סקירה יומית 09.12.2025 - באיזה שיטה אתה סוחר? שיטת הפלאפל עניתי
אתמול השוק נתן שיעור קצר אבל חשוב: המדדים נראו “רגועים”, אבל מי מודע לדברים שמתחת לפני השטח ראה סיפור אחר לגמרי מעט מניות טכנולוגיה מחזיקות את העסק, בזמן שרוב השוק זולג למטה.
זה לא עוד “יום ירידות קטן”, זה יום שמזכיר לך שבשוק של היום או שאתה בצד הנכון של המהפכה, או שאתה הסטטיסט.
הסוחר האופטימי? זה בדיוק היום שמבלבל אותו הכי הרבה כי לכאורה “לא קרה כלום”, אבל בתיק שלו מרגיש לא מסתדר לו.
אז מה קרה אתמול
המדדים עצמם זזו קצת מטה: דאו באזור חצי אחוז, S&P בערך שליש אחוז, נאסד״ק בירידה קטנה עוד יותר. על הנייר, נשמע בקטנה. אבל כשמסתכלים על יחס עולות/יורדות רוב המניות חטפו, גם בניו יורק וגם בנאסד״ק.
כלומר, המדד מספר סיפור אחד, המציאות הפנימית מספרת סיפור אחר: השוק לא נופל, הוא פשוט שופך החוצה את מי שלא על הקו אופק של העתיד.
ברמת סקטורים, זה היה חד: טכנולוגיה בירוק יפה, כל השאר באדום, תקשורת, בריאות, צריכה, בנקים, אנרגיה, נדל״ן, הכול. זה לא יום של “הכל יורד”, זה יום של “מעט עולים, רבים זוחלים”.
מי שמכור לגרפים בלי להבין את ההקשר, רואה “שוק זז הצידה”; מי שחי את המציאות, רואה סלקציה אגרסיבית.
ובצל כל זה, השוק מחכה לפד. הפער הוא לא רק “כמה יורידו בריבית”, אלא איך הם ידבררו את הדברים, האם זו תחילת סיבוב הורדות, או הורדה אחת עם אזהרה תקיפה שאומרת: “אל תתאהבו ברעיון”.
זה יוצר ימים כמו אתמול: חצי מהשוק על הקצה, חצי מנסה להמשיך כאילו כלום לא קרה.
איפה הכסף באמת משחק
אם חותכים לרמת המניות, רואים בבירור מי מקבל חיבוק מהשוק ומי אוכל מרפק לצלעות. בצד המוביל מניות AI, צ'יפים וטכנולוגיה כבדה: שמות כמו NVIDIA, Broadcom, חברות ענן ותשתיות.
שם רואים ביקוש, שם רואים כסף חדש, שם השוק אומר: “אלו לא גימיקים, זו התשתית של הדור הבא”.
בצד החלש תקשורת ושמות ענק כמו גוגל, מטא, נטפליקס, עם לחצים מהמלצות, מתמחור, ומכוחות שוק שלא מלטפים. טסלה חוטפת עוד פעם על רקע חשש שתמחור העתיד כבר הרחיק לכת מדי.
המסר ברור, גם מי שנחשב “אגדה” לא מקבל חסינות, אם הוא לא מתיישב עם התמונה העדכנית של יחסי סיכון־תשואה.
עכשיו תוסיף לזה את הנתון שמדדי המניות עדיין יפים מאוד מתחילת השנה נאסד״ק, S&P ודאו בסך הכול בעליות נאות. ומה יוצא?
שאתה יכול להיות צודק לגמרי ב”השוק חזק השנה” ועדיין להפסיד כסף, כי אתה פשוט לא נמצא במקום שבו הכסף זורם.
איפה זה פוגש אותך, הסוחר האופטימי?
אתה לא מהמר קזינו. אתה לומד, קורא, מחפש שיטה, עושה שיעורי בית, אבל משהו שם לא מסתדר בתוצאה. המדדים מספרים על שנה טובה, התיק שלך מספר על עוד חודש של “כמעט”.
המלכודת שלך היא לא חוסר ידע, אלא חוסר התאמה.
אתה מחזיק יותר מדי מניות שתקועות בעולם הישן סקטורים שמקבלים פירורים, מניות הנשענות על “פעם הן היו חזקות” ופחות מדי חשיפה לעולם החדש של AI ותשתיות.
מבחוץ אתה נראה “בכיוון הנכון”, מבפנים אתה מנגן שירים ישנים על במה של פסטיבל עתיד. בפועל, אתה נאחז בגרסה ישנה של עצמך, בזמן שהשוק רץ קדימה בלי להסתכל אחורה.
סיפור קטן, ההוא מהפלאפל הפתוח בלילה
נניח רגע את השוק בצד. בוא נדבר על בעל דוכן פלאפל קטן. שנים הוא עבד משמונה בבוקר עד ארבע אחר הצהריים - “כמו כולם”.
יום אחד הוא שם לב למשהו בלילה, כשחוזרים מהברים, אנשים מחפשים משהו אחד משהו חם, זול ומהיר כדי לסגור את הלילה בצורה מנחמת.
הוא עשה ניסוי: במקום לפתוח בבוקר, פתח רק בערב ולילה. המשפחה אמרה שהוא השתגע, השכנים צחקו, אבל הוא שם לב לתור שלא נגמר ב־1 בלילה.
התפריט לא השתנה אותה פיתה, אותו חומוס מה שהשתנה זה התאמת השעות לזרימת החיים של העיר.
אחרי כמה חודשים, הוא סגר לגמרי את שעות הבוקר.
“למה לי לשבת בחנות ריקה ולקוות, כשאני יכול לפתוח בזמן שהרחוב בוער?”, סיפר לי עת קניתי לי מנה מנחמת. הוא לא המציא את הפלאפל, הוא רק הפסיק לנהל אותו לפי נוסטלגיה, והתחיל לנהל אותו לפי המציאות.
מה עכשיו?
הסיפור של הפלאפל זה אתה והמסחר שלך.
אתה יכול להמשיך לפתוח “בבוקר” במסחר זה אומר להמשיך לעשות את מה שעשית, לקוות שהשוק יתיישר אליך, להאמין ש”פשוט צריך עוד זמן”.
או שאתה יכול לשאול את השאלה הלא נעימה: איפה ה”לילה” של השוק היום איפה התור האמיתי, איפה זורם הכסף, ואיך אתה מתיישר לזה.
מהפכת ה-AI לא הולכת ללטף אף אחד.
היא תקפיץ את השוק ואת השווי, אבל לא לכולם ובטח לא בקו ישר. מי שיהיה במקום הנכון, בזמן הנכון, עם סיכון מחושב יקבל בוסט מטורף; מי שימשיך להתעקש על “הפלאפל של הבוקר” ישאר עם שמן חם שהולך ונשרף ובלי לקוחות.
במונחי פוזיציה, אני אומר לך פחות להיצמד למניות שמספרות לך סיפור רגשי, יותר להיצמד למניות שמספרות סיפור עסקי ברור לעולם של AI.
פחות לרדוף אחרי כל יום חדשות, יותר להחליט מראש איך אתה מגיב לכל תרחיש כולל תרחישים שלא נעימים לך.
מה צריך לקרות בראש שלך
אתה חייב להפסיק למדוד את עצמך לפי “כמה צדקת”. לא משלמים לך על נבואות, משלמים לך על איך ניהלת את הסיכון, איך בחרת את המיקוד, ואיך הגבת כשזה לא הלך.
סוחר רווחי לאורך זמן מתאהב בתהליך, לא בתחזית.
