סקירה יומית 10.10.25 שירת הסירנות של וול סטריט
במיתולוגיה היוונית, הסירנות היו יצורים מסוכנים שפיתו מלחים אל מותם באמצעות שירתן המהפנטת. השירה הייתה כל כך יפה, כל כך מבטיחה, שאף בן אנוש לא יכול היה לעמוד בפניה. המלחים היו מפנים את ספינותיהם אל עבר הצליל, רק כדי להתרסק על הסלעים הנסתרים שמתחת. אתמול, וול סטריט השמיעה בדיוק שירה כזאת.
הצליל המתוק היה השיא החדש במדדים המובילים. אותה כותרת זוהרת שמהבהבת לך על המסך ולוחשת באוזן: "הנה, זה קורה, אל תישאר מאחור". זו מנגינה שמכוונת ישירות למרכז הפחד והתשוקה במוח שלך, והיא גורמת לך לשכוח את כל מה שלמדת על ניהול סיכונים, על סבלנות, על היגיון.
אתה שומע את השיר, והידיים מתחילות לדגדג לך. אתה רואה את הספינות האחרות פונות אל עבר הצליל, ואתה אומר לעצמך, "הם בטח יודעים משהו שאני לא". אבל הסלעים, חבר, הסלעים תמיד שם, מחכים מתחת למים השקטים לכאורה.
🐘 מה מסתתר מאחורי המנגינה?
כשמפרקים את המוזיקה ההרמונית הזו, מגלים שהיא זיוף אחד גדול. על פניו, ה-S&P 500 ירד רק ב-0.28%. אבל זה המספר שנועד לבלבל אותך. אם תסתכל על מדד ה-S&P 500 במשקל שווה (Equal Weight), שם לכל מניה יש את אותו הכוח, תגלה שהוא צלל כמעט פי שלושה, קרוב ל-0.9%.
המספרים האלה חושפים את האמת העירומה: זו לא עלייה של שוק, זו הצגה של 5-10 גנרלים כבדים שסוחבים על גבם את הגופות של 490 החיילים הנותרים רק כדי שהכותרת תראה טוב. כש-10 מתוך 11 סקטורים בשוק מסיימים באדום, ואתה רואה פער כזה בין המדדים, אתה מבין כפי שכבר הזכרתי אתמול שהמנגינה שאתה שומע היא אשליה אקוסטית.
האמת הזו קיבלה ביטוי צורם בהתרסקות של פרארי (RACE) ב-15% ביום אחד. בזמן שהסירנות שרו על שיאים חדשים, ספינת דגל בשווי עשרות מיליארדים התפרקה על הסלעים לעיני כל. השוק לא בריא; הוא מפולג, מפוצל, ומחזיק מעמד על אדי דלק של מספר מניות בודדות.
🐘 לקשור את עצמך לתורן
אודיסאוס, הגיבור היווני, פקד על אנשיו לקשור אותו לתורן הספינה כדי לא להתפתות לשירת הסירנות. התורן שלך, בתור סוחר, הוא תוכנית העבודה שלך. והיום, על התורן הזה צריכים להיות חקוקים שני כללים ברורים לנוכח הפיצול המסוכן הזה בשוק.
הכלל הראשון, כפי שאמרנו, הוא לא להיכנע לפיתוי ולפתוח פוזיציות חדשות לתוך המהומה. השירה הזו היא מלכודת, לא הזמנה. הכלל השני, והוא החשוב יותר כרגע: אם כבר יש לך ספינה שמפליגה היטב במים הסוערים האלה - כלומר, פוזיציה מנצחת שכבר פתוחה אצלך זה הזמן למקסם אותה, לא לנטוש אותה כדי לרדוף אחרי שירים חדשים.
זו לא העת לחפש הרפתקאות חדשות. זו העת להיות מנהל סיכונים אובססיבי עבור הנכסים שכבר עובדים בשבילך. להדק את הסטופים, לממש חלק מהרווחים אם צריך, ולתת למגמה החזקה שכבר זיהית להמשיך ולשרת אותך. בקיצור, תשקה את הפרחים שכבר פורחים בגינה שלך, ואל תלך לחפש זרעים חדשים באדמה סדוקה.
🐘 להפוך לאודיסאוס
מה אם יכולת להפוך לאודיסאוס של המסחר? מה אם יכולת להפליג בבטחה, תוך שאתה מתעלם במודע מהפיתויים ומתרכז במה שחשוב באמת? חשוב להבין, הפיצול הנוכחי בשוק הוא סימן אזהרה מהדהד שרוב האנשים מפספסים, כי הם מהופנטים מהכותרות.
הפעולה הנכונה כעת היא לא פעולה של התרחבות, אלא של מיקוד. אם אתה כבר יושב על פוזיציה במניית צריכה בסיסית או כל מניה אחרת שהראתה עוצמה וצומחת בחשבון שלך תן לה לעבוד. אל תמהר למכור אותה רק בגלל שהשוק הכללי נראה רעוע, אבל גם אל תמהר לפתוח עמדה חדשה במניה אחרת שנראית "זולה".
זה הזמן שבו המקצוענים נבדלים מהחובבנים. החובבן ינסה לתפוס כל גל, יקפוץ מספינה לספינה, ובסוף ייטרף. המקצוען יבין שהים סוער, יזהה את הספינה היציבה היחידה בצי שלו, וינווט אותה בבטחה אל הנמל, תוך שהוא מתעלם באלגנטיות משירת הסירנות הקוראת לו אל הסלעים.
שבת שלום
ומועדים לשמחה,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
Wyckoffmethod
סקירה יומית 09.10.25 - שבו בנים לגבולםישנם רגעים נדירים שבהם המציאות החיצונית, תנועות השווקים הבלתי פוסקות, החדשות, הפוליטיקה מאבדת כל אחיזה.
ברגעים כאלה, המהות מזדקקת לדבר אחד חד וברור: תמונה אחת, חיבוק אחד של אדם יקר ששב הביתה. אירועי השנתיים האחרונות וחזרתם של החטופים היא אירוע שמכייל מחדש את הפרופורציות.
רגע של אמת אנושית טהורה שמזכיר לנו על מה באמת נלחמים ומהי משמעותה של שמחת המילים "כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב".
כולנו כעת מתפללים שהתקווה מהלילה תהפוך למציאות בהקדם.
🐘 השוק הוא תזמורת. אתמול, רק הכינורות ניגנו.
וכעת, בחזרה לזירה שלנו, המושפעת כל כך מפסיכולוגיה ותפיסת המציאות. הכותרות במהלך יום המסחר ציירו תמונה של קונצרט מושלם: הנאסד"ק וה-S&P 500 בשיאים חדשים, חגיגה של שוק שורי.
יחד עם זאת הרשו לי להציע לכם עיקרון של מנצחים ותיקים: אל תתנו לסולו הווירטואוזי של הכינורות לבלבל אתכם; זה שהוא נשמע בעוצמה, לא אומר ששאר התזמורת ניגנה איתו בהרמוניה.
הפעולה של אתמול לא הייתה סימפוניה מתואמת, אלא יותר "רעש" שבה סקטור אחד גדול וחזק האפיל על כל השאר.
תפקידי אינו להשבית שמחות, אלא לשקף לכם את התמונה המלאה - כיצד התנהגנו כלל הכלים. סוחר מקצועי אינו יכול להרשות לעצמו להקשיב רק לכלי הדומיננטי, שכן הבנת הנעשה בשאר חלקי התזמורת היא המפתח להימנע מהפתעות כשהמוזיקה לבסוף נעצרת.
חשוב להדגיש: ניתוח כזה אינו נובע מראייה מלנכולית או דובית. ההפך הוא הנכון. הוא נובע מההבנה שבהירות וראיית המציאות כפי שהיא, על כל מורכבותה, הן אבני היסוד של מסחר רווחי ועקבי.
אתמול (ולא רק) הכתיבה שלי גרמה לכמה סוחרים שחובשים משקפיים ורודות באופן קבוע לתחושות של אי נחת, זה נהדר, זאת בדיוק המטרה בכתיבה שלי להרחיב את היריעה ואת רוחב התמונה לאפשרויות השונות ובעיקר לסכנה שבחבישת משקפיים צבועות בורוד או בשחור.
🐘 מה חושפים נתוני העומק?
במבט שטחי, השוק עלה. אך הנתונים הפנימיים, "רוחב השוק", חושפים תמונה מורכבת בהרבה. במדד ה-S&P 500, על כל 264 מניות שעלו, נרשמו 237 מניות יורדות. זהו יחס שמצביע על התקדמות מהוססת וסקטוריאלית, לא על סנטימנט שורי גורף.
הסיפור במדד הדאו ג'ונס חד עוד יותר: 16 מניות ירדו לעומת 14 שעלו. כאן אנו רואים בבירור כיצד המדד השטוח למראית עין, למעשה הסתיר חולשה פנימית. זוהי דוגמא קלאסית לשוק המוחזק על ידי קומץ מניות ענק, בעוד ש"מעמד הביניים" של השוק מאבד גובה.
זו הסיבה לכך שתיק המסחר שלך עשוי היה להציג אתמול תמונה שונה לחלוטין מהמדדים המובילים. תיק הממוקד בסקטור הטכנולוגיה חווה יום פנטסטי. לעומת זאת, תיק שהתמקד בפיננסים או באנרגיה חטף מהלומה, ותיק מפוזר היטב כנראה סיים את היום בתחושה של דשדוש ובלבול, למרות השיאים החדשים.
🐘 כיצד מתרגמים את התובנה הזו לפעולה?
כאן טמונה הבחנה קריטית שכל סוחר חייב לעשות: ההבדל המהותי בין מיקסום פוזיציה קיימת לבין כניסה חדשה ומסוכנת באמצע המהלך.
סוחר שהיה בפוזיציות במניות הטכנולוגיה לפני הזינוק, תפקידו כעת הוא לנהל ולמקסם את העסקה בקור רוח: לקדם פקודות הגנה, לממש רווחים חלקיים ולהפיק את המירב מהמומנטום הקיים.
לעומת זאת, סוחר שצופה מהצד ושוקל להיכנס כעת, לאחר עליות של 10% ויותר, עוסק בפעולה אחרת לגמרי - רדיפה. הוא נכנס לזירה בנקודה של סיכון מקסימלי, בדיוק כאשר הסוחרים המוקדמים מתחילים לשקול לממש רווחים. הוא עלול להפוך, בלי כוונה, לנזילות עבור הכסף החכם.
בשפה מקצועית השוק אינו בינארי, שוק שורי לא מספיק לכניסה, נדרש גם יחס נכון בין הסיכון ברגע נתון לבין הסיכוי, זה לא הופך את השוק לדובי, זה רק מחדד את התובנה שלא נכון לפעול בכל רגע ורגע בשוק.
הגישה המקצועית, על פי שיטת וויקוף, היא לאתר את השלבים המקדימים, את תקופות ה"איסוף" השקטות שבהן הכסף המוסדי בונה פוזיציות. המטרה היא לא לתפוס את קצה התנועה, אלא לזהות את תחילתה, הרבה לפני שהיא הופכת לכותרת ראשית.
🐘 חושב שתהיה אוזן קשובה
דמיין שאתה מביט על השוק ומסוגל להבחין בין הרעש הלבן לבין המוזיקה האמיתית. אתה מזהה מתי סקטור מסוים מנגן סולו, מתי הבסים (הסקטורים הכבדים) מתכוננים להיכנס, ומתי התזמורת כולה באמת מנגנת בהרמוניה. זוהי המהות של המעבר מסוחר מגיב לסוחר שקורא את השוק.
זו אינה פנטזיה, אלא תוצאה של מיקוד בהבנת מבנה השוק במקום ברדיפה אחרי מחירו. הפחד והבלבול הדומיננטיים כל כך במסחר, לא תמיד נובעים מתנודתיות השוק, אלא מחוסר היכולת לפרש ולחבר את החלקים השונים.
כשאתה מסתכל על פסיפס החלקים של השוק (מפת החום המצורפת מתוך אתר של finviz), ברזולוציות שונות כגון חלוקה לסקטורים, כמות מניות עולות או יורדות והמאפיינים שלהם, אתה מקבל את התמונה המלאה, מפסיק לפחד ומתחיל לקבל החלטות טובות, שמאפשרות לך להבדיל בין מיקסום עסקה לבין כניסה לעסקה חדשה.
מועדים לשמחה,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית: 08.10.25 השוק לוחש לך סודכולם ראו אתמול את השיאים החדשים. המדדים נגעו בשמיים לדקה וחצי, הכותרות צרחו "היסטוריה!". וההודעות בקבוצות הווטסאפ בטח נראו כמו תחרות קישוטי סוכה. ואז, בשקט, בלי דרמות גדולות, המנועים פשוט כבו והטיל החל לאבד גובה.
אם חשבון המסחר שלך סיים אתמול באדום למרות הפתיחה החגיגית, ואתה יושב עכשיו מבולבל, תבין משהו חשוב. השוק לא שיקר לך, הוא פשוט דיבר בשפה אחרת, שפת הסימנים של הכסף החכם. הוא נתן לך הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים, ואראה לך בדיוק את ההבדל בין אופוריה של המונים לבין המציאות הקרה של ספרי החשבונות.
מה שראית אתמול לא היה תיקון, זו הייתה הצהרת כוונות. זו הייתה הדגמה חיה איך נראית חולשה פנימית במסווה של עוצמה חיצונית. והשאלה היחידה שאתה צריך לשאול את עצמך הבוקר היא האם אתה בצד שמבין את ההצהרה, או בצד שעדיין שיכור מהפתיחה.
🐘 קרנבל של נייר וציוצים
בוא נפרק את האשליה לגורמים, כמו מכונאי שמסתכל על מנוע מקרטע. בבוקר, קיבלנו מופע פירוטכניקה מרשים ממניות הטכנולוגיה, זיקוקים של ממש. IBM הודיעה על שיתוף פעולה, AMD המשיכה לרכוב על גל המומנטום עם OpenAI, ו-DELL פיזרה הבטחות מתוקות על צמיחה עתידית.
ההמון, כמו תמיד, רץ לקנות את הכרטיסים למופע, דוחף את הנאסד"ק לשיא כל הזמנים. אבל אז, בצהריים, הגיע הלכלוך הקטן שגורם לכל המכונה לחרוק. דיווח אחד, אפילו לא ידיעה רשמית, במגזין נידח יחסית, שטען שאורקל תתקשה להשכיר את השבבים של אנבידיה, הספיק כדי לשלוח את כל סקטור המוליכים למחצה לצלילה של 2%.
תחשוב על האבסורד: חדשות על שותפויות אמיתיות והעלאת תחזיות נמחקו על ידי רכילות עסקית אחת. במקביל, טסלה, מלכת הדרמה, צנחה ב-4.5% כי ההכרזה ה"מטורפת" שלה התגלתה כרכב זול יותר, אכזבה מוחלטת למי שציפה להכרזה על חללית חדשה. זו לא כלכלה, זה תיאטרון בובות המופעל על ידי ציוצים ותקוות.
🐘 הפילטר שאתם חייבים להתקין במוח
אז איך לא מקבלים הרעלת קיבה ממנה שנראית כמו מנת מישלן? אתה מפסיק להתפעל מהצלחות העיצוב ושואל מה קורה במטבח האחורי. בזמן שכולם היו עסוקים בלצלם סטורי למנה הראשונה הנוצצת של הנאסד"ק, במרתף של הכלכלה הוגש נתון קטן ושקט שאף אחד לא טעם: נתון האשראי הצרכני.
הצפי היה לעלייה של 13 מיליארד דולר, אבל בפועל, האמריקאי הממוצע בקושי לקח עוד אשראי, רק 0.4 מיליארד. יותר מזה, האשראי המתגלגל, כלומר השימוש בכרטיסי אשראי, ירד בצורה החדה ביותר מאז מרץ. בעברית פשוטה: בזמן שסוחרים חגגו על מנות גורמה במניות, הסועד הממוצע ברחוב החזיר למלצר את התפריט והסתפק בכוס מים.
זה הסוד, זה הפילטר שאתה צריך. בזמן שהרעש מגיע ממנות השף היקרות של הצמיחה והטכנולוגיה, הכסף השקט, הכסף הזהיר, זז למזנון הפועלים. תראה אילו סקטורים סיימו בירוק אתמול: מוצרי צריכה בסיסיים (לחם וחלב), תשתיות (חשמל, מים), שירותי בריאות - המנות הבסיסיות, המשעממות, שאנשים אוכלים גם כשהם מפחדים לפתוח להציץ אל חשבון הבנק.
🐘 הפיל שבחדר התחיל לזוז
השוק אתמול לא התרסק, הוא בסך הכל סידר מחדש את מיקום הכסאות בחדר, ואם לא שמת לב, אתה עלול למצוא את עצמך עומד בצד בזמן שכולם כבר תפסו מקום. התנועה הזאת, מהייפ ופנטזיה אל עבר הגנה וצורך בסיסי, היא רמז עבה יותר מבייגלה ירושלמי מלא שומשום וזעתר (אוי בא לי עכשיו). זהו סימן לכך שהשחקנים הגדולים, אלו שלא מתרגשים מכותרות, מכינים את עצמם לאפשרות שהמוזיקה עומדת להיפסק.
המונח המקצועי של כל מה שקורה נקרא טרנספורמציה סקטוריאלית.
אז מה הלאה? אל תנסה לנחש אם השיא הבא יגיע מחר או בעוד חודש. במקום זה, תשאל את עצמך שאלה הרבה יותר רווחית: האם התיק שלי בנוי על פירוטכניקה ודיווחים ב"דה אינפורמיישן", או שהוא בנוי על המציאות הכלכלית שבה אנשים קונים פחות מכוניות יוקרה ויותר נייר טואלט?
זה תמיד בדיחה שאבי היקר נוהג לספר לפני חגים הוא שואל בחיוך "איך יודעים שהחגים מתקרבים?" ואז מכבוד אליו שואלים "איך?" והוא עונה "לפי ערימות נייר הטואלט בכניסה למרכולים".
🐘 טוב חזרה לסיום הסקירה
ההתנתקות הזו בין מה שהכותרות מספרות לבין מה שהארנק של האזרח הקטן אומר, היא המקום שבו סוחרים נבונים עושים כסף. השוק נתן לך אתמול מפה ברורה, הוא הראה לך בדיוק איפה הסדקים מתחילים להופיע. הבחירה אם להתעלם מהם או להשתמש בהם לטובתך, היא כולה שלך. כמאמר הקבוע של ג'סי ליברמור "השוק אף פעם לא טועה, הדעות כן".
מועדים לשמחה,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה שבועית 06-10-25זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
אשליית הקירות, 6 אוק' 2025
עכשיו, כשאנחנו בעיצומו של חג, רגע לפני שאני נכנס למטבח להכין את הדגים, אני חושב על היציאה אל הסוכה. מעבר מהקירות הבטוחים והממוזגים של הבית, אל המבנה הארעי הזה.
זה שיעור פילוסופי עמוק: אתה מרגיש בטוח בבית, כלוא בתוך השגרה, אבל הבית הזה הוא אשליה של ביטחון. הכלכלה יכולה להתהפך, החברה יכולה להשתנות, אבל אתה עדיין חושב שהקירות שלך יחזיקו.
