האם המטבע יכול לנסוק כשהמדע גווע?הפזו הארגנטינאי עומד ב-2026 בצומת דרכים היסטורי, מיוצב על ידי משמעת פיסקלית חסרת תקדים אך מעורער בשל הפירוק השיטתי של התשתית המדעית. ממשל הנשיא חבייר מיליי השיג את מה שנראה כבלתי אפשרי: עודף תקציבי של 1.8% מהתוצר ואינפלציה שירדה מ-211% לשיעורים חודשיים סבירים של כ-2%. הפיכת הפזו מנכס במצוקה למטבע המגובה בסחורות נשענת על מאגרי "ואקה מוארטה" (Vaca Muerta) והליתיום העצומים, בתמיכת מסגרת סחר המזוהה עם ארה"ב המפחיתה פרמיות סיכון פוליטי. רצועות מסחר חדשות הצמודות לאינפלציה שיושקו בינואר 2026 מסמנות נורמליזציה, בעוד יצוא האנרגיה צפוי להניב 300 מיליארד דולר במצטבר עד 2050.
אולם, הרנסנס הפיננסי הזה מסתיר משבר אינטלקטואלי עמוק. CONICET, המועצה הלאומית למחקר מדעי, ספגה קיצוצים ריאליים של 40% בתקציב, איבדה 1,000 אנשי צוות והובילה ל"בריחת מוחות" של 10% מהחוקרים. המשכורות קרסו ב-30% במונחים ריאליים, מה שאילץ מדענים לעבור לנהיגה באובר ולעבודת כפיים. בקשות הפטנטים צנחו לשפל של עשורים (406 בשנה), והמדינה מדורגת במקום ה-92 העגום בעולם בתשומות חדשנות. הממשל רואה במדע ציבורי בזבוז כספי, ויוצר את מה שמבקרים מכנים "רצח-מדע" (Scienticide) – הרס שיטתי של יכולת המחקר שנבנתה במשך עשורים.
עתיד הפזו תלוי בשאלה האם עושר גיאולוגי יכול לפצות על ניוון קוגניטיבי. השקעות אנרגיה וכרייה תחת משטר RIGI (המציע יציבות פיסקלית ל-30 שנה) מסתכמות במיליארדים ומשנות את מאזן התשלומים. עם זאת, ביטול מכסי יבוא על טכנולוגיה מאיים על 6,000 משרות בטיירה דל פואגו, בעוד ריקון המעבדות פוגע ביכולות עתידיות בביוטכנולוגיה, אנרגיה גרעינית ותוכנה. ההימור הגיאופוליטי על ארה"ב מספק מימון גישור דרך קרן המטבע, אך המתיחות עם סין, שותפת סחר חיונית, יוצרת פגיעות. ארגנטינה הופכת למעצמת סחורות עם כלכלת ידע חלולה במתכוון, מה שמעלה את השאלה: האם אומה יכולה לשגשג לאורך זמן על ידי המרת כוח מוח בחביות נפט?
