האם תשתיות חשמל יעקפו את הסיליקון במירוץ ה-AI?רכישת DigitalBridge על ידי סופטבנק המוכרזת מייצגת שינוי יסודי בשרשרת הערך של AI – ממעבדים (סמיקונדקטורס) לתשתית הפיזית שמזינה אותם בחשמל. תיק 20.9 גיגה-וואט של DigitalBridge הופך אותה לשומר הסף של קנה המידה ב-AI, ומטפל בצוואר הבקבוק העיקרי של התעשייה כיום: קיבולת חשמל מחוברת לרשת. בעוד שזמינות השבבים התייצבה, תורים של 3–5 שנים לחיבור לרשת ועליית מחירי מכירה פומבית של קיבולת ב-PJM מ-29$ ל-329$ למ"ו-יום מראים שהגישה לחשמל היא זו שקובעת כיום את היתרון התחרותי. פרויקט “איזנאגי” של סופטבנק, יוזמת סמיקונדקטורס ל-AI בהיקף 100 מיליארד דולר, דורש תשתית פריסה מיידית שלא ניתן לבנות בלוח זמנים מסחרי סביר – מה שהופך את “בנק החשמל” הקיים של DigitalBridge לנכס אסטרטגי שלא ניתן לשכפל.
התזת העסקה חורגת מעבר ליסודות נדל"ן לגיאו-פוליטיקה בעידן ה-Sovereign AI. טביעת הרגל הגלובלית המגווננת של DigitalBridge דרך Vantage, Switch ו-Scala מספקת את הפיזור הטריטוריאלי שמדינות דורשות יותר ויותר לשם ריבונות נתונים. מתקני Tier 5 Platinum של Switch, המוגנים על ידי למעלה מ-950 פטנטים בתחומי ניהול תרמי ואבטחה, יוצרים חפיר הגנתי סביב עומסי עבודה ממשלתיים קריטיים. עם זאת, בדיקת CFIUS מציגה סיכון ביצוע מהותי; בעלות זרה על תשתית שמארחת נתונים מסווגים של משרד ההגנה תדרוש ככל הנראה גידור תפעולי או מכירה אפשרית של נכסים רגישים. מסלול הרגולציה דומה לתקדים ספרינט של סופטבנק אך פועל בסביבת ביטחון לאומי מוגברת שבה מרכזי נתונים מסווגים כיום לצד תקשורת כתשתית קריטית.
שווקים פיננסיים תמחרו בתחילה את DigitalBridge כ-REIT מעברי במקום כפלטפורמת תשתית ברמת שירות ציבורי, והמניה נסחרה מתחת להערכות ערך מהותי של 25–35 דולר לפני הזינוק של 50%. רווחי עמלות (Fee-Related Earnings) צמחו ב-43% משנה לשנה ברבעון השלישי 2025, משקפים הקצאת הון מוסדית לתשתית דיגיטלית שהשוק התעלם ממנה בגלל מורכבות GAAP. האימות האסטרטגי חורג מסופטבנק; כל רוכש פוטנציאלי מבין ששכפול 21 ג"ו של קיבולת חשמל מאובטחת יעלה פי כמה מערך הארגון של DigitalBridge. בין אם העסקה תושלם ובין אם לאו, “ה-put של סופטבנק” קבע רצפה לתמחור, ומסמן שבשלב התיעוש של AI ב-2025, קרקע נמכרת לפי מגה-וואט, לא לפי דונם.
מעבר לניתוח טכני
סקירה יומית 09.12.2025 - באיזה שיטה אתה סוחר? שיטת הפלאפל עניתי
אתמול השוק נתן שיעור קצר אבל חשוב: המדדים נראו “רגועים”, אבל מי מודע לדברים שמתחת לפני השטח ראה סיפור אחר לגמרי מעט מניות טכנולוגיה מחזיקות את העסק, בזמן שרוב השוק זולג למטה.
זה לא עוד “יום ירידות קטן”, זה יום שמזכיר לך שבשוק של היום או שאתה בצד הנכון של המהפכה, או שאתה הסטטיסט.
הסוחר האופטימי? זה בדיוק היום שמבלבל אותו הכי הרבה כי לכאורה “לא קרה כלום”, אבל בתיק שלו מרגיש לא מסתדר לו.
אז מה קרה אתמול
המדדים עצמם זזו קצת מטה: דאו באזור חצי אחוז, S&P בערך שליש אחוז, נאסד״ק בירידה קטנה עוד יותר. על הנייר, נשמע בקטנה. אבל כשמסתכלים על יחס עולות/יורדות רוב המניות חטפו, גם בניו יורק וגם בנאסד״ק.
כלומר, המדד מספר סיפור אחד, המציאות הפנימית מספרת סיפור אחר: השוק לא נופל, הוא פשוט שופך החוצה את מי שלא על הקו אופק של העתיד.
ברמת סקטורים, זה היה חד: טכנולוגיה בירוק יפה, כל השאר באדום, תקשורת, בריאות, צריכה, בנקים, אנרגיה, נדל״ן, הכול. זה לא יום של “הכל יורד”, זה יום של “מעט עולים, רבים זוחלים”.
מי שמכור לגרפים בלי להבין את ההקשר, רואה “שוק זז הצידה”; מי שחי את המציאות, רואה סלקציה אגרסיבית.
ובצל כל זה, השוק מחכה לפד. הפער הוא לא רק “כמה יורידו בריבית”, אלא איך הם ידבררו את הדברים, האם זו תחילת סיבוב הורדות, או הורדה אחת עם אזהרה תקיפה שאומרת: “אל תתאהבו ברעיון”.
זה יוצר ימים כמו אתמול: חצי מהשוק על הקצה, חצי מנסה להמשיך כאילו כלום לא קרה.
איפה הכסף באמת משחק
אם חותכים לרמת המניות, רואים בבירור מי מקבל חיבוק מהשוק ומי אוכל מרפק לצלעות. בצד המוביל מניות AI, צ'יפים וטכנולוגיה כבדה: שמות כמו NVIDIA, Broadcom, חברות ענן ותשתיות.
שם רואים ביקוש, שם רואים כסף חדש, שם השוק אומר: “אלו לא גימיקים, זו התשתית של הדור הבא”.
בצד החלש תקשורת ושמות ענק כמו גוגל, מטא, נטפליקס, עם לחצים מהמלצות, מתמחור, ומכוחות שוק שלא מלטפים. טסלה חוטפת עוד פעם על רקע חשש שתמחור העתיד כבר הרחיק לכת מדי.
המסר ברור, גם מי שנחשב “אגדה” לא מקבל חסינות, אם הוא לא מתיישב עם התמונה העדכנית של יחסי סיכון־תשואה.
עכשיו תוסיף לזה את הנתון שמדדי המניות עדיין יפים מאוד מתחילת השנה נאסד״ק, S&P ודאו בסך הכול בעליות נאות. ומה יוצא?
שאתה יכול להיות צודק לגמרי ב”השוק חזק השנה” ועדיין להפסיד כסף, כי אתה פשוט לא נמצא במקום שבו הכסף זורם.
איפה זה פוגש אותך, הסוחר האופטימי?
אתה לא מהמר קזינו. אתה לומד, קורא, מחפש שיטה, עושה שיעורי בית, אבל משהו שם לא מסתדר בתוצאה. המדדים מספרים על שנה טובה, התיק שלך מספר על עוד חודש של “כמעט”.
המלכודת שלך היא לא חוסר ידע, אלא חוסר התאמה.
אתה מחזיק יותר מדי מניות שתקועות בעולם הישן סקטורים שמקבלים פירורים, מניות הנשענות על “פעם הן היו חזקות” ופחות מדי חשיפה לעולם החדש של AI ותשתיות.
מבחוץ אתה נראה “בכיוון הנכון”, מבפנים אתה מנגן שירים ישנים על במה של פסטיבל עתיד. בפועל, אתה נאחז בגרסה ישנה של עצמך, בזמן שהשוק רץ קדימה בלי להסתכל אחורה.
סיפור קטן, ההוא מהפלאפל הפתוח בלילה
נניח רגע את השוק בצד. בוא נדבר על בעל דוכן פלאפל קטן. שנים הוא עבד משמונה בבוקר עד ארבע אחר הצהריים - “כמו כולם”.
יום אחד הוא שם לב למשהו בלילה, כשחוזרים מהברים, אנשים מחפשים משהו אחד משהו חם, זול ומהיר כדי לסגור את הלילה בצורה מנחמת.
הוא עשה ניסוי: במקום לפתוח בבוקר, פתח רק בערב ולילה. המשפחה אמרה שהוא השתגע, השכנים צחקו, אבל הוא שם לב לתור שלא נגמר ב־1 בלילה.
התפריט לא השתנה אותה פיתה, אותו חומוס מה שהשתנה זה התאמת השעות לזרימת החיים של העיר.
אחרי כמה חודשים, הוא סגר לגמרי את שעות הבוקר.
“למה לי לשבת בחנות ריקה ולקוות, כשאני יכול לפתוח בזמן שהרחוב בוער?”, סיפר לי עת קניתי לי מנה מנחמת. הוא לא המציא את הפלאפל, הוא רק הפסיק לנהל אותו לפי נוסטלגיה, והתחיל לנהל אותו לפי המציאות.
מה עכשיו?
הסיפור של הפלאפל זה אתה והמסחר שלך.
אתה יכול להמשיך לפתוח “בבוקר” במסחר זה אומר להמשיך לעשות את מה שעשית, לקוות שהשוק יתיישר אליך, להאמין ש”פשוט צריך עוד זמן”.
או שאתה יכול לשאול את השאלה הלא נעימה: איפה ה”לילה” של השוק היום איפה התור האמיתי, איפה זורם הכסף, ואיך אתה מתיישר לזה.
מהפכת ה-AI לא הולכת ללטף אף אחד.
היא תקפיץ את השוק ואת השווי, אבל לא לכולם ובטח לא בקו ישר. מי שיהיה במקום הנכון, בזמן הנכון, עם סיכון מחושב יקבל בוסט מטורף; מי שימשיך להתעקש על “הפלאפל של הבוקר” ישאר עם שמן חם שהולך ונשרף ובלי לקוחות.
במונחי פוזיציה, אני אומר לך פחות להיצמד למניות שמספרות לך סיפור רגשי, יותר להיצמד למניות שמספרות סיפור עסקי ברור לעולם של AI.
פחות לרדוף אחרי כל יום חדשות, יותר להחליט מראש איך אתה מגיב לכל תרחיש כולל תרחישים שלא נעימים לך.
מה צריך לקרות בראש שלך
אתה חייב להפסיק למדוד את עצמך לפי “כמה צדקת”. לא משלמים לך על נבואות, משלמים לך על איך ניהלת את הסיכון, איך בחרת את המיקוד, ואיך הגבת כשזה לא הלך.
סוחר רווחי לאורך זמן מתאהב בתהליך, לא בתחזית.
הסוחר האופטימי המתוסכל קם כל בוקר עם כוונות טובות, אבל נכנס למסחר עם חוסר תודעה, נכנס לא מוכן ואז כל המלצה או צהלת שמחה של משהו גוררת אותו פנימה.
ללא גבולות ברורים, ללא תוכנית ליום הפחות טוב, וללא מנגנון אמיתי להגיד לעצמך “פה טעיתי ועכשיו אני מתקן” זה לא יעבוד. לא צריך להיות גורו וגם לא צריך לחפש גורו, צריך להיות בן אדם שמסכים להסתכל על עצמו ביושר.
כשאתה עובד עם תודעה ישנה בעולם חדש השוק לא “מעניש” אותך, הוא פשוט לא מתחשב בך, השוק זורם מתוך עצמו ובשביל עצמו, לא נגדך ולא בעדך.
ככל שה-AI יעמיק, הפער בין מי שמתאים את עצמו לבין מי שנשאר תקוע בראש של “פעם”, רק ילך ויגדל. מי שמבין את זה עכשיו, נכנס לעמדה של יתרון לא הוגן על פני ההמון.
צעדים פרקטיים שתוכל ליישם
מי שלח לי מייל אתמול, ״אתה ממש קורא את המחשבות שלי אבל מה אוכל לעשות פרקטי?״, אז חשבתי מה לענות בבמה הזאת מכילה קהל רחב ומגוון, אז פטור בלא כלום, הנה הצעדים שבחרתי להמליץ לך לעשות כבר היום
1. לפתוח את התיק ולסמן בשלושת הצבעים
ירוק: מניות שחיות בעולם החדש (AI, תשתיות, פתרונות אמיתיים).
צהוב: מניות שאתה לא בטוח לגביהן, אבל יש להן סיפור הגיוני לשיטתך.
אדום: מניות שאתה מחזיק רק כי “כבר ירדו”, “חבל למכור”, “פעם הן היו חזקות” אולי עוד ישובו.
2. להחליט מראש מה עושים עם כל קבוצה.
ירוק: לומדים לעומק, בונים תוכנית פעולה אמיתית.
צהוב: מחליטים דד־ליין: או שמוכיחות את עצמן, או שהן יוצאות.
אדום: מתחילים לפרק בצורה מסודרת, בלי דרמה, כן עם כנות.
3. לבנות תוכנית ליום הודעת ריבית.
לא מה אתה “חושב שיקרה”, אלא מה אתה עושה אם המדד טס, אם המדד נופל, ואם הוא לא זז.
כל עוד אין לך סדר יום של “אם אז” ברור, אתה לא סוחר, אתה בובת שוק מגיבה ומנוהלת מבלי להיות מודע לכך.
חוזר רגע לפלאפל
ההוא מהפלאפל לא היה גאון שיווק, הוא פשוט קלט: הרחוב שינה קצב, אז או שהוא זז איתו או שהוא נסגר.
אותו דבר אצלך במסחר: השוק עבר למהירות אחרת, לעולם של AI, למיקוד אגרסיבי במי שמוסיף ערך עכשיו.
השאלה היא לא “אם אתה מאמין בעתיד התיק הנוכחי שלך”, אלא אם אתה מיישר את כל המחשבה שלך, התיק, השיטה, התודעה לעתיד הזה.
אם תמשיך לפתוח “בבוקר” כשכולם אוכלים “בלילה”, אתה תספר לעצמך סיפור יפה על ניסיון, אבל תתוסכל מהתוצאה. אם תסכים ״להזיז״ את השעות, את המיקוד, את הראש אתה תגלה שבאותו שוק, עם אותם מדדים, אתה יכול להפסיק להיות הקישוט ולהתחיל להיות השותף הרווחי.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
האם חברה אחת יכולה להחזיק בקרקעית הים?קראקן רובוטיקס התגלתה ככוח דומיננטי בתחום המודיעין התת-ימי, רוכבת על שלושה מגה-טרנדים מתכנסים: נשקיזציה של תשתיות קרקעית הים, המעבר הגלובלי לאנרגיית רוח ימית, והתיישנות טכנולוגית של מערכות סונאר ישנות. טכנולוגיית ה-Synthetic Aperture Sonar (SAS) של החברה מספקת רזולוציה של 3 ס״מ ללא תלות בטווח – פי 15 ממערכות קונבנציונליות – וסוללות SeaPower העמידות ללחץ פותרת את צוואר הבקבוק של סיבולת שרדף כלי רכב תת-ימיים אוטונומיים עשרות שנים. חפיר טכנולוגי זה, המוגן ב-31 פטנטים רשומים ב-19 משפחות, הפך את קראקן מיצרנית חיישנים נישתית לפלטפורמת מודיעין תת-ימי משולבת אנכית.
המטמורפוזה הפיננסית מאמתת את המיקום האסטרטגי. הכנסות רבעון 3 2025 זינקו 60% משנה לשנה ל-31.3 מיליון דולר, שולי רווח גולמי התרחבו ל-59% ו-EBITDA מותאם צמח 92% ל-8.0 מיליון דולר. מאזן מבוצר של 126.6 מיליון דולר במזומן, עלייה של 750% מהשנה הקודמת, מספק הון להמשך אסטרטגיה כפולה: צמיחה אורגנית דרך יוזמת התשתית התת-ימית הקריטית של נאט״ו ורכישות אסטרטגיות כמו רכישת 3D at Depth ב-17 מיליון דולר שהוסיפה יכולות LiDAR תת-ימי. שדרוג השוק ב-1,000% מאז 2023 משקף לא ספקולציה מוגזמת אלא הכרה עמוקה שקראקן שולטת בתשתית קריטית לכלכלת הכחולה העולה.
מתחים גיאופוליטיים האיצו את הביקוש, כשחבלה בנורד סטרים שימשה נקודת מפנה ברכש ביטחוני. משימת Baltic Sentry של נאט״ו והדגש ברחבי הברית על הגנה על 97% מתעבורת האינטרנט המועברת בכבלים תת-ימיים יוצרים רוח גבית מתמשכת. טכנולוגיית קראקן השתתפה בשבעה צוותים ימיים ב-REPMUS 2025 והדגימה תאימות בין-פלטפורמית שהופכת אותה לתקן אוניברסלי. בשילוב חשיפה למחזור-העל של רוח ימית (250 גיגה-וואט עד 2030) וכרייה עמוקה אפשרית בשווי 177 טריליון דולר במשאבים, קראקן ממקמת עצמה כספקית ה״אתים והמעדרים״ הבלתי-ניתנת להחלפה למספר וקטורי צמיחה חילוניים בו-זמנית.
סקירה שבועית 08.12.25 מחיר החוסר דיוקזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
המחיר של חוסר דיוק , 8 דצמ' 2025
לילי טומלין, הקומיקאית האגדית שראתה דבר או שניים בחייה, זרקה פעם משפט שתמיד גורם לי לחייך חיוך מעורר כזה. חיוך של הבנה, מהול בכאב של מי שראה יותר מדי חשבונות מסחר נמחקים.
היא אמרה: "תמיד רציתי להיות מישהו, אבל עכשיו אני מבינה שהייתי צריכה להיות יותר ספציפית".
תעצרו רגע. תנו למילים האלה לשקוע. המשפט הזה הוא לא סתם בדיחה; הוא ה-DNA של הכישלון בשוק ההון. כשהגעתם לשוק הזה בפעם הראשונה, עם העיניים הנוצצות והחלומות הגדולים, מה רציתם להיות? "סוחרים מצליחים?" "עשירים?״ "חופשיים מדאגות כלכליות?״
הבעיה היא שזה כללי מדי. זה מופשט. זה כמו להיכנס למונית ולהגיד לנהג "תיקח אותי למקום טוב", זה טוב רק במקרה של בא לך ללכת לאיבוד במגלשת החיים, במקום להגיע ליעד המבוקש.
השוק, בדיוק כמו נהג מונית ציני בניו יורק, יעשה עליכם סיבוב, יפעיל מונה, ובסוף יוריד אתכם בסמטה חשוכה בלי הארנק שלכם. אנחנו רוצים להיות "מישהו" בשוק, אבל בדרך אנחנו שוכחים להגדיר איזו שיטה מנהלת אותנו, איזה סיכון אנחנו מוכנים לקחת, ומתי לעזאזל אנחנו קמים מהעמדה.
וזה בדיוק, אבל בדיוק, המצב של השוק הבוקר. חוסר ספציפיות שמוביל לאסון.
🐘 למה זה צריך להדיר שינה מעיניכם דווקא עכשיו?
אנחנו פותחים את הבוקר הזה, יום שני השמיני בדצמבר, עם תחושה משקרת של "הכל טוב", וזה הדבר הכי מפחיד שיש. תסתכלו על המסכים. המדדים "נסחפים" למעלה. הכל נראה ירוק, רגוע, פסטורלי.