המבנה הפתוח הזה, שמחייב אותנו להסתכל דרך הסכך לשמיים, מזכיר לנו שאנחנו תלויים במשהו גדול מאיתנו, משהו שאי אפשר לשלוט בו. זה המקום שבו אתה צריך לשבת ולחשוב: מי האנשים שאתה מכניס לתוך המבנה הארעי הזה, ה'אושפיזין' שלך?
אנשים זה לא רק אנשים פיזית, אלא אילו רעיונות, אילו מחשבות, אילו שיטות מסחר מעפנות אתה מכניס לראש שלך?
🐘 הקמפוס הסודי של הלוזרים
אתה רואה את מה שאתה רואה: SPY ב-669.21, מזנק כמו ילד מופרע על ריטלין, ואתה בלחץ שאתה מפספס משהו. אתה מסתכל על הגרף המצורף, רצף ירוק משוגע. וכל תא בגוף שלך צועק "כנס עכשיו, לפני שיברח!" זו בדיוק הבעיה שלכם, הסוחרים המתוסכלים.
תקשיב טוב: הגרף הזה הוא מלכודת דבש. SPY מטפס על קיר חלקלק, עייף ומתוח. אין שום ווליום סביר שתומך בטיפוס הזה; זו יותר התגנבות יחידים מאשר הסתערות גדולה. זה כמו לראות חתול שטיפס על העץ הכי גבוה בשכונה, הסיכוי היחידי שלו לרדת בשלום, נובע מזה שהוא חתוך.
המסחר הוא לא משחק של ניחושים חמים. זה משחק של המתנה לטעות של מישהו אחר. אתה רוצה להפסיק להרגיש מתוסכל? תפסיק לתת לזנב לקשקש את הכלב. המסחר הזה הוא עכשיו "סרט אימה" (כמשל ולא בתוצר שלו) ואתה מנסה להיות הטיפש שתמיד נכנס לבד למרתף.
🐘 התמוטטות עם חיוך
השבוע, העולם נראה כמו מערכון רע. מצד אחד, ממשלת ארה"ב סגרה את הבאסטה - ה'שָאט-דָאוּן' הזה הוא לא משחק, זה פאשלה אדירה שמעיפה את כל הנתונים הכלכליים לפח. אין דוח תעסוקה, אין כיוון, יש רק אי-ודאות טוטאלית.
ומצד שני, השוק? הוא אומר: "תודה רבה, עכשיו הפד יוריד ריבית!" זה ההיגיון המעוות של ימינו: חדשות רעות הופכות לבשורה, כי הן 'מאלצות' את הבנק המרכזי לתת לנו עוד דלק. הטירוף הזה הוא הסיבה שהביטקוין פרץ ל-125,000 דולר. זה לא אישור לבלוקצ'יין, זו הצבעת אי-אמון בדולר.
המוסדיים בורחים לנכס ממוחשב כי הם לא מאמינים בזהב או באג"ח של ממשלה שסוגרת את עצמה לדעת.
ויש לנו את טראמפ והמכסים שחוזרים כמו ג'וקים אחרי ריסוס. כולם כבר התרגלו, אבל החברות הגדולות סופגות. נייקי מדברת על מכה של 1.5 מיליארד דולר. זה לא קורונה, חבר'ה. זו החלטה פוליטית שחותכת בבשר. אבל ה-SPY? הוא ממשיך לזמזם ב-669, כאילו כלום לא קרה. זה לא חוסן, זו התעלמות מסוכנת.
🐘 הפיל לא קונה רכילות
אז איך נשארים שפויים בתוך הבלגן הזה? תתחיל לחשוב כמו מנהיג, לא כמו ההמון הפתטי. אל תהיה חלק מהעדר שרץ אחרי התנועה העולה של ה-SPY.
דבר ראשון: תחזיק את הכסף שלך היטב. אם המכפיל העתידי של ה-S&P 500 גבוה מדי, זה אומר שאתה משלם מחיר סלב על מניה שהיא אולי רק שאין בה הצדקה. עזוב את ה-SPY עכשיו. ה"פיל" אומר לך: תחכה בסבלנות לפאניקה. רק כשיש דם ברחובות, רק אז אתה נכנס.
דבר שני: תחפש את הטינופת. במקום לבהות במפלצת הבלתי ניתנת לעצירה שנקראת אנבידיה, תחפש את האנדרדוגים המראים סימני חיים עצמאיים. תסתכל על בואינג, למשל. מניה תעשייתית כבדה שספגה אש, אבל עכשיו בלומברג מדברים על הגברת הייצור. זה אומר שיש משהו שמתחיל לזוז מתחת לרדאר. הכסף הגדול עשוי עכשיו לעבור למה שמשעמם, הפיל מחכה לסימן (שטרם הגיע).
הדבר האחרון, והכי חשוב: תסחור את המומנטום הפנימי שלך. המסחר צריך להיות משעמם, חסר אמוציות, מכני. אם אתה מרגיש שאתה 'חייב' להיכנס לטרייד, אתה בצרות. רווחים יציבים נוצרים כשאנשים אחרים עושים שטויות. תן להם לעשות את השטויות ב-669.
🐘 מתי הפסגה הופכת לבור?
מה הולך לקרות כשכל זה יתהפך? זה לא "אם", זה "מתי". זה כמו לבנות מגדל לגו ענקי על שולחן רועד. זה לא יחזיק מעמד.
הירידה החלקה במדרון (Slippery Slope) תתחיל כשהממשל האמריקאי יפתח. פתאום, המקור לכל האופטימיות המעוותת ייעלם. אם יתפרסם דוח תעסוקה חזק - כלומר, הכלכלה לא מתה - הפד יגיד: "סליחה, אין הורדת ריבית עכשיו".
בדיוק אז, כל אלה שקנו ב-669 מתוך לחץ יתחילו למכור בטירוף, וה-SPY יכול לחזור אחורה בכמה שבועות תוך ימים ספורים. ג'סי ליברמור אמר פעם: "הכסף הגדול הוא לא לנסות לתפוס את התנודות הקטנות, אלא בישיבה חסרת מעשה בחוסר תנועה".
אני לא אומר לך להיכנס לשורט עיוור. אני אומר לך לשים את הקסדה ולשבת על הכסף שלך. עכשיו זה זמן המגננה. חכה שהשוק יתעייף מהטיפוס המטורף שלו, תן לו ליפול קצת, ואז, כשכולם בוכים, אתה תתחיל לקנות בשלווה של פיל. זה היתרון שלך על כל הטיפשים שרצים אחרי הפיתוי.
🐘 הסוכה והפיל
הסיכויים הם שאתה מביא איתך לתוך הסוכה שלך גם את המאסטרים הגדולים של הפחד והתאוות: את הפחד מפספוס הרווח (FOMO) ואת תאוות היתר. אלו הם האושפיזין הבלתי קרואים של כל סוחר מתוסכל, הרגשות שאתה מנסה לנעול בחוץ, אבל הם יושבים איתך ליד השולחן ואומרים לך לקנות ב-669.
אתה חייב לזכור: המטרה של ה'אושפיזין' המסורתיים, אותם אורחים רחוקים מהעבר, היא להזכיר לך את הדרך. הדרך היא לא הטיפוס המטורף של ה-SPY; הדרך היא לדעת מתי לצאת מהבית הנוח והיקר מדי שלך, להתמקם במקום שקט וצנוע יותר, שבו אפשר לראות את הדברים אחרת ובבהירות. רק כשאתה מחוץ לבית, מחוץ לזון הנוחות, אתה יכול להרוויח זוית ראות אחרת.
חג שמח,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 1.10.25 תהיה יונה
האבק הצהוב של סוף הקיץ עוד שוכב על כל דבר, אבל משהו באור של הבוקר כבר השתנה. זה עדיין לא סתיו, זו רק ההבטחה שלו, כמו זיכרון רחוק של ריח אדמה אחרי הגשם הראשון. כולם מחכים ליורה שאומנם ירד כבר בחלק מן המקומות, אצלנו טרם, אני למדתי לחפש את סימני השינוי דווקא ביובש שבא לפניו, יום כיפור בפתח.
🐘 השוק שיקר לך אתמול בפנים. הנה איך תתפוס אותו על חם.
אני מסתכל אתמול על החדשות ורואה שני דברים המצביעים על צרות. הראשון, מדד שנקרא "אמון הצרכנים" יצא נמוך מהצפוי. זה בסך הכל סקר טלפוני גדול ששואל אנשים פשוטים, "היי, איך אתם מרגישים לגבי המצב הכלכלי? אתם מתכננים לקנות רכב או מקרר בקרוב?". כשהמספר הזה נמוך, זה אומר שאנשים מתחילים לפחד, מחזיקים את הארנק קרוב לחזה ודוחים קניות גדולות.
הדבר השני שאתה שומע עליו הוא "השבתת ממשל". תחשוב על ארה"ב כמו על עסק ענק. הפוליטיקאים בוושינגטון הם כמו מחלקת הנהלת חשבונות שלא מצליחה להסכים על התקציב. אז המנכ"ל נאלץ להוציא חלק גדול מהעובדים לחופשה בלי תשלום. זה אומר ששירותים לאזרח נעצרים, וחשוב יותר עבורנו גם הגופים שמפרסמים את הנתונים הכלכליים שאנחנו עוקבים אחריהם מפסיקים לעבוד.
שזה אומר לטוס בלי שעונים, צריך לשלוט טוב טוב בהתנהגות המחיר, אנחנו בזכות שיטת הפיל ודאי יודעים לעשות זאתץ
אז נסכם, כי יש לנו אזרחים מפוחדים וממשלה שעומדת להינעל. כל היגיון פשוט אומר שהבורסה צריכה לרדת, נכון? אבל היא לא. היא עלתה. אם הרגשת מבולבל, כאילו מישהו מספר לך בדיחה שאתה לא מבין, זו בדיוק הייתה המטרה.
🐘 הסיפור שמאחורי המספרים: שיעור כלכלה ב-3 דקות
אז למה, בשם כל השוורים והדובים, חדשות רעות הפכו לחדשות טובות? ברוך הבא לשיעור הכלכלה הכי חשוב שלא תלמד בשום אוניברסיטה. זה עובד ככה, צעד אחר צעד:
1. אזרחים מפוחדים (אמון צרכנים נמוך) -> 2. הם קונים פחות -> 3. הכלכלה מאטה את הקצב.
2. הבנק המרכזי של אמריקה (ה"פד") רואה שהכלכלה מאטה. התפקיד המרכזי שלו הוא לוודא שהכלכלה לא תתחמם מדי (אינפלציה) ולא תתקרר מדי (מיתון). יש לו כפתור אחד עיקרי לשלוט בטמפרטורה הזאת: הריבית.
3. כשהפד רואה שהכלכלה מתקררת מעצמה, הוא מקבל אור ירוק להוריד את הריבית. הורדת ריבית היא כמו לשפוך דלק על המדורה של שוק המניות. פתאום, לחברות קל וזול יותר לקחת הלוואות כדי לצמוח, ולמשקיעים כבר לא שווה להחזיק כסף בבנק בריבית אפסית, אז הם מעבירים אותו למניות.
במילים פשוטות: השוק לא חגג את הכלכלה הגרועה. הוא חגג את התרופה שהוא מאמין שהפד ייתן לכלכלה הזאת לעוד כסף זול. זה היגיון מעוות, אבל זה ההיגיון שמניע מיליארדי דולרים כרגע. ובזמן שכולם ניסו להבין את החידה הזאת, השחקנים הגדולים השתמשו בסיפור אחר לגמרי כדי להסיח את דעתנו, הזינוק הפתאומי במניות התרופות בעקבות ציוץ נשיאותי.
🐘 אל תסתכל על הזיקוקים, תעקוב אחרי מי שמדליק אותם
הכסף החכם, אותם מנהלי קרנות ענק שמזיזים את השוק, לא קוראים את החדשות בבוקר ומחליטים לקנות. הם מתכננים את המהלכים שלהם שבועות מראש. הם ראו את סקטור הבריאות, מניות התרופות, זרוק בצד הדרך. אף אחד לא רצה לגעת בו, הוא היה משעמם, מוזנח וזול.
תחשוב עליהם כמו על בעלים של רשת סופרמרקטים ענקית. הם ראו שכל הלקוחות מצטופפים במעבר הממתקים והחטיפים (מניות הטכנולוגיה הלוהטות כמו אנבידיה). במקביל, המעבר של המוצרים הבריאים (סקטור הבריאות) היה ריק מאדם. אז מה הם עשו? בשקט, בלי שאף אחד ישים לב, הם התחילו למלא את המדפים שם בסחורה.
ההכרזה של הנשיא על פייזר הייתה בסך הכל השלט הגדול והנוצץ שהם תלו בכניסה למעבר הבריאות כדי שכל ההמונים ירוצו פנימה. החדשות לא היו הסיבה שהם קנו, הן היו התירוץ המושלם לגרום לכולם לקנות אחריהם, אחרי שהם כבר סיימו לאסוף את הסחורה במחירים נמוכים. הם יצרו את המסיבה, ורק אז שלחו את ההזמנות.
בוגרי סוחרי וויקוף יבינו מיד על מה אני מדבר כשאני כותב את הדברים.
הדרך לנצח במשחק מכור? תלמד את החוקים של בעל הקזינו
אז מה אתה, הסוחר, אמור לעשות עם כל המידע הזה? אתה צריך להפסיק לשאול את השאלה הלא נכונה. השאלה היא לא "האם החדשות האלה טובות או רעות לכלכלה?". השאלה הנכונה היא "איך השחקנים הגדולים ישתמשו בחדשות האלה כדי להזיז את המחיר למקום שהם רוצים?".
התסכול שלך נובע מניסיון לשחק לפי חוקי ההיגיון, בזירה שפועלת לפי חוקי פסיכולוגיה וכוח. תפסיק לנסות לחזות את מזג האוויר, ותתחיל לעקוב אחרי עקבות הפילים בשלג. העקבות האלה הם לא הכותרות בעיתון; הם נמצאים על הגרף שלך, בצורה של מחזורי מסחר (ווליום) ותנועת מחיר וסירקולציה של מגזרים.
שם אתה רואה את הסיפור האמיתי. שם אתה רואה איפה הכסף הגדול נכנס, איפה הוא יוצא, ואיפה הוא מכין את המהלך הבא שלו. כל השאר זה רק רעש, שנועד לבלבל אותך ואת עוד מיליונים כמוך.
וזה מחזיר אותי לאותו יובש שבאוויר כשכיפור בפתח. השיעור מיונה אינו שלא צריך לברוח מהגורל, אלא שלפעמים דווקא במעמקי הבטן החשוכה של הלוויתן, ברגע של שפל מוחלט, שם מתגלה הבהירות הגדולה ביותר. יונה מצא את התשובה שלו רק כשהכל נראה אבוד.
המטרה שלנו כסוחרים היא ללמוד מהתובנה שלו, מבלי הצורך להיבלע על ידי השוק כדי להגיע אליה.
כשנחתם לשפע רוחני וחומרי גדול
גמר חתימה טובה,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 30.09.25 - בין כתיבה לחתימהבין כתיבה לחתימה, 30 ספט׳ 2025
וידוי קטן, הימים האלה, שבין ראש השנה ליום כיפור, תמיד מביאים איתם תחושה מוזרה של ריחוף. זהו זמן שבו גורלות נכתבים אבל עוד לא נחתמים, מין לימבו רוחני שבו הכל מרגיש תלוי ועומד, ממתין לפסיקה שקטה שתקבע את אופי השנה כולה - תמיד אני חש סוג של פחד פנימי לא מוסבר, נאחל לטוב.
הסקירה? פתיחה הירוקה, תחושה הזאת בבטן שאומרת "הנה זה בא, הראלי ממשיך". המניות הגדולות, גיבורי הטכנולוגיה, פתחו כאילו הן על ספידים ורצו קדימה במטרה לשבור את תקרת הזכוכית של כל הזמנים.
אני יודע בדיוק מה עבר לכם בראש, כי זה מה שעובר לכל סוחר אופטימי שמחפש את הטרייד הגדול הבא. אתם מזהים את המומנטום, מרגישים את החום, ואומרים לעצמכם שהפעם, הפעם אתם תופסים את הגל מההתחלה ולא מסתכלים עליו מהצד כמו פראיירים. אז קניתם, אולי הוספתם לפוזיציה קיימת, והרגשתם את האופוריה המתוקה של רווח על הנייר שצומח במהירות.
ואז, בלי שום הודעה מוקדמת, כל המומנטום הזה התגלה כזיקוק דינור סוג ז'. הוא המריא לשמיים בשריקה צורמת, הבטיח פיצוץ שיאיר את כל השכונה, ובמקום זה קיבלנו 'פוף' עלוב וענן קטן של עשן אפור. הכוח שהניע את השוק למעלה פשוט התאדה באוויר, כאילו מעולם לא היה שם.
הכישלון הזה לראות המשכיות, ההתפיידות האיטית והמייסרת הזו של הרווחים, היא בדיוק מסוג הפעולות ששוברות סוחרים מבפנים. זה הרגע הזה שגורם לך לשבת מול המסך ולפקפק בכל מה שאי פעם חשבת שאתה יודע על השוק.
🐘 הכל קלחת שעדיין מתבשלת
בואו נפרק את זה, בלי קשקשת. המדדים סיימו בעלייה מתונה, סוג של "ניצחון" שלא משכנע אף אחד. הנאסד"ק, שהוביל את ההסתערות בבוקר, סיים כמו רץ מרתון שמתמוטט עשרה מטרים לפני קו הסיום, הרחק מהשיא של היום.
סמיקונדקטורים כמו אנבידיה, שהיו אמורים להיות חוד החנית, התחילו בסערה וסיימו בקול ענות חלושה, בקושי מחזיקים את הראש מעל המים. מצד שני, מגזר האנרגיה חטף נוקאאוט טכני אחרי שמועות על כך שאופ"ק+ מתכוונים לפתוח את הברזים, מה שהפיל את מחיר הנפט. זה כמו לנהל קרב בשתי חזיתות שונות, שכל אחת מהן מושכת לכיוון אחר וקורעת את השוק לגזרים.
ומה עם הרקע? בוושינגטון מתכוננים להשבתת ממשל, דרמה פוליטית שחוזרת על עצמה כמו פרק גרוע בסיטקום, והשוק? הוא פשוט משך בכתפיים. האדישות הזו של השוק לחדשות שלכאורה אמורות לזעזע אותו היא הסימן הכי מובהק לכך שהוא עסוק במשהו אחר לגמרי, משהו פנימי ועמוק יותר.
🐘 איך קוראים את התמונה בלי להשתגע?
כאן נכנסת חוכמת השוק. השוק של אתמול לא היה שוק של קונים או של מוכרים; הוא היה שוק של "אולי". הוא היה כמו חתול שמן ועצלן שרואה צעצוע, מרים את הראש בעניין, מתמתח קלות, ואז מחליט שזה יותר מדי מאמץ וחוזר לנמנם.
