שיטת שקלול
מהי שיטת שקלול?
שיטת שקלול בהקשר של תעודת סל מתייחסת לשיטה המשמשת להקצאת נכסי הקרן על פני החזקות התיק שלה. היא קובעת את השיעור של כל ההחזקות בתעודת הסל ומשפיעה באופן ישיר על פרופיל הסיכון ופוטנציאל התשואה של הקרן. המטרה היא לאזן את התיק לפי אסטרטגיית ההשקעה, בין אם הוא מבקש לחקות מדד שוק ובין אם הוא מבקש להשיג יעד השקעה ספציפי.
סוגי תוכניות שקלול:
בטא: ניירות ערך משוקללים על סמך הסיכון השיטתי שלהם ביחס למדד.
דיבידנדים: ניירות ערך משוקללים לפי הדיבידנדים או התשואה ההיסטוריים או החזויים שלהם.
משך זמן: איגרות החוב משוקללות על סמך אומדן של סיכון הריבית שלהן.
רווחים: ניירות ערך מסווגים לפי הרווחים הארגוניים שלהם.
שווה: כל ניירות הערך משוקללים באופן שווה על סמך אחוז האחזקות שלהם.
קבוע: ניירות ערך משוקללים באופן עקבי באמצעות פרופורציות סטטיות.
פונדמנטלי: שקלול נקבע על ידי מדידות דוחות כספיים.
שווי שוק הפוך: ניירות ערך משוקללים בסדר הפוך למדד.
נזילות: אחזקות משוקללות לפי מדדי הנזילות שלהן, כמו נפח מסחר ממוצע.
שווי שוק: ניירות ערך משוקללים על סמך שווי שוק, תוך שיקולים של נכסים צפים/נזילות והתאמות מכסה.
ערך שוק: שווי ניירות ערך שמתפקדים היטב, במיוחד אג"ח, מכתיב את המשקל.
מומנטום: אחזקות משוקללות לפי מגמות מחירים היסטוריות של ניירות ערך.
ריבוי גורמים: שילוב של גורמים פונדמנטליים וטכניים קובע את השקלול.
מחיר: משקל ניתן לפי מחיר ניירות ערך, ללא קשר לשווי השוק הכולל של ההון העצמי.
מבוססי עקרונות: עקרונות סביבתיים, חברתיים, ממשל תאגידי, אתיים, מגדריים ועוד מיושמים בשקלול.
ייצור: שקלול נגזר מהערך הדולר של הייצור העולמי של סחורה.
קנייני: מערכת ספציפית של כללים, לעתים שאיה חשופה למשקיעים או מנוהלת באופן פעיל, נלקחת בחשבון בשקלול.
הכנסות: המכירות המדווחות של חברות הן הבסיס למשקל.
נכס יחיד: הקרן מתמקדת בדפוס התשואה של נכס בודד.
טווח יעד: חוזים עתידיים משוקללים לפי תאריך הפירעון שלהם.
טכני: שקלול מתבסס על תנועות מחיר היסטוריות מעבר למגמות בלבד.
מדורגים: ניירות ערך משוקללים תחילה לפי מדד אחד ולאחר מכן בתוך כל קבוצה לפי מדד אחר.
תנודתיות: השונות במחיר נייר ערך קובעת את המשקל שלו.