ה-S&P 500 עלה בקושי ב-0.19% ביום שישי. הנאסד"ק הוסיף איזה שליש אחוז. על פניו? אידיליה. אבל השקט הזה הוא שקר. זה שקט תעשייתי שמסתיר בלאגן אטומי מתחת לפני השטח.
למה אני כל כך מוטרד? כי כשהשוק נסחף בלי כיוון ברור ובלי מחזורי מסחר אמיתיים של מוסדיים ("הכסף החכם"), הוא בעצם מרדים אתכם בשמירה. זה כמו דליפת גז בבית. אין לה ריח, אין לה צבע, אתה יושב רגוע על הספה, מדליק גפרור - ובום.
אנחנו נמצאים בתוך "דשדוש עולה". זו התנועה הכי בוגדנית שיש. היא גורמת לכם להרגיש בטוחים, גורמת לכם לשחרר את הסטופים, גורמת לכם להאמין שהכיוון הוא רק למעלה.
אבל מתחת למכסה המנוע, העסק מקרטע, באופן משמח כלפי מעלה.
השוק הזה הוא כמו מוכר בחנות יוקרה שמחייך אליכם את החיוך הכי יפה שלו, מציע לכם אספרסו, רק כדי שתגהצו את האשראי על חליפה שהוא יודע שהתפרים שלה עלולים להיפרם מחר בבוקר.
אנחנו נכנסים לשבוע שבו הציפייה היא האויב הכי גדול של החשבון שלכם. שבוע שבו כולם מחכים ל"מושיע" (הפד), ושוכחים שהמושיע הזה יכול להיות גם התליין.
🐘 מה באמת קורה מתחת לאף שלכם?
בואו נפרק את הכותרות הגדולות ונבין מה הן באמת אומרות לנו בשפת הרחוב, בלי המילים המכובסות של האנליסטים המעונבים. הכותרת הראשית שמרצדת היום בכל מקום היא העסקה המטורפת של נטפליקס.
הם החליטו שהם לא סתם אפליקציה בטלוויזיה שלכם, וקונים את האחים וורנר (WBD) ב-72 מיליארד דולר. זה נשמע מדהים, נכון? סימן שהכלכלה חזקה, שחברות ענק מאמינות בעתיד ומוכנות לשפוך הררים של מזומן.
אבל בינינו, ותקשיבו טוב: עסקאות ענק כאלה ("מגה-מיזוגים") במחירים כאלה, היסטורית, לא קורות בתחילת גל עליות. הן קורות בסוף. הן קורות כשיש יותר מדי כסף "טיפש" וזול שמסתובב בשוק ומחפש איפה לנחות לפני שהמוסיקה מפסיקה. זה FOMO של מנכ"לים.
אז נטפליקס ומטא (פייסבוק) מושכות את העגלה למעלה וכולם מוחאים כפיים. אבל תסתכלו רגע הצידה, לאן שאף אחד לא מסתכל. תסתכלו על המניות ה"משעממות" של חברות החשמל והתשתיות (Utilities). הן חטפו מכה של 4.5% בשבוע שעבר.
למה זה מעניין את הסבתא שלי זכרונה לברכה? (איזה עוגות טעימות היא הייתה אופה), כי זה עלול להיות הסימן הכי חזק ל"רוטציה". הכסף החכם מתחיל לפחד. הוא מוכר את נכסי המגן וברווחים הוא קונה חלומות, וזה מצב שברירי מאוד.
ועוד לא דיברנו על הפיל האמיתי בחדר, זה שיושב על החזה של הכלכלה האמריקאית , האינפלציה. ביום שישי בצהריים קיבלנו נתון שנקרא PCE. זה המדד שהפד הכי אוהב, ה"בייבי" שלו.
המספר יצא 2.8% שנתי.
חברים, היעד הוא 2%. אנחנו רחוקים משם. האינפלציה דביקה כמו מסטיק לנעל ביום חם של אוגוסט. היא פשוט מסרבת לעזוב. וזה מוביל אותנו ליום רביעי הקרוב. השעה 21:00 שעון ישראל.
ג'רום פאוול והחברים בחליפות יפרסמו את החלטת הריבית. השוק בטוח ב-87% שהם יורידו ריבית. כולם כבר פתחו את השמפניות, האלגוריתמים כבר תוכנתו לקנות. אבל יש פער עצום בין מה שהשוק רוצה לבין מה שהשוק צריך.
מה יקרה אם הם יגידו "חבר'ה, הורדנו ריבית, אבל זאת הפעם האחרונה לזמן הקרוב כי המחירים עדיין עולים?״
בבת אחת, כל מגדל הקלפים של ה"דשדוש העולה" יכול לקרוס, והאנשים שקנו נטפליקס בשיא יגלו שאין להם מצנח.
🐘 איך מתנהלים בתוך הכאוס השקט הזה?
אני שומע את המחשבות שלכם עד לפה. אתם אומרים: "זהר, הלחצת אותנו. אז מה עושים? מוכרים הכל ובורחים למערה? יושבים על הידיים?"
התשובה היא שאתם חייבים להפסיק לנסות לנחש את העתיד ולהתחיל לנהל את ההווה. זה אומר ניהול פרטני של כל עסקה בפני עצמה, כל מה שממשיך לצמוח, נהדק סטופים ונמקסם.
אני מדבר על פתיחת עסקאות חדשות, הדבר הכי גרוע, אבל הכי גרוע, שאתם יכולים לעשות השבוע זה להיכנס לפוזיציה מתוך שעמום. "משעמם לי", "הגרף לא זז", "בא לי אקשן בחיים". אלו המשפטים שמוחקים תיקים.
האסטרטגיה לשבוע הזה היא להיות "טורף סבלני".
תחשבו על אריה בסוואנה. הוא לא רודף אחרי כל זבוב שעובר. הוא שוכב בעשב, דממה מוחלטת, ומחכה לטעות של העדר. במקום לחפש הרפתקאות, תסתכלו על מניית Ulta Beauty שקפצה ב-12% בשישי.
למה היא קפצה בזמן שכל השוק דשדש? כי היא הביאה קבלות. דוחות חזקים. כסף אמיתי. היא לא חיכתה לטובה מפאוול. זה המפתח שלכם השבוע: חפשו את החברות שעובדות חזק בלי קשר למה שקורה במאקרו.
אנחנו מחפשים בפינצטה את המושג שנקרא "עוצמה יחסית". מניות שעולות גם כשהשוק יורד, או מחזיקות מעמד כמו בטון כשהשאר מתרסקים.
ועוד כלל ברזל ליום רביעי: אל תהיו גיבורים בזמן ההודעה. בשניות הראשונות אחרי פרסום הריבית, האלגוריתמים, הרובוטים האלה שסוחרים במילי-שניות ומנהלים מיליארדים משתגעים.
הם יזרקו את המחיר למעלה, יזרקו אותו למטה, יעשו "ניעור" (Shakeout) לכל הידיים החלשות, ורק אז יבחרו כיוון.
אם אתם מנסים לתפוס את התנועה הזאת בזמן אמת, אתם כמו מישהו שמנסה לתפוס סכין נופלת מהשיש. בסוף תחתכו את האצבעות. תנו לאבק לשקוע. חכו 15, 20 דקות. תנו ל"כסף הגדול" להחליט לאן הוא הולך, ואז תצטרפו אליו בעדינות, באלגנטיות, כמו שותף שקט.
🐘 מה יקרה אם לא תהיו ממוקדים?
בואו נחזור ללילי טומלין ולסיפור שהתחלנו איתו, כי שם קבור הכלב. כשאתם לא ספציפיים, אתם נותנים לרגש לנהל אתכם. אתם נותנים לחדשות לנהל אתכם. אתם קוראים בבוקר "נטפליקס קונה את וורנר" והמוח שלכם ישר צועק "לקנות!". בלי לבדוק גרף, בלי לבדוק יחס סיכוי-סיכון.
ואז, כשהשוק מתהפך (והוא יתהפך, כי שווקים נושמים), אתם נשארים עם הפסד, עם תסכול, וכועסים על "השוק המניפולטיבי הזה".
אבל מה אם תחליטו היום, עכשיו, לפני שהמסחר נפתח, שאתם רוצים להיות "מישהו" ספציפי מאוד? מה אם תחליטו שאתם "סוחרים שמנהלים סיכונים בקפדנות ולא רודפים אחרי מניות?"
תחשבו על השינוי המנטלי הזה, על התנהלות מתוך ערך שנבחר מראש כמו סבלנות.
פתאום, השקט של יום שני לא מלחיץ אתכם. להפך, הוא המתנה הכי גדולה שיכולתם לקבל. הוא נותן לי זמן. זמן להכין את רשימת המעקב. זמן לסמן את הרמות הקריטיות בגרף. זמן לבדוק מה קורה באג"ח (שימו לב: התשואות עלו ל-4.14% ביום שישי, וזה תמרור אזהרה בוהק שמניות הצמיחה בבעיה, כי הכסף נהיה יקר).
כשאתם ספציפיים, אתם מפסיקים להיות קורבנות של השוק ומתחילים להיות המנכ"לים של העסק שלכם. השבוע הזה הוא לא מבחן כישרון בניתוח. הוא מבחן אופי.
השוק ינסה לפתות אתכם לפעול מתוך פחד החמצה (FOMO). הוא ינסה לגרום לכם לקנות בשפיץ ולמכור בתחתית. אל תתנו לו את התענוג הזה.התחזרו למשפט של לילי טומלין. תסתכלו במראה ותגידו לעצמכם: "היום אני הולך להיות ספציפי עד כאב".
אני לא "סתם סוחר" שמקווה לטוב. אני מקצוען שמחכה להזדמנות הנכונה, ועד שהיא תגיע, אני שומר על הכסף שלי מכל משמר, כאילו החיים שלי תלויים בזה. כי בסוף היום, השוק יכול לעלות, לרדת או ללכת הצידה. הוא יעשה מה שבא לו.
אבל אם אתם לא יודעים בדיוק מי אתם מול המסך, לא משנה לאן הוא ילך אתם תלכו לאיבוד. תהיו חדים. תהיו ספציפיים. תנו לשוק לעשות את הטעויות שלו בלעדיכם.
שבוע מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 05.12.2025זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
סרט מצויר , 5 דצמ' 2025
וולט דיסני, האיש שבנה אימפריה על היכולת למכור לנו חלומות, אמר פעם משפט שהוא אולי השיעור הכי חשוב שתלמדו על שוק ההון, למרות שהוא מעולם לא סחר ככל הידוע לי
"האנימציה שונה מחלקים אחרים. השפה שלה היא שפת הקריקטורה. העבודה הקשה ביותר שלנו הייתה לפתח את האנטומיה הלא-טבעית, אך הנראית טבעית לכאורה, של בני אדם ובעלי חיים".
תעצרו רגע ותקראו את זה שוב. "אנטומיה לא טבעית, אך נראית טבעית לכאורה".
זה בדיוק, אבל בדיוק, מה שקורה לכם מול המסכים. אתם מסתכלים על הגרפים, על הנרות היפניים המרצדים, על המספרים שרצים בטיקר, וזה נראה לכם כמו "העולם האמיתי".
המוח שלכם מנסה לשכנע אתכם שיש כאן היגיון, שיש כאן חוקיות של סיבה ותוצאה, של היצע וביקוש, של כלכלה בריאה. אבל זוהי הטעות האופטית היקרה ביותר בהיסטוריה של הכסף.
לדעתי שוק ההון של סוף 2025 הוא לא המציאות; הוא יצירת אנימציה מורכבת והמתוחכמת ביותר שנוצרה אי פעם.
זוהי קריקטורה של המציאות, שבה חוקי הפיזיקה הכלכליים רווחים, חוב, ריבית וצמיחה עוברים מתיחה, עיוות, הגזמה וכיווץ בדיוק כמו הדמויות של דיסני. והמטרה? ליצור אשליה של תנועה טבעית במקום שהוא הכל חוץ מטבעי.
והיום, חברים, אנחנו עומדים מול פרק ביזארי ומתעתע בסדרה המצוירת הזו.
🐘 האשליה המסוכנת של "השוק ההולך הצידה"
תראו מה קרה אתמול על פניו ה-S&P 500 סיים בעלייה מיקרוסקופית, כמעט בלתי נראית, של 0.11%. הדאו ג'ונס בכלל ירד בכמה נקודות בודדות (-0.07%). לסוחר הטירון, זה נראה כמו יום "פרווה". יום שבו הלווייתנים של וול-סטריט יצאו ללאנץ' מוקדם והשאירו את הרובוטים לשמור על הגחלת.
אבל השקט הזה הוא שקר.
זהו המדרון החלקלק בפעולה: זה מתחיל בתחושת שעמום, ממשיך באובדן מיקוד, ונגמר בתיק מדמם בגלל חוסר תשומת לב לפרטים הקטנים והמרושעים והרצון לסחור בכח.
אם תקלפו את שכבת הצבע הזו, תגלו שה"אנטומיה" של השוק עברה אתמול ניתוח פלסטי אלים במיוחד וללא הרדמה. השוק לא באמת "נח". השוק נמצא במלחמה פנימית בין סקטורים, מלחמה שבה הכסף בורח ממקומות מסוכנים ומחפש מקלט במקומות מפתיעים.
🐘 קחו למשל את מה שקרה לאינטל (INTC).
המניה הזו התרסקה אתמול ב-7.45% והפכה לבדיחה העצובה של המדד. ב"עולם טבעי", מניה יורדת ככה כי החברה הפסידה כסף, כי המנכ"ל נתפס במעילה, או כי המוצר שלהם התקלקל. אבל בעולם הקריקטורה שלנו? היא התרסקה בגלל שקבוצת סנאטורים בוושינגטון החליטה לשחק ב"נדמה לי".
הם הציגו הצעת חוק שתחסום את ממשל טראמפ מלהקל על יצוא שבבים לסין. תבינו את האבסורד: הפוליטיקה נכנסה לתוך הציור, לקחה טוש שחור עבה, וקישקשה על הדמות הראשית.
כשאתם קונים מניה טכנולוגית היום, אתם לא רק משקיעים בסיליקון; אתם מהמרים על מצב הרוח של פוליטיקאים שמעולם לא כתבו שורת קוד בחייהם, אני קורא לזה עידן הטרמפ-ולינה.
🐘 הדיסוננס הקוגניטיבי של הנתונים הטובים (שהם בעצם רעים)
ופה אנחנו מגיעים לחלק הכי "לא טבעי" באנטומיה של השוק הנוכחי, החלק שגורם למוח שלכם להתכווץ. אתמול קיבלנו נתון שהיה אמור לגרום לכל אזרח נורמלי לשמוח: 191,000 תביעות אבטלה בלבד.
תבינו, זה הנתון הכי נמוך, הכי חזק, והכי בריא שראינו בשנתיים האחרונות. זה אומר שלאנשים יש עבודה, שיש להם כסף לבזבז, שהכלכלה האמריקאית היא מכונה משומנת. אבל בשפת הקריקטורה המעוותת של וול-סטריט? זהו סימן מבשר רעות.
למה? כי השוק הזה הוא נרקומן, והסם שלו הוא ריבית נמוכה.
כשהכלכלה "בריאה מדי", הפד אותו במאי ״אכזר״ שיושב על הכיסא הגבוה בוושינגטון מסתכל על המספרים ואומר: "רגע, אם כולם עובדים ומרוויחים, האינפלציה תחזור. אני לא יכול לתת להם עוד מנה של ריבית נמוכה".
השוק, שתימחר בביטחון מוחלט הורדת ריבית בשבוע הבא ועוד אחת בינואר, פתאום קיבל סטירה. תסתכלו על שוק האג"ח, הוא המאייר הציני בסטודיו שיודע את האמת שהמניות מנסות להסתיר. התשואות על האג"ח ל-10 שנים זינקו ל-4.11%.
האג"ח צועקות: "הכסף הולך להתייקר!". המניות לוחשות: "יהיה בסדר, תמשיכו לקנות". מישהו כאן משקר, ובניסיון שלי של 30 שנה? בדרך כלל שוק האג"ח הוא זה שמחזיק המחק האמיתי שיכול למחוק לכם את הרווחים.
🐘 הדמויות מחליטות לשכתב את התסריט של עצמן
אבל בתוך כל הכאוס המצויר הזה, יש רגעים של בהירות מזוקקת. רגעים שבהם ההיגיון פתאום מנצח את השיגעון. אנחנו חייבים לדעת לזהות את הרגעים האלו, כי שם מסתתר הכסף הגדול. תסתכלו על מטא (META) שזינקה אתמול ב-3.4% בתוך יום אדום ומשעמם.
במשך שנים, מארק צוקרברג היה הדמות המצוירת שרודפת אחרי חלום ה"מטאוורס", מתנגשת בקירות שוב ושוב, ושורפת מיליארדים על עולם וירטואלי שאף אחד לא רצה לגור בו. אתמול? הוא עצר את הסרט.
הוא הביט למצלמה, קרץ, והחליט לשנות את הציור.
הדיווחים על כך שמטא מתכוונת לחתוך 30% מתקציב המטאוורס ולהסיט את המשאבים האלו לבינה מלאכותית (AI) ולפרויקטים רווחיים, הם הרגע שבו הקריקטורה הופכת למציאות עסקית.
השוק אמר אתמול דבר אחד ברור: אנחנו מוכנים לסלוח על הכל, חוץ מאשר על בזבוז משאבים. המשקיעים רוצים יעילות. הם רוצים בשר, לא חלומות בהקיץ.
גם Salesforce ו-Dollar General DG הוכיחו את אותה נקודה בדיוק עם עליות חדות לאחר הדוחות. כשהדמויות בציור מפסיקות לעשות שטויות ומתחילות לייצר ערך אמיתי, הקהל מוחא כפיים וזורק כסף לבמה. זה המקום שבו אתם צריכים להיות.
אל תחפשו את המניות ש"אמורות" לעלות בגלל שהשוק עולה; חפשו את החברות שעשו שינוי באנטומיה הפנימית שלהן. חברות שהפכו לרזות יותר, חדות יותר וממוקדות יותר ברווח.
🐘 היום ב-15:30: רגע האמת או עוד טוויסט בעלילה?
עכשיו אנחנו מגיעים לשיא המתח של השבוע, לרגע שבו המאייר מחליט אם הגיבור נופל מהצוק או מצמיח כנפיים. בעוד כמה שעות יתפרסם מדד ה-PCE (מדד ההוצאה לצריכה פרטית), המדד האהוב על הפד למדידת אינפלציה.
כל העולם הפיננסי עוצר את נשימתו המצוירת ומחכה למספר אחד.
הקונצנזוס מדבר על עלייה מתונה של 0.3%. כולם בנו את הפוזיציות שלהם על המספר הזה. אבל מה יקרה אם המציאות תחליט להגזים את קווי המתאר, כמו בקריקטורה טובה? מה אם נקבל נתון של 0.4% או חלילה 0.5%?
תשלבו נתון אינפלציה "חם" כזה עם שוק העבודה הרותח שראינו אתמול (191K), ותקבלו תגובת שרשרת הרסנית. זה יהיה הרגע שבו הבועה תפגוש את הסיכה. הציפייה להורדת ריבית בינואר תתנדף כמו עשן. הדולר יתחזק בעוצמה, והמדדים שכרגע נראים רדומים, יתעוררו בבעיטה למטה.
מצד שני, אם הנתון יגיע נמוך מהצפוי? הו, אז נראה את ה-Squeeze של החיים. כל מי שהימר נגד השוק יימחץ תחת רגלי הפיל בפריצת שיאים חדשה.
