סקירה יומית 28.8.25 - מדרגות לגן עדןמדרגות לגן עדן, 28 אוגוסט 2025
כשאני הייתי צעיר אהבתי להקשיב לבלדות רוק "’There's a lady who's sure all that glitters is gold, and she's buying a stairway to heaven’...".
עדיין מקשיב ללד זפלין. ועדיין שורות כאלה קופצות לראש בלי סיבה.
ואז אתה פותח את מסכי המסחר. אתה מסתכל על המסך אתמול ורואה את ה-S&P 500 נוגע בשיא כל הזמנים. אתה רואה יותר מניות ירוקות מאדומות, אפילו הקטנות (ראסל 2000) חוגגות כאילו אין מחר. ואתה, סוחר ממולח, מרגיש את זה בבטן. משהו פה מסריח, משהו פה לא מסתדר, כמו לראות כומר יוצא מבר חשפניות ביום ראשון בבוקר. הדגש הוא על יום ראשון בבוקר ;-)
התחושה הזאת, ידידי, היא האינסטינקט הכי יקר שלך, והיא צודקת לגמרי. השוק אתמול התנהל כמו קהל של רומאים בארנה, שמריעים בנימוס לגלדיאטור שחיסל יריב חלש, בזמן שכולם מחכים בנשימה עצורה לכניסה של האריה. כולם, אבל כ-ו-ל-ם, חיכו לראות מה האורקל מדלפי, הידוע בכינויו אנבידיה, יגיד אחרי הצלצול.
והאורקל? הוא דיבר. והתגובה הייתה שקולה לזו של אדם שמגלה שהפרס הגדול בלוטו הוא אספקה שנתית של נייר טואלט עם שכבות כפולות ורך להפליא. כן, זה שימושי, אבל זה לא מה שהבטיחו לך בחלומות. וזו בדיוק הנקודה שבה רוב הסוחרים נופלים על הפרצוף, כי הם מקשיבים לרעש במקום למוזיקה.
🐘 הצגה של איש אחד, או מסיבת תחפושות?
בוא נפרק את החארטה הזאת לגורמים, דוגרי. כל היום השוק שידר אופטימיות זהירה, עלייה קטנה פה, עלייה קטנה שם. המדדים טיפסו לאט ובשקט, כאילו על קצות האצבעות, כדי לא להעיר את התינוק העצבני שנקרא "ציפיות". כולם ידעו שהדוחות של אנבידיה הם האירוע המרכזי, הקטליזטור שיקבע את הכיוון לטווח הקרוב.
ואז הגיעו המספרים: אנבידיה עקפה את תחזיות הרווח, עקפה את תחזיות ההכנסות. על פניו, סיבה למסיבה, נכון? ובכן, במציאות, המניה ירדה אחרי שעות המסחר ב-3.7%. למה? כי התחזית לרבעון הבא הייתה "בהתאם לצפי" (in-line). בעולם המעוות של וול סטריט 2025, "בהתאם לצפי" זה הכינוי המכובס ל"אכזבה מרה".
זה כמו להזמין שף מישלן שיבשל לך ארוחת גורמה, ובסוף הוא מגיש לך טוסט עם גבינה צהובה. זה טוסט מעולה, אין ספק, הלחם קלוי בדיוק, הגבינה נמסה כמו בסרטים. אבל לעזאזל, ציפית לאיזה נתח קצבים מפתיע. השוק תמחר שלמות אלוהית, נבואה על עתיד ורוד ואינסופי, וקיבל דוח מצוין. ומצוין, מסתבר, זה פשוט לא מספיק טוב כשההמון דורש נס.
🐘 תפסיקו להמר על הנבואה. תתחילו לקרוא את הכוהנים.
הטעות הקלאסית של הסוחר המתוסכל היא להתמקד בתוכן החדשות. "אנבידיה עקפה, אז היא צריכה לעלות". זו מחשבה של רמה ראשונה, מחשבה של פראיירים. המקצוענים, ה"כסף החכם", משחקים משחק אחר לגמרי: הם לא שואלים מה החדשות, הם שואלים "מה התגובה לחדשות תהיה, ואיך אני מנצל את זה?".
העלייה הרחבה והשקטה של אתמול, זו שהרגישה לך חשודה, הייתה כנראה הכנה למכירה. המוסדיים לא חיכו לדוח, הם ניצלו את האופטימיות של ההמון כדי לפרוק סחורה במחירים נוחים. הם מכרו לך את כרטיס הלוטו בדמות המניה, רגע לפני ההגרלה, בידיעה שגם אם המספרים הזוכים יעלו, הפרס עצמו כנראה יאכזב את כולם. זו תמצית שיטת וויקוף - לא להקשיב למה שהם אומרים, אלא לצפות במה שהם עושים.
תסתכל על מה שקרה מסביב. בזמן שכולם בהו באנבידיה, מניות כמו Snowflake זינקה ב-11.6% ו-Pure Storage המריאה ב-13% אחרי הדוחות שלהן. למה? כי שם הציפיות היו נמוכות יותר, וההפתעה החיובית הייתה אמיתית. העבודה שלך היא לא למצוא את המניה הכי מדוברת, אלא את הפער הכי גדול בין הציפיות של כולם לבין המציאות האפשרית.
🐘 הפיל שבחדר לובש חליפה וקוראים לו ג'רום.
אז אנבידיה הייתה הסחת הדעת המושלמת. הדרמה, האקשן, הציפייה. אבל בזמן שכולנו צפינו בקרקס הזה, הסיפור האמיתי ממשיך להתבשל ברקע, והוא הרבה יותר משמעותי. השוק לא באמת עולה בגלל בינה מלאכותית או שבבים מתוחכמים, הוא עולה כי הוא מכור. מכור לאשראי זול, והוא מצפה למנה הבאה שלו.
הסבירות להורדת ריבית בספטמבר עומדת על 87.2%. זה המספר החשוב באמת. זה האופיום להמונים שמחזיק את כל המבנה הזה באוויר. ביום שישי הקרוב יתפרסם מדד ה-PCE, מדד האינפלציה המועדף על הפד'. זה המבחן האמיתי. זה האירוע שיכול באמת לשנות את כללי המשחק, לא דוח של חברה אחת, מפוארת ככל שתהיה.
תוסיף לזה את הדרמה הפוליטית של טראמפ מפטר את נגידת הפד' ליסה קוק, ואת הקרב המשפטי שמתבשל שם, ותקבל קלחת של אי ודאות. השוק מתעלם מזה כרגע, כי הוא מעדיף להתמקד בסיפורי גיבורי-על כמו אנבידיה. אבל כשהאופוריה סביב הדוחות תתפוגג, הפיל הזה שבחדר יתחיל להראות הרבה יותר מאיים.
הלקח של אתמול הוא פשוט, אך עמוק: השוק הוא לא מנוע כלכלי, הוא מכונה לשקילת ושקלול רגשות וציפיות. בסופו של יום, הגברת ההיא מהשיר של לד זפלין, זו שקונה גרם מדרגות לגן עדן, היא השוק.
היא ההמון שרץ אחרי כל מה שמנצנץ, בטוח שזה זהב טהור. התפקיד שלנו, כסוחרים, הוא לא להיות הגברת. התפקיד שלנו הוא להיות הצורף הממולח שיודע לבדוק את הסחורה לפני שהוא משלם. כי לפעמים, אתה מגלה שהברק מגיע מהמון סחורה, אבל לא מהסחורה הנכונה.
וכן יש לי חשש לא קטן, שהאירוע שהתרחש במנייה הוא רק הקדמה ורמז לאירוע זהה שעלול לקרוא בסופו של דבר לעניין הורדת הריבית.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
נ.ב למקצוענים
ההבדל בין דוח שעומד בציפיות לדוח שמרסק אותן טמון בשם קוד ״כישלון״ אחד: H20. זהו השבב המוחלש שאנבידיה נאלצה לייצר כדי לעקוף את מגבלות הייצוא למזרח, והוא התשובה לשאלה מדוע קיבלנו דוח מצוין, ולא דוח מפתיע..
SPY רעיונות מסחר
פילוסוף המחסר בסקירה יומית 27.8.25זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
מחכים למנתח הראשי, 27 אוגוסט 2025
🐘 חדר הניתוח של השוק מחכה למנתח הראשי
התנועה המתונה שראינו אתמול במסכים היא אשליה אופטית, סוג של סם הרגעה שניתן למטופל רגע לפני שמכניסים אותו להליך מסכן חיים. השוק כולו, מהמשקיעה הקטנה בבאר שבע ועד מנהל הגידור המיוזע במנהטן, שוכב על שולחן הניתוחים. הצגים מראים סימנים חיוניים יציבים, אבל כולם בחדר יודעים שהשקט הזה הוא השקט שלפני החתך הראשון של הסקלפל.
תחושת הסיר המבעבע הזה שאתה מרגיש מתחת למספרים הירוקים והאדישים, היא הדבר האמיתי היחיד שקרה אתמול. זו אנרגיה עצורה, מתח שנבנה לקראת אירוע אחד ויחיד שיגדיר את השבועות, ואולי החודשים הקרובים. כי כל הדיבורים על ריבית ואינפלציה הם הצגה צדדית, תיאטרון בובות שנועד להעסיק אותנו בזמן שכולם מחכים למילה של איש אחד.
האיש הזה הוא ג'נסן הואנג, והמילה שלו תגיע היום בערב בדוחות של אנבידיה (NVDA). זו לא עוד חברה שמדווחת, זהו ניתוח לב פתוח למנוע הצמיחה של הכלכלה הגלובלית. והשוק, כמו מטופל מורדם, פשוט מחכה לראות אם הוא יתעורר בריא או עם צלקת מכוערת.
🐘 בדיקת סימנים חיוניים לפני ההליך הגורלי
אז בזמן שכולם בוהים בדופק של המטופל (המדדים), בוא נסתכל על תוצאות המעבדה האמיתיות מה-24 שעות האחרונות. הסיפור האמיתי של יום המסחר אתמול הוא לא העלייה של 0.4%, הוא חדר המתנה אחד גדול לדוחות של אנבידיה. כל תזוזה, כל רוטציה בין סקטורים, הייתה היערכות של הכסף הגדול לקראת פסיקתו של המנתח הראשי.
ראינו זרימת דם מואצת לאזורים הנכונים: סקטור הטכנולוגיה, ובראשו יצרניות השבבים, התחזק לקראת הבשורה. במקביל, סקטור התעשייה, וספציפית מניות הביטחון ממשיך לטפס לשיאים, כאילו רומז שהעולם עדיין זקוק ל"תוכנית גיבוי". הכסף הגדול, אם כן, לא מתחבא בבונקר, הוא פשוט מתמקם בעמדות היקפיות, מוכן להסתער פנימה או לסגת במהירות.
הדרמה המקומית בתיק המניות רק מוכיחה עד כמה המערכת רגישה. איליי לילי (LLY) טסה לשמיים על חדשות פנימיות, בעוד יונייטד-הלת' (UNH) מדממת בגלל בעיות משפטיות. אלו הן התכווצויות שרירים לא רצוניות של המטופל על שולחן הניתוחים; הן מעידות על לחץ במערכת, אבל הן לא הסיפור המרכזי. הסיפור המרכזי הוא הלב הפועם של השוק, והלב הזה הוא אנבידיה.
🐘 איך לא להיות סטודנט לרפואה שמתעלף בלחץ?
בחדר ניתוח מלא בלחץ, תמיד יש את הסטודנט לרפואה שעומד בצד, מזיע, מחוויר, וקרוב להתעלפות. רוב הסוחרים בשוק היום הם אותו סטודנט. הם מגיבים לכל צפצוף של המוניטור, מפרשים כל טיפת דם כאסון, ומנסים לנחש מה תהיה התוצאה הסופית במקום פשוט לקרוא את הנתונים שמוצגים לפניהם.
העבודה שלך היא לא להיות אותו סטודנט. העבודה שלך היא להיות כמו המרדים המנוסה, זה שיושב בצד בשקט, עם מבט ממוקד, ועוקב רק אחרי הנתונים החשובים באמת. נתוני הזמנות מוצרים ברי-קיימא שזינקו אתמול הם כמו לחץ דם יציב וחזק - סימן מעודד. נתוני אמון הצרכנים שירדו קלות הם כמו שהמטופל אומר שהוא "מרגיש קצת חרדה" - זה מידע נחמד, אבל לא זה שיקבע את גורל הניתוח.
השוק בונה כעת את מה שווייקוף כינה "הסיבה", אבל הפעם זו סיבה דחוסה ומרוכזת סביב אירוע בודד. כל יום מסחר השבוע הוא עוד שלב בהכנה. ריצ'רד דניס, אחד מאבות "צבי הנינג'ה" של המסחר, אמר פעם: "אתה צריך לצפות לבלתי צפוי ולהיות מוכן להגיב אליו". הציפייה לדוחות אנבידיה היא ה"צפוי", התגובה של השוק אליהם תהיה ה"בלתי צפוי" שאתה צריך להיות מוכן אליו.
🐘 הניתוח היום, והביקורת של הפרופסור ביום שישי
היום, אחרי הסגירה, המנתח יניח את הסכין. השוק יקבל את התוצאות מאנבידיה ויגיב, ככל הנראה, באלימות. התנועה הראשונית תהיה רגשית, מונעת מאלגוריתמים ומסוחרים עם אצבע קלה על ההדק, וזה המקום שבו רוב האנשים יפסידו כסף.
אבל הניתוח, מוצלח ככל שיהיה, הוא רק השלב הראשון. כי ביום שישי מגיע הפרופסור המנהל לביקורת בוקר, בדמות דוח ה-PCE. הנתון הזה יקבע את סביבת ההחלמה של המטופל. דוח חם מדי יכול לגרום לזיהום (חשש מהעלאות ריבית) גם אחרי ניתוח מוצלח, בעוד דוח קר יכול להאיץ את ההחלמה (ראלי של הקלה).
אל תהיה זה שמנסה להמר על תוצאות הניתוח. תן למנתח לעשות את עבודתו, תן לשוק להגיב, ותתכונן לפעול על בסיס העובדות שיתגלו אחרי שהאבק ישקע. התפקיד שלך הוא לא להיות הראשון, אלא להיות הצודק. והצדק, בשוק ההון, כמעט תמיד נמצא בצד של הסוחר הסבלני שממתין להצטרף למה שקורה ולא מנחש את שיקרה.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 26.8.25זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
ארכיטקט שיכור, 25 אוגוסט 2025
אחרי האופוריה המזוקקת של יום שישי, אתמול הרגיש כמו הבוקר שאחרי. לא כאב ראש של הנגאובר, אלא יותר כמו הבהייה הריקה הזאת בקיר, כשאתה מנסה להרכיב מחדש את ההיגיון שהוביל להחלטות של הלילה הקודם. השוק לא התרסק, הוא פשוט... התפכח לרגע, לקח נשימה ומסתכל סביב בבלבול קל.
התנועה הזאת מטה, המימוש קופונים הצפוי הזה, הוא לא דרמה יוונית אלא קומדיית מצבים. זה כמו ארכיטקט מבריק אבל שתוי קלות, ביום שישי שרטט תוכניות לגורד שחקים עוצר נשימה ואתמול בבוקר הגיע לאתר הבנייה רק כדי להזיז כמה לבנים ממקום למקום ולתהות למה הפועלים לא שרים. הוא עדיין רוצה לבנות את המגדל, אל תטעו, אבל הדרך לשם מתפתלת דרך מקום הישיבה שלו בבר השכונתי.
זאת בדיוק התחושה שמרסקת סוחרים אופטימיים, התחושה שהמפה משתנה מהר יותר מקצב הליכתם (או קצב הציפייה שלהם לדברים). אתם רואים את היעד, אתם מאמינים בו, אבל השביל עצמו נראה כאילו נסלל על ידי מישהו עם הפרעת קשב חמורה. המטרה שלי היום היא לא לתת לכם מפה חדשה, אלא להראות לכם איך לקרוא את השרבוטים של הארכיטקט השיכור שלנו.
🐘 מה באמת קרה מאחורי המספרים האדומים
במבט שטחי, ראינו אדום כמעט בכל מקום; הדאו ירד 0.77%, ה-S&P 500 איבד 0.43%. אבל הנה הנתון העסיסי שהמספרים הגדולים מסתירים: על כל מניה שעשתה חיל בבורסת ניו יורק, יותר משתי מניות אחרות קיבלו בראש (יחס של 1,855 יורדות מול 879 עולות בלבד). זה לא "מימוש קל", זוהי נסיגה רחבה שהוחזקה באופן מלאכותי על ידי קומץ גנרלים כבדים.
השוק בחר להשליך כל מה שמריח כמו ביטחון - סקטור הצריכה הבסיסית (Staples) חטף 1.6%, בריאות ושירותים ציבוריים (Utilities) מיד אחריו. בינתיים, במיקרוקוסמוס של היום הזה, Keurig Dr Pepper (KDP) קיבלה עונש חינוכי של 11.5% על חטא היוהרה של רכישת ענק. השוק, במקום למחוא כפיים על האומץ, הבהיר לה שהוא לא במצב רוח להרפתקאות יקרות כרגע.
במקביל, הענקיות כמו גוגל (GOOG) טיפסה לשיא חדש, וטסלה (TSLA) המשיכה את המומנטום, כאילו צועקות מעל ההמולה "הדרמה לא קשורה אלינו, אנחנו הנרטיב". זהו שוק של מעטים מול רבים, שבו המדד הראשי הוא אשליה אופטית שמסתירה את הקרבות שמתחוללים מתחת לפני השטח וכמו שאנחנו יודעים, אשליות כאלה לא מחזיקות מעמד לנצח.
🐘 איך מנגנים על העצב החשוף של וול סטריט?
אם תסתכלו על הגרף של ה-SPY, תראו את הסיפור של הארכיטקט שלנו בעיניים. שימו לב לקצב ההתקדמות שלו מאז יולי: הצעד הראשון היה קפיצה אדירה, השני היה קצת פחות נמרץ, והשלישי, שהוביל אותנו לשיא של שישי, כבר היה מאמץ ניכר. הצעדים שלו הולכים ומתקצרים, האנרגיה של המהלך העולה נחלשת כמו סוללה של טלפון בסוף יום ארוך.
הנקודה שבה אנחנו נמצאים כעת היא קריטית, היא רגע האמת של המהלך כולו. אם מכאן נראה היפוך כלפי מטה לפני שהצלחנו לייצר עוד צעד משמעותי כלפי מעלה, זו תהיה החותמת הרשמית להתעייפות החומר. זו לא תהיה קריסה, אלא הכרה של השוק בכך שכוח המשיכה עדיין עובד ושהוא זקוק להפסקה כדי לבנות בסיס יציב סביב המחירים הנוכחיים.
האסטרטגיה כאן היא לא להמר, אלא להקשיב. העצב החשוף של וול סטריט, זה שכולם ממששים בעדינות, הוא דוח הרווח של NVIDIA ברביעי. הדוח הזה הוא לא על חברה אחת, הוא מבחן אמונה לכל הנרטיב שהרים אותנו מהרצפה. כפי שג'סי ליברמור אמר פעם, "לא המחשבה היא שהביאה לי את הכסף הגדול, אלא הישיבה על הידיים".
🐘 ומה על השולחן להיום?
אז לקראת מה אנחנו הולכים היום? מבחינה טכנית, אנחנו יושבים בדיוק על התפר. השוק ינסה לבחון את הגבוהים של אתמול ושל יום שישי; כישלון להחזיק אותם יאותת שהמוכרים מתחילים להרגיש יותר בנוח במגרש הזה. מבחינת נתונים, נקבל היום את מדד אמון הצרכנים, שיכול לתת רוח גבית או להוסיף עוד משקולת על סנטימנט השוק.
בגדול, האווירה היא של ציפייה דרוכה, כמו שקט מתוח בחדר המתנה לפני קבלת תוצאות חשובות. אף אחד לא רוצה לבצע מהלכים גדולים ודרמטיים לפני שאנבידיה תדבר ולפני שנקבל את נתוני האינפלציה בשישי. לכן, צפו לתנודתיות, למלחמות בין קונים למוכרים סביב רמות מפתח, ובעיקר, להרבה רעש שמטרתו לבלבל את אלו שאין להם תוכנית.
