סקירה יומית 11.11.2025 - מתכון להצלחה ועדיין הרוב נכשליםזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
מתכון להצלחה ועדיין הרוב נכשלים בו 11 נוב' 2025
יצא לי קצת ארוך, אז הנה תקציר לחסרי סבלנות ומחפשי השורה התחתונה: אני טיפוס בנאלי שצופה בתוכנית 'משחקי השף'.
אסביר… אין לי מושג מה רמת ההיכרות שלנו, אבל הנה וידוי בנאלי.
אני אוהב מאוד תוכניות בישול. כגו 'משחקי השף'. אוכל טוב ואנשים מרגשים אותי, אבל האמת היא שאני מוצא בזה מראה מדויקת למסחר המטופש שלנו.
האנלוגיה הכי קרובה למסחר שיש. קחו 100 אנשים, תנו להם את אותו המתכון המדויק של שף-על. 99 מהם יוציאו זבל. ורק בודדים יצליחו, פעם אחר פעם, לשחזר את המנה הוואו.
למה? כי המתכון הוא לא העניין.
המתכון הוא ה"שיטה" שמוכרים לכם בקורסים. מה שקובע זה הביצוע, המיומנות, התחושה, ה'טאץ', היכולת לחבר הרבה חלקים (פרודוקטים) לשלם.
בכל מקרה, אתמול בערב, זמן אוורור מוח, עת כניסה למוד אפתיה.
צופה בתוכנית 'משחקי השף'. אמצע התוכנית, עולה לאודישן השף בר צנקר. עכשיו תקשיבו, זה לא סתם ילד. זה שף מוביל מ"ג'יורדנו" בג'אפה. אכלתי שם לא פעם. הבן אדם מוכשר.
הסיפור שלו הוא הסיפור הקלאסי. שוטף כלים בגיל 14, חותך ירקות (וגם אצבעות), נלחם. מסיים לימודי קולינריה בהצטיינות, ממשיך לצרפת, עובד במסעדת 3 כוכבי מישלן.
האיש חי את המתכון. במובן מסוים הוא הפך למתכון. ואז, אתמול, מול המצלמות, הוא מכין מנה. ו... היא לא טובה.
הוא בקושי עובר. חבר שלו, השף מושיק רוט, יושב שם בהלם מוחלט. הוא מכיר את היכולות שלו, הוא ראה אותו בפס. הוא לא מבין איך זה קרה.
וכאן אני רוצה שתעצרו.
לפני שאתם שופטים, לפני שאתם מנתחים, תבינו את הנקודה. הבחור הזה חי על המגרש. הוא לא מבקר מסעדות שיושב בסלון. הוא עושה, צריך אומץ לעלות בכל פעם מחדש למגרש והיחידים שיכולים לה הם אלו היכולים לשלם את מחיר הטעות.
וזו האמת העירומה שאף אחד לא יספר לכם:
מי שעושה, לפעמים גם נכשל.
הכישלון הזה הוא לא תקלה. הוא המחיר. הוא שכר הלימוד היחיד שמשלמים בדרך להצלחה. אני כותב לכם את כל זה מתוך הערכה מטורפת לכל מי שבוחר בחיי עשייה.
(כאילו הגדרה שלי לניהול סיכונים טוב במשפט קצר זה 'היכולת לשלם את מחיר הטעות') ובמיוחד, אחרי סקירה טובה ומדויקת שהייתה לי אתמול. כי אתמול, אני הייתי השף שהכין מנה טובה. ראיתי את ה"נר בלימה" באזור הערך.
ראיתי את המנה שעומדת לצאת מן התנור
🐘 צדקתי. וזה בדיוק מה שמפחיד אותי.
כן, אני יודע מה אתם חושבים. אתם קוראים את הסקירה שלי מאתמול, שבה דיברתי על "נר בלימה" ועל "אזור ערך" שאמור לעצור את הירידות.
ואז אתם מסתכלים על המסך שלכם מאתמול: נאסד"ק 2.27% למעלה, S&P 500 קופץ 1.54% - ואתם אומרים לעצמכם, "זהר גאון. השוורים חזרו. המסיבה נמשכת."
אתם טועים. בגדול.
מה שקרה אתמול לא היה "בלימה" בריאה.
זו הייתה התקפת זלילה (Binge) חסרת רסן. זה היה השוק מתנהג כמו ילד שקיבל גישה בלתי מוגבלת למפעל ממתקים אחרי שבוע של דיאטת אורז.
וזה, סוחרים, הרבה יותר מסוכן מכל ירידה. אתם חושבים שאתם אופטימיים? אתם פשוט חווים "היי מסוכר" (Sugar Rush).