הטעות של הסוחר המתוסכל היא לפרש את הרמת הראש הקלה הזו כסימן לכך שהחתול עומד לזנק ולצוד. הוא משליך את תקוותיו ואת האופטימיות שלו על תנועה חסרת משמעות, תגובה רפלקסיבית ותו לא. ה"כסף החכם", או ה"Composite Man" כמו שריצ'ארד וויקוף היה קורא לו, לא הזיז אתמול את כוחותיו לשום מקום; הוא פשוט בחן את טמפ׳ המים.
הוא דחף קצת את מניות הטק למעלה וצפה. הוא רצה לראות כמה דלק יש לכם, הקונים הנלהבים. וכשהוא ראה שאתם רצים פנימה בהתלהבות של ילד בחנות ממתקים, אבל אין מאחוריכם מספיק כוח מוסדי, הוא פשוט הוריד את הרגל מהגז ונתן למשחק להתנהל מעצמו.
🐘 אז מה עושים עם הטירוף הזה היום?
התשובה פשוטה עד כדי כאב: אתם מפסיקים לנסות לנחש מה החתול הולך לעשות. אתם מפסיקים לנסות לכפות על השוק את הסיפור שאתם רוצים לשמוע. במקום זה, אתם הופכים לצופים, לבלשים שאוספים ראיות בשקט ובסבלנות.
שוק חסר שכנוע כמו זה של אתמול הוא הזמנה להפסדים טיפשיים. הוא מזמין אתכם לרדוף אחרי תנועות קטנות, לקנות בשיא ולמכור בשפל של טווח יומי צר, ולשחוק את החשבון והנפש שלכם עד דק. העבודה שלכם כסוחרים מקצועיים היא לא לסחור כל יום, אלא לזהות את הימים שבהם יש סיכוי סטטיסטי גבוה להצלחה.
תשאלו את עצמכם, 'מה יקרה אם' השוק יפרוץ בנחישות מעל השיא של אתמול ויישאר שם? זו תהיה ראיה. ו'מה יקרה אם' הוא ישבור את התחתית של אתמול ויאיץ כלפי מטה? זו תהיה ראיה נוספת. עד שאחד מהתסריטים הברורים האלה לא יקרה, כל מה שביניהם הוא רעש, והרעש הזה הוא המגרש הביתי של המפסידים.
ג'ים רוג'רס, אשף הסחורות, ניסח את זה בצורה גאונית: "אני פשוט מחכה עד שיש כסף ששוכב בפינה, וכל מה שאני צריך לעשות זה ללכת ולהרים אותו. בינתיים, אני לא עושה כלום".
תפסיקו לרדוף אחרי פירורים שהשוק זורק לכם בפנים. תלמדו לשבת על הידיים כמו צלף שממתין למטרה הברורה היחידה, כי השוק לא חייב לכם טרנד, אבל אתם חייבים לעצמכם את המשמעת לחכות לו.
לגבי הפתיח שלי, תראו בסופו של דבר, יום כיפור, החותמת ניתנת והכל מתבהר, לטוב ולרע. המתח של ימי הדין מתפוגג ומוחלף בתחושה של התחלה חדשה. משחררים את הידיים ומשחררים, הרצון וכיוון הצעידה ידוע וכעת אפשר סוף סוף להתחיל לצעוד.
חתימה טובה,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה שבועית 29-09-25יש היגיון בבלאגן 29 ספט׳ 2025
כן, יום שישי נסגר בירוק. אפשר לפתוח את הבירות, אבל זו תהיה חגיגה של סוחרים שלא יודעים לראות למרחק. כי הירוק הזה היה כמו חליפה יקרה על בן אדם מיוזע; מרחוק זה נראה טוב, אבל מקרוב משהו פה מסריח. לבטח הרגשת שהשוק זז כמו רכב שההגה שלו לא מחובר לגלגלים, רבים הרגישו כך.
התפקיד שלך הוא לא להתרגש מהצבע הירוק על המסך, אלא לשאול "למה?". מה גרם ליום הזה להרגיש כל כך מוזר, כל כך לא החלטי, למרות המספרים החיוביים? התשובה נמצאת בנתונים שאף אחד לא מראה לך במהדורת החדשות של הערב, כי הם דורשים קצת יותר מחשבה מכניסה לעמוד הראשי באתר כזה או אחר.
במקום לדבר על רגשות, בוא נדבר על מספרים שמספרים סיפור. מספרים אמיתיים, לא אחוזי השינוי שכולם רואים גם בלעדי. הנה מה שקרה באמת מתחת למכסה המנוע של השוק ביום שישי.
🐘 הפיצול בין הבורסות
כולם ראו שהמדדים עלו, אבל הם לא ראו את הפיצול המדהים שהתרחש בפנים. בבורסת ה-NYSE (הכלכלה הישנה, התעשייה, הפיננסים), על כל מניה אחת שירדה, 2.17 מניות עלו. זו בריאות שוק קלאסית, יחס של יותר מ-2:1 שמצביע על התנהגות רוחבית.
אבל אז אתה מסתכל על הנאסד"ק (הטכנולוגיה, החלומות), ומה אתה רואה? על כל מניה שירדה, רק 1.7 מניות עלו. זה נתון פושר, חלש. במילים אחרות, בזמן שב-NYSE פתחו שמפניות, בנאסד"ק בקושי הגישו מים מהברז. הכסף הגדול הצביע ברגליים, והוא אמר: "אני סומך יותר על חברות שיוצרות דברים שאפשר לגעת בהם, מאשר על אלו שמוכרות לך עוד פיצ'ר באפליקציה".
והנה עוד נתון שיפוצץ לך את המוח: סך נפח המסחר בנאסד"ק היה 8.54 מיליארד מניות. ב-NYSE? רק 1.1 מיליארד. כלומר, המלחמה האמיתית, חוסר ההסכמה העצום, התרחש כולו במגרש של הטכנולוגיה. זו לא הייתה עלייה שקטה ובטוחה; זו הייתה קטטה אלימה שהסתיימה בניצחון קטן לצד של הקונים, אבל השאירה המון פצועים בשטח.
🐘 עריצות הענקים, והלחישה של שוק האג"ח
שמעת שסקטור הטכנולוגיה סיים בעלייה מינורית של 0.2%? זה נשמע משעמם, אבל זה הנתון הכי מטעה של היום. בפועל, יותר ממחצית מהמניות בסקטור הטכנולוגיה סיימו בירוק. אז איך לעזאזל הסקטור כולו בקושי זז? כי כמה גורילות במשקל טון, כמו מטא ודומותיה, החליטו לשבת עליו.
אתה צופה בהיאבקות סומו בין 5 מניות ענק שמעוותות את כל התמונה. בזמן שהן נאבקו זו בזו, עשרות מניות קטנות וזריזות יותר רקדו סביבן. אם אתה מסתכל רק על המדד, אתה מפספס את תמונת זרמי הכסף התת קרקעית.
ובין כל הרעש הזה, שוק האג"ח - המבוגר האחראי בחדר, לחש משהו חשוב. התשואה ל-10 שנים עלתה קצת, בזמן שהתשואה לשנתיים ירדה קצת. בתרגום משפת החנונים לשפת רחוב: השוק טיפה פחות מודאג ממיתון מיידי (ולכן מוכן לקבל פחות ריבית על כסף שסגור לשנתיים), אבל מתחיל לתמחר סיכוי לאינפלציה או צמיחה בעתיד הרחוק יותר. זו תנועה קטנה, אבל היא כמו מצמוץ של שחקן פוקר, חושפת אפשרות.
🐘 אז מה עושים עם כל הבלגן הזה?
השוק כרגע הוא כמו תוכנית ריאליטי. יש את הכוכבים הראשיים (מניות המגה-קאפ) שכל הדרמה סביבם, ויש את שאר המשתתפים שחיים בעולם משלהם. אתה צריך להפסיק להתמקד בכוכבים הראשיים ולהתחיל לשים לב לדינמיקה בין שאר הדיירים בבית.
השבוע, לפני דוח התעסוקה ביום שישי, תעשה לעצמך טובה: תכבה את ערוץ 22 של השוק (מדד ה-S&P 500) ותתחיל לחפש בערוצים הנידחים. מה קורה במדד הראסל 2000 (מניות קטנות)? מה מצב הסקטורים המשעממים כמו תעשייה (XLI) או צרכנות בסיסית (XLP)? שם מסתתר הסיפור האמיתי, לא בכותרות על טסלה.
העבודה" שלך היא לא לנחש מה יקרה בדוח התעסוקה. העבודה שלך היא להבין שהשוק רוצה מתנה אחת לחג: הורדת ריבית. דוח "רע" (אבטלה גדלה) הוא המתנה המושלמת. דוח "טוב" (יותר מדי משרות) הוא כמו לקבל זוג כרטיס למופע שכבר קנית - מבאס, גם אם זה הדבר הנכון לכלכלה. תהיה מוכן לראות את השוק מריע לחדשות רעות, ואם זה נראה לך לא הגיוני, אז ברוך לעולמי ולדרך בה אני חושב.
חתימה טובה,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 26-09-25 - השוק לא חייב לכם כלוםהשוק לא חייב לכם כלום (ובמיוחד לא הורדת ריבית), 26 ספט׳ 2025
אתם עולים לעמדת המסחר, מסתכלים על ירידות בתיק, ושאלה אחת מהדהדת לכם בראש: למה? הרי החדשות הכלכליות טובות, התמ"ג צומח, אנשים עובדים, אז למה, בשם כל האסטרטגיות בעולם, השוק יורד כבר שלושה ימים ברציפות? התחושה הזאת, התסכול הזה, היא המלכודת מחשבתית.
זו פסיכולוגיה פשוטה, כמעט פבלובית. השוק מאולף, כמו חיית קרקס, לצפות לקבל 'ממתק' (הורדת ריבית) בכל פעם שנשמע פעמון מסוים (סימני האטה). אתמול, הפעמון לא צלצל, אבל החיה עדיין עומדת על שתיים ומצפה לפינוק שלה, מבולבלת וכועסת.
אתם חושבים שהשוק צריך להתנהג בהיגיון, אבל הוא מתנהג כמו ילד מפונק שהתרגל לתזונה של סוכר טהור - והסוכר הזה, בחודשים האחרונים, היה הציפייה לכסף זול. אתמול, המציאות הגישה לו ארוחת ירקות בריאה, והוא, בתגובה, שוכב על הרצפה וצורח. השוק לא מתגמל אותך על זה שהבנת את הכלכלה, הוא מתגמל אותך על זה שהבנת את הפסיכולוגיה של ההמון.
🐘 מה לעזאזל קרה אתמול?
בואו נדבר תכל'ס, בלי פילטרים. השוק קיבל אתמול סדרה של נתונים כלכליים שנראים על הנייר כמו חלום של כל שר אוצר. תביעות ראשוניות לדמי אבטלה? נמוכות מהצפוי, כלומר פחות מפוטרים. הזמנות מוצרים בני קיימא? זינוק של 2.9% כשהאנליסטים ציפו לירידה. אפילו נתוני התמ"ג לרבעון השני עודכנו כלפי מעלה.
אז מה הבעיה? בדיוק זאת הבעיה. הנתונים האלה כל כך "טובים", שהם צועקים לפדרל ריזרב: "היי, הרגל של הכלכלה כבר החלימה, היא לא צריכה להמשיך ללכת עם קביים!". כתוצאה מכך, ההסתברות להורדת ריבית באוקטובר צנחה מ-92% ל-85%, והסיכוי לעוד אחת בדצמבר התרסק מ-73% לכ-60%. השוק, שבנה מגדל קלפים שלם על יסודות של כסף קל וזול, מרגיש פתאום את הספק.
החולשה הזאת כבר לא מרוכזת רק במניות הענק. אתמול ראינו את זה מתפשט כמו שפעת. היחס בין המניות היורדות לעולות עמד על 3 ל-1, וזה אומר שהספק היה רחב ועמוק. סקטור האנרגיה היה היחיד שסיים בירוק, כנראה כי כמה סוחרים חיפשו מציאות אחרי חודש שלם של ירידות, אבל כל השאר? אדום בוהק, מסקטור הבריאות ועד לטכנולוגיה.
🐘 אז איך צדים פילים במדבר של אי-ודאות?
כשכולם מסביב רצים בפאניקה, התפקיד שלך הוא לא לרוץ איתם, אלא לעצור, לנשום, ולחפש את עקבות הפילים. מה שאני מתכוון אליו הוא שבתקופה כזאת, אתה לא מהמר על כיוון השוק; אתה מזהה איפה הכסף הגדול בוחר להסתתר או, לחלופין, להמר. השוק תמיד מספר סיפור, והסיפור של אתמול לא היה רק "הכל יורד".
היה לנו את אינטל (INTC) שזינקה כמעט 9% על שמועה שאפל תשקיע בה. זה סימן של חוזק יחסי מטורף ביום של חולשה כללית. אפל (AAPL) וגם אנבידיה (NVDA) הצליחו לסיים בירוק, מה שמראה שהשחקנים הגדולים עדיין לא נטשו לחלוטין את ספינות הדגל. מצד שני, אורקל (ORCL) התרסקה למרות שסוף סוף נסגרה עסקת טיקטוק, וקארמקס (KMX) נמחצה ב-20% אחרי דוחות איומים.
העבודה שלך עכשיו היא לא לנחש אם השוק יעלה או ירד. העבודה שלך היא להיות בלש. תפתח גרפים, תסמן את המניות שמחזיקות מעמד מעל הממוצעים הנעים בזמן שהשאר טובעות. תאתר את הסקטורים שמראים ניצוץ של חיים. במילים אחרות, תפסיק להתווכח עם המציאות ותתחיל לרקוד איתה.
🐘 הדרקון של שישי בבוקר: מדד ה-PCE
כל מה שדיברנו עליו עד עכשיו היה רק הפרומו. המנה העיקרית מגיעה היום בצהריים (שעון ישראל) מדד המחירים PCE, מדד האינפלציה המועדף על הפד. זה הרגע שבו כל הקלפים נטרפים מחדש. זה רגע האמת שיקבע אם התיקון הנוכחי הוא סתם עצבים שלפני הסערה, או הסערה עצמה.
אם הנתון יגיע "חם" מהצפוי, כלומר האינפלציה עדיין נוכחות, הסיפור על הורדות הריבית יכול להיגנז עמוק במגירה. במקרה כזה, סביר להניח שנראה עוד גל של כאב בשוק. אם, לעומת זאת, הנתון יפתיע לטובה ויגיע "קר" מהצפוי, כל אותם שחקנים שייחלו לכסף זול ירגישו שהמסיבה עשויה להתחדש.
אבל מה אם אתה מפסיק לחשוב כמו מהמר בקזינו ומתחיל לחשוב כמו מנהל הקזינו? למנהל לא אכפת אם יצא אדום או שחור. הוא מוכן לשני התרחישים, כי הוא יודע שהבית תמיד מרוויח. תהיה הבית. תכין תוכנית פעולה למקרה שה-PCE מאכזב, ותוכנית פעולה למקרה שהוא מפתיע לטובה. כי כמו שאמר פעם ברנרד ברוך, (הזאב האמיתי) "מטרתו העיקרית של שוק המניות היא לעשות צחוק מכמה שיותר אנשים". אל תהיה הבדיחה.
חתימה טובה,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 25.9.25 - חוזרים לעמדת המסחרחוזרים לעמדת המסחר. אחרי כמה ימי דבש ותפוחים, הגיע הזמן לחזור לזירה האמיתית, המקום שבו הדבש היחיד הוא רווח נעול והתפוחים היחידים הם אלו של אפל (AAPL), וגם הם חטפו ביס קטן בימים האחרונים. אני מקווה שהחופשה נתנה לכם פרספקטיבה, כי תאמינו לי, אתם תצטרכו אותה. השוק לא חיכה לאף אחד, והוא השאיר לנו כמה רמזים מעניינים על השולחן.
במבט טכני יבש על הגרף של ה-SPY, אי אפשר להתעלם מהדרמה הקטנה שהתחוללה שם למעלה. השוק טיפס יפה בתוך תעלה עולה ומסודרת, כמו ילד טוב שהולך בדיוק בין הקווים. אבל אז, בנקודה מספר 2, הוא התחיל להיראות קצת עייף, מתנשף, כמו רץ מרתון שמגלה שקו הסיום הוא רק מיראז'.
הנרות התחילו להתכווץ, הווליום התחיל לזייף, ובסופו של דבר, קיבלנו שבירה קטנה של קו המגמה התחתון, תנועה קטנה למטה שאומרת המון. זו לא מפולת, חברים, זו לחישה. והלחישה הזו אומרת: "הקונים אולי לוקחים הפסקה קצרה".
🐘 למה השוק זרק את החדשות הטובות לפח?
אתה ראית את זה אתמול, בדיוק כמוני. מייקרון (MU) מפרסמת דוח שהיה אמור לשלוח אותה למסלול המראה סביב הירח, עם הכנסות ורווחים שעוקפים כל תחזית אפשרית. ומה קורה בתגובה? המניה חוטפת כאפה של כמעט 3% למטה, כאילו הרגע הודיעה על פשיטת רגל.
זה לא נגמר שם, חבר. אורקל (ORCL), ענקית התוכנה, הכריזה על פרויקט תשתית AI מפלצתי עם שמות כמו OpenAI וסופטבנק, פרויקט שאמור להדפיס להם כסף לשנים קדימה. התגובה של וול סטריט? ירידה של כמעט 2%, תודה רבה ושלום.
אם אתה יושב שם מול המסך, מגרד בראש ושואל את עצמך אם איבדת את יכולת הניתוח והבנה שלך, אז תן לי להרגיע אותך אתה לא לבד.
זה בדיוק הרגע שבו סוחרים אופטימיים מתחילים להרגיש את טעם המררה של התסכול, הרגע שבו השוק נראה כמו משחק מכור שאתה לא מבין את החוקים שלו. אבל פה מתחיל משחק האגוזים, עליך לפצח אותם.
🐘 ההנגאובר של פאוול
ביום שני רקדנו כולנו במסיבת שיאים חדשים (שיא שנתי חדש תרתי משמע), שהונעה מכל כותרת AI אפשרית.
אבל אז, ביום שלישי בזמן מנוחת החג, הגיע פאוול, יו"ר הפד, והזכיר לכולם בקולו המונוטוני שהמניות "מוערכות ברמה גבוהה למדי". זה היה האיתות העדין של המבוגר האחראי לכבות את המוזיקה ולהדליק את האורות, והמשקיעים שמעו אותו היטב.
מה שראינו אתמול לא היה מפולת, זו הייתה התפכחות. השוק, במיוחד מניות הטק הגדולות, סבל מהנגאובר קל. אחרי חודשים של ריצה מטורפת, כל מה שהיה צריך זה תזכורת קטנה שהכסף לא גדל על העצים, גם לא על עצי הסיליקון של עמק הסיליקון, כדי לגרום לאנשים לממש קצת רווחים.
הסיפור של מייקרון ואורקל הוא שיעור קלאסי במה שנקרא "מכור את החדשות" (Sell the News). הציפיות מהדוחות ומההכרזות שלהן כבר היו מגולמות עמוק בתוך המחיר הגבוה של המניות. כשהחדשות הטובות סוף סוף הגיעו, לא נשאר אף אחד שיהיה מוכן לשלם אפילו יותר, אז המוכרים פשוט הציפו את הקונים המעטים שעוד נשארו.