במקום לראות אתמול כיום של אכזבה, אני מציע לכם לראות בו יום של סינון. יום שבו השוק הפריד בין המוץ לתבן, בין המניות שרוכבות על הגל הכללי לבין אלו שיש להן מנוע משלהן. האופטימיות שלכם לא צריכה להיפגע, היא רק צריכה להפוך למתוחכמת יותר, חדה יותר, וממוקדת במקומות שבהם הסיפור האמיתי מתרחש.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה שבועית 25.8.25זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
הפאוול-בוט, 25 אוגוסט 2025
האופוריה של יום שישי, או: איך למדתי להפסיק לדאוג ולאהוב את הפאוול-בוט
🐘למה? כי השוק הוא דרמה משפחתית
השוק הזה לא מתנהג כמו מכונה משומנת, הוא מתנהג כמו ארוחת ערב משפחתית פולנית. כל השבוע ישבתם סביב השולחן באווירה עכורה, כשהדודים הגדולים (מניות המגה-קאפ) מקבלים מבטים קרים וכל אחד ממלמל לעצמו שהתבשיל (הכלכלה) קצת מלוח מדי. המתח נבנה, הסכינים נשלפו בשקט מתחת למפה והתחושה הכללית הייתה שתיכף מישהו הולך להפוך את השולחן ולצעוק.
הייתם שם, הרגשתם את זה, את הייאוש הזוחל של ירידות קטנות ומצטברות שמכרסמות בתיק יותר מכל קריסה חד-פעמית. ספרתם את הימים, חישבתם את הנזקים, וכבר התחלתם להשלים עם העובדה שזאת פשוט עוד ארוחה שתסתיים באמירה ״מה עשיתי שם?״. זהו בדיוק המקום שבו השוק אוהב לתפוס אתכם, בנקודת השפל של הציפיות, רגע לפני שאתם זורקים את המפית וקמים ללכת.
ואז, ביום שישי, אבא פאוול, ראש המשפחה, דפק על השולחן, חייך חיוך קטן, ואמר מילה אחת, משפט אחד מכוון היטב על "התאמת המדיניות". פתאום, כל הטינה נעלמה, כולם צוחקים, מעבירים את המלח ומוזגים עוד יין כאילו כלום לא קרה. זאת לא לוגיקה, חברים, זאת פסיכולוגיה משפחתית ברמה הגבוהה ביותר, והבנת הדינמיקה הזו היא המפתח הראשון לשרוד את הטירוף.
🐘 העובדות היבשות מאחורי החיוך של אבא
אז מה בדיוק אמר הפטריארך בג'קסון הול שגרם לכולם להתחיל לחלק חיבוקים פיננסיים? הוא לא הוריד מהשמיים לוחות ברית כלכליים, הוא בסך הכל רמז, באינטונציה של קוסם מיומן, שהפד "פתוח לרעיון" של התאמת המדיניות המוניטרית המגבילה. השוק, כמו ילד שרק רוצה לשמוע שאוהבים אותו, שמע רק את מה שרצה לשמוע: "הורדת ריבית בספטמבר".
המספרים מספרים את סיפור ההתפרצות הרגשית הזו באופן כמעט קומי. הדאו ג'ונס זינק ב-1.89% וקבע שיא חדש, ה-S&P 500 התעורר לחיים עם 1.52% והתדפק על דלת השיא של עצמו והנאסד"ק, למרות פצעי השבוע, קפץ ב-1.88%. יחס העולות מול היורדות ב-NYSE עמד על כמעט 10 ל-1, מה שמלמד שלא רק הילדים המועדפים קיבלו ממתק, אלא כולם הוזמנו לחגיגה.
הכלי למדידת אופוריה, CME FedWatch, הראה שההסתברות להורדת ריבית בספטמבר זינקה מ-75% ל-83.1%. זהו סם הנחמה שהשוק היה צריך, זריקת דופמין ישירות לווריד אחרי שבוע של גמילה כואבת. כמובן, שום דרמה משפחתית אינה שלמה בלי דודה פסימית, ובמקרה שלנו זו הייתה נשיאת הפד של קליבלנד, בת' המאק, שהזכירה בראיון שהאינפלציה עדיין בעיה, אבל אף אחד לא באמת הקשיב לה כשהמוזיקה כבר התחילה להתנגן.
ההוכחה הניצחת לכך שהאופוריה הייתה קשורה ישירות לריבית הגיעה מהפינות הרגישות ביותר של השוק. מניות הסמול-קאפ (ראסל 2000) טסו בכמעט 4%, וקבלני הבנייה, שאוהבים כסף זול כמו שאנחנו אוהבים חמצן, ראו את התעודה הסקטוריאלית שלהם מזנקת ביותר מ-5%. אפילו טסלה, אחרי שבוע קשה, קיבלה פתאום פרץ אנרגיה של 6.22% וזינקה מעל הממוצע נע 200 יום, כאילו נזכרת פתאום איפה השאירה את המפתחות למכונית הספורט שלה.
🐘 מפסיקים להמר על המילים, מתחילים לקרוא את הכסף
אז מה עושה הסוחר המתוסכל אך האופטימי עם המידע הזה? הוא לא רץ לקנות כל מה שזז כמו אחרון האוהדים השרופים, והוא גם לא עומד בצד בציניות ומחכה שהכל יתפוצץ. הוא מבין שהשוק הוא לא תחרות ניחושים של כוונותיו של פאוול; הוא משחק פוקר עם קלפים גלויים, צריך רק לדעת לאן להסתכל.
פאוול לא באמת גילה לנו כלום, הוא פשוט הניח קלף על השולחן שהיה יכול להתפרש בכמה דרכים, והשחקנים הגדולים החליטו פה אחד ללכת 'אול-אין' על הפרשנות החיובית. העבודה שלנו היא לא לנתח את הקלף של פאוול, אלא לנתח את תגובת ה'אול-אין' של הכסף הגדול. הווליום האדיר, רוחב השוק המדהים, והתנועה הנחרצת כלפי מעלה - אלו לא תנועות של סוחרים קטנים מהבית.
זהו המקום שבו הפילוסופיה של וויקוף פוגשת את הרחוב. אנחנו לא שואלים "האם פאוול יוריד ריבית?", אנחנו שואלים "האם הכסף המוסדי מאמין שהוא יוריד ריבית והאם הוא פועל בהתאם?". התשובה ביום שישי הייתה "כן" מהדהד, מהסוג שנראה כמו 'שינוי אופי' (Change of Character) קלאסי במבנה השוק.
המשימה שלכם לשבוע הקרוב היא להפסיק להיות פרשנים של הפד ולהתחיל להיות בלשים שעוקבים אחר טביעות האצבע של הכסף החכם. תבדקו אם התנופה של יום שישי מקבלת המשכיות, תראו אם הווליום נשאר גבוה במהלך עליות ומתייבש בנסיגות קטנות. תתמקדו בסקטורים שהובילו את המהלך (צריכה, פיננסים, נדל"ן) וחפשו בהם מבנים של חוזק מתמשך, במקום לרדוף אחרי השמות החבוטים בתקווה שגם תורם יגיע.
🐘 מה אם? מכינים תוכנית גם לחיוך וגם לסטירה
אז מה הלאה? שתי דרכים מרכזיות יכולות להתפתח מכאן, ושתיקתן דורשת הכנת תוכנית פעולה. התרחיש הראשון הוא שהאופוריה מדבקת, ויום שישי היה רק יריית הפתיחה למהלך עליות נוסף שיקח את המדדים לשיאים חדשים ויגרור אחריו גם את הסקטורים שנשארו מאחור. התרחיש השני, הציני יותר, הוא שכל האירוע היה בסך הכל שחרור קיטור אלים, 'שורט סקוויז' מתוזמר היטב שמטרתו הייתה למשוך פנימה את הקהל לפני המשך הירידות.
כדי להבין לאן נושבת הרוח, צריך להסתכל על המוקשים שהשבוע הזה מציב בפנינו. ביום שלישי, נקבל את מדד אמון הצרכנים (CB Consumer Confidence) שיגלה לנו אם האמריקאי הממוצע מרגיש את האופוריה של וול סטריט. ביום חמישי, יגיע העדכון השני לצמיחת התמ"ג (GDP), שיבהיר אם הצמיחה הכלכלית היא סיפור אמיתי או אגדה אורבנית.
בנוסף לנתונים, יש לנו כמה חברות שמגיעות לדווח מהשטח, והמספרים שלהן יהיו מבחן מציאות קשוח. השבוע נשמע מחברות הטכנולוגיה Dell (DELL), CrowdStrike (CRWD) ו-Snowflake (SNOW). הדוחות והתחזיות שלהן יאותתו אם הביקוש בתחום הענן והסייבר עדיין חזק, או שהחגיגה הטכנולוגית מתחילה להתקרר.
בסופו של דבר, המסר הגדול מיום שישי הוא תזכורת צנועה שהשוק הוא אמן האשליות. הוא יכול לגרום לך להרגיש כמו גאון וכמו טיפש באותו שבוע, לפעמים באותו יום. כפי שאמר ג'סי ליברמור הגדול: "השוק לעולם אינו מובן מאליו. הוא נועד להטעות את רוב האנשים, רוב הזמן". אל תנסו להיות יותר חכמים מהשוק, פשוט תהיו יותר מוכנים לכל תרחיש.
חודש טוב ומבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 22.8.25. מועדון ג׳אזזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
מועדון ג׳אז, 22 אוגוסט 2025
🐘 למה היום הזה מרגיש כמו אוויר דחוס?
השוק השבוע לא היה סוער, הוא היה צורם. תחשבו על השוק כעל מועדון ג'אז אפלולי, והשבוע האחרון היה סשן אלתורים כאוטי במיוחד שבו כל נגן מושך לכיוון אחר ויוצר קקופוניה צורמת. המתופף (הנתונים הכלכליים) איבד את הקצב, הסקסופוניסט (רווחי החברות) ניגן כמה תווים מזייפים, ושני נשפנים (מקווה שככה כותבים אומרים, נשפנים 😊) מהשורה האחורית (פקידי הפד שמיד והאמק) קמו וניגנו בכוונה כמה צלילים צורמים במיוחד שהרסו את כל ההרמוניה.
האווירה היום, יום שישי, היא לא של פחד, אלא של דריכות מוחלטת. זה הרגע הזה מועדון הג'אז שבו כל הנגנים המשניים משתתקים, האורות מתעממים, וכל העיניים נשואות אל הבמה. כולם מחכים לסולו הגדול של הערב, לסולו של החצוצרן הראשי, ג'רום "הנץ" פאוול, שיעלה לנאום בג'קסון הול.
המתח הזה שאתם מרגישים הוא לא דמיון, הוא אנרגיה טהורה שמצטברת בשוק. כל טריידר, מקרן הגידור הגדולה ביותר ועד לסוחר היום הבודד, עוצר את נשימתו. השאלה שכולם שואלים היא לא מה הוא ינגן, אלא איך הוא ינגן – האם זה יהיה סולו בלוז איטי ומרגיע, או קטע בי בופ מהיר, אגרסיבי ועצבני?
🐘 הרקע המוזיקלי שהביא אותנו לרגע הזה
כדי להבין את חשיבות הסולו של פאוול היום, אנחנו חייבים להקשיב שוב לקקופוניה של אתמול. השוק נכנס ליום חמישי עם ציפייה להרמוניה, אבל אז הגיעו הצלילים הלא מכוונים: תביעות האבטלה הראשוניות קפצו ל-235 אלף, מעל הצפי. אבל זה היה רק רעש הרקע; הצליל הצורם באמת הגיע ממדד הייצור של פילדלפיה, שצנח למינוס 0.3 בזמן שהצפי עמד על 9.0 חיובי, אבל בתוכו התחבא השד האמיתי: מדד עלויות הייצור קפץ מ-58.8 ל-66.8, מה שמאותת על לחצים אינפלציוניים מחודשים.
ואז עלו לבמה אותם שני חברים מהפד. בהערות אגביות לתקשורת, הם אותתו שהלהקה לא מתכוונת להאט את הקצב בקרוב. בן רגע, השוק תרגם את דבריהם למספרים קרים: לפי כלי ה-FedWatch של CME, ההסתברות להורדת ריבית בספטמבר צנחה מ-82.4% שלשום ל-73.6% בלבד אתמול. זו לא דעה, זו מתמטיקה כואבת.
ולקינוח, וולמארט, הבסיסט האמין של הלהקה, זייף עם פספוס של 5 סנט ברווח למניה, הפספוס הראשון שלה מאז מאי 2022. כל אלה יצרו דיסוננס צורם, ששלח את המדדים לירידה חמישית ברציפות. הסולו של פאוול היום הוא לא רק עוד נאום, הוא ההזדמנות של מנהיג הלהקה להשתלט מחדש על המופע, להפוך את קקופוניה לנעימת ג׳אז.
🐘 איך מנגנים סולו מנצח בתוך כל הבלאגן?
כאן אנחנו מגיעים אליכם, אל התפקיד שלכם היום. אתם לא קהל פסיבי במועדון הג'אז הזה, אתם נגנים בעצמכם, אולי עם כלי קטן יותר, אבל עם היכולת להצטרף לאלתור ברגע הנכון. העבודה שלכם היום היא לא לנחש את המנגינה של פאוול, אלא להיות מוכנים להגיב אליה באופן מיידי, לאלתר יחד איתה.
ראשית, לפני שהסולו מתחיל, אתם חייבים להכיר את הכלי שלכם באופן מושלם. זה אומר להכין מראש את רמות התמיכה וההתנגדות המרכזיות במדדים ובמניות שאתם עוקבים אחריהן. אלו הם ה"תווים" שלכם, סולם הצלילים הבטוח שאתם יודעים לנגן; אם הסולו של פאוול יהיה דובי וידחוף את השוק כלפי מטה, אתם צריכים לדעת בדיוק איפה נמצאת רמת התמיכה הבאה שבה אולי תרצו "לקנות את הדיפ".
שנית, בזמן הסולו, הקשיבו לווליום, לא רק למחיר. הווליום הוא מחיאות הכפיים של הקהל (הכסף הגדול). תנועה ראשונית חדה למעלה או למטה על ווליום נמוך יכולה להיות הטעיה, זיוף מכוון. אבל אם אתם רואים שהמחיר נע לכיוון מסוים והווליום מתחיל להתגבר בעוצמה, זה הסימן שהקהל אוהב את מה שהוא שומע והמומנטום אמיתי.
🐘 ומה אם הנגן מזייף?
ישנה אפשרות שלישית, והיא אולי המתסכלת מכולן: מה אם הסולו של פאוול יהיה... כלום? מה אם הוא ינגן מנגינה משעממת, חסרת השראה, כזו שלא הולכת לשום מקום ורק חוזרת על אותם תווים שכבר שמענו? זהו תרחיש ריאלי לחלוטין, שבו הוא יבחר בזהירות מילים שלא אומרות כלום כדי לא להרגיז אף אחד.
במקרה כזה, השוק עלול להגיב בתנודתיות חסרת כיוון, כמו קהל מבולבל שמתווכח אם מדובר בגאונות או בכישלון. כאן נכנסת לתמונה המיומנות החשובה ביותר של נגן ג'אז ושל סוחר: לדעת מתי לא לנגן. אם המנגינה לא ברורה וההרמוניה מבולבלת, לפעמים המהלך החכם ביותר הוא פשוט להניח את הכלי בצד, להקשיב, ולחכות לקטע הבא.
האגדה מספרת שמיילס דייוויס אמר פעם: "זה לא התו שאתה מנגן שהוא שגוי, זה התו שאתה מנגן אחריו שהופך אותו לנכון או שגוי". היום הוא יום מושלם ליישם את הפילוסופיה הזו. אל תפחדו מהתו הראשון והצורם, אבל תתמקדו בלהיות מוכנים עם התו הנכון שלכם מיד אחריו.
שבת שלום,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 21.8.25זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
יש לי פקק, 21 אוגוסט 2025
בסוף השבוע, תוך כדי פינוי מחסן ישן, נתקלתי בקופסת נעליים מאובקת ששכחתי מקיומה. בפנים, עטופים בצמר גפן, היו מונחים פקקי הבקבוקים שאספתי באדיקות כשהייתי בן עשר. כל פקק היה עולם ומלואו - הכתר המבריק של קוקה קולה היה מניית בלו-צ'יפ, הפקק הנדיר של "מיץ פז" היה יהלום גולמי, והיו לי רישומים מדויקים של ערך החליפין בין פקק של טמפו לפקק של קריסטל.
החזקתי ביד את אחד הפקקים ה"יקרים" ביותר שלי, חתיכת פח חלודה עם לוגו דהוי, והבנתי משהו. הערך שלו לא היה טמון במתכת או בצבע; הוא נבע אך ורק מהסכם ג'נטלמני לא כתוב ביני לבין עוד שלושה חברים ארגנטינאים מהשכונה (אני דמיאן ופבלו ואלי). יצרנו יקום כלכלי שלם, עם חוקי היצע וביקוש משלו, שהתבסס כולו על סיפור שסיפרנו לעצמנו, אמונה משותפת שהפכה פיסת זבל לאוצר.
🐘 למה זה קשור אליך?
אתה מסתכל על המסך ומרגיש שהשוק עושה ממך צחוק, משחק איתך משחק פרטי של שלושה קלפים. המדדים הגדולים בקושי זזים, מספרים סיפור על יום רגוע, כמעט מנומנם. אבל בתוך הפוזיציות שלך, בבטן הרכה של תיק ההשקעות, מתחוללת מלחמת עולם שלישית.
זו לא טעות שלך, זו התחושה המדויקת ש"הם" רוצים שתרגיש - בלבול שמוביל לשיתוק או לפעולה נמהרת. התסכול הזה, הפער בין הכותרת הגדולה בבלומברג לבין השורה האדומה אצלך בחשבון, הוא כלי עבודה מתוחכם. הם מהנדסים סביבה שנראית שטוחה כמו ערבות הנגב, בזמן שמתחת לפני השטח זורמים נהרות של כסף ממקום למקום, ואתה עומד בצד ומרגיש כמו הפראייר היחיד שלא קיבל את המפה.
האופטימיות שלך היא הדלק, אבל התסכול הוא האויב הגדול ביותר שלה, והוא נובע בדיוק מימים כאלה. ימים שנראים כמו כלום, אבל הם בעצם הכל. זהו הרגע שבו סוחרים חובבנים מרימים ידיים, בזמן שהמקצוען מבין שהמשחק האמיתי רק התחיל.
🐘 מה אני צריך לדעת?
אז בוא נפרק את האשליה לגורמים, נדליק את האור בחדר החשוך. אתמול, ה-S&P 500 והדאו ג'ונס שיחקו אותה מתים, עם תזוזות מינוריות שהיו גורמות למתאגרף במשקל זבוב לצחוק. הנאסד"ק, לעומתם, הראה קצת יותר סימני חיים, בעיקר סימנים של מצוקה, וירד ב-0.67%, מה שמרמז על הדרמה האמיתית.
הסיפור לא היה במדדים, אלא בקרביים שלהם, במלחמות השבטים הפנימיות. מניות הטכנולוגיה הגדולות, "שבעת המופלאים" שהפכו אתמול ל"שבעת המפוזרים", חטפו על הראש וגררו את הסקטורים שלהן למטה. אפל, אמזון, גוגל, טסלה - כל הגנרלים הגדולים נסוגו בבושת פנים והשאירו את השוק חשוף.
בצד השני של המתרס, כמו צבא של צבים סבלניים, התקדמות סקטורים דפנסיביים. צרכנות, בריאות, אנרגיה, נדל"ן - כל מה שנחשב "משעמם" פתאום הופך למקלט מבטחים. הכסף לא נעלם, הוא פשוט ארז מזוודה ועבר דירה לשכונה הפחות נוצצת של השוק, שם הסיכון נמוך יותר והתשואה, כביכול, בטוחה יותר.
🐘 איך זה עובד בפועל?
תחשוב על השוק של אתמול לא כעל בורסה, אלא כעל קוסם מיומן על במה. הקוסם (הכסף הגדול) רוצה להעלים ארנב, אבל כדי שזה יקרה, הוא צריך שתסתכל על היד השנייה שלו, זו שמנופפת במטפחת צבעונית. המדדים השטוחים והכותרות על "יום מסחר מעורב" הם המטפחת הצבעונית הזו, הסחת הדעת המושלמת.
הקסם האמיתי, הארנב שנעלם, הוא הרוטציה האלימה של מיליארדי דולרים ממניות צמיחה נוצצות לניירות ערך הגנתיות. בזמן שכולם היו עסוקים בבהייה בגרף של NVIDIA והתפעלו מהקאמבק המרשים שלה מירידה של 3.5% כמעט לאפס, חברת אינטל, למשל, התרסקה בכמעט 7% על שמועה שהיא מוכרת את עצמה בחלקים בזול. בזמן שדוח של טארגט אכזב את המשקיעים לא בגלל המספרים, אלא כי מינו מנכ"ל מתוך החברה (הפשע הנורא מכל, כנראה), הכסף הגדול כבר היה במקום אחר לגמרי.
