סקירה 3.4.25החדק היומי – ה🐘וסוף בסקירה יומית
החולשה החדשה של השוק: דחיינות עם תירוץ מגה-קאפ
סקירה יומית | 3 באפריל 2025
זהר ליבוביץ – פילוסוף המסחר שלך 🐘
🐘 למה – או: למה לעזאזל זה מרגיש כאילו מישהו כל הזמן מנסה לבחון אותנו עם מבחנים בלי מועד ב'?
יש ימים שאתה קם, בודק את הפוזיציות, וכל מה שאתה רוצה זה שקט. לא רווח – שקט. לא אקזיט – הפסקת אש.
והנה, בדיוק אז, השוק קופץ.
בדיוק אז, טראמפ פותח את הפה.
בדיוק אז, מישהו מתחיל לרמוז שאולי המכסים לא יגיעו בכלל.
ואתה שואל את עצמך: זהו? זה המסחר?
זה ה"ניסוי בבני אדם" שבו כל פעם שאני מתאפס, באה איזו שיחה סינית-אמריקאית ומעיפה לי את ההגדרה של "יציבות"?
אנשים שואלים אותי למה זה כל כך קשה.
למה דווקא כשאנחנו בטוחים שאנחנו מבינים – השוק בוחר להוכיח לנו שהוא לא רק לא מחויב להסביר, הוא גם נהנה מזה.
אז הנה התשובה שלי היום:
כי המסחר הוא לא מבחן בידע – הוא מבחן באמונה.
ואמונה בחיים זה דבר שאתה רק מגלה כשכל שאר התוכניות שלך מתחילות להתפרק.
רוב הסוחרים לא נכשלים כי הם לא חכמים.
הם נכשלים כי הם לא מצליחים לשרוד את התקופה שבין "אני מאמין בשיטה" לבין "השיטה סוף-סוף עובדת".
ואני אגיד את זה פשוט:
אם אתה לא בנוי לחכות – אתה לא בנוי להרוויח.
🐘 מה – או: מה לכל הרוחות קרה בשוק היום?
היום היה עוד יום מהסוג שגורם לך לבדוק את הלוח שנה – לוודא שאתה לא תקוע בלופ של ימי רביעי.
המדדים קפצו יפה:
+0.6% בדאו, +0.7% ב־S&P, והנסד״ק אפילו חגג עם +0.9%.
טכנית, זה נראה טוב.
סטטיסטית – זה נראה חיובי.
פסיכולוגית? פה זה כבר נהיה מעניין.
השוק התחיל חלש. שוב.
המשיך לעלות. שוב.
ולמה? כי אנשים רוצים להאמין שהמכסים של טראמפ יהיו פחות קטלניים.
עזובו רגע נתונים – קחו את זה למקום אחר:
השוק היום התנהג כמו סטודנט שהמרצה רמז לו שאולי הוא יקבל פקטור.
לא בטוח, אבל אולי. וזה מספיק כדי שהוא פתאום יתחיל להגיש עבודות בזמן.
כל הסיפור עם המכסים הוא לא סיפור של כלכלה.
זה סיפור של תקווה אסטרטגית.
כולם יודעים שזה פוליטי, כולם יודעים שזה זמני, וכולם יודעים שטראמפ משחק שח על לוח דמקה.
אבל כשמישהו רק רומז שאולי כיוון רוח טרמפ השתנתה – אז השוק כבר מריח עליות ורווחים.
תוסיף לזה את הראלי של הטכנולוגיה – טסלה מתפוצצת +5.3%, אמזון קופצת, אפל מנקרת, ו־NVIDIA עושה דאבל-קליק על עצמה –
וזה מרגיש כמו מסיבת קריוקי שבה כולם שרים ביחד, גם אם אף אחד לא יודע את המילים, טוב שהם מוקרנות על קיר הציטוטים.
🐘 איך – או: איך לעזאזל מתמודדים עם שוק שמבלף יותר משחקן פוקר וישן פחות מטיקטוקר?
אז בוא נדבר פרקטיקה.
כי אחרי כל הפילוסופיה – בסוף אתה עם העכבר ביד, הגרף פתוח, והלב? תלוי על קצה ה־ VWAP והמרחק שהמחיר ברח ממנו.
💡 מה למדנו היום?