במצבים כאלו, הדבר הכי חכם שאתם יכולים לעשות הוא לא להיות הגיבור שמנסה לעצור את הרכבת המצוירת בידיים חשופות. תהיו הצופים מהצד שמחכים לראות איפה האבק שוקע.
אל תנסו לנחש את הפאנץ'-ליין לפני שהוא נאמר.
🐘 בחזרה לשולחן הציורים של דיסני
אז הנה אנחנו סוגרים את הלופ, ואני רוצה שתקחו את המחשבה הזו איתכם עמוק לתוך סוף השבוע. דיסני אמר שהאתגר הגדול ביותר היה ליצור "אנטומיה לא טבעית שנראית טבעית".
התפקיד שלכם כסוחרים חכמים, כפילוסופים של השוק, הוא לא להאמין לאשליה הזו אלא לזהות אותה ולפרק אותה. כשאתם רואים מניה עולה בלי ווליום, תדעו שזה ציור בלי שלד וזה יקרוס.
כשאתם רואים חברה כמו אינטל נופלת בגלל גחמה פוליטית, תבינו שמישהו מעוות את הפרופורציות באופן מלאכותי.
וכשאתם רואים שוק שטוען שהכל "יציב" בזמן שהתשואות על האג"ח טסות למעלה, תדעו שאתם מסתכלים על קריקטורה שרגע לפני שהיא מתנגשת בקיר בטון.
אל תהיו הקהל התמים שיושב בקולנוע עם פופקורן וחושב שהמיקי מאוס על המסך הוא יצור חי. תהיו האנימטורים.
תבינו איך המכונה עובדת מאחורי הקלעים. תזהו את ההגזמות, תזהו את העיוותים, ותנצלו את הרגעים האלו שבהם הקהל מבולבל כדי לגרוף את הכסף מהשולחן.
השוק הוא הצגה אחת גדולה, וברגע שאתם מבינים את התסריט ואת הטכניקה, אתם יכולים להפסיק להיות ניצבים ולהתחיל להיות הבמאים של התיק שלכם. ותהיה לכם ראייה צלולה, החלטות חדות כתער, ורווחים שאינם משתמעים לשתי פנים.
אה והכי חשוב מזל טוב וול דיסני.
שבת שלום
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
האם ענקיות נתונים ישרדו את הצלחתן?סנופלייק (NYSE: SNOW) נמצאת בצומת קריטי, מול מה שהדו״ח מכנה ״סופת ראש חזקה מתכנסת״. למרות שהכניעה את תחזיות האנליסטים לרבעון השלישי של שנת הכספים 2026 עם הכנסות של 1.21 מיליארד דולר (גידול של 29% משנה לשנה), המניה צנחה כשמשקיעים התמקדו בהאטה בקצב הצמיחה והנחיות עתידיות מדאיגות. החברה שבעבר סימלה שליטה מוחלטת באחסון נתונים בענן נלחמת כעת במלחמה רב-חזיתית מול מתחרים אגרסיביים, שינויים פרדיגמטיים טכנולוגיים ולחצים מאקרו-כלכליים ששינו באופן יסודי את הערכות השווי של חברות SaaS.
הדו״ח מזהה מספר איומים מבניים הפוגעים במעמדה התחרותי של סנופלייק. Databricks התעלתה ככוח העולה, הוערכה לאחרונה ב-100 מיליארד דולר לעומת שווי שוק של סנופלייק ~88 מיליארד דולר, וצומחת בהכנסות בלמעלה מ-50% בשנה לעומת 29% של סנופלייק. עלייתו של Apache Iceberg, פורמט טבלאות פתוח המאפשר ללקוחות לאחסן נתונים באחסון אובייקטים זול במקום במערכת הקניינית של סנופלייק, מאיים לקניבל את זרם ההכנסות הגבוה של אחסון הנתונים. בנוסף, שיעור שימור הכנסות נטו ירד משיאים של מעל 150% ל-125%, מה שמעיד על רוויה בקרב לקוחות ארגוניים וקושי להרחיב שימוש בחשבונות קיימים.
מעבר לדינמיקה התחרותית, סנופלייק מתמודדת עם אתגרים מאקרו-כלכליים וגיאופוליטיים שמחמירים את מצבה. סיום הריבית כמעט אפסית דחס את ההערכות של מניות צמיחה ארוכות טווח, בעוד ארגונים העבירו את הוצאות ה-IT מהגירת ענן לאופטימיזציה ותשתיות AI – תקציבים זורמים לכיוון GPU והכשרת מודלי שפה ולא לאחסון נתונים מסורתי. התקפות credential-stuffing ב-2024 על חשבונות לקוחות, שלא היו פריצה לפלטפורמה עצמה, פגעו בך במוניטין של ״מאובטח בעיצוב״ דווקא כשחששות ריבונות נתונים ופיצול רגולטורי מחייבים פריסות תשתית יקרות במדינות רבות. החברה חייבת לבצע פיבוט מושלם לאנליטיקה מבוססת AI תוך אימוץ פורמטים פתוחים מבלי להרוס את המודל העסקי שלה – דילמת חדשן קלאסית שתקבע האם סנופלייק תצליח לשוב לשליטה בשוק או תסתפק במעמד של כלי שירות בוגר וקומודיטי.
אם תכשיט התעשייה של אירופה מפורק בשקט?קבוצת פולקסווגן, שפעם סימלה את שליטת ההנדסה הגרמנית וההתאוששות האירופית שלאחר המלחמה, חווה מה שניתן לתאר רק כפירוק מבני ולא כמיתון מחזורי. החברה מתמודדת עם סערת אתגרים מושלמת: פגיעות גיאופוליטית שנחשפה במשבר השבבים של Nexperia, שבו סין הדגימה הסלמה של שליטה בשרשראות אספקה קריטיות, חסרונות עלויות עבודה קטסטרופליים (3,307 דולר לרכב בגרמניה לעומת 597 דולר בסין), וכישלון מוחלט של חטיבת התוכנה CARIAD שבלעה 12 מיליארד אירו עם מעט מאוד להציג. התוצאה חסרת תקדים: קיצוץ של 35,000 משרות בגרמניה עד 2030, סגירת מפעלים ראשונה ב-87 שנה, והעברת ייצור הגולף למקסיקו.
הכניעה הטכנולוגית היא אולי החושפנית ביותר. פולקסווגן משקיעה 5.8 מיליארד דולר בסטארט-אפ האמריקאי Rivian ו-700 מיליון דולר ביצרנית הרכב החשמלי הסינית XPeng – לא כשותפויות אסטרטגיות, אלא כניסיונות נואשים לרכוש יכולות תוכנה ופלטפורמה שכשלה לפתח בעצמה. החברה שפעם סיפקה טכנולוגיה למיזמים משותפים סיניים קונה כיום פלטפורמות רכב שלמות מסטארט-אפ סיני שהוקם ב-2014. בינתיים מנוע הרווח שלה קרס: הרווח התפעולי של פורשה צנח ב-99% ל-40 מיליון אירו בלבד ברבעון השלישי של 2024, נתח השוק של פולקסווגן בסין ירד מ-17% ל-13% מתחת, עם נתח של 4% בלבד בקטע החשמלי הקריטי.
זה לא רק ארגון מחדש תאגידי, זה העברת כוח בסיסית. אסטרטגיית "בסין, בשביל סין" של פולקסווגן, שמעבירה 3,000 מהנדסים לחפיי ויוצרת מערכת טכנולוגית נפרדת תחת שיפוט סיני, ממקמת למעשה את הקניין הרוחני ופיתוח העתיד של החברה בשליטת יריב מערכתי. ניתוח הפטנטים מאשר את השינוי: בעוד BYD בנתה חפיר של 51,000 פטנטים המתמקדים בסוללות וטכנולוגיית EV, רוב תיק הפטנטים של פולקסווגן מגן על מנועי בעירה פנימית מיושנים – נכסים תקועים בעתיד חשמלי. מה שאנו עדים לו אינו גרמניה מתאימה לתחרות, אלא אירופה מאבדת שליטה במגזר הייצור החשוב ביותר שלה, כאשר ההנדסה והחדשנות נעשים יותר ויותר בידיים סיניות, על אדמה סינית, תחת כללים סיניים.
סקירה יומית 3.12.2025 אני אדם שטחי מאודזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
אני אדם שטחי, 3 דצמ' 2025
אנדי וורהול, האיש שהפך פחית מרק לאומנות, זרק פעם משפט שתמיד גורם לי לחייך כשאני מתיישב מול המסכים: "I am a deeply superficial person" (אני אדם שטחי באופן עמוק).
במשך שנים חשבתי שזו אמרה שנונה ומצחיקה, אבל הבוקר, שניגבתי את הפנים לקראת ברכות הבוקר והסתכלתי למראה, הבנתי שזו המנטרה הכי חזקה שסוחר יכול לאמץ. יש בי צד שרוצה לצלול לעומק, להבין את ה"למה" של העולם, למה המלחמות משפיעות ככה, למה האינפלציה דביקה, למה הפוליטיקאים משקרים. אבל אז מגיע "האני השטחי" שלי, הסוחר שבי, ונותן לי סטירה מצלצלת: "זהר, למי אכפת מהלמה? תסתכל על ה׳איך?'".
היכולת הזו להיות "שטחי" להסתכל רק על המחיר וזרם הקניות מכירות, על הקו שזז על המסך, ולהתעלם מכל הרעש ה"עמוק" והאינטלקטואלי שמסביב, הוא לא חיסרון, היא כוח העל היחיד שישאיר אתכם בחיים.
כי אם הייתם מסתכלים "לעומק" אתמול, הייתם רואים עולם בצרות. אבל אם הייתם "שטחיים" כמו וורהול? הייתם רואים הזדמנויות שאף אנליסט מעונב לא ידע להסביר בזמן אמת. בואו נכנס פנימה ואסביר.
🐘 הגרף צועק "דגל", הבטן לוחשת "מלכודת"
הביטו רגע בגרף של ה-SPY. במבט ראשון, זה נראה כמו הציור הכי אופטימי שיכולתם לבקש, המחיר ירד, נישק בעדינות את קו ה-MA50 הירוק הזה כמו ילד שחוזר לאמא לקבל חיבוק וזינק מעלה.
עכשיו הוא נח שם למעלה, בתוך המלבן הקטן הזה שסימנו עליו סימן שאלה וכתבנו "דגל?", והלב שלכם רוצה להאמין שזה הולך להתפוצץ למעלה שכל הבעיות נפתרו. אבל יש סיבה לכך שהיד שלכם רועדת על העכבר, וזו לא סתם פחדנות, זו אינטואיציה שקטה שמבינה משהו שהעיניים מפספסות.
הסימן שאלה הזה שמופיע על הגרף הוא לא סתם סימון טכני; הוא הביטוי הגרפי המדויק ביותר למצב התודעה שלכם ושל השוק כולו ברגע זה. אנחנו נמצאים בנקודה שבה הטכניקה הקלאסית מתנגשת חזיתית עם מציאות כלכלית מורכבת, והמתח הזה יוצר את ה"דגל" שאתם רואים.
זהו לא סתם דגל שורי; זוהי הפסקת אש זמנית במלחמה שקטה בין הכסף החדש לכסף הישן.
🐘 השקר של הממוצע הנע
תסתכלו שוב על הקו הירוק המקווקו בגרף, הממוצע הנע ל-50 יום (MA50). אתם רואים איך המחיר נגע בו ומיד קפץ? זה נראה כמו קסם, אבל בפועל זוהי ההוכחה החותכת לכך שהמוסדיים עדיין כאן, שומרים על הרצפה.
הם לא נותנים למחיר ליפול מתחת לקו הזה כי שם נמצאת "רשת הביטחון הפסיכולוגית" שלהם, הנקודה שבה האלגוריתמים מתוכנתים להזרים ביקושים. עבור הסוחר הקטן, זה נראה כמו אישור להיכנס, כמו אור ירוק בוהק שאומר "הכל בסדר, המגמה נמשכת".
אבל כאן עלולה להיות טמונה המלכודת התודעתית.
העובדה שהמחיר נתמך על הממוצע לא אומרת שהבעיות נפתרו; היא רק אומרת שיש כרגע מספיק קונים המוכנים להגן על הרמה הזו. זה כמו להחזיק כדור מתחת למים, הוא רוצה לצוף למעלה, אבל זה דורש אנרגיה מתמדת והתנגדות שתעלם.
🐘 ריקוד הדינוזאורים.
אז מה קרה אתמול על פני השטח שהיה כל כך שונה? קיבלנו שיעור מאלף בניהול ציפיות מול מציאות. פתאום, משום מקום, הכסף הגדול החליט לקנות את הסוסים הכי צולעים באורווה.
אינטל (INTC) זינקה ב-8.6% ובואינג (BA) המריאה ב-10%, שתי חברות שעד לפני רגע היו סמל לכישלון ניהולי ודשדוש אינסופי. למה זה קרה? לא בגלל שהם הציגו רווחים פנומנליים אתמול בבוקר, אלא בגלל שהשוק פועל על מנוע של נרטיבים ועתיד דמיוני.
במקרה של אינטל, הספיקה שמועה על ספקולציות של קאמבק בייצור. במקרה של בואינג, הבטחה לתזרים מזומנים חיובי בעוד שנתיים הספיקה כדי לשכוח את כל הברגים הרופפים.
זה מלמד אותנו משהו עמוק על הפסיכולוגיה של השוק הנוכחי: הוא נואש לסיפורי קאמבק. הוא צמא למצוא ערך במקומות שנשכחו, והוא מוכן לשלם פרמיה על תקווה. הכסף החכם מחפש כל הזמן את הרוטציה הבאה; הוא לא נאמן לאף אחד, הוא נאמן רק לפוטנציאל התשואה.
🐘 השקט במרתף
אבל בזמן שהטכנולוגיה חוגגת והדינוזאורים מתעוררים, ישנו תמרור אזהרה מהבהב בפינה החשוכה של החדר שאסור לנו להתעלם ממנו, וזה בדיוק ה"עומק" שמסוכן לצלול אליו בלי בלונים.
הנפט צלל אתמול לרמה של מתחת ל 59 דולר לחבית. תקראו את זה שוב מתחת ל 59 דולר. ירידה שמספרת סיפור אפשרי על מצב הכלכלה הריאלית.
כשהנפט יורד, זה לרוב איתות שהעולם מאט, שהמפעלים מורידים הילוך. זה הדיסוננס הקוגניטיבי הכי גדול שאנחנו חווים כרגע: מצד אחד, אופוריה טכנולוגית שדוחפת את המדדים לשיא, ומצד שני, כלכלה מסורתית שמתחילה להראות סימני עייפות.
מי שמחזיק מניות נפט מתוך מחשבה על "ערך", מצא את עצמו מדמם. זוהי בדיוק ה"מדרון החלקלק" של השקעות ערך בעידן החדש. הסכנה האמיתית עבורכם היא לא המפולת הגדולה, אלא השחיקה האיטית בנכסים הלא נכונים בזמן שהשוק בורח למעלה.
🐘 פרדוקס
אני יודע מה עובר עליכם כרגע מול ה"דגל" בגרף. אתם יושבים שם, רואים את הפוטנציאל לשיא חדש מעל 684, ומרגישים את הפחד מהחמצה (FOMO) מתחיל לזחול במעלה הגב.
אתם אומרים לעצמכם: "אם זה פורץ למעלה ואני לא שם, אני ארגיש אידיוט" (כבר הרגשתי כך לאחרונה), אבל באותה נשימה אתם אומרים: "ואם זו פריצת שווא, אני שוב אהיה הדפוק התורן". זהו המלכוד הקלאסי של הסוחר המודע לעצמו, וזה מקום בודד מאוד להיות בו.
אבל אני רוצה להציע לכם זווית ראייה אחרת: החוסר ודאות הזה שאתם מרגישים? הוא היתרון היחסי שלכם.
רוב הסוחרים בחוץ פועלים על אוטומט. אתם, שעוצרים ושואלים את השאלות הקשות, שמביטים על הגרף ומחפשים את ה"למה" מאחורי ה"מה", אתם אלו שיכולים לזהות מתי התבנית משקרת. הדגל הזה הוא למעשה חדר המתנה צפוף שבו כולם מחכים לראות מי ימצמץ ראשון, השוורים של ה-AI או הדובים של הנפט.
🐘 תהיו שטחיים
אז איך סוחרים את הגרף הזה בלי לאבד את השפיות? התשובה נמצאת בחזרה לאנדי וורהול ובסגירת המעגל שלנו.
להיות "שטחי באופן עמוק" בשוק ההון זה אומר לוותר על היומרה לדעת מה יקרה לכלכלה העולמית בעוד שנה ולהתמקד אך ורק במה שהמחיר מספר לכם עכשיו. המחיר הוא השטח, והוא האמת היחידה.
אם ה-SPY פורץ את ה-684 בעוצמה, תהיו שטחיים ותצטרפו. אל תשאלו "אבל מה עם המיתון?", כי השוק לא שואל.
אם ה-SPY שובר את ה-MA50 למטה, תהיו שטחיים ותברחו. אל תגידו "אבל הערך הפנימי גבוה", כי לכיס שלכם לא אכפת מערך פנימי.
העומק הוא המקום שבו טובעים פילוסופים וכלכלנים. השטח הוא המקום שבו גולשים הסוחרים המקצועיים. תבחרו להיות הגולשים. תכבדו את הקו הירוק, תחשדו בדגל, ותזכרו שהרווח האמיתי מגיע לא מלהיות צודק ברמת המיקרו, אלא מלהיות מסונכרן ברמת המאקרו.
צאו לשם, תהיו חדים, תהיו שטחיים, ואל תתנו לאף נרטיב עמוק להסתיר לכם חלקים חשובים מן התמונה.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
האם סאנדיסק בונה את הבסיס לכלכלת הבינה המלאכותית?תאגיד סאן-דיסק (SanDisk Corporation) (NASDAQ: SNDK) יצא מפיצולו מווסטרן דיגיטל בפברואר 2025 ככוח דומיננטי המתמקד אך ורק בזיכרון פלאש (Flash Memory), וממוצב באופן מושלם עבור הבהלה לתשתיות הבינה המלאכותית (AI). מניית החברה נסקה לכיוון $230 למניה, כאשר מורגן סטנלי (Morgan Stanley) חוזה יעדים שיכולים להגיע עד $273, מונעת על ידי התכנסות נדירה של חדשנות טכנולוגית, תמרון גיאופוליטי ורוחות גב מקרו-כלכליות. ההפרדה שחררה ערך משמעותי לבעלי המניות על ידי ביטול "הנחת הקונגלומרט", ואפשרה לסאן-דיסק לנקוט באסטרטגיה אגרסיבית המתמקדת באופן בלעדי בזיכרון פלאש. במקביל, עסקי כונני הדיסק הקשיח (HDD) פועלים באופן עצמאי.