כל זה קורה על רקע ההמתנה מורטת עצבים לנאומו של ג'רום פאוול בג'קסון הול ביום שישי. השוק כולו עוצר את נשימתו, כמו קהל שמחכה שהקוסם יגלה את סוד הטריק. אף אחד לא רוצה לבצע מהלך גדול לפני שהמלך יגיד את דברו, לתוך הוואקום הזה נכנסות התנועות הקטנות והערמומיות, ההימורים של המוסדיים על שני צידי המתרס, שמייצרים את הרעש והבלבול שחווינו אתמול.
מה אם תעשה עם זה משהו?
אז מה אתה, הסוחר האופטימי והמתוסכל, אמור לעשות עם מופע הקסמים הזה? התשובה פשוטה ומתסכלת באותה המידה: כלום ושום דבר. התפקיד שלך כרגע הוא לא לנסות לנחש איזה קלף הקוסם ירים, אלא לשבת בשקט בקהל, לצפות בתשומת לב, וללמוד את תנועות הידיים שלו.
השוק אומר לך במפורש: "אני לא סגור על עצמי. אני מפחד. אני מחכה לבוס הגדול שידבר". כל ניסיון לכפות על השוק מהלך, לקנות את הירידות בטכנולוגיה באגרסיביות או לרדוף אחרי המניות הדפנסיביות שעלו, הוא כמו לנסות לתפוס סבון רטוב. זה אפשרי, אבל רוב הסיכויים שתחליק.
העבודה שלנו בימים כאלה היא לא לייצר כסף, אלא לשמר אותו. להתבונן במפה, לראות לאן הכסף זז, להבין את הדינמיקה, ולהכין את רשימת המטרות ליום שבו הערפל יתפזר. כי הוא יתפזר, וברגע שפאוול יסיים את דבריו, תתחיל תנועה חדה ואמיתית לאנשהו - ואתה רוצה להיות מוכן וצלול כדי לתפוס אותה, לא מותש ומדמם מקרבות מיותרים בתוך ערפל הקרב.
כמו שאמר פעם ג'סי ליברמור בניסוח כזה או אחר: "הכסף הגדול לא נעשה בקנייה או במכירה, אלא בסבלנות". אתמול היה יום קלאסי של המתנה. יום של צפייה, למידה ובעיקר, שמירה על התחמושת יבשה לקראת הקרב האמיתי.
ומה שקרה אתמול בשוק הוא בדיוק מה שקרה בכלכלת הפקקים ההיא מהילדות. חוקי המשחק השתנו בין לילה, בלי שום הודעה מוקדמת. פתאום, "השוק" החליט שהפקקים הנוצצים של הטכנולוגיה שווים פחות, והפקקים הבנאליים של חברות החשמל והתרופות הם האוצר האמיתי. התפקיד שלך הוא לא להתאהב בפקקים היפים שלך, אלא להבין בכל רגע נתון מה הסיפור שכולם מספרים לעצמם, ולהיות מוכן להחליף את כל האוסף שלך ברגע שהסיפור הזה משתנה.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 20 אוגוסט 2025זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
לזרוק את ההוראות, 20 אוגוסט 2025
אתמול בערב החלטתי להרכיב את הספרייה החדשה שהזמנתי מאיזו חברה שוודית שכולם מכירים. אני עומד מול החלקים מפורקים על הרצפה, מצויד בדף הוראות שנראה ברור יותר ממפת כבישים, ומרגיש אופטימי. הכל מסומן, כל בורג בשקית משלו, חזון של סדר ושלמות.
אבל אז, אחרי ארבעים דקות של עבודה מדויקת, מגיע שלב 7, ואני מגלה שאחד החורים המרכזיים, זה שאמור לחבר את המדף העליון לדופן הצדדית, קדוח שני סנטימטרים גבוה מדי. פתאום, כל התוכנית המושלמת קורסת. כל החלקים נכונים, ההיגיון ברור, אבל פגם זעיר אחד משבית את כל המערכת.
הכל עומד שם, כמעט מושלם, אבל תקוע. חסר היגיון לחלוטין.
לענייננו, השוק הראה לכם תוכנית עם פגם בייצור
התחושה הזאת, של חוסר היגיון, של תוכנית מושלמת שנתקלת בקיר, ליוותה אותי גם כשהתיישבתי הבוקר מול הגרפים. על הנייר, התוכנית נראתה מושלמת: הכלכלה חזקה, האופטימיות בשמיים, והדאו ג'ונס אפילו קבע שיא תוך-יומי חדש. לכאורה, כל החלקים היו במקום הנכון להמשך העליות.
אבל אז, בדיוק כמו בספרייה שלי, גילינו את הפגם בייצור. הפגם היה החולשה המסתתרת של מניות הטכנולוגיה הגדולות. בזמן שהדאו, כמו דף ההוראות המבריק, הראה לנו תמונה ורודה, הנאסד"ק, אותו חלק חיוני במבנה, התגלה כפגום וגרר את הכל למטה.
זאת הייתה אשליה מתוחכמת, מופע קסמים שבו הקוסם (השוק הרחב) מראה לכם חיוך, בזמן שהעוזרת שלו (סקטור הטק) עולה באש בפינת הבמה. התסכול שלכם נובע מהפער הבלתי נתפס בין התוכנית המובטחת לבין הביצוע הכושל. אתם מסתכלים על ההוראות, מסתכלים על החלקים, ושום דבר לא מסתדר.
מה? מכירת חיסול שקטה של הגנרלים
כשמפרקים את מה שקרה אתמול לגורמים, בלי הרעש והצלצולים, התמונה מתבהרת. זו לא הייתה קריסה כללית, אלא רוטציה מחושבת היטב. הכסף הגדול לא עזב את השולחן; הוא פשוט עבר מכיסאות הפאר המסוכנים אל הכיסאות היציבים והפחות מרגשים.
ה"גנרלים" של השוק - NVIDIA, מטא, טסלה, אמזון - חטפו אש כבדה וירדו באחוזים משמעותיים. במקביל, ה"חיילים הפשוטים" - מניות מסקטורים דפנסיביים כמו נדל"ן, צריכה בסיסית ושירותים ציבוריים - דווקא התקדמו בשקט ותפסו מחסה. הנתון החשוב ביותר הוא שהמדד המשוקלל בשווה (Equal Weighted) היה חזק יותר מהמדד הרגיל, מה שמוכיח שהחולשה הייתה מרוכזת בצמרת.
הסיבה לכל המהלך הזה היא צל ענק אחד המרחף מעל השוק: נאומו של יו"ר הפד, ג'רום פאוול, ביום שישי. אף מוסדי שמכבד את עצמו לא רוצה להגיע לרגע הזה כשהוא ממונף עד צוואר על המניות הכי תנודתיות בשוק. מה שראינו היה אקט מאורגן של הורדת סיכונים, כמו קיפול מפרשים לפני סערה אפשרית.
להפסיק לקרוא את ההוראות ולהתחיל להסתכל על החלקים
הפילוסופיה שלנו כסוחרים חייבת להתבגר. אי אפשר להמשיך לסחור לפי "הוראות ההפעלה" הישנות, אלה שאומרות ש"טק תמיד עולה" או "קונים כל ירידה". כשההוראות פגומות, סוחר חכם זורק אותן הצידה ומתחיל לבחון את החלקים עצמם, אחד-אחד, כדי להבין איך הם באמת מתחברים במציאות.
כאן נכנסת אומנות ההקשבה לשוק של וויקוף. אנחנו מתעלמים מהכותרות ומהרעש, ומתמקדים במחזורי המסחר ובפעולת המחיר. אנחנו רואים את הפיזור המסיבי במניות הטק (היצע גדול שיוצא לשוק) ואת הקליטה השקטה בסקטורים הדפנסיביים (ביקוש שנכנס במחירים נמוכים).
השוק לא מספר לנו מה פאוול יגיד. הוא כן מספר לנו איך הכסף החכם מתכונן למה שהוא עלול להגיד. העבודה שלנו היא לא לנחש, אלא לקרוא את עקבות הפילים הללו בחול ולהתיישר איתם. אנחנו מרגלים בעולם של ענקים, מנסים להבין את תוכנית הקרב שלהם מתוך התנועות שלהם בשטח.
החור הוא לא טעות, אלא סימן
בסוף, אחרי שעה של תסכול מול הספרייה המפורקת, מצאתי פתרון. זרקתי את ההוראות לפח, לקחתי מקדחה, ובזהירות קדחתי חור חדש במיקום הנכון. הייתי צריך לנטוש את התוכנית המקורית, המושלמת לכאורה, ולהתאים את עצמי למציאות הפגומה שהייתה מולי.
וזה בדיוק הסיפור של השוק אתמול. התוכנית המקורית, "הוראות ההפעלה" של השוק (טק עולה תמיד), הראתה פגם. הסוחרים שהצליחו הם לא אלה שבהו בהוראות בתסכול וקיללו את היצרן השוודי, אלא אלה שהבינו שההוראות כבר לא רלוונטיות, לקחו יוזמה, "קדחו חור חדש" במחשבה, והתאימו את עצמם למציאות המשתנה של רוטציה סקטוריאלית. האופטימיות שלכם לא צריכה למות, היא פשוט צריכה להיות חכמה ומסתגלת יותר.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 19.8.25זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
מחכים לגודו, 19 אוגוסט 2025
🐘 כולם מחכים לגודו
אתם מכירים את התחושה הזאת, כשאתם יושבים בתיאטרון מפואר, הקטיפה האדומה של הכיסאות עוטפת אותכם, תאורה מעומעמת והציפייה באוויר סמיכה מספיק כדי לחתוך אותה בסכין. אבל אז כלום לא קורה, ההצגה לא מתחילה כי השחקן הראשי, הכוכב הגדול שכולם באו לראות, החליט שהוא עוד לא מוכן לצאת מחדר ההלבשה. זה בדיוק מה שהרגיש השוק אתמול, מופע שלם של שחקני משנה שמנסים לאלתר על הבמה, בזמן שכולם, אבל כולם, מסתכלים בדריכות אל מאחורי הקלעים ומחכים שיו"ר הפד, ג'רום פאוול, יואיל בטובו לעלות.
השוק אתמול לא היה "יורד" או "עולה", הוא פשוט היה... תקוע, כמו רעיון גאוני שנתקע לך על קצה הלשון אבל מסרב לצאת. הדיסוננס הקוגניטיבי זועק לשמיים: מצד אחד, השוק מתמחר סבירות של מעל 80% להורדת ריבית בספטמבר, ומצד שני, הוא קפוא במקום, חושש לזוז סנטימטר לפני שיקבל אישור רשמי מהבוס. התוצאה היא יום מסחר שהוא המקבילה הפיננסית לצפייה, חוויה שמצליחה להיות מורטת עצבים ומשעממת בו זמנית, וזו בדיוק הסביבה שמפתה סוחרים אופטימיים לעשות את הטעויות הכי טיפשיות.
התסכול הזה שאתם מרגישים, הרצון העז הזה ש"משהו כבר יקרה", הוא האויב הכי גדול שלכם כרגע. כי כששום דבר לא קורה בשוק הגדול, הפיתוי לחפש אקשן במקומות הלא נכונים, לכפות עסקאות שלא קיימות, הופך להיות כמעט בלתי נשלט. אתם מרגישים את זה, אני יודע, הצורך הזה ללחוץ על הכפתור רק כדי להרגיש שאתם עדיין חלק מהמסחר, אבל לפעמים, המהלך הכי חכם הוא פשוט להישען אחורה בכיסא, לאכול קצת פופקורן ולתת לשחקני המשנה לעשות את הבלגן שלהם.
🐘 התסריט של אתמול
אז מה אותם שחקני משנה עשו בזמן שחיכינו לכוכב? המספרים היבשים מספרים סיפור של... כלום מהדהד, כמעט. הדאו השיל כמה פירורים, הנאסד"ק ליקט כמה פירורים, וה-S&P 500 סיים בדיוק במקום שהתחיל, כאילו התעורר בבוקר, הסתכל על עצמו במראה והחליט שזה פשוט לא יום לצאת מהמיטה.
אבל מתחת לפני השטח השטוחים האלה, התסריט היה קצת יותר מעניין, כמו רכילות עסיסית בחדרי ההלבשה של התיאטרון. סקטור הנדל"ן, למשל, חטף מכה, אולי כי נתוני שוק הדיור של ה-NAHB יצאו חלשים מהצפוי והזכירו לכולם שגם אם הריבית תרד, המציאות הכלכלית עדיין נושכת. גם שירותי התקשורת נחלשו, בעיקר כי מטא (META) החליטה לתרום את חלקה לירידות והוכיחה שגם האלים של עולם המדיה החברתית יכולים לדמם מדי פעם.
מצד שני, היו כיסים של אופטימיות זהירה, כמו סקטור התעשייה שקיבל דחיפה ממניית Dayforce (DAY) שזינקה מעל 25% על שמועות רכישה, תזכורת נאה לכך שעסקאות גדולות עדיין נרקמות גם כשהשוק הכללי מפהק. ואי אפשר להתעלם ממה שקרה בתחום הבריאות, שם נובו נורדיסק (NVO) המשיכה את מסע הקסם שלה עם אישורים נוספים לתרופת ה-Wegovy, וגרמה למניית GoodRx (GDRX) להמריא ביותר מ-37% אחרי שהודיעו על שיתוף פעולה למכירת התרופות במחיר שפוי יותר. זה שיעור חשוב, חבר'ה: גם ביום הכי משעמם בעולם, תמיד יש איזה משוגע אחד שעושה מסיבה פרטית משלו.
🐘 לקרוא בין השורות הדוממות
אז איך, למען השם, מתנהלים בתוך התיאטרון המשונה הזה? התשובה, כמו תמיד, היא לא להסתכל על הבמה המרכזית הריקה, אלא על מה שקורה בשוליים, בתנועות הקטנות שאף אחד לא שם לב אליהן. שימו לב לעובדה שמדד המניות הקטנות, הראסל 2000, המשיך להציג ביצועים טובים יותר מהמדדים הגדולים; זה כמו לראות את שחקני המשנה גונבים את ההצגה בשקט, בזמן שהכוכב מתאפר.
זוהי אקסיומה של מסחר, חוק ברזל שמורנו וויקוף היה חותם עליו: השוק לא באמת "נח", הוא תמיד אוסף אנרגיה, בונה "סיבה" לקראת ה"תוצאה" הבאה. התקופה השקטה הזאת היא לא חופשה, היא שלב צבירה או פיזור מתוחכם, שבו הכסף החכם, זה שלא מתרגש מכותרות בעיתונים, ממקם את עצמו מחדש. העבודה שלכם כסוחרים היא לא לנחש מה פאוול יגיד ביום שישי, אלא לזהות לאן הכסף החכם הזה זורם עכשיו, עוד לפני שההודעה יוצאת וההמון מסתער.
זה דורש סבלנות, לא מהסוג הפסיבי של ישיבה על הידיים, אלא סבלנות אקטיבית של תצפית וניתוח. במקום לכפות עסקאות, תשאלו את עצמכם שאלות: למה הקמעונאים מתחזקים לפני עונת הדוחות? למה דווקא סקטור התעשייה מראה סימני חיים? איפה מתחבא ה-GDRX הבא? כפי שאמר פעם וורן באפט, "שוק המניות הוא מכשיר להעברת כסף מהלא-סבלניים לסבלניים", והימים האלה הם המבחן האולטימטיבי לסבלנות שלכם.
🐘 בעתיד: כשהשחקן הראשי יעלה לבמה
וביום שישי, כשהמסך סוף סוף יעלה וג'רום פאוול יעמוד במרכז הבמה, יהיו שתי אפשרויות מרכזיות. אפשרות ראשונה: הוא ייתן לקהל בדיוק את מה שהוא רוצה, ירמוז בבירור להורדת ריבית וישחרר לשוק אנחת רווחה קולקטיבית שתזניק את המדדים. אפשרות שנייה: הוא יחליט להיות המבוגר האחראי, יצנן את הציפיות, ידבר על אינפלציה עקשנית ויגרום לשוק לזרוק את עצמו על הרצפה בהתקף זעם של פעוט.
היופי הוא, שלסוחר אמיתי, זה לא באמת משנה איזו הצגה הוא ייתן. סוחר אמיתי לא מהמר על התסריט, הוא מגיע מוכן עם תוכנית פעולה לשני התסריטאים האפשריים. הרווח וההפסד שלכם לא צריכים להיות תלויים במצב הרוח של איש אחד, בכיר ככל שיהיה, אלא אך ורק בתוכנית המסחר שלכם, בניהול הסיכונים שלכם וביכולת שלכם להגיב למציאות כפי שהיא, לא כפי שקיוויתם שתהיה.
אז תפסיקו להיות קהל שבוי שמגיב במחיאות כפיים או בקריאות בוז. תהיו אתם הבמאים של תיק ההשקעות שלכם. כי בסופו של יום, ההצגה הכי חשובה היא לא זו המתרחשת בוול סטריט, אלא זו שמתרחשת בין שתי האוזניים שלכם.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה שבועית 18.8.25פילוסוף המסחר בסקירה שבועית
גרגירי חומוס, 18 אוגוסט 2025
יום שישי, כשכולם עוד חלמו על סוף שבוע רגוע, מצאתי את עצמי בוהה בסיר חומוס שמסרב בתוקף להתבשל. הגרגרים, קשוחים כמו סוחרים המאמינים שהם תמיד צודקים, עמדו על שלהם ולא הסכימו להתקרב לרכות, לא משנה כמה אש הגברתי או הנמכתי. זה היה שיעור קטן בחיים, שהזכיר לי שגם בשוק, יש דברים שלוקחים את הזמן שלהם, ומי שמנסה לכפות עליהם קצב, סופו להתייאש. ופה, חברים, אנחנו עוברים לסקירה השבועית, כי גם השוק, לפעמים, הוא כמו גרגר חומוס עקשן.
🐘 למה עכשיו: הצצה מאחורי הקלעים של האופטימיות המתוסכלת
השוק, כמו החיים, הוא לא תמיד סיפור פשוט של שחור ולבן, או במקרה שלנו, ירוק ואדום. מצד אחד ראינו השבוע שיאים חדשים, כאלה שמדברים עליהם בחדשות הכלכלה וגורמים ללב של האופטימיים לקפוץ קצת; מצד שני, מתחת לפני השטח, הרגשנו את המתח, את הניגודים ואת הספק שמכרסם. אתם, הסוחרים האופטימיים המתוסכלים, מכירים את ההרגשה הזו היטב: לראות את המדדים עולים, אבל להרגיש שאתם איכשהו מפספסים את הרכבת, או שהיא נוסעת בלי שהספקתם לעלות.
השבוע נסגר עם תחושה מעורבת: ה-Dow וה-S&P נגעו בשיאים תוך-יומיים, אבל סגרו את היום בירידות קלות, כאילו מישהו הדליק את האור בפתאומיות בסוף סרט טוב. זה לא תיקון דרמטי, אלא יותר כמו הערה קטנה מהבנק המרכזי שאומרת: "חברים, אל תתלהבו יותר מדי, האינפלציה עדיין כאן". או במילים של אוסטן גולסבי מהפד של שיקגו, שאמר בעדינות: נתוני האינפלציה מעורבים, ואסור לנו להתאהב במספר אחד ולהסיק ממנו מסקנות מהירות.
התיזה שלי, פשוטה כמו קפה שחור חזק בלי סוכר, אומרת שהשוק משתוקק לרגיעה בריבית, אבל הוא לא יקבל אותה במתנה אם מחירי היבוא ימשיכו לטפס. ההסתברות לקיצוץ ריבית בספטמבר, על פי כלי ה-CME FedWatch, ירדה מ-92% ל-84.9%, לא נפילה חופשית, אבל בהחלט גבה מורמת. כשתשואת האג"ח ל-10 שנים נסגרת על 4.33% ולשנתיים על 3.76%, זה לא רמז עבה, זה שלט ניאון מהבהב: האופטימיות קיימת, אבל היא תחת פיקוח הדוק.
