סקירה יומית 29.10.30 = עגלת סופר עם גלגל תקועזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
עגלת סופר עם גלגל תקוע 29 אוק' 2025
נכנסת פעם לקיוסק של אבי לקנות קולה. על המדף כתוב 6 שקלים. אתה מגיע לקופה ואבי אומר לך "זה 14 שקל".
"מה 14?" אתה שואל "כתוב 6."
"נכון" הוא עונה לך "6 שקל זה הקולה. אבל יש עוד 3 שקל 'מס מקרר' (קולה קרה), 2 שקל 'דמי פתיחת פקק' ועוד 3 שקל 'עמלת חיוך'. ביחד 14." אתה עומד שם מרגיש שדפקו אותך, אבל אתה צמא ואין לך איך להתווכח.
בקיצור הסיפור שהמצאתי הרגע :) ולמה אני מספר לך את זה עכשיו בוקר יום רביעי?
כי בדיוק ככה הרגיש שוק המניות אתמול. ואם אתה מרגיש מתוסכל, זה לא בגלל שאתה "פסימי". זה בגלל שאתה היחיד שמבין שדופקים אותך בקופה.
התלונה הגדולה: "זהר, למה אתה פסימי כשהשוק כל פעם ממשיך לשיא?"
בואו נדבר על זה רגע, בכנות ופתיחות. אני מקבל הודעות מאנשים שכועסים. "השוק עולה ואתה רק מחפש את השלילי!"
וואלה, כל מי שכותב לי את זה כנראה לא סוחר. הוא "משקיע" פאסיבי שקנה קרן סל לפני שנה והלך לישון. כי מי שבאמת יושב מול המסכים, מי שבאמת סוחר למחייתו...
הוא הרגיש אתמול (ולא רק) את התסכול הזה בעצמות.
אתה פותח את בלומברג ורואה "נאסד"ק בשיא כל הזמנים". אבל אז אתה מסתכל על התיק שלך והוא אדום. אתה מסתכל על רשימת המעקב שלך ו-80% מהמניות בו יורדות. אתה לא מבין. "איך זה יכול להיות? השוק עולה, ואני יורד?!"
🐘 האמת שמתחת למכסה המנוע: הפיצול
אז הנה האמת, חבר'ה, בצורה הכי פשוטה, אתמול לא היה "שוק". הייתה הופעה של כוכב רוק אחד, ענק, ששמו NVIDIA.
כל השאר היו רק ניצבים.
אנבידיה ערכה כנס, והמנכ"ל שלה זרק מספר: 500 מיליארד דולר בהזמנות. השוק שמע "500 מיליארד" וקיבל טירוף. המניה זינקה כמעט 5% וגררה אחריה את כל המדד.
היא אפילו משכה מניה מתה כמו נוקיה (NOK) לעלייה של 22%. למה? כי אנבידיה זרקה לה עצם של מיליארד דולר.
זה לא "שוק" זה "אפקט ההילה". זה כמו להיות חבר של מסי. פתאום כולם רוצים להיות גם חברים שלך. אבל... וזה 'אבל' ענק.
בזמן שהמסיבה הזאת התרחשה ב-VIP, מה קרה בשאר האולם? 8 מתוך 11 סקטורים ב-S&P 500 סיימו באדום.
נדל"ן (ARE) התרסק ב-19%. אנרגיה, תשתיות, צרכנות... כולם חטפו. מדד ה-Equal Weight (שנותן משקל שווה לכל המניות) צלל כמעט אחוז. הראסל 2000, שמייצג מניות "אמיתיות" ירד.
אז כן, השוק "עלה". אבל זה כמו להגיד שהממוצע בין פיל ונמלה היא "חיה בינונית".
🐘 אז מה הפיל-וסופיה אומר על זה?
כאן נכנסת "שיטת הפיל" שלנו. אנחנו לא סוחרים את הממוצע. אנחנו סוחרים את מה שקורה באמת. האמת היא, שמהפכת ה-AI לא משיטה את כל הסירות. היא גם לא צונאמי.
מהפכת ה-AI היא קרן לייזר ממוקדת.
היא הולכת לשרוף ולהשמיד סקטורים שלמים בלי למצמץ. במקומות המדויקים שהיא פוגעת בהם, היא יוצרת שווי עצום במהירות שאף פעם לא ראינו. התפקיד שלנו הוא לא לנסות לנחש לאן הלייזר ילך.
התפקיד שלנו הוא לראות לאן הוא מכוון עכשיו ולזוז בהתאם.
מי שניסה אתמול "לפזר סיכונים" וקנה "את כל השוק", פשוט דילל את הרווחים שלו עם זבל. מי שהבין שהכסף הגדול (הפילים) רודף אחרי אנבידיה, עשה כסף. מי שחשב ש"השוק עולה" וקנה מניית נדל"ן "כי היא זולה", נמחק.
התנודתיות הזאת תהרוג אתכם אם לא תבינו שיש שני שווקים שונים שפועלים במקביל.
🐘 היום שלפנינו: מבחן ריסוק
היום, יום רביעי, 29 באוקטובר, הוא לא יום למשחקים. אנחנו נקבל בערב את ההחלטה הכי חשובה בחודש: החלטת הריבית (FOMC).
כולם מצפים להורדה קטנה, אבל מה שמשנה זה לא ההחלטה, אלא מה פאוול יגיד במסיבת העיתונאים. כל מילה שלו תזיז את השוק.
וזה לא הכל. אחרי הסגירה, אנחנו מקבלים דוחות של עוד ענקיות טכנולוגיה.
היום זה יום מבחן: האם הפילים ימשיכו לדחוף את הלייזר של ה-AI, או שהם ינצלו את ההזדמנות לקחת רווחים ולזרוק את הסחורה על הקהל? ביום כזה, העבודה שלנו היא לא להיות גיבורים.
העבודה שלנו היא להיות צלפים. לחכות למטרה, לזהות את העקבות, ולירות רק כשאנחנו בטוחים.
🐘 מה עונים לאבי מהקיוסק?
אז בואו נחזור לקיוסק של אבי ול-14 שקל על קולה (כן אבי מהסיפור שהמצאתי בהתחלה). מה הפתרון? להתעצבן עליו? לצעוק שזה לא פייר?
לא. זה מה שחנונים עושים. הפתרון הוא פשוט להפסיק לקנות אצלו. הפתרון הוא ללכת לסופר הגדול, איפה שהמחיר על המדף הוא המחיר בקופה.
וזה, חברים, בדיוק מה שאנחנו עושים כאן.
אנחנו מפסיקים להקשיב ל"מחיר המדף" של ה-S&P 500. אנחנו הולכים ומחפשים את המחיר האמיתי של המניות בתוך התיק שלנו.
כי סוחר מרוויח לא כי "השוק עולה". סוחר מרוויח כי המניות שבתוך התיק שלו עולות. וברגע שאתה מבין את זה, אתה מפסיק להיות מתוסכל ואתה מתחיל להיות רווחי.
זה אולי לא "אופטימי" בעיני כולם, אבל זו האמת. ולדעת את האמת ולחיות אותה זה הדבר הכי אופטימי שיש בחיים ובמסחר.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
רעיונות מסחר
סקירה יומית 28.10.25זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
אתה קורא אותי, או שאתה קורא את עצמך? 28 אוק' 2025
קיבלתי השבוע כמה תגובות מרתקות. הראשונה בסגנון: "זהר, אתה נשמע קצת פסימי, אבל השוק בסוף טס למעלה".
השכבה השנייה של המגיבים הייתה : "נו, גם שעון מקולקל צודק פעמיים ביום". אני אוהב את התגובות האלה. באמת.
לא בגלל מה שהן אומרות עליי, אלא בגלל מה שהן חושפות משהו על המגיב עצמו.
כי תבינו, סקירה יומית היא לא תחזית. היא מראה. וכשאתה מסתכל במראה, אתה לא רואה את הזכוכית. אתה רואה את הפחדים שלך, את התקוות שלך, ואת מצב החשבון שלך.
אתה רואה את מה שהתודעה שלך רוצה לראות ואז כל אמירה אחרת רק מעצבנת את הקורא.
סוחר שמבוהל מירידות, שישב אתמול וראה את הצלילה של ה-SPY מתחת ל-509.30 וקיבל דפיקות לב, יקרא כל מילה של זהירות כנבואת זעם. הוא יחפש בטקסט שלי את האישור לפאניקה שכבר קיימת אצלו בבטן.
סוחר מתוסכל הוא לא קורא את מה שכתוב; הוא קורא את מה שהוא מרגיש. בעיקרי הסקירות שלי הן לא פיסביות או אופטימיות הם בעיקר מדברות על סלקטיביות השוק, על כך שהמובילות מעלות את המדד.
אבל היתר לא זז או יורד?! ואז רבים רואים את השוק עולה, אבל התיק שלהם לא זז, כך שעיקר הדברים שלי ברוב הסקירות שמות דגש על סלקטיביות במקום על רוחביות.
🐘 על שעונים מקולקלים ופילוסופיה בגרוש
בואו נדבר רגע על הדימוי הזה, "השעון המקולקל". המשפט הזה כל כך יפה, כי הוא חושף את מלכודת החשיבה של הסוחר המתוסכל.
מי שחושב במונחים של "שעון", חושב שהמסחר הוא לנחש את השעה. "למעלה" או "למטה". הוא רואה את השוק כקזינו בינארי, שחור או לבן. הוא לא מבין שהעבודה שלנו היא לא להיות שעון.
שעון אומר לך את השעה. שען שואל: "מי מזיז את המחוגים?"
אתם מבינים, שעון יכול להיות מקולקל ועדיין להיראות כאילו הוא עדיין בסדר ועובד. גלגל שיניים אחד (נניח, אנבידיה שעדיין בוערת, או קוואלקום שזינקה אתמול 11% על הכרזת AI) מסתובב במהירות מסחררת וגורמת למחוג הדקות לטוס.
אבל מאחורי לוח השעונים, עשרה גלגלי שיניים אחרים (נניח, מניות הפיננסים או הצריכה הבסיסית שלכם) חלודים, תקועים, ולא זזים לשום מקום.
האם השעון הזה "צודק"?
הוא "צודק" ככל שאתה מסתכל על מחוג הדקות (המדד). אבל רוב המנגנון שלו גמור. מי שחושב במונחים של "שעון מקולקל", מפספס את כל הפואנטה.
הוא מחפש תשובה פשוטה ("צודק" או "טועה") בעולם מורכב. הוא לא מבין שצריך להפסיק לנחש את העתיד, ולהתחיל לקרוא את ההווה.
🐘 הפער הגדול: למה התיק שלך לא זז כמו המדד
וכאן אנחנו מגיעים ללב התסכול שלכם, ללב הפער בין המציאות לתחושות. אם תקראו את הסקירות שלי אחורה, תגלו שאני אף פעם לא פסימי על השוק. אני פשוט... סלקטיבי.
יש פער עצום בין מה שהמדד מראה לבין מה שהחשבון שלכם מרגיש.
אתם מסתכלים על ה-S&P 500 שמתקן באלימות למעלה, וחושבים ש"השוק חזק". אבל זה לא "השוק". אלו 5-10 גנרלים מפוארים שאני מזכיר שדוהרים קדימה.
אלה הגנרלים שכולם מחכים לראות השבוע מיקרוסופט, גוגל, אמזון ואפל כולם מדווחים רווחים בימים הקרובים.
הם אלה שגרמו ל"ניעור" האלים של אתמול (במסחר התוך יומי), שבו הכסף הגדול היה חייב למקם את עצמו לפני הדוחות. הם שאבו את כל הסטופים שלכם מתחת ל-509.30 כדי שיהיה להם ממי לקנות בזול.
🐘 אבל מה אתם לא רואים?
שמאחורי הגבעה, 90% מהצבא, החיילים הפשוטים, המניות הקטנות והבינוניות בראסל 2000 מדמם על הרצפה. הם נשחטים בשקט, בזמן שהתרועות מופנות רק לגנרלים.
זו הסיבה שאתם פותחים את תיק ההשקעות ורואים דשדוש או הפסד, בזמן שהחדשות מריעות על "התאוששות מרשימה". הכסף הגדול לא קונה "את השוק".
הוא קונה 10 מניות ספציפיות, ומוכר את כל 490 האחרות.
🐘 זה לא שוק, זו בוררות
אתם חייבים להפנים: אנחנו בעיצומה של מהפכת ה-AI.
אנחנו גם בעיצומו של שבוע קריטי שכולל החלטת ריבית ביום רביעי, ודוחות של כל ענקיות הטק. השילוב הזה הוא חומר נפץ תודעתי.
הכסף הגדול יודע שכל עוד הפד מדבר על הורדת ריבית, הכסף ימשיך לזרום. אבל הוא לא זורם ל'שוק'. הוא זורם בבררנות כירורגית לסיפורי ה-AI.
הוא יקפיץ את שווי השוק לרמות שלא דמיינו, אבל הוא לא יעשה את זה בצורה לינארית או רוחבית.
היא תהפוך כמה סירות גומי ליאכטות-על (כמו NVDA, QCOM), והיא תטביע את רוב הסירות האחרות. הפילים מנהלים "בוררות". הם קונים את היהלומים וזורקים עליכם את הפחם.
התפקיד של הניתוח שלי הוא לא להגיד לכם אם השוק "יעלה" או "ירד". זה ניתוח של חובבנים.
התפקיד שלי הוא להראות לכם איפה הכסף החכם מתרכז (כמו בקנייה האגרסיבית אתמול מתחת ל-509), ואיפה הוא בורח.
לזהות צבירה (Accumulation) של הכסף החכם במניות ספציפיות, ולזהות פיזור (Distribution) באחרות.
זה כל הסיפור של וויקוף.
🐘 אז... אני אופטימי או פסימי?
אם אחרי כל זה אתם עדיין שואלים אותי אם אני "אופטימי" או "פסימי", אתם שואלים את השאלה הלא נכונה.
זה כמו לשאול רופא מנתח אם הוא אופטימי לפני ניתוח לב פתוח. הוא לא אופטימי ולא פסימי. הוא ממוקד. זו התקופה שבה אנחנו חיים. זו לא עת לאופטימיות עיוורת, וזו בטח לא עת לפסימיות משתקת.
זו עת לסלקטיביות כירורגית.
🐘 הפסיקו לחפש "שעון" שיגיד לכם את השעה.
תתחילו להבין איך המנגנון עובד, מי מזיז את המחוגים של מיקרוסופט, ומי מרוקן את הסוללה של שאר הצבא. מי שמחפש שעון, תמיד ימצא אחד מקולקל. מי שיבין את התנהגות המכלולים, ידע לנצל את תנועת המחוגים.
סוחר חכם די לו להביט במבט החום של השוק מאתמול כדי להבין את הסלקטיביות
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה שבועית 27.10.25 - ארמון של חול...טירת החול 27 אוק' 2025 - סקירת שוק שבועית
לבת שלי היה שלב כזה, שהיא הייתה אוהבת מאוד לשחק עם "חול קינטי". אתם מכירים את הדבר הזה? זה חומר מוזר. הוא נראה כמו חול רטוב, הוא מרגיש כמו בצק קר, והוא דביק רק לעצמו.
זה חומר מוזר כי הוא מאפשר לך לבנות מגדלים וטירות שנראים יציבים לחלוטין. היא בנתה פעם מגדל גבוה, עם צריחים, יצירת מופת. הוא עמד שם על השולחן, נראה מוצק כמו אבן. ואז, היא נתנה לו דחיפה קטנה.
לא מכה. דחיפה.
בזווית... לא נכונה.
כל המגדל לא התרסק ברעש. הוא פשוט... נמס. כל הצורה המורכבת שלו איבדה את האחיזה הפנימית שלה בבת אחת, והוא קרס חזרה לערימה אפורה ודביקה של חול.
אני מסתכל על ה-S&P 500 בשיא חדש של 6791 ביום שישי. אני רואה את הנאסד"ק מרחף מעל 23,200. אני רואה טירה מדהימה מחול קינטי. וכל מה שאני חושב עליו זה, "מי הולך לתת לזה את הדחיפה הקטנה הראשונה?".
🐘 למה כולם חוגגים?
אני יושב מול המסך, רואה את הירוק הבוהק הזה, ואני מרגיש את התסכול. "זהר" המוח שלי לוחש בתוכי "מה מפריע לך? למה זה מרגיש לך... שברירי?".
כי הפסקתי לחשוב פשוט, ברמת כותרת או ציוץ של משהו שחוגג לרגע את העליות בשוק.
כל מי שחי בכותרות אכן ראה סיבה למסיבה לעליות. מסכים ביום שישי קיבלנו שני "טריגרים" מושלמים, שני סוגים של דלק זול שהוזרמו למערכת.
הסוג הראשון:
הדלק המוניטרי. מדד המחירים לצרכן (CPI) יצא "קריר". 0.3% במקום 0.4%.
"נהדר! האינפלציה יורדת!". טעות.
חשיבה של סוחר מתחיל היא: "יש! הכלכלה נחלשת! הפד יוריד ריבית!".
אבל האמת השוק כבר לא חוגג עוצמה להיפך הוא חוגג חולשה. הוא מתמחר במלואו הורדת ריבית ביום רביעי הקרוב (29.10), ועוד אחת כנראה בדצמבר.
הסוג השני:
הדלק הגיאופוליטי.
בסופ"ש האחרון, במלזיה, נסגרה "המתווה״. האיומים על מכסים של 100% מ-1 בנובמבר? הם ירדו מהשולחן. האיום הסיני על "מתכות נדירות"? גם הוא נדחה.
חשיבה של סוחר מתחיל, "הוסרה אי-הוודאות! מלחמת הסחר נגמרת!". אז יש לנו כסף זול בדרך + שלום עולמי. השוק חייב לטוס, לא ככה?
זו בדיוק הטירה היפהפייה שבנתה הבת שלי. זה האפקט המרשים שכולם מצלמים ומדברים עליו.
🐘 אם כך, איפה המשמעות האמיתית?
כאן אתה, כסוחר מתוסכל שרוצה להגיע לניתוח שיפוטי נכון (לוויקוף אמיתי), צריך להתחיל לחשוב עמוק יותר. מה המשמעות של שני הטריגרים האלה באמת? מה הכוח הטקטוני, לא האפקט?
אפרק לך זאת כדי שיהיה יותר קל להבין את מה שאני מנסה לומר.
משמעות 1:
השוק מכור לחסדי הפד. הוא כבר לא מסוגל לעמוד על הרגליים של עצמו. הוא צריך את ההבטחה לעוד כסף זול כדי להמשיך לטפס.
זו לא כלכלה חזקה. זו כלכלה שמקבלת הנשמה מלאכותית, והשוק מריע כי מכונת ההנשמה שודרגה.
זה אומר שהשוק פגיע באופן קיצוני לכל מילה של פאוול ביום רביעי. אם הוא רק ירמוז שהם "עדיין מודאגים" מהאינפלציה… אם הוא רק ישנה מילה אחת בתסריט שהשוק כתב לו... הדחיפה הקטנה מגיעה.
משמעות 2:
הסרת האיום הסיני היא לא "חדשות טובות". זה "הסרה של חדשות רעות". זה שני דברים שונים לחלוטין, ואנשים מבלבלים ביניהם כל הזמן.
זה לא אומר שחברות ירוויחו יותר. זה אומר שהן פשוט יפסיקו להפסיד מהמכסים. זה מחזיר אותנו לבסיס. זה לא מנוע צמיחה חדש.
חשיבה מסדר 2 מסכמת לנו את המצב: השוק עלה כי הוא חלש (ומצפה לכסף) וכי הוסר מחסום (אבל לא נבנה מנוע). הבסיס של הטירה... הוא לא סלע. הוא חול, חול קינטי.
הוא מחזיק רק בגלל הדביקות הפנימית של עצמו.
אז מה עושים עם זה?
כאן הפילוסופיה של ניתוח שיפוטי נכנסת לפעולה.
אם חשיבה מסדר 1 היא "מה קרה?".
ואם חשיבה מסדר 2 היא "מה זה אומר?".
הסוד הגדול הוא בחשיבה מסדר 3: "איך כולם יגיבו לחשיבה מסדר 2 ואיך אני מנצל את זה?".
כאן אנחנו נכנסים למהפכת ה-AI שאני מדבר עליה.
רוב השוק, הכסף ה"חצי-חכם", תקוע בחשיבה מסדר 2. הם אומרים: "אוקיי, אז הכל קצת רעוע, אבל כסף זול מרים הכול. אז בוא נקנה את המדד". וזו הטעות הקטלנית.