הסוחר האופטימי המתוסכל קם כל בוקר עם כוונות טובות, אבל נכנס למסחר עם חוסר תודעה, נכנס לא מוכן ואז כל המלצה או צהלת שמחה של משהו גוררת אותו פנימה.
ללא גבולות ברורים, ללא תוכנית ליום הפחות טוב, וללא מנגנון אמיתי להגיד לעצמך “פה טעיתי ועכשיו אני מתקן” זה לא יעבוד. לא צריך להיות גורו וגם לא צריך לחפש גורו, צריך להיות בן אדם שמסכים להסתכל על עצמו ביושר.
כשאתה עובד עם תודעה ישנה בעולם חדש השוק לא “מעניש” אותך, הוא פשוט לא מתחשב בך, השוק זורם מתוך עצמו ובשביל עצמו, לא נגדך ולא בעדך.
ככל שה-AI יעמיק, הפער בין מי שמתאים את עצמו לבין מי שנשאר תקוע בראש של “פעם”, רק ילך ויגדל. מי שמבין את זה עכשיו, נכנס לעמדה של יתרון לא הוגן על פני ההמון.
צעדים פרקטיים שתוכל ליישם
מי שלח לי מייל אתמול, ״אתה ממש קורא את המחשבות שלי אבל מה אוכל לעשות פרקטי?״, אז חשבתי מה לענות בבמה הזאת מכילה קהל רחב ומגוון, אז פטור בלא כלום, הנה הצעדים שבחרתי להמליץ לך לעשות כבר היום
1. לפתוח את התיק ולסמן בשלושת הצבעים
ירוק: מניות שחיות בעולם החדש (AI, תשתיות, פתרונות אמיתיים).
צהוב: מניות שאתה לא בטוח לגביהן, אבל יש להן סיפור הגיוני לשיטתך.
אדום: מניות שאתה מחזיק רק כי “כבר ירדו”, “חבל למכור”, “פעם הן היו חזקות” אולי עוד ישובו.
2. להחליט מראש מה עושים עם כל קבוצה.
ירוק: לומדים לעומק, בונים תוכנית פעולה אמיתית.
צהוב: מחליטים דד־ליין: או שמוכיחות את עצמן, או שהן יוצאות.
אדום: מתחילים לפרק בצורה מסודרת, בלי דרמה, כן עם כנות.
3. לבנות תוכנית ליום הודעת ריבית.
לא מה אתה “חושב שיקרה”, אלא מה אתה עושה אם המדד טס, אם המדד נופל, ואם הוא לא זז.
כל עוד אין לך סדר יום של “אם אז” ברור, אתה לא סוחר, אתה בובת שוק מגיבה ומנוהלת מבלי להיות מודע לכך.
חוזר רגע לפלאפל
ההוא מהפלאפל לא היה גאון שיווק, הוא פשוט קלט: הרחוב שינה קצב, אז או שהוא זז איתו או שהוא נסגר.
אותו דבר אצלך במסחר: השוק עבר למהירות אחרת, לעולם של AI, למיקוד אגרסיבי במי שמוסיף ערך עכשיו.
השאלה היא לא “אם אתה מאמין בעתיד התיק הנוכחי שלך”, אלא אם אתה מיישר את כל המחשבה שלך, התיק, השיטה, התודעה לעתיד הזה.
אם תמשיך לפתוח “בבוקר” כשכולם אוכלים “בלילה”, אתה תספר לעצמך סיפור יפה על ניסיון, אבל תתוסכל מהתוצאה. אם תסכים ״להזיז״ את השעות, את המיקוד, את הראש אתה תגלה שבאותו שוק, עם אותם מדדים, אתה יכול להפסיק להיות הקישוט ולהתחיל להיות השותף הרווחי.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
Wyckoffmethod
סקירה יומית 05.12.2025זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
סרט מצויר , 5 דצמ' 2025
וולט דיסני, האיש שבנה אימפריה על היכולת למכור לנו חלומות, אמר פעם משפט שהוא אולי השיעור הכי חשוב שתלמדו על שוק ההון, למרות שהוא מעולם לא סחר ככל הידוע לי
"האנימציה שונה מחלקים אחרים. השפה שלה היא שפת הקריקטורה. העבודה הקשה ביותר שלנו הייתה לפתח את האנטומיה הלא-טבעית, אך הנראית טבעית לכאורה, של בני אדם ובעלי חיים".
תעצרו רגע ותקראו את זה שוב. "אנטומיה לא טבעית, אך נראית טבעית לכאורה".
זה בדיוק, אבל בדיוק, מה שקורה לכם מול המסכים. אתם מסתכלים על הגרפים, על הנרות היפניים המרצדים, על המספרים שרצים בטיקר, וזה נראה לכם כמו "העולם האמיתי".
המוח שלכם מנסה לשכנע אתכם שיש כאן היגיון, שיש כאן חוקיות של סיבה ותוצאה, של היצע וביקוש, של כלכלה בריאה. אבל זוהי הטעות האופטית היקרה ביותר בהיסטוריה של הכסף.
לדעתי שוק ההון של סוף 2025 הוא לא המציאות; הוא יצירת אנימציה מורכבת והמתוחכמת ביותר שנוצרה אי פעם.
זוהי קריקטורה של המציאות, שבה חוקי הפיזיקה הכלכליים רווחים, חוב, ריבית וצמיחה עוברים מתיחה, עיוות, הגזמה וכיווץ בדיוק כמו הדמויות של דיסני. והמטרה? ליצור אשליה של תנועה טבעית במקום שהוא הכל חוץ מטבעי.
והיום, חברים, אנחנו עומדים מול פרק ביזארי ומתעתע בסדרה המצוירת הזו.
🐘 האשליה המסוכנת של "השוק ההולך הצידה"
תראו מה קרה אתמול על פניו ה-S&P 500 סיים בעלייה מיקרוסקופית, כמעט בלתי נראית, של 0.11%. הדאו ג'ונס בכלל ירד בכמה נקודות בודדות (-0.07%). לסוחר הטירון, זה נראה כמו יום "פרווה". יום שבו הלווייתנים של וול-סטריט יצאו ללאנץ' מוקדם והשאירו את הרובוטים לשמור על הגחלת.
אבל השקט הזה הוא שקר.
זהו המדרון החלקלק בפעולה: זה מתחיל בתחושת שעמום, ממשיך באובדן מיקוד, ונגמר בתיק מדמם בגלל חוסר תשומת לב לפרטים הקטנים והמרושעים והרצון לסחור בכח.
אם תקלפו את שכבת הצבע הזו, תגלו שה"אנטומיה" של השוק עברה אתמול ניתוח פלסטי אלים במיוחד וללא הרדמה. השוק לא באמת "נח". השוק נמצא במלחמה פנימית בין סקטורים, מלחמה שבה הכסף בורח ממקומות מסוכנים ומחפש מקלט במקומות מפתיעים.
🐘 קחו למשל את מה שקרה לאינטל (INTC).
המניה הזו התרסקה אתמול ב-7.45% והפכה לבדיחה העצובה של המדד. ב"עולם טבעי", מניה יורדת ככה כי החברה הפסידה כסף, כי המנכ"ל נתפס במעילה, או כי המוצר שלהם התקלקל. אבל בעולם הקריקטורה שלנו? היא התרסקה בגלל שקבוצת סנאטורים בוושינגטון החליטה לשחק ב"נדמה לי".
הם הציגו הצעת חוק שתחסום את ממשל טראמפ מלהקל על יצוא שבבים לסין. תבינו את האבסורד: הפוליטיקה נכנסה לתוך הציור, לקחה טוש שחור עבה, וקישקשה על הדמות הראשית.