🐘 תמצא את הבר השקט
אז מה עושה סוחר נבון כשהמסיבה במניות הטק הופכת צפופה מדי והאלכוהול מתחיל להיגמר? הוא לא הולך הביתה בייאוש. הוא סורק את המקום ומחפש את הבר השקט בפינה, המקום שבו מתנהלות השיחות המעניינות באמת.
בזמן שטכנולוגיה ושירותי התקשורת דיממו, תסתכל איפה הכסף החליט להחנות. סקטור האנרגיה זינק ב-1.2% כשמחיר הנפט עולה, מה שמראה שיש עדיין דרישה לכלכלה ה"ישנה". אפילו הסקטורים ה"משעממים" כמו תשתיות (+0.7%) ומוצרי צריכה בסיסיים (+0.1%) סיימו בירוק, מה שמאותת על בריחה קטנה של הון אל חוף מבטחים.
ושימו לב לסיפור המרתק של טסלה (TSLA), שעלתה בכמעט 4% וסחבה לבדה את כל סקטור מוצרי הצריכה למעלה. במקביל, חברת הכרייה פריפורט-מקורן (FCX) התרסקה בכמעט 17% אחרי תקרית קטלנית במכרה באינדונזיה, והפילה איתה את כל סקטור חומרי הגלם. השוק הוא לא גוף אחד, הוא זירת קרב של נרטיבים שונים, והכסף פשוט זורם למקום שבו הסיפור הכי משכנע כרגע.
🐘 הקלף הבא
השוק כרגע נמצא במצב של לקיחת אויר. הוא הוריד קצת קיטור, עיכל את ההערות של פאוול, ועכשיו הוא ממתין לזרז הבא. הקלף המשמעותי הבא שיחולק במשחק הפוקר הזה הוא מדד המחירים PCE שיפורסם ביום שישי, מדד האינפלציה המועדף על הפד.
הנתון הזה יקבע את הטון לשבוע הבא. נתון גבוה מהצפוי עלול לשלוח גלי הלם ולגרום לשוק לחשב מחדש את מסלול הורדות הריבית. נתון נמוך, לעומת זאת, יכול להיות הדלק שהמסיבה צריכה כדי להתניע מחדש את הראלי.
אל תתנו לנתוני מכירות הבתים החדשים, שהיו חזקים באופן מפתיע, לבלבל אתכם. הם מראים שיש כיסים של עוצמה בכלכלה, במיוחד אצל העשירונים העליונים שנהנו מעליית המניות. אבל הכוח הזה רק מסבך את התמונה עבור הפד, שמנסה לקרר את הכלכלה בלי לשבור אותה. כפי שאמר פעם ג'סי ליברמור, "השוק אף פעם לא טועה - הדעות כן".
תפסיקו לנסות לנחש מה יקרה. במקום זאת, תתבוננו בהתנהגות המחיר, תבינו לאן הכסף החכם זורם, ותהיו מוכנים להגיב למה שהשוק מראה לכם, לא למה שאתם רוצים שהוא יראה. זו הדרך היחידה לשרוד ואז לשגשג במרתון האינסופי הזה.
גמר חתימה טובה,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
נ.ב.
ישנה אמרה ותיקה, סוג של פולקלור בוול סטריט שלוחשים במסדרונות לקראת התקופה הזו: "מכור בראש השנה, קנה ביום כיפור". הרעיון הוא לא מיסטי, הוא פסיכולוגי לחלוטין. ראש השנה מסמל לעתים קרובות שיא של אופטימיות, סוף הראלי של הקיץ, הנקודה שבה כולם מרגישים טוב וזה בדיוק הזמן של הכסף החכם לקחת קצת צ'יפים מהשולחן.
עשרת ימי התשובה שלאחר מכן הם ימים של חשבון נפש גם בשוק, ווליום נמוך, חוסר ודאות ונטייה טבעית של השוק "לכפר על חטאיו", כלומר, לתקן קצת למטה ולנקות פוזיציות חלשות. ויום כיפור? זהו יום ה'קפיטולציה', רגע השיא של הכפרה.
לעתים קרובות, זוהי נקודת השפל הפסיכולוגית שממנה השוק, אחרי שהתנקה, מרגיש קל ומוכן להתחיל את הראלי המסורתי של סוף השנה. האם זו נבואה שמגשימה את עצמה? אולי. האם זה עובד כל שנה? ממש לא. אבל כמו כל אגדה טובה, יש בה גרעין של אמת על הקצב והפסיכולוגיה של ההמון - וזה כשלעצמו שיעור ששווה זהב.
סקירה 12.9.25זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
אתה צופה בקרקס, 12 ספט׳ 2025
אז אתמול קיבלנו עוד יום של שיאים היסטוריים, עוד סיבה למסיבה בוול סטריט, ועוד יום שבו אתה כנראה הסתכלת על המסך ותהית אם מישהו החליף לשוק את כדורי המרשם באקסטזי. השוק בלע נתונים כלכליים מעורבים כמו חטיף תירס, התעלם מהחלקים המרים, וזינק למעלה כאילו אין מחר. זאת אופוריה שמבוססת על אשליה, והאשליה כל כך מתוקה שכולם מבקשים עוד מנה.
הפרדוקס המרכזי שאתה חייב להפנים הוא זה: השוק כבר לא מתמחר את המציאות הכלכלית, הוא מתמחר את התגובה הצפויה של הפדרל ריזרב למציאות הזאת. זה משחק שונה לגמרי. זה כמו אוהד כדורגל שלא מעודד את הקבוצה שלו כדי שתנצח, אלא מעודד אותה כדי שתפסיד ותקבל בחירת דראפט גבוהה יותר בשנה הבאה.
אתה מבולבל כי אתה מנסה למצוא היגיון במקום שבו ההיגיון הוחלף בהתמכרות. ההתמכרות היא לכסף זול, והדילר הראשי, הפד, בדיוק סימן שהוא הולך לפתוח את הברז. כל השאר זה רעשי רקע, הצגה משנית בקרקס הגדול בעולם.
🐘 האנטומיה של שכרון חושים
בוא נפרק את מה שקרה אתמול, כדי שתראה את המטריקס בעיניים. הדאו ג'ונס הוסיף 617 נקודות. בכשש וחצי שעות של מסחר, השווי של 500 החברות הגדולות באמריקה התנפח במאות מיליארדי דולרים. כל זה קרה ביום שבו 27,000 אנשים נוספים גילו שהם מצטרפים למעגל האבטלה - קפיצה של 11% בשבוע, לרמה הגבוהה ביותר מזה כמעט שנתיים.
השוק ראה את 27,000 המשפחות האלה שנכנסות לאי-ודאות כלכלית, ומה הוא עשה? הוא פתח שמפניות. כל 11 הסקטורים של ה-S&P 500 סיימו בירוק, אבל גם פה מסתתר סיפור: בצד אחד, סקטור החומרים (XLB) והפיננסים (XLF) זינקו ב-2.1% ו-1.6% בהתאמה. בצד השני של המגרש, סקטור האנרגיה (XLE) בקושי גרד עלייה של 0.02%. זה לא השתתפות, זה הילד שהכריחו אותו להגיע למסיבה והוא עומד בפינה ובוהה בטלפון.
ראינו מניות כמו וורנר ברדרס דיסקברי (WBD) מתפוצצות בכמעט 29% על בסיס שמועה על הצעת רכש, וטסלה (TSLA) מוסיפה עוד 6% לערכה פשוט כי היום יום חמישי. הכסף פשוט חיפש ריגוש, כל ריגוש. הנרטיב ניצח את הנתונים בנוק-אאוט.
🐘 איך מפסיקים להיות הפראייר בחדר?
השוק הוא משחק שחמט נגד רב-אמן. אתה, הסוחר המתוסכל, מנסה להגיב למהלך האחרון שבוצע על הלוח. אבל הכסף החכם, אותו רב-אמן, כבר חושב חמישה מהלכים קדימה; הוא מבין מראש את ההשלכות של כל אירוע על פסיכולוגיית ההמונים, ולכן התגובה שלו היא מיידית ורחבה כל כך.
האלגוריתם המעוות של השוק תרגם אתמול 27,000 משרות שאבדו ישירות לעלייה בהסתברות להורדת ריבית באוקטובר מ-80.9% ל-92.4%. זו המתמטיקה היחידה שהייתה חשובה. התפקיד שלך הוא לא להיות פרשן כלכלי, אלא להיות פרשן של פסיכולוגיית ההמונים ושל ציפיות השוק מהתסריטאי הראשי - הפדרל ריזרב.
תפסיק לנתח את הנתונים ותתחיל לנתח את התגובה לנתונים. תפסיק לשאול "האם הכלכלה חזקה?" ותתחיל לשאול "האם הנרטיב הנוכחי תומך בעליות?". כל עוד התשובה לשאלה השנייה היא "כן" להתווכח עם המגמה זה כמו לנסות לעצור צונאמי עם דלי וכף של ילדים.
🐘 אז מה התפקיד שלך במחזה?
אז מה עושים הלאה? הריקוד המסוכן הזה ימשך כל עוד המוזיקה, קרי, הציפייה להורדות ריבית, ממשיכה להתנגן. המשימה שלך היא לא לחזות מתי המוזיקה תיפסק, כי אף אחד לא יודע, ומי שטוען שהוא יודע הוא שקרן או טיפש.
המשימה שלך היא לרקוד קרוב לדלת. תהנה מהמסיבה, תשתתף בחגיגה, אבל תמיד תהיה מודע לסיכונים ותמקם את עצמך כך שתוכל לצאת במהירות כשהאורות נדלקים. זה אומר לנהל סיכונים בקנאות, לקחת רווחים חלקיים כשאתה מקבל אותם, ולא להתאהב באף מניה או פוזיציה.
תזכור את דבריו של המשקיע האגדי ברנרד ברוך: "אני התעשרתי בזכות זה שמכרתי מוקדם מדי". בשוק שנמצא בשיכרון חושים כזה, אין דבר כזה "מוקדם מדי". יש רק "כל עוד".
שבת שלום,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
הכותב אינו יועץ השקעות, הסקירה הינה לצורכי לימוד בלבד ואין האמור בסקירה להוות המלצה או אי המלצה לביצוע או אי ביצוע קניה או מכירה של ניירות ערך ואינה מהווה ייעוץ השקעות, רוח הסקירה, אופי התוכן והכותרות נועדו אך ורק לצורכי יצירת עניין ובידור לקוראים.
סקירה יומית 10-09-2025 - פיוזןפיוזן של סיקרות, 10 ספט׳ 2025
התגובות הנלהבות של הסקירה אתמול, הקפוצות כל כמה רגעים לתוך תיבת המייל וההודעות שלי. תוך כדי שאני מעביר במלון ידוע ויוקרתי לחופה של תל אביב, סדנה פרונטלית (עובדנו שם על ההיבט המנטלי ופסיכולוגי של המסחר), חייבו אותי להמשיך היום את ההסבר ואת הנרטיב לעולם הצלילים, לפעמים אתה מצליח לייצר תוצר שאין לך עד לאן הוא נשמע או במקרה שלנו נקרא.
רבים אהבו את האנלוגיה לתוך עולם המוזיקה, יונות הדואר של העידן הנוכחי לקחו את זה רחוק מ שציפיתי מהם, המשכתי באותה אנלוגיה סיפורית גם היום.
לא כי אני אוהב ללעוס וללעוס דברים עד מיאוס (להפך אני ממש פוחד ממיאוס). המשכתי בעיקר בזכות זה שמצאתי את עצמי יושב בשורה שנייה במופע די אינטימי מענג, היי שם בדרום ת"א (אין כמו מופעים חיים כדי להפעיל בי המון חלקי רגש, הוויה ומחשבה ואת חוש הפחד של השאלה 'האם זה היה חכם להחנות במקום שחניתי?').
טיפה לפני, סוף הסדנה דעת אחר הצהריים מאוחרת, נפרד מהנוכחים בחיבוק חם, עובר מחדר הישיבות ללובי, נרדם לחצי שעה לאור חלון הזמן שיש ביומן עד לתחילת המופע הבא. הפעם כמאזין וצופה.
התעוררתי, חצי צוואר תפוס משינה על כורסא (נמוכה) בלובי, השלמת אכילת המבורגר בפרוזדור (לא של המלון) שתיית מים, עדכון מאגרי האנרגיה והנוזלים ומשם התנעה ונסיעה לרחוב שוקן בדרום ת"א.
כך אתמול בלילה מצאתי את עצמי בהופעה של יעקב אסרף, ואם השם לא אומר לכם כלום, אז אתם כנראה מכירים היטב את התוצר שלו - הוא המפיק המוזיקלי והגיטריסט של ישי ריבו, המוח שמאחורי הסאונד שהפך לתופעה.
בעודי יושב שם, הבנתי שהגאונות שלו היא לא היכולת הטכנית המדהימה שלו על הגיטרה, זה החלק הברור. הגאונות האמיתית שלו היא ביכולת הנדירה לפרש בו-זמנית שני דברים: את הנשמה של השיר המקורי, ואת הנשמה של הקהל שיושב מולו, ולחבר ביניהם עם קול אישי וייחודי משלו שרק מעצים את החוויה מבלי למחוק את המקור.
הוא לא סתם ניגן את התווים, הוא ניהל דיאלוג עם המקור, עם הקהל ועם עצמו. ואני ישבתי שם ותהיתי, כמה מאיתנו הסוחרים באמת מנהלים דיאלוג כזה עם השוק? או שאנחנו עסוקים מדי בנגינת התווים שאנחנו חושבים שהשוק אמור לנגן?
השימוש שלו בלופר הוכיח לי כי ניתן באמצעות חזרה של מספר אלמנטים ואקורדים בודדים, ליצור אין סוף אינטרפרטציות ושירים, כך שהלופר הוא לא בהכרח מלכודת החזרה שאליה מנתחים טכניים רבים נופלים כי עם מנוע היצירה של אין סוף אפשרויות חדשות.
🐘 קלטת שרוטה בלופ אינסופי
קפיצה בזמן קדימה, אני קם בבוקר למסכים לכתוב סקירה, והדיסוננס צורם. השוק על פניו חוגג, אבל המנגינה שמתנגנת ברקע היא קלטת שרוטה שתקועה על אותו לופ: תקווה להורדת ריבית. כמו שלשום, גם אתמול השוק המשיך לטפס בעלייה אנמית, כמעט חסרת נשמה, שנשענה על קומץ מניות ענק שסחבו את כולם על הגב.
אני מנחש שהכותרות צועקות "שיא!", אבל מאחורי הקלעים, סקטורים שלמים המייצגים את הכלכלה האמיתית - חומרים, תעשייה, נדל"ן - המשיכו לדשדש או לרדת. אפל, ספינת הדגל של אמריקה התאגידית, ירדה אחרי אירוע ההשקה הכי גדול שלה, כי העזה לרמוז שהצרכן יצטרך לשלם קצת יותר. אלו לא סתם תווים מזייפים, אלו קטעים שלמים מהפרטיטורה שהתזמורת פשוט מסרבת לנגן.
והשיא של האבסורד, כמובן, הוא ההתעלמות המוחלטת מהתיקון השנתי לנתוני התעסוקה, שמחק 911,000 משרות "פנטום" מהספירה הרשמית. השוק ראה מספר שמצביע על כלכלה חלשה משמעותית ממה שחשבנו, אבל בחר להנמיך את הווליום ולהמשיך להאזין לשיר היחיד שמעניין אותו, השיר שנקרא "כסף זול". זו לא התנהגות של שוק בריא, זו התנהגות של של טייל מכור שמחפש רק את היעד צפונה הבא שלו.
🐘 התמונה הטכנית: שקט שלפני הסערה
ואם המקרו מספר סיפור אחד, הגרף של הסנופי (SPY) מספר את אותו הסיפור בדיוק, רק בשפת הנרות. לפני מספר ימים קיבלנו נר תנודתי במיוחד, כזה שמראה על קרב רציני בין קונים למוכרים, אבל הקרב הזה נגמר ללא הכרעה - עם סגירה בדיוק באמצע (CIM). זהו הסימן הקלאסי לחוסר החלטיות, האיתות של השוק שהוא לוקח נשימה עמוקה לפני הצעד הבא.
ומה קרה מיד אחרי? בדיוק מה שהיית מצפה שיקרה לפני פרסום נתונים שיכולים לשנות את כל המשחק: קיבלנו "נרות פנימיים". השוק התכווץ, טווחי המסחר הצטמצמו, והתנועה נרגעה. זהו השקט המתוח שלפני הסערה, הרגע שבו כל הנגנים בתזמורת עוצרים את נשימתם ומחכים למקל של המנצח.
🐘 לנגן את מה שהשוק מנגן (ולא את מה שאתה רוצה לשמוע)
העבודה שלנו כסוחרים היא לא להיות המלחינים. אנחנו לא כותבים את היצירה. אנחנו הנגנים (סוחרים), והתפקיד שלנו הוא לנגן את מה שכתוב על הדף מולנו, גם אם זו לא המנגינה שרצינו לשמוע הבוקר.
היום מתחיל המופע האמיתי, עם נתונים שיכריחו את השוק להפסיק לזמזם לעצמו ולהתחיל להקשיב. בשעה 15:30 (שעון ישראל) יתפרסם מדד המחירים ליצרן (PPI), "המופע הפותח" של נתוני האינפלציה, כשהצפי עומד על עלייה חודשית של 0.3%. מחר, באותה שעה, יגיע האירוע המרכזי: מדד המחירים לצרכן (CPI), עם צפי דומה של 0.3% עלייה בליבה.
במקום להתאהב בנרטיב אחד, התפקיד שלך הוא לזהות את המוטיב החוזר שהשוק באמת מנגן. כרגע, המוטיב הזה הוא ההמתנה הדרוכה לנתונים אלה שיגיעו בשני חלקים היום ומחר. כל תנועה, כל עלייה וכל ירידה, מתפרשת דרך הפילטר הזה בלבד, ומי שלא מבין את זה, מנגן סולו בזמן שהתזמורת כבר עברה לקטע הבא.
🐘 להיות האסרף של הגרף שלך
זו הדרך היחידה לעבור מלהיות סתם "נגן" שמבצע הוראות, למאסטרו שמבין את המוזיקה של השוק ומצליח לחיות עמה בהרמוניה. כפי שנהג לומר ברנרד ברוך "מטרתו העיקרית של שוק המניות היא להפוך לטיפשים כמה שיותר אנשים". בסוף, השוק תמיד ינגן את מה שהוא רוצה; השאלה היא אם אתה יודע להקשיב ולהצטרף בפזמון.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 09-09-25 - סימפוניה לא מכוונתסימפוניה לא מכוונת, 9 ספט׳ 2025
אתה מסתכל על המסך הירוק ומרגיש... כלום. אולי אפילו קצת עצבני. זה אותו דיסוננס קוגניטיבי שחווים סוחרים בכל העולם כרגע, תחושה עמומה שמשהו פה מסריח, גם כשהכותרות צועקות על שיאים חדשים בנאסד"ק.