טכנולוגיית BiCS8 של החברה מייצגת פריצת דרך בארכיטקטורת 3D NAND, תוך שימוש בתכנון CMOS Bonded to Array (CBA) המשיג צפיפות ביטים גבוהה ב-50% ומהירויות קלט/פלט (I/O) המגיעות ל-4.8Gb/s—יכולות קריטיות עבור עומסי עבודה של אימון והסקה של AI. קפיצה טכנולוגית זו, בשילוב שותפויות ייצור אסטרטגיות עם Kioxia ביפן ומימוש מכוון של נכסים סיניים ל-JCET, ממקמת את סאן-דיסק לנווט את הסכסוך הסיני-אמריקאי בנוגע למוליכים למחצה, תוך שמירה על גישה לשווקים קריטיים. שוק הפלאש NAND חווה מחסור אספקה מבני בעקבות שנים של השקעת-חסר, כאשר מחירי החוזים עולים ביותר מ-60% בקטגוריות מסוימות והיצרנים אינם מסוגלים להעלות קיבולת חדשה לפעולה עד סוף 2026 עקב לוחות הזמנים של 18-24 חודשים לבניית מפעלי ייצור מתקדמים (Fabs).
הביצועים הפיננסיים של סאן-דיסק מאמתים מיצוב אסטרטגי זה, כאשר ההכנסות ברבעון הרביעי של 2025 הגיעו ל-$1.901 מיליארד (עלייה של 8% משנה לשנה) והכנסות מגזר הענן גדלו ב-25% מדי שנה ל-$213 מיליון. החברה השיגה עמדת מזומנים נטו של $91 מיליון לפני המועד המתוכנן, תוך הרחבת מרווחי הרווח הגולמי (Non-GAAP Gross Margins) ל-26.4%. כונני SSD ארגוניים כמו ה-SN670 UltraQLC של 122.88TB וה-PCIe Gen5 DC SN861 מחליפים כוננים קשיחים מסורתיים בארכיטקטורות מרכזי נתונים, שכן עומסי עבודה של AI דורשים את הצפיפות של HDDs בשילוב עם מהירות הפלאש. החברה גם מובילה בטכנולוגיית High Bandwidth Flash (HBF), שיכולה להציע קיבולת בסדר גודל פטה-בייט בעלויות נמוכות משמעותית מאשר High Bandwidth Memory (HBM) מסורתי, מה שעלול לחולל מהפכה בכלכלת הסקת המסקנות (Inference) של AI ולחזק את תפקידה של סאן-דיסק כספקית תשתית קריטית לכלכלת ה-AI.
סקירה יומית 02.12.2025 - הפרפר בטוקיוזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
הפרפר בטוקיו, 2 דצמ' 2025
בפאתי קיוטו, בתוך גן זן נסתר שאליו מגיעים רק אלו שאיבדו את דרכם, עומד מתקן במבוק פשוט הקרוי "שישי-אודושי".
הנדסת המכשיר גאונית בפשטותה: צינור במבוק חלול, פתוח בקצהו, מקבל לתוכו טיפה אחר טיפה מפלג מים דקיק. מסביב הכל דומם. השקט כה מוחלט עד שאפשר לשמוע את המחשבות של עצמך מתנגשות בדפנות הגולגולת.
המבקרים בגן עומדים ובוהים בבמבוק המתמלא לאיטו. טיפה ועוד טיפה. כובד המים משנה את שיווי המשקל המילימטרי של הצינור, והמתח באוויר הופך לכמעט בלתי נסבל.
כולם יודעים שמשהו עומד לקרות, כולם יודעים שהשקט הזה הוא אשליה זמנית, אבל אף אחד לא יודע מתי בדיוק תגיע נקודת השבירה שתהפוך את הקערה על פיה.
🐘 הפרפר בטוקיו וההוריקן בארנק הקריפטו שלך
יש רגע מסוים, בדרך כלל כמה דקות אחרי הפתיחה, שבו הבטן מתהפכת. אתה מסתכל על המסך, והוא צבוע באדום בוהק, אבל ההיגיון שלך צועק "למה?". הרי רק לפני רגע, בנובמבר, היינו על גג העולם.
התחושה הזו, של הדיסוננס בין הציפיות לאופטימיות לבין המציאות הנושכת, היא המקום הכי בודד ומבאס בעולם. רוב האנשים יגידו לך "זה השוק", יזרקו איזו קלישאה וימשיכו הלאה. אנחנו לא מחפשים קלישאות, אנחנו מחפשים את האמת שמתחבאת מתחת לרעש.
אתמול, ה-1 בדצמבר, השוק שלח לך מכתב אזהרה, אבל הוא כתוב בדיו סתרים. כולם דיברו על הביטקוין שצולל, על ה-Ethereum שחטף, ועל מניות הקריפטו כמו COIN ו-MSTR שנחתכו. הכותרות צעקו כך או אחרת "פאניקה", אבל אף אחד לא עצר לשאול: מי הזיז את הגבינה שלנו?
כאן בדיוק נכנסת ה"ראיית רנטגן" שלנו. בזמן שכולם מסתכלים על המטבע הדיגיטלי, העיניים שלנו נשואות למקום אחר לגמרי. מקום אפור, משעמם לכאורה, שרוב הסוחרים אפילו לא שומרים במועדפים שלהם. יפן.
הקשר הסמוי שאיש לא מדבר עליו
בוא נדמיין לרגע שאתה מחזיק בחוט דקיק ושקוף. בקצה אחד של החוט הזה קשור הביטקוין שלך. אבל בקצה השני, בצד השני של העולם, יושב בנקאי יפני בחליפה כהה.
אתמול, תשואות האג"ח האמריקאיות טיפסו (ל-4.10% ב-10 שנים), אבל הסיפור האמיתי הוא הצפי להעלאת ריבית ביפן ב-19 בדצמבר. למה זה מעניין אותנו? כי במשך שנים, המשחק היה פשוט: ללוות יינים בזול (כמעט בחינם) ולקנות איתם נכסים מסוכנים (כמו מניות טכנולוגיה וקריפטו). זה נקרא Carry Trade, וזה היה הדלק הסילוני של השווקים הספקולטיביים.
אבל ברגע שהכסף היפני מתחיל לעלות כסף, הברז נסגר. מה שראית לאחרונה בקריפטו לא היה סתם "מימוש רווחים". זו הייתה שאיבה של נזילות מהקצה הכי ספקולטיבי של השוק, בחזרה למקורות. זה כמו למשוך את הפקק באמבטיה, המים יורדים קודם כל מהחלק העליון.
כשאתה רואה את המניות של Coinbase יורדות ב-4.7% ואת MicroStrategy ב-3.2%, זאת שכבת המים העליונה. זה לא שהפרויקטים הפכו גרועים בין לילה. זה פשוט שהכסף "הזול" בעולם מתחיל להתקפל הביתה. וההבנה הזו? היא ההבדל בין להיות קורבן של השוק לבין להיות חלק מהבנת הזרימה שלו.
🐘 המלכודת הפסיכולוגית של "הכל או כלום"
ועדיין, בתוך כל האדום הזה, הייתה אתמול נקודת אור שהיא שיעור מאלף בפסיכולוגיה. תסתכל על NVIDIA ועל Apple. השוק יורד, הדאו ג'ונס משיל 427 נקודות, ה-ISM (מדד הייצור) מראה על האטה מדאיגה (48.2%) שמריחה כמו סטגפלציה. ובתוך הכאוס הזה, שתי ענקיות עומדות ירוקות, יציבות, כמעט מתריסות.
מניית NVIDIA עלתה ב-1.65% הודות לשיתוף פעולה עם Synopsys. אפל עלתה ב-1.5%. מה זה אומר לנו? זה אומר שהכסף החכם לא ברח מהשוק, הוא פשוט עבר דירה. הוא עבר מהשכונה המסוכנת של הקריפטו והספקולציות, לשכונה המבוצרת של תזרים המזומנים הוודאי והבינה המלאכותית המעשית.
רוב הסוחרים האופטימיים נופלים בדיוק כאן. הם רואים את התיק יורד, נכנסים לשיתוק, ומוכרים את הכל. או גרוע מזה, הם קונים עוד מהיורדות כי "זה זול". אבל השיטה שלנו, שיטת הפיל, מלמדת אותנו משהו אחר לגמרי: חפש את מי שמסרב לרדת. בזמן שמניות תעשייה וביטחון חטפו (בגלל שמועות שטראמפ אולי יסיים את המלחמה באוקראינה, אירוניה מופלאה שבה שלום הוא רע לתיק ההשקעות), הטכנולוגיה הגדולה החזיקה מעמד.
🐘 המדרון החלקלק
תן לי לתאר לך תהליך שקורה במוח שלך באופן לא מודע. זה מתחיל בכותרת על ביטקוין שקורס. זה ממשיך בפחד שהרווחים של נובמבר נמחקים. השלב הבא הוא ספק עצמי "אולי אני לא באמת מבין מה אני עושה?". וזה נגמר בקבלת החלטה אימפולסיבית למכור את המניה הכי חזקה בתיק שלך כדי "לקחת רווח", ולהשאיר את המניה המפסידה כדי "שתתקן".
זה המדרון החלקלק שמוביל לבינוניות. כדי לצאת ממנו, אתה צריך לעצור ולהסתכל על הנתונים היבשים, כמו פילוסוף שמתבונן בלוח של משחק כוחות גדול. השוק אותת אתמול על "Risk-Off" (בריחה מסיכון), אבל הוא לא אותת על קריסה. הוא אמר לנו: "חברים, החגיגה של הכסף הקל נגמרה, עכשיו הזמן לאיכות".
הנתונים הכלכליים (ISM מתחת ל-50 כבר חודש תשיעי ברציפות) מספרים לנו שהכלכלה הריאלית מקרטעת. אבל שוק המניות הוא לא הכלכלה. שוק המניות הוא מנגנון שמנסה לחזות את העתיד. והעתיד, כפי שהוא משתקף בחוזקה של סקטור השבבים, עדיין שייך לטכנולוגיה.
🐘 אז מה עושים מחר בבוקר?
החדשות הטובות הן שהירידה אתמול השאירה את המדדים המובילים מעל הממוצע הנע ל-50 יום. זה אומר שהמגמה הראשית איתנה. זה רק ניער את אלו שהחזיקו ידיים חלשות מדי.
אתה, הסוחר שרוצה להגיע לרווחיות יציבה, צריך לאמץ הבוקר גישה של צייד סבלני. אל תנסה לתפוס את הסכין של הקריפטו כשהיא נופלת. תן ליפנים לסיים את המשחקים שלהם עם הריבית. במקום זה, חפש את המניות שהראו אתמול אופי. חפש את אלו שסיימו בירוק כשהמסך היה אדום. שם נמצא הכוח האמיתי. שם נמצא הכסף המוסדי שלא מפחד מכותרות.
המסחר הוא לא משחק של ניחושים, הוא משחק של זיהוי זרימת הכסף. ואתמול, הכסף זרם החוצה מהפנטזיות וחזרה למציאות הטכנולוגית המוצקה. תהיה שם לחכות לו. תנשום עמוק, תסתכל על התמונה הגדולה, ותזכור: הפחד הוא המצפן הכי גרוע, אבל הידע הוא העוגן הכי חזק.
🐘 כשאתם מרגישים את הטלטלה הזו בשווקים, תחזורו במחשבה לאותו גן זן שסיפרתי לכם עליו בהתחלה. תבינו שהירידה הזו היא לא "תקלה", היא חוק טבע.
כי גם שם, בגן, זה קורה בדיוק באותה צורה.
ברגע אחד, כשהטיפה האחרונה מכריעה את כף המאזניים, הבמבוק נוטה קדימה בחדות, שופך את כל תכולתו וחוזר לאחור במכה "קלאק!". הצליל החד אך בעל נפח, בהבזק מפלח את הדממה, מנפץ את האשליה ומבריח את האיילות מהגן.
לרגע אחד נדמה שההרמוניה הופרה, אבל המנוסים שבין הנזירים מחייכים.
הם יודעים שרק בזכות ההתרוקנות הפתאומית הזו, הבמבוק יכול לחזור למקומו הטבעי, מזדקף ומוכן לקבל את המים החדשים והרעננים. הנקישה הזו היא לא סוף העולם; היא הצליל ההכרחי של האיפוס, שמזכיר לנו שלפעמים צריך להתרוקן מהכל כדי שנוכל להתחיל לצמוח מחדש.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
נ.ב.
אפשר לראות בשידור חי ביוטיוב כיצד זה קורה, חפשו שידור חי של Shishi Odoshi
סקירה שבועית 01-12-2025זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
כנות נדרשת, 1 דצמ' 2025
יש רגע מכונן אחד בחייו של כל אדם ששואף לגדולות, רגע שבו הוא נדרש להביט למציאות בלבן של העיניים מבלי למצמץ ומבלי לחפש תירוצים.
בשבוע שעבר עמדתי כאן על הבמה הזו, מולכם ומול הגרפים, והצגתי עמדה זהירה ושמרנית שגרסה כי השוק עלול לטמון לנו מלכודת דבש לפני החג.
המציאות, כדרכה בקודש, בחרה ללכת בנתיב אחר לגמרי מבלי לעשות כך.
השוק זינק למעלה בעוצמה שקטה ומרשימה, מותיר את התרחיש הפסימי שלי כהערת שוליים בספרי ההיסטוריה של נובמבר. יכולתי לבוא הבוקר ולספר לכם סיפורים על "למה בכל זאת צדקתי בתיאוריה", אבל בחרתי להניח את האמת על השולחן כפי שהיא, כי יושרה היא כלי העבודה החד ביותר בארגז הכלים של הסוחר.
מספרים על פסל איטלקי ידוע מתקופת הרנסאנס, שעמל במשך חודשים על גוש שיש עצום במטרה ליצור את דמותו של דוד המלך ברגע הניצחון.
באחד הימים, בעת שהלם בפטיש בנקודה קריטית, נשמע צליל סדק חד ומחריד, וחתיכה גדולה מדי של שיש ניתקה מהכתף של הפסל ונפלה ארצה ברעש גדול.
התלמידים שלו עצרו את נשימתם בבעתה, בטוחים שהמאסטר יתפרץ זעם או ישקע בדיכאון עמוק על אובדן היצירה והזמן היקר שהושקע בה.
אך הפסל רק הביט בגוש הפגום, העביר יד מחוספסת על השבר הטרי, וחייך חיוך קטן ומסתורי שלא בישר על כניעה אלא על הבנה חדשה.
הוא ידע משהו שהם לא יכלו לראות באותו רגע, הטעות הזו לא הרסה את הפסל, היא רק חשפה את הצורה האמיתית שהסתתרה בתוכו וחיכתה להתגלות. בקיצור קשקשת שלי להמחיש לך משהו הבוקר באמצעות מיכלאנג'לו
הסיפור הזה הוא המצפן שלי, כשאנחנו מנתחים את מהלך המסחר של השבוע האחרון ומבינים איך הפספוס הרגעי הוא בעצם ההזדמנות הגדולה של דצמבר.
🐘 האנטומיה של הזינוק
כדי שנוכל להפוך את התובנה הזו לרווח, אנחנו חייבים קודם כל לפרק לגורמים את מה שקרה בזמן שרוב העולם היה עסוק באכילת הודו.
השילוב של שבוע מסחר מקוצר ומחזורים דלילים יצר ואקום, ואני, מתוך אחריות מקצועית וחשש ממניפולציות, בחרתי להמתין לאישור נוסף שלא הגיע בזמן. השוק, בהובלת "האיש המורכב" (The Composite Man), ניצל את היעדר ההיצע המוחלט כדי לדחוף את המדדים למעלה כמעט ללא התנגדות, במהלך שמוכיח שוב שהמחיר הוא הפוסק האחרון.
זה לא היה זינוק שנבע מחדשות מסעירות, אלא תנועה טכנית טהורה של התרחבות (Breadth) שבה כמעט כל הסקטורים, מהפיננסים ועד הטכנולוגיה, שילבו ידיים ועלו יחד.
העובדה שנשארתי בחוץ היא עובדה, אבל ההתבוננות הבוגרת דורשת מאיתנו לא להתבוסס בתסכול, אלא לנתח את העוצמה הזו ולהבין שהיא משנה את כללי המשחק לחודש הקרוב.
המשמעות האמיתית של יום שישי האחרון היא שקיבלנו "אישור חתימה" מהשוק לכך שהקונים שולטים בזירה ביד רמה ובזרוע נטויה. במונחי וויקוף, עברנו משלב של חשש לניעור (Spring) לשלב ברור של Sign of Strength (SOS), שמבשר על אפשרות רציניות להמשך הדרך.
במקום להצטער על כך שלא תפסתי את התחתית, אני צריך להכיר בכך שהשוק פרס בפני מפה חדשה וברורה הרבה יותר, שמקטינה את אי-הוודאות בצורה דרמטית. כעת, כשהכיוון ברור והערפל מתפזר, התפקיד שלי הוא לא לרדוף אחרי העבר, אלא להכין את הזדמנות הטובה לעתיד לבוא.
אבל כאן בדיוק נמדדת היכולת המנטלית שלנו: האם נדע להתגבר על הדחף האימפולסיבי "לתקן" את המצב כאן ועכשיו?
🐘 ההבדל בין תגובה לפעולה
הדבר הקל ביותר לעשות הבוקר, הדבר שרוב הסוחרים הבינוניים יעשו, הוא לנסות לפצות על הפספוס באמצעות כניסה אגרסיבית ומיידית לשוק.
הם ירגישו שהם חייבים "להיות בפנים" בכל מחיר, והם יזרקו פקודות קנייה לשוק בפתיחה מתוך תחושת דחיפות מזויפת שנובעת מפחד ולא מניתוח קר.
זוהי בדיוק הנקודה שבה המנטליות של הסוחר נבחנת: האם אתה מגיב לאירועים שקרו, או שאתה פועל מתוך תוכנית סדורה שצופה פני עתיד? כניסה למרדף אחרי מניות שכבר טסו היא הודאה בחולשה, היא ניסיון ילדותי לכופף את השוק לרצונות שלנו במקום לכבד את הקצב הטבעי שלו.
המנהיגות השקטה שאני מדבר עליה דורשת מאיתנו אלא שלא קנו את התחתית לעמוד זקוף, להכיל את העובדה שהרכבת יצאה מהתחנה בלעדינו, ולהתחיל לתכנן את המפגש הבא שלנו איתה בתחנה הבאה.
אנחנו לא פועלים מתוך "נקמה" בשוק ולא מתוך ניסיון להוכיח שאנחנו צודקים, אלא מתוך התבוננות צלולה על האופק ועל היעדים השנתיים שלנו.
״הטעות״ של שבוע שעבר היא כבר "עלות שקועה" (Sunk Cost), ואין לה שום רלוונטיות לקבלת ההחלטות שלנו ברגע זה ממש.
הדבר היחיד שחשוב הוא זיהוי ההזדמנות האיכותית הבאה, זו שתאפשר לנו להצטרף למגמה בצורה בטוחה, עם יחס סיכוי-סיכון לטובתנו. אנחנו מחכים ל-Backup to the Edge of the Creek, אותו מהלך טכני שבו המחיר חוזר לבדוק את המוצקות של הפריצה, ומשם נבנה את ההצלחה הבאה.
וכדי שהתוכנית הזו תצליח, אנחנו צריכים שהשוק יעשה לנו טובה קטנה השבוע, ואני מקווה שהוא יספק אותה כבר השבוע.
🐘 השבוע הקרוב
כדי לקבל את המחירים שאנחנו רוצים, אנחנו צריכים קצת פחד בשווקים, השבוע הקרוב עשוי לספק לנו את התפאורה המושלמת לכך בדמות או באמצעות נתוני המאקרו.
אנחנו נכנסים לשבוע עמוס בנתוני תעסוקה קריטיים, החל מסקר ה-JOLTS ועד לדוח ה-NFP הדרמטי ביום שישי, וכל אחד מהם הוא מוקש פוטנציאלי שיכול לזעזע את הספינה.