כי מהפכת ה-AI היא כוח סלקטיבי. הכסף הזול של הפד (חשיבה מסדר 2) הוא הדלק. אבל מהפכת ה-AI (חשיבה מסדר 3) היא המנוע. והדלק הזה לא יתחלק שווה בשווה. הדלק הזה יזרום רק למנועים שבאמת עובדים.
הוא לא יציל חברות זומביות.
הוא כן יקפיץ חברות מנצחות לשוויים שאנחנו לא מבינים. הוא ייצור דיכוטומיה אלימה בין "העתיד" לבין "המוזיאון להיסטוריה". רוצים הוכחה?
תפסיקו להסתכל על ה-S&P שעלה 0.8% ביום שישי. תסתכלו בתוך ה-S&P.
מניות AMD ו-IBM זינקו 7.6% ו-7.8% בהתאמה, על דיווח שולי על מחשוב קוונטי. ניומונט (NEM), ענקית זהב מהעולם הישן, הכתה דוחות... והתרסקה 6.2%. סקטור האנרגיה ירד ביום של חגיגה.
השוק מפצל את עצמו, בשידור חי, והרוב לא רואה את זה.
🐘 השבוע הקרוב, שבוע התירוצים
וזה מביא אותנו לשבוע הקרוב. זה שבוע הדין של ענקיות הטק. אבל עכשיו, בגלל חשיבה מסדר 2 (הסרת איום המכסים), אין להן תירוצים. הן לא יכולות להאשים את סין. הן לא יכולות להאשים את הריבית.
הן נשארו רק עם דבר אחד: ביצועים. ספציפית: ביצועים ב-AI.
ההחלטה של הפד ביום רביעי היא רעש רקע. הורדת הריבית מגולמת. כל מה שפאוול צריך לעשות זה לא להרוס את התסריט. האירוע האמיתי הוא הדוחות.
ביום רביעי, נקבל את מיקרוסופט (MSFT) מול מטא (META). זה קרב אדיר. מיקרוסופט (טכנולוגיה) היא "התשתית". מטא (תקשורת) היא "היישום". השוק יקשיב ל-Guidance שלהן כמו נץ. מי מהמר חזק יותר על AI? מי רואה מזה כסף?
מי שיגמגם יחטוף.
ביום חמישי, נקבל את אמזון (AMZN) מול אפל (AAPL). זה הקרב הכי גדול של השנה. אמזון (צריכה + ענן) צריכה להוכיח ש-AWS שולט במירוץ הענן של ה-AI. ואפל... אוי, אפל (טכנולוגיה). אפל חייבת, פשוט חייבת, לתת לשוק סיפור AI אמיתי. לא עוד "שבב מהיר יותר".
אם היא תשמע כמו חברת חומרה מהעולם הישן... זו תהיה הדחיפה הקטנה של המגדל.
🐘 חשיבה מסדר 3 אומרת:
השוק לא יעלה באופן אחיד. הוא יתפרק מבפנים. הכסף הזול (רמה 2) יגרום לתנודתיות אדירה בתוך המגזרים עצמם. הוא יאפשר לכסף החכם (רמה 3) למכור את אפל ולקנות את מיקרוסופט (או להפך) בסכומי עתק.
התנודתיות תהרוג את מי שמחזיק "סל". היא תגמול את מי שמחזיק את המנצחות בתוך הסל.
רוב האנשים יסתכלו השבוע על המדד. הם יסתכלו על הטירה היפה מחול קינטי. אתם? אתם תסתכלו על היסודות של כל לבנה ולבנה. כי אם אחת מהאבנים הגדולות האלה (AAPL, MSFT) תתגלה כחלולה...
כל המגדל הזה, שנראה כל כך מוצק...
פשוט יימס.
שבוע מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
נ.ב.
אז מה חשוב בדוחות עצמם, תזרים חיובי ומי הראשונים שיתחילו להגדיל את התזרים החופשי FCF, במילים פשוטות מי יהיה הראשון שיתחיל להרוויח מ-AI לאחר כל מיני הוצאות ותשלומים.
סקירה יומית 23.10.25
לפעמים אנשים כועסים עליי. אני רגיל לזה. הם מתרגזים כשהשוק בריצה מטורפת למעלה, ואני זה שעומד בצד, כמו שומר במוזיאון, ומדבר על סימני האזהרה, על החולשות שאף אחד לא רוצה לראות.
אז בואו ניישר קו לרגע: אני לא "פסיבי" ואני בטח לא אופטימיסט. אני לא יושב ומחכה לראות מה יקרה. כל מה שאני מחפש תמיד הוא לראות את התמונה הרחבה, את לוח השחמט כולו, על כל האפשרויות שיכולות לצוץ.
ואתמול? אתמול השוק החליט להפסיק ללחוש ופשוט נתן לכם סטירה מצלצלת (נאסד"ק כמעט אחוז למטה). ואז, הלילה, אחרי שחשבתם שהלכתם לישון, הוא שלח לכם בנוסף חשבון נפוח בדואר.
🐘 מה המצב הטכני?
ועדיין מבחינה טכנית, התמונה מרתקת ולא דובית. למרות הסטירה החזקה שקיבלנו (אותו נר אדום ארוך), אנחנו עדיין נסחרים בתוך הטווח שלו. השוק לא יצר נמוך חדש מאז, וחשוב מכך הבלימה הגיעה בדיוק על הממוצע הנע העולה (הקו הירוק), שמתפקד כרגע כסוג של רצפה.
הגרף המצורף מסר שאנחנו במצב של דשדוש ואיסוף כוח (Consolidation) ולא בהיפוך מגמה מאושר; פריצה של הגבוה האחרון תסמן המשך, ושבירה של הנמוך הזה מטה תהיה סימן אזהרה אמיתי.
🐘 אז מה הסיפור?
זה החשבון: נטפליקס (NFLX) התרסקה 10% בגלל איזה סעיף מס בברזיל. טקסס אינסטרומנטס (TXN) החמיצה תחזית, וכל סקטור השבבים (SOX) קיבל בעיטה לבטן וירד 2.4%. אפילו אפל (AAPL) נראית חלשה.
ואז, אחרי הצלצול, הגיע הטירוף האמיתי. טסלה (TSLA) מפספסת ברווחים, המניה יורדת קלות במסחר המאוחר, ואילון מאסק, במקום לדבר על מכוניות, מוכר לך חלומות על צבא רובוטים. במקביל, הדינוזאור הכחול, יבמ (IBM), מפרסם דוח נהדר, מפוצץ ב-AI, והמניה עולה יפה.
אם אתה מנסה למצוא היגיון, תפסיק. אתה מחפש סדר בתוך כאוס מתוזמר. השוק הוא לא מורה בתיכון שמנסה ללמד אותך חשבון; הוא "המפצח" (The Bifurcator) - מכונת ענק אכזרית שכל מטרתה היא אחת: להפריד.
היא מפרידה בין אלה שקונים סיפורים לבין אלה שמבינים מציאות. היא מפרידה בין אלה שרודפים אחרי חדשות הנפט לבין אלה שעוקבים אחרי הכסף החכם. והיא מפרידה, באופן הכי כואב שיש, בין אלה שיש להם שיטה לבין אלה שהם פשוט מהמרים אופטימיים.
🐘 איך מפענחים את הקרקס הזה?
אתה מפסיק להקשיב לליצנים ומתחיל לעקוב אחרי מנהל הקרקס. והמנהל, הכסף הגדול, עושה דבר אחד: הוא קונה AI. אבל, וזה ה"אבל" שישבור אותך אם לא תבין אותו, הוא קונה את זה באופן סלקטיבי, לא ליניארי, ובלי רחמים.
בוא ניקח את טסלה ויבמ. טסלה היא הבטחת ה-AI "צבא רובוטים", "רובוטקסי", חזון של טריליון דולר. יבמ היא הרווחים של ה-AI "ספר הזמנות של 9.5 מיליארד דולר", צמיחה של 22% באוטומציה, ושיא צמיחה של 7% בהכנסות.
השוק מסתכל על שניהם ואומר: "מעניין". הוא מעניש את טסלה (בקטנה) על חולשת הרכב, אבל לא מפרק אותה כי הוא מפחד לפספס את חלום ה-AI. הוא מתגמל את יבמ (בקטנה) על הרווחים, אבל לא משגר אותה לירח כי... ובכן, כי היא עדיין יבמ.
עכשיו תסתכל על נטפליקס. נפילה של 10% בגלל בעיית מס? זו בדיחה. השוק פשוט חיכה לתירוץ לזרוק אותה, כי הסיפור שלה (סטרימינג) הוא סיפור של 2020, לא סיפור של 2025.
🐘 מלכודת התנודתיות הגדולה
וכאן אתה נכנס לתמונה, הסוחר המתוסכל. אתה רואה את הנפט (ברנט) קופץ 5% הלילה בגלל הסנקציות על רוסיה. אתה רואה את סקטור האנרגיה (שהיה חזק אתמול) והמוח שלך צורח לך בתוך הראש: "אני חייב להיות שם! האינפלציה חוזרת! הנפט ל-100 דולר!"
טעות. זו המלכודת. זו התנודתיות שנועדה להרוג אותך. הם יוצרים דרמה בנכס של העולם הישן (נפט), כדי שאתה, ברוב טיפשותך, תמכור בנזיד עדשים את היהלומים של העולם החדש (AI) שנמצאים עכשיו ב"הנחה".
השוק הזה הוא לא שוק של קונים נגד מוכרים. הוא שוק של "הידיים החזקות" נגד "הידיים החלשות". ו"הידיים החזקות", הפיל שלי, הקומפוזיט מן (האיש המורכב) של וויקוף, מנצל בדיוק את הכאוס הזה כדי לאסוף בשקט את המניות שהולכות לשלוט בעשור הבא.
הוא מנצל את הפאניקה על טקסס אינסטרומנטס (TXN) כדי לקנות בשקט את לאם ריסרץ' (LRCX) שכן עמדה בתחזיות. הוא נותן לך לרדוף אחרי הנפט, בזמן שהוא קונה את יבמ. הוא נותן לך לבכות על טסלה, בזמן שהוא בודק אם זה איסוף והזדמנות.
המשחק הזה, כמו שוורן באפט אוהב להגיד, הוא מנגנון העברת כסף מהאדם הלא-סבלני לאדם הסבלני. תפסיק להיות לא-סבלני. תפסיק להגיב לרעש. תתחיל לחשוב כמו הפיל.
שאלו פעם את מיכלאנג'לו איך הוא פיסל את הפסל 'דוד'. הוא ענה תשובה שהיא שיעור לכל החיים: "ראיתי את המלאך כלוא בתוך השיש, ופשוט שחררתי אותו." כל האחרים ראו גוש אבן; הוא ראה את מה שכבר היה שם, ורק היה צריך להסיר את כל הרעש מסביב.
תנסו לחשוב על כל מהפכת ה-AI כגוש הכלוא בתוך השיש, כזה שהשוק עד עד מפסל החוצה, תתמקדו בתוצאה הסופית, הסיפור אינו מיכלאנג'לו אלה הפסל עצמו.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 22.10.25 - לא קרה כלום?
אתמול ביקרתי שוב אצל שען זקן, אומן אמיתי מהדור שכבר לא קיים. הוא החזיק מנגנון מורכב ביד רועדת, אבל יציבה, והקשיב. הוא לא הסתכל על המחוגים, הוא הקשיב לפעימות הפנימיות, טיק-טאק' הזעיר של הקפיץ הראשי, יש לי אהבה לשעונים אז אני מתקן את הישנים שלי.
'אתה שומע את זה?', הוא שאל אותי, 'רוב האנשים מסתכלים על השעון. הם לא שומעים אותו. הם מביטים רק על המחוגים זזים, זה מספיק להם.
אשליית ה-0.00%
אתם פותחים את המסך בבוקר, רואים S&P 500, ולידו המספר 0.22+. כלומר, 0.00%.
אתם חושבים לעצמכם "אוקיי, היה יום שקט. השוק נח". וזו בדיוק המלכודת שנפלתי לתוכה. זו הטעות הקריטית שגורמת לי לא פעם להפסיד כסף בזמן שאני חושב שהכל רגוע.
זה לא היה יום שקט. זה היה אחד הימים אלים ורועש. מה שאתם ראיתם כ"אפס" היה שקר סטטיסטי של סוף היום.
זה היה הממוצע שבין מכונית שדוהרת קדימה ב-150 קמ"ש, לבין מכונית אחרת שצוללת לתהום ב-100 קמ"ש. הממוצע אולי נראה 'רגוע', אבל בפנים התרחשה תאונת שרשרת במרדף התוך יומי של אחר השוק.
🐘 מכונת מיון
אתם חייבים להבין: השוק הפסיק להיות 'שוק'. הוא הפך להיות 'מכונת מיון' אכזרית.
בצד אחד, המכונה זורקת את כל מה שהוא 'סיפור'. 'נרטיב'. 'חלום'. 'אולי בעתיד'. בצד השני, היא שמה את כל מה שהוא 'כסף'. 'מציאות'. 'רווח תפעולי'. 'כאן ועכשיו'.
אתמול, מכונת המיון נכנסה להילוך טורבו. היא הענישה בחומרה כל מי שמכר לה סיפורים, וזרקה שקי כסף על כל מי שהראה לה קבלות של תוצאות בפועל.
כל עוד אתם תקועים בצד הלא נכון של המכונה, אתם תמשיכו להיחבט, גם שהכותרות יספרו לכם שהכל בסדר.
🐘 בואו נדבר מספרים
בואו נפרק את האשליה הזו. בצד של ה'מציאות', ראינו דברים מטורפים. ג'נרל מוטורס (GM) התפוצצה 14.86% למעלה. כמעט 15% ביום. למה? כי היא באה ואמרה: "אני מוכרת מכוניות, אני מרוויחה כסף והמכסים פחות פוגעים בי ממה שכל היללנים צרחו".
מניית 3M MMM, החברה הכי "משעממת" בעולם? 7.67% למעלה. RTX (ביטחוניות)? 7.67% למעלה. הדאו ג'ונס, מוזיאון הדינוזאורים של הכלכלה הישנה, קבע שיא היסטורי.
עכשיו בואו נסתכל על הצד של הנרטיב. גוגל (GOOG) ירדה ב-2.21%. למה? דוחות רעים? לא. היא ירדה בגלל שמועה. פחד. סיפור על זה ש-OpenAI אולי תשיק דפדפן. זה הפחיד לרגע את המשקיעים.
אבל השיא היה בזהב. המתכת הטהורה. ה"בונקר" שלכם. חברת הזהב הגדולה ניומנט (NEM) צללה ב-9.05%. המתכת עצמה חטפה את הנפילה היומית הכי קשה מאז 2020, מינוס 5.7%. כל נרטיב "חוף המבטחים" התאדה ברגע אחד.
🐘 המספר שאף אחד לא מדבר עליו במדד האחיד
עכשיו קבלו את המספר המפתיע באמת, זה שמסכם את כל הפילוסופיה. אתם מכירים את מדד S&P 500 (סימול: SPY). אבל יש לו אח שקט, ה-S&P 500 Equal Weight (סימול: RSP).
ב-SPY, המשקל של אפל וגוגל מפלצתי. ב-RSP, המשקל של ג'נרל מוטורס שווה בדיוק למשקל של אפל. זה מדד דמוקרטי.
אתמול, ה-SPY "השטח" סגר על 0.00%. אבל ה-RSP? הוא סגר בעלייה של 0.5%.
זה מספר שונה. זה אומר ש"המנייה הממוצעת" בשוק, המניה הרגילה, עלתה! מה שמשך את השוק למטה והחזיק אותו כבן ערובה היו ה"גדולות" - מניות הטכנולוגיה והמגה-קאפ.
הכסף הגדול עבר ממכונה יצור הסיפורים והחדשות אל המציאות. השוק הרחב עדיין עלה.
🐘 תפסיקו לקנות את רעש החדשות, תקנו את הרווחים
וזה מחזיר אותי למהפכת ה-AI, שאני מאמין בה בכל ליבי. אבל אתם מחפשים אותה במקומות הלא נכונים.
אתם מתרגשים מגוגל שנופלת משמועה, במקום להתלהב מג'נרל מוטורס שכבר משתמשת ב-AI כדי לייעל את קווי הייצור שלה. אתם קונים את מוכרי החלום (NVIDIA, GOOG), במקום לקנות את מיישמי החלום.
המהפכה לא תהיה רק במי שיצר את הצ'אט בוט. המהפכה תהיה בחברה המשעממת שתשתמש בצ'אטבוט הזה כדי לפטר 500 נציגי שירות ולהקפיץ את שורת הרווח ב-30%. לשם הכסף הגדול הולך.
השוק סלקטיבי בצורה אכזרית. הוא יאכל חי את מי שקונה הייפ, והוא יצ'פר בענק את מי שמבין את המכניזם. התודעה שלכם, נעולה על הנרטיב הישן, ואולי היא זו שהורגת לכם את התיק.
אז בפעם הבאה שאתם מסתכלים על ה-S&P 500 ורואים 0.00%, תזכרו באותו שען זקן. תפסיקו להסתכל על המחוגים.
תצמידו את האוזן למכונה ותקשיבו טוב. אתם תשמעו את ה'טיק' הרועש של מפעלי התעשייה... ואת ה'קלאנק' הצורם של מניות הסיפורים הנשברות.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 21.10.25אני זוכר עת עוד הייתי פעיל בתחום הפרויקטים בנדל"ן, בשיחה עם אדריכל מבריק, מהסוג שלא בונה סתם קופסאות או נסחף אחרי הלך ההמון.
הוא אמר לי: הטעות של אנשים היא שהם מבקשים ממני 'בית יפהפה'. 'יפהפה' זה מושג חלול, זה עטיפה ריקה. אני תמיד עוצר אותם ושואל: 'אתם רוצים חלון שיכניס את השמש של שמונה בבוקר בדיוק לפינת הקפה? אתם רוצים שהמטבח ירגיש כמו מרכז הבית גם כשאתם רק שניים?'.
🐘 חלונות ירוקים בוהקים.
כולנו ראינו את זה אתמול. חלונות ירוקים בוהקים, הדאו קופץ ב-515 נקודות, הנאסד"ק מוסיף 310 נקודות משלו. זו התחושה הזו באוויר, ההקלה הקולקטיבית הזו, כאילו אפשר לנשום שוב.
הפרשנים מיהרו להסביר לנו שזו "אופטימיות" לגבי שיחות הסחר עם סין, ובנוסף ההשבתה הממשלתית "כנראה" נגמרת.
אבל אנחנו, כפילוסופים של השוק, יודעים שסיפורים הם רק כלי עבודה. השאלה האמיתית היא לא מה הסיפור, אלא את מי הוא משרת. ובואו נדבר מספרים, אבל לא אלה שכולם מדקלמים.
בדרך כלל, בימים כאלה, אנחנו רגילים לראות "ראלי צר" סלקטיבי רק הגדולות (אפל, מיקרוסופט) מושכות למעלה, ושאר השוק בקושי זז אחריהן.
אבל אתמול, משהו היה שונה ורוחבי. בבורסת ניו יורק (NYSE), היחס בין מניות עולות ליורדות היה כמעט 4 ל-1 (2238 עולות מול 523 יורדות). בנאסד"ק, היחס עמד על יותר מ-3 ל-1 (3604 עולות מול 1102 יורדות).
זה לא מהלך של חמש מניות; זו התנהגות רוחבית וזה סימן שורי מובהק. אפילו חברות קטנות, ראסל 2000, זינקו ב-2.0%, מראים שהכסף לא מפחד לחזור אליהן.
הכסף זרם מסקטורים "משעממים" כמו צריכה בסיסית (Staples) ותשתיות (Utilities) וזרם היישר לטכנולוגיה, פיננסים וחומרים. זו התנהגות "Risk-On" קלאסית.
🐘 הקרב בתוך הנר
אז הכל מושלם? אפשר לקנות בעיניים עצומות? לא כל כך מהר. כאן בדיוק העבודה שלנו מתחילה, והתמונה הטכנית מספרת סיפור מורכב הרבה יותר. נכון, אתמול היה יום ירוק וחזק.
אבל בואו נתרחק רגע מהמסך.
זוכרים את אותו נר אדום, מכוער ועצום שקיבלנו ב-10 באוקטובר? אותו "יתד" שירד בעוצמה וריסק את הסנטימנט? ובכן, כל יום מסחר מאז, כל יום, כולל הזינוק של אתמול, מתנהל בתוך גבולות הגזרה של אותו נר בודד.