זאת לא בעיה אצלך במערכת העצבים, זאת בעיה במערכת שאתה סוחר בה. אתה צודק לחלוטין בחשדנות שלך, כי מה שראינו אתמול לא היה קונצנזוס של קונים. זו הייתה הופעה של סולן וירטואוז שמנגן כל כך חזק, שאתה בקושי שם לב ששאר התזמורת מזייפת או פשוט שותקת.
המשימה שלנו היא לא להתרשם מהסולו, אלא להקשיב היטב לתזמורת כולה.
🐘 סימפוניה לא מכוונת
בוא נדבר דוגרי על המוזיקה שהתנגנה אתמול. הכינור הראשון, הנאסד"ק, ניגן סולו מבריק וקבע שיא כל הזמנים. אבל בוא נצלול לתוך הפרטיטורה: על כל 13 מניות שעלו בנאסד"ק "החגיגי", היו 9 מניות שירדו. תחשוב על האבסורד הזה רגע, ביום של שיא היסטורי, כמעט 40% מהנגנים פשוט ניגנו בכיוון ההפוך.
ההוכחה הניצחת לכך היא הפער בין מדד S&P 500 הרגיל, שעלה ב-0.21%, לבין מדד S&P 500 Equal Weight, שירד ב-0.1%. זה לא סתם נתון טכני, זה הסיפור כולו. זה אומר שאם היית משקיע דולר אחד בכל אחת מ-500 החברות הגדולות, היית מפסיד כסף אתמול. רק בגלל שהשקעת יותר דולרים באפל ובאמזון, התיק שלך נראה ירוק.
זאת לא תזמורת בהרמוניה, זאת מסיבת אוזניות שבה כל אחד שומע משהו אחר. 8 מתוך 11 סקטורים סיימו בטריטוריה שלילית או אפסית. זה אומר שרוב הכלכלה האמיתית - הבנקים, חברות האנרגיה, שירותי הבריאות - פשוט לא הוזמנה למסיבה.
🐘 הסולנים והשקטים
הסולנים שהובילו אתמול את הקונצרט היו שמות מוכרים. ברודקום (AVGO) זינקה ביותר מ-3.2% והמשיכה לנגן על אדי דוח חזק. לשם השוואה, כל סקטור הפיננסים הענק, עם כל הבנקים וחברות הביטוח שלו, סיים את היום באפס מוחלט, 0.00%. תחשוב על האנרגיה האדירה שנדרשה כדי להזיז מפלצת כמו ברודקום, לעומת האדישות המוחלטת כלפי עמוד השדרה הפיננסי של הכלכלה.
אפילו בתוך הסקטורים ה"חזקים", הייתה מלחמה פנימית. סקטור הצריכה המחזורית, שסיים בעלייה, היה בעצם זירת היאבקות בין שני ענקים: אמזון (AMZN) התחזקה ב-1.5%, בעוד טסלה (TSLA), סמל החדשנות, החליקה מטה באחוז שלם בעקבות חדשות על איבוד נתח שוק. כשהמובילים של סקטור "חזק" מושכים לכיוונים מנוגדים, זה אומר לך שהאמונה של המשקיעים דקה כמו נייר.
וברקע, ראינו את מניות הטלקום הוותיקות (ורייזון, AT&T) חוטפות ירידות של 2-4% בגלל עסקת ענק בתחום הלוויינים. זה שיעור חשוב: בשוק של היום, אין דבר כזה "גדול מכדי ליפול". יש רק "מהיר או מת".
🐘 אז איך מוצאים את הקצב?
השורה התחתונה היא שהשוק הזה הוא אולם קונצרטים כאוטי. לבחור להאזין רק למדד הראשי זה כמו לשבת בשורה האחרונה עם אטמי אוזניים ולשפוט את כל הקונצרט רק לפי התנועות של המנצח. אתה לא יכול פשוט "לקנות את השוק" ולצפות להרמוניה.
התפקיד שלך כסוחר, כמאזין חד-אוזן באולם הזה, הוא להפסיק להסתכל על המנצח ולהתחיל להקשיב לכל כלי בנפרד. המדד הוא רעש לבן, הוא הסחת דעת. מה שמשנה זה איזה כלי מנגן נכון ובאיזה חלק של היצירה הוא נמצא, ולאן הקהל מפנה את תשואותיו.
זה הזמן להיות מפיק מוזיקלי, לא סתם מאזין מהשורה. זה אומר לזהות את הכלים והסקציות שמראים עוצמה יחסית אמיתית, כאלה שמנגנים יפה גם כשהתזמורת מבולגנת, ולהיזהר כמו מאש מאלו שמזייפים ומחכים להפסקה כדי לברוח מהבמה. שיטת וויקוף לא עוסקת בניחושים, היא עוסקת בזיהוי התווים שהכסף הגדול כותב – והם ברורים מתמיד כרגע.
🐘 הצליל הצורם שברקע
כל ההופעה הזאת, כל חוסר ההחלטה והקצב המנומנם, נובעת מדבר אחד בלבד. התזמורת כולה מחכה בדממה דקה לאות מהמנצח, והאות הזה הוא נתוני האינפלציה (PPI ו-CPI) שיתפרסמו בהמשך השבוע. הנתונים האלה יקבעו את הטון להמשך.
אם האינפלציה תפתיע ותהיה גבוהה, המנצח (הפד) ינפנף בשרביט שלו באגרסיביות, והסולנים הבודדים שמחזיקים את הקונצרט עלולים לאבד את הקצב במהירות. אם הנתונים יהיו קרירים, אולי נשמע גם את שאר הכלים מצטרפים למנגינה עליזה יותר. עד אז, אנחנו נמצאים בהפוגה מתוחה.
וזה מביא אותי לעקרון הבסיסי ביותר של האיש שהשיטה שלו היא הבית המקצועי שלי, ריצ'רד וויקוף: "אל תסמוך על הדעה שלך ואל תגבה את שיקול הדעת שלך בפעולה, עד שפעולת השוק עצמה תאשר את דעתך". השוק, במלואו, עדיין לא אישר את הנרטיב של הכותרות. הקשב לפעולה, לא לדעה.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה שבועית 08/09/2025זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
מלכודת הדבש של הפד, 8 ספט׳ 2025
אתה יושב מול המסך ביום שישי, רואה את דוח התעסוקה המחריד שיוצא, 22 אלף משרות חדשות בלבד. המוח שלך, שחוברט כמו שצריך לחשוב במונחים של "חדשות רעות לכלכלה = חדשות טובות לשוק", מיד צועק לך "יש! הורדת ריבית בטוחה!". ואכן, השוק מזנק בפתיחה, שיאים חדשים ב-S&P 500 ובנאסד"ק, ואתה מרגיש כמו גאון... למשך שבע דקות.
כי אז, בלי שום אזהרה, כל החגיגה הזאת מתחילה להתפייד כמו עשן זול בבר שכונתי שעדיין מותר לעשן בו. המדדים מחזירים את כל העליות וצוללים לאדום, ואתה נשאר לשאול את עצמך מה לעזאזל קרה פה. זה הדיסוננס הקוגניטיבי שמשגע סוחרים, התחושה שהשוק משחק איתך משחק מכור שאתה לא מבין את החוקים שלו.
אם זה מרגיש לך מוכר, זה בגלל שאתה מסתכל על התמונה הלא נכונה. אתה צופה במופע הבובות, במקום להסתכל על מי שמזיז את החוטים.
תפסיקו להקשיב לכותרות, תתחילו לקרוא את האותיות הקטנות
מה שראינו ביום שישי היה שיעור מאלף בתופעה שנקראת "מכור את החדשות" (Sell the News). הציפייה להורדת ריבית כבר הייתה מגולמת במחיר במלואה, כמו בלון מנופח שמחכה לסיכה. דוח התעסוקה החלש היה רק הסיכה הזאת, ששחררה את האוויר החם במקום לנפח אותו עוד.
בוא נפרק את זה למספרים שמאחורי הרעש: סקטור הפיננסים חטף בראש וירד ב-1.8%. למה? כי כלכלה חלשה אומרת פחות הלוואות, יותר סיכון למחיקות חוב, וסביבה לא בדיוק אידיאלית לבנקים להרוויח כסף. סקטור האנרגיה צלל ב-2.1% כי כשהמפעלים מאטים, הביקוש לנפט יורד, זה כל כך פשוט.
מצד שני, סקטור הנדל"ן דווקא עלה, כי הוא נושם וחי על ריביות נמוכות. ראית את ההיגיון פה? השוק לא היה מבולבל, הוא היה חד כתער. הוא פשוט העניש את כל מי שחשב שהורדת ריבית היא תרופת קסם שתפתור הכל, והעביר את הכסף למקומות שבאמת נהנים ממנה.
איך מנווטים בגן חיות של נייר?
השוק הוא לא מכונה הגיונית של היצע וביקוש, הוא גן חיות מלא ביצורים עם אינסטינקטים, פחדים ותאוות בצע. יש את הקופים שקונים כל כותרת מבריקה, את הפילים (הכסף החכם) שממתינים בסבלנות, ואת הצבועים שמחכים לאסוף את השאריות. ביום שישי, הקופים קנו את הפתיחה, והאריות מכרו להם אותה ברווח נאה.
אז איך מפסיקים להיות הקוף ומתחילים לחשוב כמו הפיל? אתה מתחיל לעקוב אחרי העקבות, לא אחרי הרעש. העקבות בשוק שלנו הם הווליום, המחזור. שיטת וויקוף מלמדת אותנו שהכסף החכם לא יכול להסתיר את הכוונות שלו, הוא תמיד משאיר סימנים בפעילות המסחר.
הזינוק בפתיחה היה על מחזורים נמוכים יחסית, זו הייתה התלהבות של הקהל הרחב. אבל כשההיפוך הגיע והשוק החל לרדת, ראינו את המחזורים מתגברים. זו הייתה אינדיקציה ברורה לכך שהידיים חזקות מנצלות את העליות כדי לפרוק סחורה על הראש של הציבור.
העבודה שלך לשבוע הקרוב היא לא לנחש לאן השוק הולך, אלא לזהות איפה הכוח האמיתי נמצא. תסתכל על הסקטורים שהראו חוזק יחסי ביום שישי גם כשהשוק נחלש, כמו חומרים (Materials) או מוצרי צריכה בסיסיים (Consumer Staples). אולי שם הכסף החכם מתחבא ומכין את המהלך הבא שלו, הרחק מעיני ההמון שעדיין מתווכח על דוח התעסוקה.
השבוע שלפנינו: מבחן המציאות
אם יום שישי היה המנה הראשונה, השבוע הקרוב הוא המנה העיקרית, ועל השולחן יוגשו נתוני האינפלציה (CPI ו-PPI). כאן הסיפור יכול לקבל טוויסט חד. כולם כבר חוגגים את הורדת הריבית המובטחת בספטמבר, אבל מה יקרה אם נתוני האינפלציה יפתיעו כלפי מעלה?
נשיא הפד של שיקגו, אוסטן גולסבי, כבר רמז על זה כשאמר שהוא עדיין לא החליט לגבי ספטמבר, כי צריך קודם לרסן את האינפלציה. זה כמו שהמציל בבריכה אומר לילדים להפסיק לקפוץ למים, בזמן שכולם כבר עם בגדי ים. השוק מתעלם ממנו כרגע, אבל אם המספרים יגבו אותו, ההתעלמות הזו תהפוך לפאניקה מהירה מאוד.
השבוע הזה הוא מבחן המציאות לנראטיב של "כלכלה חלשה זה טוב". אנחנו נגלה אם האינפלציה באמת תחת שליטה, או שהפד נמצא במלכוד שהוא לא יכול לצאת ממנו. אל תהיה מהמר, תהיה בלש. תן לשוק להראות לך את הקלפים שלו, ואל תנסה לנחש אותם מראש.
פול טיודור ג'ונס, אחד הסוחרים הגדולים בדורנו, ניסח זאת כך: "הדבר החשוב ביותר הוא לא להחזיק בדעה קדומה. אני צריך להיות מסוגל לשנות את דעתי ברגע". תפסיק להתאהב בסיפור שסיפרת לעצמך על השוק. תהיה מוכן לזרוק את התסריט שלך לפח ברגע שהשוק מתחיל להקרין סרט אחר לגמרי, כי היכולת להודות בטעות ולהפוך פוזיציה היא מה שמבדיל בין סטטיסטיקה של הפסד לחשבון מסחר צומח.
שבוע טוב,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 5 ספט' 2025: פרספקטיבהרע לי או טוב לי, 5 ספט׳ 2025
ביום רביעי שלשום, השוק היה כמו מטוס סילון ענק שמנסה להמריא כשרוב המנועים שלו כבויים. מנוע אחד, גדול ורועם, של מניות הטכנולוגיה, משך את כל גוף המטוס בכוח למעלה, אבל כל מי שהסתכל מהחלון ראה את שאר הכנף רועדת, ואת המנועים האחרים מוציאים דוממים. זו לא הייתה טיסה; זו הייתה התרסה, אחיזת עיניים שנועדה להראות גובה בזמן שהמבנה כולו עלול לאבד יציבות.
ואז הגיע יום חמישי, אתמול, פתאום כל המנועים התעוררו לחיים בבת אחת, כאילו טכנאי בלתי נראה לחץ על מתג ההצתה הראשי. לא רק המנוע הראשי, אלא גם מנועי המשנה של המניות הקטנות, הפיננסים והצריכה הפרטית, כולם התחילו לעבוד בהרמוניה. התחושה המטלטלת של יום רביעי התחלפה בעלייה שקטה ויציבה. השאלה שאתה צריך לשאול את עצמך היא לא "מה קרה?", אלא "מי הדליק את שאר המנועים, ואיך לעזאזל הייתי אמור לדעת את זה מראש?".
כי אם אתה מרגיש שהיית הנוסע המבולבל בשתי הטיסות האלה, זה בדיוק מה שהם רוצים שתרגיש. בלבול מייצר היסוס, והיסוס מייצר טעויות יקרות. המטרה שלהם היא שתחשוב שהטיסה הזו אקראית, שאין טייס, שאתה נתון לחסדי מזג האוויר. אבל האמת היא, שיש תוכנית טיסה מדויקת, ואלי טרם למדת לקרוא אותה.
🐘 התסריט שכבר נכתב
אז בוא נדבר תכל'ס, בלי פילטרים. מה היה הדלק שהצית אתמול את כל מנועי המטוס? פרדוקסלית, אלו היו חדשות "רעות". דוח התעסוקה של ADP יצא חלש, ומדד התעסוקה במגזר השירותים הראה התכווצות. בעיניים של אזרח מן השורה, אלו חדשות מדאיגות המעידות על האטה כלכלית. אבל בעיניים של השוק, אלו היו החדשות הטובות ביותר שיכולנו לבקש.
למה? כי המטרה המוצהרת של הפדרל ריזרב בחודשים האחרונים הייתה אחת: "לקרר" את שוק העבודה הרותח. הם היו צריכים תירוץ כדי לסובב את הספינה, והם לא יכלו לעשות זאת כל עוד נתוני התעסוקה הראו שהכלכלה בוערת. הנתונים הגרועים של אתמול לא היו בעיה; הם היו אישור רשמי, החותמת הסופית לכך שהפד קיבל את מה שהוא רצה, ואיתה את הלגיטימציה לפעול.
זה היה הרגע שבו הספק התפוגג והוחלף בוודאות כמעט מוחלטת. הסיכוי להורדת ריבית בספטמבר זינק ל-97.4%, וזה הפך את ההימור לכל כך חד צדדי, עד שגם הספקנים האחרונים נאלצו ליישר קו. ודאות, בשוק ההון, היא דלק סילוני טהור; היא זו שלחצה על כפתור ההתנעה של כל המנועים הכבויים והזניקה את המטוס כולו קדימה, ולא רק את תא הטייס.
🐘 ללמוד את שפת הגוף של הכסף
כאן בדיוק השוק מתחלק לשניים: הנוסעים והטייסים. הנוסעים, הרוב המוחלט, יושבים בכיסאות שלהם ומביטים מהחלון על הנוף. כל עוד המטוס באוויר והנוף ירוק, הם מוחאים כפיים ומזמינים עוד משקה, לא מודעים לכך שביום רביעי שלשום, רק מנוע אחד עבד ויש כנף אחת שרעדה על סף שבר.
אבל אתה, אתה צריך לשאוף להיות בתא הטייס. הטייסים לא מסתכלים על הנוף; הם מסתכלים על לוח המחוונים, על השעונים והמחוונים. הטיסה המסוכנת של יום רביעי הייתה נורת אזהרה מהבהבת על לוח המחוונים שלהם, צועקת "חוסר השתתפות", מאותתת על חולשה פנימית במסווה של כוח שקרי. הם ראו את מד לחץ השמן יורד, את מד רוחב השוק מצטמצם, וידעו שהמצב לא יכול להימשך.
החדשות הרעות-טובות של אתמול בבוקר היו ההוראה ממגדל הפיקוח: "אתם רשאים להפעיל את כל המנועים". ואכן, הטייס ראה על לוח המחוונים שלו איך מנוע ה"ראסל 2000" מתעורר לחיים, איך מד הדלק של "קבלני הבנייה" עולה, ואיך מנוע "הקמעונאות" מקבל דחיפה. המטוס התייצב, והטיסה הפכה לבטוחה ורחבה, כזו שמערבת את כל חלקי הכלכלה.
אבל טייס טוב שם לב גם לפרטים הקטנים ביותר, כי שם מסתתר הסיכון. מד מהירות האוויר, כלומר מחזור המסחר אתמול, היה נמוך מהממוצע. ומה זה אומר בשפת הטייסים? שהמנועים אכן עובדים, אבל הם עדיין לא במלוא הכוח. הטייסים (הכסף הגדול) דוחפים את המצערת קדימה, אבל בעדינות, לא בכל הכוח. ישנה עלייה ויציבות, אבל עדיין אין את האמונה העיוורת שגורמת להם לשבור את מהירות הקול; הם עדיין בודקים את הגבולות, שומרים על אופציות פתוחות.
🐘 כשאתה מפסיק להיות הקהל
תאר לעצמך שנכנסת ליום המסחר של אתמול כשאתה מבין את כל זה. לא היית מתרגש מהזינוק של אמזון, כי הבנת שהיא רק מנוע אחד והתייחסת אליה כמו נוסע פשוט שמתלהב מהסרט בטיסה. היית מבין שהסיפור האמיתי הוא לא אם המנוע הזה ימשיך לעבוד, אלא מתי שאר המנועים יקבלו דלק, כי רק אז הטיסה כולה בטוחה.
כשהגיעו נתוני התעסוקה, לא היית מגיב בבהלה כמו נוסע ששומע רעש מוזר, אלא בהבנה של טייס שקורא את לוח המחוונים ויודע בדיוק מה הרעש אומר. היית יודע שזה בדיוק הדלק שהמנועים הכבויים היו צריכים, והיית ממקם את עצמך בהתאם, אולי במניות הפיננסים שירוויחו מסביבת ריבית נוחה יותר. במקום לרדוף אחרי המטוס, היית מחכה לו על מסלול ההמראה עם תוכנית פעולה מוכנה.