כשאתם קונים מניה טכנולוגית היום, אתם לא רק משקיעים בסיליקון; אתם מהמרים על מצב הרוח של פוליטיקאים שמעולם לא כתבו שורת קוד בחייהם, אני קורא לזה עידן הטרמפ-ולינה.
🐘 הדיסוננס הקוגניטיבי של הנתונים הטובים (שהם בעצם רעים)
ופה אנחנו מגיעים לחלק הכי "לא טבעי" באנטומיה של השוק הנוכחי, החלק שגורם למוח שלכם להתכווץ. אתמול קיבלנו נתון שהיה אמור לגרום לכל אזרח נורמלי לשמוח: 191,000 תביעות אבטלה בלבד.
תבינו, זה הנתון הכי נמוך, הכי חזק, והכי בריא שראינו בשנתיים האחרונות. זה אומר שלאנשים יש עבודה, שיש להם כסף לבזבז, שהכלכלה האמריקאית היא מכונה משומנת. אבל בשפת הקריקטורה המעוותת של וול-סטריט? זהו סימן מבשר רעות.
למה? כי השוק הזה הוא נרקומן, והסם שלו הוא ריבית נמוכה.
כשהכלכלה "בריאה מדי", הפד אותו במאי ״אכזר״ שיושב על הכיסא הגבוה בוושינגטון מסתכל על המספרים ואומר: "רגע, אם כולם עובדים ומרוויחים, האינפלציה תחזור. אני לא יכול לתת להם עוד מנה של ריבית נמוכה".
השוק, שתימחר בביטחון מוחלט הורדת ריבית בשבוע הבא ועוד אחת בינואר, פתאום קיבל סטירה. תסתכלו על שוק האג"ח, הוא המאייר הציני בסטודיו שיודע את האמת שהמניות מנסות להסתיר. התשואות על האג"ח ל-10 שנים זינקו ל-4.11%.
האג"ח צועקות: "הכסף הולך להתייקר!". המניות לוחשות: "יהיה בסדר, תמשיכו לקנות". מישהו כאן משקר, ובניסיון שלי של 30 שנה? בדרך כלל שוק האג"ח הוא זה שמחזיק המחק האמיתי שיכול למחוק לכם את הרווחים.
🐘 הדמויות מחליטות לשכתב את התסריט של עצמן
אבל בתוך כל הכאוס המצויר הזה, יש רגעים של בהירות מזוקקת. רגעים שבהם ההיגיון פתאום מנצח את השיגעון. אנחנו חייבים לדעת לזהות את הרגעים האלו, כי שם מסתתר הכסף הגדול. תסתכלו על מטא (META) שזינקה אתמול ב-3.4% בתוך יום אדום ומשעמם.
במשך שנים, מארק צוקרברג היה הדמות המצוירת שרודפת אחרי חלום ה"מטאוורס", מתנגשת בקירות שוב ושוב, ושורפת מיליארדים על עולם וירטואלי שאף אחד לא רצה לגור בו. אתמול? הוא עצר את הסרט.
הוא הביט למצלמה, קרץ, והחליט לשנות את הציור.
הדיווחים על כך שמטא מתכוונת לחתוך 30% מתקציב המטאוורס ולהסיט את המשאבים האלו לבינה מלאכותית (AI) ולפרויקטים רווחיים, הם הרגע שבו הקריקטורה הופכת למציאות עסקית.
השוק אמר אתמול דבר אחד ברור: אנחנו מוכנים לסלוח על הכל, חוץ מאשר על בזבוז משאבים. המשקיעים רוצים יעילות. הם רוצים בשר, לא חלומות בהקיץ.
גם Salesforce ו-Dollar General DG הוכיחו את אותה נקודה בדיוק עם עליות חדות לאחר הדוחות. כשהדמויות בציור מפסיקות לעשות שטויות ומתחילות לייצר ערך אמיתי, הקהל מוחא כפיים וזורק כסף לבמה. זה המקום שבו אתם צריכים להיות.
אל תחפשו את המניות ש"אמורות" לעלות בגלל שהשוק עולה; חפשו את החברות שעשו שינוי באנטומיה הפנימית שלהן. חברות שהפכו לרזות יותר, חדות יותר וממוקדות יותר ברווח.
🐘 היום ב-15:30: רגע האמת או עוד טוויסט בעלילה?
עכשיו אנחנו מגיעים לשיא המתח של השבוע, לרגע שבו המאייר מחליט אם הגיבור נופל מהצוק או מצמיח כנפיים. בעוד כמה שעות יתפרסם מדד ה-PCE (מדד ההוצאה לצריכה פרטית), המדד האהוב על הפד למדידת אינפלציה.
כל העולם הפיננסי עוצר את נשימתו המצוירת ומחכה למספר אחד.
הקונצנזוס מדבר על עלייה מתונה של 0.3%. כולם בנו את הפוזיציות שלהם על המספר הזה. אבל מה יקרה אם המציאות תחליט להגזים את קווי המתאר, כמו בקריקטורה טובה? מה אם נקבל נתון של 0.4% או חלילה 0.5%?
תשלבו נתון אינפלציה "חם" כזה עם שוק העבודה הרותח שראינו אתמול (191K), ותקבלו תגובת שרשרת הרסנית. זה יהיה הרגע שבו הבועה תפגוש את הסיכה. הציפייה להורדת ריבית בינואר תתנדף כמו עשן. הדולר יתחזק בעוצמה, והמדדים שכרגע נראים רדומים, יתעוררו בבעיטה למטה.
מצד שני, אם הנתון יגיע נמוך מהצפוי? הו, אז נראה את ה-Squeeze של החיים. כל מי שהימר נגד השוק יימחץ תחת רגלי הפיל בפריצת שיאים חדשה.
במצבים כאלו, הדבר הכי חכם שאתם יכולים לעשות הוא לא להיות הגיבור שמנסה לעצור את הרכבת המצוירת בידיים חשופות. תהיו הצופים מהצד שמחכים לראות איפה האבק שוקע.
אל תנסו לנחש את הפאנץ'-ליין לפני שהוא נאמר.
🐘 בחזרה לשולחן הציורים של דיסני
אז הנה אנחנו סוגרים את הלופ, ואני רוצה שתקחו את המחשבה הזו איתכם עמוק לתוך סוף השבוע. דיסני אמר שהאתגר הגדול ביותר היה ליצור "אנטומיה לא טבעית שנראית טבעית".
התפקיד שלכם כסוחרים חכמים, כפילוסופים של השוק, הוא לא להאמין לאשליה הזו אלא לזהות אותה ולפרק אותה. כשאתם רואים מניה עולה בלי ווליום, תדעו שזה ציור בלי שלד וזה יקרוס.
כשאתם רואים חברה כמו אינטל נופלת בגלל גחמה פוליטית, תבינו שמישהו מעוות את הפרופורציות באופן מלאכותי.
וכשאתם רואים שוק שטוען שהכל "יציב" בזמן שהתשואות על האג"ח טסות למעלה, תדעו שאתם מסתכלים על קריקטורה שרגע לפני שהיא מתנגשת בקיר בטון.
אל תהיו הקהל התמים שיושב בקולנוע עם פופקורן וחושב שהמיקי מאוס על המסך הוא יצור חי. תהיו האנימטורים.
תבינו איך המכונה עובדת מאחורי הקלעים. תזהו את ההגזמות, תזהו את העיוותים, ותנצלו את הרגעים האלו שבהם הקהל מבולבל כדי לגרוף את הכסף מהשולחן.
השוק הוא הצגה אחת גדולה, וברגע שאתם מבינים את התסריט ואת הטכניקה, אתם יכולים להפסיק להיות ניצבים ולהתחיל להיות הבמאים של התיק שלכם. ותהיה לכם ראייה צלולה, החלטות חדות כתער, ורווחים שאינם משתמעים לשתי פנים.