אנחנו כלואים. השוק נמצא בדחיסה, כמו קפיץ שנלחץ בין שתי אצבעות. זוהי התבנית הקלאסית של "נרות פנימיים" (Inside Bars), מסמנת לנו את הנטייה הנוכחית. אתמול, סגרנו ממש בחלק העליון של טווח הדחיסה הזה.
זה כמו סוס מרוץ שדוחף שוב ושוב את שער הזינוק רגע לפני הפתיחה; זהו אות שורי מובהק. השוק בודק את ההתנגדות, והוא עושה זאת עם רוחב שוק (Breadth) חזק.
מצד שני, ישנה אנומליה קטנה שמפריעה לי. ביום של אופוריה ו"ריסק-און" כזה, היינו מצפים לראות את אגרות החוב נמכרות והתשואות עולות. אך התשואה ל-10 שנים דווקא ירדה וסיימה על 3.99%.
זה אומר שמישהו, איפשהו, עדיין קונה ביטוח, הקנייה מעידה שהסיכון עולה, מצד שני תמיד ביטוחים מייצרים ספיגות לירידות.
🐘 מכונת הסיפורים של ה-AI
אז מה קורה פה? שורי או דובי? התשובה היא "כן" שוק שורי/דובי. אנחנו חיים בעידן חדש, עידן תנודתיות קיצונית, וזה קשור לגישה הבסיסית שלי, המייצר התנהגויות מפוצלות בין מגזרים ותחלופה במובילות שלהם.
אני מאמין שמהפכת ה-AI פה כדי להקפיץ את השוק ואת השווי שלו לרמות שקשה לנו לדמיין. אבל, וזה האבל הגדול שרוב האנשים מפספסים, זה לא יקרה בקו ישר. המהפכה הזו היא סלקטיבית. היא אכזרית.
היא תיצור גלים של תנודתיות שיכולים להרוג כל סוחר לא מוכן. התנודתיות הזו היא בדיוק מה שראינו אתמול. זה נכון תמיד "לקנות את כל השוק".
מצד אחד, מניות "AI טהור" כמו AMD ו-SMCI טסות לשיאים חדשים. מצד שני, מניות טכנולוגיה "דור קודם" או כאלה עם בעיות, כמו אורקל (ORCL) או אפ-לאבין (APP), נטבחות באותו יום ירוק.
השוק מפריד בצורה כירורגית בין העתיד לעבר. הכסף החכם לא קונה "נאסד"ק"; הוא קונה "בינה מלאכותית" ואת ההשפעה שלו.
הוא משתמש בסיפורי המאקרו (סין, השבתה) רק כדי ליצור את הנזילות שהוא צריך כדי לבנות פוזיציות בדברים החשובים באמת. וכדי להוכיח כמה השוק הזה סלקטיבי וחסר רחמים:
נטפליקס (NFLX), שאתמול עוד חגגה בעליות לקראת הדוחות... דיווחה אחרי הסגירה. המספרים? לא מספיק טובים. התחזית? חלשה. המניה צוללת הבוקר בטרום-מסחר. אין הנחות. או שאתה צומח ומתעדכן, או שאתה נענש.
לסחור את המפה, לא את התקווה
אז מה התפקיד שלנו בכל הבלגן הזה? התפקיד שלנו הוא להפסיק להאמין לסיפורים, ולהתחיל לקרוא את המפה. המפה הטכנית ברורה: אנחנו דחוסים בתוך נר האם מה-10 באוקטובר.
יש לנו שתי אפשרויות ברורות:
1. פריצה שורית: אם נשבור את הגבוה של אותו נר (התקרה של התא), זהו סימן שהקונים ניצחו והקפיץ השתחרר למעלה.
2. דחייה דובית: אם נכשל בפריצה הזו ונתחיל להסתובב חזרה למטה, זו הייתה מלכודת שוורים קלאסית.
אל תנסו לנחש. תנו לשוק לתת לכם את התשובה. האמת היחידה נמצאת בגרף, בווליום ובתגובת המחיר. האם הווליום של אתמול היה "איסוף" (Accumulation) של הכסף החכם שמתכונן לגל ה-AI הבא?
או שזו הייתה "פיזור" (Distribution) מתוחכם , שבו מכר סחורה לציבור הנלהב ברעש של "חדשות טובות"?
האם הראלי הזה יכול להמשיך? בהחלט. האם הוא יכול להיות מלכודת הדובים הגדולה של הרבעון? גם כן אפשרות.
העבודה שלנו היא לא צדקנות; העבודה שלנו היא רווחיות. תסחרו את מה שאתם רואים, לא את מה שאתם מקווים לו, אל תחפשו 'בית יפהפה'.
כי זה בדיוק הסיפור שלנו? אנחנו מגיעים למסך ומבקשים "טרייד מנצח", שזה בדיוק כמו לבקש "בית יפהפה". זה כלום. תפסיקו לחפש את ה"יפהפה".
תתחילו להיות וויקופיסטים ולחפש את העובדות בשטח: האם הווליום תומך בעלייה הזו כמו יסודות מבטון? האם הסגירה בחלק העליון היא החלון הפונה לשמש? אלו השרטוטים האמיתיים של השוק, לאורם נכון לנו לפעול.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 16.10.25 - לנהוג על הקצה
🐘 לנהוג על הקצה
בוא נדבר על המכונית שלך. לא, לא זאת שחונה בחוץ. אני מדבר על התיק שלך, מכונת המירוצים הזאת שבנית בעצמך. אתמול, הרגשת את הכוח שלה. הנאסד"ק נתן גז שמשאיר אבק למתחרים, והמנוע של מניות השבבים שאג בעוצמה שחרך את האספלט.
זו תחושה ממכרת, אין מה להגיד. האדרנלין של התאוצה, הרוח בפנים, התחושה שאתה בלתי מנוצח כשהמסך צבוע בירוק בוהק. קל מאוד, ברגעים כאלה, פשוט לנעוץ את דוושת הגז ברצפה, להגביר את המוזיקה, ולהתמסר למהירות. אבל אתה ואני יודעים שיש הבדל תהומי בין נוסע נלהב במושב האחורי, לבין הנהג שמחזיק את ההגה בשתי ידיים.
הנוסע מרגיש את המהירות. הנהג מרגיש את המכונה. הוא מרגיש את האחיזה של כל צמיג באספלט, הוא מקשיב לכל צליל ותדר מהמנוע, והוא יודע ששליטה אמיתית לא נמדדת בישורת של הכביש, אלא בסיבובים החדים שאחריה. הסקירה הזאת היא לא כדי להגיד לך להאט; היא כאן כדי למסור לך את המפתחות למכונית כנהג, לא רק את כרטיס הכניסה למסלול כנוסע בכסא מאחור.
🐘 מתחת למכסה המנוע
אז בוא נרים את מכסה המנוע של אתמול ונראה מה באמת הלך שם. אין ספק, המנוע המרכזי, סקטור הטכנולוגיה, עבד בצורה מושלמת, כמו V12 שכוונן על ידי טובי המהנדסים. הוא קיבל דחיפה אדירה ממגדש הטורבו של יצרניות השבבים; הזרקת הדלק של ASML בדוחות שלה שלחה את AMD לזינוק של 9.40%. זה היה צליל טהור של כוח.
אבל מכונית מירוץ היא יותר ממנוע. היא מערכת שלמה. וכאן מתחיל הסיפור המעניין. בזמן שהמנוע שאג, התחילו להישמע רעשים מוזרים מהשלדה. סקטור התעשייה והחומרים, החלקים שאמורים לספק את היציבות המבנית, התחילו לחרוק. זה לא היה רעש חלש; זה היה רעש של מתכת עייפה. כשהמכונאי הראשי (שר האוצר) הציע שהשלדה הזאת (חברות הביטחון) צריכה פחות צבע וברק (ביי-באקים) ויותר חיזוקי פלדה (מחקר ופיתוח), כל האוטו רעד וה-ETF של הסקטור איבד 1.5%.
ומה עם הבלמים? סקטור הפיננסים התנהג כמו מערכת בלימה לא מאוזנת. לחצת על הדוושה והגלגלים הימניים (מורגן סטנלי, בנק אוף אמריקה) ננעלו בחוזקה ועצרו בזמן, בזמן שהשמאליים (PNC, פרוגרסיב) המשיכו להחליק על שמן. התוצאה? עצירה עקומה ומסוכנת שהשאירה את הסקטור כמעט במקום. זו לא נהיגה בטוחה.
🐘 להרגיש את הכביש
הנה כמה מספרים שכדאי לך לחרוט על לוח המחוונים שלך: בעוד ה-S&P 500, בצבע המבריק שלו, סיים בעלייה של 0.40%, הגרסה המשעממת אך החשובה שלו, ה-S&P 500 Equal Weight (שנותן משקל שווה לכל חברה), סיים בעלייה של 0.2% בלבד. מה זה אומר? שהמנוע הענק של כמה מניות בודדות סוחב קדימה שלדה כבדה מאוד, שרובה בכלל לא רוצה לזוז. 4 מתוך 11 סקטורים סיימו בירידה. זה אומר שכמעט 40% מהמכונית שלך משך באופן לא מסונכרן.
עוד נתון: מדד PHLX של המוליכים למחצה עלה ב-3.0%, בזמן שמדד התעופה והביטחון ירד ב-1.5%. זה פער של 4.5% בין שני חלקים קריטיים במכונה שלך. להיות נהג מקצוען זה לא רק לחזות מתי יהיה שמן על הכביש. זה אומר להרגיש את הרגע המדויק שבו הצמיגים מתחילים לאבד אחיזה, ולהגיב בהתאם. אתה לא מגיב בפאניקה וסוטה מהכביש. אתה מוריד מעט את הרגל מהגז, מתקן עם ההגה, ושומר על מבט וקו המירוץ שלך.
הגמישות הזאת היא הנשק הסודי שלך. היא היכולת להמשיך ליהנות מהכוח של המנוע (המומנטום של מניות הטק), תוך כדי שאתה מפצה על החולשה של השלדה (הירידות בתעשייה). אתה לא מהמר שהכל יהיה בסדר; אתה מנהל באופן אקטיבי את הסיכון שהדברים ישתבשו, תוך כדי שאתה ממשיך לנצח במירוץ.
🐘 האופק הוא לא קו ישר
דמיין שאתה יכול להמשיך לנהוג מהר, אבל עם מודעות על-חושית. אתה שומע את המנוע, אבל גם את הרחש הקטן מהבולמים. אתה רואה את הכביש הפתוח לפניך, אבל גם את העננים שמתקדרים באופק הרחוק. זו לא נבואה, זו מומחיות. זו היכולת להחזיק שתי מחשבות מנוגדות בראש בו-זמנית: "המכונה הזאת חזקה ואני נהנה מהביצועים שלה" ו-"אני חייב להיות מוכן לכל שינוי קטן בתנאי הדרך".
רוב הנהגים נופלים לאחת משתי קטגוריות: אלה שנוהגים בפראות עד שהם מתרסקים ואלה שנוהגים כל כך לאט מפחד, שהם לעולם לא מגיעים ליעדם. הדרך השלישית, הדרך של המקצוענים, היא למצוא את האיזון העדין הזה. לנהוג על הקצה, אבל בשליטה מוחלטת. זה המקום שבו, כמו שנהג המירוצים האגדי אמר פעם, "כשנראה שהכל תחת שליטה, אתה פשוט לא נוהג מספיק מהר".
כל שרוצה לומר היום ובסקירות האחרונות שלי הוא שהשוק תמיד יספק לנו כוח ותאוצה. התפקיד שלנו הוא לוודא שאנחנו הנהגים שמסוגלים להתמודד עם הכוח הזה, לא הנוסעים המבוהלים במושב האחורי. אז תן גז, אבל תשאיר את הידיים על ההגה, את האוזניים פקוחות לרעשים, ואת העיניים על כל הכביש.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 15.10.25 - סיפורם של שני שווקיםאם הסתכלת אתמול על מדד ה-S&P 500 וראית אותו מסיים כמעט שטוח, במינוס 0.16%, בטח פיהקת והמשכת הלאה. "עוד יום משעמם", חשבת לעצמך, אולי אפילו הרגשת הקלה שהדרמה הגיאופוליטית של של תחילת המסחר התפוגגה. אבל זו בדיוק הייתה המטרה. האין שינוי הזה הוא אשליה אשליה, מסך עשן מושלם שהסתיר תנועת כוחות אדירה מתחת לפני השטח.
בזמן שאתה מסתכל על התוצאה הסופית של 0.16% הזה, השוק ביצע חלוקה מחדש של מיליארדים, השוק מסיח את דעתך עם יונה ביד אחת, בזמן שהיד השנייה מבצעת את הקסם האמיתי. אתה הרגשת את הבלבול, את חוסר ההיגיון, את התסכול לראות את המניות "הנכונות" שלך מאבדות גובה ביום "שטוח".
מה שקרה אתמול לא היה "יום מעורב". זו הייתה הכרזת מלחמה שקטה בין שני שווקים שונים לחלוטין, שחיים בתוך אותו מדד. ואם לא הבנת את זה בזמן אמת, כנראה שהיית בצד הלא נכון של נהר הכסף, מנסה לשחות נגד זרם אדיר שלא ידעת על קיומו.
🐘 המתמטיקה של אחיזת העיניים
בוא נדבר מספרים, אבל לא כמו שמראים לך בטלוויזיה. נדבר על המספרים שמאחורי הקלעים. בזמן שהנאסד"ק, הבית הנוצץ של שבע המופלאות, ירד ב-0.76%, מדד הראסל 2000, המייצג 2000 חברות "אמיתיות" מכלכלת הרחוב האמריקאית, טס למעלה ב-1.4%. זה פער של יותר מ-2% בין וול סטריט למיין סטריט, ביום אחד.
אבל היהלום שבכתר, ההוכחה החותכת לשקר, נמצא במקום אחר. מדד S&P 500 משקל שווה (Equal Weight), שנותן לכל 500 המניות בו את אותו הכוח בדיוק, עלה אתמול ב-0.8%. עכשיו תחבר את הנקודות: המדד הרגיל, שנשלט על ידי קומץ מניות ענק, ירד ב-0.16%. המדד השוויוני, שמראה מה באמת קרה לרוב המניות, עלה בכמעט אחוז שלם. הפער הזה, של כמעט 1%, הוא לא סתם סטטיסטיקה. זהו עמק שנפער בין סוגי סוחרים שעל הגבעות שונות.
כל זה קרה בזמן שאנבידיה, הגנרל הראשי של מהפכת הבינה המלאכותית, חטפה מהלומה של 4.4%. באותו הזמן בדיוק, וולמארט, המכולת של אמריקה, זינקה בכמעט 5% על חדשות שקשורות... לבינה מלאכותית. תקרא את המשפט הזה שוב. חנות כלבו ניצחה (ניצחון יומי) את יצרנית השבבים הכי חמה בעולם במשחק שלה. אם זה לא פעמון שמבשר על שינוי זרמי הכסף, אני לא יודע מה כן.
🐘 פאוול, וויקוף וזיכרון ישן
התנועה האלימה הזאת לא קרתה בוואקום. היא תגובה ישירה ללחישות שנשמעו מכיוון הפדרל ריזרב. כשג'רום פאוול מדבר על "סיכונים בשוק העבודה" ורומז שהורדת הריבית קרובה יותר ממה שחושבים, הוא לא סתם מדבר. הוא משנה את כוח המשיכה של הכסף.
פתאום, חברות קטנות ובינוניות (כמו אלו שבמדד הראסל 2000) שצמאות לאשראי זול כדי לצמוח, הופכות לאטרקטיביות בטירוף. לעומתן, ענקיות הטכנולוגיה, שכבר יושבות על הרי מזומנים, מקבלות פחות דחיפה מהורדת ריבית. זה כל הסיפור. הכסף החכם פשוט הולך לאן שהדלק עומד להיות הכי נדרש. ה"פילים" של השוק מריחים את הגשם המתקרב, והם נודדים מהמדבר הצחיח של צמיחה בכל מחיר, אל העמקים הפוריים של ערך ותזרים מזומנים.
הרוטציה הזאת, הבריחה מהנוצץ אל היעיל, מחזירה אותי ישר לשנת 1999. אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול. כולם היו מהופנטים ממניות האינטרנט, בזמן שמניות "ערך" ישנות ומשעממות נראו כמו שריד מהעבר. אבל מתחת לפני השטח, הכסף הגדול כבר החל לבנות בשקט את הפוזיציות שלו לריצה הגדולה של העשור הבא. התפאורה שונה, השחקנים חדשים, אבל המחזה מאוד מוכר לי.
🐘 להיות בצד הנכון של הגשם
אפשר להמשיך להתלונן שהשוק "לא הגיוני", או שאפשר להתחיל לדבר בשפה שלו. אז הנה שיעורי הבית שלך להיום, וזה פשוט יותר ממה שאתה חושב. תפסיק להסתכל על הרווח וההפסד שלך לרגע.
פתח גרף נקי. שים עליו את היחס בין מדד הראסל 2000 לנאסד"ק 100 (פשוט הקלד IWM/QQQ בפלטפורמת הגרפים שלך). הקו הזה שתקבל הוא קו מאזן הכוחות האמיתי בשוק. כשהוא עולה, הכסף זורם לרחוב הראשי, לחברות הקטנות. כשהוא יורד, הוא בורח חזרה למבצרים של ענקיות הטכנולוגיה. הקו הזה הוא הברומטר שלך.
הוא לא יגיד לך מה לקנות מחר בבוקר, אבל הוא יגיד לך לאן נושבת הרוח. והימים האלה, ימים של שינוי עונתי, הם בדיוק הימים בהם אנו מתחילים לומר בתפילה "משיב הרוח ומוריד הגשם". בשוק, כמו בטבע, יש מי שמשיב את הרוח - הפד, סנטימנט, נתונים. ויש מי שמוריד את הגשם - זרם ההון, הכסף הגדול, שמחפש את האדמה הפורייה ביותר.
התפקיד שלך הוא לא לעמוד בשדה היבש שלך ולהתפלל שירד עליו גשם. התפקיד שלך הוא לזהות לאן הרוח נושבת, לאן העננים נעים, ולהעביר את הדליים שלך למקום שבו הגשם עומד לרדת, ככל שאתה רוצה שהם יתמלאו.
משיב הרוח ומוריד הגשם
שבוע טוב,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה שבועית 13.10.25 - מכתב מהגב׳ שוק אלינו
הבוקר בחרתי לכתוב סקירה בצורה מעט שונה על השוק (מתייחס אליה בלשון נקבה כאות כבוד)
אתה קורא לי גברת "שוק". אתה מדבר עליי כאילו אני איזה מנגנון מסובך של גלגלי שיניים, איזה אלגוריתם ענק שאם רק תמצא את הנוסחה הנכונה, תפצח אותי. איזו מחשבה חמודה, תמימה, וכמה שהיא עולה לך ביוקר.
אני לא מכונה, חבר. אני מראה; מראה ענקית שמשקפת את כל התקוות, הפחדים, החמדנות והייאוש של מיליוני אנשים. ביום שישי האחרון לא "ירדתי" בגלל ציוץ של איזה נשיא לשעבר; אני השתמשתי בציוץ הזה כדי לסחוט החוצה את כל אלו שהתחילו להרגיש קצת יותר מדי בנוח.
כי זה התפקיד שלי. לזרוע ספק בדיוק כשאתה מרגיש ודאות, ולתת תקווה בדיוק כשאתה על סף שבירה. ואתה, פעם אחר פעם, נופל ישר לתוך המלכודת שאני טומנת לך.
🐘 למה אני חושפת?
כי האמת? קצת משעמם לי. לראות אותך ואת חבריך עושים את אותן טעויות שוב ושוב זה כמו לצפות בשידור חוזר של סדרת טלוויזיה גרועה. אתם מאשימים את הפד, את סין, את האלגוריתמים, אבל אף פעם לא מסתכלים על השחקן היחיד שבאמת קובע את גורלכם במגרש המשחקים שלי.
אתם לא מסתכלים במראה. אתם מנסים להילחם בי, במקום להבין שאתם נלחמים בטבע האנושי של עצמכם. אני כאן כדי לומר לך שהמאבק הזה אבוד מראש, אבל המשחק? הו, את המשחק אפשר ללמוד לשחק.