שיש כוחות חזקים מאיתנו המניעים את השוק – לא רציונל, לא פנדמנטלס, אלא פסיכולוגיה קבוצתית עם עודף קפאין (או מילים עם סיומות דומות).
והבעיה היא לא בשוק – אלא בציפייה שלנו שהוא יתנהג יפה.
הרי גם היום, עם כל הנתונים המעודדים (ADP הפתיע לטובה, הזמנות מפעלים עקפו תחזיות) – עדיין קיבלנו ירידה בציוד...
מה שאומר?
עסקים לא ממש בונים על העתיד.
המשמעות היא כפולה:
📉 מצד אחד – השוק מתעלם זמנית מהחולשות.
📈 מצד שני – כשזה יתפוצץ, זה יתפוצץ בלי סימן מקדים.
והנה הטוויסט הגדול: זה שאתה מבין את זה – לא אומר שאתה יודע מתי.
כי אם יש משהו שלימד אותי וויקוף לאורך השנים, זה שלא אכפת לשוק מה אתה יודע,
אכפת לו רק אם אתה מתנהג בהתאם.
והתנהגות?
זה לא לשדרג את האינדיקטור.
זה לשדרג את הרגלי ההחלטה שלך כשאתה תחת לחץ.
היום למשל – אם רצית לקנות רק כשהכל ירוק ונעים – איחרת את הרכבת.
אם קפצת מוקדם מדי – אולי דממת.
הרווח היה של אלה שהבינו שהתגובה תבוא מהשמועה, לא מהעובדה.
🐘 מה אם – או: מה אם כל מה שאנחנו יודעים הוא רק תירוץ שמסווה את הפחד להפסיד?
מה אם אתה לא באמת "מנתח את השוק", אלא פשוט מחפש סיבה להקדים או לדחות את הכניסה?
מה אם כל הפוזיציה שאתה כביכול מגן עליה, היא סתם דרמה פנימית שאתה לא מצליח לשחרר מעצמך?
מה אם אתה עסוק בלחשוב איך תיראה כמו סוחר מצליח, במקום פשוט להתנהג כמו אחד – גם כשאין מחיאות כפיים ושאף אחד לא רואה אותך (מה שקורה לרוב)?
ומה אם – וזה הכי חשוב –
אתה פשוט לא מוכן לרגע שבו השוק דווקא כן יסכים איתך במלים אחרון פוחד מהצלחה?
כי תכל'ס, רובנו מתרגלים להילחם.
התרגלנו שהשוק נגדנו.
אבל מה קורה כשיום אחד – כמו היום – הוא פתאום זורם איתך?
אז אתה בורח.
מוכר מוקדם.
לוקח רווח קטן.
מפחד ש"זה לא יכול להיות אמיתי".
ופה, ידידי, אתה נמדד סוחר:
לא רק ביכולת לספוג הפסדים – אלא ביכולת להכיל הצלחות בלי לקלקל אותן.
🎯 צ'ארלי מנגר אמר פעם:
"היכולת לשבת על הידיים – היא כישרון העל של סוחרים מצליחים."
אבל הוא לא דיבר על בטלה – הוא דיבר על אי-תגובה אימפולסיבית.
אז היום, במקום לחפש את העסקה הבאה –
תשאל את עצמך אם אתה בכלל מוכן להחזיק את העסקאות שעובדות עד הסוף.
ואם לא?
אז אולי אתה לא צריך עוד אינדיקטור, אלא לשבת עם עצמך לשיחת ועידה בלי מיקרופון.
אולי הגיע הזמן להפסיק לחפש "כניסה מושלמת" ולהתחיל לבנות עמוד שדרה מסחרי שיכול לעמוד גם כשאין תמיכה טכנית.
כי אם אתה לא סומך על עצמך כשהשוק זורם איתך –
אז על מה בדיוק תסמוך כשזה יתנפץ לך בפנים?
במילים פשוטות, סוחר יקר –
אם אתה לא מסוגל להיות יציב ברווח,
אל תתפלא כשאתה נמרח בהפסד.
והשוק?
הוא ממשיך.
לא מחכה.
לא מתנצל.
לא שולח פרחים.
הוא בודק אותך בשקט,
מחכה לראות מתי תפסיק להתבלבל בינו לבין פסיכולוג שלך.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