זה ההבדל המהותי בין סוחר מגיב לסוחר שמבין את הנרטיב. השוק הוא לא כאוס, הוא סיפור מורכב עם היגיון פנימי. התפקיד שלך הוא לא לנחש את סוף הסיפור, אלא פשוט להקשיב היטב לפרק של היום, לקרוא בין השורות ולהבין את כוונת המחבר.
שבת שלום,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 4.9.25 - אלף בית או אלפאביתאלף בית או אלפאבית, 4 ספט׳ 2025
אתה מסתכל על המסך ורואה שהנאסד"ק עלה אחוז וה-S&P 500 סגר בירוק בוהק, אבל משהו בבטן מרגיש לך... כבוי. החשבון שלך לא בדיוק שר את אותה מנגינה אופטימית, ואתה תוהה אם אתה הסוחר היחיד בעולם שלא הוזמן למסיבה. התחושה הזאת, ידידי הסוחר, היא לא טעות; היא הרמז הכי ברור שהשוק נותן לך שאתה מסתכל על חזית יפה של בניין, אבל זאת רק חזית לשימור, מאחור הבניין ריק.
למה אתה מרגיש מרומה?
השוק של אתמול היה שיעור מאלף בדיסוננס קוגניטיבי, הצגה של איש אחד שגרמה לאצטדיון שלם להיראות מלא. חברת האם של גוגל, אלפבית (GOOG), קיבלה פסיקה משפטית חיובית שאפשרה לה לשמור על דפדפן הכרום שלה, והמניה פשוט התפוצצה למעלה בתשעה אחוזים. הפסיקה הזאת יצרה גלי הדף שהרימו גם את אפל (AAPL), כי הרי גוגל משלמת לה מיליארדים כדי להישאר מנוע החיפוש באייפון, ופתאום כל נרטיב ה"ביג טק" נראה בלתי מנוצח.
אבל כאן בדיוק קבור הכלב, וכאן רוב הסוחרים נופלים בפח. הם רואים את המדדים הכלליים מטפסים וחושבים שכל השוק חוגג, בזמן שבפועל, זו הייתה הצגה כמעט פרטית של קומץ שחקנים. בזמן שסקטור שירותי התקשורת והטכנולוגיה ניגנו סולו וירטואוזי, שמונה מתוך אחד-עשר הסקטורים ב-S&P 500 זייפו וניגנו באופן צורמני ברקע.
זאת לא סתם תחושה, אלו המספרים העירומים. מדד S&P 500 Equal Weight, שנותן משקל שווה לכל מניה ומראה את בריאות השוק "האמיתי", ירד אתמול ב-0.4%. במילים אחרות, רוב המניות במדד המוביל בעולם ירדו, אבל העוצמה המפלצתית של כמה מניות בודדות הייתה כל כך אדירה, שהיא סחבה את הממוצע למעלה ויצרה אשליה של יום חיובי לכולם. זה כמו שחקן כדורסל בגובה שני מטר ועשרה שעומד ליד תשעה גמדים, והגובה הממוצע של הקבוצה יוצא מטר שמונים - נתון שלא מייצג אף אחד מהם באמת.
האמת העירומה
אז מה האמת הזאת מספרת לנו? היא צועקת לנו בפנים שהשוק הזה הוא לא סימפוניה הרמונית, אלא קונצרט כאוטי, ואתמול, קומץ סולנים וירטואוזים פשוט ניגנו חזק יותר מכל שאר התזמורת. הכסף הגדול לא מתפזר, הוא מתרכז בצורה אובססיבית בכמה שמות בודדים שהפכו להיות "מבטחים" בעיני המוסדיים. כל השאר? הם הופכים להיות רעשי רקע, צלילים צורמניים בתוך יצירה גרנדיוזית שמובילים מעטים.
הסתכלו על האנרגיה קרסה ב-2.3% בגלל שמועה שאופ"ק+ אולי יגדילו תפוקה, או על סקטור הפיננסים והתעשייה שהראו חולשה ברורה. אפילו מניות קטנות ובינוניות, אלו שאמורות לייצג את הכלכלה הרחבה, זייפו בשקט ברקע בזמן שכוכבי הערב נתנו את הופעת חייהם. השוק הזה הוא שוק של "הכל או כלום", שבו או שאתה רוכב על הגל של המניות הנכונות, או שאתה טובע בשקט בזמן שהתזמורת על הסיפון ממשיכה לנגן.
קחו לדוגמא את הדרמה הקטנה בסקטור הקמעונאות: מייסי'ס (M) זינקה בטירוף של 20% אחרי דוח טוב, אבל באותו זמן דולר טרי (DLTR) התרסקה בשמונה אחוזים למרות שעמדה בציפיות. למה? כי התחזית שלה לרבעון הבא הייתה "שטוחה", ובעולם שבו מצפים ממך רק לצמיחה אינסופית, "שטוח" זה שם קוד לאסון. השוק לא סולח על היסוס, הוא דורש ודאות ועוצמה, ואת זה הוא מוצא כרגע רק אצל הגדולים והחזקים ביותר.
אז איך מתמודדים עם זה?
הדבר הראשון הוא להפסיק להאמין לכותרות ולמספרים הגדולים. המדד הוא לא השוק, הוא בסך הכל שקלול מתמטי שיכול להטעות יותר מכל פוליטיקאי לפני הבחירות. התפקיד שלך כסוחר הוא לא להמר אם השוק יעלה או ירד, אלא להפוך לבלש, ל"מרגל מסחר" שמזהה איפה הכסף החכם באמת מתרכז ואיפה הוא בורח.
בוא נדבר רגע על הנאסד"ק: המדד טס למעלה ביותר מאחוז שלם, אבל על כל 2,180 מניות שעלו, היו 2,342 מניות אחרות שדווקא ירדו. זה לא סתם נתון סטטיסטי יבש, זהו צילום רנטגן שמראה לך שהעלייה בשוק אינה רוחבית. המספר הזה הוא זעקת האזהרה השקטה של השוק, הוכחה ניצחת לכך שהעוצמה אינה אמיתית, אלא מרוכזת באופן מסוכן ושהסיכון האמיתי מסתתר בדיוק במקומות שכולם מרגישים בהם בטוחים.
העבודה שלך היא להסתכל מתחת לפני הדברים ולשאול את עצמך: איפה נמצאת החוזקה היחסית? אם הנאסד"ק עולה אבל רוב המניות בו יורדות, זה מספר לך סיפור. זה אומר שהכוח מרוכז, שהוא לא מתפשט, וזה סימן אזהרה מהבהב שמשהו במבנה השוק הזה שברירי ובלתי יציב. הסוחר האגדי אד סיקוטה אמר פעם, "בין אם ירווחו או יפסידו כולם מקבלים מהשוק את מה שהם רוצים". אם אתה רוצה להאמין לסיפור על שוק בריא וחזק, השוק ישמח למכור לך את הסיפור הזה ולקחת את כספך בתמורה - ובכך, בעצם נתן לך בדיוק את מה שרצית. המציאות היא שהשוק חולה, עם כמה איברים חזקים במיוחד שמחזיקים את כל הגוף בחיים באופן מלאכותי.
השאלה ששווה מיליון דולר (או יותר)
וזה מוביל אותנו לשאלה הגדולה באמת: מה יקרה כשהסולנים האלה יאבדו את הקצב? מה יקרה ביום שבו גוגל או אפל יחטפו פסיקה פחות טובה, או יפרסמו דוח מאכזב? אם כל השוק נשען על כתפיהן של חמש או שש חברות, המבנה כולו הופך להיות מסוכן להחריד, כמו מגדל קלפים שממתין לרוח פרצים קלה.
אל תתנו לפטפוטי הפד לבלבל אתכם. המושל וולר תומך בהורדת ריבית, נתוני המשרות הפנויות נחלשים, והשוק כבר מתומחר ב-96% סיכוי להורדה בספטמבר. אבל ה"בייג' בוק" של הפד עצמו רמז על סטגפלציה - צמיחה חלשה לצד ציפיות לעליית מחירים מתמשכות, שזה המתכון הגרוע ביותר לכלכלה.
השוק נמצא בצומת דרכים שמעורר מחשבה. מצד אחד, נרטיב הבינה המלאכותית והעוצמה של ענקיות הטכנולוגיה דוחף למעלה. מצד שני, הכלכלה הרחבה משדרת סימני מצוקה והשוק נשען על בסיס צר ושברירי. התפקיד שלך הוא לא לבחור צד, אלא להבין ששני הכוחות האלה קיימים בו זמנית, ולנווט את דרכך בתבונה של מנצח שמקשיב לכל כלי בנפרד, ולא רק לרעש הכללי.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 3.9.25, בית הציפוריםזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
בית ציפורים, 3 ספט׳ 2025
לשכן שלי, שמוליק, יש תחביב חדש. הוא בונה בית לציפורים. אבל זה לא סתם בית; זאת אחוזה. יש שם שלושה מפלסים, מרפסות ג'ולייט מעץ מהגוני, פאנלים סולאריים זעירים על הגג, ואפילו התקנה למתקן שתייה שמדמה מעיין טבעי. הוא עבד על זה חודשיים, קם כל בוקר עם ניצוץ בעיניים. אתמול הוא תלה את היצירה על העץ הכי יפה בגינה, לקח צעד אחורה, וחיכה.
🐘 הראש שלך מסתובב
אתה מרגיש את זה? את התחושה הזאת של בלבול, כאילו ניסית לקרוא שני ספרים בו-זמנית. מצד אחד, השוק בשיאים היסטוריים, ומצד שני, כל יום מרגיש כמו הליכה בשדה מוקשים. אתמול היה יום קלאסי כזה, יום שבו השוק החליט לפתוח את ספטמבר בהתקף חרדה קטן, רק כדי לוודא שאף אחד לא רגוע מדי.
כל המדדים המובילים קיבלו מכה קטנה בראש. זה לא היה נוקאאוט, אלא יותר סטירה מצלצלת שמזכירה לך מי הבוס. התסכול שלך, התסכול של כולנו, נובע מהפער בין הסיפור ("הכלכלה חזקה!") לבין המציאות במסך ("למה התיק שלי אדום היום?!"). האמת היא שהשוק מגיב לניואנסים, ללחישות, לא לאירועים הגדולים. הלחישות של אתמול היו צורמות במיוחד.
הסיפור הרשמי הוא על פסיקת בית המשפט לגבי מכסים ישנים, אבל זה רק התירוץ. הסיבה האמיתית היא שהשוק פשוט עייף. הוא רץ מרתון של שמונה חודשים, ועכשיו הוא עומד בצד הדרך, מתנשף, ומנסה להחליט אם יש לו כוח להמשיך לרוץ בעלייה.
🐘 המספרים שמספרים את הסיפור
בוא נדבר תכל'ס, בלי פילטרים. ה-S&P 500 ירד 0.7%, הנאסד"ק, הילד המועדף של 2025, חטף 0.8%. אבל המספר המעניין באמת היה במדד הפחד, ה-VIX, שזינק ב-14% ל-17.51. זה לא מספר שמצביע על פאניקה, אלא יותר על עצבנות של חתול ששמע רעש חשוד במטבח. הוא עדיין לא בורח, אבל האוזניים שלו זקורות וכל שריר בגופו דרוך.
מה עוד ראינו? ראינו את הגנרלים הגדולים, מניות המגה-קאפ, מגמגמים. אנבידיה, שהפכה כמעט לדת עבור חלק מהסוחרים, ירדה בעוד 2% ונסגרה מתחת לממוצע הנע 50 שלה - סימן טכני שגורם לכמה אנשים להזיע. במקביל, ראינו שהסקטורים ה"משעממים", אלו שמוכרים משחות שיניים ונייר טואלט (מוצרי צריכה בסיסיים) ושירותי בריאות, היו היחידים שהראו סימני חיים וסיימו בירוק דהוי. השוק, במילים אחרות, החליף את הטקילה שלו בכוס תה קמומיל.
אבל גם בתוך המגזרים הבטוחים היו דרמות. קראפט היינץ (KHC) צללה 7% לאחר שהודיעה על פיצול, וקונסטליישן ברנדס (STZ), יצרנית בירת קורונה, נפלה 6.6% אחרי שהנמיכה תחזיות. זה נתון מדהים שמראה שגם כשהשוק מחפש מקלט, חלק מהבונקרים מתגלים כמלכודות. זה כבר לא משחק של סקטורים, זה משחק של בחירת מניות ספציפיות.
🐘 הפסיכולוגיה של חוסר הוודאות
אז איך מפענחים את כל זה? השוק מתנהג כמו מכונת פוליגרף. הוא לא באמת מודד אמת או שקר, הוא מודד את התגובה הפיזיולוגית ללחץ. ואתמול, הלחץ הגיע מהמקום שהשוק הכי שונא: חוסר ודאות. ההחלטה על המכסים יצרה ואקום של מידע, והשוק, כמו הטבע, מתעב ואקום.
ההתנהגות הזאת מזכירה לי את מה שאגדת המסחר פול טיודור ג'ונס אמר פעם: "הסוד להצלחה במסחר הוא צמא בלתי נדלה, בלתי נכבה ובלתי ניתן לסיפוק למידע ולידע". הוא לא דיבר על לקרוא כותרות. הוא דיבר על להבין את מה שבין הכותרות. מה שהיה בין הכותרות אתמול הוא מאבק בין שני מחנות: קוני השפלים האופטימיים, והמוסדיים הגדולים שהחליטו שהמסיבה נהייתה קצת פרועה מדי והגיע הזמן לקחת צעד אחורה.
העובדה שהמניות הקטנות (ראסל 2000) ירדו פחות מהגדולות היא רמז דק. זה כאילו החיילים הרגליים עדיין מחזיקים מעמד, בזמן שהגנרלים החליטו לקחת הפסקת צהריים ארוכה. זו לא בהכרח תחילתה של מפולת, אלא אולי סימן לתחילתה של רוטציה, של חילופי משמרות בשוק. השוק שואל אותנו: "אתם עדיין מאמינים בסיפור של הבינה המלאכותית במחירים האלה, או שאולי כדאי לחפש הזדמנויות במקומות אחרים?".
🐘 איפה מוצאים את היהלומים בזבל
ומה אם כל הכאוס הזה הוא בעצם הזדמנות במסווה? מה אם השוק פשוט מנקה את השולחן לפני המנה העיקרית? התפקיד שלך עכשיו הוא לא להצטרף לצעקות ההיסטריה, אלא להפוך לארכיאולוג. להתחיל לחפור בעדינות, לחפש את הממצאים שכולם מפספסים.
התקופה הזאת דורשת סלקטיביות כירורגית. זה הזמן להסתכל על הגרפים ולשאול: אילו מניות החזיקו מעמד טוב יותר מהשוק אתמול? אילו סקטורים מראים חוזק יחסי גם כשהים סוער? התשובות לשאלות האלה הן מפת האוצר שלך לחודשים הקרובים. השוק אומר לך בקול רם וברור: נגמרו הימים שבהם יכולת לקנות כל דבר והוא פשוט עלה.
תפסיק לחפש את הדבר הגדול הבא ותתחיל לחפש את הדבר החזק הנוכחי. השוק תמיד משאיר רמזים, כמו פירורי לחם ביער. תפקידך הוא לא לאכול אותם, אלא לעקוב אחריהם. תהיה צלף, לא חייל שמסתער.
אגב, אתמול בערב ראיתי את שמוליק יושב בגינה ובוהה באחוזת הציפורים הריקה שלו. ניגשתי אליו ושאלתי בעדינות, "נו, שמוליק, מה עם הציפורים?". הוא הסתכל עליי עם חיוך ממזרי וענה: "ציפורים? מי צריך ציפורים? בניתי את זה כדי שזה יסתיר לגברת ריקי ממול את הנוף ישר לתוך המטבח שלי". לפעמים, הסיבה הברורה מאליה היא לא הסיבה האמיתית. גם בשוק.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית, 2 ספט 2025 - גן עדן של כאוסיום שלישי, בוקר שאחרי חופשה. האוויר צלול יותר, הראש אמור להיות נקי יותר, אבל זה לא סתם עוד בוקר. זה העמוד הראשון בספר החדש והלא-כתוב שנקרא 'ספטמבר', והדיו עוד לא יבשה מהפרק האחרון והמבלבל של חודש אוגוסט. אתה חוזר אל המסכים וזה מרגיש כמו לחזור לזירת פשע כדי להבין איך לעזאזל נשדדת לאור יום, רגע אחרי שחשבת שפיצחת את הכספת.
אתה מסתכל על המסך מסוף יום שישי, והמוח שלך פשוט לא מצליח לחבר את הנקודות. חודש שלם של עליות מטורפות, שיאים חדשים, הרגשה שהנה, סוף סוף הבנת את המשחק, וכל זה נגמר בנפילה חסרת פרופורציה שנראית כמו בדיחה גרועה. אתה שואל את עצמך את השאלה המתבקשת, השאלה שכל סוחר מתוסכל שואל כשהשוק בועט לו בביצים אחרי שנתן לו נשיקה על המצח: למה?
🐘 הצגת התיאטרון של יום שישי: מספרים, שקרים וסוחרי סופ"ש
בוא נשים את הקלפים על השולחן ונפסיק לאכול את החארטה שמאכילים אותנו. הסיפור הרשמי שקיבלת ביום שישי היה שילוב של נתוני אינפלציית PCE "דביקים", אזהרת רווח של קטרפילר, ו"מימוש רווחים" לקראת סוף השבוע הארוך. זה הסיפור שנועד להרדים אותך, לגרום לך להנהן בהבנה ולחשוב שזה הגיוני.
אבל האמת, כמו תמיד, מסתתרת לא בכותרות, אלא בין השורות. נתוני האינפלציה היו פיהוק קולקטיבי; השוק כבר תמחר אותם מזמן, והסיכוי להורדת ריבית בספטמבר בקושי זז. אזהרת הרווח של קטרפילר? בטח לא סיבה למכור את אנבידיה כאילו גילו שהשבבים שלה מופעלים על ידי מפעלי באגרים ושופלים בנכר.
הסיפור האמיתי של יום שישי היה פשוט, אלגנטי ואכזרי: הכסף הגדול החליט שהמסיבה נגמרה, לפחות לסוף השבוע. הם ראו חודש שלם של עליות, ראו את כל הסוחרים הקטנים קופצים על הרכבת, ואמרו לעצמם: "זה הזמן המושלם לפרוק סחורה על הראש של הפראיירים ולצאת לחופשה בהמפטונס עם כיסים מלאים". זו הייתה פעולת הפצה קלאסית, מוסווית היטב מאחורי מסך עשן של חדשות לא רלוונטיות.
🐘 להפסיק להיות בובת גרב על היד של וול סטריט
השוק הוא לא בורסה של ניירות ערך. הוא קצבייה ענקית עם תאורת ניאון של קזינו, והתפקיד של בעל הבית הוא למכור לך את הנתחים הכי יקרים במחיר הכי גבוה, רגע לפני שפג תוקפם. ביום שישי, הנתחים היקרים היו מניות הטכנולוגיה והשבבים; אנבידיה, דל, מארוול - כל השמות שגרמו לכולם להזיל ריר כל חודש אוגוסט.