השוק, שנמצא כרגע באופוריה של שיאים חדשים וציפייה להורדת הריבית, רגיש מאוד לכל נתון שעלול לסדוק את הנרטיב המושלם הזה. כל חריגה בנתונים שתצביע על "כלכלה שבירה מדי" ועלולה לגרום למימוש רווחים מהיר ולתיקון אגרסיבי במדדים. וזה בדיוק מה שאנחנו, כסוחרים שמתבוננים על האופק, מייחלים לו ומחכים לו בסבלנות של צלף.
אנחנו לא רואים בתנודתיות הצפויה איום, אלא הזמנה פתוחה לתזמן את הפוזיציה שלנו ולהיכנס במחירים שהם הרבה יותר אטרקטיביים מהמחירים של היום. הירידות שיגיעו (אם יגיעו כי השוק עשוי להמשיך ישירות במומנטום) הן המתנה שהשוק נותן למי שיודע לחכות ולא איבד את העשתונות של התנועה בלעדיו משבוע קודם.
במקום לפחד מהאדום, אנחנו נחפש בתוכו את הסימנים לעוצמה, את אותם נרות היפוך שמוכיחים שהקונים הגדולים עדיין שם, מחכים לאסוף סחורה. אז איך הופכים את הגישה הבוגרת הזו לתוכנית עבודה קונקרטית על הגרף?
🐘 כבוד, סבלנות ודיוק
השבוע אנחנו עובדים כמו מנתחים בכירים: בלי תנועות מיותרות, בלי רגש מיותר, ועם דיוק מקסימלי המבוסס על עובדות ולא על משאלות לב.
השלב הראשון בתוכנית הוא לתת לשוק לפרוק את האנרגיה שלו בפתיחת השבוע, ולא להתפתות להצטרף לחגיגה המאוחרת של אלו שנזכרו עכשיו.
אנחנו מסמנים את רמות השיא שנפרצו בשבוע שעבר, והופכים אותן לאזורי הציד שלנו, מתוך הבנה שהמחיר נוטה לחזור למקום הפשע. במהלך אמצע השבוע, אנחנו מצפים לראות את המחיר גולש באיטיות חזרה לאזורים האלו, ככל שהמתח לקראת נתוני התעסוקה ילך ויגבר.
השלב הקריטי יגיע כנראה לקראת סוף השבוע, אז נחפש את ה"אישור" הסופי שלנו בדמות נר היפוך על רמת התמיכה החדשה. אנחנו רוצים לראות את המחיר יורד, נוגע ברמה, ומיד נדחה כלפי מעלה עם ווליום שתומך במהלך.
זה יהיה הרגע שבו הפספוס של שבוע שעבר יהפוך לניצחון של השבוע הנוכחי, כי נכנסנו בתנאים שלנו ובמחיר שלנו. זוהי המהות של "שיטת הפיל": היכולת להישאר יציב גם כשהאדמה רועדת, ולדעת שההזדמנות תמיד תגיע למי שמוכן לקראתה.
יש גם תסריט בגלל מבנה השבוע שהזדמנות עשויה להגיע אפילו בתחילתה של השבוע הבא, אבל אראה איך הדברים מתפתחים בזמן אמת והחליט בהתאם.
בדיוק כמו אותו פסל, שלא זרק את השיש לפח אלא התבונן בו במבט חדש וגילה בתוכו יצירה עמוקה ומעניינת יותר מזו שתכנן במקור. הוא הבין שהשבר הוא לא הסוף, אלא הזמנה ליצירתיות לדיוק ברמה גבוהה יותר, וכך נוצר הפסל המפורסם ביותר שלו.
גם אנחנו, במקום להדביק את השברים של העבר, נפסל בקרוב את הטרייד הבא מתוך המציאות החדשה שנוצרה ולא מתוך התבכיינות וקורבנות העבר.
שבוע מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
האם סיסקו בונה את האינטרנט של המחר – או משהו אחר לגמרי?סיסקו סיסטמס עברה ב-2025 טרנספורמציה דרמטית, מהפכת עצמה מספקית חומרה מסורתית למה שהחברה ממצבת כ״ארכיטקטית התשתית הגלובלית המאובטחת והמונעת בינה מלאכותית״. הכנסות שנת 2025 הגיעו ל-56.7 מיליארד דולר ועלייה מרשימה של 30% בתזרים המזומנים התפעולי – אך המספרים מספרים רק חלק מהסיפור. החברה ממקמת את עצמה בצומת של שלושה צירי זמן טכנולוגיים קריטיים: פריצת תשתיות ה-AI המיידית, שינוי שרשראות האספקה הגיאופוליטי המתמשך, ופיתוח מחשוב קוונטי לטווח ארוך.
האסטרטגיה הגיאופוליטית של החברה הייתה אגרסיבית במיוחד. בתגובה למתיחות הסחר ארה״ב-סין ותעריפים שהגיעו עד 145% על רכיבים מסוימים, סיסקו העבירה את פעילות הייצור שלה להודו והפכה אותה למרכז יצוא גלובלי חדש. במקביל השיקה באירופה את תיק ה-Sovereign Critical Infrastructure עם פתרונות air-gapped שמטפלים בחששות האירופיים מריבונות דיגיטלית ומהישג ידה החוץ-טריטוריאלי של ארה״ב. מהלכים אלה ממצבים את סיסקו כ״ספקית האמינה״ לתשתיות ברית המערב, תוך מונטיזציה של פיצול האינטרנט הגלובלי.
בחזית הטכנולוגית סיסקו מהמרת בגדול על העתיד. שותפות דרמטית עם IBM נועדה לבנות עד תחילת שנות ה-30 את רשת הקוונטים הגדולה הראשונה בעולם, כאשר סיסקו מפתחת את תשתית האופטיקה שתחבר מעבדי קוונטים. החברה שילבה את Starlink של SpaceX בתיק ה-SD-WAN שלה והשתתפה בתוכנית Artemis של נאס״א. במקביל, פלטפורמת האבטחה AI-native Hypershield (המוגנת בפטנט ה-25,000 של החברה) ושילוב רכישת Splunk מדגימים את הדחיפה של סיסקו לאבטחת סייבר של עידן ה-AI.
ההתכנסות של כל היוזמות חושפת חברה שכבר אינה מוכרת רק ציוד רשת, אלא ממצבת את עצמה כתשתית חיונית לריבונות טכנולוגית מערבית. עם ביקוש נפיץ מלקוחות היפרסקייל שמייצר מעל 2 מיליארד דולר בהזמנות תשתית AI, והעלאות מחיר יעד של אנליסטים על רקע עלייה של 25% במניה – נראה שסיסקו הצליחה לנצל את הרגע הגיאופוליטי כדי לחזק את מעמדה לדור המחשוב הבא.
האם הימור ההגנה של בואינג הוא ארסנל אמריקה החדש?העלייה האחרונה במניית בואינג נובעת מפנייה אסטרטגית בסיסית לעבר חוזי הגנה, המונעת מהחרפת מתחי ביטחון גלובליים. החברה זכתה בניצחונות גדולים, כולל חוזה מטוס הקרב F-47 של הדור הבא (NGAD) בשווי מעל 20 מיליארד דולר ועסקה של 4.7 מיליארד דולר לספק מסוקי AH-64E אפאצ'י לפולין, מצרים וכווית. חוזים אלה ממקמים את בואינג כמרכזית במאמצי מודרניזציה צבאיים של ארה"ב שנועדו להתמודד עם ההתרחבות המהירה של סין במטוסי חמקן כמו ה-J-20, שכיום מתחרה בקצב הייצור של מטוסי דור חמישי אמריקניים.
תוכנית ה-F-47 מייצגת גאולה של בואינג לאחר שהפסידה בתחרות מטוס הקרב המשותף לפני שני עשורים. דרך חטיבת Phantom Works, בואינג פיתחה ובדקה אבטיפוסים בקנה מידה מלא בסודיות, תוך אימות עיצובים בשיטות הנדסה דיגיטליות שהאיצו באופן דרמטי את לוחות הזמנים. המטוס כולל טכנולוגיית חמקנות רחבת פס מתקדמת וישמש כצומת פיקוד לשליטה במל"טים אוטונומיים בקרב, מה שישנה באופן מהותי את דוקטרינת הלחימה האווירית. בינתיים, מסוק האפאצ'י המשודרג מצא רלוונטיות מחודשת באסטרטגיית ההגנה של נאט"ו באגף המזרחי ובפעולות נגד מל"טים, ומבטיח קווי ייצור עד 2032.
עם זאת, סיכונים נותרים בביצוע. תוכנית מכלית ה-KC-46 ממשיכה להתמודד עם אתגרים טכניים במערכת הראייה המרוחקת, שדחויה כעת עד 2027. מנועי מחזור משתנה מתקדמים של ה-F-47 מאחרים בשנתיים עקב אילוצי שרשרת אספקה. ריגול תעשייתי, כולל מקרים שבהם סודות נמכרו לסין, מאיים על יתרונות טכנולוגיים. למרות אתגרים אלה, תיק ההגנה של בואינג מספק זרמי הכנסה נגד-מחזוריים שמגנים מפני תנודתיות בתעופה המסחרית, ויוצרים יציבות פיננסית ארוכת טווח כשהתחמשות מחדש גלובלית נכנסת למה שפרשנים מתארים כ"סופר-מחזור" מתמשך המונע מתחרות מעצמות.
סקירה יומית 27.11.25 - אופטימיסט הוא אדם שמתחיל דיאטה
זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
אופטימיסט הוא אדם שמתחיל דיאטה 27 נוב' 2025
אירב קופסינט, עיתונאי אמריקאי חד לשון, אמר פעם משפט שתמיד מעלה בי חיוך ציני בתקופה הזו של השנה: "אופטימיסט הוא אדם שמתחיל דיאטה חדשה ביום של חג ההודיה."
אני חושב על המשפט הזה, ואני חושב עלינו.
צריך להיות מנותק לחלוטין מהמציאות, או בעל מבנה אישיות של נזיר טיבטי, כדי לעמוד מול שולחן עמוס בכל טוב, ריחות של מילוי ורוטב חמוציות שמדגדגים את הנחיריים, ולהחליט שדווקא עכשיו זה הזמן האידיאלי לכרסם גבעול סלרי.
וזה בדיוק, אבל בדיוק, מה שאני רואה שקורה לרבים מאיתנו בחודשים האחרונים בשוק. השוק פתח שולחן מלכים. הוא הגיש לנו מנות גורמה של טכנולוגיה עילית, קינוחים עשירים של סקטור הפיננסים, ויין משובח של קמעונאות מתאוששת.
אבל מה עשה הסוחר ה"אחראי"? מה עשה אותו קול קטן ורציונלי בראש של רוב האנשים שאני פוגש?
הוא החליט שזה הזמן לדיאטה.
הוא החליט שזה הזמן לצום.
הוא החליט לשמור על הגזרה, כלומר על הכסף המזומן, כי "משהו באוכל הזה מריח לא טוב". (מצחיק אותי לכתוב על עצמי בגוף שני הוא, אחלה התחמקות זהר)
🐘 יום רביעי הגדול (סרט גלישה ידוע)
והנה הגענו לאתמול. רגע אחד לפני שהאמריקאים יוצאים לחופשת החג שלהם, השוק החליט שהוא לא מחכה לאף אחד והתחיל את הסעודה הגדולה בלעדינו.
אני מודה, יש משהו צורב בבטן כשרואים את זה. אני מכיר את התחושה הזו מקרוב, דרך העיניים שלי ושל מאות סוחרים שאני מלווה שבוחרים להיות זהירים מאוד.
נכון, זה צורב לראות את המסכים נצבעים בירוק בוהק, לראות את הדאו ג'ונס ממריא ב-300 נקודות, את הנאסד"ק מוסיף כמעט אחוז, ולהרגיש שנשארנו רעבים בחוץ, מציצים פנימה דרך החלון.
🐘 שיתוק הניתוח הרציונלי
אבל לפני שאנחנו שוקעים ברחמים עצמיים, בואו נשים את הדברים על השולחן כמו שהם. יש סיבה טובה מאוד למה בחרנו בצום הזה. זו לא טיפשות. זו לא פחדנות פשוטה, שאוחזת גם בי לא פעם.
זו תקלה שקטה ומסוכנת הרבה יותר, שאני קורא לה "שיתוק הניתוח הרציונלי".
הרי בואו נודה על האמת, הנרטיב שבנינו בראש היה הגיוני להפליא.
הסתכלנו על מניות ה-AI ואמרנו לעצמנו: "זה לא יכול להיות אמיתי. המכפילים האלה? זה מדע בדיוני. זו בועה שתתפוצץ לנו בפנים כמו בלון מסטיק ענק ברגע שמישהו יכבה את האור."
שכנענו את עצמנו שמהפכת הבינה המלאכותית היא חרב פיפיות מסוכנת. ניהלנו דיונים פילוסופיים עמוקים עם עצמנו: "מי יקנה את האייפונים החדשים אם הרובוטים יקחו את כל המשרות של מעמד הביניים?" שאלו בחרדה קיומית רוב הסוחרים הקמעונאים.
וזה לא נגמר בפילוסופיה. הפכנו לבלשים פיננסיים חריפים. עקבנו אחרי תנועות הכסף הגדול וראינו את מה שחשבנו שהוא האקדח המעשן. ראינו את ה"רוטציה".
ראינו איך הכסף זז ממניות הצמיחה הנוצצות למגזרים אפורים ומשעממים כמו בריאות ומוצרי צריכה בסיסיים.
פירשנו את זה בדיוק כמו שכתוב בספרים הישנים המאובקים: "הנה ההוכחה! הכסף החכם נכנס למגננה! אולי המיתון בדרך! כולם להיכנס לבונקר!"
אני כמובן מקצין בכתיבה כדי להמחיש, אבל הלוגיקה הזו הייתה מושלמת. היא הייתה יציבה.
הבעיה היחידה איתה היא שהשוק לא עובד עם הלוגיקה של ספרי לימוד משנות ה-80. השוק עובד על ציפיות, והוא מריח פחד וספקנות מקילומטרים, בדיוק כמו שכריש מריח טיפת דם באוקיינוס.
מה שפירשנו כ"בריחה למגננה" לא היה באמת בריחה. זו הייתה אשליה אופטית. בפועל, זו הייתה הרחבת בסיס.
האיש המורכב (הכסף החכם, מר פיל) אותו שחקן גדול ומתוחכם שאנחנו לומדים לזהות בשיטת המסחר שלנו, לא ברח מהקזינו. הוא פשוט פיזר את הז'יטונים שלו על יותר מספרים ברולטה. הוא לא התכונן למפולת, הוא הכין את הקרקע לסיבוב הבא של העליות.
🐘 ואתמול?
אתמול הגיע הרגע שבו כל מגדל הקלפים של הפחד קרס אל תוך עצמו בקול דממה דקה. זה לא קרה בגלל קסם, אלא בגלל רצף של עובדות שהפכו לשיטפון.
הנתונים שיצאו אתמול היו כמו הסרת הלוט של מציאות לפנים לכל הפסימיות למי שפסימי. לכל מי שחשב שהכלכלה מתפרקת? קיבלנו תביעות אבטלה בשפל של חצי שנה.
חשבנו שהצרכן האמריקאי עני ומסכן? הנתונים מראים שהוא עדיין מגהץ את האשראי כאילו אין מחר. החשש הגדול ביותר, המפלצת שמתחת למיטה, הייתה שהצריכה העתידית תיעצר בחריקת בלמים.
אבל אז הגיע השוק להזכיר לכולנו: "חברים, תתעוררו. הריבית הולכת לרדת בדצמבר. הכסף נהיה זול יותר."
התוצאות הכלכליות יחד עם הצפייה הכמעט מוחלט, היה האות, נקודת הקיו של שחרור הבלמים של ביטוי ניכר וריח של רצון רוחבי של השוק לעלות צפונה.
השד של המיתון פתאום לא נראה נורא כל כך. למעשה, הוא נראה פתאום די ידידותי, אולי אפילו לובש חליפת מעצבים. השוק שידר אתמול דבר אחד פשוט וקריטי: אנחנו לא הולכים להתרסקות. אנחנו הולכים לנחיתה רכה על כרית נוצות ענקית של נזילות פדרלית.
🐘 מרגע שההבנה הזו חלחלה, נוצר ואקום אדיר.
המוכרים? אלו שפחדו מהצל של עצמם? הם מכרו את הסחורה שלהם כבר לפני שבועיים. המחסנית שלהם הייתה ריקה לחלוטין, הפעולה היחידה שנותרה להם לעשות אתמול הוא לחזור פנימה.
ומצד שני, הקונים שישבו על הגדר, כמונו, הספקנים קיבלנו פתאום את ה"אישור" שחיכינו לו. אבל השוק, כמו שהוא אוהב לעשות, הוא אכזרי למאחרים. הוא לא חיכה שנסיים לקשור את השרוכים.
הוא טס למעלה בזינוק חד.
הטכנולוגיה חזרה להוביל, אבל הפעם היא לא הייתה לבד במערכה. תשעה מתוך אחד-עשר סקטורים סיימו בירוק. זה לא היה מהלך של מניה אחת, זה היה מהלך של עדר שלם שמתחיל לרוץ באמוק.
התחושה באוויר הייתה של שחרור לחץ אטומי.
כמו קפיץ שנמתח ונמתח ונמתח בחודשים האחרונים ופתאום השתחרר בבת אחת. הדאגה המצודקת התמוססה, ובמקומה נכנס רצון עז, כמעט חייתי, לעלות ולעלות ולעלות.
ועכשיו אני מדמיין אתכם יושבים שם, והבטן מתהפכת. לא מהודו, אלא מ-FOMO. מרגישים את הגירוד הזה באצבעות.
הקול הקטן בראש צועק בהיסטריה: "תיכנס עכשיו! זה בורח! זה הולך לשיא כל הזמנים ולא יחזור!" כאן אני רוצה רגע לעצור את הרכבת המחשבות הזו.
תנשמו עמוק. תשתו כוס מים.
אני רוצה להגיד לכם משהו שיוריד לכם את הדופק: אם ניכנס עכשיו, מתוך פאניקה, אנחנו נהפוך להיות "הפראיירים התורניים". אנחנו נהפוך להיות הנזילות של המקצוענים שקנו בתחתית ורוצים לממש רווחים עכשיו על הגב שלנו.
מי שאחז בדעה ה"בריאה" והדאגנית, מי שנזהר בחודש האחרון אולי לא פתח עסקאות חדשות אתמול (כמוני), אבל ודאי ודאי מיקסם את הקיים שזה הישג נפלא לתיק עצמו.
🐘 הסוחר הבינארי
היחידים שהלכו לאיבוד זה מי שסוחר בינארי, הכל בפנים או הכל בחוץ, מי שסוחר ממונף כל התיק זה 2 מניות ו/או 2 מטבעותֿ, סוחרי ה-Hero or Zero.
זה לא עובד ככה, תיק מניות איכותי בונים שכבות על גבי שכבות. אולי הסוחרים הבינארים פספסו את הזינוק של דל או את התיקון של אנבידיה. או התחזקות הקריפטו וזה בסדר גמור.
זה בסדר גמור, כי הטעות הכי גדולה שאתם יכולים לעשות עכשיו היא לרדוף אחרי המחיר כמו ילד שרודף אחרי אוטו גלידה שכבר נסע לרחוב הבא.
צריך להבין משהו עמוק על המקצוע הזה שבחרנו בו, השוק הוא משחק אינסופי. אנחנו שחקנים במשחק שאין לו שריקת סיום ואין לו מנצח אחד.