🐘 מה קרה: יומן מסע בשוק ההון של השבוע החולף
ה-Dow Jones, הסבא המכובד של המדדים, סגר את יום שישי בעלייה מינורית של 0.08% לרמה של 44,946.12 נקודות, אחרי שנגע בשיא תוך-יומי של 45,203.52. ה-S&P 500, לעומת זאת, ירד ב-0.29% ונסגר על 6,449.80 נקודות והנאסד"ק הטכנולוגי נחלש ב-0.40% ל-21,621.59 נקודות. זהו ריקוד עדין בין שאיפה לשיאים חדשים לבין משיכה עדינה כלפי מטה, שמזכירה לנו שהשוק הוא לא רק כותרות מפוצצות אלא גם אוסף פרטים קטנים.
מניות הבריאות, ובמיוחד UnitedHealth, היו הכוכבות של השבוע, כשזינקו בכ-12% אחרי שדיווח ה-13F של ברקשייר האת'וויי חשף רכישה של למעלה מ-5 מיליון מניות בשווי של כ-1.6 מיליארד דולר. זו לא רק השקעה כספית, זו הצבעת אמון ששולחת גלי הדף חיוביים לכל הסקטור, והופכת אותו למעין חוף מבטחים ירוק בעיצומה של סערה קלה. גם מגזרי התקשורת, הנדל"ן ומוצרי הצריכה הבסיסיים סגרו את השבוע בעליות, מה שמחזק את התחושה שכסף מחפש מקום בטוח כשהרוח מתחילה לשנות כיוון.
מן העבר השני, סקטור הטכנולוגיה, ובעיקר יצרניות השבבים, ספג מכה לא קלה, עם ירידות חדות במניות כמו Applied Materials שצללה בכ-14% לאחר תחזית מאכזבת. מדד השבבים PHLX Semiconductor Index SOX ירד ב-2.2% נוספים, והזכיר לכולם שאפילו הענקים יכולים להרגיש את כובד המשקל. NVDA, למרות היותה מניית העתיד, גם היא לא הייתה חסינה לחלוטין, והראתה לנו שכשמוכרים את היצרניות, גם הקונים של השרתים מתחילים לחשוב פעמיים. "השוק תמיד צודק, גם כשהוא טועה", כמו שאמר פעם אחד מגדולי הסוחרים, אבל הוא תמיד משאיר לנו רמזים למהלכים הבאים.
הנתונים הכלכליים של השבוע הציגו תמונה מעורבת: מכירות קמעונאיות לחודש יולי עלו ב-0.5% (0.3% ללא מכוניות), נתון שהיה תואם את הציפיות ואף הציג שינויים כלפי מעלה לעומת חודשים קודמים. זה נותן מעט רוגע לגבי כוחו של הצרכן האמריקאי, אך מחירי היבוא שקפצו ב-0.4% מטילים צל של חשש לגבי האינפלציה. מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ירד באוגוסט לרמה של 58.6, ירידה ראשונה מזה ארבעה חודשים, מה שמעיד על עלייה בדאגות הצרכנים לגבי האינפלציה. כל אלה הם חלק מהפאזל שמאלץ את הפד ללכת על חבל דק.
בשוק האג"ח, התשואות עלו מעט, כשה-10-Year Note נסגר על 4.33% וה-2-Year Note על 3.76%. עליית התשואות בקצה הארוך של העקום מצביעה על כך שהשוק מפנים אולי פחות קיצוצי ריבית בעתיד הרחוק, אבל גם מראה שהכסף הגדול מתחיל להתרגל לרעיון של ריביות גבוהות יותר. מדד הפחד (VIX), שירד לשפל שנתי במהלך השבוע, משקף אופטימיות מסוימת בשוק, אבל הירידה הקלה ביום שישי הזכירה לנו ששום דבר לא מובטח, וש-"השוק הוא מכונה להעברת כסף מסבלנים לחסרי סבלנות", כדברי ג'סי ליברמור.
🐘 איך סוחרים: אסטרטגיה לסוחר האופטימי שרוצה לנצח
אז איך סוחרים בשוק כזה, שרוקד בין שיאים לבין ספקות, בין אופטימיות זהירה לבין תסכול עמוק? ב-S&P 500, אני שם את העיפרון על רמת 6,420 נקודות כתמיכה קריטית לטווח הקצר, ורואה ב-6,480-6,500 נקודות כמעיין "תקרת זכוכית" שדורשת אגרוף של מחזור גדול כדי להיפרץ. ירידה מתחת 6,420, בייחוד אם היא מלווה ברוחב שוק חלש (כלומר, יותר מניות יורדות מעולות), היא סימן לקחת אוויר, לא לאבד את הראש. פריצה אמיתית, לעומת זאת, דורשת קצב של עולות מול יורדות של לפחות 2:1, ורק אז אפשר לחשוב על להגביר חשיפה.
ב-Dow Jones, רמת 45,000 נקודות היא לא רק מספר עגול, היא קיר טיפוס פסיכולוגי, וכשמניות כמו UNH סוחבות את המדד לבד, צריך לוודא ששאר הלהקה לא נשארה מאחור באוטובוס. אם נסגור מעל 45,050 נקודות עם מחזור מסחר גבוה מהממוצע השבועי, אני אתן לזה לבלוע עוד מדרגה, אבל מתחת ל-44,700, אני מתחיל לאזן משקל בתיק. זה כמו להטיס מטוס: מנוע אחד לא מספיק כדי להטיס מטוס, צריך שכל המערכות יעבדו יחד.
בנאסד"ק, רמת 21,500 נקודות היא המבחן האמיתי של "האני מאמין" בטווח הקצר, ובמיוחד כשלסקטור השבבים אין חשק להשתתף בחגיגה, אני שומר את האצבע ליד ההדק. NVDA סביב 180-185 דולר היא כמו מדחום שמודד את מצב הרוח של כל מגזר הטכנולוגית, ואיבוד רמת 178 דולר עם נפח מסחר משמעותי הוא אות שמחייב מדידה מחדש של כל הפוזיציה. מבחינתי, עד שמניות השבבים לא מפסיקות לדמם, הגידורים נשארים במקום, כמו שעון שוויצרי מדויק.
סקטוריאלית, הבריאות ומוצרי הצריכה הבסיסיים הם כרגע הכרית הנוחה של השוק, והנדל"ן נהנה מכל טיפת אופטימיות בנוגע לריבית. אני לא רודף אחרי העליות שלהם בבוקר יום שני; אני מחפש דווקא ירידות קלות (שפלים) שמלוות בחוזק יחסי ביחס לשווקים וקריאת מחזור שמאשרת ביקוש אמיתי. בתחום התקשורת, עדיף לעקוב אחרי שמות מובילים עם נתונים טובים, במקום לרדוף אחרי כותרות שמתחלפות במהירות.
במאקרו, אני סוחר לאט וזהיר: אם תשואת ה-10-Year Note נשארת בטווח של 4.28%-4.36% וכלי ה-FedWatch ממשיך לשייט סביב 80%-85% לקיצוץ ריבית, סנטימנט המניות יכול להמשיך להחזיק מעמד. מה אם נקבל רמזים על מדיניות חדשה או כותרות על מכסים נוספים? זה הזמן להפחית סיכון במניות SOX ולהגדיל חשיפה זמנית למניות הגנתיות. "הכסף הגדול ביכולת לשבת בסבלנות", אבל כמובן שצריך לדעת על מה לשבת ומתי.
🐘מה אם: תרחישים בלתי צפויים ואיך להגיב אליהם
מה אם המכסים על השבבים יהפכו למציאות מרה, עם מספרים "שמנים" שיפתיעו את כולם? אז התרחיש האופרטיבי הוא שמדד ה-SOX יצלול עוד קצת, והראלי במניות ה"בלו-צ'יפס" יתייצב יחסית, כי הכסף הסולידי יחפש מקום חניה בטוח יותר. במקרה כזה, אני אתעדף תזרים מזומנים יציב ואחפש כניסות מדודות למניות הבריאות ומוצרי הצריכה הבסיסיים, על בסיס עקרונות וויקוף של מבחני איסוף ולא על סמך סיפורים אופטימיים ברשתות.
ומה אם הפד ימשיך להיות נינוח מדי, והאינפלציה תמשיך להרים את ראשה במחירי היבוא? אז נקבל "קיץ עם מאוורר": השוק יזוז מצד לצד, פריצות מחיר ישברו במהירות, וניסיונות סגירה יומיים לא יתורגמו למהלכים משמעותיים לאורך השבוע. בתרחיש כזה, המסחר צריך להיות מופחת כמות, מבוסס על יתרון יחסי ותמחור שגוי של מניות ספציפיות, ולא על סמך תנועות כלליות במדדים.
אבל מה אם, כמו בסיפורי האגדות, מניות השבבים יפסיקו לדמם, AMAT תנקה את ההנגאובר, ו-NVDA תחזור להוביל את השוק עם מחזורי מסחר גבוהים? אז שוב הכל יהפוך לפשוט: הסיכון יחזור למדד הצמיחה, ורמת 6,500 נקודות ב-S&P 500 כבר לא תיראה כמו תקרה, אלא כמו דלת הזזה שנפתחת לעבר אופקים חדשים. במצב כזה, אני אחזיר מינוף מדוד, לאט וזהיר, עם יד על הדופק של רוחב השוק.
לסיכום קצר, השבוע נסגר עם רמזים כפולים - שיאים שנבדקו אך לא נפרצו בנחישות, רוחב שוק מתכווץ שמצביע על חולשה פנימית וציפיות ריבית שמנמנמות אך לא נרדמות. מניות הבריאות קיבלו זרקור, בעוד שהטכנולוגיה והשבבים הזכירו לנו שאפילו ״האלילים״ שלנו מתעייפים לפעמים. אנחנו ממשיכים לשחק שחמט, לא דמקה, ולפעמים המהלך הכי חכם הוא פשוט להמתין בסבלנות לתור שלנו.
חזרה לסיר החומוס: בסוף, נתתי לו את מה שהיה צריך מלכתחילה - זמן, מים קרים, קצת סודה ורק אז, בסוף הבישול, קצת מלח. בדיוק כמו סוחר חכם שנותן לשוק להראות לו ביקוש אמיתי לפני שהוא מעמיס, כי "המחיר והמחזור הם מכונת האמת", כפי שלמדנו מוויקוף. ומהרגע שהגרגרים התרככו, העולם כולו נראה פתאום הגיוני יותר, כי גם בשוק וגם במטבח, מי שממהר - אוכל גרגרי חומוס קשים ומקבל כאב בטן.
שבוע טוב,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ ואבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 15.8.25חדק היומי, ה🐘וסוף בסקירה יומית
בלט, 15 אוגוסט 2025
אתמול בלילה חלמתי שאני מנצח באולימפיאדת השחמט העולמית שלך נגד עצמך, הקהל הדמיוני מריע, פלאשים מסנוורים ואז פתאום אני מבין שאני משחק נגד עצמי. מסתבר שגם בחלומות שלי אני הבעיה והפתרון גם יחד, בדיוק כמו רוב הסוחרים הקטנים בשוק ההון.
עוד נחזור לזה…
השוק אתמול? היה כמו תחרות אכילת פלאפל בכיכר דיזנגוף כולם הגיעו רעבים, אבל רק מעטים יצאו שבעים. ה-PPI (מדד המחירים) זינק ב-0.9% והזכיר לכולם שהאינפלציה עדיין כאן, רוקדת ריקוד ניצחון קטן על חלומות הוורוד של הסוחרים האופטימיים.
ה-S&P 500 סיים עם עלייה סמלית של 0.03%, אבל תנו לי לגלות לכם סוד זה כמו לנצח במשחק שש-בש בהפרש של נקודה אחת. טכנית ניצחת, אבל המתח גרם לכם להזיע כמו סאונה פינית בחודש אוגוסט.
"אנשים רואים רק את מה שהם מוכנים לראות", אמר פעם ראלף וולדו אמרסון, והשוק אתמול הוכיח זאת בגדול, המוסדיים ראו הזדמנות בזמן שהקטנים ראו אסון.
הדרמה של הפד
רגע האמת הגיע כשאלברטו מוסאלם מהפד ומרי דיילי יצאו להצהרות. הם בעצם אמרו: "חברים, תירגעו עם החלומות על חצי אחוז הורדת ריבית". זה היה כמו לשמוע שהחופשה המתוכננת בתאילנד הופכת לסוף שבוע בנתניה נחמד, אבל בוא?! זה לא מה שרציתי.
הסיכויים להורדת ריבית בספטמבר ירדו מ-99.9% ל-92.6%. זה אולי נשמע כמו הבדל קטן, אבל בשווקים זה ההבדל בין שמפניה לבירה מהמכולת.
האגרות צללו, התשואות זינקו, והדולר מתחזק כמו ספורטאי על סטרואידים. התשואה על האג"ח ל-10 שנים קפצה ל-4.29% מספר שגרם למשקעי מניות הצמיחה להתפלל לאלוהי הטכנולוגיה.
הרוטציה הגדולה כשהכסף החכם נע
אבל כאן מגיע הטוויסט בזמן שכולם בכו על האינפלציה, הכסף החכם עשה את המהלך שלו. אמזון זינקה ב-2.86%, מטא ואלפבית טיפסו בעדינות, והמגה-קאפס הוכיחו שוב למה הם המגה קאפס.
ה-Vanguard Mega Cap Growth ETF עלה ב-0.3% בזמן שהראסל 2000 צנח ב-1.2%. זה כמו לראות את הפילים רוקדים בלט בזמן שהעכברים נופלים מהבמה מפחד וחוסר זיהוי העדינות של חוכמת הפיל.
"השוק יכול להישאר לא רציונלי יותר זמן ממה שאתה יכול להישאר סולבנטי (נזיל)", אמר קיינס, אבל אתמול השוק היה דווקא מאוד רציונלי הוא פשוט ראה מה שרוב הסוחרים הקטנים פספסו.
המסר הנסתר
הנתון המעניין? בקשות האבטלה הראשוניות ירדו ב-3,000 ל-224,000. זה אומר שהכלכלה עדיין חזקה, השוק עדיין בועט, ומי שמחכה לקריסה הגדולה כנראה יחכה עוד הרבה זמן.
סקטור הפיננסים עלה ב-0.6%, התקשורת ב-0.4%, והבריאות ב-0.5%. הסקטורים החלשים? נדל"ן, חומרי גלם ואנרגיה בדיוק אלה שהאופטימיים המתוסכלים אוהבים לקנות בגלל ש"הם זולים".
חברים, זול זה לא תמיד טוב. לפעמים זול זה פשוט... זול.
הלקח להמשך, איך לרקוד בלט עם הפילים
אז מה הלקח מאתמול? פשוט מאוד, תפסיקו לנסות להיות חכמים יותר מהשוק. תפסיקו לחפש את המניה הבאה שתעשה X10. תתחילו להבין לאן זורם הכסף הגדול.
המוסדיים לא קונים סיפורים, הם קונים מספרים. הם לא מתרגשים מכותרות, הם מתרגשים מתזרים מזומנים. הם לא מחפשים את המחט בערימת השחת, הם קונים את כל השדה.
אתמול היה יום שבו השוק הראה את פרצופו האמיתי לא אכפת לו מהחלומות שלכם, מהתקוות שלכם או מהאנליזות הטכניות המפוארות שלכם. אכפת לו רק מדבר אחד = כסף, ולאן הוא זורם.
תזכרו בשוק הזה, או שאתם רוקדים עם הפילים, או שאתם העכברים הנופלים מהבמה. הבחירה שלכם.
ובחזרה לחלום שלי מאתמול בלילה. אולי המסר הוא: בשוק, כמו בשחמט נגד עצמך, אתה גם המנצח וגם המפסיד ועדיין נדמה לך מעצם זה ששחקת שאתה המנצח.
הניצחון האמיתי הוא כשאתה מפסיק להילחם בעצמך ומתחיל לשחק עם החוקים של המשחק. והחוקים פשוטים: תמיד תלך עם כיוון זרימת הכסף הגדול, תמיד.
שבת שלום,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 14.8.25החדק היומי, ה🐘וסוף בסקירה יומית
השודד, 14 אוגוסט 2025
🐘 השודד המתעורר: יום של רווח נקי
אתמול בדרך הביתה נתקעתי ליד פנצ'ריה. הבחור שתיקן לי את הגלגל היה בן 60, ידיים שחורות מהשמן, ומבט של מי שראה הכל. בזמן שהוא סובב את המברגה, הוא אמר לי: "תראה, יש אנשים שרוצים לבלות וגם להרוויח כסף מהבלוי. אבל הבלוי והרווח זה לא אותו הדבר".
הוא סיים, נתן לי את הקבלה, ואמר: "הכסף הטוב בא ממקום אחד, מהסבלנות לעשות את מה שצריך כשצריך".
נסעתי הביתה וחשבתי אולי איש פנצ'ריה הוא שליח של ההשגחה הפרטים לשלוח לי מסר, אולי הבין משהו שאנחנו הסוחרים לא מבינים אחרי שנים.
🐘 המוח שלא ישן
כל השבוע הזה אנחנו רואים את אותו הדבר, כולם מחכים שהפד יוריד ריבית. אתמול השוק המשיך לטפס וכל המדדים הגדולים זינקו לשיאים חדשים. זה כמו לראות את השכן שמשקה את הגינה שלו כל יום לפני הגשם, אתה יודע שמחר יהיה ירוק.
(סנופי עלה ב-0.32% ל-6,466, נאסד"ק ב-0.14% ל-21,711, ודאו ג'ונס קפץ חזק עם 1.04% ל-44,922.)
למי שעדיין לא הבין הכסף הזה לא מגיע מהאוויר, הוא מגיע מהפחד מהאינפלציה שנגמרה ומשר האוצר שהפך לשר התקווה.
בסוף היום, מה שמשתלם זה לא הניתוח, זה להבין את התנועה. אתמול היה יום של רווח מתבקש, פשוט מי שהיה בפנים נהנה, מי שחיכה בצד עדיין מחכה. זה המסחר לא מה שאתה חושב שיקרה, אלא מה שקורה עכשיו.
הסוד הוא להיות בפנים כשאתה חסר סיכון ואז למקסם את התוצאה, המיקסום מאפשר לך להשתחרר מהתלות בתזמון.
🐘 המשחק של הגדולים והקטנים
החברות הגדולות הפכו כמו תחנת רדיו שמנגנת אותו שיר כל הזמן. אתמול אפל קפצה עם הכותרת על רובוטים ובינה מלאכותית, עלתה ב-1.78%, אבל מיקרוסופט ואנבידיה ירדו. זה מה שקורה כשהמחשבים מחליטים מי מנצח ומי מפסיד בגלל כותרת בבלומברג. כאילו אפל מחר בבוקר תוציא רובוט שיעשה לך קפה ויספר לך על מזג האוויר.
הסיפור האמיתי? ראסל 2000 המשיך לעוף, עם 2% אתמול ו-4.9% השבוע. זה אומר שהכסף הגדול סוף סוף זז לחברות הקטנות-בינוניות שהיו נשכחות עד עכשיו. כמו שג'סי ליברמור אמר פעם: "הבורסה לא מתעניינת בדעה שלך, רק בכסף שלך". כסף זז לכיוון ברור מהענקים לקטנים.
עוד דבר מעניין: מגזר הצרכנות הלא חיונית עלתה 1.3%. למה? חברות הבנייה זינקו כי ריבית נמוכה = אנשים יכולים לקנות בתים. זה לא מדע, זה פשוט כמו שמיים כחולים. קרן של בניית בתים עלתה 4.5%. פשוט, יעיל, וצפוי.
🐘 החשיבות של הזמן הנכון
יש סוחרים שיסחרו עשרים שנה ועדיין לא יבינו את הכלל הזה: האסטרטגיה קובעת את הכיוון, הזמן קובע את המגזר שמכתיב את הכיוון. אתמול מעצם כך שהחזקת במגמה רק כי זה "בטוח", הפסדת. אם היית בחברות קטנות כי "זה מסוכן" הרווחת. השוק אוהב ללמד אותנו שיש לו הגיון משל עצמו.
הבליש איי.פי.או? סיפור מדהים של חמדנות בזמן אמת. חברת קריפטו שמוכרת 30 מיליון מניות ב-37 דולר, ומיד ביום הראשון זינקה ל-90 דולר, סיימה ב-68. עלייה של 84% ביום ראשון. זה לא מסחר, זה הגרלה עם עמלות. מי שנכנס בפתיחה שילם כמעט פי 2.5 מהמחיר הרשמי, וכנראה עדיין יצא עם רווח.