אה והכי חשוב מזל טוב וול דיסני.
שבת שלום
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 3.12.2025 אני אדם שטחי מאודזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
אני אדם שטחי, 3 דצמ' 2025
אנדי וורהול, האיש שהפך פחית מרק לאומנות, זרק פעם משפט שתמיד גורם לי לחייך כשאני מתיישב מול המסכים: "I am a deeply superficial person" (אני אדם שטחי באופן עמוק).
במשך שנים חשבתי שזו אמרה שנונה ומצחיקה, אבל הבוקר, שניגבתי את הפנים לקראת ברכות הבוקר והסתכלתי למראה, הבנתי שזו המנטרה הכי חזקה שסוחר יכול לאמץ. יש בי צד שרוצה לצלול לעומק, להבין את ה"למה" של העולם, למה המלחמות משפיעות ככה, למה האינפלציה דביקה, למה הפוליטיקאים משקרים. אבל אז מגיע "האני השטחי" שלי, הסוחר שבי, ונותן לי סטירה מצלצלת: "זהר, למי אכפת מהלמה? תסתכל על ה׳איך?'".
היכולת הזו להיות "שטחי" להסתכל רק על המחיר וזרם הקניות מכירות, על הקו שזז על המסך, ולהתעלם מכל הרעש ה"עמוק" והאינטלקטואלי שמסביב, הוא לא חיסרון, היא כוח העל היחיד שישאיר אתכם בחיים.
כי אם הייתם מסתכלים "לעומק" אתמול, הייתם רואים עולם בצרות. אבל אם הייתם "שטחיים" כמו וורהול? הייתם רואים הזדמנויות שאף אנליסט מעונב לא ידע להסביר בזמן אמת. בואו נכנס פנימה ואסביר.
🐘 הגרף צועק "דגל", הבטן לוחשת "מלכודת"
הביטו רגע בגרף של ה-SPY. במבט ראשון, זה נראה כמו הציור הכי אופטימי שיכולתם לבקש, המחיר ירד, נישק בעדינות את קו ה-MA50 הירוק הזה כמו ילד שחוזר לאמא לקבל חיבוק וזינק מעלה.
עכשיו הוא נח שם למעלה, בתוך המלבן הקטן הזה שסימנו עליו סימן שאלה וכתבנו "דגל?", והלב שלכם רוצה להאמין שזה הולך להתפוצץ למעלה שכל הבעיות נפתרו. אבל יש סיבה לכך שהיד שלכם רועדת על העכבר, וזו לא סתם פחדנות, זו אינטואיציה שקטה שמבינה משהו שהעיניים מפספסות.
הסימן שאלה הזה שמופיע על הגרף הוא לא סתם סימון טכני; הוא הביטוי הגרפי המדויק ביותר למצב התודעה שלכם ושל השוק כולו ברגע זה. אנחנו נמצאים בנקודה שבה הטכניקה הקלאסית מתנגשת חזיתית עם מציאות כלכלית מורכבת, והמתח הזה יוצר את ה"דגל" שאתם רואים.
זהו לא סתם דגל שורי; זוהי הפסקת אש זמנית במלחמה שקטה בין הכסף החדש לכסף הישן.
🐘 השקר של הממוצע הנע
תסתכלו שוב על הקו הירוק המקווקו בגרף, הממוצע הנע ל-50 יום (MA50). אתם רואים איך המחיר נגע בו ומיד קפץ? זה נראה כמו קסם, אבל בפועל זוהי ההוכחה החותכת לכך שהמוסדיים עדיין כאן, שומרים על הרצפה.
הם לא נותנים למחיר ליפול מתחת לקו הזה כי שם נמצאת "רשת הביטחון הפסיכולוגית" שלהם, הנקודה שבה האלגוריתמים מתוכנתים להזרים ביקושים. עבור הסוחר הקטן, זה נראה כמו אישור להיכנס, כמו אור ירוק בוהק שאומר "הכל בסדר, המגמה נמשכת".
אבל כאן עלולה להיות טמונה המלכודת התודעתית.
העובדה שהמחיר נתמך על הממוצע לא אומרת שהבעיות נפתרו; היא רק אומרת שיש כרגע מספיק קונים המוכנים להגן על הרמה הזו. זה כמו להחזיק כדור מתחת למים, הוא רוצה לצוף למעלה, אבל זה דורש אנרגיה מתמדת והתנגדות שתעלם.
🐘 ריקוד הדינוזאורים.
אז מה קרה אתמול על פני השטח שהיה כל כך שונה? קיבלנו שיעור מאלף בניהול ציפיות מול מציאות. פתאום, משום מקום, הכסף הגדול החליט לקנות את הסוסים הכי צולעים באורווה.
אינטל (INTC) זינקה ב-8.6% ובואינג (BA) המריאה ב-10%, שתי חברות שעד לפני רגע היו סמל לכישלון ניהולי ודשדוש אינסופי. למה זה קרה? לא בגלל שהם הציגו רווחים פנומנליים אתמול בבוקר, אלא בגלל שהשוק פועל על מנוע של נרטיבים ועתיד דמיוני.
במקרה של אינטל, הספיקה שמועה על ספקולציות של קאמבק בייצור. במקרה של בואינג, הבטחה לתזרים מזומנים חיובי בעוד שנתיים הספיקה כדי לשכוח את כל הברגים הרופפים.
זה מלמד אותנו משהו עמוק על הפסיכולוגיה של השוק הנוכחי: הוא נואש לסיפורי קאמבק. הוא צמא למצוא ערך במקומות שנשכחו, והוא מוכן לשלם פרמיה על תקווה. הכסף החכם מחפש כל הזמן את הרוטציה הבאה; הוא לא נאמן לאף אחד, הוא נאמן רק לפוטנציאל התשואה.
🐘 השקט במרתף
אבל בזמן שהטכנולוגיה חוגגת והדינוזאורים מתעוררים, ישנו תמרור אזהרה מהבהב בפינה החשוכה של החדר שאסור לנו להתעלם ממנו, וזה בדיוק ה"עומק" שמסוכן לצלול אליו בלי בלונים.
הנפט צלל אתמול לרמה של מתחת ל 59 דולר לחבית. תקראו את זה שוב מתחת ל 59 דולר. ירידה שמספרת סיפור אפשרי על מצב הכלכלה הריאלית.
כשהנפט יורד, זה לרוב איתות שהעולם מאט, שהמפעלים מורידים הילוך. זה הדיסוננס הקוגניטיבי הכי גדול שאנחנו חווים כרגע: מצד אחד, אופוריה טכנולוגית שדוחפת את המדדים לשיא, ומצד שני, כלכלה מסורתית שמתחילה להראות סימני עייפות.
מי שמחזיק מניות נפט מתוך מחשבה על "ערך", מצא את עצמו מדמם. זוהי בדיוק ה"מדרון החלקלק" של השקעות ערך בעידן החדש. הסכנה האמיתית עבורכם היא לא המפולת הגדולה, אלא השחיקה האיטית בנכסים הלא נכונים בזמן שהשוק בורח למעלה.
🐘 פרדוקס
אני יודע מה עובר עליכם כרגע מול ה"דגל" בגרף. אתם יושבים שם, רואים את הפוטנציאל לשיא חדש מעל 684, ומרגישים את הפחד מהחמצה (FOMO) מתחיל לזחול במעלה הגב.
אתם אומרים לעצמכם: "אם זה פורץ למעלה ואני לא שם, אני ארגיש אידיוט" (כבר הרגשתי כך לאחרונה), אבל באותה נשימה אתם אומרים: "ואם זו פריצת שווא, אני שוב אהיה הדפוק התורן". זהו המלכוד הקלאסי של הסוחר המודע לעצמו, וזה מקום בודד מאוד להיות בו.