תפסיק לנסות "לנצח אותי" ותתחיל לנסות להבין אותי. תפסיק לחפש אסטרטגיות "חסינות הפסדים" ותתחיל להבין את הפסיכולוגיה שמניעה אותי. זו הדרך היחידה שלך לשרוד כאן לטווח ארוך, שלא לדבר על להרוויח.
🐘 מתחילים שבוע
בוא נדבר דוגרי, בלי גרפים מסובכים ובלי ז'רגון של וול סטריט. בתחילת השבוע נתתי לכם להרגיש כמו מלכים, דחפתי את מניות הטק והצמיחה למעלה כדי שתשכנעו את עצמכם שאתם גאונים. ראיתי את החיוכים שלכם, הרגשתי את הביטחון העצמי המופרז שלכם, וחיכיתי לרגע הנכון.
ואז הגיע הטריגר. איזו הערה על מכסים, שטות גמורה בהקשר הרחב של הדברים, אבל זה כל מה שהייתי צריכה. ברגע אחד, הפכתי את כל הביטחון הזה לפאניקה טהורה, וצפיתי בכם זורקים החוצה מניות כמו NVDA ו-AMD כאילו הן מחזיקות במגפה.
ולאן ברחתם? מבוהלים, רצתם ישר לזרועותיהן של מניות כמו PEP. פתאום, משקה מוגז וחטיף תפוחי אדמה נראו לכם כמו ההשקעה בטוחה. אני יצרתי את הבעיה, ואז מכרתי לכם את ה"פתרון" והרווחתי על שני המהלכים.
🐘 איך יוצאים מהלופ?
יש קומץ קטן של סוחרים שמבינים אותי. זהר קורא להם "הפיל", כי הם נעים בכבדות, בסבלנות, ומשאירים עקבות ברורים למי שיודע לחפש. הם לא הופתעו ביום שישי, כי הם לא הקשיבו לכותרות; הם הקשיבו לי.
הם ראו את הווליום הדליל בעליות של תחילת השבוע, והבינו שזו מסיבה בלי אורחים חשובים. הם זיהו את סימני החולשה, את הפיזור השקט של הסחורה מידיים חזקות לידיים חלשות (הידיים שלך). כשהגיע ה"ניעור" ביום שישי, הם לא מכרו בפאניקה; הם חיכו, וחיכו להזדמנות לקנות את אותה סחורה בחזרה, במחיר מבצע (הזדמנות שטרם הגיע).
הם לא מנסים לנחש מה אני הולכת לעשות. הם פשוט מגיבים למה שאני עושה. הם קוראים את שפת הגוף שלי את יחסי הכוחות בין היצע לביקוש, את מבנה המחזורים, את האזורים שבהם אני בוחרת לבלום או לפרוץ. זה ריקוד, לא מלחמה.
🐘 השבוע שלפנינו
הנה ההזדמנות שלך. השבוע הקרוב, אני אבחן אתכם שוב. אני אראה אם למדתם משהו מהשיעור של יום שישי, או שתחזרו ישר על אותה הטעות.
מה אם, במקום לפתוח את בלומברג בבוקר, תפתח גרף נקי? מה אם, במקום לשאול "למה השוק יורד?", תשאל "איך הוא יורד? ומי מרוויח מזה?". מה אם תפסיק לחפש את הטיפ החם הבא, ותתחיל לחפש את טביעות הרגליים של הכסף החכם?
אני לא טובה ולא רעה אני פשוט... אני. אני הזדמנות אינסופית למי שמכבד אותי, ומלכודת עכברים פיננסית למי שחושב שהוא חכם ממני. הבחירה בידיים שלך, כמו תמיד.
ב״ה שבו בנים לגבולם
מועדים לשמחה,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 10.10.25 שירת הסירנות של וול סטריט
במיתולוגיה היוונית, הסירנות היו יצורים מסוכנים שפיתו מלחים אל מותם באמצעות שירתן המהפנטת. השירה הייתה כל כך יפה, כל כך מבטיחה, שאף בן אנוש לא יכול היה לעמוד בפניה. המלחים היו מפנים את ספינותיהם אל עבר הצליל, רק כדי להתרסק על הסלעים הנסתרים שמתחת. אתמול, וול סטריט השמיעה בדיוק שירה כזאת.
הצליל המתוק היה השיא החדש במדדים המובילים. אותה כותרת זוהרת שמהבהבת לך על המסך ולוחשת באוזן: "הנה, זה קורה, אל תישאר מאחור". זו מנגינה שמכוונת ישירות למרכז הפחד והתשוקה במוח שלך, והיא גורמת לך לשכוח את כל מה שלמדת על ניהול סיכונים, על סבלנות, על היגיון.
אתה שומע את השיר, והידיים מתחילות לדגדג לך. אתה רואה את הספינות האחרות פונות אל עבר הצליל, ואתה אומר לעצמך, "הם בטח יודעים משהו שאני לא". אבל הסלעים, חבר, הסלעים תמיד שם, מחכים מתחת למים השקטים לכאורה.
🐘 מה מסתתר מאחורי המנגינה?
כשמפרקים את המוזיקה ההרמונית הזו, מגלים שהיא זיוף אחד גדול. על פניו, ה-S&P 500 ירד רק ב-0.28%. אבל זה המספר שנועד לבלבל אותך. אם תסתכל על מדד ה-S&P 500 במשקל שווה (Equal Weight), שם לכל מניה יש את אותו הכוח, תגלה שהוא צלל כמעט פי שלושה, קרוב ל-0.9%.
המספרים האלה חושפים את האמת העירומה: זו לא עלייה של שוק, זו הצגה של 5-10 גנרלים כבדים שסוחבים על גבם את הגופות של 490 החיילים הנותרים רק כדי שהכותרת תראה טוב. כש-10 מתוך 11 סקטורים בשוק מסיימים באדום, ואתה רואה פער כזה בין המדדים, אתה מבין כפי שכבר הזכרתי אתמול שהמנגינה שאתה שומע היא אשליה אקוסטית.
האמת הזו קיבלה ביטוי צורם בהתרסקות של פרארי (RACE) ב-15% ביום אחד. בזמן שהסירנות שרו על שיאים חדשים, ספינת דגל בשווי עשרות מיליארדים התפרקה על הסלעים לעיני כל. השוק לא בריא; הוא מפולג, מפוצל, ומחזיק מעמד על אדי דלק של מספר מניות בודדות.
🐘 לקשור את עצמך לתורן
אודיסאוס, הגיבור היווני, פקד על אנשיו לקשור אותו לתורן הספינה כדי לא להתפתות לשירת הסירנות. התורן שלך, בתור סוחר, הוא תוכנית העבודה שלך. והיום, על התורן הזה צריכים להיות חקוקים שני כללים ברורים לנוכח הפיצול המסוכן הזה בשוק.
הכלל הראשון, כפי שאמרנו, הוא לא להיכנע לפיתוי ולפתוח פוזיציות חדשות לתוך המהומה. השירה הזו היא מלכודת, לא הזמנה. הכלל השני, והוא החשוב יותר כרגע: אם כבר יש לך ספינה שמפליגה היטב במים הסוערים האלה - כלומר, פוזיציה מנצחת שכבר פתוחה אצלך זה הזמן למקסם אותה, לא לנטוש אותה כדי לרדוף אחרי שירים חדשים.
זו לא העת לחפש הרפתקאות חדשות. זו העת להיות מנהל סיכונים אובססיבי עבור הנכסים שכבר עובדים בשבילך. להדק את הסטופים, לממש חלק מהרווחים אם צריך, ולתת למגמה החזקה שכבר זיהית להמשיך ולשרת אותך. בקיצור, תשקה את הפרחים שכבר פורחים בגינה שלך, ואל תלך לחפש זרעים חדשים באדמה סדוקה.
🐘 להפוך לאודיסאוס
מה אם יכולת להפוך לאודיסאוס של המסחר? מה אם יכולת להפליג בבטחה, תוך שאתה מתעלם במודע מהפיתויים ומתרכז במה שחשוב באמת? חשוב להבין, הפיצול הנוכחי בשוק הוא סימן אזהרה מהדהד שרוב האנשים מפספסים, כי הם מהופנטים מהכותרות.
הפעולה הנכונה כעת היא לא פעולה של התרחבות, אלא של מיקוד. אם אתה כבר יושב על פוזיציה במניית צריכה בסיסית או כל מניה אחרת שהראתה עוצמה וצומחת בחשבון שלך תן לה לעבוד. אל תמהר למכור אותה רק בגלל שהשוק הכללי נראה רעוע, אבל גם אל תמהר לפתוח עמדה חדשה במניה אחרת שנראית "זולה".
זה הזמן שבו המקצוענים נבדלים מהחובבנים. החובבן ינסה לתפוס כל גל, יקפוץ מספינה לספינה, ובסוף ייטרף. המקצוען יבין שהים סוער, יזהה את הספינה היציבה היחידה בצי שלו, וינווט אותה בבטחה אל הנמל, תוך שהוא מתעלם באלגנטיות משירת הסירנות הקוראת לו אל הסלעים.
שבת שלום
ומועדים לשמחה,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 09.10.25 - שבו בנים לגבולםישנם רגעים נדירים שבהם המציאות החיצונית, תנועות השווקים הבלתי פוסקות, החדשות, הפוליטיקה מאבדת כל אחיזה.
ברגעים כאלה, המהות מזדקקת לדבר אחד חד וברור: תמונה אחת, חיבוק אחד של אדם יקר ששב הביתה. אירועי השנתיים האחרונות וחזרתם של החטופים היא אירוע שמכייל מחדש את הפרופורציות.
רגע של אמת אנושית טהורה שמזכיר לנו על מה באמת נלחמים ומהי משמעותה של שמחת המילים "כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב".
כולנו כעת מתפללים שהתקווה מהלילה תהפוך למציאות בהקדם.
🐘 השוק הוא תזמורת. אתמול, רק הכינורות ניגנו.
וכעת, בחזרה לזירה שלנו, המושפעת כל כך מפסיכולוגיה ותפיסת המציאות. הכותרות במהלך יום המסחר ציירו תמונה של קונצרט מושלם: הנאסד"ק וה-S&P 500 בשיאים חדשים, חגיגה של שוק שורי.
יחד עם זאת הרשו לי להציע לכם עיקרון של מנצחים ותיקים: אל תתנו לסולו הווירטואוזי של הכינורות לבלבל אתכם; זה שהוא נשמע בעוצמה, לא אומר ששאר התזמורת ניגנה איתו בהרמוניה.
הפעולה של אתמול לא הייתה סימפוניה מתואמת, אלא יותר "רעש" שבה סקטור אחד גדול וחזק האפיל על כל השאר.
תפקידי אינו להשבית שמחות, אלא לשקף לכם את התמונה המלאה - כיצד התנהגנו כלל הכלים. סוחר מקצועי אינו יכול להרשות לעצמו להקשיב רק לכלי הדומיננטי, שכן הבנת הנעשה בשאר חלקי התזמורת היא המפתח להימנע מהפתעות כשהמוזיקה לבסוף נעצרת.
חשוב להדגיש: ניתוח כזה אינו נובע מראייה מלנכולית או דובית. ההפך הוא הנכון. הוא נובע מההבנה שבהירות וראיית המציאות כפי שהיא, על כל מורכבותה, הן אבני היסוד של מסחר רווחי ועקבי.
אתמול (ולא רק) הכתיבה שלי גרמה לכמה סוחרים שחובשים משקפיים ורודות באופן קבוע לתחושות של אי נחת, זה נהדר, זאת בדיוק המטרה בכתיבה שלי להרחיב את היריעה ואת רוחב התמונה לאפשרויות השונות ובעיקר לסכנה שבחבישת משקפיים צבועות בורוד או בשחור.
🐘 מה חושפים נתוני העומק?
במבט שטחי, השוק עלה. אך הנתונים הפנימיים, "רוחב השוק", חושפים תמונה מורכבת בהרבה. במדד ה-S&P 500, על כל 264 מניות שעלו, נרשמו 237 מניות יורדות. זהו יחס שמצביע על התקדמות מהוססת וסקטוריאלית, לא על סנטימנט שורי גורף.
הסיפור במדד הדאו ג'ונס חד עוד יותר: 16 מניות ירדו לעומת 14 שעלו. כאן אנו רואים בבירור כיצד המדד השטוח למראית עין, למעשה הסתיר חולשה פנימית. זוהי דוגמא קלאסית לשוק המוחזק על ידי קומץ מניות ענק, בעוד ש"מעמד הביניים" של השוק מאבד גובה.
זו הסיבה לכך שתיק המסחר שלך עשוי היה להציג אתמול תמונה שונה לחלוטין מהמדדים המובילים. תיק הממוקד בסקטור הטכנולוגיה חווה יום פנטסטי. לעומת זאת, תיק שהתמקד בפיננסים או באנרגיה חטף מהלומה, ותיק מפוזר היטב כנראה סיים את היום בתחושה של דשדוש ובלבול, למרות השיאים החדשים.
🐘 כיצד מתרגמים את התובנה הזו לפעולה?
כאן טמונה הבחנה קריטית שכל סוחר חייב לעשות: ההבדל המהותי בין מיקסום פוזיציה קיימת לבין כניסה חדשה ומסוכנת באמצע המהלך.
סוחר שהיה בפוזיציות במניות הטכנולוגיה לפני הזינוק, תפקידו כעת הוא לנהל ולמקסם את העסקה בקור רוח: לקדם פקודות הגנה, לממש רווחים חלקיים ולהפיק את המירב מהמומנטום הקיים.
לעומת זאת, סוחר שצופה מהצד ושוקל להיכנס כעת, לאחר עליות של 10% ויותר, עוסק בפעולה אחרת לגמרי - רדיפה. הוא נכנס לזירה בנקודה של סיכון מקסימלי, בדיוק כאשר הסוחרים המוקדמים מתחילים לשקול לממש רווחים. הוא עלול להפוך, בלי כוונה, לנזילות עבור הכסף החכם.
בשפה מקצועית השוק אינו בינארי, שוק שורי לא מספיק לכניסה, נדרש גם יחס נכון בין הסיכון ברגע נתון לבין הסיכוי, זה לא הופך את השוק לדובי, זה רק מחדד את התובנה שלא נכון לפעול בכל רגע ורגע בשוק.
הגישה המקצועית, על פי שיטת וויקוף, היא לאתר את השלבים המקדימים, את תקופות ה"איסוף" השקטות שבהן הכסף המוסדי בונה פוזיציות. המטרה היא לא לתפוס את קצה התנועה, אלא לזהות את תחילתה, הרבה לפני שהיא הופכת לכותרת ראשית.
🐘 חושב שתהיה אוזן קשובה
דמיין שאתה מביט על השוק ומסוגל להבחין בין הרעש הלבן לבין המוזיקה האמיתית. אתה מזהה מתי סקטור מסוים מנגן סולו, מתי הבסים (הסקטורים הכבדים) מתכוננים להיכנס, ומתי התזמורת כולה באמת מנגנת בהרמוניה. זוהי המהות של המעבר מסוחר מגיב לסוחר שקורא את השוק.
זו אינה פנטזיה, אלא תוצאה של מיקוד בהבנת מבנה השוק במקום ברדיפה אחרי מחירו. הפחד והבלבול הדומיננטיים כל כך במסחר, לא תמיד נובעים מתנודתיות השוק, אלא מחוסר היכולת לפרש ולחבר את החלקים השונים.
כשאתה מסתכל על פסיפס החלקים של השוק (מפת החום המצורפת מתוך אתר של finviz), ברזולוציות שונות כגון חלוקה לסקטורים, כמות מניות עולות או יורדות והמאפיינים שלהם, אתה מקבל את התמונה המלאה, מפסיק לפחד ומתחיל לקבל החלטות טובות, שמאפשרות לך להבדיל בין מיקסום עסקה לבין כניסה לעסקה חדשה.
מועדים לשמחה,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית: 08.10.25 השוק לוחש לך סודכולם ראו אתמול את השיאים החדשים. המדדים נגעו בשמיים לדקה וחצי, הכותרות צרחו "היסטוריה!". וההודעות בקבוצות הווטסאפ בטח נראו כמו תחרות קישוטי סוכה. ואז, בשקט, בלי דרמות גדולות, המנועים פשוט כבו והטיל החל לאבד גובה.
אם חשבון המסחר שלך סיים אתמול באדום למרות הפתיחה החגיגית, ואתה יושב עכשיו מבולבל, תבין משהו חשוב. השוק לא שיקר לך, הוא פשוט דיבר בשפה אחרת, שפת הסימנים של הכסף החכם. הוא נתן לך הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים, ואראה לך בדיוק את ההבדל בין אופוריה של המונים לבין המציאות הקרה של ספרי החשבונות.
מה שראית אתמול לא היה תיקון, זו הייתה הצהרת כוונות. זו הייתה הדגמה חיה איך נראית חולשה פנימית במסווה של עוצמה חיצונית. והשאלה היחידה שאתה צריך לשאול את עצמך הבוקר היא האם אתה בצד שמבין את ההצהרה, או בצד שעדיין שיכור מהפתיחה.
🐘 קרנבל של נייר וציוצים
בוא נפרק את האשליה לגורמים, כמו מכונאי שמסתכל על מנוע מקרטע. בבוקר, קיבלנו מופע פירוטכניקה מרשים ממניות הטכנולוגיה, זיקוקים של ממש. IBM הודיעה על שיתוף פעולה, AMD המשיכה לרכוב על גל המומנטום עם OpenAI, ו-DELL פיזרה הבטחות מתוקות על צמיחה עתידית.
ההמון, כמו תמיד, רץ לקנות את הכרטיסים למופע, דוחף את הנאסד"ק לשיא כל הזמנים. אבל אז, בצהריים, הגיע הלכלוך הקטן שגורם לכל המכונה לחרוק. דיווח אחד, אפילו לא ידיעה רשמית, במגזין נידח יחסית, שטען שאורקל תתקשה להשכיר את השבבים של אנבידיה, הספיק כדי לשלוח את כל סקטור המוליכים למחצה לצלילה של 2%.
תחשוב על האבסורד: חדשות על שותפויות אמיתיות והעלאת תחזיות נמחקו על ידי רכילות עסקית אחת. במקביל, טסלה, מלכת הדרמה, צנחה ב-4.5% כי ההכרזה ה"מטורפת" שלה התגלתה כרכב זול יותר, אכזבה מוחלטת למי שציפה להכרזה על חללית חדשה. זו לא כלכלה, זה תיאטרון בובות המופעל על ידי ציוצים ותקוות.
🐘 הפילטר שאתם חייבים להתקין במוח
אז איך לא מקבלים הרעלת קיבה ממנה שנראית כמו מנת מישלן? אתה מפסיק להתפעל מהצלחות העיצוב ושואל מה קורה במטבח האחורי. בזמן שכולם היו עסוקים בלצלם סטורי למנה הראשונה הנוצצת של הנאסד"ק, במרתף של הכלכלה הוגש נתון קטן ושקט שאף אחד לא טעם: נתון האשראי הצרכני.
הצפי היה לעלייה של 13 מיליארד דולר, אבל בפועל, האמריקאי הממוצע בקושי לקח עוד אשראי, רק 0.4 מיליארד. יותר מזה, האשראי המתגלגל, כלומר השימוש בכרטיסי אשראי, ירד בצורה החדה ביותר מאז מרץ. בעברית פשוטה: בזמן שסוחרים חגגו על מנות גורמה במניות, הסועד הממוצע ברחוב החזיר למלצר את התפריט והסתפק בכוס מים.
זה הסוד, זה הפילטר שאתה צריך. בזמן שהרעש מגיע ממנות השף היקרות של הצמיחה והטכנולוגיה, הכסף השקט, הכסף הזהיר, זז למזנון הפועלים. תראה אילו סקטורים סיימו בירוק אתמול: מוצרי צריכה בסיסיים (לחם וחלב), תשתיות (חשמל, מים), שירותי בריאות - המנות הבסיסיות, המשעממות, שאנשים אוכלים גם כשהם מפחדים לפתוח להציץ אל חשבון הבנק.
🐘 הפיל שבחדר התחיל לזוז
השוק אתמול לא התרסק, הוא בסך הכל סידר מחדש את מיקום הכסאות בחדר, ואם לא שמת לב, אתה עלול למצוא את עצמך עומד בצד בזמן שכולם כבר תפסו מקום. התנועה הזאת, מהייפ ופנטזיה אל עבר הגנה וצורך בסיסי, היא רמז עבה יותר מבייגלה ירושלמי מלא שומשום וזעתר (אוי בא לי עכשיו). זהו סימן לכך שהשחקנים הגדולים, אלו שלא מתרגשים מכותרות, מכינים את עצמם לאפשרות שהמוזיקה עומדת להיפסק.