אין באמת מושג כזה "הזדמנות אחרונה". אין "עכשיו או לעולם לא". המושגים האלה קיימים רק בסרטים הוליוודיים ובפרסומות למבצעי "בלאק פריידיי".
השוק יהיה כאן גם ביום שני.
הוא יהיה כאן גם אחרי חג המולד.
הוא יהיה כאן גם כשהנכדים שלנו ילמדו לסחור.
הדבר הכי שגוי כרגע הוא לתת לרגש ההחמצה להשתלט על הנרטיב הפנימי ולגרום לנו לעשות שטויות תוך כדי שאנחנו שוכחים את אפסותנו אל מול השוק.
שרודפים אחרי מחיר בשיא, כשקונים רק כי "כולם קונים", אנחנו בוגדים בתוכנית העבודה שלנו ובכל מה שלמדנו.
השוק הוכיח עוצמה? מצוין!
זה המידע הכי חשוב שקיבלנו אתמול. זה אומר שהכיוון הכללי הוא למעלה (Long). עכשיו אנחנו לא קופצים ראש לבריכה ריקה. עכשיו אנחנו ציידים. אנחנו מחכים לתיקון. אנחנו מחכים ל-LPS (נקודת תמיכה אחרונה וטובה להצטרפות) בשיטת וויקוף.
אנחנו מחכים שהמחיר יירגע, שהמתנדים ״יתקררו״, ושההזדמנות תבוא אלינו בדלת הקדמית, במקום ובתצורה שאנחנו קובעים, לא במחיר שהשוק זורק עלינו.
אולי הדאגה הזו שהייתה לנו, זו שמנעה מאיתנו להרוויח אתמול, היא בעצם מתנה בתחפושת? חשבתם על זה? שוק שעולה על אדי אופוריה הוא שוק שגם יכול להתהפך בחדות כשהמוזיקה נעצרת לרגע.
העובדה שהיינו זהירים אומרת שיש לנו משמעת. ומשמעת, חברים, שווה יותר מכסף מזומן בטווח הארוך. יש לכם את ההון שלכם (כי לא שרפתם אותו בהימורים פרועים נגד המגמה). יש לכם את כללי הידע הבסיסי של ניהול סיכונים.
תזכרו תמיד לא לעשות, טוב יותר מלעשות שטויות.
🐘 שינוי הסטטוס מפחד לתקווה
כעת יש לכם הבנה מחודשת שהנרטיב השתנה מפחד לתקווה. ככל שהתמונה החיובית הזו תמשיך, ריבית יורדת, כלכלה יציבה, השוק ייצר לכם עוד ועוד הזדמנויות. הוא יבנה עוד תבניות איסוף מחדש.
מבטיח לכם, תהיו בטוחים בזה כמו שהשמש תזרח מחר.
אז נחזור לאותו אופטימיסט מההתחלה, זה שמתחיל דיאטה בחג ההודיה. בואו לא נהיה הוא.
לא נהיה האנשים שמחליטים החלטות קיצוניות בזמן הכי פחות מתאים. אל תנסו "לצום" כשהשוק חוגג. אם נגייר את האמירה אלינו, לא מתחילים דיאטה בערב ארוחת ראש השנה.
מצד שני גם אל תנסו לדחוף את כל האוכל לפה בביס אחד רק כי אתם מפחדים שייגמר החג. קחו את הזמן. תהנו מהחג, תהנו מהסופ"ש הארוך.
תנו לשוק לעכל את העליות של עצמו. וכשנחזור ביום שני? נחזור רעבים, אבל חכמים ורגועים. נחזור מוכנים לקחת ביס מההזדמנות הבאה, בזמן שלנו, ובתנאים שלנו.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
האם ענקית הסיליקון השקטה משנה את חוקי ה-AI?ברודקום התגלתה כאדריכלית קריטית, אך לא מוערכת דיה, של מהפכת הבינה המלאכותית. בעוד יישומי AI המופנים לצרכן שולטים בכותרות, ברודקום פועלת בשכבת התשתית: מעצבת שבבים מותאמים אישית, שולטת בטכנולוגיית רשתות ומנהלת פלטפורמות ענן ארגוניות. לחברה נתח שוק של 75% במאיצי AI מותאמים, היא משתפת פעולה באופן בלעדי עם גוגל על יחידות העיבוד הטנזוריות (TPU) שלהם, ולאחרונה חתמה על עסקה משמעותית עם OpenAI. מיקום זה כ"סוחרת הנשק" של עולם ה-AI העלה את שווי ברודקום ל-1.78 טריליון דולר והפך אותה לאחת מחברות המוליכים-למחצה היקרות בעולם.
אסטרטגיית החברה נשענת על שלושה עמודי תווך: שליטה בסיליקון מותאם דרך פלטפורמת XPU, שליטה בענן פרטי באמצעות רכישת VMware, והנדסה פיננסית אגרסיבית. המומחיות הטכנית של ברודקום בתחומים קריטיים כמו טכנולוגיית SerDes ואריזות שבבים מתקדמות יוצרת חסמי כניסה אדירים למתחרים. ה-Ironwood TPU v7 שתוכנן עבור גוגל מספק ביצועים יוצאי דופן בזכות חידושים בקירור נוזלי, קיבולת זיכרון HBM3e עצומה וחיבורי אופטיקה מהירים המאפשרים לאלפי שבבים לפעול כמערכת מאוחדת. האינטגרציה האנכית הזו – מעיצוב סיליקון ועד תוכנות ארגוניות – יוצרת מודל הכנסות מגוון ועמיד בפני תנודתיות שוק.
עם זאת, ברודקום ניצבת בפני סיכונים משמעותיים. התלות ב-TSMC לייצור יוצרת פגיעות גיאופוליטית, בעיקר על רקע המתיחות הגוברת במיצר טייוואן. הגבלות הסחר ארה"ב-סין דחקו שווקים מסוימים, אך הסנקציות גם ריכזו ביקוש אצל ספקים תואמים. בנוסף, לחברה חוב של למעלה מ-70 מיליארד דולר מרכישת VMware, המחייב דה-ליוורג' אגרסיבי למרות תזרימי מזומנים חזקים. המעבר השנוי במחלוקת של VMware למודל תמחור מבוסס מנויים, אף שהצליח פיננסית, יצר חיכוך עם לקוחות.
לקראת העתיד, ברודקום נראית ממוקמת היטב להמשך בניית תשתיות ה-AI עד 2030. המעבר לעומסי עבודה של inference ומערכות AI "סוכנות" מעדיף מעגלים משולבים ייעודיים (ASICs) על פני GPU כלליים – בדיוק נקודת החוזק המרכזית של ברודקום. תיק הפטנטים של החברה מספק גם הכנסות מרישוי התקפי וגם הגנה הגנתית לשותפים. תחת מנכ"ל הוק טאן, ברודקום הפגינה יעילות תפעולית חסרת פשרות, מתמקדת אך ורק בלקוחות ארגוניים בעלי הערך הגבוה ביותר תוך מכירת נכסים לא ליבתיים. ככל שהטמעת AI תואץ וארגונים יאמצו ארכיטקטורות ענן פרטי, מעמדה הייחודי של ברודקום – החוצה סיליקון מותאם, תשתיות רשת ותוכנות וירטואליזציה – ממצב אותה כמאפשרת חיונית, אם כי כמעט בלתי נראית, של עידן ה-AI.
סקירה יומית 26.11.25 - יוני ״בטון״זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
יוני ״בטון״ 26 נוב' 2025
״שום אדם אינו אי, העומד בפני עצמו; כל אדם הוא פיסה מן היבשת, חלק מהשלם.״
את המשפט האלמותי הזה כתב המשורר ג'ון דון לפני יותר מ-400 שנה. הוא כנראה לא ידע מה זה נרות יפניים, לא שמע על חוזים עתידיים, ולא היה לו מושג מה זה בינה מלאכותית.
ובכל זאת, הוא הבין במסחר יותר מ-90% מהאנשים שיושבים היום מול המסכים רוטשילד או בוול סטריט. תמיד כשאני קורא את המשפט הזה, עולה לי לראש התמונה של יוני "בטון".
יוני היה סוחר מוכשר, חריף, אבל עם בעיה אחת קטלנית: הוא היה מאוהב בדעות של עצמו. הוא היה יושב בחדר המסחר הביתי שלו, סוגר את הדלת, מגיף את התריסים ומנתק את הטלפון.
"זה אני והגרף נגד העולם" הוא היה ממלמל לעצמו. יוני בנה לעצמו אי בודד של ביטחון עצמי מופרז באמצע האוקיינוס הסוער של השוק. הוא האמין באמונה עיוורת שאם הוא ינתח את המניה הספציפית שלו מספיק לעומק, אם הוא יבין כל פיפס בדו"ח הכספי שלה, הוא יהיה מוגן.
הוא חשב שהוא יכול להתנתק מהיבשת, מהזרם, מהאנרגיה הכאוטית של העולם החיצון, בדבר שהעולם החיצון הוא רק הפרעה. תחזיקו את יוני ואת האי הבודד שלו בראש.
🐘 הסטירה של "האיש המורכב"
בואו נדבר דוגרי על מה שקרה אתמול, כי אני יודע שהרבה יוני.ם הלכו לישון עם תחושת מועקה בבטן. פתחתם את אתרי החדשות וראיתם כותרות מפוצצות באופוריה: "הדאו ג'ונס טס ב-664 נקודות!", "ה-S&P 500 שובר תקרות וחוזר למעלה!".
על הנייר, הכל נראה כמו חגיגה אחת גדולה.
אבל אז... אז נכנסתם לחשבון המסחר שלכם.
ושם? שם ראיתם תמונה אחרת לגמרי.
היהלומים שלכם, המניות שתמיד הצילו עד עכשיו את המצב, נראו כמו זירת פשע. אנבידיה (NVDA) צללה, AMD חטפה נוקאאוט של 4%, סקטור הטכנולוגיה כולו נראה חיוור. אתם יושבים שם, מגרדים בראש ושואלים את עצמכם את השאלה הכי מתסכלת בעולם המסחר
"איך לעזאזל המדד עולה כשהמניות הכי חשובות בעולם יורדות?" התשובה היא לא מזל רע. התשובה גם לא "השוק השתגע".
התשובה היא שאתם נפלתם בפח הקלאסי של "האיש המורכב" (The Composite Man) אותו שחקן דמיוני המייצג את הכסף החכם בשיטת וויקוף. הוא עשה לכם אתמול תרגיל הסחה של קוסם מיומן.
ביד ימין הוא הניף את המדדים למעלה כדי שתסתכלו לשם, וביד שמאל הוא מכר לכם את הסחורה שהוא רצה להיפטר ממנה בסקטור הטכנולוגיה.
🐘 הרוטציה הגדולה
אז מה באמת קרה שם? הכסף לא נעלם מהשוק. כסף בשוק ההון לא מתאדה, הוא פשוט עובר דירה. אנחנו עדים לאחת ה"רוטציות" (סבב סקטורים) הברורות ביותר שראינו בזמן האחרון.
עד אתמול, כולם ישבו בשולחן של הטכנולוגיה והבינה המלאכותית. זה היה השולחן הכי חם בקזינו. אבל אתמול יצאה שמועה מרושעת, דיווח שגוגל ומטא זוממות "לבגוד" באנבידיה ולהתחיל לייצר צ'יפים לעצמן.
עבור הכסף החכם, זה היה הסימן לקום מהשולחן.
אבל הם לא הלכו הביתה. הם פשוט עברו לשולחן של "הדברים המשעממים והבטוחים". תסתכלו על הנתונים היבשים, הם צועקים את האמת, בזמן שבכיתם על השבבים, מניות של בנקים, חברות בנייה וסקטור הבריאות טסו לחלל.
סקטור הבריאות זינק ב-2.2%. ראסל 2000 (המניות הקטנות והבינוניות) נתנו בראש עם עלייה של 2.3%.
ולמה דווקא לשם?
כי נתונים כלכליים שפורסמו אתמול (כמו מדד אמון הצרכנים שירד) הראו שהאזרח הקטן מתחיל לפחד. הוא חושש מהעתיד הכלכלי, הוא סוגר את הארנק.
וכשהציבור מפחד, הכרישים בורחים למניות דפנסיביות; תרופות, אוכל, קורת גג. דברים שאי אפשר להפסיק לצרוך גם במיתון.
על כל מניה שירדה אתמול בבורסת ניו יורק, ארבע מניות אחרות עלו. השוק רחב, הוא בריא, הוא חזק, הוא פשוט לא בהכרח תלוי באנבידיה כדי לנשום.
🐘 אני מאוהב
הבעיה הגדולה של רוב הסוחרים (ואולי גם שלי לפעמים) היא ההתאהבות. אתם מתאהבים בנרטיב. התאהבתם בסיפור של ה-AI, בסיפור של "העתיד", ואתם עיוורים לכל מה שקורה מסביב.
השוק הוא חיה דינמית שמשנה את מיקומה כל הזמן.
מי שנשאר "נאמן" למיקום אחד כשהרוח משתנה, הוא לא משקיע ערכי הוא פשוט קורבן בהתנדבות. הטכניקה להינצל מזה היא פשוטה, אבל דורשת אומץ
למרות כל מה שלמדתם, תפסיקו להסתכל רק על ה-SPY או ה-QQQ. תתחילו להסתכל על ה"לחם והחמאה" של השוק, על המובילות בכל ענף וענף.
כך למשל,כשאתם רואים שמדד ה-S&P 500 במשקל שווה (Equal Weighted) עולה בצורה משמעותית יותר מהמדד הרגיל (כפי שקרה אתמול), זהו דגל אדום בוהק לטכנולוגיה ודגל ירוק לכל השאר.
זה אומר שהעדר כולו זז, לא רק הרועים בראש.
הכסף החכם משאיר עקבות ענקיים, כמו של פיל בחנות חרסינה. הם אספו את המניות הקטנות ואת מניות הערך בשקט בשבועות האחרונים (שלב ה-Accumulation לפי וויקוף), ועכשיו הם מתחילים לרוץ איתן.
התפקיד שלכם הוא לא להיות צודקים בפורומים, או בשיח החברים במפגש השבועי. התפקיד שלכם הוא לזהות לאן הנהר זורם ולשחות איתו, לא נגדו.
אם הריבית הולכת לרדת בדצמבר (והסיכוי עומד על 82%), הנדל"ן והמניות הקטנות הם המרוויחים הגדולים. תהיו שם.
🐘 המדרון החלקלק של ההתעלמות (ומה קרה ליוני)
אם תבחרו להתעלם מהאיתות הזה, אתם נכנסים למדרון חלקלק ומסוכן. אתם תמשיכו לקנות את השפל (Dip) במניות הטכנולוגיה, מתוך הרגל, ותגלו שהפעם השפל עלול להמשיך לחפור למטה.
אתם תראו את התיק שלכם מדשדש או יורד, בזמן שכל החברים שלכם מספרים שהם עשו כסף על מניות של חברות תרופות משעממות.
התסכול הזה יוביל אתכם לטעויות פסיכולוגיות, לנקמה בשוק, ובסוף למחיקת החשבון.
נחזור ליוני "בטון" מההתחלה, האיש על האי הבודד. יוני סירב להכיר בזה שהיבשת זזה. הוא נשאר נעול בחדר עם הגרפים שלו, בטוח שהוא רואה משהו שאף אחד אחר לא רואה.
יום אחד, יום כמו אתמול, השוק עשה תפנית חדה. הסקטור שלו קרס, והכסף עבר למקום אחר. בגלל שיוני היה מנותק, בגלל שהוא חשב שהוא "אי" העומד בפני עצמו, הוא לא ראה את הצונאמי מגיע.
המים עלו, האי שלו הוצף, והתיק שלו נמחק כלא היה.
ג'ון דון צדק. "כל אדם הוא פיסה מן היבשת, חלק מהשלם." במסחר, אתה חייב להיות מחובר להקשר הרחב.
אתה חייב להבין שאתה חלק ממערכת אקולוגית ענקית, שמונעת מפחד ותאוות בצע של מיליוני אנשים. אם המניה שלך יורדת אבל כל השוק עולה - אתה לא "מיוחד", אתה פשוט טועה.
אתה עומד על האי הלא נכון בזמן הגאות. תפסיקו לנסות לנצח את השוק לבד מהבונקר. צאו החוצה, תריחו לאן הרוח נושבת, ותצטרפו ליבשת. שם הכסף הגדול נמצא. ושם, ורק שם, תוכלו למצוא את השקט הנפשי שאתם מחפשים.
אבל ג'ון דון גם צדק. "כל אדם הוא פיסה מן היבשת, חלק מהשלם." במובן של ערבות הדדית, אם כולנו חלק מיבשה ולא אי בודד, אז רצוי שנתנהג כך האחד לשני, האחד לשנייה.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
האם ענקית רפואית יכולה להפוך לסיפור צמיחה?מדטרוניק מציגה תנופה משמעותית לקראת 2026, כאשר עליית מחיר המניה ב-23% משקפת שיפורים מהותיים ולא התלהבות ספקולטיבית. החברה דיווחה על תוצאות חזקות לרבעון הכספי השני של 2026 עם הכנסות של כ-9 מיליארד דולר, עלייה של 6.6% משנה לשנה, ורווח מותאם למניה עלה ב-8% ל-1.36 דולר – מעל הציפיות הפנימיות והאנליסטים. במיוחד, הכנסות תחום הלב וכלי דם זינקו ב-10.8% לכ-3.4 מיליארד דולר – הצמיחה החזקה ביותר מזה למעלה מעשור (מחוץ לתקופת הקורונה), מה שמרמז על האצה בת קיימא בעסקי הליבה.
טכנולוגיית האבלציה בשדה פועם (PFA) של החברה הפכה למנוע צמיחה מהפכני, כאשר מערכת PulseSelect קיבלה אישור FDA כפלטפורמת ה-PFA הראשונה לטיפול בפרפור עליות. החידוש הוביל לזינוק של 71% בהכנסות פתרונות אבלציה לבבית ברבעון, כולל 128% בארה״ב. מעבר לקרדיולוגיה, מערכת הניתוחים הרובוטית Hugo מייצגת יוזמה אסטרטגית לחדירה לשוק הרובוטיקה הכירורגית שטרם הבשיל, והוגשה לאחרונה לאישור FDA לאחר ניסויים אורולוגיים מוצלחים ב-98.5%. ההתקדמויות הטכנולוגיות ממקמות את מדטרוניק במספר מגזרי צמיחה גבוהה: נוירומודולציה, דנרבציה כלייתית וניהול סוכרת.
מנקודת מבט השקעתית, מדטרוניק מציעה שילוב משכנע של איכות, הכנסה ופוטנציאל צמיחה. החברה העלתה דיבידנד 48 שנים ברציפות (Dividend Aristocrat) עם תשואה נוכחית בסביבות 3% נמוכים – מעל ממוצע S&P 500 – תוך שמירה על הון להשקעות מו״פ ורכישות. ההנהלה מדגימה ביצוע משופר עם העלאות תחזית עקביות והקצאת הון מאוזנת. למרות סיכונים סביב ביצוע הרובוטיקה, החלטות אסטרטגיה בסוכרת ומשא ומתן עם משלמי ביטוח, התזה היסודית נותרת שלמה למשקיעים ארוכי טווח המחפשים צמיחה הגנתית עם תזרימי מזומנים עולים וחשיפה למגמות מבניות בשירותי בריאות: הזדקנות אוכלוסייה ואימוץ פרוצדורות זעיר פולשניות.