אבל אני רוצה להציע לכם זווית ראייה אחרת: החוסר ודאות הזה שאתם מרגישים? הוא היתרון היחסי שלכם.
רוב הסוחרים בחוץ פועלים על אוטומט. אתם, שעוצרים ושואלים את השאלות הקשות, שמביטים על הגרף ומחפשים את ה"למה" מאחורי ה"מה", אתם אלו שיכולים לזהות מתי התבנית משקרת. הדגל הזה הוא למעשה חדר המתנה צפוף שבו כולם מחכים לראות מי ימצמץ ראשון, השוורים של ה-AI או הדובים של הנפט.
🐘 תהיו שטחיים
אז איך סוחרים את הגרף הזה בלי לאבד את השפיות? התשובה נמצאת בחזרה לאנדי וורהול ובסגירת המעגל שלנו.
להיות "שטחי באופן עמוק" בשוק ההון זה אומר לוותר על היומרה לדעת מה יקרה לכלכלה העולמית בעוד שנה ולהתמקד אך ורק במה שהמחיר מספר לכם עכשיו. המחיר הוא השטח, והוא האמת היחידה.
אם ה-SPY פורץ את ה-684 בעוצמה, תהיו שטחיים ותצטרפו. אל תשאלו "אבל מה עם המיתון?", כי השוק לא שואל.
אם ה-SPY שובר את ה-MA50 למטה, תהיו שטחיים ותברחו. אל תגידו "אבל הערך הפנימי גבוה", כי לכיס שלכם לא אכפת מערך פנימי.
העומק הוא המקום שבו טובעים פילוסופים וכלכלנים. השטח הוא המקום שבו גולשים הסוחרים המקצועיים. תבחרו להיות הגולשים. תכבדו את הקו הירוק, תחשדו בדגל, ותזכרו שהרווח האמיתי מגיע לא מלהיות צודק ברמת המיקרו, אלא מלהיות מסונכרן ברמת המאקרו.
צאו לשם, תהיו חדים, תהיו שטחיים, ואל תתנו לאף נרטיב עמוק להסתיר לכם חלקים חשובים מן התמונה.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 02.12.2025 - הפרפר בטוקיוזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
הפרפר בטוקיו, 2 דצמ' 2025
בפאתי קיוטו, בתוך גן זן נסתר שאליו מגיעים רק אלו שאיבדו את דרכם, עומד מתקן במבוק פשוט הקרוי "שישי-אודושי".
הנדסת המכשיר גאונית בפשטותה: צינור במבוק חלול, פתוח בקצהו, מקבל לתוכו טיפה אחר טיפה מפלג מים דקיק. מסביב הכל דומם. השקט כה מוחלט עד שאפשר לשמוע את המחשבות של עצמך מתנגשות בדפנות הגולגולת.
המבקרים בגן עומדים ובוהים בבמבוק המתמלא לאיטו. טיפה ועוד טיפה. כובד המים משנה את שיווי המשקל המילימטרי של הצינור, והמתח באוויר הופך לכמעט בלתי נסבל.
כולם יודעים שמשהו עומד לקרות, כולם יודעים שהשקט הזה הוא אשליה זמנית, אבל אף אחד לא יודע מתי בדיוק תגיע נקודת השבירה שתהפוך את הקערה על פיה.
🐘 הפרפר בטוקיו וההוריקן בארנק הקריפטו שלך
יש רגע מסוים, בדרך כלל כמה דקות אחרי הפתיחה, שבו הבטן מתהפכת. אתה מסתכל על המסך, והוא צבוע באדום בוהק, אבל ההיגיון שלך צועק "למה?". הרי רק לפני רגע, בנובמבר, היינו על גג העולם.
התחושה הזו, של הדיסוננס בין הציפיות לאופטימיות לבין המציאות הנושכת, היא המקום הכי בודד ומבאס בעולם. רוב האנשים יגידו לך "זה השוק", יזרקו איזו קלישאה וימשיכו הלאה. אנחנו לא מחפשים קלישאות, אנחנו מחפשים את האמת שמתחבאת מתחת לרעש.
אתמול, ה-1 בדצמבר, השוק שלח לך מכתב אזהרה, אבל הוא כתוב בדיו סתרים. כולם דיברו על הביטקוין שצולל, על ה-Ethereum שחטף, ועל מניות הקריפטו כמו COIN ו-MSTR שנחתכו. הכותרות צעקו כך או אחרת "פאניקה", אבל אף אחד לא עצר לשאול: מי הזיז את הגבינה שלנו?
כאן בדיוק נכנסת ה"ראיית רנטגן" שלנו. בזמן שכולם מסתכלים על המטבע הדיגיטלי, העיניים שלנו נשואות למקום אחר לגמרי. מקום אפור, משעמם לכאורה, שרוב הסוחרים אפילו לא שומרים במועדפים שלהם. יפן.
הקשר הסמוי שאיש לא מדבר עליו
בוא נדמיין לרגע שאתה מחזיק בחוט דקיק ושקוף. בקצה אחד של החוט הזה קשור הביטקוין שלך. אבל בקצה השני, בצד השני של העולם, יושב בנקאי יפני בחליפה כהה.
אתמול, תשואות האג"ח האמריקאיות טיפסו (ל-4.10% ב-10 שנים), אבל הסיפור האמיתי הוא הצפי להעלאת ריבית ביפן ב-19 בדצמבר. למה זה מעניין אותנו? כי במשך שנים, המשחק היה פשוט: ללוות יינים בזול (כמעט בחינם) ולקנות איתם נכסים מסוכנים (כמו מניות טכנולוגיה וקריפטו). זה נקרא Carry Trade, וזה היה הדלק הסילוני של השווקים הספקולטיביים.
אבל ברגע שהכסף היפני מתחיל לעלות כסף, הברז נסגר. מה שראית לאחרונה בקריפטו לא היה סתם "מימוש רווחים". זו הייתה שאיבה של נזילות מהקצה הכי ספקולטיבי של השוק, בחזרה למקורות. זה כמו למשוך את הפקק באמבטיה, המים יורדים קודם כל מהחלק העליון.
כשאתה רואה את המניות של Coinbase יורדות ב-4.7% ואת MicroStrategy ב-3.2%, זאת שכבת המים העליונה. זה לא שהפרויקטים הפכו גרועים בין לילה. זה פשוט שהכסף "הזול" בעולם מתחיל להתקפל הביתה. וההבנה הזו? היא ההבדל בין להיות קורבן של השוק לבין להיות חלק מהבנת הזרימה שלו.
🐘 המלכודת הפסיכולוגית של "הכל או כלום"
ועדיין, בתוך כל האדום הזה, הייתה אתמול נקודת אור שהיא שיעור מאלף בפסיכולוגיה. תסתכל על NVIDIA ועל Apple. השוק יורד, הדאו ג'ונס משיל 427 נקודות, ה-ISM (מדד הייצור) מראה על האטה מדאיגה (48.2%) שמריחה כמו סטגפלציה. ובתוך הכאוס הזה, שתי ענקיות עומדות ירוקות, יציבות, כמעט מתריסות.
מניית NVIDIA עלתה ב-1.65% הודות לשיתוף פעולה עם Synopsys. אפל עלתה ב-1.5%. מה זה אומר לנו? זה אומר שהכסף החכם לא ברח מהשוק, הוא פשוט עבר דירה. הוא עבר מהשכונה המסוכנת של הקריפטו והספקולציות, לשכונה המבוצרת של תזרים המזומנים הוודאי והבינה המלאכותית המעשית.