אבל רגע, מה זה אומר על המסחר? זה אומר שהמשחק השתנה, והכסף הפרטי מוכן לשלם כל מחיר על התקווה הבאה. זה סימן לבועה או סימן לביטחון? אולי שניהם.
🐘 מה אתה עושה עם זה?
ראשית, תפסיק לחפש נחמה בניתוחים של אחרים. כל אחד יספר לך סיפור אחר על למה הכל עלה, למה זה יעלה עוד, או למה זה ייפול מחר. האמת? אף אחד לא יודע. מה שכן יודעים המקצוענים זה לקרוא את שפת הגוף של השוק.
השבוע אנחנו רואים מעבר ברור מהחברות הענק לקטנות. זה לא אירוע של יום בודד, זה קרה בשלושה ימים ברציפות. המגמה הזו היא עובדתית. אם אתה חכם, תפסיק לחפש עוד אישורים ותתחיל לזוז עם המגמה.
שנית, שים לב לחברות הצרכנות. אם הריבית יורדת, הבנייה, רכב, וכל מה שקשור לקניות גדולות - יעוף. זה לא חידוש, זה מחזור כלכלי בסיסי. רק שהפעם זה מגיע אחרי שנתיים של ריבית גבוהה שפגעה בכל התחום הזה.
שלישית, תיזהר מההתלהבות. אפל עם הרובוטים? יפה, אבל בעוד שנתיים זה יהיה מוצר. עד אז יש עוד מאה כותרות ועוד מאה התלהבויות. אל תקנה סיפור, קנה תנועה ככל שתתפתח.
בסוף היום, המסחר הוא משחק פשוט שאנשים מסבכים. מצא כיוון, עקוב אחריו, ואל תיתן לרגשות שלך להפריע לכסף שלך. השוק נותן פרסים למי שמבין אותו ולא למי שרוצה לשנות אותו.
ואיש הפנצ'ריה? הוא הבין שמסחר זה בדיוק כמו תיקון גלגל. צריך לעשות את מה שצריך כשצריך. לא מה שרוצים כשרוצים. (אני יודע שהכתיבה שלי מסובכת לפעמים כמו שרה שרה שיר שמח, אבל כקורא ותיק אתה בטח כבר מבין אותי).
הסבלנות לחכות למגמה הנכונה, היכולת לבצע בזמן הנכון, והחוכמה להבין שרווח אמיתי לא בא מהתלהבות אלא מעבודת מיקסום. יוצאים ממה שנגמר, ממקסמים את מה שנמשך.
לכל מי שלא עלה ורוצה היום לעלות תזכרו שזה היום התשיעי הרצוף של העליות.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 13.8.25החדק היומי, ה🐘וסוף בסקירה יומית
שוקו ולחמנייה, 13 אוגוסט 2025
בוקר טוב סוחרים
אני מסתכל על המסך הירוק הזה וצוחק. אתם יודעים למה? כי אתמול השוק התנהג כמו חבורה של ילדים שגילו שוקו. לא שוקו מיוחד, כן? סתם שוקו רגיל, מהסוג ששותים כל יום בקייטנה עכשיו בקיץ (או לפחות כך אני זוכר מהקייטנות בילדות). כולנו התלהבנו כאילו זה הדבר הכי טעים בעולם.
אתם, הסוחרים שחושבים יותר מדי, בטח מרגישים דפוקים. אתם מנסים להבין את ההיגיון, לנתח, לחשב. ואז בא השוק, רואה מספר שכולם ציפו שיגיע, ופשוט טס למעלה בלי שום סיבה אמיתית. זה הרגע שאתה מבין שהבאת למבחן מחשבון מדעי, אבל כולם פותרים את התרגילים עם האצבעות וחשבוניה ומקבלים 100.
🐘 למה זה נראה כמו סרט מטומטם?
השוק היה בלחץ אטומי. כולם פחדו מהמספרים של האינפלציה, היו בטוחים שהולכת להיות קטסטרופה. כל מיני פרשנים בטלוויזיה עשו פרצופים רציניים, דיברו על סוף העולם. זה היה כמו לחכות לתוצאות של בדיקה רפואית מפחידה.
ואז הגיעו התוצאות, והרופא אמר: "שמע, הכל בסדר, זה סתם צינון. בדיוק מה שחשבנו". והשוק? במקום להגיד "אוקיי, סבבה", הוא קפץ באוויר, צרח משמחה והתחיל לרוץ ברחובות כמו משוגע. הוא לא שמח כי החדשות היו טובות, הוא שמח כי הן לא היו גרועות. תבינו את ההבדל, זה כל הסיפור.
אתם מתוסכלים כי אתם מחפשים היגיון איפה שאין. אתם רגילים לחיי יום יום של סיבה ותוצאה, אבל בשוק יש רק פחד ורצון לעשות כסף מהר. זה הכל. אתם מנסים להבין את המכונה, בזמן שכולם פשוט לוחצים על הכפתור הירוק של הקנייה ומתפללים לטוב.
🐘 אז מה קרה בתכל'ס?
בואו נדבר מספרים, שורה תחתונה. המדד עלה ב-0.2%. הליבה עלה ב-0.3%. משעמם. כל כך צפוי שזה כואב. אבל השוק לקח את השעמום הזה והפך אותו לחגיגה הכי גדולה בעיר.
ה-S&P 500 והנאסד"ק שברו שיאים. לא סתם עלו קצת, שברו שיאים. פתאום כולם בטוחים במאה אחוז שהריבית הולכת לרדת. זה כבר לא ניחוש, זה כאילו נתנו להם הבטחה אישית.
והכי מצחיק? כולם באו לחגוג. לא רק הגדולים. גם המניות הקטנות, אלה שאף אחד לא סופר, קפצו ב-3%. חברות תעופה, שבבים, מה שאתה לא רוצה. כל השוק היה ירוק, כאילו מישהו שפך עליו דלי של צבע.
🐘 איך לא יוצאים מטומטמים מהסיפור הזה?
ופה אנחנו נכנסים. אנחנו לא מנסים לנחש מה יהיו החדשות. אנחנו מסתכלים על התגובה לחדשות. זה כל הקטע של וויקוף. התגובה המטורפת של אתמול ל"כלום" הזה, זה המידע האמיתי. זה מראה לנו שהשוק רק מחפש תירוץ לעלות.
תחשבו על זה כמו בוחן פתע. לא מעניין מה היו השאלות, מעניין מי קיבל 100 ומי נכשל. אתמול, כל הכיתה קיבלה 100, גם התלמידים הגרועים. זה "סימן של כוח". אבל אחרי מבחן קל, צריך לראות אם התלמידים האלה יודעים את החומר גם למבחן הבא, הקשה יותר.
תפקידנו הוא לא לרוץ עם כל העדר. תפקידנו הוא לעמוד בצד, לראות את העוצמה הזאת, ולחכות לראות אם היא אמיתית. אנחנו מחכים שהאבק ישקע, ואז אנחנו נכנסים. אנחנו לא רודפים וצדים, אנחנו מחגים ודגים.
🐘 ומה עכשיו?
היום, יום רביעי, זה המבחן האמיתי. אין חדשות, אין כלום שידחוף את השוק. ריק. עכשיו נראה אם השוק יכול להמשיך לעלות לבד, בלי עזרה.
אז תפסיקו לשאול "מה יהיה?". זה לא משנה. תשאלו "מה אני עושה אם השוק ממשיך לעלות?" ו"מה אני עושה אם הוא מתחיל להתקפל?". תהיה לכם תוכנית עבודה פשוטה. אל תהיו אלה שרואים את הרכבת נוסעת ורק אז מתחילים לרוץ אחריה.
תזכרו, בשוק ההון, עדיף למכור קצת מוקדם מדי מאשר קצת מאוחר מדי. זה יציל אתכם מהרבה כאבי ראש.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 12.8.25 - חג הפילהחדק היומי, ה🐘וסוף בסקירה יומית
החג ה🐘, 12 אוגוסט 2025
קהילה יקרה, בוקר טוב לכם.
היום, 12 באוגוסט, הוא יום הפיל הבינלאומי. זו לא סתם אנקדוטה, זו הזדמנות עבורנו להתבונן ביצור הזה ולהבין משהו עמוק על הזירה שבה אנחנו פועלים. הפיל, עם כל עוצמתו, הוא חיה של זיכרון, של דפוסים חברתיים ושל תנועה שנראית איטית, עד לרגע שבו הוא מחליט לדהור.
רבים מכם מכירים את "שיטת הפיל 3.3", תוכנית הליווי שלי, ושואלים למה פיל. כי השוק, חברים, הוא פיל; הוא זוכר כל רמת תמיכה, נע בכבדות של טרנדים ארוכי טווח ויכול למחוץ כל מי שיעמוד בדרכו. המטרה שלנו היא לא להילחם בו, אלא ללמוד את שפתו ולהבין מתי הוא עומד לפרוץ בריצה.
וזה בדיוק מה שהרגשנו אתמול על הבשר שלנו: לא סתם הססנות, אלא את הדממה המתוחה שלפני הקרב האמיתי.
🐘 למה? כי הרגשנו את זה ביחד
אתם מכירים את התחושה הזאת. השוק נפתח, הנאסד"ק מנסה לרוץ קדימה ושובר שיא, ולרגע אחד נדמה שהנה, מצאנו כיוון. אבל התנועה הזו הייתה חסרת נשמה, חלולה, כמו צעקה בחדר ריק.
הנסיגה שבאה אחר כך לא הייתה מפתיעה. היא הייתה תגובה אינסטינקטיבית של שוק שמבין שהוא עומד בפני אירוע גדול ומסוכן, ומעדיף לברוח למחסה. התסכול שחשנו לא נובע מחולשה סתמית, אלא מההבנה שהשוק כולו עומד על קצות האצבעות בפחד.
זו לא הייתה חולשה, זו הייתה דריכות. והסיבה לדריכות הזו מתנוססת בלוח השנה הכלכלי של היום.
הרגשות האלה לא צמחו בוואקום. הם היו תגובה ישירה ללוח זמנים מדויק וחסר רחמים.
🐘 מה? הנתונים מאחורי הרגש
השורה התחתונה של אתמול הייתה נסיגה: הנאסד"ק (-0.3%), ה-S&P 500 (-0.25%) והדאו (-0.45%) סיימו כולם באדום. אבל הסיפור האמיתי הוא לא המספרים של אתמול, אלא האירוע של היום. כל ההצגה של אתמול הייתה רק הפרומו.
הסיבה האמיתית והיחידה להתנהגות הזו היא נתון מדד המחירים לצרכן (CPI) שמתפרסם היום בשעה 15:30 שעון ישראל. זהו האירוע המרכזי של השבוע, אולי של החודש. זה הרגע שבו הפיל יחליט אם לשתות מהמים בשלווה, או להסתובב ולדהור לכיוון השני.
כל שאר החדשות - ההצהרות של הנגידה באומן, ה"מס" המוזר על השבבים של NVIDIA ו-AMD - היו לא יותר מרעשי רקע. השוק התעלם מהם לחלוטין, כי כל כולו היה ממוקד בדבר אחד בלבד: פצצת האינפלציה של היום.
אז איך מתרגמים את כל הדרמה הזו לתוכנית עבודה שפויה ולא למשחק הימורים?
🐘 איך? מה זה אומר למסחר שלנו?
הלקח הראשון, והכואב, מגיע מאתמול. לנסות לרדוף אחרי פריצת שיא ביום שלפני פרסום נתון CPI זה כמו לנסות לחצות כביש מהיר בעיניים עצומות. אתמול היה יום של התבוננות מהצד, לא של השתתפות.
הלקח השני, והחשוב יותר, נוגע להיום. היום מחולק לשני חלקים ברורים: הזמן שלפני 15:30, והזמן שאחרי. עד 15:30, השוק צפוי להיות "אזור מוות" - תנודתיות נמוכה, חוסר כיוון, ושקט מתוח.
העבודה שלנו היא לא לעשות כלום באזור הזה. שמרו על הכסף, שמרו על האנרגיה. בשעה 15:30, כשהנתון יתפרסם, אל תנסו לנחש אותו. תנו לשוק להגיב, תנו לכסף הגדול להראות את ידו, ורק אז אחרי שהאבק ישקע - חפשו הזדמנות להצטרף לתנועה האמיתית.
וזה מביא אותנו לשאלה הגדולה ביותר, שחורגת מהנתון של היום.
🐘 מה אם? להבין את הפיל, לא לנחש את דרכו
התפקיד שלנו כסוחרים הוא לא להיות כלכלנים שמנבאים את האינפלציה. התפקיד שלנו הוא להיות מומחים בקריאת התגובה של השוק לתוצאה של הנתונים. אנחנו מגיבים למציאות, לא מנסים להמציא אותה.
היום הפיל יקבל את החדשות שלו. אנחנו לא יודעים אם זה יגרום לו לרוץ קדימה בשמחה או אחורה בפאניקה. מה שאנחנו כן יודעים הוא שעלינו להיות מוכנים, עם תוכנית פעולה ברורה, כדי לרוץ יחד איתו ברגע שהוא יחליט על כיוון.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה שבועית 11.8.25 - אגרטל שבורהחדק היומי, ה🐘וסוף בסקירה שבועית
אגרטל שבור, 11 אוגוסט 2025
בוקר טוב לכם, 🐘לוסופים של מסחר.
נדבר תכלס, במה שאני קורא לו "אמת דוקרת". מבט על המספרים הירוקים מסוף השבוע והבטן, אותו חיישן ותיק שלא מאכזב, מתחילה לשדר אותות מצוקה שאי אפשר להתעלם מהם.
נכון, הנאסד"ק חגג שיא, ה-S&P ליטף אותו, והייתה באוויר תחושה של אופוריה. אבל משהו שם הרגיש פשוט לא מחובר, דיסוננטי. זה כמו לפגוש חבר שלא ראית שנים, הוא מחייך חיוך רחב, אבל העין שלך ננעצת בשן הרקובה שבחזית. אתה רואה את החיוך, אבל הראש צורח: "משהו עובר עליו"
התחושה הזאת, אותו תסכול אופטימי שכל סוחר מכיר, לא מגיעה סתם מקריזה של בוקר; תנו לו מקום של כבוד. השוק מספר סיפור אחד בכותרות הנוצצות, אבל מתחת לפני השטח, בסיפור הפנימי שלו, הנרטיב שונה לחלוטין.
הפער הזה, בין החזות המרשימה למציאות, נובע מההבנה שהשוק מצוי כרגע במבנה שברירי, ריכוזי, ובעיקר - חסר איזון באופן מסוכן.
🐘 לרדת במעלית, לעלות במדרגות
עזבו לרגע את הפרשנים תביטו בגרף נקי שצרפתי. העיניים לא משקרות.
ראינו את השוק מקבל כאפה רצינית וצולל למטה תוך יומיים בודדים, כשהמוכרים נכנסים באגרסיביות חסרת רחמים ומפילים הכל.
אבל מה קרה אחר כך? כדי לטפס חזרה, השוק היה זקוק לשבוע שלם. שבוע שלם של גרירת רגליים, של עליות אנמיות, של מאמץ אדיר, וגם אז - הוא בקושי חזר לנקודת השיא.
זה מתנהג בדיוק כמו אגרטל יקר שנפל מהשידה. הוא מתנפץ לרסיסים בשנייה אחת. אבל אז, נדרש שבוע שלם עם דבק שלוש שניות, פינצטה וים של סבלנות כדי לנסות להדביק חתיכה לחתיכה. ו
בסוף, מה אתה מקבל? אגרטל סדוק, לא יציב, שמחזיק את עצמו בקושי.
ואתה מנחם את עצמך בסיפור "שאין שלם כמו לב שבור", או במקרה שלנו, אגרטל שבור.
כל דפיקה קטנה על השולחן, כל משב רוח, והוא יכול להתפרק לך שוב בידיים.
זהו חוסר האיזון הקלאסי, סימן החולשה המובהק ביותר שיש: המוכרים נכנסים עם פטיש 5 קילו, והקונים חוזרים עם פטיש צעצוע. אם ההתאוששות הזאת כל כך חלשה ושברירית, נשאלת השאלה מי בכלל טורח להחזיק את הדבק?
🐘 איך שבע מניות מסתירות שוק שלם ומדמם
כאן האשליה הופכת לברורה באופן מכאיב. מי שסחב את כל השוק על גבו בשבוע האחרון הם לא אלפי המניות שחזרו לחיים. זו הייתה הצגה של שבעה שחקנים בלבד, "7 המופלאות". כל העלייה המקרטעת הזאת נשענת כמעט בלעדית על הגב הרחב של אפל (שזינקה ב-13% מטורפים בשבוע!), אנבידיה, גוגל ושאר מגה קאפ.
הנתונים לא משקרים. בזמן שה-S&P 500 הרגיל, שנותן משקל מוגזם לגדולות, עלה יפה, מדד S&P 500 Equal Weight (שנותן משקל שווה לכל מניה) בקושי זז. המשמעות פשוטה: רוב מוחלט של המניות במדד, אותם 493 חיילים פשוטים, עדיין שוכבים "פצועים" בבוץ.
רק 7 גנרלים דהרו קדימה וצבעו את המדד בירוק. זה לא מבנה של שוק בריא ואורגני, אלא של מטופל במצב קריטי שמחובר למכונת הנשמה של כמה חברות בודדות. וכאילו התמונה הפנימית לא מורכבת מספיק, הקוסמים בוושינגטון משנים את כללי המשחק מאחורי הקלעים.
🐘 הקוסמים בוושינגטון
בזמן שהשוק שיחק אותה "עסקים כרגיל", צצו לפתע לחישות על מגעים בין ארה"ב לרוסיה לגבי סיום המלחמה באוקראינה, ואף על פסגה אפשרית בין טראמפ לפוטין.
אלה לא עוד כותרות, אלו רעידות אדמה גיאופוליטיות שיכולות לשנות את הנרטיב הכלכלי העולמי מהקצה אל הקצה. השוק, בינתיים, מתעלם, עסוק בלהסתנוור מהאייפון החדש.
תוסיפו לקלחת הזו את הדיווחים על שמות חדשים המועמדים לראשות הפד, וקיבלתם קוקטייל נפיץ של אי-ודאות.
אנחנו לא רק מנסים להבין את המהלך הבא של השוק, אנחנו אפילו לא יודעים מי יקבע את הכללים בעוד כמה חודשים. התעלמות של השוק מסיכונים כאלה היא בדרך כלל סימן לאופוריה מסוכנת. אז מה לעזאזל אנחנו אמורים לעשות עם זה?
🐘 לא להיות הפראייר של השוק
התשובה פשוטה: מפסיקים לנסות לנחש לאן היונה של הקוסם תעוף, ומתחילים לבדוק את יציבות הבמה.
זה הזמן לחזור ליסודות: לממש קצת רווחים מהגדולות שדהרו קדימה, ולבדוק שהפקודות להגנה (סטופ-לוס) מהודקות למקומן. כמו שאמר פול תיאודור ג'ונס, "הכלל החשוב ביותר במסחר הוא לשחק הגנה מעולה, לא התקפה מעולה". כשהשוק מחלק מתנות בקלות כזאת, זה בדיוק הרגע לחשוב על ההגנה.
התפקיד שלנו הוא לא להיות יותר חכמים מהשוק; התפקיד שלנו הוא לא להיות הפראיירים שלו.
כשאתה רואה אגרטל מודבק עומד על קצה של שולחן רועד, אתה לא מהמר מתי הוא יפול - אתה דואג שהוא לא יפול עליך. כל התכנון ההגנתי הזה הוא לא תיאוריה. הוא עומד לקבל מבחן במציאות, וכנראה מהר מאוד.
🐘 מבחן הדבק
השבוע כולנו מחכים לנתון אחד שיכול להיות הדפיקה הקטנה שתפיל הכל או משב הרוח שיעניק לו יציבות: מדד המחירים לצרכן (CPI). זהו רגע האמת של האשליה. כאן נגלה אם הדבק באמת מחזיק.
אם האינפלציה תפתיע לטובה, האגרטל המודבק הזה יקבל פתאום ציפוי של פלדה נוצץ. השוק יקבל סיבה אמיתית לחגוג והאופטימיים ירגישו שהם צדקו.
אבל אם האינפלציה תהיה דביקה ועקשנית, זה יהיה הרגע שבו כל החלקים המודבקים יתחילו להתפרק. הנרטיב יתהפך, והקונים של השפל יקבלו שיעור כואב על ההבדל בין אומץ לטיפשות.