סקירה יומית 25.11.25 - love Bombingזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
הפצצת אהבה. 25 נוב' 2025
בואו נדבר על "הפצצת אהבה" (ומה קורה בבוקר שאחרי)
אתם מכירים את השלב הזה בתחילת קשר, שבו הצד השני מרעיף עלייך מחמאות, מתנות והבטחות לעתיד ורוד כבר בדייט השני?
בפסיכולוגיה קוראים לזה "Love Bombing" (הפצצת אהבה). זה מרגיש מדהים, זה מסחרר, וזה גורם למוח שלנו להפריש חומרים של אושר שמשכיחים מאיתנו כל זהירות בסיסית.
אתמול, השוק האמריקאי עשה לנו בדיוק את זה.
אחרי שבוע של פרצופים חמוצים, השוק הגיע אתמול עם זר פרחים ענק בצורת עליות של כמעט 3 אחוזים בנאסד"ק.
הוא לחש לנו באוזן שהכל בסדר, שוולר מהפד דואג לנו, ושגוגל וטסלה הן החברות הכי טובות שלנו.
השאלה שאני שואל את עצמי הבוקר היא לא "האם זה אמיתי?" אלא "האם הקשר הזה יחזיק מעמד גם כשהחגיגה תיגמר והשפעת חומרי האושר תדעכך?".
כסוחר שראה כבר הכל, אני לא פוסל שום תרחיש. יכול להיות שאנחנו עדים לתחילתו של גל עליות חדש ומוצדק ויכול להיות שזו מלכודת דבש רגע לפני החג.
החוכמה היא לא לנחש, אלא להכין את התיק שלכם לכל אחד מהמצבים האלו, בלי ליפול לאופוריה עיוורת ובלי לפחד מהצל של עצמכם.
🐘 הצד של השוורים: למה האופטימיות הזו מוצדקת?
בואו נהיה הוגנים, המסכים הירוקים של אתמול לא הגיעו משום מקום, יש כאן סיפור שהשוק מנסה לספר לנו, והוא סיפור חיובי.
כשענקיות כמו גוגל וטסלה מזנקות בכזו עוצמה (6-7 אחוזים), זה אומר שהכסף הגדול שזה הרבה גומרים עם מחשבה זהה, חוזר להאמין בסיפור הצמיחה של הטכנולוגיה.
הם לא קונים מניות כאלו ליום אחד; כשהם נכנסים בכזאת אגרסיביות, זה בדרך כלל סימן שהם רואים ערך בטווח הבינוני. יתרה מכך, השוק קיבל אתמול אישור שהריבית כנראה תרד בדצמבר (85% סיכוי, וזה המון).
בעולם של סוחרים, ריבית יורדת שווה לחמצן וכשיש חמצן, האש יכולה לבעור גבוה יותר.
אם המדדים יצליחו להחזיק את הרמות האלו גם היום ומחר, ייתכן מאוד שנפרצה הדרך ל"ראלי סנטה קלאוס" המפורסם של סוף השנה, שהיא בצדק תקוותם של קוראים רבים.
מבחינה טכנית, חזרנו אל הממוצעים חשובים, וזה איתות שאי אפשר להתעלם ממנו.
השוק מפגין עוצמה, ה-AI ממשיך להיות הקטר שמושך את הרכבת, ומי שנמצא בפוזיציות נכונות (במניות האיכות) בהחלט יכול לחייך הבוקר. יש כאן מומנטום, ומומנטום הוא כוח חזק מאוד בשוק ההון שאסור לזלזל בו.
🐘 הצד של הדובים: איפה המוקשים מסתתרים?
אבל, וכאן נכנס הניסיון של 3 עשורים לשחק תפקיד, אנחנו חייבים להסתכל גם על האותיות הקטנות בסקירה שלי מאתמול.
אנחנו נמצאים בשבוע חג ההודיה, שבוע שבאופן מסורתי מתאפיין בנזילות נמוכה (פחות קונים ומוכרים בשוק).
כשאין הרבה שחקנים במגרש, קל מאוד להזיז את הכדור מצד לצד, ומה שנראה כמו פריצה אמיתית יכול להתברר כהטעיה של עושי שוק.
האירוע האמיתי מחכה לנו מחר, יום רביעי, עם פרסום מדד ה-PCE (מדד האינפלציה שהפד הכי אוהב). אם המדד הזה יצא "חם" מהצפוי, כל האהבה שהשוק הרעיף עלינו אתמול עלולה להפוך לכתף קרה וכואבת בשניות.
התרחיש הדובי אומר שהעליות של אתמול היו בעיקר "סגירת שורטים" (Short Squeeze) - סוחרים שהימרו נגד השוק נבהלו מעוצמת התנועה מעלה ונאלצו לקנות, מה שדחף את המחיר למעלה באופן מלאכותי.
אם זה המצב, ברגע שיגמרו השורטיסטים שצריכים לקנות, לא יהיה מי שיחזיק את המחיר למעלה, ואנחנו עלולים לראות החלקה מהירה למטה. זהו הסיכון של הטווח הקצר: התלהבות מוקדמת שמתנפצת על סלע המציאות.
🐘 איך משלבים בין שתי האפשרויות?
אז מה עושה סוחר חכם שנמצא בתוך המלכודת המתוקה הזו? הוא לא בוחר צד באופן עיוור, הוא מנהל את הסיכון.
אם אתם כבר בפנים והרווחתם מהעליות של אתמול מצוין. זה הזמן להדק את הסטופים (פקודות ההגנה) שלכם. אל תתנו לרווח יפה להפוך להפסד רק בגלל שרציתם עוד קצת; תבטיחו חלק מהכסף בכיס, אין חבר נאמן כמו כסף מזומן.
אם אתם בחוץ ושוקלים להיכנס, תשאלו את עצמכם: "האם אני רודף אחרי המחיר או נכנס בנקודת איכות?".
כניסה עכשיו, רגע לפני נתון קריטי כמו ה-PCE ולפני חג, דורשת משמעת ברזל ועצבים חזקים, כמו לקנות מנייה יום לפני הדוח.
השוק לא בורח לשום מקום. גם אם העליות יימשכו, תמיד יהיו הזדמנויות להצטרף לטרנד (למגמה) בצורה בטוחה יותר אחרי שנקבל אישור שהפריצה אמיתית.
הגישה שלי לטווח הבינוני נשארת אופטימית-זהירה: מהפכת ה-AI היא אמיתית והיא כאן כדי להישאר ולהתרחב ולכן הירידות (אם יבואו) הן הזדמנות לאסוף סחורה איכותית במחיר טוב יותר.
אבל בטווח המיידי של ה-24 שעות הקרובות? אני מעדיף להיות החשדן שבודק את הגשר לפני שהוא עולה עליו עם המשאית.
🐘 השורה התחתונה: סבלנות היא הנשק הסודי
נחזור רגע לדימוי של ה"הפצצת אהבה". בחיים, כמו במסחר, האהבות הכי בריאות הן אלו שנבנות לאט, צעד אחרי צעד, על בסיס אמון ולא על בסיס זיקוקים רגעיים. השוק הראה לנו אתמול שהוא יודע לפנק, וזה נהדר, אבל עכשיו תורנו לבקש ממנו הוכחות רציניות יותר.
לסוחרים האגרסיביים שביניכם: תהנו מהגל, אבל תהיו מוכנים לקפוץ מהגלשן בשנייה שהגל נחלש ומסתיים.
לסוחרים הסולידיים (בשיטת הפיל): אין שום בושה לשבת על הגדר עד שבוע הבא. לתת לאבק של החג ושל הנתונים לשקוע, ולראות מי באמת נשאר שולט בשוק. השוק ימשיך להיות שם גם ביום שני הבא, והכסף שלכם יהיה הרבה יותר חכם אחרי שנראה את התמונה המלאה.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
URA – קרן Global X Uranium ETFניתוח טכני ופונדמנטלי עם הטיית שורית**
## **פונדמנטלי**
שוק האורניום ממשיך להציג פער בין היצע לביקוש. מדינות רבות מרחיבות את השימוש באנרגיה גרעינית כחלק ממעבר לאנרגיה דלת פליטות, לצד עלייה בביקוש לחשמל מתעשיות כמו מרכזי נתונים ו-AI. פיתוח מכרות חדשים דורש שנים רבות עד הגעה לתפוקה מלאה ולכן קיים סיכון שההיצע לא ידביק את הביקוש הגולמי.
מספר גופי מחקר מציגים תחזיות חיוביות להמשך עליית מחירי האורניום בשנים הקרובות אם הפער יישאר בעינו. הקרן URA עוקבת אחרי חברות מובילות בתחום ולכן עשויה ליהנות מתרחיש של מחירי אורניום גבוהים ומתמשכים.
## **טכני**
בגרף השבועי של URA ניתן לראות מגמת עלייה חזקה מתחילת 2024 ועד סוף 2025, ולאחריה תיקון בריא טבעי לאחר הגעה לאזור השיא סביב 60 דולר. התיקון ירד אל אזור תמיכה משמעותי סביב 41 עד 43 דולר, שם המחיר מתחיל לייצב את עצמו.
נקודות טכניות עיקריות:
* המחיר חוזר לאזור פריצה קודם שיכול לתפקד כתמיכה.
* עליות המחיר הקודמות לוו בעלייה ברורה בנפחים, מה שיכול להצביע על כניסת כסף חכם.
* רמת התנודתיות נשארת גבוהה לפי ATR מה שמעיד על שוק חזק ודינמי.
* כל עוד תמיכה שבועית זו נשמרת מגמת העלייה הרחבה ממשיכה להיות רלוונטית.
## **רמות אפשריות**
* תמיכה עיקרית: 41 עד 39 דולר
* התנגדות ראשונה: 47 עד 48 דולר
* התנגדות גבוהה יותר: 55 עד 60 דולר
* שבירה של אזור התמיכה יכולה להוביל לתיקון עמוק יותר עד אזור 36 דולר
## **סיכום הרעיון**
URA נהנית משילוב של מגמה ארוכת טווח חיובית בשוק האורניום יחד עם תמיכה טכנית משמעותית בגרף השבועי. אם התמיכה נשמרת, התרחיש ממשיך לתמוך בחזרה כלפי מעלה בטווח הבינוני עד הארוך. יחד עם זאת יש לזכור כי שוק האורניום ומניות הכרייה נוטים להיות תנודתיים ויש לנהל סיכונים בהתאם.
זהו ניתוח כללי ולא ייעוץ השקעות. כל משקיע צריך לבחור אסטרטגיה ורמת סיכון התואמות ליעדיו האישיים.
האם טכנולוגיית רנטגן יכולה לשבש תעשייה בת 125 שנה?ננו-אקס אימג'ינג מנסה לשנות מהיסוד את תעשיית הדימות הרפואי באמצעות שילוב של חדשנות במוליכים למחצה והפרעה למודל העסקי. החברה הוציאה לשוק מקור רנטגן קתודה קרה שמחליף את טכנולוגיית הפליטה התרמיונית בת 100 השנים, שמבזבזת 99% מהאנרגיה כחום, בפליטת שדה ממיליוני חרוטי ננו-מוליבדן הפועלים בטמפרטורת החדר. פריצת הדרך הזו, המיוצרת במפעל ייצור המוליכים למחצה שלהם בדרום קוריאה ליד אשכול SK Hynix, מאפשרת את מערכת Nanox.ARC: מכשיר טומוסינתזה דיגיטלי קומפקטי וגמיש שמבטל את הצורך במערכות קירור מסיביות וגאנטרי מסתובב שהגדירו סורקי CT מסורתיים.
האסטרטגיה המסחרית מתמקדת ב-"Medical Screening as a Service" (MSaaS), שהופכת דימות מהוצאה הונית להוצאה תפעולית – יתרון משמעותי בסביבת ריבית גבוהה שבה בתי חולים סובלים ממגבלות תקציב הון. שותפויות אסטרטגיות מספקות גישה מיידית לשוק: הסכם 3DR Labs מחבר את ננו-אקס ליותר מ-1,800 בתי חולים בארה"ב ומשלב אלגוריתמי AI מאושרי FDA (HealthCCSng, HealthOST, HealthFLD) ישירות בזרימות עבודה רדיולוגיות קיימות, בעוד פריסות בינלאומיות כוללות מקסיקו (630 יחידות עם SPI Medical), דרום קוריאה וויאטנאם (2,500 מערכות בתמיכת SK Telecom), ואתרי ייחוס באירופה בצרפת. ההנהלה פרסמה הנחיה שאפתנית של הכנסות של 35 מיליון דולר ב-2026, המהווה צמיחה של כ-900% מרמות 2025, בדרך ל-72.6 מיליון דולר צפויים עד 2028.
תזת ההשקעה נשענת על אימות טכנולוגי (אישור FDA 510(k), מפעל מוליכים למחצה פעיל), חוסן גיאופוליטי (שרשרת אספקה מנותקת מחוסר היציבות במזרח התיכון), והתאמה מאקרו-כלכלית (מודל מבוסס OpEx מועדף בתקופות של אילוצי הון). עם זאת, סיכוני ביצוע נותרו גבוהים: לחברה שריפת מזומנים משמעותית (30.4 מיליון דולר תזרים מזומנים תפעולי שלילי), דרושות גיוסי הון נוספים (הנפקה אחרונה של 15 מיליון דולר), ואי-ודאות אימוץ כשבתי חולים בוחנים את מודל השירות החדשני. סנטימנט האנליסטים אופטימי עם מחירי יעד ממוצעים של 7.75 דולר (עלייה של יותר מ-120%), אם כי תחזיות אגרסיביות יותר מגיעות ל-23 דולר – בתנאי של פריסה מוצלחת בהיקף גדול של מודל הכנסות חוזרות שמאתגר באופן מהותי את פרדיגמת מכירת הציוד המסורתית של יצרניות ותיקות כמו GE, Siemens ו-Philips.
סקירה שבועית 24.11.25סקירה שבועית:
מלכודת הדבש של חג ההודיה. 24 נוב' 2025
תעצרו רגע. לפני שאנחנו צוללים לנרות יפניים ומניפולציות של המוסדיים, אני חייב לספר לכם משהו שראיתי באחד מימי חמישי בערב בבר תל-אביבי. זה יושב לי בראש ולא משחרר, לפעמים אני אוהב להביט על אנשים להקשיב וללמוד על החיים.
ישב לידי בחור, נקרא לו 'עידן'. נראה טוב בסה״כ, שעון יוקרה נוצץ, חולצה מכופתרת בדיוק במידה. הוא היה בדייט עם בחורה מקסימה, עיניים גדולות, מקשיבה. במשך 50 דקות הבחור לא לקח אוויר. הוא רק דיבר על עצמו. על האקזיט שהוא כמעט עשה, על המכון כושר, על הרכב החדש, ובעיקר - על כמה אמא שלו והאקסיות שלו לא מבינות את הנפש המורכבת שלו.
העיניים שלו זעקו: "תאהבי אותי! תעריצי אותי! תמלאי את החור שיש לי בנשמה!". הוא היה צמא לאהבה כמו אדמה סדוקה במדבר שמתחננת למים.
ניקולא שאמפור, צרפתי ציני וחד שיכול היה להיות סוחר דגול בשיטת הפיל, אמר פעם משפט גאוני: "יש יותר אנשים שרוצים להיות נאהבים, מאשר כאלה שמוכנים לאהוב". הסיפור של עידן והמבט הנואש שלו. הזכיר לי את המשפט.
בואו נדבר על האשליה האופטית שקרתה ביום שישי.
🐘 זריקת המרץ של ג'ון וויליאמס
אתם מסתכלים על המסכים הירוקים של סגירת השבוע ומרגישים את הדופמין משתולל. הדאו ג'ונס טס ב-493 נקודות, הנאסד"ק הוסיף כמעט אחוז. על פניו? חגיגה. בפועל? זה היה ניתוח פלסטי כושל שנועד להסתיר גוף מזדקן וחולה רגע לפני שהרופאים יוצאים לחופשה.
השוק היה בדרך להתרסקות בטוחה ביום שישי בבוקר. הנתונים היו עגומים: סנטימנט הצרכנים של מישיגן צלל לשפל של 51.0 (האנשים ברחוב מדוכאים מהמחירים) ומדד מנהלי הרכש (PMI) בייצור ירד ל-51.9. הכלכלה האמיתית מאיטה, החריקות שנשמעות למרחוק.
אז מה הציל את המצב? לא שיפור כלכלי, אלא פליטת פה. ג'ון וויליאמס, נשיא הפד של ניו יורק, זרק גפרור לתוך חבית של אדי דלק כשאמר שהוא "עדיין רואה מקום להורדת ריבית".
זה כל מה שהאלגוריתמים היו צריכים. לא עובדות, אלא הבטחה לעוד סם הרגעה. הסיכוי להורדת ריבית בדצמבר קפץ בבת אחת מ-40% ל-75%, והשוק הגיב כמו נרקומן שקיבל מנה נוספת.
אבל זו מלכודת. כשהשוק עולה רק בגלל צפי להורדת ריבית ולא בגלל רווחים חזקים או צמיחה, זה כמו בניין שנשען על פיגומים רעועים. אתם רואים ירוק, אני רואה את הכסף החכם מוכר לכם סחורה ביוקר רגע לפני שהם בורחים לאכול תרנגול הודו.
🐘 רווחי חנות הבגדים
כדי להבין את גודל הפרדוקס, אנחנו צריכים להרים את מכסה המנוע. כולם מדברים על ה"ראלי", אבל אף אחד לא שואל מי הוביל אותו. וזה, חברים, הסיפור האמיתי.
זה לא היה הטכנולוגיה. זה לא היה השבבים.
אנבידיה (NVDA), המלכה הבלתי מעורערת של השוק, סיימה באדום (-0.97%). AMD חטפה גם היא. אורקל (ORCL) קיבלה סטירה מצלצלת וירדה כמעט 6%. אז מי סחב את העגלה במעלה ההר?
חנות הבגדים Ross Stores ROST. כן, חנות בגדים בהנחות ענק ("Outlet"). המניה שלה זינקה ב-8.4% לשיא כל הזמנים.
תבינו את האירוניה הדוקרת: כשהמניה של חולצות ב-10 דולר טסה לשמיים בזמן שמניות הבינה המלאכותית מקרטעות, השוק צועק לכם משהו באוזן. הוא צועק: "הצרכן האמריקאי עני, הוא מחפש מציאות, והוא לא קונה מחשבי על כרגע".
זו רוטציה דפנסיבית בתחפושת של התקפה. הכסף החכם בורח למקומות משעממים ובטוחים. הענפים החזקים השבוע היו שירותי תקשורת, נדל"ן (שנהנה מהפנטזיה על ריבית נמוכה) ובריאות.
🐘 המדריך להישרדות בשבוע חג ה"זומבים"
אנחנו נכנסים לאחד השבועות המסוכנים ביותר בלוח השנה, שבוע חג ההודיה. שימו לב ללו"ז המוקשים:
יום חמישי - אין מסחר (חג).
יום שישי, יהיה יום מקוצר (נסגר מוקדם), הידוע כיום של "זומבים" שבו הסוחרים הרציניים בכלל לא נמצאים מול העמדה.
מה זה אומר מבחינתנו בשיטת הפיל? נזילות נמוכה.
כשאין הרבה קונים ומוכרים (Volume נמוך), עושי השוק (Market Makers) יכולים לצייר איזה גרף שבא להם עם מעט מאוד כסף.