רוב הסוחרים האופטימיים נופלים בדיוק כאן. הם רואים את התיק יורד, נכנסים לשיתוק, ומוכרים את הכל. או גרוע מזה, הם קונים עוד מהיורדות כי "זה זול". אבל השיטה שלנו, שיטת הפיל, מלמדת אותנו משהו אחר לגמרי: חפש את מי שמסרב לרדת. בזמן שמניות תעשייה וביטחון חטפו (בגלל שמועות שטראמפ אולי יסיים את המלחמה באוקראינה, אירוניה מופלאה שבה שלום הוא רע לתיק ההשקעות), הטכנולוגיה הגדולה החזיקה מעמד.
🐘 המדרון החלקלק
תן לי לתאר לך תהליך שקורה במוח שלך באופן לא מודע. זה מתחיל בכותרת על ביטקוין שקורס. זה ממשיך בפחד שהרווחים של נובמבר נמחקים. השלב הבא הוא ספק עצמי "אולי אני לא באמת מבין מה אני עושה?". וזה נגמר בקבלת החלטה אימפולסיבית למכור את המניה הכי חזקה בתיק שלך כדי "לקחת רווח", ולהשאיר את המניה המפסידה כדי "שתתקן".
זה המדרון החלקלק שמוביל לבינוניות. כדי לצאת ממנו, אתה צריך לעצור ולהסתכל על הנתונים היבשים, כמו פילוסוף שמתבונן בלוח של משחק כוחות גדול. השוק אותת אתמול על "Risk-Off" (בריחה מסיכון), אבל הוא לא אותת על קריסה. הוא אמר לנו: "חברים, החגיגה של הכסף הקל נגמרה, עכשיו הזמן לאיכות".
הנתונים הכלכליים (ISM מתחת ל-50 כבר חודש תשיעי ברציפות) מספרים לנו שהכלכלה הריאלית מקרטעת. אבל שוק המניות הוא לא הכלכלה. שוק המניות הוא מנגנון שמנסה לחזות את העתיד. והעתיד, כפי שהוא משתקף בחוזקה של סקטור השבבים, עדיין שייך לטכנולוגיה.
🐘 אז מה עושים מחר בבוקר?
החדשות הטובות הן שהירידה אתמול השאירה את המדדים המובילים מעל הממוצע הנע ל-50 יום. זה אומר שהמגמה הראשית איתנה. זה רק ניער את אלו שהחזיקו ידיים חלשות מדי.
אתה, הסוחר שרוצה להגיע לרווחיות יציבה, צריך לאמץ הבוקר גישה של צייד סבלני. אל תנסה לתפוס את הסכין של הקריפטו כשהיא נופלת. תן ליפנים לסיים את המשחקים שלהם עם הריבית. במקום זה, חפש את המניות שהראו אתמול אופי. חפש את אלו שסיימו בירוק כשהמסך היה אדום. שם נמצא הכוח האמיתי. שם נמצא הכסף המוסדי שלא מפחד מכותרות.
המסחר הוא לא משחק של ניחושים, הוא משחק של זיהוי זרימת הכסף. ואתמול, הכסף זרם החוצה מהפנטזיות וחזרה למציאות הטכנולוגית המוצקה. תהיה שם לחכות לו. תנשום עמוק, תסתכל על התמונה הגדולה, ותזכור: הפחד הוא המצפן הכי גרוע, אבל הידע הוא העוגן הכי חזק.
🐘 כשאתם מרגישים את הטלטלה הזו בשווקים, תחזורו במחשבה לאותו גן זן שסיפרתי לכם עליו בהתחלה. תבינו שהירידה הזו היא לא "תקלה", היא חוק טבע.
כי גם שם, בגן, זה קורה בדיוק באותה צורה.
ברגע אחד, כשהטיפה האחרונה מכריעה את כף המאזניים, הבמבוק נוטה קדימה בחדות, שופך את כל תכולתו וחוזר לאחור במכה "קלאק!". הצליל החד אך בעל נפח, בהבזק מפלח את הדממה, מנפץ את האשליה ומבריח את האיילות מהגן.
לרגע אחד נדמה שההרמוניה הופרה, אבל המנוסים שבין הנזירים מחייכים.
הם יודעים שרק בזכות ההתרוקנות הפתאומית הזו, הבמבוק יכול לחזור למקומו הטבעי, מזדקף ומוכן לקבל את המים החדשים והרעננים. הנקישה הזו היא לא סוף העולם; היא הצליל ההכרחי של האיפוס, שמזכיר לנו שלפעמים צריך להתרוקן מהכל כדי שנוכל להתחיל לצמוח מחדש.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
נ.ב.
אפשר לראות בשידור חי ביוטיוב כיצד זה קורה, חפשו שידור חי של Shishi Odoshi
סקירה שבועית 01-12-2025זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
כנות נדרשת, 1 דצמ' 2025
יש רגע מכונן אחד בחייו של כל אדם ששואף לגדולות, רגע שבו הוא נדרש להביט למציאות בלבן של העיניים מבלי למצמץ ומבלי לחפש תירוצים.
בשבוע שעבר עמדתי כאן על הבמה הזו, מולכם ומול הגרפים, והצגתי עמדה זהירה ושמרנית שגרסה כי השוק עלול לטמון לנו מלכודת דבש לפני החג.
המציאות, כדרכה בקודש, בחרה ללכת בנתיב אחר לגמרי מבלי לעשות כך.
השוק זינק למעלה בעוצמה שקטה ומרשימה, מותיר את התרחיש הפסימי שלי כהערת שוליים בספרי ההיסטוריה של נובמבר. יכולתי לבוא הבוקר ולספר לכם סיפורים על "למה בכל זאת צדקתי בתיאוריה", אבל בחרתי להניח את האמת על השולחן כפי שהיא, כי יושרה היא כלי העבודה החד ביותר בארגז הכלים של הסוחר.
מספרים על פסל איטלקי ידוע מתקופת הרנסאנס, שעמל במשך חודשים על גוש שיש עצום במטרה ליצור את דמותו של דוד המלך ברגע הניצחון.
באחד הימים, בעת שהלם בפטיש בנקודה קריטית, נשמע צליל סדק חד ומחריד, וחתיכה גדולה מדי של שיש ניתקה מהכתף של הפסל ונפלה ארצה ברעש גדול.
התלמידים שלו עצרו את נשימתם בבעתה, בטוחים שהמאסטר יתפרץ זעם או ישקע בדיכאון עמוק על אובדן היצירה והזמן היקר שהושקע בה.
אך הפסל רק הביט בגוש הפגום, העביר יד מחוספסת על השבר הטרי, וחייך חיוך קטן ומסתורי שלא בישר על כניעה אלא על הבנה חדשה.
הוא ידע משהו שהם לא יכלו לראות באותו רגע, הטעות הזו לא הרסה את הפסל, היא רק חשפה את הצורה האמיתית שהסתתרה בתוכו וחיכתה להתגלות. בקיצור קשקשת שלי להמחיש לך משהו הבוקר באמצעות מיכלאנג'לו
הסיפור הזה הוא המצפן שלי, כשאנחנו מנתחים את מהלך המסחר של השבוע האחרון ומבינים איך הפספוס הרגעי הוא בעצם ההזדמנות הגדולה של דצמבר.
🐘 האנטומיה של הזינוק
כדי שנוכל להפוך את התובנה הזו לרווח, אנחנו חייבים קודם כל לפרק לגורמים את מה שקרה בזמן שרוב העולם היה עסוק באכילת הודו.