אל תהיו מהמרים. תהיו סוחרים. תגיעו מוכנים לשני התרחישים. הניצחון האמיתי במשחק הזה הוא לא לנחש נכון, אלא לשרוד כדי לסחור ביום המחרת, לא משנה מה יקרה.
שבוע טוב,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 8.8.25 - חיפוש כיווןהחדק היומי, ה🐘וסוף בסקירה יומית
חיפוש כיוון, 8 אוגוסט 2025
🐘 בגדול
השוק פתח את היום עם חיוך, נזכר שהבטחות לצ'יפים תוצרת בית זה סקסי, ורץ לבחון תקרות. אך מהר מאוד הוא נזכר שהוא עדיין שוק ולא אפליקציית מדיטציה, הוריד את הראש וחזר לקרקע. מי שמסתכל רק על הכותרות מפספס את העיקר.
וזה בדיוק העניין: לא היו פה דרמות של סרט אקשן, אלא תנועה שמלמדת על מצבם התודעתי של המשקיעים. הם מחפשים ודאות במקום שבו אין. זו הסיבה שאני אומר לתלמידים שלי כבר שנים: הבעיה היא לא בגרף, היא בקורא. אתמול, הקורא היה מלא תקווה, ואז נבהל מההשתקפות של עצמו.
🐘 מה היה לנו פה
נתחיל עם המספרים היבשים. מדד הדאו ג'ונס ירד ב-0.51% ל-43,968, הנאסד"ק עלה ב-0.35% ל-21,241, וה-S&P 500 נסוג ב-0.08% ל-6,340.
אז מה הניע את הגל החיובי בפתיחה? סקטור השבבים. ההכרזה על פטורים ממכס של 100% לחברות שמתחייבות לייצור מקומי הזניקה את מניות הסמיקונדקטור ואת מדד פילדלפיה (SOX). המומנטום הזה אף הביא את NVIDIA לשיא תוך-יומי חדש, לפני שאיבדה גובה ונסוגה.
במקביל, אפל החזיקה מעמד יפה בזכות ניהול נרטיב יח"צ חכם של "השקעה מקומית". מהלך זה עזר לסקטור הטכנולוגיה כולו להישאר ירוק בסגירה, בזמן ששאר השוק התעייף והחזיר את העליות.
בצד המאקרו, קיבלנו איתותים מעורבים. תביעות האבטלה הראשוניות עלו ל-226 אלף, והתביעות המתמשכות קפצו לרמה הגבוהה מאז סוף 2021. המסר החשוב בין השורות הוא ששוק העבודה מתקרר לאט, אך לא מתרסק, מה שמשאיר לפד פתח לחתוך ריבית בלי להיראות חסר אחריות.
בגזרת הסחורות, הנפט (WTI) ירד לאזור 63.8 דולר לחבית, שפל של כמה שבועות. החשש המרכזי הוא שהמכסים הרחבים על שותפות סחר יפגעו בצמיחה הגלובלית ובביקוש. אם חיפשתם שובר מצב רוח לסקטור האנרגיה, זה היה הוא.
ובזירת הפד, צוירו שני קווי עלילה. דליפה לתקשורת מיצבה את כריס וולר כמועמד המוביל של צוות טראמפ ליו"ר הפד הבא, ובמקביל טראמפ הודיע על מינוי זמני של סטיבן מירן לדירקטוריון. התרגום לשפת השוק: השיח נע לכיוון מדיניות "פרו-צמיחה" ורגישה יותר לשוק, בהתאם לנתונים.
לבסוף, בקצה השני של הסקאלה, מגזר הבריאות חטף. מניית אלי לילי (Eli Lilly) נפלה בחדות לאחר שתוצאות התרופה שלה להרזיה הראו ירידה של 12.4% במשקל - נתון שפיגר אחרי המתחרה, נובו נורדיסק. השוק לא אוהב "כמעט", בטח כשהסטנדרט כבר הוצב גבוה.
🐘 איך אני רואה את זה
אם אתה רודף אחרי סיפור במקום לבדוק את העובדות, אתה קונה כותרות ומוכר את בהירות המחשבה. המבנה אתמול היה ברור: פתיחה חיובית על בסיס נרטיב פוליטי-תעשייתי, ולאחריה מעבר לשיקולים הכבדים של מאקרו ותשואות. מי שקפץ פנימה אחרי הפתיחה, מצא את עצמו שואל איפה הרצפה.
מנקודת מבט של סווינג, אני מכבד את התנודתיות אך לא מתאהב בה. סקטורים דפנסיביים נתנו סימן חיים, וזהו רמז למצב רוח שמחפש מחסה. הטכנולוגיה החזיקה מעמד בזכות הנרטיב המקומי, אך אם הפד יוריד ריבית, הכסף יחפש "מציאות" גם במקומות אחרים. זה הזמן לעדכן רשימות מעקב עם מניות בעלות חוזק יחסי גבוה.
בזירת התוך-יומי (Day Trading), הנקודה היא משמעת. יום כזה עליך לצייר שתי מפות: בבוקר, נטייה ל-Breakout ״פגום״ שמאבד קיטור (ביקוש) ואחר הצהריים, הזדמנויות Mean Reversion סביב רמות מפתח. אם אתה לא יודע להחליף דיסקט בין שני המצבים, אתה מאבד כסף בגלל עקשנות. כפי שאמר ג'סי ליברמור: "לא הספקולציות הרגו אותי, אלא חוסר היכולת לשנות את דעתי".
🐘 מבט קדימה
בואו נערוך ניסוי מחשבתי: נניח שוולר בדרך לראשות הפד, האבטלה ממשיכה לטפס לאט, והנפט נשאר מתחת ל-65 דולר. תרחיש כזה מוריד לחץ אינפלציוני ופותח חלון להורדת ריבית כבר בספטמבר.
בתרגום מעשי, זה אומר סלקטיביות אגרסיבית. המשמעות היא לא לרדוף אחרי המדד, אלא ללכת אחרי מניות ספציפיות שמספרות סיפור של ביקוש אמיתי. זה הזמן לאתר את המקומות שבהם הסיכון כבר מתומחר, כאילו העתיד מושלם.
ומה אם המכסים יישארו והרעש הגיאו-פוליטי יגבר? אז נקבל תנודתיות שמזמינה סוחרים להמר על כותרות. כאן נכנס היתרון של מי שמכיר את "שיטת איש העסקים" מבפנים. לא כי השיטה מנבאת את העתיד, אלא כי היא בנויה לסנן רעשים ולאתר את הכסף החכם.
לסיכום, לקראת השבוע הבא הכינו שני תרחישים:
המשך רוטציה זהירה לדפנסיביים, כשהטכנולוגיה שומרת על גובה אך מפסיקה להוביל לבדה.
הפתעה חיובית בנתונים או איתות ברור מהבית הלבן, שישלחו את המדדים לבדוק שוב את התקרה.
בשני המקרים, הכלל זהה: אפשר לשוק להוכיח, ורק אז פעל. אנחנו לא מכתיבים לו, אנחנו מאזינים לו. כשאתה יודע להקשיב, ההזדמנויות צועקות.
🐘 מילה על משמעת וסיכום
אתמול היה שיעור אלגנטי בלהישאר שיטתי. מי שנכנס עם תוכנית יצא עם תוצאה; מי שנכנס עם ציפייה יצא עם תירוץ. תזכרו את זה ביום שני בבוקר: השוק לא חייב לכם כלום, אתם חייבים לעצמכם בהירות.
השורה התחתונה שלי להיום: השוק במצב "חיפוש עוגן". מכסים בכותרות, פד ברקע, נפט חלש ובריאות חבוטה. אני מחזיק את המפה קרוב, מעדכן רשימות חוזק יחסי, ומאפשר למחיר לספר את הסיפור. מי שלא מבין למה זה חשוב, כנראה עדיין מנהל מסחר כמו ויכוח בפייסבוק. זה מבדר, אבל לרוב זה לא מכניס כסף.
שבת שלום,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 7.08.25 - שחקנים ראשייםהחדק היומי, ה🐘וסוף בסקירה יומית
שחקנים ראשים, 7 אוגוסט 2025
בוקר טוב חברים,
הסתכלתם על המספרים הירוקים אתמול וחייכתם את אותו חיוך עקום? אני יודע שכן. הרגשתם את הדיסוננס הקוגניטיבי הזה, את הפער בין הכותרת הזוהרת "הנאסד"ק מזנק ב-1.2%!" לבין תחושת הבטן שאומרת שמשהו פה לא לגמרי ישר. אתם לא משוגעים, אתם פשוט שמים לב לפרטים.
זו התחושה שחווה מהנדס בניין שמסתכל על גורד שחקים שנבנה ביום אחד. מבחוץ הוא נראה מבריק ומרשים, אבל המהנדס לא יכול שלא לתהות לגבי איכות הבטון, חוזק הברזל, והאם כל הסיפור הזה לא יקרוס ברוח הראשונה. אתמול, וול סטריט מציגה לנו בדיוק גורד שחקים כזה: נוצץ למראית עין, אך רעוע ביסודותיו.
האשליה הזאת היא המלכודת המסוכנת ביותר לסוחר האופטימי. אתה רואה את החזית היפה, אתה שומע את הבטחות הקבלן, והמוח שלך צורח "הבניין מתהווה, אני חייב לקנות דירה!". אבל כשאתה נכנס פנימה, אתה עלול לגלות שקנית דירה עם קירות גבס במגדל שעשוי מקלקר.
בואו נעיף מבט מאחורי הפיגומים ונראה מה באמת החזיק את המבנה המפואר הזה אתמול.
🐘 צבא של גנרלים ללא חיילים
הסיפור של אתמול הוא סיפור על קומץ גנרלים שיצאו לקרב לבדם, בזמן שרוב הצבא נשאר בבסיס מצחצח מגפיים. המדדים הגדולים, אלו שכולם מצטטים, נראו כמו צבא מנצח, אבל זו הייתה אשליה אופטית שנוצרה כולה על ידי המשקל הכבד של אותם גנרלים.
אפל (AAPL) ירתה את יריית הפתיחה עם זינוק של מעל 5%, בעקבות קוקטייל של יח"צ ופוליטיקה. אמזון (AMZN) דהרה קדימה עם 4%, טסלה (TSLA) הוסיפה כ-3.6%, ואפילו וולמארט (WMT) ומקדונלד'ס (MCD) הראו סימני חיים. חמש-שש מניות סחבו על גבן שוק שלם.
אבל זאת בדיוק הנקודה. אם נסתכל על מדד ה-S&P 500 המשוקלל לפי משקל שווה (Equal Weight) - זה שמודד את בריאותו של החייל הפשוט ולא רק את תהילת הגנרל נגלה שהוא סיים את היום בירידה. בממוצע, החייל האמריקאי הפשוט בצבא ה-S&P 500 חטף אתמול נתז בכתף. המדד הכללי עלה רק כי המשקל העצום של הגנרלים גרר אותו למעלה בצווארון.
זה לא סימן של עוצמה, זה סימן של חולשה מוסווית. זה כמו לראות רץ מרתון שובר שיא עולם ואז לגלות שהוא עשה את כל הדרך על קורקינט חשמלי.
כדי להבין איך התרמית הזאת עובדת, צריך להפסיק לחשוב על השוק כעל שדה קרב אמיתי ולהתחיל לראות אותו כהפקה הוליוודית יקרה.
🐘 ברוכים הבאים לאולפני וול סטריט
דמיינו את השוק של אתמול כתפאורה של סרט אקשן עתיר תקציב. מניות המגה-קאפ הן הכוכבים הגדולים ה"טאלנטים". יש להם את הטריילרים הכי גדולים, את החוזים הכי שמנים, והמצלמה תמיד עליהם. שאר אלפי המניות הן הניצבים. הן שם כדי למלא את הרקע, לשלם להן שכר מינימום, והן תמיד יהיו מחוץ לפוקוס.
המדדים, ה-S&P 500 והנאסד"ק, הם הפוסטר של הסרט. על הפוסטר תמיד יופיעו רק פניהם של הכוכבים הראשיים. אף אחד לא שם על הפוסטר את הניצב מספר 47, גם אם הוא נתן את הופעת חייו. אתמול, הכוכבים נתנו הופעה, והפוסטרים נראו נהדר. אבל הסרט עצמו? רובו היה משעמם ובחלק מהסצנות הניצבים אפילו נפצעו.
"האיש המורכב" של וויקוף הוא הבמאי הציני של הסרט הזה. הוא יודע שהתסריט חלש והעלילה צפויה, אבל הוא גם יודע שאם הוא יפוצץ כמה מכוניות בתחילת הסרט (יקפיץ את אפל וטסלה), הקהל יקנה כרטיסים. הוא יוצר אשליה של אקשן כדי למכור לכם את הסרט, לא כדי לספר סיפור טוב.
ומה קרה ברקע בזמן שהכוכבים הצטלמו לקלוז-אפים? סקטור השבבים (AMD, CRUS) חטף מכות. דיסני (DIS) ואמג'ן (AMGN), כוכבי משנה חשובים, ננטשו על ידי המשקיעים למרות שהביאו מספרים לא רעים בכלל. זהו שוק של במאי קפריזי, שמוכן לפטר שחקן טוב כי הוא לא אהב את הגוון של החולצה שלו.
אז איפה זה משאיר אתכם, המפיקים העצמאיים שמנסים להתפרנס בעיר הזאת, מלאת האשליות?
🐘 התסריט שלכם, לא שלהם
הפיתוי הגדול הוא לנסות ולהידחף לסט הצילומים של הכוכבים. זה מרגיש כמו הדבר הבטוח לעשות. אבל כמו שאמר פעם ברנרד ברוך "הטעות העיקרית של הסוחר הממוצע היא הרצון לקנות בזול ולמכור ביוקר. מה שהוא צריך לעשות זה לקנות ביוקר ולמכור עוד יותר ביוקר." הבעיה היא, שכשאתה מגיע לקנות את המניה של הכוכב, אתה לרוב האחרון בתור, רגע לפני שהבמאי צועק "קאט!".
ההזדמנות האמיתית שלכם אינה נמצאת במרדף אחרי הכוכבים, אלא בהבנת הדינמיקה של ההפקה כולה. התפקיד שלכם הוא לא להיות ניצב בסרט של מישהו אחר, אלא להיות הסקאוט שמחפש את הלוקיישן הבא, את הכישרון הבא שאיש עוד לא גילה.
הפער הזה, בין הגנרלים הנוצצים לחיילים המאובקים, הוא לב הסיפור. הוא הפלונטר בעלילה. יש רק שני פתרונות אפשריים לתסריט הזה: או שהניצבים יקבלו סוף סוף שורות משלהם והראלי יהפוך לאמיתי, רחב ובריא, או שהכוכבים יגלו שהם לבד על הסט, וההפקה כולה תקרוס תחת משקלה.
ועם כל זאת, ולמרות הניתוח הציני, אסור לשכוח שלפעמים, לגדולה יש כוח משלה. לגנרלים האלה יש את היכולת, ולו לזמן מה, לסחוב את כל השוק צפונה בכוח הזרוע. הצטרפותם של החיילים, של המניות הקטנות והבינוניות, תהיה האישור שאנחנו מחפשים סימן להבנה רוחבית שהשוק אכן פניו מעלה. כל עוד זה לא קורה, התסריט שתיארנו נשאר על השולחן.
העבודה שלכם היא לקרוא את התסריט, לא רק להסתכל על הפוסטר. תפסיקו להתלהב מהפיצוצים ותתחילו לשים לב לדיאלוגים השקטים ברקע. שם נמצאת העלילה האמיתית. שם נמצאת ההזדמנות.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
הכותב אינו יועץ השקעות, הסקירה הינה לצורכי לימוד בלבד ואין האמור בסקירה להוות המלצה או אי המלצה לביצוע או אי ביצוע קניה או מכירה של ניירות ערך ואינה מהווה ייעוץ השקעות, רוח הסקירה, אופי התוכן והכותרות נועדו אך ורק לצורכי יצירת עניין ובידור לקוראים.
סקירה יומית 06.08.25 - סופלההחדק היומי, ה🐘וסוף בסקירה יומית
סופלה, 6 אוגוסט 2025
בוקר אור. אני מתאר לעצמי שחלקכם מרגישים כמו איזה שף קונדיטור מדופלם שעבד לילה שלם על סופלה שוקולד מושלם. השקעתם את מיטב החומרים, דייקתם בטמפרטורה, הקצפתם את החלבונים למרקם של ענן וראיתם אותו תופח בתנור לגבהים שמימיים, ממש כמו הראלי שחטפנו שלשום. ואז, ברגע שפתחתם את הדלת התנור, כל המבנה המפואר הזה פשוט... צנח חזרה למציאות.
התחושה הזאת, התחושה של אוויר חם שבורח מבלון, היא בדיוק התחושה שהשוק הגיש לנו אתמול על מגש של כסף. אחרי ה"ניעור" שדיברנו עליו, ציפינו לבחינה, למבחן אופי שיאשר את הכוונות. במקום זה, קיבלנו מבחן עם תשובות מעורפלות, כזה שהמורה מחזיר עם סימן שאלה אדום גדול ליד הציון. זה מתסכל, אני יודע. זה מרגיש כמו ריקוד טנגו עם שותף שהחליט באמצע שהוא בעצם רוצה לרקוד וואלס.
אז בואו נפרק את הסופלה המאכזב הזה ונראה מה לעזאזל היה בו.
🐘 סטגפלציה? מישהו הזמין מנה כפולה של כאב ראש?
ה-S&P 500 השיל כחצי אחוז והנאסד"ק, ילד הפלא הטכנולוגי שלנו, ירד קצת יותר. על פניו, לא סוף העולם. אבל הסיפור, כמו תמיד, נמצא מתחת לשטיח. הנתון המרכזי שחנק את האוויר היה מדד ה- לשירותים, שהראה שהמנוע הכלכלי הגדול של אמריקה כמעט ונכבה, כשהוא מגרד בקושי את קו ה-50.1.
בתוך הנתון הזה הסתתרו שני נחשים: רכיב התעסוקה הצביע על התכווצות, כלומר פחות אנשים עובדים, ובמקביל, רכיב המחירים הראה עלייה. קוראים לזה בשפה המכובסת "חששות סטגפלציה", ובשפת הרחוב? זה כמו לגלות שהחילוף חומרים שלך החליט לצאת לפנסיה מוקדמת, ובאותו זמן פיתחת אלרגיה קשה לכל מה שהוא לא קייל אורגני במחיר מופקע של חנות טבע. אתה גם משמין וגם מתרושש. חגיגה.
🐘 הגנרלים נסוגים, החיילים מסתערים
אבל השוק, בהיותו אותו יצור בלתי צפוי שאנחנו אוהבים לשנוא, לא נתן לנו סיפור קוהרנטי. בזמן שענקיות הטק והמגה-קאפס קיבלו קצת סחרחורת, מניות הסמול-קאפס, אלו מהראסל 2000, דווקא המשיכו לדהור קדימה כאילו לא שמעו את החדשות הרעות. זה כמו שבמלחמה, הגנרלים מורים על נסיגה טקטית בזמן שחיילי החי"ר מסתערים על הגבעה בכל הכוח. מישהו כאן לא קיבל את את השינוי.
בתוך הביצה הזאת, ראינו גם כמה פנינים בודדות כמו פלנטיר (PLTR), שזינקה בכמעט 8% אחרי דוחות מרשימים, הוכחה ניצחת שתמיד יש מישהו שמצליח למכור מים במדבר. במקביל, השוק כולו עוצר את נשימתו לקראת הדוחות של דיסני (DIS) היום אחרי המסחר, שיספקו הצצה למצב רוחו של הצרכן האמריקאי, ושל אנבידיה (NVDA) בשבוע הבא, אירוע שיכול להצית או לכבות את כל סקטור השבבים.
🐘 איך מפסיקים לנסות להבין את המשוגע?
אז איך, ריבונו של עולם, אנחנו אמורים לפעול בתוך בית המשוגעים הזה? איך אנחנו אמורים לסחור כשהשוק מתנהג כמו נער מתבגר בהתקף הורמונלי? התשובה, חברים יקרים, היא שאנחנו לא מנסים להבין את ההיגיון שלו. אנחנו מפסיקים לנסות. במקום זאת, אנחנו מתבוננים בו כמו חוקר פלילי מנוסה שבוחן חשוד בחדר חקירות.