התרחיש הקלאסי לשבוע כזה הוא "ההרדמה והעקיצה". ימי שני ושלישי צפויים להיות ימי "דשדוש חיובי" עליות מתונות במחזורים נמוכים, שנועדו לגרום לכם להרגיש בנוח ולהשאיר פוזיציות פתוחות לחג.
אבל היזהרו מיום רביעי.
ביום רביעי, רגע לפני שהולכים הביתה, מתפרסם מדד ה-PCE (הוצאה לצריכה פרטית). זה המדד האהוב על הפד למדידת אינפלציה. אם המספר הזה יוצא "חם" מהצפוי? כל האופטימיות של יום שישי תישרף תוך דקות.
אנחנו עלולים לראות תנודתיות מלאכותית - Upthrust (ניער למעלה) קלאסי של וויקוף. הם יעלו את המחיר מעל התנגדות, ישאבו פנימה את ה"פתיים" שרודפים אחרי המחיר, ואז יורידו את השוק למטה כשהנזילות נעלמת.
🐘 אחד התרחיש שאסור לכם לפספס
בואו נהיה משחקי משחקי תסריטים לרגע. מה אם העליות של יום שישי הן בכלל "מתנת פרידה"? מה אם המוסדיים השתמשו בנאום של וויליאמס כדי לייצר נזילות של קונים (אתם), רק כדי שהם יוכלו לזרוק את הסחורה שלהם ולצאת נקיים לחופשה?
אם נראה היום או מחר ניסיון לפרוץ את הגבוה של יום שישי, אבל הווליום יהיה נמוך משמעותית, זו תהיה נורת אזהרה אדומה בוהקת. זה אומר שאין דלק במנוע. הפיל לא דוחף, הוא רק נשען לנוח.
מצד שני, אם מדד ה-PCE יפתיע לטובה (ירד), אנחנו עשויים לראות Squeeze (לחיצה) אלים כלפי מעלה ביום רביעי.
האסטרטגיה שלי לשבוע הזה היא פשוטה: אני בוחר לשבת על הידיים.
אתן לאחרים להיות הגיבורים שמנסים לתפוס סכינים נופלות או לרדוף אחרי בלונים פורחים בווליום נמוך. אנחנו, הדייגים השקטים, נחכה שהאבק ישקע אחרי החג והאמת תצא לאור.
🐘 עידן והבר בתל אביב
נחזור רגע לעידן מהבר בתל אביב.
אחרי 50 דקות של מונולוג מתיש שבו הוא דרש אהבה בלי לתת כלום בתמורה, הבחורה קמה, מילמלה משהו על "שירותים" ופשוט ברחה. ראיתי אותה יוצאת. היא אפילו לא הסתכלה לאחור.
עידן נשאר שם, בוהה בכוס הריקה, המום. הוא לא הבין למה היא לא חוזרת.
הוא לא הבין למה העולם לא מחזיר לו אהבה, כשהוא עצמו לא היה מוכן לתת גרם אחד של הקשבה, הקשבה פעילה, עניין או אכפתיות אמיתית למי שמולו.
אני אומר לכם, רוב הסוחרים המתוסכלים הם עידן.
הם רוצים שהשוק יאהב אותם. הם רוצים שהשוק יחבק אותם, ייתן להם כסף, יגרום להם להרגיש חכמים ומוצלחים. הם דורשים מהשוק רווחים ("תאהב אותי!").
אבל הם לא מוכנים "לאהוב" את השוק חזרה. הם לא מוכנים לכבד את החוקים שלו. הם לא מוכנים להקשיב למה שהגרף אומר להם (במקום מה שהם רוצים לשמוע). הם לא מוכנים לקבל את הסטירות שלו בהבנה וללמוד מהן.
השבוע, אל תהיו עידן. אל תדרשו מהשוק לתת לכם מתנות לחג.
השבוע תקשיבו לו, הקשבה פעילה. תכבדו אותו. ואם הוא לא במצב רוח לתת (ווליום נמוך, דשדוש) פשוט תניחו לו ותחכו בצד. ככה בונים אהבה וכסף לטווח ארוך. מי שבא רק לקחת ביום שהשוק קצת לוקח לו מתבלבלת עליו דעתו.
כדי לעשות אהבה עם השוק, אתם צריכים ללמוד להיות בהקשבה פעילה, כן לפעמים לא לעשות כלום, רק להקשיב, כך שתוכלו לפעול בעת הנכונה.
שבוע מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 21.11.2025זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
חתונה ובמבוק סיני. 21 נוב' 2025
אתמול בערב עמדתי ליד החופה של דור ואמילי.דור הוא אחד הבוגרים שלי, והעובדה שעשרות בוגרי מזמינים אותי לחלוק איתו את הרגע הכי אינטימי בחייהם, מרגשת אותי יותר ממש כמו כל עסקה מוצלחת שעשיתי ב-30 שנה האחרונות.
היין נשפך, הכוס נשברה, והשמחה הייתה אמיתית, טהורה, כזו שמרחיבה את הלב. זוג חמוד אמילי ודור, כאלה שמהר נכנסים לך ללב בשל האיכות והענווה שלהם.
אבל בכיס של הג'קט, הנייד שלי שעבר למצב רטט, קצב הרטט שבו הלך והתגבר ככל שהערב נמשיך עוד מסרון שואל מסוחרים מודאגים, עוד בוגר שמבקש אישור על ניהול הסיכונים שלו.
ובכל פעם שהצצתי בו, בין המנה הראשונה לריקודים, הרגשתי איך המציאות המקבילה, זו שעל המסך, יש לה חיות משלה.
בצהריים, בפרה-מרקט, הכל היה ירוק זרחני. האופוריה של אנבידיה (NVDA) שטפה את המסכים. אמרתי לעצמי בלב: "הנה, מהפכת ה-AI מרימה את השוק, בצורה רוחבית".
אלא שאז, כמו בסרט שמתחיל בקצב איטי והולך ומתגבר, הירוק החוויר. הוא הפך לאפור, ואז לאדום, ככל שהערב התקדם והמוזיקה בחתונה התחזקה, המסך שלי עת אני מציץ אליו נצבע בדם.
טור הרווח-הפסד היומי שלי? עבר מהצלחה מחייכת להפסד יומי צורב, שנמשך כבר כמה ימים. החזרתי כסף לשוק.
למה אני מספר לכם את זה? לא כדי שתשתתפו בצערי (אני ישנתי מצוין בלילה, תודה, לא בזכות אטימות רגשית, אני רגיש ברמה של עוצם עיניים שעושים זריקה לחתול בסרט מצויר).
אני מספר לכם את זה כי ההבדל היחיד ביני לבין הסוחר שנכנס הבוקר לדיכאון, הוא לא היכולת "לחזות את העתיד". אף אחד לא יודע איפה השפיץ של השוק, אלה בדיעבד.
ההבדל הוא שבעוד שהתיק שלי דימם, הנפש שלי נשארה שלמה ורוקדת בחתונה.
קמתם הבוקר עם תחושת מחנק בגרון, שנגררה לכם מהימים האחרונים במסחר, אם אתם אלו מרגישים שהשוק "בגד" בכם אחרי הפתיחה המבטיחה של אתמול. אז רצוי שתקראו את השורות הבאות; אחלוק איתכם שנים רבות של ניסיון, בהם עברתי לא אחת אירועים קיצוניים מיום האתמול.
אני יודע בוודאות שמה ׳שהרג אתכם׳ אתמול הוא לא השוק, אלא המדרון החלק של הרגשות שלכם.
🐘 האנטומיה של ההונאה העצמית
בואו נדבר תכלס על מה שקרה שם במסחר בעת שאכלתי סטייק. השוק עשה תרגיל "כיפה אדומה" קלאסי כפי שכניתה זאת ציפי מוכשרת ונבונה חובבת שורטים ידועה.
השוק השתמש בדוחות של אנבידיה כדי למשוך את כולם פנימה, ה-fomo שהוא יטוס מלאה ואתם בחוץ גרם לכולם להיכנס בבת אחת. ואז, בבת אחת, משך את השטיח.
הבעיה היא לא בהיפוך. היפוכים קורים. שווקים נושמים. הבעיה היא בתגובה שלכם כשזה קורה.
עדר קהה חושים עם ראיית מנהרה התחיל לצוטט את הרצון שלו לראות משהו וזה נשמע כך "זה רק תיקון טכני", "תהיה חזק", או המשפט האהוב עליי מכולם "עזוב, אני משקיע לטווח ארוך".
אני רוצה לנפץ לכם את הבועה הזו בפרצוף. כשאתה סוחר שנכנס למינוף יתר, בלי סטופ, בלי תוכנית, ואז כשהשוק יורד אתה מחליט שאתה "משקיע לטווח ארוך", אז אתה לא משקיע.
אתה משותק.
זהו שקר שנועד לכסות על אמת פשוטה וכואבת שאומר בעצם: "זהר, באמא שלך תעזוב אותי, אני לא יודע להחליט ואין לי כוחות נפש לחתוך את ההפסד, אתה יודע כמה זמן לקח לחסוך אותו".
השוק של השבועים האחרונים הפך הרבה סוחרים של "הירו או זירו" (Hero or Zero) לקורבנות. אנשים שנכנסו לפוזיציה אחת ענקית, במינוף מטורף, מתוך אמונה עיוורת שהכסף קל.
הם אנשים טובים, באמת. מגיע להם לחיות טוב, הם יזמים בנשמה, היה להם אומץ להיכנס. הבעיה היא לא מוסרית הבעיה היא מקצועית. הם נפלו למניפולציה של השוק שיודע בדיוק איפה הכפתורים הרגישים שלהם.
וכעת? הם עוברים תהליך אבל. ממש כך. הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון. הם מתאבלים על הכסף, על החלום, על האגו שנרמס.
והנזק הפסיכולוגי הזה? הוא חמור פי אלף מהכסף שהלך. כי כסף חוזר, אבל הצלקת של הפחד נשארת.
להרוג את ההפסד כשהוא קטן
אז איך רקדתי בחתונה של דור בזמן שהחשבון שלי נצבע באדום? פשוט מאוד: הייתה לי תוכנית מסחר. הפסדתי כסף, כן. אף אחד לא אוהב להחזיר כסף לשוק.
אבל ההפסד הוא מתוחכם ומתוחם. הוא היה מדוד. ניהול סיכונים הוא לא סיסמה שכותבים במצגת. הוא חגורת הבטיחות שלכם. היא ההבדל בין סוחר אין סופי, לסוחר הסופי.
תחשבו על זה רגע, אף אחד מכם לא היה מעז לעלות על הכביש בלי להוציא רישיון נהיגה ובלי לעשות ביטוח חובה לרכב. נכון? זה נשמע בסיסי.
אבל בשוק ההון? אנשים עולים על פרארי (מינוף), בלי ברקסים (סטופ-לוס), ובלי שיעור נהיגה אחד. ואז הם מתפלאים שהם מתרסקים. ההבדל בין חכם לפיקח בשוק נמדד בדיוק בימים כאלה.
חכם יודע אולי להתמודד עם המצב המורכב הזה. אבל סוחר פיקח יודע שמינוף כסף ומיקוד בעסקאות הוא מינוף בעצם של הרגשות ויכולות קבלת החלטות שלו הוא לא נכנס לשם.
הלך שלי הוא אמנם פשוט, ואני חוזר עליו כמו מנטרה: מי שנמצא בעסקה הלוואי והוא צודק. למה? כי רק הוא משלם את מחיר הטעות. לו יש את "זכות הצדק".
אבל להיות צודק זה לא המטרה, המטרה היא לשרוד או להרוויח.
המטרה היא שכשאתה טועה (וזה יקרה), מחיר הטעות יהיה מזערי. הסוד הגדול של אגדות המסחר, אלו ששרדו עשרות שנים, הוא לא שהם ידעו לחזות את העתיד. הם פשוט ידעו להפסיד מעט.
הם ידעו לחטוף סטירה, לנער את האבק, ולהמשיך ללכת. הם לא נכנסו למוד של נקמנות. הם לא ניסו "להכניע את השוק" ביום אחרי.
כי סוחר שמנסה לנקום בשוק הוא כמו אדם שמנסה לנקום בים על זה שהוא נרטב, סתם תשאר רטוב וככל שתיכנס לעומק אולי תטבע.
🐘 משל הבמבוק והיום שאחרי
אני רוצה לסיים עם תמונה שתלווה אתכם לסוף השבוע הזה. מכירים את הבמבוק הסיני? אתה שותל אותו, משקה אותו, מדשן אותו. שנה שלמה כלום. שנה שנייה - עדיין כלום. האדמה נראית ריקה. שנה שלישית, רביעית... שום סימן חיים.
רוב האנשים היו מתייאשים, בועטים בדלי המים והולכים.
אבל בשנה החמישית?
בתוך שישה שבועות בלבד, הבמבוק צומח לגובה של 30 מטר. האם הוא צמח בששה שבועות? לא. הוא צמח במשך חמש שנים.
חמש שנים שבהן הוא הצמיח שורשים אדירים מתחת לאדמה, שורשים חזקים מספיק כדי להחזיק את הצמיחה המטורפת שתבוא אחר כך.
המסחר שלכם הוא הבמבוק.
הימים האדומים האלה? היכולת לחתוך הפסד מהר? השליטה העצמית בחתונה כשהמסך אדום? אלו השורשים.
אם לא תבנו אותם עכשיו, כשבסוף מהפכת ה-AI תתפוס כיוון והצמיחה תגיע אתם לא תחזיקו מעמד. אתם תקרוסו תחת המשקל של עצמכם ותהיה מחוץ למסחר.
אל תפילו לסרטונים שמראים לכן את הקטע של ששת השבועות של הצמיחה הגדולה והמהירה, זאת מניפולציה. תלמדו מאלה שיעזרו לכם לעבור את הדרך לקראת אותם ששת השבועות.
מי שמרגיש הבוקר שהוא "קפוא למוות", שנכנס לייאוש, שצריך מישהו שיוציא אותו מהבור הפסיכולוגי אל תשארו שם לבד. רק מנטור שהיה שם, שדימם בעצמו, שחווה את האבל הזה ויצא ממנו, יכול להראות לכם את הדרך החוצה.
אחרת, אתם תעלו שוב חזרה על הכביש בלי רישיון ובלי ביטוח.
קחו את הסופ"ש הזה כדי לחשוב: האם אתם בונים שורשים, מכינים את עצמכם לששת השבועות שעוד יגיעו. תוכנית הפיל, עולמו של וויקוף בנוי כדי לוודא שהשורשים שלכם יחזיקו כל סערה.
הסיומת שלי היא כמו שכתבתי בגוף הסקריה הלוואי ׳וכל מי שנמצא בעסקה יהיה צודק!׳ מגיע לכם להרוויח, מגיע לכם לחיות טוב. כשעושים זאת נכון זה קורה.
שבת שלום
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
יש לי חבר מרוקאי מאיר אזרזר שלימד אותי דברים רבים עת הייתי כבר חייל הוא הי אומר לי לא פעם כשהיה יורד עלי במרוקאית (דאריג'ה) אומרים את זה ככה: "לִי יְבְּרִיךּ יְבְּכִּיךּ, וּלִי יְכְּרְהַכּ יְצְ'חְכְּךּ" (לא זוכר איך אמר זאת אבל זה השחזור שלי אליכם).
"מי שאוהב אותך, יתן לך לבכות (יגרום לך לבכות עם האמת הכואבת),
ומי ששונא אותך, יצחיק אותך (יספר לך מעשיות נעימות כדי שתרגיש טוב)."
למה זה פילוסופיית המסחר שלנו בול?
כי החבר'ה בפורומים, בטוויטר או חברים "תומכים" שאומרים לך שהפסדת "לא נורא אחי, זה רק תיקון, אל תצא פראייר, תהיה חזק". הם אלו ש"מצחיקים" אותך. הם נותנים לך הרגשה טובה רגעית, סם הרגעה, אבל בפועל הם קוברים אותך עמוק יותר בבור.
מי שאוהב אותך באמת (מנטור אמיתי, או השוק עצמו) יגיד לך: "טעית. נכנסת כמו מהמר. תחתוך עכשיו לפני שיימחק התיק."
זה כואב? כן.
זה גורם לך לבכות באותו רגע? אולי.
אבל זה הדבר היחיד שיציל את הכסף שלך.
אני כאן כדי להיות זה ש"מבכה" אתכם עם האמת, ולא הליצן שמצחיק אתכם כל הדרך אל הבנק (למשוך יתרה אפס).
האם מבצר האונקולוגיה המדויקת קורס?בסוף 2025, תעשיית האבחון העולמית עומדת בפני שינוי פרדיגמה אפשרי בעקבות שמועות על משא ומתן מתקדם של Abbott Laboratories לרכישת Exact Sciences. האיחוד הפוטנציאלי מונע משינוי מאקרו-כלכלי חיובי; החלטת הפדרל ריזרב להוריד ריבית הפשירה את "חורף ההון", ומאפשרת לתאגידים עשירי מזומנים כמו Abbott למנף חוב לרכישות בעלות ערך גבוה. למרות ש-Exact Sciences הוכיחה חוסן פיננסי עם הכנסות שיא של 851 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2025 ומעבר לרווחיות משמעותית, העסקה המוצעת נתפסת כצורך אסטרטגי ולא כיציאה פשוטה. Abbott מחפשת מנוע צמיחה עמיד לאחר המגפה, בעוד Exact Sciences זקוקה לשותף עם "מאזן מבצר" כדי לנווט בעידן של "סיכון אקספוננציאלי".
למרות מנהיגותה בשוק, Exact Sciences מתמודדת עם פגיעויות מעמיקות המאיימות על עצמאותה. חפיר הקניין הרוחני של החברה נפרץ בעקבות תבוסה קריטית בתביעת פטנטים נגד Geneoscopy, שביטלה תביעות מפתח המגנות על Cologuard ופתחה את הדלת לתחרות מיידית. בנוסף, החברה חשופה לסיכוניםים גיאופוליטיים משמעותיים בשל תלות כבדה בשרשראות אספקה סיניות לחומרי גלם כימיים חיוניים, פגיעות שעלולה להיות קטסטרופלית במקרה של הסלמה במתיחות ארה"ב-סין. בתמרון הגנתי, Exact Sciences כבר החלה לגוון את ההשקעות הטכנולוגיות שלה על ידי רישיון טכנולוגיית סינון מבוססת דם של Freenome, ובכך מגדרת נגד שחיקה אפשרית במונופול הבדיקות מבוססות הצואה שלה.
תזת הערך לטווח ארוך של המיזוג נשענת על הרחבת חדשנות ופתיחת שווקים בינלאומיים. ל-Exact Sciences צנרת מבטיחה, כולל Cologuard Plus שמשפרת סגוליות ל-94% וכלי זיהוי מוקדם רב-סרטני Cancerguard. עם זאת, החברה התקשתה היסטורית לייצא את Cologuard בגלל עלויות גבוהות והנחיות סינון זרות לא תואמות. רכישה תאפשר ל-Exact Sciences לנצל את התשתית הגלובלית העצומה של Abbott כדי לעקוף מחסומים אלה, "להעביר ידידותית" שרשראות אספקה פגיעות, ולנווט במסגרות רגולטוריות מורכבות כמו תקנת המכשור הרפואי של האיחוד האירופי. בסופו של דבר, עסקה זו מייצגת בריחה לבטיחות, ממזגת את החדשנות המדעית של Exact עם הכוח הלוגיסטי של Abbott כדי להבטיח את עתיד אבחון הסרטן.






