המונח המקצועי של כל מה שקורה נקרא טרנספורמציה סקטוריאלית.
אז מה הלאה? אל תנסה לנחש אם השיא הבא יגיע מחר או בעוד חודש. במקום זה, תשאל את עצמך שאלה הרבה יותר רווחית: האם התיק שלי בנוי על פירוטכניקה ודיווחים ב"דה אינפורמיישן", או שהוא בנוי על המציאות הכלכלית שבה אנשים קונים פחות מכוניות יוקרה ויותר נייר טואלט?
זה תמיד בדיחה שאבי היקר נוהג לספר לפני חגים הוא שואל בחיוך "איך יודעים שהחגים מתקרבים?" ואז מכבוד אליו שואלים "איך?" והוא עונה "לפי ערימות נייר הטואלט בכניסה למרכולים".
🐘 טוב חזרה לסיום הסקירה
ההתנתקות הזו בין מה שהכותרות מספרות לבין מה שהארנק של האזרח הקטן אומר, היא המקום שבו סוחרים נבונים עושים כסף. השוק נתן לך אתמול מפה ברורה, הוא הראה לך בדיוק איפה הסדקים מתחילים להופיע. הבחירה אם להתעלם מהם או להשתמש בהם לטובתך, היא כולה שלך. כמאמר הקבוע של ג'סי ליברמור "השוק אף פעם לא טועה, הדעות כן".
מועדים לשמחה,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה שבועית 06-10-25זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
אשליית הקירות, 6 אוק' 2025
עכשיו, כשאנחנו בעיצומו של חג, רגע לפני שאני נכנס למטבח להכין את הדגים, אני חושב על היציאה אל הסוכה. מעבר מהקירות הבטוחים והממוזגים של הבית, אל המבנה הארעי הזה.
זה שיעור פילוסופי עמוק: אתה מרגיש בטוח בבית, כלוא בתוך השגרה, אבל הבית הזה הוא אשליה של ביטחון. הכלכלה יכולה להתהפך, החברה יכולה להשתנות, אבל אתה עדיין חושב שהקירות שלך יחזיקו.
המבנה הפתוח הזה, שמחייב אותנו להסתכל דרך הסכך לשמיים, מזכיר לנו שאנחנו תלויים במשהו גדול מאיתנו, משהו שאי אפשר לשלוט בו. זה המקום שבו אתה צריך לשבת ולחשוב: מי האנשים שאתה מכניס לתוך המבנה הארעי הזה, ה'אושפיזין' שלך?
אנשים זה לא רק אנשים פיזית, אלא אילו רעיונות, אילו מחשבות, אילו שיטות מסחר מעפנות אתה מכניס לראש שלך?
🐘 הקמפוס הסודי של הלוזרים
אתה רואה את מה שאתה רואה: SPY ב-669.21, מזנק כמו ילד מופרע על ריטלין, ואתה בלחץ שאתה מפספס משהו. אתה מסתכל על הגרף המצורף, רצף ירוק משוגע. וכל תא בגוף שלך צועק "כנס עכשיו, לפני שיברח!" זו בדיוק הבעיה שלכם, הסוחרים המתוסכלים.
תקשיב טוב: הגרף הזה הוא מלכודת דבש. SPY מטפס על קיר חלקלק, עייף ומתוח. אין שום ווליום סביר שתומך בטיפוס הזה; זו יותר התגנבות יחידים מאשר הסתערות גדולה. זה כמו לראות חתול שטיפס על העץ הכי גבוה בשכונה, הסיכוי היחידי שלו לרדת בשלום, נובע מזה שהוא חתוך.
המסחר הוא לא משחק של ניחושים חמים. זה משחק של המתנה לטעות של מישהו אחר. אתה רוצה להפסיק להרגיש מתוסכל? תפסיק לתת לזנב לקשקש את הכלב. המסחר הזה הוא עכשיו "סרט אימה" (כמשל ולא בתוצר שלו) ואתה מנסה להיות הטיפש שתמיד נכנס לבד למרתף.
🐘 התמוטטות עם חיוך
השבוע, העולם נראה כמו מערכון רע. מצד אחד, ממשלת ארה"ב סגרה את הבאסטה - ה'שָאט-דָאוּן' הזה הוא לא משחק, זה פאשלה אדירה שמעיפה את כל הנתונים הכלכליים לפח. אין דוח תעסוקה, אין כיוון, יש רק אי-ודאות טוטאלית.
ומצד שני, השוק? הוא אומר: "תודה רבה, עכשיו הפד יוריד ריבית!" זה ההיגיון המעוות של ימינו: חדשות רעות הופכות לבשורה, כי הן 'מאלצות' את הבנק המרכזי לתת לנו עוד דלק. הטירוף הזה הוא הסיבה שהביטקוין פרץ ל-125,000 דולר. זה לא אישור לבלוקצ'יין, זו הצבעת אי-אמון בדולר.
המוסדיים בורחים לנכס ממוחשב כי הם לא מאמינים בזהב או באג"ח של ממשלה שסוגרת את עצמה לדעת.
ויש לנו את טראמפ והמכסים שחוזרים כמו ג'וקים אחרי ריסוס. כולם כבר התרגלו, אבל החברות הגדולות סופגות. נייקי מדברת על מכה של 1.5 מיליארד דולר. זה לא קורונה, חבר'ה. זו החלטה פוליטית שחותכת בבשר. אבל ה-SPY? הוא ממשיך לזמזם ב-669, כאילו כלום לא קרה. זה לא חוסן, זו התעלמות מסוכנת.
🐘 הפיל לא קונה רכילות
אז איך נשארים שפויים בתוך הבלגן הזה? תתחיל לחשוב כמו מנהיג, לא כמו ההמון הפתטי. אל תהיה חלק מהעדר שרץ אחרי התנועה העולה של ה-SPY.
דבר ראשון: תחזיק את הכסף שלך היטב. אם המכפיל העתידי של ה-S&P 500 גבוה מדי, זה אומר שאתה משלם מחיר סלב על מניה שהיא אולי רק שאין בה הצדקה. עזוב את ה-SPY עכשיו. ה"פיל" אומר לך: תחכה בסבלנות לפאניקה. רק כשיש דם ברחובות, רק אז אתה נכנס.
דבר שני: תחפש את הטינופת. במקום לבהות במפלצת הבלתי ניתנת לעצירה שנקראת אנבידיה, תחפש את האנדרדוגים המראים סימני חיים עצמאיים. תסתכל על בואינג, למשל. מניה תעשייתית כבדה שספגה אש, אבל עכשיו בלומברג מדברים על הגברת הייצור. זה אומר שיש משהו שמתחיל לזוז מתחת לרדאר. הכסף הגדול עשוי עכשיו לעבור למה שמשעמם, הפיל מחכה לסימן (שטרם הגיע).
הדבר האחרון, והכי חשוב: תסחור את המומנטום הפנימי שלך. המסחר צריך להיות משעמם, חסר אמוציות, מכני. אם אתה מרגיש שאתה 'חייב' להיכנס לטרייד, אתה בצרות. רווחים יציבים נוצרים כשאנשים אחרים עושים שטויות. תן להם לעשות את השטויות ב-669.
🐘 מתי הפסגה הופכת לבור?
מה הולך לקרות כשכל זה יתהפך? זה לא "אם", זה "מתי". זה כמו לבנות מגדל לגו ענקי על שולחן רועד. זה לא יחזיק מעמד.
הירידה החלקה במדרון (Slippery Slope) תתחיל כשהממשל האמריקאי יפתח. פתאום, המקור לכל האופטימיות המעוותת ייעלם. אם יתפרסם דוח תעסוקה חזק - כלומר, הכלכלה לא מתה - הפד יגיד: "סליחה, אין הורדת ריבית עכשיו".
בדיוק אז, כל אלה שקנו ב-669 מתוך לחץ יתחילו למכור בטירוף, וה-SPY יכול לחזור אחורה בכמה שבועות תוך ימים ספורים. ג'סי ליברמור אמר פעם: "הכסף הגדול הוא לא לנסות לתפוס את התנודות הקטנות, אלא בישיבה חסרת מעשה בחוסר תנועה".
אני לא אומר לך להיכנס לשורט עיוור. אני אומר לך לשים את הקסדה ולשבת על הכסף שלך. עכשיו זה זמן המגננה. חכה שהשוק יתעייף מהטיפוס המטורף שלו, תן לו ליפול קצת, ואז, כשכולם בוכים, אתה תתחיל לקנות בשלווה של פיל. זה היתרון שלך על כל הטיפשים שרצים אחרי הפיתוי.
🐘 הסוכה והפיל
הסיכויים הם שאתה מביא איתך לתוך הסוכה שלך גם את המאסטרים הגדולים של הפחד והתאוות: את הפחד מפספוס הרווח (FOMO) ואת תאוות היתר. אלו הם האושפיזין הבלתי קרואים של כל סוחר מתוסכל, הרגשות שאתה מנסה לנעול בחוץ, אבל הם יושבים איתך ליד השולחן ואומרים לך לקנות ב-669.
אתה חייב לזכור: המטרה של ה'אושפיזין' המסורתיים, אותם אורחים רחוקים מהעבר, היא להזכיר לך את הדרך. הדרך היא לא הטיפוס המטורף של ה-SPY; הדרך היא לדעת מתי לצאת מהבית הנוח והיקר מדי שלך, להתמקם במקום שקט וצנוע יותר, שבו אפשר לראות את הדברים אחרת ובבהירות. רק כשאתה מחוץ לבית, מחוץ לזון הנוחות, אתה יכול להרוויח זוית ראות אחרת.
חג שמח,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 1.10.25 תהיה יונה
האבק הצהוב של סוף הקיץ עוד שוכב על כל דבר, אבל משהו באור של הבוקר כבר השתנה. זה עדיין לא סתיו, זו רק ההבטחה שלו, כמו זיכרון רחוק של ריח אדמה אחרי הגשם הראשון. כולם מחכים ליורה שאומנם ירד כבר בחלק מן המקומות, אצלנו טרם, אני למדתי לחפש את סימני השינוי דווקא ביובש שבא לפניו, יום כיפור בפתח.
🐘 השוק שיקר לך אתמול בפנים. הנה איך תתפוס אותו על חם.
אני מסתכל אתמול על החדשות ורואה שני דברים המצביעים על צרות. הראשון, מדד שנקרא "אמון הצרכנים" יצא נמוך מהצפוי. זה בסך הכל סקר טלפוני גדול ששואל אנשים פשוטים, "היי, איך אתם מרגישים לגבי המצב הכלכלי? אתם מתכננים לקנות רכב או מקרר בקרוב?". כשהמספר הזה נמוך, זה אומר שאנשים מתחילים לפחד, מחזיקים את הארנק קרוב לחזה ודוחים קניות גדולות.
הדבר השני שאתה שומע עליו הוא "השבתת ממשל". תחשוב על ארה"ב כמו על עסק ענק. הפוליטיקאים בוושינגטון הם כמו מחלקת הנהלת חשבונות שלא מצליחה להסכים על התקציב. אז המנכ"ל נאלץ להוציא חלק גדול מהעובדים לחופשה בלי תשלום. זה אומר ששירותים לאזרח נעצרים, וחשוב יותר עבורנו גם הגופים שמפרסמים את הנתונים הכלכליים שאנחנו עוקבים אחריהם מפסיקים לעבוד.
שזה אומר לטוס בלי שעונים, צריך לשלוט טוב טוב בהתנהגות המחיר, אנחנו בזכות שיטת הפיל ודאי יודעים לעשות זאתץ
אז נסכם, כי יש לנו אזרחים מפוחדים וממשלה שעומדת להינעל. כל היגיון פשוט אומר שהבורסה צריכה לרדת, נכון? אבל היא לא. היא עלתה. אם הרגשת מבולבל, כאילו מישהו מספר לך בדיחה שאתה לא מבין, זו בדיוק הייתה המטרה.
🐘 הסיפור שמאחורי המספרים: שיעור כלכלה ב-3 דקות
אז למה, בשם כל השוורים והדובים, חדשות רעות הפכו לחדשות טובות? ברוך הבא לשיעור הכלכלה הכי חשוב שלא תלמד בשום אוניברסיטה. זה עובד ככה, צעד אחר צעד:
1. אזרחים מפוחדים (אמון צרכנים נמוך) -> 2. הם קונים פחות -> 3. הכלכלה מאטה את הקצב.
2. הבנק המרכזי של אמריקה (ה"פד") רואה שהכלכלה מאטה. התפקיד המרכזי שלו הוא לוודא שהכלכלה לא תתחמם מדי (אינפלציה) ולא תתקרר מדי (מיתון). יש לו כפתור אחד עיקרי לשלוט בטמפרטורה הזאת: הריבית.
3. כשהפד רואה שהכלכלה מתקררת מעצמה, הוא מקבל אור ירוק להוריד את הריבית. הורדת ריבית היא כמו לשפוך דלק על המדורה של שוק המניות. פתאום, לחברות קל וזול יותר לקחת הלוואות כדי לצמוח, ולמשקיעים כבר לא שווה להחזיק כסף בבנק בריבית אפסית, אז הם מעבירים אותו למניות.
במילים פשוטות: השוק לא חגג את הכלכלה הגרועה. הוא חגג את התרופה שהוא מאמין שהפד ייתן לכלכלה הזאת לעוד כסף זול. זה היגיון מעוות, אבל זה ההיגיון שמניע מיליארדי דולרים כרגע. ובזמן שכולם ניסו להבין את החידה הזאת, השחקנים הגדולים השתמשו בסיפור אחר לגמרי כדי להסיח את דעתנו, הזינוק הפתאומי במניות התרופות בעקבות ציוץ נשיאותי.
🐘 אל תסתכל על הזיקוקים, תעקוב אחרי מי שמדליק אותם
הכסף החכם, אותם מנהלי קרנות ענק שמזיזים את השוק, לא קוראים את החדשות בבוקר ומחליטים לקנות. הם מתכננים את המהלכים שלהם שבועות מראש. הם ראו את סקטור הבריאות, מניות התרופות, זרוק בצד הדרך. אף אחד לא רצה לגעת בו, הוא היה משעמם, מוזנח וזול.
תחשוב עליהם כמו על בעלים של רשת סופרמרקטים ענקית. הם ראו שכל הלקוחות מצטופפים במעבר הממתקים והחטיפים (מניות הטכנולוגיה הלוהטות כמו אנבידיה). במקביל, המעבר של המוצרים הבריאים (סקטור הבריאות) היה ריק מאדם. אז מה הם עשו? בשקט, בלי שאף אחד ישים לב, הם התחילו למלא את המדפים שם בסחורה.
ההכרזה של הנשיא על פייזר הייתה בסך הכל השלט הגדול והנוצץ שהם תלו בכניסה למעבר הבריאות כדי שכל ההמונים ירוצו פנימה. החדשות לא היו הסיבה שהם קנו, הן היו התירוץ המושלם לגרום לכולם לקנות אחריהם, אחרי שהם כבר סיימו לאסוף את הסחורה במחירים נמוכים. הם יצרו את המסיבה, ורק אז שלחו את ההזמנות.
בוגרי סוחרי וויקוף יבינו מיד על מה אני מדבר כשאני כותב את הדברים.
הדרך לנצח במשחק מכור? תלמד את החוקים של בעל הקזינו
אז מה אתה, הסוחר, אמור לעשות עם כל המידע הזה? אתה צריך להפסיק לשאול את השאלה הלא נכונה. השאלה היא לא "האם החדשות האלה טובות או רעות לכלכלה?". השאלה הנכונה היא "איך השחקנים הגדולים ישתמשו בחדשות האלה כדי להזיז את המחיר למקום שהם רוצים?".
התסכול שלך נובע מניסיון לשחק לפי חוקי ההיגיון, בזירה שפועלת לפי חוקי פסיכולוגיה וכוח. תפסיק לנסות לחזות את מזג האוויר, ותתחיל לעקוב אחרי עקבות הפילים בשלג. העקבות האלה הם לא הכותרות בעיתון; הם נמצאים על הגרף שלך, בצורה של מחזורי מסחר (ווליום) ותנועת מחיר וסירקולציה של מגזרים.
שם אתה רואה את הסיפור האמיתי. שם אתה רואה איפה הכסף הגדול נכנס, איפה הוא יוצא, ואיפה הוא מכין את המהלך הבא שלו. כל השאר זה רק רעש, שנועד לבלבל אותך ואת עוד מיליונים כמוך.
וזה מחזיר אותי לאותו יובש שבאוויר כשכיפור בפתח. השיעור מיונה אינו שלא צריך לברוח מהגורל, אלא שלפעמים דווקא במעמקי הבטן החשוכה של הלוויתן, ברגע של שפל מוחלט, שם מתגלה הבהירות הגדולה ביותר. יונה מצא את התשובה שלו רק כשהכל נראה אבוד.
המטרה שלנו כסוחרים היא ללמוד מהתובנה שלו, מבלי הצורך להיבלע על ידי השוק כדי להגיע אליה.
כשנחתם לשפע רוחני וחומרי גדול
גמר חתימה טובה,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 30.09.25 - בין כתיבה לחתימהבין כתיבה לחתימה, 30 ספט׳ 2025
וידוי קטן, הימים האלה, שבין ראש השנה ליום כיפור, תמיד מביאים איתם תחושה מוזרה של ריחוף. זהו זמן שבו גורלות נכתבים אבל עוד לא נחתמים, מין לימבו רוחני שבו הכל מרגיש תלוי ועומד, ממתין לפסיקה שקטה שתקבע את אופי השנה כולה - תמיד אני חש סוג של פחד פנימי לא מוסבר, נאחל לטוב.
הסקירה? פתיחה הירוקה, תחושה הזאת בבטן שאומרת "הנה זה בא, הראלי ממשיך". המניות הגדולות, גיבורי הטכנולוגיה, פתחו כאילו הן על ספידים ורצו קדימה במטרה לשבור את תקרת הזכוכית של כל הזמנים.
אני יודע בדיוק מה עבר לכם בראש, כי זה מה שעובר לכל סוחר אופטימי שמחפש את הטרייד הגדול הבא. אתם מזהים את המומנטום, מרגישים את החום, ואומרים לעצמכם שהפעם, הפעם אתם תופסים את הגל מההתחלה ולא מסתכלים עליו מהצד כמו פראיירים. אז קניתם, אולי הוספתם לפוזיציה קיימת, והרגשתם את האופוריה המתוקה של רווח על הנייר שצומח במהירות.
ואז, בלי שום הודעה מוקדמת, כל המומנטום הזה התגלה כזיקוק דינור סוג ז'. הוא המריא לשמיים בשריקה צורמת, הבטיח פיצוץ שיאיר את כל השכונה, ובמקום זה קיבלנו 'פוף' עלוב וענן קטן של עשן אפור. הכוח שהניע את השוק למעלה פשוט התאדה באוויר, כאילו מעולם לא היה שם.
הכישלון הזה לראות המשכיות, ההתפיידות האיטית והמייסרת הזו של הרווחים, היא בדיוק מסוג הפעולות ששוברות סוחרים מבפנים. זה הרגע הזה שגורם לך לשבת מול המסך ולפקפק בכל מה שאי פעם חשבת שאתה יודע על השוק.
🐘 הכל קלחת שעדיין מתבשלת
בואו נפרק את זה, בלי קשקשת. המדדים סיימו בעלייה מתונה, סוג של "ניצחון" שלא משכנע אף אחד. הנאסד"ק, שהוביל את ההסתערות בבוקר, סיים כמו רץ מרתון שמתמוטט עשרה מטרים לפני קו הסיום, הרחק מהשיא של היום.
סמיקונדקטורים כמו אנבידיה, שהיו אמורים להיות חוד החנית, התחילו בסערה וסיימו בקול ענות חלושה, בקושי מחזיקים את הראש מעל המים. מצד שני, מגזר האנרגיה חטף נוקאאוט טכני אחרי שמועות על כך שאופ"ק+ מתכוונים לפתוח את הברזים, מה שהפיל את מחיר הנפט. זה כמו לנהל קרב בשתי חזיתות שונות, שכל אחת מהן מושכת לכיוון אחר וקורעת את השוק לגזרים.