ה"ניעור" של שלשום היה שאלה. הירידות המתונות של אתמול לא היו תשובה, אלא עוד שאלה. ה"איש המורכב" של וויקוף, אותו כוח בלתי נראה שמניע את השוק, לא מנסה לבלבל אותנו; הוא בודק אותנו. הוא מפעיל לחץ קל (מכירות), ואז משחרר (עליות קטנות), ומסתכל בתגובה שלנו. הוא רוצה לראות איפה נמצא ההיצע, איפה מסתתרים המוכרים המפוחדים. הוא רוצה לראות אם יש ביקוש אמיתי במחירים האלה.
הפעולה שלנו בסיטואציה כזו היא לא לנחש את המהלך הבא של החוקר. הפעולה שלנו היא להפוך להיות הצופה השקט בפינה. אנחנו מתעדים. אנחנו מסתכלים על הווליום. האם הירידות לוו במחזור מסחר גבוה, שמעיד על לחץ מכירות אמיתי? או במחזור נמוך, שמעיד על אדישות? האם העליות הבודדות, כמו בראסל 2000, מגיעות עם דלק אמיתי או על אדי דלק אחרונים? התשובות לשאלות האלו שוות את עסקת הזהב הבאה שלך.
🐘 ההזדמנות מסתתרת בתוך הבלגן
וכאן מגיעה הנקודה האופטימית, עבור כל המתוסכלים שבינינו. התקופה הזו, התקופה האפורה, המבלבלת, ה"איזור" הזה שנבנה לנגד עינינו היא המקום שבו נולדות ההזדמנויות הגדולות ביותר. השוק כרגע הוא כמו אמן שמערבב צבעים על הפלטה שלו. זה נראה כמו בלגן חסר צורה, אבל מתוך הבלגן הזה עומדת להיווצר יצירת מופת, או לחילופין, קשקוש מוחלט. התפקיד שלנו הוא לא לצייר, אלא להתכונן, להיות “מגיב נכון” (תרתי משמע).
העבודה שלכם כרגע היא לא להיות צודקים לגבי כיוון השוק מחר בבוקר. העבודה שלכם היא לזהות את הסימנים המקדימים שמסגירים את כוונותיו של האמן. האם הוא אוסף יותר צבעים כהים או בהירים? האם תנועות המכחול שלו הופכות להיות חדות ונחושות יותר? ג'סי ליברמור לא אמר סתם ש"הכסף הגדול לא נעשה בקנייה או במכירה, אלא בישיבה". הוא התכוון לישיבה הזאת, הישיבה הפעילה, המתבוננת, המנתחת.
אז קחו נשימה עמוקה. הסופלה אולי צנח, אבל המטבח לא עלה באש. אנחנו פשוט נמצאים בשלב הכנת החומרים למהלך הבא. ומי שיהיה מוכן, מי שיעשה את שיעורי הבית שלו עכשיו, יהיה זה שידע בדיוק מתי להכניס את המנה הבאה לתנור ובדיוק מתי להוציא אותה החוצה, כשהיא מושלמת.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 5.8.25
החדק היומי, ה🐘וסוף בסקירה שבועית
נגני כינור, 5 אוגוסט 2025
בוקר טוב קהילה יקרה,
יצא לכם פעם לעצור ולהקשיב לנגן רחוב וירטואוז? הוא מפיק מהכינור שלו מנגינה כל כך צלולה ויפה, שזה מרגיש כמעט אלוהי. אתה עומד שם מהופנט, וחושב לעצמך "זה נראה כל כך קל".
אבל אז, במבט מקרוב על האצבעות שלו, תראה את היבלות שהפכו להיות עור קשוח ואת המתח הטבעי של המיתרים. רואים את אלפי השעות של אימון מדמם שהושקעו כדי לייצר את אותה "פשטות" מושלמת.
אתמול, השוק היה ממש כמו אותו נגן כינור. הוא ניגן לנו סונטה מופלאה של עליות, אך כמו בכל יצירה טובה, חשוב להקשיב גם לתווים שלא נוגנו.
הפשטות המפתה של הירוק
הכל נראה כל כך קל, כל כך נכון וכל כך ברור. מדד ה-S&P 500 זינק בכמעט 1.5%, הנאסד"ק הוסיף קרוב ל-2%, והכל נצבע בירוק בוהק.
התחושה באוויר הייתה של הקלה, אופוריה, של "סוף סוף השוק חוזר לעצמו". אבל כפילוסוף של המסחר, כשאני רואה פשטות כזאת, אני לא שולף את הארנק; אני שולף זכוכית מגדלת.
אנטומיה של אופוריה
על פניו, התזמורת ניגנה בהרמוניה מושלמת. ראינו את המניות הגדולות, ה"גנרלים" של השוק, צועדות בחזית ומובילות את ההסתערות. שמות כמו אנבידיה, גוגל ומטא דהרו קדימה ומשכו אחריהן את כל הסקטור הטכנולוגי.
זה לא היה רק מופע של הגדולים. המומנטום היה רחב, עם יחס של 5 עולות על כל יורדת ב-NYSE.
הדלק שהניע את המנוע הזה היה ברור: הסיפור שהשוק מספר לעצמו. השוק מתמחר כעת בסבירות של מעל 85% הורדת ריבית בספטמבר. זו פסיכולוגיה של המון במיטבה ביטחון עצמי קולקטיבי שמצליח, לפעמים, לכופף את המציאות.
אבל כמו בכל סיפור טוב, תמיד יש ניואנסים מתחת לפני השטח. בזמן שסקטור הטכנולוגיה חגג, סקטור האנרגיה נשאר בודד בצד. הפער הזה הוא הרמז הראשון לכך שהסיפור לא כל כך פשוט כמו שהוא נראה.
לחשוב כמו מקצוען, לא כמו הקהל
ימים כאלה הם המסוכנים ביותר, לא ימי הירידות, אלא דווקא ימי האופוריה. הפיתוי הוא להכתיר את מהלך העליות של אתמול כ"סימן של עוצמה", הוכחה שהקונים חזרו ובגדול.
אך כפי שהעיר בצדק אחד הסוחרים בקהילה, כל מהלך חזק אחרי ירידה חייב לעורר חשד. האם זו באמת יוזמה של קונים, או אולי רק "פעולת בלימה" רגע שבו המוכרים האחרונים נבלעו על ידי שחקנים גדולים?
במילים פשוטות, האם זו תחילתה של תנועה אמיתית למעלה, או רק ניעור מתוחכם שנועד ללכוד את המתלהבים? התשובה, כמו תמיד, אינה במחיר, אלא באופן שבו השוק יתנהג אחרי המהלך הזה.
הסוחר החובב קופץ פנימה. הסוחר המקצוען מהנהן בהערכה ומחכה למבחן: נסיגה קטנה ושקטה שתוכיח שהמוכרים באמת נעלמו ושהעוצמה הזאת היא בת-קיימא.
המבחן של המציאות: נתוני המאקרו נכנסים לתמונה
המבחן הראשון לאופוריה של אתמול יגיע כבר היום. התזמורת אולי ניגנה יפה, אבל עכשיו מגיע המבקר הראשי. היום יפורסם מדד מנהלי הרכש במגזר השירותים (ISM Services PMI), שהוא כמו בדיקת דם לכלכלה.
תוסיפו לזה דוחות רווח של ענקיות כמו קטרפילר (CAT) ו-AMD, וקיבלתם יום שיכול בקלות להפוך את הסונטה של אתמול לקקופוניה צורמת. זהו הרגע שבו הסיפור פוגש את המציאות, וזה בדיוק המקום שבו אנחנו צריכים להיות הכי דרוכים.
האמנות של להישאר שפוי באופוריה
אז תהנו מהירוק, אבל אל תשתכרו מהאופוריה. זה הזמן שבו תוכנית המסחר שלנו חשובה יותר מתמיד. זה הזמן להתנגד לדחף לרדוף אחרי מניות שכבר המריאו, ובמקום זאת לסרוק בסבלנות אחר ההזדמנויות הבאות.
כפי שאמר פול טיודור ג'ונס "הפסדים הכי גדולים שלי תמיד הגיעו אחרי תקופה של רווחים גדולים, כי אז הביטחון העצמי שלי היה בשיא והצניעות בשפל".
המבחן האמיתי של סוחר אינו ביכולת שלו לשרוד ימים אדומים, אלא ביכולת שלו לשמור על הראש במקום בימים ירוקים. האתגר הוא להישאר פילוסוף כשהשמש זורחת והסירנות שרות.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
ה SPY במדד רחבשבוע טוב
המדד נראה שהגיע שוב (לפי התעלה) ל POC שלה , כפי שהיה בפעמים הקודמות.
נראה שכרגע אין לקונים למשוך מעלה ויש סבירות לירידה לאזורי הביקוש הקודמים ששם שוב ייבחנו יחסי הכוחות.
ניתן לראות כי ווליום הירידות היה יחסית גדול וחריג , אך לאופטימים ניתן להראות כי גם במקרים קודמים המדד חזר לעליות בזמן קצר יחסית.
בשורות טובות
סקירה שבועית 4.8.25החדק היומי, ה🐘וסוף בסקירה שבועית
טרמפולינה, 4 אוגוסט 2025
מבט על המסך מולי ואני חש שהשבוע הזה לא היה עוד שבוע שגרתי של תנודות במחירים. זה הרגיש יותר כמו שיחה מורכבת עם חבר קרוב שאתה מעריך, אבל פתאום הוא חושף לך צד שלא הכרת, צד ציני ומצליף בלי רחמים או חשבון. שבוע שבו המציאות התפוצצה בפרצוף של האופטימיות, והשאירה אחריה סימני הרזיה (לפעמים הכתיבה שלי מצחיקה את עצמי).
התבוננות על המפה היומית לא משאירה מקום לספק. ה-Gap Down המבהיק מול העיניים, כמו טלאי שחור על שמלה לבנה, לא נותן מנוח. מבחינתי, זה סימן כניסה למוד דובי, וכל עוד הוא לא נסגר, אני על עוצר קניות חדש לתיק ורק ממקסם את הפוזיציות הקיימות. וזה, חברים, לא עניין של דעה. זה עניין של משמעת.
אתם, הסוחרים האופטימיים המתוסכלים, מכירים את התחושה הזאת היטב. אתם באים בבוקר עם תוכנית מסודרת, עם אסטרטגיה מחושבת, ומוצאים את עצמכם בסופו של יום מגרדים את הראש בתהייה מה לעזאזל היה כאן - איך עפתי בסטופ. השבוע האחרון הרגיש כמו פרויקט שכונתי במוסך שהרחיק לכת, שבו במקום להרכיב מכונית משופצרת, קיבלנו גלגלים של טרקטור ומנוע של קטנוע. הדברים לא התחברו בדיוק כמו שחשבנו.
🐘 כשמלחמת סחר פוגשת דוח תעסוקה מדשדש
בואו נדבר תכל'ס, בלי בולשיט. כשהנשיא חתם על הצו שהקפיץ את המכסים על חצי עולם - ברזיל, קנדה, הודו, טייוואן - וקבע 40% על כל מה שמריח כמו "ייבוא עוקף", זה הרגיש כאילו מישהו פתח את תיבת פנדורה הכלכלית. פתאום, שרשראות האספקה העולמיות, שחשבנו שהן בלתי שבירות, התחילו להשמיע קולות חריקה.
זה לא היה רק מהלך פוליטי; זה היה מהלך אסטרטגי, ששינה את כללי המשחק באמצע החיים. ומי שחושב שה"אונשורינג" (החזרת המפעלים הביתה) יעבוד מהר כמו אפקט דומינו, גילה שזה יותר דומה לבניית פירמידה במדבר, אבן אחר אבן.
ואז הגיע דאבל-פאנץ': דוח התעסוקה לחודש יולי. 73 אלף משרות, זה הכל? כאילו, מה נסגר? זה לא רק המספר הקטן, אלא התיקונים ההזויים של חודשים קודמים - פתאום נעלמו להן כמעט 300 אלף משרות מהאוויר.
זה לא סתם "חולשה", זה ריח של קיפאון, של האטה. זה כמו לגלות שקבוצת הכדורגל שלך, שחשבת שהיא בדרך לאליפות, בעצם משחקת ברמה של ליגה למקומות עבודה. וכשנשיא מדינה מפטר את נציב הלשכה לסטטיסטיקה ברשת חברתית כי "הנתונים לא מסתדרים לו", אתם יודעים שהעסק הופך לסרט קומדיה שחורה.
🐘 האם הפד יציל את המצב? השוק מצביע על "כן"
ובתוך כל הבלגן הזה, הגיעה הישועה מכיוון לא צפוי או אולי צפוי מדי? הציפיות להורדת ריבית בספטמבר זינקו לשמיים. אם לפני שבוע זה היה נשמע כמו בדיחה של סוחרים שיכורים, עכשיו זה נשמע כמו תפילה של חוזר בתשובה, מן תחינה להמשך דלק לעליות.
מיד שוק האג"ח הגיב בהתאם: תשואות ירדו, כאילו הנגיד כבר לחץ על כפתור "הורד ריבית". וברור למה. כשכלכלת עולם נראית כמו חפלה שלא נגמרת טוב והנתונים מצביעים על חולשה, הפד הוא השוטר היחיד ברחוב שיכול רגע לכוון את התנועה בהגיון כלשהו.
אבל האם זה מספיק? האם הורדת הריבית תפתור את הבעיות המבניות של שוק שבו מלחמת סחר משתוללת ומגזר הייצור מתכווץ? זה כמו לתת אקמול לחולה שהיה זקוק לניתוח. זה אולי יקל על הכאב, אבל זה לא יפתור את הבעיה.
ועם נגידת פד (אדריאנה קוגלר) שמתפטרת רגע לפני הסערה הגדולה במוד של "שלום ותודה על הדגים" (ביטוי שלום ״שלום ואל תבוא לי בחלום״), כעת הנשיא יכול למנות מישהו שיהיה "יס-מן" - הסיפור נהיה מסובך יותר. זו לא רק כלכלה, חברים, זו פוליטיקה, ובכלכלה, כמו בפוליטיקה, כשכולם מסכימים, זה הזמן לבדוק מה הולך מאחורי הקלעים.
🐘 ענקיות הייטק: כשאתה מנצח אבל מפסיד
ואז יש לנו את הסיפור של אפל (AAPL) ואמזון (AMZN). שתי מפלצות טק, ששוות יותר ממדינות שלמות, מדווחות על דוחות חזקים, רושמות רווחי עתק, ו... נופלות. פשוט נופלות. זה כמו שאתה הולך לראות מופע סטנד-אפ, הקומיקאי מצחיק בטירוף, הקהל צורח מצחוק, אבל בסוף המופע, הוא יורד מהבמה בבוז צורב.
אמזון, עם ה-AWS שלה (שירותי ענן למי ששואלי איתי מה זה?) המנוע של האינטרנט, הולכת ומתייבשת. התחזית לא עמדה בציפיות של ה"וול סטריט גורואים" וזה הספיק.
אפל, חובבת המכסים הידועה, אומנם רשמה דוחות טובים, אבל כבר מכינה את הקרקע לספיגה נוספת בגלל המכסים. הסוחרים האופטימיים התמימים שוב נתקלו במציאות: לפעמים, גם כשאתה מנצח בנקודות, אתה מפסיד את המשחק. זה לא רק מספרים, זו סנטימנט, וסנטימנט, חברים, זה מצרך נדיר בימים כאלה.
וזה מסביר למה המניות "ההגנתיות" - מוצרי צריכה, בריאות, תשתיות - פתאום נראו כמו נווה מדבר בלב סערה. כי כשכולם בורחים, מישהו חייב למצוא מחסה.
🐘 האופטימיות המתוסכלת: מה עושים עכשיו?
אז איפה זה משאיר אתכם, סוחרים אופטימיים שלי, אלה שמסרבים להרים ידיים גם כשהשוק נראה כמו מגרש גרוטאות? מה אני אגיד לכם, השבוע הזה היה שיעור מאלף. הוא לימד אותנו שוב, בפעם המיליון, שאין ארוחות חינם. שגם כשהכל נראה ורוד, תמיד יש איזה בור ניקוז שמחכה לבלוע את האופטימיות התמימה, לכן אני רוצה אתכם במוד של אופטימיות מתוחכמת.
השוק הזה מזכיר את ההתנהלות המאפיינת אספנים של יצירות אמנות יקרות. אתה מנסה לחסוך ולצבור את ההון הדרוש לרכישה גדולה, אך מדי פעם אתה נכנע לדחף של עסקאות מהירות וקניית יצירות קטנות יותר, שגורמות לך לשלם עמלות גבוהות ומרחיקות אותך מהיצירה הגדולה והיקרה. אתה מקווה להצליח, מאמין בשיטה שלך, אך במקביל מבין שהסיכויים מדי פעם עשויים להיות נגדך. לפעמים, כשכולם נוהרים לכיוון אחד, ייתכן שכדאי לעצור לרגע, לבחון את המצב ולשאול האם הדרך שבחרת היא הנכונה.
כמו שאמר פעם מרטי שוורץ, אחד הסוחרים ש"עשה את זה בגדול": "עשיתי את רוב כספי כשידעתי להיות עקשן במה שהאמנתי בו, גם כשזה לא היה פופולרי." אז גם אתם, אל תתנו לפאניקה לשטוף אתכם. תהיו עקשנים, תהיו מתוחכמים, ותזכרו שגם בשבוע כזה, יש הזדמנויות. צריך רק לדעת איפה לחפש, ובעיקר, איך לא לאבד את הראש.
🐘 מה צפוי לנו בשבוע הקרוב? חפשו את הרמזים
אז אחרי שעיכלנו את הירידות של השבוע שחלף, עכשיו הגיע הזמן להרים את הראש ולראות מה מחכה לנו מעבר לפינה. כי בשוק ההון, כמו בחיים, תמיד יש את ה"מחר", ותמיד יש את ה"מכאן והלאה".
בשבוע הקרוב, עינינו יהיו נשואות לכמה אירועים ונתונים מרכזיים:
* נשיאי הפדרל ריזרב מדברים: תהיו קשובים לכל מילה שתצא מפיהם של נשיאי הפד השונים. אחרי הנתונים המאכזבים בשבוע שעבר וקפיצת הציפיות להורדת ריבית, כל רמז, כל מילה, יכולה להזיז את השוק. הם כמו מגדת עתידות, רק עם יותר כוח. חפשו רמזים לגבי מדיניות הריבית, האם הם ירככו את העמדות, או שהם ינסו לצנן את הציפיות?
* דוחות כספיים נוספים: עונת הדוחות עדיין איתנו. יהיו לנו עוד כמה חברות גדולות שיפרסמו את המספרים שלהן. זכרו את אפל ואמזון: לא תמיד דוח טוב פירושו תגובה חיובית בשוק. חשוב להסתכל לא רק על מה שהיה, אלא בעיקר על התחזיות לעתיד כגון הרמזים לגבי ההשפעות של מכסים וההאטה הכלכלית.
* נתוני אינפלציה: נתוני האינפלציה שיפורסמו השבוע יהיו קריטיים. אם האינפלציה תמשיך לרדת, זה יחזק את הטיעון להורדת ריבית. אם היא תפתיע כלפי מעלה, זה יכול לסבך את התמונה עבור הפד וליצור תנודתיות בשוק. זה כמו לנסות לפענח כתב חידה עתיק - כל מספר חשוב.
* התפתחויות במלחמת הסחר: נמשיך לעקוב בדריכות אחרי כל התפתחות במלחמת הסחר בין ארה"ב לשותפותיה. האם יהיו דיבורים על הסלמה נוספת? האם נראה סימנים ראשונים של משא ומתן? כל ציוץ, כל הודעה, יכולה לשלוח גלי הלם דרך השווקים. זה כמו להחזיק נר דולק ברוח - כל משב אוויר יכול לשנות את הכיוון.
* נתונים כלכליים מאירופה וסין: לא לשכוח שאיננו לבד בעולם. נתונים כלכליים מאירופה או מסין יכולים להשפיע מאוד על השוק האמריקאי, במיוחד לאור החשש מהאטה גלובלית. שימו לב למדדי ייצור, נתוני צמיחה וכל מה שיכול להעיד על בריאות הכלכלות הללו.
השבוע הקרוב, חברים, הוא לא זמן למצמץ. הוא זמן לחדד את החושים, להישאר מעודכנים, ולזכור שגם בתוך הכאוס, יש סדר מסוים, ומי שידע למצוא אותו, ירוויח. תהיו חדים, תהיו סבלניים, ואל תשכחו את העקרונות שלכם.
שבוע טוב,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 1.08.25 - חודש (טוב) חדשהחדק היומי, ה🐘וסוף בסקירה שבועית
יחס בין היורדות והעולות, 1 אוגוסט 2025
בוקר טוב, קהילה יקרה שלי.