ומה שקורה אחרי התנפלות כזו על סוכר, זה תמיד אותו דבר. נפילת סוכר, התרסקות כואבת.
🐘 כשהפילים לא משתתפים במסיבה
בואו נחזור למה שכתבתי לכם אתמול. כתבתי על "שני ראשים"
הראש של 'מניות העם' (הטק) שהוא "פצוע" ולא מודע, והראש של 'הכסף הישן', הפיל, שקונה חשבונות חשמל (תשתיות) ופחיות שימורים (צריכה בסיסית).
חזיתי שהפילים, הכסף המוסדי הכבד, ינצלו את הפאניקה כדי "לאסוף סחורה זולה (במגזרים הנכונים)". כלומר, לאכול ארוחה מזינה, רק חשבתי.
כי בואו נראה מה קרה בפועל אתמול.
הכסף החכם קנה תשתיות? לא. מגזר התשתיות (Utilities) סיים במינוס 0.1%.
הם קנו צריכה בסיסית? לא. המגזר הזה (Staples) סיים במינוס 0.3%.
הם קנו נדל"ן? הצחקתם אותי. מינוס 0.1%.
כל שלושת המגזרים ה"בטוחים", ה"הגיוניים", ה"מזינים", שבהם הפילים היו אמורים לשים את הכסף שלהם... נרקבו על המדף. אז מי לעזאזל קנה? ומה הם קנו?
הם לא נגעו בירקות. הם רצו ישר לשקית הסוכר הטהור. הם קנו את הדבר הכי מבריק, הכי מנופח, הכי ספקולטיבי שהיה על המדף את התערובת של החמוץ עם המתוק הממכרת.
הם קנו את 'מניות העם' הפצועות. הם קנו את מניות פצעות פצעי 'מכפילים' והשקו אותם בשלושה ליטרים של משקה אנרגיה ישר לווריד.
🐘 הייפר-סלקטיביות על סטרואידים
תסתכלו על המספרים האלה ותגידו לי שזה שוק בריא. פלנטיר (PLTR), המניה שכולם אוהבים לשנוא, קופצת 8.82%. אנבידיה (NVDA), המלכה הבלתי מעורערת של הבועה, שאמורה להיות "במנוחה", טסה 5.77%.
גוגל (GOOG) עם שבב ה-AI החדש שלה קופצת כמעט 4%. מדד הסמיקונדקטור כולו בהתקף היפר גליקמי של 3%. זה לא שוק. זה תפריט במסעדה יש בה רק קינוחים.
אם אין לך שבב עם תוספת AI בשם, אתה לא קיים. המדד עצמו, ה-S&P 500, הוא שקרן מקצועי. הוא עלה 1.54%, אבל שמונה מתוך 11 סקטורים סיימו בקושי מעל האפס או מתחתיו.
מה שראינו אתמול זה לא "ראלי". זו הוכחה ניצחת למה שאני צורח כבר חודשים: מהפכת ה-AI הזו היא לא לינארית. היא סלקטיבית, היא אלימה, והיא לא תיקח שבויים.
השוק אמר אתמול בקול ברור: "או שאתה קינוח AI מוגזם, או שאתה לא מעניין אותי."
זה לא "תיאבון לסיכון" כמו שהפרשנים בטלוויזיה קוראים לזה. זו התמכרות ספציפית לסוג אחד של סוכר. זה כמו לראות גורמה אוכל רק את הקצפת מהעוגה וזורק את כל השאר לפח.
אתם מבינים מה קורה כשנשארים רק עם קצפת? בסוף מקבלים כאב בטן אדיר.
🐘 התירוץ העלוב ביותר בהיסטוריה
והסיבה לכל הטירוף הזה? הסנאט עשה "הצבעה פרוצדורלית" כדי לסיים את ההשבתה. זה אפילו לא חוק. זה לא הסכם חתום. זו הצבעה על האם לדבר על לסיים את הריב.
וזה, חברים, היה הניצוץ שהצית מחדש את כל הטרייד הכי צפוף בעולם.
זה מוכיח את מה שכתבתי אתמול: השוק לא זז מ"נתונים". הוא זז מ"הופיום". הוא היה צריך כל תירוץ, דליל ככל שיהיה, כדי להצדיק את הזלילה של אותן 5-7 מניות.
זה שוק שמחפש סיבה לאבד שליטה.
וזה מוביל אותנו ל"תודניות" האמיתית.