ומה עם הרקע? בוושינגטון מתכוננים להשבתת ממשל, דרמה פוליטית שחוזרת על עצמה כמו פרק גרוע בסיטקום, והשוק? הוא פשוט משך בכתפיים. האדישות הזו של השוק לחדשות שלכאורה אמורות לזעזע אותו היא הסימן הכי מובהק לכך שהוא עסוק במשהו אחר לגמרי, משהו פנימי ועמוק יותר.
🐘 איך קוראים את התמונה בלי להשתגע?
כאן נכנסת חוכמת השוק. השוק של אתמול לא היה שוק של קונים או של מוכרים; הוא היה שוק של "אולי". הוא היה כמו חתול שמן ועצלן שרואה צעצוע, מרים את הראש בעניין, מתמתח קלות, ואז מחליט שזה יותר מדי מאמץ וחוזר לנמנם.
הטעות של הסוחר המתוסכל היא לפרש את הרמת הראש הקלה הזו כסימן לכך שהחתול עומד לזנק ולצוד. הוא משליך את תקוותיו ואת האופטימיות שלו על תנועה חסרת משמעות, תגובה רפלקסיבית ותו לא. ה"כסף החכם", או ה"Composite Man" כמו שריצ'ארד וויקוף היה קורא לו, לא הזיז אתמול את כוחותיו לשום מקום; הוא פשוט בחן את טמפ׳ המים.
הוא דחף קצת את מניות הטק למעלה וצפה. הוא רצה לראות כמה דלק יש לכם, הקונים הנלהבים. וכשהוא ראה שאתם רצים פנימה בהתלהבות של ילד בחנות ממתקים, אבל אין מאחוריכם מספיק כוח מוסדי, הוא פשוט הוריד את הרגל מהגז ונתן למשחק להתנהל מעצמו.
🐘 אז מה עושים עם הטירוף הזה היום?
התשובה פשוטה עד כדי כאב: אתם מפסיקים לנסות לנחש מה החתול הולך לעשות. אתם מפסיקים לנסות לכפות על השוק את הסיפור שאתם רוצים לשמוע. במקום זה, אתם הופכים לצופים, לבלשים שאוספים ראיות בשקט ובסבלנות.
שוק חסר שכנוע כמו זה של אתמול הוא הזמנה להפסדים טיפשיים. הוא מזמין אתכם לרדוף אחרי תנועות קטנות, לקנות בשיא ולמכור בשפל של טווח יומי צר, ולשחוק את החשבון והנפש שלכם עד דק. העבודה שלכם כסוחרים מקצועיים היא לא לסחור כל יום, אלא לזהות את הימים שבהם יש סיכוי סטטיסטי גבוה להצלחה.
תשאלו את עצמכם, 'מה יקרה אם' השוק יפרוץ בנחישות מעל השיא של אתמול ויישאר שם? זו תהיה ראיה. ו'מה יקרה אם' הוא ישבור את התחתית של אתמול ויאיץ כלפי מטה? זו תהיה ראיה נוספת. עד שאחד מהתסריטים הברורים האלה לא יקרה, כל מה שביניהם הוא רעש, והרעש הזה הוא המגרש הביתי של המפסידים.
ג'ים רוג'רס, אשף הסחורות, ניסח את זה בצורה גאונית: "אני פשוט מחכה עד שיש כסף ששוכב בפינה, וכל מה שאני צריך לעשות זה ללכת ולהרים אותו. בינתיים, אני לא עושה כלום".
תפסיקו לרדוף אחרי פירורים שהשוק זורק לכם בפנים. תלמדו לשבת על הידיים כמו צלף שממתין למטרה הברורה היחידה, כי השוק לא חייב לכם טרנד, אבל אתם חייבים לעצמכם את המשמעת לחכות לו.
לגבי הפתיח שלי, תראו בסופו של דבר, יום כיפור, החותמת ניתנת והכל מתבהר, לטוב ולרע. המתח של ימי הדין מתפוגג ומוחלף בתחושה של התחלה חדשה. משחררים את הידיים ומשחררים, הרצון וכיוון הצעידה ידוע וכעת אפשר סוף סוף להתחיל לצעוד.
חתימה טובה,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה שבועית 29-09-25יש היגיון בבלאגן 29 ספט׳ 2025
כן, יום שישי נסגר בירוק. אפשר לפתוח את הבירות, אבל זו תהיה חגיגה של סוחרים שלא יודעים לראות למרחק. כי הירוק הזה היה כמו חליפה יקרה על בן אדם מיוזע; מרחוק זה נראה טוב, אבל מקרוב משהו פה מסריח. לבטח הרגשת שהשוק זז כמו רכב שההגה שלו לא מחובר לגלגלים, רבים הרגישו כך.
התפקיד שלך הוא לא להתרגש מהצבע הירוק על המסך, אלא לשאול "למה?". מה גרם ליום הזה להרגיש כל כך מוזר, כל כך לא החלטי, למרות המספרים החיוביים? התשובה נמצאת בנתונים שאף אחד לא מראה לך במהדורת החדשות של הערב, כי הם דורשים קצת יותר מחשבה מכניסה לעמוד הראשי באתר כזה או אחר.
במקום לדבר על רגשות, בוא נדבר על מספרים שמספרים סיפור. מספרים אמיתיים, לא אחוזי השינוי שכולם רואים גם בלעדי. הנה מה שקרה באמת מתחת למכסה המנוע של השוק ביום שישי.
🐘 הפיצול בין הבורסות
כולם ראו שהמדדים עלו, אבל הם לא ראו את הפיצול המדהים שהתרחש בפנים. בבורסת ה-NYSE (הכלכלה הישנה, התעשייה, הפיננסים), על כל מניה אחת שירדה, 2.17 מניות עלו. זו בריאות שוק קלאסית, יחס של יותר מ-2:1 שמצביע על התנהגות רוחבית.
אבל אז אתה מסתכל על הנאסד"ק (הטכנולוגיה, החלומות), ומה אתה רואה? על כל מניה שירדה, רק 1.7 מניות עלו. זה נתון פושר, חלש. במילים אחרות, בזמן שב-NYSE פתחו שמפניות, בנאסד"ק בקושי הגישו מים מהברז. הכסף הגדול הצביע ברגליים, והוא אמר: "אני סומך יותר על חברות שיוצרות דברים שאפשר לגעת בהם, מאשר על אלו שמוכרות לך עוד פיצ'ר באפליקציה".
והנה עוד נתון שיפוצץ לך את המוח: סך נפח המסחר בנאסד"ק היה 8.54 מיליארד מניות. ב-NYSE? רק 1.1 מיליארד. כלומר, המלחמה האמיתית, חוסר ההסכמה העצום, התרחש כולו במגרש של הטכנולוגיה. זו לא הייתה עלייה שקטה ובטוחה; זו הייתה קטטה אלימה שהסתיימה בניצחון קטן לצד של הקונים, אבל השאירה המון פצועים בשטח.
🐘 עריצות הענקים, והלחישה של שוק האג"ח
שמעת שסקטור הטכנולוגיה סיים בעלייה מינורית של 0.2%? זה נשמע משעמם, אבל זה הנתון הכי מטעה של היום. בפועל, יותר ממחצית מהמניות בסקטור הטכנולוגיה סיימו בירוק. אז איך לעזאזל הסקטור כולו בקושי זז? כי כמה גורילות במשקל טון, כמו מטא ודומותיה, החליטו לשבת עליו.
אתה צופה בהיאבקות סומו בין 5 מניות ענק שמעוותות את כל התמונה. בזמן שהן נאבקו זו בזו, עשרות מניות קטנות וזריזות יותר רקדו סביבן. אם אתה מסתכל רק על המדד, אתה מפספס את תמונת זרמי הכסף התת קרקעית.
ובין כל הרעש הזה, שוק האג"ח - המבוגר האחראי בחדר, לחש משהו חשוב. התשואה ל-10 שנים עלתה קצת, בזמן שהתשואה לשנתיים ירדה קצת. בתרגום משפת החנונים לשפת רחוב: השוק טיפה פחות מודאג ממיתון מיידי (ולכן מוכן לקבל פחות ריבית על כסף שסגור לשנתיים), אבל מתחיל לתמחר סיכוי לאינפלציה או צמיחה בעתיד הרחוק יותר. זו תנועה קטנה, אבל היא כמו מצמוץ של שחקן פוקר, חושפת אפשרות.
🐘 אז מה עושים עם כל הבלגן הזה?
השוק כרגע הוא כמו תוכנית ריאליטי. יש את הכוכבים הראשיים (מניות המגה-קאפ) שכל הדרמה סביבם, ויש את שאר המשתתפים שחיים בעולם משלהם. אתה צריך להפסיק להתמקד בכוכבים הראשיים ולהתחיל לשים לב לדינמיקה בין שאר הדיירים בבית.
השבוע, לפני דוח התעסוקה ביום שישי, תעשה לעצמך טובה: תכבה את ערוץ 22 של השוק (מדד ה-S&P 500) ותתחיל לחפש בערוצים הנידחים. מה קורה במדד הראסל 2000 (מניות קטנות)? מה מצב הסקטורים המשעממים כמו תעשייה (XLI) או צרכנות בסיסית (XLP)? שם מסתתר הסיפור האמיתי, לא בכותרות על טסלה.
העבודה" שלך היא לא לנחש מה יקרה בדוח התעסוקה. העבודה שלך היא להבין שהשוק רוצה מתנה אחת לחג: הורדת ריבית. דוח "רע" (אבטלה גדלה) הוא המתנה המושלמת. דוח "טוב" (יותר מדי משרות) הוא כמו לקבל זוג כרטיס למופע שכבר קנית - מבאס, גם אם זה הדבר הנכון לכלכלה. תהיה מוכן לראות את השוק מריע לחדשות רעות, ואם זה נראה לך לא הגיוני, אז ברוך לעולמי ולדרך בה אני חושב.
חתימה טובה,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 26-09-25 - השוק לא חייב לכם כלוםהשוק לא חייב לכם כלום (ובמיוחד לא הורדת ריבית), 26 ספט׳ 2025
אתם עולים לעמדת המסחר, מסתכלים על ירידות בתיק, ושאלה אחת מהדהדת לכם בראש: למה? הרי החדשות הכלכליות טובות, התמ"ג צומח, אנשים עובדים, אז למה, בשם כל האסטרטגיות בעולם, השוק יורד כבר שלושה ימים ברציפות? התחושה הזאת, התסכול הזה, היא המלכודת מחשבתית.
זו פסיכולוגיה פשוטה, כמעט פבלובית. השוק מאולף, כמו חיית קרקס, לצפות לקבל 'ממתק' (הורדת ריבית) בכל פעם שנשמע פעמון מסוים (סימני האטה). אתמול, הפעמון לא צלצל, אבל החיה עדיין עומדת על שתיים ומצפה לפינוק שלה, מבולבלת וכועסת.
אתם חושבים שהשוק צריך להתנהג בהיגיון, אבל הוא מתנהג כמו ילד מפונק שהתרגל לתזונה של סוכר טהור - והסוכר הזה, בחודשים האחרונים, היה הציפייה לכסף זול. אתמול, המציאות הגישה לו ארוחת ירקות בריאה, והוא, בתגובה, שוכב על הרצפה וצורח. השוק לא מתגמל אותך על זה שהבנת את הכלכלה, הוא מתגמל אותך על זה שהבנת את הפסיכולוגיה של ההמון.
🐘 מה לעזאזל קרה אתמול?
בואו נדבר תכל'ס, בלי פילטרים. השוק קיבל אתמול סדרה של נתונים כלכליים שנראים על הנייר כמו חלום של כל שר אוצר. תביעות ראשוניות לדמי אבטלה? נמוכות מהצפוי, כלומר פחות מפוטרים. הזמנות מוצרים בני קיימא? זינוק של 2.9% כשהאנליסטים ציפו לירידה. אפילו נתוני התמ"ג לרבעון השני עודכנו כלפי מעלה.
אז מה הבעיה? בדיוק זאת הבעיה. הנתונים האלה כל כך "טובים", שהם צועקים לפדרל ריזרב: "היי, הרגל של הכלכלה כבר החלימה, היא לא צריכה להמשיך ללכת עם קביים!". כתוצאה מכך, ההסתברות להורדת ריבית באוקטובר צנחה מ-92% ל-85%, והסיכוי לעוד אחת בדצמבר התרסק מ-73% לכ-60%. השוק, שבנה מגדל קלפים שלם על יסודות של כסף קל וזול, מרגיש פתאום את הספק.
החולשה הזאת כבר לא מרוכזת רק במניות הענק. אתמול ראינו את זה מתפשט כמו שפעת. היחס בין המניות היורדות לעולות עמד על 3 ל-1, וזה אומר שהספק היה רחב ועמוק. סקטור האנרגיה היה היחיד שסיים בירוק, כנראה כי כמה סוחרים חיפשו מציאות אחרי חודש שלם של ירידות, אבל כל השאר? אדום בוהק, מסקטור הבריאות ועד לטכנולוגיה.
🐘 אז איך צדים פילים במדבר של אי-ודאות?
כשכולם מסביב רצים בפאניקה, התפקיד שלך הוא לא לרוץ איתם, אלא לעצור, לנשום, ולחפש את עקבות הפילים. מה שאני מתכוון אליו הוא שבתקופה כזאת, אתה לא מהמר על כיוון השוק; אתה מזהה איפה הכסף הגדול בוחר להסתתר או, לחלופין, להמר. השוק תמיד מספר סיפור, והסיפור של אתמול לא היה רק "הכל יורד".
היה לנו את אינטל (INTC) שזינקה כמעט 9% על שמועה שאפל תשקיע בה. זה סימן של חוזק יחסי מטורף ביום של חולשה כללית. אפל (AAPL) וגם אנבידיה (NVDA) הצליחו לסיים בירוק, מה שמראה שהשחקנים הגדולים עדיין לא נטשו לחלוטין את ספינות הדגל. מצד שני, אורקל (ORCL) התרסקה למרות שסוף סוף נסגרה עסקת טיקטוק, וקארמקס (KMX) נמחצה ב-20% אחרי דוחות איומים.
העבודה שלך עכשיו היא לא לנחש אם השוק יעלה או ירד. העבודה שלך היא להיות בלש. תפתח גרפים, תסמן את המניות שמחזיקות מעמד מעל הממוצעים הנעים בזמן שהשאר טובעות. תאתר את הסקטורים שמראים ניצוץ של חיים. במילים אחרות, תפסיק להתווכח עם המציאות ותתחיל לרקוד איתה.
🐘 הדרקון של שישי בבוקר: מדד ה-PCE
כל מה שדיברנו עליו עד עכשיו היה רק הפרומו. המנה העיקרית מגיעה היום בצהריים (שעון ישראל) מדד המחירים PCE, מדד האינפלציה המועדף על הפד. זה הרגע שבו כל הקלפים נטרפים מחדש. זה רגע האמת שיקבע אם התיקון הנוכחי הוא סתם עצבים שלפני הסערה, או הסערה עצמה.
אם הנתון יגיע "חם" מהצפוי, כלומר האינפלציה עדיין נוכחות, הסיפור על הורדות הריבית יכול להיגנז עמוק במגירה. במקרה כזה, סביר להניח שנראה עוד גל של כאב בשוק. אם, לעומת זאת, הנתון יפתיע לטובה ויגיע "קר" מהצפוי, כל אותם שחקנים שייחלו לכסף זול ירגישו שהמסיבה עשויה להתחדש.
אבל מה אם אתה מפסיק לחשוב כמו מהמר בקזינו ומתחיל לחשוב כמו מנהל הקזינו? למנהל לא אכפת אם יצא אדום או שחור. הוא מוכן לשני התרחישים, כי הוא יודע שהבית תמיד מרוויח. תהיה הבית. תכין תוכנית פעולה למקרה שה-PCE מאכזב, ותוכנית פעולה למקרה שהוא מפתיע לטובה. כי כמו שאמר פעם ברנרד ברוך, (הזאב האמיתי) "מטרתו העיקרית של שוק המניות היא לעשות צחוק מכמה שיותר אנשים". אל תהיה הבדיחה.
חתימה טובה,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 25.9.25 - חוזרים לעמדת המסחרחוזרים לעמדת המסחר. אחרי כמה ימי דבש ותפוחים, הגיע הזמן לחזור לזירה האמיתית, המקום שבו הדבש היחיד הוא רווח נעול והתפוחים היחידים הם אלו של אפל (AAPL), וגם הם חטפו ביס קטן בימים האחרונים. אני מקווה שהחופשה נתנה לכם פרספקטיבה, כי תאמינו לי, אתם תצטרכו אותה. השוק לא חיכה לאף אחד, והוא השאיר לנו כמה רמזים מעניינים על השולחן.
במבט טכני יבש על הגרף של ה-SPY, אי אפשר להתעלם מהדרמה הקטנה שהתחוללה שם למעלה. השוק טיפס יפה בתוך תעלה עולה ומסודרת, כמו ילד טוב שהולך בדיוק בין הקווים. אבל אז, בנקודה מספר 2, הוא התחיל להיראות קצת עייף, מתנשף, כמו רץ מרתון שמגלה שקו הסיום הוא רק מיראז'.
הנרות התחילו להתכווץ, הווליום התחיל לזייף, ובסופו של דבר, קיבלנו שבירה קטנה של קו המגמה התחתון, תנועה קטנה למטה שאומרת המון. זו לא מפולת, חברים, זו לחישה. והלחישה הזו אומרת: "הקונים אולי לוקחים הפסקה קצרה".
🐘 למה השוק זרק את החדשות הטובות לפח?
אתה ראית את זה אתמול, בדיוק כמוני. מייקרון (MU) מפרסמת דוח שהיה אמור לשלוח אותה למסלול המראה סביב הירח, עם הכנסות ורווחים שעוקפים כל תחזית אפשרית. ומה קורה בתגובה? המניה חוטפת כאפה של כמעט 3% למטה, כאילו הרגע הודיעה על פשיטת רגל.
זה לא נגמר שם, חבר. אורקל (ORCL), ענקית התוכנה, הכריזה על פרויקט תשתית AI מפלצתי עם שמות כמו OpenAI וסופטבנק, פרויקט שאמור להדפיס להם כסף לשנים קדימה. התגובה של וול סטריט? ירידה של כמעט 2%, תודה רבה ושלום.
אם אתה יושב שם מול המסך, מגרד בראש ושואל את עצמך אם איבדת את יכולת הניתוח והבנה שלך, אז תן לי להרגיע אותך אתה לא לבד.
זה בדיוק הרגע שבו סוחרים אופטימיים מתחילים להרגיש את טעם המררה של התסכול, הרגע שבו השוק נראה כמו משחק מכור שאתה לא מבין את החוקים שלו. אבל פה מתחיל משחק האגוזים, עליך לפצח אותם.
🐘 ההנגאובר של פאוול
ביום שני רקדנו כולנו במסיבת שיאים חדשים (שיא שנתי חדש תרתי משמע), שהונעה מכל כותרת AI אפשרית.
אבל אז, ביום שלישי בזמן מנוחת החג, הגיע פאוול, יו"ר הפד, והזכיר לכולם בקולו המונוטוני שהמניות "מוערכות ברמה גבוהה למדי". זה היה האיתות העדין של המבוגר האחראי לכבות את המוזיקה ולהדליק את האורות, והמשקיעים שמעו אותו היטב.
מה שראינו אתמול לא היה מפולת, זו הייתה התפכחות. השוק, במיוחד מניות הטק הגדולות, סבל מהנגאובר קל. אחרי חודשים של ריצה מטורפת, כל מה שהיה צריך זה תזכורת קטנה שהכסף לא גדל על העצים, גם לא על עצי הסיליקון של עמק הסיליקון, כדי לגרום לאנשים לממש קצת רווחים.
הסיפור של מייקרון ואורקל הוא שיעור קלאסי במה שנקרא "מכור את החדשות" (Sell the News). הציפיות מהדוחות ומההכרזות שלהן כבר היו מגולמות עמוק בתוך המחיר הגבוה של המניות. כשהחדשות הטובות סוף סוף הגיעו, לא נשאר אף אחד שיהיה מוכן לשלם אפילו יותר, אז המוכרים פשוט הציפו את הקונים המעטים שעוד נשארו.
🐘 תמצא את הבר השקט
אז מה עושה סוחר נבון כשהמסיבה במניות הטק הופכת צפופה מדי והאלכוהול מתחיל להיגמר? הוא לא הולך הביתה בייאוש. הוא סורק את המקום ומחפש את הבר השקט בפינה, המקום שבו מתנהלות השיחות המעניינות באמת.