״אני רואה אותך הבוקר בדמיוני. קמת מוקדם, ניקית את מכונת האספרסו, השתמשת בפולים המיוחדים שאתה שומר בצד. דחסת את הקפה הטחון בדיוק במידה הנכונה, ובאופטימיות זהירה לחצת על הכפתור, מצפה לצליל המוכר של האספרסו המושלם. ובמקום זה, קיבלת רעש חלוש ומקרטע, קפה מימי ומאכזב טפטף אל הספל.״
כעת נחזור ליום האתמול
ישבתם אתמול מול המסכים, נכון? הרגשתם את זה. לרגע אחד, רק לרגע קטנטן, הרגשתם את האופוריה הזאת, את הדחף המרגש שעובר בעמוד השדרה כשנדמה שהכל מסתדר.
ואז, כמו בסוף של מתיחה גרועה, האור כבה והמוזיקה הפסיקה. נותרתם שם בחושך, מנסים להבין אם דמיינתם הכל.
התסכול הזה, התחושה שמישהו משחק לכם בראש, הוא האויב הגדול ביותר שלכם, הרבה יותר מכל נר אדום בגרף.
כדי להבין את גודל התסכול, בואו נפרק את אחיזת העיניים המבריקה שהשוק יצר אתמול.
אשליה אופטית ושמה 'שיא כל הזמנים'
היה לנו קרקס שלם אתמול. בחזית הבמה, שני כוכבים ענקיים - מיקרוסופט ומטא, נתנו שואו של פעם בחיים. הן הרימו את המדדים לשיאים היסטוריים חדשים באמצע היום.
זה היה הרגע הזה, אותו רגע של אופוריה. מיקרוסופט חצתה שווי של 4 טריליון דולר ומטא קפצה ב-11% כאילו אין מחר.
אפילו קיבלנו הנפקת בכורה מטורפת של FIGMA שזינקה ב-250%. זה היה המופע שנועד לסנוור את כולנו.
אבל היופי הזה היה רק חזית. מאחורי הקלעים, הסיפור היה שונה לחלוטין.
שני כוכבי קולנוע בסרט שנועד לכישלון
תחשבו על זה כמו הפקת סרט הוליוודי ענק. יש לכם שני כוכבי על, איי-ליסטרים, שנותנים את הופעת חייהם על המסך. אבל כל שאר הקאסט פשוט לא הופיע לעבודה.
הסרט אולי נראה נוצץ בטריילר בזכות שני השמות הגדולים, אבל הוא בעצם כישלון מהדהד.
רוצים מספר שיכניס אתכם לפרופורציה? בזמן שהכותרות הריעו לנאסד"ק, על כל מניה אחת שעשתה חיל ועלתה, כמעט 20 מניות אחרות צללו למטה. תקראו את זה שוב.
יחס העולות/יורדות בנאסד"ק היה 152 לעומת 2,959. זו לא חולשה, זו התרסקות שקטה במסווה של מסיבה.
סקטור השבבים, חדר המכונות של הטכנולוגיה, קיבל בעיטה כואבת. במקביל, סקטור הבריאות, הנדל"ן, החומרים והפיננסים, כולם ירדו.
זה לא שוק חזק. זה סרט גרוע עם שני שחקנים טובים.
ואם חשבתם שהטירוף נגמר עם צלצול הסגירה, טעיתם. ההצגה ממשיכה, גם כשהאורות כבים.
מה קורה כשהמסך יורד? הצצה למסחר המאוחר
ההצגה לא באמת נגמרת ב-23:00 שעוננו. במסחר המאוחר, כשהרעש נרגע, אפשר לפעמים לראות את הסנטימנט האמיתי. תנועת החוזים העתידיים היא כמו הביקורות הראשונות שמתפרסמות על הסרט.
היא יכולה לרמוז לנו אם האופוריה של הכוכבים מדבקת, או שהיא עומדת להתפוגג עם אור הבוקר. אתמול, התנודתיות הזאת המשיכה והשאירה סימן שאלה גדול.
כל הנתונים והדרמות האלה מביאים אותנו לשאלת השאלות.
אז איך לא קונים כרטיס לסרט גרוע?
התפקיד שלנו הוא לא להיות מעריצים שקונים כרטיס רק בגלל שני שמות על הפוסטר. התפקיד שלנו הוא להיות מבקרי קולנוע קשוחים. לקרוא את התסריט, לבדוק את שחקני המשנה, ולהבין אם ההפקה איכותית.
הנתונים הכלכליים היו כמו תסריט בינוני. לא מספיק גרועים כדי לזרוק לפח, ולא מספיק טובים כדי לזכות באוסקר. זהו מצב של פנטום שמייצר עייפות.
הריבית על האג"ח ל-10 שנים, ברומטר חשוב, נשארה יציבה. היא כאילו אומרת, "אני לא קונה את השטויות האלה".
כמאמר ג'סי ליברמור, "השוק אף פעם לא טועה - הדעות הן שלעיתים קרובות טועות". אל תתנו לפוסטר הנוצץ לבלבל אתכם ולגרום לכם להתעלם מהסרט הגרוע.
עם כל הידע הזה, אנחנו לא מנסים לנבא את העתיד, אלא להתכונן אליו.
מבט קדימה: לקראת המערכה הבאה
אז מה הלאה? האם הבמאי יצליח להציל את הסרט, או שהקהל יבין את הבלוף וינטוש את האולמות?
המשימה שלכם היא להפסיק להסתכל על הפוסטרים ולהתחיל לקרוא ביקורות. בדקו את רוחב השוק. ראו אם הכסף ממשיך לברוח מהסקטורים החלשים.
שימו עין על מדד הפחד (VIX), שעלה אתמול ב-8.6%. הוא מריח שההפקה הזאת בצרות.
האופטימיות שלכם היא נכס, אל תתנו לה להפוך לנטל. חשוב לתעל אותה לאמונה בתהליך שלכם. למקום של אמונה ביכולת שלכם לנתח ולהיות מפוקחים ומוכנים לפעול כשההזדמנות האמיתית תגיע.
לטכניים שבנינו, מזכיר לכם חודש חדש בפתח, עת להביט על הגרף החודשי. סיכום שלו מספר על הקושי שהיה לשוק בחודש האחרון להמשיך ולעלות ודאי בימים האחרונים של החודש. אומנם נחכה לחידוש התנועה העולה יומית כדי לחדש קניות אבל התמונה הכוללת עדין שוורית.
שבת שלום,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 31.7.25החדק היומי, ה🐘וסוף בסקירה יומית
מה קרה בפלופ אתמול?, 31 יולי 2025
טוב, סוחרים. יש ימים שבהם המסחר בשוק מרגיש כמו עבודה מדויקת, כמעט כירורגית. ויש ימים, כמו אתמול, שבהם זה מרגיש כמו לשבת בשולחן פוקר טקסס הולדם עם שחקנים שחצי מהם על ספידים והחצי השני על כדורי הרגעה, והדילר הוא פסיכופט עם חוש הומור מעוות. אתה חושב שקראת את השולחן, ואז הוא שולף קלף מהשרוול וצוחק לך בפנים.
המשחק התחיל רגוע. כולם חיכו. נתוני התמ"ג יצאו חזקים מהצפוי, 3%, ונתוני התעסוקה של ADP הראו שוק עבודה יציב. על פניו, קלפים טובים. יד מבטיחה. השוק עלה קלות, באדישות כמעט, כאילו אמר "כן, נחמד, אבל אנחנו יודעים מי באמת מנהל את המשחק פה". כולם חיכו לדילר הראשי, יו"ר הפד, ג'רום פאוול.
אבל כמו בכל משחק טוב, הסיפור האמיתי מתחיל כשהקלפים המכריעים נשלפים מהחפיסה.
הדילר הופך את השולחן
ואז הגיע הפלופ. הריבית נשארה במקומה, כצפוי. אבל אז ראינו משהו שלא ראינו מאז 1993, שני חברי פד, וולר ובוומן, הצביעו נגד ההחלטה ודרשו הורדת ריבית. זה כמו לראות שני שחקנים באותו שולחן מסמנים אחד לשני מתחת לאף של הדילר. פתאום, יש סדק בחזית האחידה. זה רגע שמכניס אי ודאות למשחק, ואי ודאות היא הדלק של התנודתיות.
אבל השיא עוד היה לפנינו. הדילר, מר פאוול, התיישב מול המיקרופונים למסיבת העיתונאים שלו. ושם, הוא פשוט הפך את השולחן. במקום לרמוז על הורדת ריבית קרובה, הוא דיבר על כך שהכלכלה חזקה, ששוק העבודה לא מראה סימני חולשה משמעותיים, ובעצם אמר לשוק, במילים שלו, "אל תצפו למתנות גדולות בזמן הקרוב". זו הייתה הסטירה.
באותו רגע, הסיכויים להורדת ריבית בספטמבר, שהיו 64.6% יום קודם לכן, התרסקו ל-48.1%. פחות מ-50%. השוק, מחזיק קלפים של "הורדת ריבית בקרוב", הבין שהוא מחזיק ביד חלשה. התוצאה הייתה גל מכירות אימפולסיבי שהפך את כל המדדים לאדום. ה-S&P 500, שבילה את רוב היום בירוק, צנח. זה היה הרגע שבו כל השחקנים החובבנים בשולחן נלחצו וזרקו את הקלפים שלהם בפאניקה.
אבל אם חשבתם שהדרמה נגמרה עם צלצול הפעמון, וסגירת יום המסחר אתם טועים. הקרב האמיתי רק התחיל.
הקרב אחרי הפעמון: הטיטאנים מראים את הקלפים
כמו בכל משחק פוקר טוב, הסוף הוא רק ההתחלה. לקראת סוף היום, ראינו את השחקנים הכבדים, ה'כסף החכם', מתחילים לעשות סדר. מניות הטכנולוגיה והתקשורת התאוששו קלות וסגרו בירוק חיוור, בעוד שסקטורים "אמיתיים" כמו חומרים, נדל"ן ואנרגיה חטפו בראש ונשארו למטה. השוק לא סיים בירידה דרמטית, הוא סיים בפיצול אישיות.
הדרמה האמיתית, חברים, התרחשה בכלל אחרי שהשוק נסגר. אחרי שהאורות כבו והמנקים נכנסו, שניים מהשחקנים הכי גדולים בשולחן, מטא (META) ומיקרוסופט (MSFT), היו צריכים להראות את הקלפים שלהם. וזה, זה כל הסיפור. מטא הגיעה לשלב ה'שואו-דאון' והטילה על השולחן 'רויאל פלאש'. דוחות מוחצים, הכנסות ורווחים מעל התחזיות, ותחזית אופטימית להמשך. המניה זינקה ב-8% במסחר המאוחר.
ואז הגיע תורה של מיקרוסופט. על פניו, יד טובה, 'פול האוס'. רווחים מעל הצפי. אבל אז כולם הסתכלו על הפרטים הקטנים וגילו שהצמיחה בעסקי הענן, הפרה החולבת של החברה, מאטה קצת יותר מהצפוי. בשוק של היום, "טוב אבל לא מושלם" זה כישלון. המניה ירדה ב-3% במסחר המאוחר. זו הייתה תזכורת כואבת שהציפיות נמצאות בשמיים.
אז מה אנחנו, הסוחרים מהשורה, אמורים לעשות עם כל הבלגן הזה?
איך מנצחים ביד כזאת? מפסיקים לשחק נגד הבית
התשובה היא להפסיק להסתכל על המשחק הראשי ולהתחיל להתמקד בקרבות הצדדיים. אנחנו לומדים שהשוק הכללי הוא הסחת דעת. הסיפור האמיתי הוא לא "האם השוק עולה או יורד", אלא "מי עולה ומי יורד, ובעיקר למה". אנחנו נמצאים בשוק של מניות, לא בשוק של מדדים. לנסות לסחור את ה-S&P 500 כגוף אחד כרגע, זה כמו לנסות לצוד להקת ציפורים עם חכה. את רק תחכה :) .
התפקיד שלנו כסוחרים עכשיו הוא להיות בררנים עד כאב. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לשחק בכל יד. אנחנו צריכים לחפש את המטא הבאה, את המניה שמראה חוזק יחסי מול השוק, כזו שהדוחות שלה מוכיחים שהסיפור שלה חזק יותר מהרעש הכללי. ובמקביל, אנחנו צריכים לזהות את המיקרוסופט של הרגע, בקיצור מניה חזקה, אבל עם מעט סדקים מתחת לפני השטח.
הכלים שלנו לא השתנו. ניתוח ווליום, כמו שאני מלמד יהפכו למכונת האמת שלכם והשימוש בה כעת, הוא קריטי עכשיו.
האם הזינוק של מטא לווה בווליום מפלצתי של קונים מוסדיים? האם הירידה של מיקרוסופט הגיעה על ווליום דליל של סוחרים עצבניים, או על ווליום כבד של מכירות אמיתיות?
אלו השאלות שיפרידו בין מי שירוויח מהתקופה הזו לבין מי שישחק ויצא מהמשחק. אל תהיו בצד הלא נכון של הסטטיסטיקה. תהיו השחקן הסבלני בשולחן, זה שמחכה ליד הנכונה, ולא התייר שמהמר על כל יד בתקווה לזכות בגדול בעלות החופשה.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 30.7.25
החדק היומי, ה🐘וסוף בסקירה שבועית
את מופתעים?, 30 יולי 2025
בוקר טוב לכל מי שהרגיש אתמול כמו דמות בסרט מתח, שיודעת שהרוצח נמצא בבית, אבל עדיין הולכת לבדוק מה זה הרעש הזה במרתף. בואו נודה על האמת, נכנסנו ליום המסחר הזה כמו שנכנסים לשדה מוקשים. בזהירות, צעד אחרי צעד. השוק היה מתוח כמו קפיץ, במצב של "קניות יתר" אחרי ריצה מרשימה, והשבוע שלפנינו עמוס פצצות מתקתקות: דוחות, נתוני מאקרו, דיבורים על מכסים.
כל בר דעת, כל סוחר עם גרם של ניסיון, ציפה לאחד משני דברים: או יום של דשדוש משמים, שבו השוק לוקח אוויר, או תיקון קטן ובריא שישחרר קצת לחץ מהסיר. ההפתעה האמיתית, אם כן, לא הייתה הירידות בתוך היום. ההפתעה האמיתית, זאת שגרמה גם לציניקנים כמוני להרים גבה, הייתה שהשוק בכלל טרח ליצור שיא חדש בפתיחה. זה היה מהלך של חוצפה טהורה.
אז מה לעזאזל קרה פה אתמול?
מה שראינו היה תרגיל עוקץ קלאסי, מהסוג שמלמדים בספרי המסחר הישנים. השוק פתח את היום, וכנגד כל היגיון, כנגד כל הציפיות הרציונליות, הוא נתן עוד פוש אחד קטן למעלה. ה-S&P 500 קבע שיא, הנאסד"ק הצטרף לחגיגה. זה היה הרגע הזה, הפיתוי האחרון. זה כמו שהדילר בקזינו נותן לך לזכות ביד הראשונה, רק כדי שתגדיל את ההימור ותפסיד את תקציב ההימורים שלך.
השיא הזה של הבוקר לא היה איתות של כוח; הוא היה מלכודת הדבש המושלמת. הוא נועד למשוך פנימה את אחרוני המאמינים, את האופטימיים חסרי התקנה, את אלו הסובלים מתסמונת ה-FOMO. הוא סיפק את הנזילות הדרושה עבור הידיים החזקות כדי למכור סחורה בשיא, רגע לפני שהם בעצמם לוחצים על כפתור ה"מכירה". ואז, כשהמלכודת הייתה מלאה, הדלת נטרקה.
הנפילה שבאה אחר כך לא הייתה הפתעה. היא הייתה התוצאה הבלתי נמנעת. היא הייתה הגרביטציה שמחזירה את הכדור לאדמה אחרי שזרקת אותו גבוה מדי. ההצגה האמיתית לא הייתה הנפילה, אלא האומץ והתחכום שנדרשו כדי לייצר את הפריצה המזויפת הזאת מלכתחילה, בסביבה כל כך עוינת.
השוק הוא לא קוסם, הוא מהנדס חברתי
תפסיקו לחשוב על השוק כעל ישות כלכלית טהורה. הוא מגרש משחקים פסיכולוגי, מעבדה ענקית לניסויים בהתנהגות המונים. אתמול, הניסוי היה פשוט: האם נוכל לגרום לאנשים לקנות בשיא כל הזמנים, ביום שבו כל הסימנים מורים על זהירות? התשובה, למרבה הצער, הייתה כן.
בזמן שההמון רדף אחרי השיא של אנבידיה, הכסף השקט והחכם כבר היה בדרך החוצה. הוא לא חיכה לאישור. הוא ראה את מצב קניות היתר, הוא ידע על הנתונים שבדרך, והוא פעל בהתאם. איך אנחנו יודעים? תסתכלו על המנצחים של היום: נדל"ן, תשתיות, מוצרי צריכה. אלו לא סקטורים של צמיחה והתלהבות. אלו סקטורים של פחד. זו הייתה הבריחה השקטה מהדלת האחורית, בזמן שכולם הסתכלו על הזיקוקים בדלת הקדמית.
הצניחה של מניות כמו UPS ו-UnitedHealth לא הייתה סתם "חדשות רעות". הן היו סיכות המציאות שפוצצו את בלון האופוריה. הן היו התזכורת הכואבת לכך שמאחורי הגרפים המהונדסים עומדת כלכלה אמיתית, והיא לא תמיד נראית מזהירה כמו השיא האחרון בנאסד"ק. כל המהלך הזה היה הנדסה חברתית מבריקה, שנועדה לנצל את החולשות האנושיות ביותר שלנו: חמדנות ופחד להחמיץ.
אז מה עושים? מפסיקים להיות חלק מהניסוי
הלקח של אתמול הוא לא רק "אל תרדוף אחרי השוק". הלקח עמוק יותר: למד לזהות את תנאי הפתיחה. כשאתה נכנס ליום מסחר והשוק כבר מתוח עד הקצה, כשלוח השנה הכלכלי נראה כמו שדה מוקשים, כל עלייה נוספת היא לא הזדמנות, היא חשודה. היא חשודה בניסיון לייצר "יציאת חירום" עבור המוסדיים.
במקום לשאול "האם השוק ימשיך לעלות?", תשאלו "בהתחשב בתנאים, האם העלייה הזאת מגובה?". במקום להתלהב משיא חדש, תשאלו "מי קונה פה, ומי מוכר?". התשובות לשאלות האלה יגידו לכם הרבה יותר ממה שהמחיר עצמו יגיד. הן ההבדל בין להיות הקהל המריע לבין להיות המבקר שמבין את המכניקה מאחורי הקלעים.
ג'ורג' סורוס, עוד אגדה, דיבר על רפלקסיביות - הרעיון שתפיסות המשתתפים משפיעות על המציאות, והמציאות בתורה משפיעה על התפיסות. אתמול ראינו את זה בלייב. התפיסה של "השוק חזק" יצרה שיא חדש, והשיא החדש הזה יצר את המציאות של מימוש רווחים אגרסיבי. אל תהיו שבויים בלולאה הזאת. תהיו אלה שמסתכלים עליה מבחוץ. לפנינו החלטת ריבית ונתוני תמ"ג. הבמה מוכנה לעוד הצגה. הפעם, בואו ננסה לא להיות הסטטיסטים.
היום שלפנינו
ואם חשבתם שההצגה אתמול הייתה שיא המתח, חכו ותראו מה מצפה לנו היום. היום זה היום שבו כל ההימורים מתנקזים, היום שבו הקלפים הגדולים באמת נשלפים על השולחן. בצהריים (שעוננו) נקבל את נתוני התמ"ג לרבעון השני, שיגלו לנו האם הכלכלה היא מכונית מרוץ דוהרת או קופסת שימורים חלודה שמנסה להתניע.
אבל זו רק הפתיחה. המנה העיקרית מגיעה בערב, בשעה 21:00, עם החלטת הריבית של הפד, ומיד אחריה מסיבת העיתונאים של היו"ר פאוול. כל מילה, כל פסיק, כל מצמוץ שלו ינותח עד דק בחיפוש אחר רמזים לעתיד. זה היום שבו השוק יכול לקבל את הדלק לפריצה אמיתית או את הפטיש בראש שישלח אותו לרצפה. תתכוננו לתנודתיות, כי היום, התירוצים נגמרים.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3