפות להשיג ביצועים טובים יותר ממדד ההשוואה שלהם. מנהלי תיקים בוחרים באופן אקטיבי את הנכסים בתוך הקרנות האלה, במטרה לייצר תשואות העולות על המדד מולו הם מושווים. גישה מעשית זו מביאה לעיתים קרובות לעמלות גבוהות יותר בגלל המומחיות והמאמץ אשר כרוכים בכך. בעוד שמנהלים עוקבים אחר מדדים, ההחלטות שלהם אינן קשורות אליהם בקפדנות, מה שנותן מקום להקצאת נכסים אסטרטגית ולביצועים טובים יותר פוטנציאליים.
יתרונות:
- פוטנציאל לתשואות גבוהות יותר
- ניהול מקצועי
- גמישות בהקצאת נכסים.
חסרונות:
- עמלות גבוהות יותר
- סיכון לתפקוד נמוך
- ביצועים פחות צפויים
ניהול תעודות סל פסיבי:
תעודות סל פסיביות שואפות לשקף את הביצועים של מדד מסוים, ומחזיקות נכסים באותו פרופורציה כפי שהם מיוצגים במדד. מטרתן לשכפל את התשואות של המדד הזה, מה שגורם לרוב לעמלות נמוכות יותר למשקיעים עקב היעדר ניהול פעיל. תעודות סל פסיביות תומכות במסחר תוך-יומי, ומאפשרות למשקיעים לקנות ולמכור מניות בשעות המסחר הרגילות.
יתרונות:
- עמלות נמוכות יותר
- ביצועים צפויים
- זמינות מסחר תוך יומי
חסרונות:
- מוגבל לביצועי המדד
- אין פוטנציאל לביצועים טובים יותר
- פחות גמישות בתגובה לשינויים בשוק