השילוב של שבוע מסחר מקוצר ומחזורים דלילים יצר ואקום, ואני, מתוך אחריות מקצועית וחשש ממניפולציות, בחרתי להמתין לאישור נוסף שלא הגיע בזמן. השוק, בהובלת "האיש המורכב" (The Composite Man), ניצל את היעדר ההיצע המוחלט כדי לדחוף את המדדים למעלה כמעט ללא התנגדות, במהלך שמוכיח שוב שהמחיר הוא הפוסק האחרון.
זה לא היה זינוק שנבע מחדשות מסעירות, אלא תנועה טכנית טהורה של התרחבות (Breadth) שבה כמעט כל הסקטורים, מהפיננסים ועד הטכנולוגיה, שילבו ידיים ועלו יחד.
העובדה שנשארתי בחוץ היא עובדה, אבל ההתבוננות הבוגרת דורשת מאיתנו לא להתבוסס בתסכול, אלא לנתח את העוצמה הזו ולהבין שהיא משנה את כללי המשחק לחודש הקרוב.
המשמעות האמיתית של יום שישי האחרון היא שקיבלנו "אישור חתימה" מהשוק לכך שהקונים שולטים בזירה ביד רמה ובזרוע נטויה. במונחי וויקוף, עברנו משלב של חשש לניעור (Spring) לשלב ברור של Sign of Strength (SOS), שמבשר על אפשרות רציניות להמשך הדרך.
במקום להצטער על כך שלא תפסתי את התחתית, אני צריך להכיר בכך שהשוק פרס בפני מפה חדשה וברורה הרבה יותר, שמקטינה את אי-הוודאות בצורה דרמטית. כעת, כשהכיוון ברור והערפל מתפזר, התפקיד שלי הוא לא לרדוף אחרי העבר, אלא להכין את הזדמנות הטובה לעתיד לבוא.
אבל כאן בדיוק נמדדת היכולת המנטלית שלנו: האם נדע להתגבר על הדחף האימפולסיבי "לתקן" את המצב כאן ועכשיו?
🐘 ההבדל בין תגובה לפעולה
הדבר הקל ביותר לעשות הבוקר, הדבר שרוב הסוחרים הבינוניים יעשו, הוא לנסות לפצות על הפספוס באמצעות כניסה אגרסיבית ומיידית לשוק.
הם ירגישו שהם חייבים "להיות בפנים" בכל מחיר, והם יזרקו פקודות קנייה לשוק בפתיחה מתוך תחושת דחיפות מזויפת שנובעת מפחד ולא מניתוח קר.
זוהי בדיוק הנקודה שבה המנטליות של הסוחר נבחנת: האם אתה מגיב לאירועים שקרו, או שאתה פועל מתוך תוכנית סדורה שצופה פני עתיד? כניסה למרדף אחרי מניות שכבר טסו היא הודאה בחולשה, היא ניסיון ילדותי לכופף את השוק לרצונות שלנו במקום לכבד את הקצב הטבעי שלו.
המנהיגות השקטה שאני מדבר עליה דורשת מאיתנו אלא שלא קנו את התחתית לעמוד זקוף, להכיל את העובדה שהרכבת יצאה מהתחנה בלעדינו, ולהתחיל לתכנן את המפגש הבא שלנו איתה בתחנה הבאה.
אנחנו לא פועלים מתוך "נקמה" בשוק ולא מתוך ניסיון להוכיח שאנחנו צודקים, אלא מתוך התבוננות צלולה על האופק ועל היעדים השנתיים שלנו.
״הטעות״ של שבוע שעבר היא כבר "עלות שקועה" (Sunk Cost), ואין לה שום רלוונטיות לקבלת ההחלטות שלנו ברגע זה ממש.
הדבר היחיד שחשוב הוא זיהוי ההזדמנות האיכותית הבאה, זו שתאפשר לנו להצטרף למגמה בצורה בטוחה, עם יחס סיכוי-סיכון לטובתנו. אנחנו מחכים ל-Backup to the Edge of the Creek, אותו מהלך טכני שבו המחיר חוזר לבדוק את המוצקות של הפריצה, ומשם נבנה את ההצלחה הבאה.
וכדי שהתוכנית הזו תצליח, אנחנו צריכים שהשוק יעשה לנו טובה קטנה השבוע, ואני מקווה שהוא יספק אותה כבר השבוע.
🐘 השבוע הקרוב
כדי לקבל את המחירים שאנחנו רוצים, אנחנו צריכים קצת פחד בשווקים, השבוע הקרוב עשוי לספק לנו את התפאורה המושלמת לכך בדמות או באמצעות נתוני המאקרו.
אנחנו נכנסים לשבוע עמוס בנתוני תעסוקה קריטיים, החל מסקר ה-JOLTS ועד לדוח ה-NFP הדרמטי ביום שישי, וכל אחד מהם הוא מוקש פוטנציאלי שיכול לזעזע את הספינה.
השוק, שנמצא כרגע באופוריה של שיאים חדשים וציפייה להורדת הריבית, רגיש מאוד לכל נתון שעלול לסדוק את הנרטיב המושלם הזה. כל חריגה בנתונים שתצביע על "כלכלה שבירה מדי" ועלולה לגרום למימוש רווחים מהיר ולתיקון אגרסיבי במדדים. וזה בדיוק מה שאנחנו, כסוחרים שמתבוננים על האופק, מייחלים לו ומחכים לו בסבלנות של צלף.
אנחנו לא רואים בתנודתיות הצפויה איום, אלא הזמנה פתוחה לתזמן את הפוזיציה שלנו ולהיכנס במחירים שהם הרבה יותר אטרקטיביים מהמחירים של היום. הירידות שיגיעו (אם יגיעו כי השוק עשוי להמשיך ישירות במומנטום) הן המתנה שהשוק נותן למי שיודע לחכות ולא איבד את העשתונות של התנועה בלעדיו משבוע קודם.
במקום לפחד מהאדום, אנחנו נחפש בתוכו את הסימנים לעוצמה, את אותם נרות היפוך שמוכיחים שהקונים הגדולים עדיין שם, מחכים לאסוף סחורה. אז איך הופכים את הגישה הבוגרת הזו לתוכנית עבודה קונקרטית על הגרף?
🐘 כבוד, סבלנות ודיוק
השבוע אנחנו עובדים כמו מנתחים בכירים: בלי תנועות מיותרות, בלי רגש מיותר, ועם דיוק מקסימלי המבוסס על עובדות ולא על משאלות לב.
השלב הראשון בתוכנית הוא לתת לשוק לפרוק את האנרגיה שלו בפתיחת השבוע, ולא להתפתות להצטרף לחגיגה המאוחרת של אלו שנזכרו עכשיו.
אנחנו מסמנים את רמות השיא שנפרצו בשבוע שעבר, והופכים אותן לאזורי הציד שלנו, מתוך הבנה שהמחיר נוטה לחזור למקום הפשע. במהלך אמצע השבוע, אנחנו מצפים לראות את המחיר גולש באיטיות חזרה לאזורים האלו, ככל שהמתח לקראת נתוני התעסוקה ילך ויגבר.
השלב הקריטי יגיע כנראה לקראת סוף השבוע, אז נחפש את ה"אישור" הסופי שלנו בדמות נר היפוך על רמת התמיכה החדשה. אנחנו רוצים לראות את המחיר יורד, נוגע ברמה, ומיד נדחה כלפי מעלה עם ווליום שתומך במהלך.
זה יהיה הרגע שבו הפספוס של שבוע שעבר יהפוך לניצחון של השבוע הנוכחי, כי נכנסנו בתנאים שלנו ובמחיר שלנו. זוהי המהות של "שיטת הפיל": היכולת להישאר יציב גם כשהאדמה רועדת, ולדעת שההזדמנות תמיד תגיע למי שמוכן לקראתה.