בזמן שטכנולוגיה ושירותי התקשורת דיממו, תסתכל איפה הכסף החליט להחנות. סקטור האנרגיה זינק ב-1.2% כשמחיר הנפט עולה, מה שמראה שיש עדיין דרישה לכלכלה ה"ישנה". אפילו הסקטורים ה"משעממים" כמו תשתיות (+0.7%) ומוצרי צריכה בסיסיים (+0.1%) סיימו בירוק, מה שמאותת על בריחה קטנה של הון אל חוף מבטחים.
ושימו לב לסיפור המרתק של טסלה (TSLA), שעלתה בכמעט 4% וסחבה לבדה את כל סקטור מוצרי הצריכה למעלה. במקביל, חברת הכרייה פריפורט-מקורן (FCX) התרסקה בכמעט 17% אחרי תקרית קטלנית במכרה באינדונזיה, והפילה איתה את כל סקטור חומרי הגלם. השוק הוא לא גוף אחד, הוא זירת קרב של נרטיבים שונים, והכסף פשוט זורם למקום שבו הסיפור הכי משכנע כרגע.
🐘 הקלף הבא
השוק כרגע נמצא במצב של לקיחת אויר. הוא הוריד קצת קיטור, עיכל את ההערות של פאוול, ועכשיו הוא ממתין לזרז הבא. הקלף המשמעותי הבא שיחולק במשחק הפוקר הזה הוא מדד המחירים PCE שיפורסם ביום שישי, מדד האינפלציה המועדף על הפד.
הנתון הזה יקבע את הטון לשבוע הבא. נתון גבוה מהצפוי עלול לשלוח גלי הלם ולגרום לשוק לחשב מחדש את מסלול הורדות הריבית. נתון נמוך, לעומת זאת, יכול להיות הדלק שהמסיבה צריכה כדי להתניע מחדש את הראלי.
אל תתנו לנתוני מכירות הבתים החדשים, שהיו חזקים באופן מפתיע, לבלבל אתכם. הם מראים שיש כיסים של עוצמה בכלכלה, במיוחד אצל העשירונים העליונים שנהנו מעליית המניות. אבל הכוח הזה רק מסבך את התמונה עבור הפד, שמנסה לקרר את הכלכלה בלי לשבור אותה. כפי שאמר פעם ג'סי ליברמור, "השוק אף פעם לא טועה - הדעות כן".
תפסיקו לנסות לנחש מה יקרה. במקום זאת, תתבוננו בהתנהגות המחיר, תבינו לאן הכסף החכם זורם, ותהיו מוכנים להגיב למה שהשוק מראה לכם, לא למה שאתם רוצים שהוא יראה. זו הדרך היחידה לשרוד ואז לשגשג במרתון האינסופי הזה.
גמר חתימה טובה,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
נ.ב.
ישנה אמרה ותיקה, סוג של פולקלור בוול סטריט שלוחשים במסדרונות לקראת התקופה הזו: "מכור בראש השנה, קנה ביום כיפור". הרעיון הוא לא מיסטי, הוא פסיכולוגי לחלוטין. ראש השנה מסמל לעתים קרובות שיא של אופטימיות, סוף הראלי של הקיץ, הנקודה שבה כולם מרגישים טוב וזה בדיוק הזמן של הכסף החכם לקחת קצת צ'יפים מהשולחן.
עשרת ימי התשובה שלאחר מכן הם ימים של חשבון נפש גם בשוק, ווליום נמוך, חוסר ודאות ונטייה טבעית של השוק "לכפר על חטאיו", כלומר, לתקן קצת למטה ולנקות פוזיציות חלשות. ויום כיפור? זהו יום ה'קפיטולציה', רגע השיא של הכפרה.
לעתים קרובות, זוהי נקודת השפל הפסיכולוגית שממנה השוק, אחרי שהתנקה, מרגיש קל ומוכן להתחיל את הראלי המסורתי של סוף השנה. האם זו נבואה שמגשימה את עצמה? אולי. האם זה עובד כל שנה? ממש לא. אבל כמו כל אגדה טובה, יש בה גרעין של אמת על הקצב והפסיכולוגיה של ההמון - וזה כשלעצמו שיעור ששווה זהב.
סקירה יומית 19-09-25 אני חובב שעונים
🐘 האיש שחיפש גרגר אבק אחד בשעון בן 150 שנה
אתמול ביליתי שעה בחנות קטנה ומאובקת בדרום תל אביב, צופה בשען בן 80.
הוא לא תיקן שעון.
הוא צד משהו.
עם פינצטה זעירה, תחת זכוכית מגדלת ענקית, הוא סרק את הקרביים של שעון כיס שוויצרי בן 150 שנה. הוא לא חיפש בורג רופף או קפיץ שבור. הוא חיפש גרגר אבק אחד.
אחרי דקות ארוכות של שקט, הוא הרים את עיניו האדומות, הסתכל עליי ואמר משפט אחד:
"אתה רואה, כולם מסתכלים על המחוגים הגדולים והנוצצים זזים וחושבים שהכל בסדר גמור. אף אחד לא רואה את גרגר האבק הקטן שעומד לתקוע את כל המכונה המזוינת הזאת."
המשפט הזה לא יצא לי מהראש המשיך איתי לתוך הכרית שהלכתי לישון.
כי אתמול, בוול סטריט, כולם הסתכלו על המחוגים הגדולים והנוצצים.
🐘 ובינתיים בוול סטריט... כולם מסונוורים מהמחוגים
אתה מרגיש את זה, נכון?
את האופוריה הזאת באוויר. את תחושת ה-"אמרתי לכם" המתוקה.
הפד לחש מילים מתוקות, והשוק המריא לשיאים חדשים. הכסף מרגיש קל, כמעט כמו אוויר. אבל זו בדיוק התחושה שממנה סוחרים חושבים צריכים לפחד יותר מכל גרף אדום. כי כשהכל נראה ברור... זה הרגע שבו רוב האנשים פשוט מפסיקים לחשוב.
השוק הפך להיות מכור. מכור לכסף זול, כמו נרקומן שזקוק למנה הבאה שלו. הוא כבר לא מגיב לנתונים כלכליים אמיתיים, הוא מגיב רק ללחישות של הדילר שלו מהבנק המרכזי. והדילר הבטיח שהמנה בדרך, אז המכור מרחף באופוריה, שוכח שהמציאות מחוץ לבועה הזאת עדיין קיימת, קשוחה מתמיד.
ובין המחוגים הנוצצים, היו כמה שהבריקו במיוחד. הראסל 2000, מדד המניות הקטנות, זינק ב-2.5% ושבר שיא שלא נראה מאז נובמבר 2021. תחשוב על המשמעות, החיילים הקטנים והספקולטיביים של השוק, אלה שרגישים יותר מכולם למצב הכלכלה, התעוררו מתרדמת של כמעט ארבע שנים. זה סימן לתיאבון לסיכון שגולש לקצוות הכי מסוכנים של המגרש.
וכמובן, הסיפור הגדול של היום, הדרמה של אינטל ואנבידיה, הוא שיעור בפני עצמו על כוחו של נרטיב. השוק לא התעניין באינטל במשך שנים, היא הייתה הדינוזאור שכולם הספידו. אבל אז באה אנבידיה, המלכה הבלתי מעורערת, והניחה עליה את ידה. הזינוק של 28.79% הוא לא על טכנולוגיה, הוא על הכתרה. השוק אוהב סיפורים פשוטים, והסיפור של "הענק המתעורר שמקבל חותמת הכשר מהמלך" הוא סיפור שקל למכור.
כל זה קורה בזמן שהאבסורד חוגג. מדד הייצור של פילדלפיה מראה נתון של 23.2, פי 7.6 מהצפי שעמד על 3.0. הכלכלה הריאלית צועקת "אנחנו דוהרים קדימה", בזמן שוול סטריט מתנהגת כאילו היא על ערש דווי וזקוקה להנשמה מלאכותית בדמות ריבית נמוכה. הפער הזה, בין הסיפור שהשוק מספר לעצמו לבין המציאות, הוא המקום שבו מסתתרים הסיכונים הגדולים ביותר.
🐘 אז איך לא להיות זה שנתקע כשהשעון נעצר?
פשוט מאוד.
אתה מפסיק להסתכל על המחוגים הגדולים, ומתחיל לחפש את גרגרי האבק.
תחשוב על השוק של אתמול כמו על בניית גורד שחקים מפואר. סקטור הטכנולוגיה (1.3%+) הוא הפנטהאוז הנוצץ בקומה האחרונה, עם נוף מדהים ובריכה על הגג. אבל בזמן שכולם מסתכלים למעלה, אף אחד לא בודק את היסודות. היסודות, במקרה הזה, הם הצרכן האמריקאי, וסקטור מוצרי הצריכה הבסיסיים (1.0%-) ומוצרי המותרות (0.5%-) מראים סדקים רציניים. אתה בונה את המגדל הכי מפואר בעולם על יסודות רעועים, ומצפה שזה יחזיק מעמד?
והנה עוד גרגר אבק למתקדמים: מדד S&P 500 Equal Weight עלה 0.7%, יותר מהמדד הרגיל (0.5%). זה אומר שהחייל הממוצע נלחם חזק יותר מהגנרל. זה מרגיש כמו חדשות טובות, "העליות מתרחבות", יגידו הפרשנים. אבל בעיניים של סוחר ותיק, זה נראה כמו השלב האחרון של המסיבה, הרגע שבו גם הדוד המבוגר שלא יודע לרקוד קופץ על הרחבה. זהו שלב האופוריה העממית, לרוב זה שלב המיקסום ולא הצטרפות.
אתה מבין?
התפקיד שלך הוא לא להיות אופטימי או פסימי. התפקיד שלך הוא להיות ריאליסט. לראות את הפנטהאוז, אבל לבדוק כל הזמן גם מצב הסדקים ביסודות.
🐘 הפעולה הקטנה שלך לסופ"ש שלפני השנה החדשה
אז רגע לפני שאנחנו נכנסים לסוף השבוע, ורגע לפני שתקיעת השופר של ראש השנה תכריז על התחלה חדשה, תחשוב על השען הזקן הזה.
השוק הוא אותו שעון בן 150 שנה, נוצץ ומדויק להפליא על פני השטח. התקשורת מראה לך את המחוגים הגדולים והמבריקים קובעים שיאים חדשים. אבל התפקיד שלך, כסוחר, הוא לא להריע למחוגים. התפקיד שלך הוא להיות השען. התפקיד שלך הוא לחפש את אותו גרגר אבק שאף אחד אחר לא רואה.
אז הנה משימה קטנה לסופ"ש:
קח גרף אחד שנראה לך "מושלם", מניה שאתה בטוח שהיא רק תעלה. ותקדיש בדיוק 30 דקות כדי למצוא את הסיבה האחת שבגללה היא יכולה להתרסק. תהפוך לאותו שען, ותצוד את גרגר האבק שלך.
זו הדרך הנכונה להתכונן לשנה החדשה. מודעות וניהול סיכונים ולא תקווה עיוורת.
שנה טוב וסוף שבוע עוצמתי,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 18.9.25 - נעלי עור
היה פעם סנדלר זקן בירושלים, בשבוע האחרון של חודש אלול. הכרתי אותו, איש של עור ועורקים, שריח הדבק והעבודה היה חלק מהדי.אן.איי שלו. כל השנה הוא היה עובד כמו מכונה, פטיש ומחט בידיים סדוקות, אבל בשבוע הזה, האוויר היה משתנה, והוא היה עוצר הכל, נועל את החנות הקטנה שלו ומתיישב עם פנקס שחור ועיפרון קהה.
זה היה הטקס השנתי שלו, והוא התייחס אליו בקדושה. הוא לא היה סופר כסף, זה היה קטן עליו. הוא היה עושה מה שקרא לו "חשבון נפש של נעליים" סוג של תהליך רוחני שרק הוא הבין לעומק. הוא היה בודק כמה זוגות תיקן, כמה נזרקו כי לא היה להם סיכוי, וכמה לקוחות חזרו עם חיוך וכמה עם תלונה שקטה בעיניים.
הוא היה ממשש את העור, מרחרח את השאריות, ונזכר בסיפור שמאחורי כל זוג. ובסוף כל יום כזה, אחרי שעות של שתיקה מהורהרת, הוא היה מסתכל עליי במבט עייף ושואל תמיד את אותה שאלה: "אתה חושב שהעור זוכר את הצורה של הרגל, או שהרגל פשוט מתרגלת לצורת העור?".
אני חושב על השאלה הזאת כשאני מסתכל על מה שקרה אתמול בשוק.
כי גם אתה, בדיוק כמו הסנדלר, יושב מול הפנקס שלך - חשבון המסחר - ועושה את חשבון הנפש היומי שלך. אתה רואה את הכותרות הצועקות שהפד הוריד ריבית, שזה אמור להיות כמו גשם של דבש על אותיות השווקים. אבל משהו בחשבון שלך מרגיש חמוץ, דביק, והגשם הזה מרגיש יותר כמו ברד חד שפוצע לך את הפוזיציות הפתוחות.
התחושה הזאת, הפער הבלתי נסבל בין הסיפור למציאות, נובע מכך שלימדו אותך להסתכל על מופע הקסמים, אבל לא על הידיים של הקוסם.
הורדת הריבית הייתה הסחת הדעת המושלמת, עשן וראי. כולם בהו בה, חיכו לה כאילו היא הגאולה, צהלו כשהיא הגיעה. אבל בזמן שעיניך היו נעוצות בכדור האדום והנוצץ הזה, היד השנייה של השוק ביצעה את התרגיל האמיתי, בשקט, מתחת לשולחן, במחשכים שבין שורות הקוד.
התרגיל היה פשוט להבנה אבל קשה לעיכול: בריחה המונית מהסיפור היפה והמוכר ונסיעה חפוזה אל המקום הבטוח והמשעמם.
תראה מה קרה. הדאו ג'ונס, המדד של החברות הוותיקות והכבדות, אלה שמוכרות לך סכיני גילוח ומנהלות לך את המשכנתא, טיפס בנחת ובביטחון. במקביל, הנאסד"ק, מגרש המשחקים של חברות הטכנולוגיה הזוהרות שכולם אוהבים לספר עליהן סיפורים, חטף כאפה שהדהדה בכל עמק הסיליקון. השוק לא היה "מעורב"; הוא היה בתהליך גירושין מכוער, מחלק את הרכוש בזמן אמת מול העיניים שלך.
ואם היית צריך הוכחה חותכת, לא קיבלת אותה ממניה אחת, אלא מסיפור שלם על שינוי העלילה.
בעוד כולם מנתחים את הטון של פאוול, מניות הטכנולוגיה הגדולות, ה"גנרלים" שהחזיקו את כל השוק על הכתפיים שלהן, התחילו להראות סדקים. NVIDIA המשיכה לסבול, ואליה הצטרפו אחרות, כי הסיפור שלהן הפך להיות יקר מדי וצפוי מדי. במקביל, בשוליים, מתחת לרדאר, הכסף הגדול החל לחפש סיפורי קאמבק; חברות כמו Lyft, שנשכחו ונזנחו, פתאום מזנקות ב-13% על תקווה חדשה.
זה מראה לך שהכסף לא נעלם, הוא פשוט מאס באותה מסיבה וחיפש אחת אחרת, קטנה יותר, אינטימית יותר, עם פוטנציאל להפתעה.
אז מה אתה אמור לעשות עם הכאוס הזה, איך אתה מוצא את דרכך בסמטאות האפלות האלה?
אתה עושה בדיוק מה שהסנדלר הזקן עשה. אתה סוגר את רעשי הרקע, את הכותרות המפוצצות בטלוויזיה, את הגורואים בטוויטר, ופותח את הפנקס שלך. אתה מתחיל לעשות חשבון נפש אמיתי, לא של נעליים, אלא של פוזיציות, של אמונות, של הרגלים רעים.
אתה מפסיק להקשיב לסיפורים ומתחיל לעקוב אחרי הכסף, כי הוא אף פעם לא משקר. תעשה לעצמך טובה ותפתח גרף של מדד ה-S&P 500 בשקלול שווה (Equal Weight). זה כמו לעשות בדיקת דם לכל 500 החיילים בצבא, במקום רק למדוד את הדופק של חמשת הגנרלים השמנים והעייפים.
אתה תגלה שהצבא עצמו, הגוף הרחב של השוק, הרבה יותר בריא וחזק ממה שהגנרלים שלו משדרים.
וכאן, ברגע הזה של חשבון הנפש, אתה חייב לשאוף אוויר ולהתמודד עם אמת כואבת שאמר פעם סוחר אגדי בשם אד סיקוטה: "בין אם ירווחו או יפסידו, כולם מקבלים מהשוק את מה שהם רוצים. יש אנשים שכנראה אוהבים להפסיד, אז הם מנצחים בכך שהם מפסידים כסף".
תקרא את זה שוב ותהיה כן עם עצמך. האמירה שלו היא גאונית, אני מתנהל בתוכה מתוך תפיסה שהמשפט הוא גישה משרתת, כן כל אחד מקבל מהשוק את מה שהוא רוצה.
יכול להיות שאתה מכור לדרמה של מניות הטכנולוגיה, שהאגו שלך קשור אליהן? שאתה מעדיף את הריגוש של התנודה החדה, את הסיכוי לחטוף "הום ראן" (אסט שאני מלמד במסחר היומי על מניות וחוזים עתידיים) על פני השעמום המבורך של רווח יציב ועקבי במגזרים השמרניים? זה חשבון הנפש האמיתי שאתה צריך לעשות, כאן ועכשיו, בסוף חודש אלול של השווקים, לפני שמתחילה שנה חדשה.
כי בסופו של דבר, השאלה של הסנדלר היא התשובה שלך, והיא התורה כולה.
השוק, כמו חתיכת עור חדשה וקשיחה, הוא המציאות. הרגל שלך, שהיא אסטרטגיית המסחר, האגו והציפיות שלך, היא זו שחייבת להסתגל. אתה לא יכול לכפות על השוק את הצורה שאתה רוצה; אתה חייב להתאים את עצמך למציאות שהוא מציג, אחרת תסיים עם יבלות כואבות, חשבון צולע, וזוג נעליים יקרות שלא לוקחות אותך לשום מקום.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 17.9.25 - מה למדתי ממורה הנהיגה שלי
אני זוכר את מורה הנהיגה הראשון שלי, איש ומורה נחמד בשם עוז. בשיעור הראשון, עוד לפני שנגעתי בהגה, הוא אמר לי משפט שלא שכחתי עד היום: "תשמע ילד, כל הנהגים הגרועים מסתכלים על האוטו שמולם. נהגים טובים? הם מסתכלים שלושה רכבים קדימה". באותו רגע זה נשמע לי כמו קשקוש, אבל הוא התעקש שזה הכלל הכי חשוב בכביש.
תכלס, יש ימים שהשוק מרגיש כמו פקק תנועה ענק שבו כולם מחכים שהרכב הראשון יזוז. אף אחד לא רוצה להיות זה שמתחיל, אז כולם פשוט עומדים במקום. ככה בדיוק הרגיש המסחר אתמול, רגע לפני ההודעה החשובה של הבנק המרכזי (הפד). השוק נזכר לרגע איך עושים מהלכים יפים, אבל אז עצר כדי לחשב מסלול מחדש.
🐘 אנשים קונים בלי הכרה
אתמול היה יום של בית ספר. הוא הראה לך למה חשוב לעבוד עם תוכנית מסודרת ולא לפי הרגש. המדדים הגדולים, ה-S&P 500 והנאסד"ק, פתחו את הבוקר בשיא חדש, כאילו באו למסיבה, אמרו שלום יפה, והתיישבו בצד לחכות לאקשן. הדאו ג'ונס, האח הגדול והרציני, ירד קצת, כאילו אמר, "חבר'ה, אני כרגע לא במשחק שלכם".
השוק כולו נכנס למצב "הולד", כמו שאתה שם שיר בהמתנה. הסיבה? הגיעו נתונים כלכליים שהראו שהאמריקאים קונים בלי לעשות חשבון (המכירות עלו ב-0.6% במקום 0.3% שציפו). זה אומר שהכלכלה חזקה, אבל זה גם אומר שהמחירים לא ממהרים לרדת, מה שמסבך את ההחלטה של הפד. זה קצת כמו לנסות ללמד ילד לחסוך כסף בזמן שהחבר'ה שלו ממשיכים לבזבז ולא בא לו להיות חריג.