הטעות שלך היא שאתה מסתכל על הבשר המיושן שבתצוגה. אבל בזמן שאתה מהופנט מהנתח היפה, הקצב (הכסף החכם) עסוק בלהעביר בשקט, דרך הדלת האחורית, את הכסף שלו למקומות אחרים, בטוחים יותר. תסתכל על הסקטורים שהיו חזקים ביום שישי: שירותי בריאות, צריכה בסיסית, נדל"ן, אנרגיה. כל הסקטורים ה"משעממים" האלה פתאום הראו עוצמה יחסית. זה לא מקרי.
זו לא עבודת ניחושים, זו עבודת בילוש. התפקיד שלך כסוחר הוא לא להאמין לסיפור, אלא לעקוב אחרי העקבות של הכסף. איפה הוא נכנס? איפה הוא יוצא? יום שישי היה שיעור מאלף ברוטציה סקטוריאלית בזמן אמת. הכסף לא נעלם, הוא פשוט החליף כתובת. כפי שאמר פעם ברנרד ברוך, איש הזאבים המקורי מוול סטריט: "המטרה העיקרית של שוק המניות היא לעשות צחוק מכמה שיותר אנשים".
🐘 ספטמבר על הפרק: גן עדן של כאוס
הרוטציה הזאת שראינו ביום שישי אינה רק חפץ היסטורי מאובק. היא הפתיח, הסצנה הראשונה במחזה החדש שנקרא ספטמבר. רק להגיד את השם של החודש הזה גורם לוותיקי השוק לקבל צמרמורת קלה; יש לו מוניטין של "בית קברות לתיקי השקעות", חודש שבו התנודתיות חוגגת.
אבל כאן בדיוק נפרדות הדרכים בין החובבן למקצוען. החובבן שומע "ספטמבר" נכנס למגננה. המקצוען, לעומת זאת, שומע "ספטמבר" והעיניים שלו מתחילות לנצוץ, כי הוא מבין שהכאוס והפחד של ההמון הם חומר הגלם הטוב ביותר לייצור הזדמנויות.
השבוע הקרוב, והחודש כולו, יעמדו בסימן מבחני לחץ שיחשפו את כוונות השוק. דוח התעסוקה בשישי, החלטת הריבית בהמשך החודש. כולם יחכו למספרים, אבל אתה? אתה תחכה לראות את תגובת השוק למספרים. החדשות הן רק הפיתיון. תגובת המחיר לפיתיון - זאת החכה, הדייג, וכל האגם כולו.
🐘 המשימה שלך: תפסיק להיות תייר, תתחיל להיות אנתרופולוג
המשימה שלך לחודש הקרוב היא להפסיק להתנהג כמו תייר בשוק ההון ולהתחיל לפעול כמו אנתרופולוג. תייר מצלם תמונות של מה שיפה (עליות), מתלונן על מה שמכוער (ירידות), ואוכל רק במסעדות המומלצות (המניות החמות). אנתרופולוג, לעומת זאת, לא שופט; הוא מתבונן, לומד את השפה, מבין את הטקסים ומפענח את מבנה הכוח של השבט.
תעקוב אחרי הרוטציה: האם הכסף ממשיך לברוח מהטכנולוגיה, או ששישי היה בלוף? תנתח את הווליום: האם הוא מתגבר בירידות ונחלש בעליות? אלו הן השאלות שצריכות להעסיק אותך. חודש ספטמבר עומד להיות רועש, מבולגן וכאוטי. רוב האנשים יאבדו בו כסף כי הם ינסו להמר. אתה, לעומת זאת, תמצא בו בהירות, כי תתמקד אך ורק בהתנהגות המחיר, באמת היחידה שקיימת.
הכאוס הוא לא האויב שלך, הוא הפילטר הכי טוב שיש. הוא מסנן החוצה את המהמרים, את חסרי הסבלנות ואת אלו שפועלים על בסיס תקווה. הוא משאיר את המגרש פתוח לסוחרים שיודעים לקרוא את המפה, אלה שמבינים שהעבודה האמיתית היא לא לחזות את הגשם, אלא לזהות את כיוון הרוח.
שבוע מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 28.8.25 - מדרגות לגן עדןמדרגות לגן עדן, 28 אוגוסט 2025
כשאני הייתי צעיר אהבתי להקשיב לבלדות רוק "’There's a lady who's sure all that glitters is gold, and she's buying a stairway to heaven’...".
עדיין מקשיב ללד זפלין. ועדיין שורות כאלה קופצות לראש בלי סיבה.
ואז אתה פותח את מסכי המסחר. אתה מסתכל על המסך אתמול ורואה את ה-S&P 500 נוגע בשיא כל הזמנים. אתה רואה יותר מניות ירוקות מאדומות, אפילו הקטנות (ראסל 2000) חוגגות כאילו אין מחר. ואתה, סוחר ממולח, מרגיש את זה בבטן. משהו פה מסריח, משהו פה לא מסתדר, כמו לראות כומר יוצא מבר חשפניות ביום ראשון בבוקר. הדגש הוא על יום ראשון בבוקר ;-)
התחושה הזאת, ידידי, היא האינסטינקט הכי יקר שלך, והיא צודקת לגמרי. השוק אתמול התנהל כמו קהל של רומאים בארנה, שמריעים בנימוס לגלדיאטור שחיסל יריב חלש, בזמן שכולם מחכים בנשימה עצורה לכניסה של האריה. כולם, אבל כ-ו-ל-ם, חיכו לראות מה האורקל מדלפי, הידוע בכינויו אנבידיה, יגיד אחרי הצלצול.
והאורקל? הוא דיבר. והתגובה הייתה שקולה לזו של אדם שמגלה שהפרס הגדול בלוטו הוא אספקה שנתית של נייר טואלט עם שכבות כפולות ורך להפליא. כן, זה שימושי, אבל זה לא מה שהבטיחו לך בחלומות. וזו בדיוק הנקודה שבה רוב הסוחרים נופלים על הפרצוף, כי הם מקשיבים לרעש במקום למוזיקה.
🐘 הצגה של איש אחד, או מסיבת תחפושות?
בוא נפרק את החארטה הזאת לגורמים, דוגרי. כל היום השוק שידר אופטימיות זהירה, עלייה קטנה פה, עלייה קטנה שם. המדדים טיפסו לאט ובשקט, כאילו על קצות האצבעות, כדי לא להעיר את התינוק העצבני שנקרא "ציפיות". כולם ידעו שהדוחות של אנבידיה הם האירוע המרכזי, הקטליזטור שיקבע את הכיוון לטווח הקרוב.
ואז הגיעו המספרים: אנבידיה עקפה את תחזיות הרווח, עקפה את תחזיות ההכנסות. על פניו, סיבה למסיבה, נכון? ובכן, במציאות, המניה ירדה אחרי שעות המסחר ב-3.7%. למה? כי התחזית לרבעון הבא הייתה "בהתאם לצפי" (in-line). בעולם המעוות של וול סטריט 2025, "בהתאם לצפי" זה הכינוי המכובס ל"אכזבה מרה".
זה כמו להזמין שף מישלן שיבשל לך ארוחת גורמה, ובסוף הוא מגיש לך טוסט עם גבינה צהובה. זה טוסט מעולה, אין ספק, הלחם קלוי בדיוק, הגבינה נמסה כמו בסרטים. אבל לעזאזל, ציפית לאיזה נתח קצבים מפתיע. השוק תמחר שלמות אלוהית, נבואה על עתיד ורוד ואינסופי, וקיבל דוח מצוין. ומצוין, מסתבר, זה פשוט לא מספיק טוב כשההמון דורש נס.
🐘 תפסיקו להמר על הנבואה. תתחילו לקרוא את הכוהנים.
הטעות הקלאסית של הסוחר המתוסכל היא להתמקד בתוכן החדשות. "אנבידיה עקפה, אז היא צריכה לעלות". זו מחשבה של רמה ראשונה, מחשבה של פראיירים. המקצוענים, ה"כסף החכם", משחקים משחק אחר לגמרי: הם לא שואלים מה החדשות, הם שואלים "מה התגובה לחדשות תהיה, ואיך אני מנצל את זה?".
העלייה הרחבה והשקטה של אתמול, זו שהרגישה לך חשודה, הייתה כנראה הכנה למכירה. המוסדיים לא חיכו לדוח, הם ניצלו את האופטימיות של ההמון כדי לפרוק סחורה במחירים נוחים. הם מכרו לך את כרטיס הלוטו בדמות המניה, רגע לפני ההגרלה, בידיעה שגם אם המספרים הזוכים יעלו, הפרס עצמו כנראה יאכזב את כולם. זו תמצית שיטת וויקוף - לא להקשיב למה שהם אומרים, אלא לצפות במה שהם עושים.
תסתכל על מה שקרה מסביב. בזמן שכולם בהו באנבידיה, מניות כמו Snowflake זינקה ב-11.6% ו-Pure Storage המריאה ב-13% אחרי הדוחות שלהן. למה? כי שם הציפיות היו נמוכות יותר, וההפתעה החיובית הייתה אמיתית. העבודה שלך היא לא למצוא את המניה הכי מדוברת, אלא את הפער הכי גדול בין הציפיות של כולם לבין המציאות האפשרית.
🐘 הפיל שבחדר לובש חליפה וקוראים לו ג'רום.
אז אנבידיה הייתה הסחת הדעת המושלמת. הדרמה, האקשן, הציפייה. אבל בזמן שכולנו צפינו בקרקס הזה, הסיפור האמיתי ממשיך להתבשל ברקע, והוא הרבה יותר משמעותי. השוק לא באמת עולה בגלל בינה מלאכותית או שבבים מתוחכמים, הוא עולה כי הוא מכור. מכור לאשראי זול, והוא מצפה למנה הבאה שלו.
הסבירות להורדת ריבית בספטמבר עומדת על 87.2%. זה המספר החשוב באמת. זה האופיום להמונים שמחזיק את כל המבנה הזה באוויר. ביום שישי הקרוב יתפרסם מדד ה-PCE, מדד האינפלציה המועדף על הפד'. זה המבחן האמיתי. זה האירוע שיכול באמת לשנות את כללי המשחק, לא דוח של חברה אחת, מפוארת ככל שתהיה.
תוסיף לזה את הדרמה הפוליטית של טראמפ מפטר את נגידת הפד' ליסה קוק, ואת הקרב המשפטי שמתבשל שם, ותקבל קלחת של אי ודאות. השוק מתעלם מזה כרגע, כי הוא מעדיף להתמקד בסיפורי גיבורי-על כמו אנבידיה. אבל כשהאופוריה סביב הדוחות תתפוגג, הפיל הזה שבחדר יתחיל להראות הרבה יותר מאיים.
הלקח של אתמול הוא פשוט, אך עמוק: השוק הוא לא מנוע כלכלי, הוא מכונה לשקילת ושקלול רגשות וציפיות. בסופו של יום, הגברת ההיא מהשיר של לד זפלין, זו שקונה גרם מדרגות לגן עדן, היא השוק.
היא ההמון שרץ אחרי כל מה שמנצנץ, בטוח שזה זהב טהור. התפקיד שלנו, כסוחרים, הוא לא להיות הגברת. התפקיד שלנו הוא להיות הצורף הממולח שיודע לבדוק את הסחורה לפני שהוא משלם. כי לפעמים, אתה מגלה שהברק מגיע מהמון סחורה, אבל לא מהסחורה הנכונה.
וכן יש לי חשש לא קטן, שהאירוע שהתרחש במנייה הוא רק הקדמה ורמז לאירוע זהה שעלול לקרוא בסופו של דבר לעניין הורדת הריבית.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
נ.ב למקצוענים
ההבדל בין דוח שעומד בציפיות לדוח שמרסק אותן טמון בשם קוד ״כישלון״ אחד: H20. זהו השבב המוחלש שאנבידיה נאלצה לייצר כדי לעקוף את מגבלות הייצוא למזרח, והוא התשובה לשאלה מדוע קיבלנו דוח מצוין, ולא דוח מפתיע..
סקירה יומית 08.5.25
החדק היומי - ה🐘וסוף בסקירה יומית
החלטת הריבית
סקירה יומית| 8 מאי 2025
מבחינה טכנית ושיפוטית התמונה ממשיכה להיות שוורית, המגמה היא מגמה עולה, התיקון כרגע הוא תיקון בחולשה, הממוצעים כמעט חזרו לסדרי הבריאה המקוריים.
כל השוורים מחכים לנר ירוק ועוצמתי שינפץ את תקרת ממוצע 200 וינעץ מעליו. עד אז בוא נבין את רעשי הרקע המייצרים את התחושה השוורית ההולכת וגדלה.
הפד שותק, טראמפ צועק, ואני מנסה להבין מי משניהם משפיע יותר על הארנק שלי
אני יושב אתמול מול המסכים, שותה אספרסו שכבר הספיק להתקרר, ומרגיש כמו צופה בנטפליקס עם ספוילר באוזן. כל השוק יודע שפאוול לא יזיז ריבית, כולם מחכים לשמוע אם הוא יגיד את המילה "הורדה" או "ספטמבר" או סתם ישלוף חיוך של פוליטיקאי. ובזמן שכולם מריירים על כל פסיק במסיבת העיתונאים של הפד, טראמפ נכנס עם הפטיש של 145% מכס ונותן בראש.
המסחר נפתח באווירה של "הולכים לראות הצגה". המדדים בעיקר זזים הצידה, מחכים לשואו של שתיים בצהריים. ואז מגיע פאוול, מדבר בסגנון "המצב בסדר, לא צריך לזוז לשום מקום" - ואנחנו, כמו ילדים שמצפים למתנה, מקבלים... כלום. אבל איכשהו, גם הכלום הזה הספיק בשביל לקפוץ. דאו עולה 0.7%, ה-S&P מטפס 0.43%, ונאסד"ק מגרד עלייה של 0.27%. לא רע, אם זוכרים ששני ענקים קיבלו נוק-אאוט.
גוגל קיבלה שוקר עם ירידה של 7.5% אחרי דיווח על כך שאפל שוקלת לנטוש את גוגל לטובת פיצ'ר חיפוש מבוסס AI שלה. אפל עצמה ירדה "רק" 1.1%, אבל כששני הגדולים חוטפים - זה מרגיש כמו רעידת אדמה קלה. ועדיין, שוק השבבים מתעורר, כי פתאום יש דיבור שבבית הלבן שוקלים להחזיר לאחור את ההגבלות על ייצוא שבבי AI. אז SOX - מדד הסמיקונדקטור - קופץ 1.7%. מרגש? כן. הגיוני? בערך.
ההקלות האפשריות במגבלות על יצוא שבבי AI לסין משמעותיות במיוחד עבור חברות כמו NVIDIA ו-AMD, שראו האטה משמעותית במכירות לשוק הסיני בעקבות המגבלות. NVIDIA למשל, כבר פיתחה גרסאות מוחלשות של שבבי H100 כדי לעקוף את המגבלות, אך הקלה אמיתית יכולה להביא לזינוק חזרה במכירות בסין - שוק שאחראי לכ-20-25% מההכנסות של החברות הגדולות בתחום.
אז מה אני לוקח מזה? קודם כל, ששוק שמסיים ירוק ביום שבו גוגל ואפל חוטפות סטירה - זה שוק שמחפש תירוץ לעלות. יש רצון. נמאס לכולם מהשחיקה של אפריל, מהגרפים שנראים כמו סחרחורת, ומהבלבול בין מיתון להאטה. הציפייה להקלה במכסים מול סין, יחד עם ההתעוררות במניות הצרכנות והבריאות, מספרת סיפור של מעבר מפוזיציית "פחד" לפוזיציית "יאללה, ננסה שוב".
אבל ההפתעה הכי גדולה מבחינתי לא הייתה בגוגל, לא באפל, ולא בפד. היא הייתה בשוק האג"ח. למרות ה"החזקת ריבית" של פאוול, התשואות על האג"ח ל-10 שנים קפצו ל-4.28%. מישהו פה מהמר שפאוול לא יוכל להישאר באותו מקום יותר מדי זמן. אולי זה בגלל המסר הכפול - מצד אחד "נחכה לנתונים", מצד שני טראמפ עם המכסים והסינים עם ההקלות. וזה בדיוק הקטע - כשכולם שותקים, השוק מתחיל לצעוק בעצמו.
ומה אני עושה היום? בודק את הסקטורים החזקים מאתמול - צרכנות, טכנולוגיה, בריאות - ומחפש שם את המובילים שהחזיקו מעמד למרות הירידות של הגדולים. מניות כמו Walmart (WMT) ו-Target (TGT) בסקטור הצרכנות מציגות חוזקה יחסית, בעוד ש-UnitedHealth (UNH) ו-Eli Lilly (LLY) מסמנות את המגמה החיובית בסקטור הבריאות. במיוחד מעניין לעקוב אחרי השבבים, לראות אם האופטימיות סביב ביטול ההגבלות תימשך. מצד שני, התיקון בגוגל הוא לא עניין של יום - אני לא קונה ״דם טרי״. אני מחכה לשני נרות ירוקים, ואז מדבר.
לגבי המגמה הצפויה בימים הקרובים - נראה שהשוק נכנס למצב של "ציפייה זהירה". הדוחות הכספיים של חברות הטכנולוגיה הגדולות ממשיכים להיכנס, ועליות השערים האחרונות הציבו רף גבוה של ציפיות. בטווח הקצר, אני צופה תנודתיות גבוהה יותר, אך עם נטייה כללית לכיוון עליות מתונות, במיוחד אם נראה המשך במגמת ההקלות במתחם הסחר מול סין.
הקריאה לפעולה שלי היום היא פשוטה: תשאל את עצמך מי מדבר אליך - הפד השקט או טראמפ הרעשן? ואם אתה מבין שהתשובה היא "הגרף", אז תפסיק לקרוא חדשות ותתחיל לקרוא נרות. אל תחכה לפריצות מובהקות - תבנה תרחישים. ואם אתה עדיין מפחד, תזכור את העיקרון של וויקוף: כשההמון עדיין מבולבל - הפיל המקצוען כבר בונה פוזיציה.
יום מבורך
זהר ליבוביץ - 🐘 - או סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
סקירה יומית 08.04.25
החדק היומי – ה🐘וסוף בסקירה יומית
צלילי השקט לפני הסערה
השוק אמנם נבלם אתמול, אך כמו נגן מנוסה שמחזיק נשימה לפני הצליל האחרון, הוא נעצר ללא עוצמה מספקת להפיח בנו אופטימיות. רגעים של Key Reversal הבהבו כמו כוכבים בודדים בשמי הערב, אך נעלמו בטרם זרחו במלואם. בכל פעם שהשוק טיפס לפסגות התקווה, משקולות המציאות משכו אותו חזרה לתהום חוסר הוודאות.
התבוננות בנר השבועי מגלה מאבק עמוק - אנו שרויים במרכז הבר, במקום הכי רנדומלי שהשוק מציע. כמו נווד במדבר שרואה פתאום מים שאינם קיימים, הסוחר המתבונן בגרף מתפתה לקרוא סימנים במקום שהאקראיות שולטת.