התודעה החדשה של השוק הזה היא כל כך שבורה, כל כך צרה, שכל הכסף בעולם רודף אחרי אותן כמה מניות. זה יוצר עיוות שאף מודל כלכלי לא יכול להסביר.
זה לא "יעיל". זה מאני.
אתם לא סוחרים בכלכלה. אתם סוחרים פסיכולוגיה של המון בהתקף סוכר. החזרה לשפיות תהיה רק בעת חזרת הפילים למשחק.
🐘 אז מה עושים עם ההיי הזה? (במיוחד היום)
אז כן, צדקתי אתמול. הגיעה בלימה. אבל זו לא הבלימה שרציתי. זו לא הייתה הבלימה הבריאה של הפילים, שיוצרת בסיס יציב וארוחה מלאה.
זו הייתה הבלימה של הספקולנטים. הפילים, הכסף החכם? הם עדיין בחוץ. הם הסתכלו אתמול על הטירוף הזה, ראו אתכם קונים אנבידיה ב-6% למעלה, וצחקו כל הדרך לבנק.
והיום? היום זה "יום הווטרנים" בארה"ב. שוק המניות פתוח, אבל שימו לב: שוק האג"ח סגור. הבנקים סגורים.
הפילים האמיתיים, אלה שצריכים את הבנקים ואת שוק האג"ח כדי להזיז מיליארדים, לא נמצאים היום במשרד.
הם ביום חופש.
אז מי סוחר היום? הילדים. הספקולנטים. האלגוריתמים. זה הופך את כל מה שתראו היום לחשוד שבעתיים. זה מסחר "רזה", חלול, בלי הדבר האמיתי מאחוריו.
וכל זה קורה בדיוק ביום שבו AMD, שעלתה אתמול 4.5% רק מציפייה, מקיימת את "יום האנליסטים" שלה.
היום שבו המנכ"לית (ליסה סו) עולה לבמה מול כל האנליסטים הגדולים בוול סטריט,האנשים שקובעים אם המניה שלך "תשואת יתר" או "זבל" - ומנסה למכור להם חלום.
היא תדבר על "מפת הדרכים", על "הדור הבא של השבבים", ובעיקר על איך היא הולכת לגנוב נתח שוק מאנבידיה ואינטל. זהו אירוע שבו החברה מנסה לשלוט בנרטיב לשנה הקרובה.
תוסיפו לזה נאום של חבר הפד (Barr) ומדד אופטימיות עסקים (NFIB), ויש לכם יום שלם של רעש טהור.
🐘 חזרה למטבח
בואו נחזור רגע למטבח של 'משחקי השף'. השף בר צנקר, עם כל הניסיון שלו ו-3 כוכבי מישלן, פישל במנה אחת. אבל מה שמעניין זה מה שקרה אחרי ההלם של מושיק רוט.
שאר השופטים, למרות הפספוס, הצליחו לראות מבעד לכישלון. הם טעמו את המרכיבים, הם ראו את הטכניקה, הם זיהו את היד, רירית הבמיה לא טשטשה את יכולת המבט והזיהוי שלהם.
הם הבינו שזו הייתה תקלה, לא חוסר יכולת. הם ראו את הפוטנציאל, את האיכות שמתחת לטעות. והם העבירו אותו. כי שפים אמיתיים מזהים איכות אמיתית, גם כשהיא לא מושלמת.
עכשיו תסתכלו על עצמכם. אתם 'קיבלתם' אתמול מתכון ממני. "נר בלימה באזור ערך". ומה השוק עשה? הוא זרק את המתכון לפח.
הוא דילג על המנה העיקרית (הערך שהפילים היו אמורים לקנות), והלך ישר לדלי של 10 ליטר גלידה (AI, טכנולוגיה, ספקולציה).
העבודה שלכם היא לא להיות מושיק רוט שיושב בהלם ואומר "רגע, זה לא מה שהיה אמור לקרות". העבודה שלכם היא להיות כמו שאר השפים השופטים.
לראות את הראלי של אתמול, לזהות את ה"טעות" (ההיעדרות של הפילים, ההייפר-סלקטיביות), אבל גם לראות את האיכות שמתחת, את הכוח האדיר, הגולמי, של מהפכת ה-AI.
זה שוק שפישל במנה (היה חסר רוחב, היה חסר ערך), אבל הוא עדיין עבר שלב. הוא הוכיח שהטרנד המרכזי (AI) חזק מכל היגיון.
אל תשרפו את התיאבון על קצפת שמתעכלת ברגע. העבודה שלכם היא לשמור מקום בבטן למנה העיקרית, זאת שתשביע אתכם לאורך זמן בטוב.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