🐘 ההחלטה של הפד
עכשיו לעניין המרכזי - כולם די בטוחים שהפד יוריד את הריבית ברבע אחוז. זה הימור כל כך בטוח, שזה אפילו לא מעניין. השאלה האמיתית היא לא אם יורידו, אלא מה יגידו אחרי ההורדה. זה כמו שילד מקבל מתנה, השאלה היא לא אם הוא יקבל, אלא אם מבטיחים לו עוד מתנות (הורדות) בהמשך.
מה שחשוב להבין זה שהנתונים הכלכליים החזקים נותנים ליו"ר הפד, ג'רום פאוול, סיבה טובה להיות זהיר. הוא יכול להגיד, "חברים, הורדנו ריבית, אבל אל תתלהבו יותר מדי, הכלכלה חזקה" לכן תהיה הורדה אבל פחות מ-0.25 אחוז.
פה נכנס לתמונה הכלל של וויקוף: השוק אוהב לעשות את ההפך ממה שכולם מצפים. הוא אוהב "לעבוד" על כולם, וזו בדיוק הנקודה שצריך להיזהר בה, כי לשוק דרכים יצירתיות משלו לעשות דברים.
🐘 איפה נסחר הכסף החכם אתמול?
בזמן שכולם בהו בכותרות על הפד, הכסף הגדול זרם למקומות אחרים. סקטור האנרגיה קפץ ב-1.7%, והסיבה פשוטה: מחיר הנפט עלה. זה לא קשור לריבית, זה קשור לביקוש והיצע בעולם האמיתי. זה שיעור חשוב: תמיד תסתכלו איפה הדברים קורים בפועל, לא רק איפה שמדברים עליהם.
בטכנולוגיה היה בלאגן חיובי. טסלה עלתה יפה (2.8%), כי המשקיעים נזכרו שמכוניות חשמליות זה עדיין העתיד. אמזון הוסיפה אחוז, כי מי מאיתנו הולך להפסיק להזמין חבילות? ואורקל, שמתעסקת עם הסיפור של טיקטוק, עלתה גם היא, מה שמראה שלפעמים סיפורים מורכבים מושכים את המשקיעים.
🐘 הפרטים הקטנים
קרו אתמול עוד כמה דברים מתחת לרדאר. הקונגרס נתן לנשיא טראמפ יותר כוח להחליט על מכסים. זה אולי נשמע משעמם, אבל זה כמו לתת למישהו ג'וקר שיכול לשנות את כל המשחק ברגע. זה קלף שיכול לטרוף את כל התחזיות של הפד.
בצד השני, וורנר ברדרס דיסקברי ירדה ב-6.2% אחרי שאנליסטים הורידו לה את הדירוג. תחשבו על זה כמו מסעדה אהובה שפתאום מקבלת ביקורת גרועה - ברור שפחות אנשים ירצו ללכת אליה. זה מזכיר לנו שתמיד חשוב להבין מי קונה ומי מוכר מניה, ולא רק להסתכל על תנועת המחיר שלה.
🐘 שיעור חשוב לסוחר החושב
אם אתם מחכים שהפד יצייר לכם מתווה, אתם תפספסו את הרכבת. השוק כבר החליט מה הוא חושב; מה שמעניין עכשיו זה איך הוא יגיב לחדשות עצמן. כמו שוויקוף לימד, השוק הוא מאזן כוחות בין קונים למוכרים - לא בין הפחדים והתקוות שלכם. המחיר מראה מה קורה באמת, לא מה שאנחנו רוצים שיקרה.
הדבר הנכון לעשות הוא לחכות ולראות איך השוק מגיב לדברים שפאוול יגיד אחרי ההחלטה. השוק יכול לעלות בגלל הודעה טובה, ואז ליפול בגלל מילה אחת לא נכונה במסיבת העיתונאים. זה כמו ריקוד - מה שחשוב זה לא הצעד הראשון, אלא איך כל התנועה נראית ביחד.
🐘 אז איך סוחרים נכון עכשיו?
במצב כזה, הכי חשוב זה לזכור שהשוק לא חייב לכם כלום. אם אתם רוצים להצליח, אתם צריכים לזרום איתו, לא ללכת נגדו. זה אומר: לקחת פוזיציות קטנות יותר, לשים סטופ-לוס קרוב, ולהיות מוכנים לשנות דעה אם השוק מראה לכם שטעיתם.
אל תנסו להיות גאונים. השוק מלא באנשים שידעו "בדיוק מה יקרה" והפסידו. תעבדו עם מה שאתם רואים, תשמרו על כללים ברורים, ותזכרו: המטרה היא לא להיות צודק, המטרה היא להרוויח כסף.
והיום, אני נזכר שוב בעוז, מורה הנהיגה. רוב השוק נועץ עיניים בפנסים האחוריים של רכב אחד, זה של ג'רום פאוול. הם מחכים לראות אם הוא ילחץ על הברקס או ייתן גז. אבל הכסף האמיתי לא נמצא בתגובה לאוטו שמלפנים, אלא בזיהוי הנתיב הפנוי שלושה רכבים קדימה. תסתכלו מעבר לרעש של ההודעה ותראו לאן הכסף החכם באמת זז. ככה נמנעים מהתאונה.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 16.9.25זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
האשליה הגדולה, 16 ספט׳ 2025
טיפה ארוך - אז שורה תחתונה מסוכמת בכותרת הגרף, הנה חסכתי לך את הצורך לקרוא.
אבל אם אתה פילוסוף מסחר לבטח תמשיך לקרוא:
המספרים על המסך צועקים ניצחון, שיאים חדשים, חגיגה בוול סטריט. אבל משהו בבטן שלך מרגיש אחרת, כמו צליל לא מכוון בתזמורת מושלמת. אתה מסתכל על חשבון המסחר שלך, בוחן את הפוזיציות, ולא מרגיש את האופוריה שהכותרות מנסות למכור לך.
אתה לא משתגע, אתה פשוט מסרב להיות פתי. התחושה הזאת, חוסר הלימה בין מה שאומרים לך שקורה לבין מה שאתה מרגיש בארנק, היא המצפן הכי מדויק שיש לך. זה הרגע שבו אתה מפסיק להקשיב לרעשי הרקע ומתחיל להקשיב לשוק עצמו, ללחישות שלו, לאמת שהוא מספר מתחת לפני השטח.
🐘 למה זה מרגיש כמו מסיבה שלא הוזמנת אליה?
השוק של אתמול הוא דוגמה קלאסית לרצות לראות את מה שנח, היכולת של המוח האנושי לראות מה שנוח לו ולהתעלם ממה שלא. הנאסד"ק וה-S&P 500 קבעו שיאים, והפרשנים מיהרו לפתוח שמפניות, אבל זה היה מופע של איש אחד, או ליתר דיוק, של חמישה-שישה שחקנים כבדים. שוב, זה כמו לראות קבוצת כדורסל שמנצחת 100-98, אבל שחקן אחד קלע 95 נקודות והשאר בקושי זרקו לסל.
הנתון החשוב באמת, זה שהתחבא בעמודים האחוריים של העיתון הכלכלי, הוא שמדד ה-S&P 500 במשקל שווה (Equal Weight) בכלל סיים בירידה.
במילים פשוטות: רוב absolutamente רוב המניות במדד ירדו או דשדשו, בזמן שכמה גנרלים בודדים, מפלצות מגה-קאפ, סחבו את כל המדד על הגב השרירי שלהן. זו לא עדות לעוצמה של שוק, זו עדות לריכוזיות מסוכנת ושבריריות מוסווית היטב.
ההרגשה שלך נכונה, זו לא הייתה מסיבה של כולם. זו הייתה מסיבה פרטית של גוגל, טסלה, מטא ואמזון, ואתה, יחד עם רוב הסוחרים במניות, עמדת בחוץ והסתכלת דרך החלון. השאלה שאתה צריך לשאול את עצמך היא לא "איך אני נכנס למסיבה?", אלא "האם המסיבה הזאת עומדת להיגמר בפיצוץ?".
🐘 המופע של הגנרלים והחיילים
בוא נפרק את האשליה הזאת לחלקים, כמו מכונאי שמפרק מנוע כדי להבין למה הוא מגמגם. אלפבית (GOOG) חצתה שווי של 3 טריליון דולר, והפכה לענקית הרביעית בהיסטוריה שעושה זאת; זה הישג פנומנלי, אבל זהו סיפור על חברה אחת, לא על הכלכלה. טסלה (TSLA) זינקה כי המנכ"ל שלה, בפנטומימה תקשורתית מבריקה, החליט לקנות מניות של עצמו בשווי מיליארד דולר; זה לא מהלך המבוסס על פונדמנטלס, זה מהלך שמבוסס על פולחן אישיות.
בזמן שהגנרלים האלה דהרו קדימה, מה קרה לחיילים הפשוטים בשטח? מגזרים שלמים כמו מוצרי צריכה בסיסיים, שירותי בריאות וחומרים, קיבלו בראש וסיימו בירידות חדות. אפילו מניות השבבים, שעד לא מזמן היו מלכות הנשף, הראו סימני עייפות, כש-NVIDIA בילתה את רוב היום באדום בגלל חששות רגולטוריים מסין.
הסיפור האמיתי של היום לא היה העליות במדדים, אלא הדיוורגנציה (הפער) הקיצונית בין המעטים לחזקים לבין הרבים והחלשים. השוק אמר לנו בקול ברור: "אני לא באמת חזק, אני פשוט מוחזק על ידי כמה סוסים דוהרים, ואם אחד מהם יתחיל להתנדנד, אז הכל עלול לקרוס". להסתכל על מדד ה-S&P 500 אתמול ולהתלהב זה כמו להסתכל על אדם עם חום גבוה ולהתפעל מהלחיים הוורודות שלו.
🐘 איך קוראים את מה שכתוב בדיו הסתרים?
אז איך אנחנו, כסוחרים שמחפשים יתרון, חותכים דרך הבולשיט ורואים את האמת? אנחנו מסתכלים על מה שהשוק עושה, לא על מה שהוא אומר. והדבר הראשון שמסתכלים עליו הוא הווליום, מחזור המסחר, הדלק במנוע של תנועת המחיר.
העליות של אתמול הגיעו על ווליום נמוך מהממוצע. זה צועק היסוס, זה צועק חוסר אמונה. כסף גדול וחכם לא נכנס לשוק במלוא הכוח לפני החלטה קריטית של הבנק המרכזי (ה-FOMC) ביום רביעי; הוא יושב על הגדר, בוחן, מחכה.
הווליום הנמוך, בשילוב עם העובדה שרק קומץ מניות הוביל את המהלך, הוא תמרור אזהרה מהבהב. בטרמינולוגיה של ווייקוף, זה יכול להיראות כמו "מאמץ ללא תוצאה" ברמה רחבה יותר; יש מאמץ לדחוף את המדדים למעלה, אבל התוצאה האמיתית, השתתפות רחבה של כלל המניות, פשוט לא שם. תוסיף לזה נתון מאקרו מחריד כמו סקר הייצור של ניו יורק שנפל לטריטוריה שלילית ותקבל תמונה של שוק שנמצא בקונפליקט עמוק עם עצמו.
🐘 אז איך פועל עבדכם הנאמן, הסוחר הפילוסוף?
הסוחר הממוצע, זה שחי על כותרות ועל FOMO, יראה את השיא החדש ויקפוץ פנימה בשתי הרגליים, מפחד לפספס את "העלייה הבאה". הוא יהפוך להיות הנזילות שתאפשר לכסף החכם לצאת מהפוזיציות שלו ברווח יפה בפסגה. אתה לא הסוחר הממוצע.
התפקיד שלך כעת הוא לא לנחש, אלא להתבונן. להיות צלף שמחכה למטרה ברורה, לא חייל שמסתער קדימה בעיניים עצומות. השוק נתן לך את כל הרמזים: הריכוזיות, הווליום הנמוך, הדיוורגנציה בין המגזרים, ההמתנה הדרוכה להחלטת הריבית.
הפעולה הנכונה כעת היא סבלנות אקטיבית. זה הזמן לסמן רמות, לזהות מניות שמראות חוזק יחסי אמיתי (כמו חברות האחסון STX ו-WDC אתמול), ולהכין תוכנית פעולה לשני התרחישים האפשריים שיגיעו אחרי הודעת הריבית. כפי שאמר ג'סי ליברמור, "השוק אף פעם לא טועה - הדעות הן שלעיתים קרובות טועות". אל תהיה בעל דעה, תהיה קורא מציאות.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה שבועית 15.9.25זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
יבשות שוקעות, עולמות חדשים, 15 ספט׳ 2025
🐘 יבשות שוקעות, עולמות חדשים
אני מסתכל על השוק של השבוע האחרון ומרגיש כמו קרטוגרף (אמן מפות) ותיק שמביט על מפת עולם המשתנה בזמן אמת.
יבשות ישנות שוקעות, ויבשות חדשות, נוצצות ועשירות במשאבים, עולות מן הים. התקשורת, כמו תייר נלהב, מצלם רק את החופים המוזהבים של היבשת החדשה - הנאסד"ק בשיא כל הזמנים.
אבל התפקיד שלי הוא למפות את כל התמונה: את הזרמים התת-קרקעיים, את התזוזה הטקטונית של ההון, ואת הערים הישנות שנותרות מאחור.
פעם, המפות היו יציבות. ידעת איפה כל יבשת, איפה כל נהר. יכולת לתכנן מסע שנים קדימה. היום, המפה רועדת, משתנה מדי יום. נהרות של הון משנים את מסלולם בן לילה. מה שהיה אתמול חוף מבטחים הוא היום ביצה טובענית, ומה שהיה מדבר צחיח הופך פתאום לעמק הסיליקון החדש. התפקיד שלנו הוא לא להיאחז במפות הישנות, אלא להפוך למגלי ארצות שמסוגלים לנווט בשטח לא ידוע, ואפילו ליהנות מזה.
התחושה הזאת, שמה שאתה רואה בכותרות לא מסתדר עם מה שאתה מרגיש בחשבון, היא לא דמיון. זו ההוכחה שאתה עד לשינוי פרדיגמה. אנחנו לא בשוק "מעוות" או "דו-קוטבי". אנחנו באמצע של הגירת הון היסטורית, מהסוג שקורה פעם בדור. הכסף נוטש את הכלכלה הישנה ונוהר אל קומץ החברות שבונות את התשתיות של המחר. לכן, כשהנאסד"ק קובע שיא, זה לא מסנוור אותנו מהחולשה בשאר השוק; זה מסביר אותה. הכסף חייב לבוא מאיפשהו.
לכן, הגישה שלנו חייבת להשתנות. במקום לפחד מהסדקים בערים הישנות, עלינו ללמוד איך לקנות קרקע ביבשת החדשה. ההזדמנות אינה "בשוק" הרחב; היא מרוכזת, חזקה וברורה בקומץ החברות שמובילות את המהפכה הזאת.
🐘 הצצה למפת ההגירה: מי בונה ומי ננטש?
בואו נפתח את המפה ונדבר דוגרי. הכוח המניע את היבשת החדשה מורכב מענקיות כמו טסלה (TSLA), שזינקה השבוע כאילו היא מתודלקת באנרגיה נקייה ואינסופית, לצד מייסדות הציוויליזציה החדשה, מיקרוסופט (MSFT) ואפל (AAPL). אלו הן בונות הערים. לצדן, יש את יצרני הכלים - חברות השבבים, ספקיות האתים והטוריות של הבהלה לזהב הדיגיטלית. החברות האלה כל כך חזקות, שהן מחזיקות את המדדים המרכזיים על הכתפיים שלהן, יוצרות אקלים כלכלי משלהן.
ומה קורה ביבשות הישנות? מדדי החברות הקטנות (ראסל 2000) והבינוניות, שהן כמו ערי התעשייה של המאה ה-20, סובלות מאבטלה ומהגירה שלילית של הון. אזור כמו סקטור הבריאות, ספג מהלומה נקודתית; מניות כמו מודרנה (MRNA) ופייזר (PFE) נפגעו, והמשקיעים עזבו אותן כמו עובדים שעוזבים עיר מכרות שנסגרה.
הנתון הכי חושפני במפה הזו הוא הפער בין מדד S&P 500 הרגיל למדד S&P 500 Equal Weight. בעוד הראשון, שנשלט על ידי הענקיות, כמעט ולא זז, השני, שנותן ייצוג שווה לכל "אזרח", ירד משמעותית. זו ההוכחה המתמטית להגירת ההון: העושר מתרכז בבירות החדשות, בזמן שהפריפריה נחלשת.
🐘 להפסיק לחפש "מציאות", להתחיל לקנות "עוצמה"
במשך שנים, סוחרים חונכו לחפש "מציאות" - מניות נטושות, מכפילים נמוכים, סקטורים חבוטים שיסתובבו יום אחד. בשוק של מהפכה, הגישה הזאת היא מתכון לאסון. לחפש "מציאות" בכלכלה הישנה זה כמו לקנות כרכרות סוסים במבצע בזמן שמניחים את פסי הרכבת. ההזדמנות האמיתית היא בזיהוי העוצמה והצטרפות אליה. זה דורש שינוי תפיסתי עמוק:
1. צמצום רשימת המעקב: במקום לעקוב אחרי 100 מניות, עקוב אחרי 15-20 החברות החשובות ביותר בעולם. אלה שבונה את הענן, מפתחות את הבינה המלאכותית, מעצבות את המוליכים למחצה וממציאות את הדור הבא של מכשירי הצריכה.
2. הפוך למומחה: אל תהיה "סוחר כללי". תהיה המומחה הכי גדול שאתה יכול להיות במניות הספציפיות האלה. תבין את המוצרים שלהן, את מאזניהן ואת הסיפור שהגרף שלהן מספר.
3. קנה את החולשה בתוך העוצמה: אני יודע שזה נקרא מוזר אבל כאן טמון המפתח. במקום לקנות חולשה כללית , אתה מחכה לרגע של חולשה זמנית בתוך מגמת העוצמה האדירה (למשל, ירידה של 5%-7% במניית שבבים מובילה). זה לא "לקנות בזול"; זה לתדלק חללית מרוץ בזמן שהיא מבצעת עצירת פיט-סטופ קצרה. המטרה היא לא לתפוס את התחתית, אלא להצטרף מחדש לתנועה כלפי מעלה.
4. אמץ חשיבה של צמיחה: אתה חייב להיות מוכן לשלם פרמיה עבור מניה שצומחת ב-50% בשנה. המכפילים של הכלכלה הישנה אינם רלוונטיים לכלכלה החדשה. הפחד שלך מ"מחירים גבוהים" הוא שריד מהעולם הישן; בעולם החדש, עוצמה מושכת עוצמה, והמניות המובילות יכולות להישאר "יקרות" במשך שנים, בזמן שהן מכפילות את עצמן שוב ושוב.
🐘 הפד אינו איום, הוא בסך הכל דשן לסביבה
בהקשר הזה, פגישת הפד הקרובה משנה את תפקידה. היא אינה אירוע קיומי שיכול להרוס את השוק, אלא גורם שמשפיע על תנאי הסביבה של המהפכה, על מזג האוויר ביבשת החדשה.
החלטת ריבית היא כמו תחזית. אם פאוול יוריד ריבית וישמע יוני, זה כמו שבוע של שמש נעימה - תנאים אידיאליים להאיץ את הבנייה והפיתוח. אם הוא ישמע נצי ומודאג, זה כמו שבוע של גשם - העבודה תתעכב, יהיה קצת בוץ, אבל אף אחד לא עוצר פרויקט בסדר גודל כזה בגלל גשם.
לכן, תנודתיות סביב החלטת הריבית אינה סיבה לפאניקה. עבור הסוחר החד, היא הזדמנות. אם השוק יגיב בפחדנות להצהרה ניצית ויוריד את מניות העוצמה, זו לא סיבה לברוח - זו יכולה להיות בדיוק ההזדמנות שחיכית לה כדי לקנות נכס בבירה החדשה בהנחה זמנית. הסיכון האמיתי הוא לא להיות חשוף למניות המובילות.
הסיכון הוא להישאר עם נכסים בערים הישנות ולקוות שהם יחזרו לימי תהילתם. הרכבת יצאה מהתחנה, והיא בונה לעצמה מסילה חדשה לגמרי. תפקידנו הוא למצוא דרך לעלות עליה.
שבוע מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3






