מלבד חגיגה לסוחרי הגלים הגבוהים (אותם אמיצים המפליגים במים הסוערים של המסחר התוך-יומי), לא ניתן לומר בוודאות אם אנו עדים לסיום הפרק או רק לפתיחת דלת נוספת במסדרון הירידות האינסופי.
🐘ריקוד הפחד
תארו לכם שאתם הולכים ברחוב, והכל נראה רגיל - מכוניות חולפות, אנשים ממהרים, והשמש זורחת כמו תמיד. פתאום, בלי שום אזהרה, הכביש מתחיל לרעוד, בניינים מתנדנדים, ואתם מרגישים כאילו מישהו הפך את העולם על ראשו. אתם לא יודעים אם לצחוק, לבכות, או פשוט לעמוד שם בהלם. זה בדיוק מה שקרה אתמול בשוק ההון - רעידת אדמה של תנודות, פחדים, ותעריפים שזרקו את כולנו למערבולת של אי-ודאות.
כשם שרעידת אדמה משנה את פני הקרקע, כך תנודות השוק משנות את פני המציאות הפיננסית. אך הסייסמולוגים של המסחר יודעים: אחרי כל רעידה מגיע שקט, ובשקט הזה - נזרעים זרעי ההזדמנויות העתידיות. מעטים הם המסוגלים לראות את הדפוס בתוך הכאוס, את הריקוד המורכב בין פחד לחמדנות, בין פאניקה לתקווה. וכמו בכל סיפור טוב, יש פה לקח, ומי שיודע לקרוא בין השורות ימצא את האוצר.
🐘 צלילי התעריפים
אתמול, 7 באפריל, השוק התנהג כמו פילוסוף עתיק המחפש אחר האמת בעולם של דעות סותרות - נע בין קצוות, מתלבט בין הודאות לספק. הדאו צנח 581 נקודות בשלב מסוים, הנאסדק התרסק ביותר מ-800 נקודות לפני שחזר כמו זומבי מהמתים, וה-S&P 500 שיחק תופסת עם רמת הדובים, 20% מתחת לשיא האחרון שלו.
המכסים אינם רק מספרים על מסך, הם סיפור של יחסי כוחות עולמיים, משחק שחמט אסטרטגי שבו כל כלי משפיע על הלוח כולו. שמועה על הפוגה של 90 יום במכסים (חוץ מסין) התפוגגה כשהבית הלבן צעק "פייק ניוז", ואז טראמפ זרק 50% תעריפים נוספים על סין החל מיום רביעי, אם לא יורידו את ה-34% שלהם. הפחד מהמיתון מתחיל להריח כמו חלב שהושאר מחוץ למקרר - ריח שהשוק מנסה להתעלם ממנו, אך בכל פעם שהוא מסובב את ראשו, הריח מתחזק. בשקט-בשקט, השוק שואל את עצמו אם הוא בכלל רוצה להמשיך להיות שוק, או שמא עדיף לעצור הכל ולהתחיל מחדש.
🐘 גלים סוערים
בואו נפרק את זה לאטומים של נתונים: הדאו סיים ב-37,965.60, ירידה של 349.26 נקודות (-0.91%). הנאסדק, כמו חתול עם תשע נשמות, סגר ב-15,603.27, עלייה קלה של 15.48 נקודות (+0.1%). וה-S&P 500 נחת ב-5,062.25, מינוס 11.83 נקודות (-0.23%).
המספרים מספרים סיפור של חוסר איזון - כאילו הבורסה עצמה מחפשת את נקודת שיווי המשקל שלה בעולם משתנה. התנודות היו מטורפות - ה-S&P נע בין ירידה של 4.7% לזינוק של 3.4% באותו יום, כאילו היה אוחז בו רוח שדים. התנודות הן לא רק גרפים, הן ביטוי לפסיכולוגיה קולקטיבית, קרדיוגרמה של לב השוק הפועם במקצב של חשש ותקווה.
תקשורת וטכנולוגיה זרחו כמו מגדלורים בלילה סוער, בעוד נדל"ן, בריאות, שירותים, חומרים, צריכה בסיסית, פיננסים וצריכה מותרות נפלו כאבנים במדרון תלול. התשואה על אג"ח 10 שנים זינקה ל-4.16%, וה-2 שנים ל-3.73%. כסף בטוח כבר לא מרגיש כל כך בטוח - כאילו המושג "מקלט" עצמו מתערער בעולם שבו אפילו הוודאויות הגדולות ביותר מתחילות להתפורר.
🐘אור קלוש בלב הסופה
כשהשוק נראה כמו חנות כלבו ביום שישי השחור - הכל נזרק באוויר ואף אחד לא יודע מה לקנות - אתם לא רצים כמו עדר. אתם יושבים, נושמים, ומסתכלים על התמונה הגדולה.
בעידן של אלגוריתמים וסחר אוטומטי, הסערה בשוק מזכירה לנו שמאחורי כל מספר עומד אדם, מאחורי כל החלטה - רגש. החוכמה אינה להימלט מהסערה אלא למצוא את העין שלה, המקום השקט שממנו אפשר לראות את התמונה המלאה ולפעול מתוך בהירות, לא מתוך פחד.
מכסים הם כמו אורח לא קרוא שמתיישב לך בסלון ומסרב לעזוב, מפזר את חפציו על הרצפה ומשנה את סדר הספרים על המדפים. אבל השוק תמיד מוצא דרך להתאזן, להסתגל, להפוך את האתגר להזדמנות. תבדקו את התיק שלכם - יותר מדי חשיפה למגזרים שנפגעים? תקנו שם. אוהבים ללכת נגד הזרם? תסתכלו על תקשורת. הווליום - 2 מיליארד ב-NYSE, 12 מיליארד בנאסדק - מראה שמישהו זורק כסף כמו קונפטי בחתונה. השאלה היא: האם זה מסיבת חידוש היחסים או מסיבת פרידה?
🐘 צללים באופק
מה אם טראמפ יגיד מחר "הכל בדיחה"? השוק יזנק כמו חתול שראה דג קפוץ החוצה מהאקווריום. ומה אם סין תוריד מכסים? אותו דבר. אבל אם המיתון ידפוק בדלת, השוק יגזים כמו תמיד - עולה לשמיים או צונח לתהום, כי המידתיות היא גבול שהשוק לא מכיר.
"השוק תמיד צודק, אבל לא תמיד הגיוני," אמר ליברמור, וכמו בחיים עצמם - הפרדוקס הוא לא בעיה לפתרון אלא מציאות להשלמה. האשראי לצרכנים התכווץ ב-0.8 מיליארד דולר בפברואר, התכווצות שלישית בארבעת החודשים האחרונים. התכווצות האשראי הצרכני היא כמו נהר שזרימתו מואטת - סימן מקדים לשינוי עונות בכלכלה. אנשים לא מוציאים כסף, וזה לא סימן טוב, כמו ציפורים שמפסיקות לשיר לפני סערה. אבל השוק לא התרסק לגמרי, אז יש תקווה - זרע קטן של אמונה בתוך שדה של ספק.
🐘 משחק הצל
פעם היה כלב שרדף אחרי הצל של עצמו. הוא רץ ונבח, אבל הצל תמיד הקדים אותו. יום אחד, חתול חכם שאל: "למה אתה רודף אחרי הצל?" "כי אני רוצה לתפוס אותו" ענה הכלב. "אבל הוא חלק ממך" אמר החתול. הכלב עצר, חשב, והתחיל לשחק עם הצל במקום לרדוף. לפתע, הכל נראה משחק, לא מלחמה.
הכלב שלמד לשחק עם צלו גילה סוד עתיק: המאבק נמצא במחשבה, לא במציאות. כך גם בשוק - כשאנו מפסיקים להיאבק במה שאיננו יכולים לשלוט בו ומתחילים לרקוד עם הריתמוס של השוק, אנו מגלים שהכאוס עצמו הוא צורה של סדר גבוה יותר, והתנודות הן תווים בסימפוניה אינסופית של יצירה כלכלית.
התנודתיות היא לא האויב, היא המורה. החוסר ודאות אינו הסכנה, הוא הקרקע הפורייה שבה צומחות ההזדמנויות הנדירות ביותר. ומי שלמד לחבק את האי-ודאות כמו חבר ותיק, ולא להיאבק בה כמו שד זר, מגלה שהשוק, על כל תעלוליו, הוא בסך הכל מראה ענקית המשקפת את הנפש האנושית על כל פחדיה, תקוותיה, וחלומותיה.
ובסוף היום, כשהמספרים נרגעים והמסכים מתכבים, נותרת השאלה הנצחית: האם היום יהיה שונה? התשובה, כמו תמיד, נמצאת בעין הסערה - או ליתר דיוק, בעין שיודעת לראות את האמת מעבר לרעש, את הדפוס מעבר לתנודות, ואת ההזדמנות מעבר לסכנה.
יום מבורך
זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
ES - ניהול ומנהיגות על קצה המזלג.CME_MINI:ES1!
בין אם נרצה או לא, כולנו מנהלים, יותר נכון מנהיגים.
מנהל אמיתי בראש ובראשונה הוא מנהיג.
בעבודה, בבית, עם הילדים, עם בן או בת הזוג ועם החברים.
כול זמן שאת/ה נדרש לקבל החלטה, בכול סיטואציה, אתה בוחר לנהל (להנהיג) את עצמך ואת הסובבים אותך.
ניהול ומנהיגות כמובן מתבטא בעוצמות גבוהות אצל סוחרים.
ישנם שירפרפו ויאמרו שזה לא העיקר (לרוב מוצאים את עצמם מהר מאוד מחוץ למשחק!!).
חלקם מבינים שאכן זה חשוב אך לא נותנים באמת מספיק דגש.
וכמובן ישנם המקצוענים (ברור שהם המעט מכולם, כמו בכול תחום) שמבינים וחיים ניהול ומנהיגות - ניהול סיכונים.
לא משנה כמה מקצוען תהיה בידע שלך.
לא משנה שאת יודעת מתי להיכנס והיכן לצאת.
כל עוד אין ניהול סיכונים אחראי ונבון, לא יעזור שום דבר!!
וכן, זה מניסיון גם אישי שלי, וגם אחר מאות סוחרים שעברו דרכי.
הכול מתחיל ונגמר בניהול והמנהיגות של עצמנו.
רוצה לשפר את המסחר שלך? תתחיל להנהיג את עצמך
רוצה לשפר את הידע והמקצועיות שלך? תתחילי בלהנהיג את עצמך.
רוצה להרגיש טוב יותר מבחינה רגשית בעולם המסחר? תנהיגו את עצמכם!
אני מחזיק בהגה, אני מכוון שמאלה וימינה, אני מנהיג את עצמי!
בפשט של הדברים, הכלל הראשון הוא פקודת הגנה.
אני, הסוחר/ת, יודע עוד לפני הכניסה לעסקה, היכן אני יוצא במידה והעסקה הולכת נגדי!
תראו איזה פשוט זה... הפקודה הכי טובה שיש לבורסה להציע לנו.
הכול מתחיל ונגמר שם!
מתוך ההבנה שלי את כמות ההפסד, ויותר חשוב, מתי אני מבין שאני צריך להתנהג אחרת, משם אני צומח!
שם מתחילים להרגיש ולהבין מהי מנהיגות אמיתית.
מה שעצוב הוא שהרוב המוחלט של הסוחרים כלל לא משתמש בפקודה האדירה הזו.
וגם אם משתמש בה - נוגע בה כל זמן שהעסקה הולכת נגדו, ובכך הוא חופר לעצמו בור הרבה יותר עמוק!
מסחר זו המראה של האדם - שם הוא פוגש את עצמו על אמת!
עבודת המידות/רגשות/התמודדויות/מצבי לחץ וכו'.
אם יש לכם אפשרות לעזור לעצמכם בלנהל את עצמכם ( סטופ לוס), השתמשו בה!
בהמשך ארחיב עוד על הנושא החשוב הזה.
מה עם השוק אתם שואלים?
מצורף גרף שבועי על חוזה sp500.
שוק, מטבעו, אוהב תהליכים.
תהליכים טובים לוקחים זמן.
אולי עוד מוקדם להבין זאת, אבל אט אט מתפתחים סימנים של איסוף/פיזור בנקודה מעניינת בגרף.
כל חיי סחרתי בצורה פסיכולוגית/פילוסופית על השוק. הקב"ה הוריד את הנשמה הגדולה הזו לעולם (וויקוף) בכדי לעזור לנו, הפשוטים, להבין מהלכים גדולים!
החוק הראשון של וויקוף מדבר על היצע וביקוש.
כמי שהכניס את ההיצע וביקוש(Supply And Demand) לארץ כסגנון עבודה, כסגנון מסחר, וכמובן כדרך חיים. כרגע אנו נמצאים באזור של היצע.
מה שבטוח - שורט, או כלום. זו התודעה נכון לכתיבת שורות אלו. גם אם ננצל זאת בממדי זמן בתוך היום!
האם מכאן והלאה השוק ירד למטה? אפשרות סבירה מאוד.
לאחר רצף של עליות שהם מימושים של מוכרים מתקופה ארוכה יותר,, השוק נמצא באזור מעולה להבשיל למהלך הבא שלו.
או שמכאן יכנסו מספיק קונים שימוססו את אזור הסופליי, ומשם יתנו דחף כלפי מעלה ובכך יכניסו עוד כסף לשוק.
צריך עוד קצת מידע... זיכרו - להיות ראשון בשוק ההון זה חיסרון גדול!
שבוע מסחר מוצלח לכולם בע"ה.
רק טוב לכולנו אמן.
זהב במפות הגדולות.COMEX:GC1!
אוהבים לקרוא לו זהב שחור.
מהפרסום האחרון שלנו על אזור הDemand/תמיכה נראה שאכן הייתה עסקת זהב:)
לרוב זו מתכת רגועה...מעין מקום מפלט כשהשווקים גועשים ורועשים.
דעתי היא שסוחר מקצוען יודע, ( לפחות מבין) היכן ללתת דגש יותר/פחות בכל מקום/זמן וכד'.
הגרף שמצורף הוא חצי שנתי - זה אומר שכל יחידת זמן שווה 6 חודשים.
בכוונה עליתי למעלה, הרבה מעל הרקיעים שאני מגיע בדרך כלל.
חשוב להתבונן על הלך הרוח גם בעולמות העליונים:)
עוד מוקדם לקבל החלטות. אך נראה שהתצורה אכן מאפשרת המשך עליות.
ברור לי שבממדי זמן גדולים כאלה דברים יכולים להשתנות.
אבל זה חלק מהמשחק לא?
נסו ללמוד ליהנות מכך.
רק טוב לכולנו:)
סקירה יומית 14.1.25
פעם ישבתי בבית קפה, מסתכל על האנשים שעוברים ברחוב. ים של פרצופים, כל אחד עם הסיפור שלו, עם הדאגות שלו, עם החלומות שלו. ואז קלטתי משהו מוזר. כולם הולכים לאנשהו, כאילו יש להם מטרה ברורה, כאילו הם יודעים בדיוק לאן הם צועדים.
אבל אם תעצור מישהו ברחוב ותשאל אותו "לאן אתה הולך?", רוב הסיכויים שהוא יגמגם משהו על עבודה, על סידורים, על פגישה. אבל אף אחד לא באמת יודע למה הוא עושה את כל זה. לאן כל זה מוביל?
✅ בין עליות לירידות: השוק מחפש כיוון (ואנחנו מחפשים הזדמנויות)
אז השוק פתח את השבוע כמו זוג אחרי ריב. Nasdaq (המלא במניות הטכנולוגיה האלה, שמתחילות להראות קצת קמטים) ירד ב-0.4%, בעוד שמדדים אחרים כמו S&P 500 וראסל 2000 דווקא עלו קצת (0.2% כל אחד).
אפילו הדאו ג'ונס, הוותיקן החביב שלנו, הצליח לסגור עם עלייה של 0.9%.
✅ מה לעז… קורה פה?
מצד אחד, היו קניות חזקות יותר לקראת הסגירה, אבל האווירה הכללית הייתה קצת לחוצה בבוקר. למה? בעיקר בגלל הריבית שעולה כמו בצק בחום (אמרתי לכם שצריך להוציא את הבצק מהשמש!), וגם בגלל החששות האלה שלא נותנים לנו מנוחה - האינפלציה.
כן, היא עדיין פה, מרחפת מעל השוק כמו ענן אבק. תשואת אג"ח לעשר שנים עלתה היום בעוד שלושה נקודות בסיס (שזה לא הרבה, אבל מספיק כדי לגרום למשקיעים לחשוב פעמיים) ל-4.80%. תשואת האגח לשנתיים נותרה ללא שינוי ב-4.40%, אבל תשואת האג"ח ל-30 שנה טיפסה לשיא חדש של 4.99% - קרוב להגיע ל-5%!
✅ מה גורם לפחד הזה?
כמה דברים. מחיר הנפט שעולה כמו טיל (78.99 דולר לחבית, עלייה של 3.6%) וסקר ציפיות הצרכנים של הבנק הפדרלי בניו יורק, שחשף שהצרכנים ממש לא אופטימיים לגבי העתיד.
הם חוששים שהאינפלציה תישאר גבוהה יותר, למשך זמן רב יותר. הציפיות לטווח הקצר (שנה) נותרו ללא שינוי ב-3%, אבל לטווח הבינוני (שלוש שנים) עלו מ-2.6% ל-3%. לטווח הארוך (חמש שנים) דווקא יש ירידה קלה מ-2.9% ל-2.7%.
טוב, אז מה עשינו עם כל הלחץ הזה? האמת? לא ברור. לא היה שום אירוע ספציפי שגרם לשיפור בשוק. בבוקר, רוב המניות היו בירידה, אבל לקראת הסגירה המגמה התהפכה. בסך הכל, נראה שהשוק עדיין מחפש כיוון.
מה שכן בלט היום היו תנודות גדולות במניות מסוימות, בגלל חדשות ספציפיות הקשורות אליהן. למשל, מניית יונייטד (UNH) קפצה ב-3.9% (כן, קראתם נכון!) בגלל שהממשלה הודיעה שהיא מתכוונת להעלות את התשלומים לתוכניות ביטוח הבריאות ב-4.3%. מצד שני, מניית מודרנה (MRNA) צנחה ב-16.8% אחרי שהם הורידו את תחזית ההכנסות שלהם לשנת 2025.
✅ ומה עם הבנקים?
הם דווקא חייכו השבוע. נראה שהמשקיעים מצפים לדוחות כספיים טובים מהבנקים הגדולים שמתפרסמים השבוע, וזה דחף את מדד הבנקים (KBE) למעלה ב-1.2%.
מבחינה כלכלית, לא היה היום שום מידע משמעותי שיצא. אבל היום בבוקר, תהיה לנו קצת יותר בהירות לגבי המצב.
בקיצור, שבוע מעניין בשוק. מצד אחד, יש פחד מהאינפלציה והריבית, מצד שני, יש אופטימיות לגבי חברות מסוימות.
אז מה עושים? ובכן, חברים, בדיוק בשביל זה אנחנו פה. אנחנו מנתחים את המידע, מזהים הזדמנויות, ומחפשים את הדרך.
מצפה לך, יום מבורך
זהר ליבוביץ - -או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