יש גם תסריט בגלל מבנה השבוע שהזדמנות עשויה להגיע אפילו בתחילתה של השבוע הבא, אבל אראה איך הדברים מתפתחים בזמן אמת והחליט בהתאם.
בדיוק כמו אותו פסל, שלא זרק את השיש לפח אלא התבונן בו במבט חדש וגילה בתוכו יצירה עמוקה ומעניינת יותר מזו שתכנן במקור. הוא הבין שהשבר הוא לא הסוף, אלא הזמנה ליצירתיות לדיוק ברמה גבוהה יותר, וכך נוצר הפסל המפורסם ביותר שלו.
גם אנחנו, במקום להדביק את השברים של העבר, נפסל בקרוב את הטרייד הבא מתוך המציאות החדשה שנוצרה ולא מתוך התבכיינות וקורבנות העבר.
שבוע מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 27.11.25 - אופטימיסט הוא אדם שמתחיל דיאטה
זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
אופטימיסט הוא אדם שמתחיל דיאטה 27 נוב' 2025
אירב קופסינט, עיתונאי אמריקאי חד לשון, אמר פעם משפט שתמיד מעלה בי חיוך ציני בתקופה הזו של השנה: "אופטימיסט הוא אדם שמתחיל דיאטה חדשה ביום של חג ההודיה."
אני חושב על המשפט הזה, ואני חושב עלינו.
צריך להיות מנותק לחלוטין מהמציאות, או בעל מבנה אישיות של נזיר טיבטי, כדי לעמוד מול שולחן עמוס בכל טוב, ריחות של מילוי ורוטב חמוציות שמדגדגים את הנחיריים, ולהחליט שדווקא עכשיו זה הזמן האידיאלי לכרסם גבעול סלרי.
וזה בדיוק, אבל בדיוק, מה שאני רואה שקורה לרבים מאיתנו בחודשים האחרונים בשוק. השוק פתח שולחן מלכים. הוא הגיש לנו מנות גורמה של טכנולוגיה עילית, קינוחים עשירים של סקטור הפיננסים, ויין משובח של קמעונאות מתאוששת.
אבל מה עשה הסוחר ה"אחראי"? מה עשה אותו קול קטן ורציונלי בראש של רוב האנשים שאני פוגש?
הוא החליט שזה הזמן לדיאטה.
הוא החליט שזה הזמן לצום.
הוא החליט לשמור על הגזרה, כלומר על הכסף המזומן, כי "משהו באוכל הזה מריח לא טוב". (מצחיק אותי לכתוב על עצמי בגוף שני הוא, אחלה התחמקות זהר)
🐘 יום רביעי הגדול (סרט גלישה ידוע)
והנה הגענו לאתמול. רגע אחד לפני שהאמריקאים יוצאים לחופשת החג שלהם, השוק החליט שהוא לא מחכה לאף אחד והתחיל את הסעודה הגדולה בלעדינו.
אני מודה, יש משהו צורב בבטן כשרואים את זה. אני מכיר את התחושה הזו מקרוב, דרך העיניים שלי ושל מאות סוחרים שאני מלווה שבוחרים להיות זהירים מאוד.
נכון, זה צורב לראות את המסכים נצבעים בירוק בוהק, לראות את הדאו ג'ונס ממריא ב-300 נקודות, את הנאסד"ק מוסיף כמעט אחוז, ולהרגיש שנשארנו רעבים בחוץ, מציצים פנימה דרך החלון.
🐘 שיתוק הניתוח הרציונלי
אבל לפני שאנחנו שוקעים ברחמים עצמיים, בואו נשים את הדברים על השולחן כמו שהם. יש סיבה טובה מאוד למה בחרנו בצום הזה. זו לא טיפשות. זו לא פחדנות פשוטה, שאוחזת גם בי לא פעם.
זו תקלה שקטה ומסוכנת הרבה יותר, שאני קורא לה "שיתוק הניתוח הרציונלי".
הרי בואו נודה על האמת, הנרטיב שבנינו בראש היה הגיוני להפליא.
הסתכלנו על מניות ה-AI ואמרנו לעצמנו: "זה לא יכול להיות אמיתי. המכפילים האלה? זה מדע בדיוני. זו בועה שתתפוצץ לנו בפנים כמו בלון מסטיק ענק ברגע שמישהו יכבה את האור."
שכנענו את עצמנו שמהפכת הבינה המלאכותית היא חרב פיפיות מסוכנת. ניהלנו דיונים פילוסופיים עמוקים עם עצמנו: "מי יקנה את האייפונים החדשים אם הרובוטים יקחו את כל המשרות של מעמד הביניים?" שאלו בחרדה קיומית רוב הסוחרים הקמעונאים.
וזה לא נגמר בפילוסופיה. הפכנו לבלשים פיננסיים חריפים. עקבנו אחרי תנועות הכסף הגדול וראינו את מה שחשבנו שהוא האקדח המעשן. ראינו את ה"רוטציה".
ראינו איך הכסף זז ממניות הצמיחה הנוצצות למגזרים אפורים ומשעממים כמו בריאות ומוצרי צריכה בסיסיים.
פירשנו את זה בדיוק כמו שכתוב בספרים הישנים המאובקים: "הנה ההוכחה! הכסף החכם נכנס למגננה! אולי המיתון בדרך! כולם להיכנס לבונקר!"
אני כמובן מקצין בכתיבה כדי להמחיש, אבל הלוגיקה הזו הייתה מושלמת. היא הייתה יציבה.
הבעיה היחידה איתה היא שהשוק לא עובד עם הלוגיקה של ספרי לימוד משנות ה-80. השוק עובד על ציפיות, והוא מריח פחד וספקנות מקילומטרים, בדיוק כמו שכריש מריח טיפת דם באוקיינוס.
מה שפירשנו כ"בריחה למגננה" לא היה באמת בריחה. זו הייתה אשליה אופטית. בפועל, זו הייתה הרחבת בסיס.
האיש המורכב (הכסף החכם, מר פיל) אותו שחקן גדול ומתוחכם שאנחנו לומדים לזהות בשיטת המסחר שלנו, לא ברח מהקזינו. הוא פשוט פיזר את הז'יטונים שלו על יותר מספרים ברולטה. הוא לא התכונן למפולת, הוא הכין את הקרקע לסיבוב הבא של העליות.
🐘 ואתמול?
אתמול הגיע הרגע שבו כל מגדל הקלפים של הפחד קרס אל תוך עצמו בקול דממה דקה. זה לא קרה בגלל קסם, אלא בגלל רצף של עובדות שהפכו לשיטפון.
הנתונים שיצאו אתמול היו כמו הסרת הלוט של מציאות לפנים לכל הפסימיות למי שפסימי. לכל מי שחשב שהכלכלה מתפרקת? קיבלנו תביעות אבטלה בשפל של חצי שנה.
חשבנו שהצרכן האמריקאי עני ומסכן? הנתונים מראים שהוא עדיין מגהץ את האשראי כאילו אין מחר. החשש הגדול ביותר, המפלצת שמתחת למיטה, הייתה שהצריכה העתידית תיעצר בחריקת בלמים.
אבל אז הגיע השוק להזכיר לכולנו: "חברים, תתעוררו. הריבית הולכת לרדת בדצמבר. הכסף נהיה זול יותר."
התוצאות הכלכליות יחד עם הצפייה הכמעט מוחלט, היה האות, נקודת הקיו של שחרור הבלמים של ביטוי ניכר וריח של רצון רוחבי של השוק לעלות צפונה.
השד של המיתון פתאום לא נראה נורא כל כך. למעשה, הוא נראה פתאום די ידידותי, אולי אפילו לובש חליפת מעצבים. השוק שידר אתמול דבר אחד פשוט וקריטי: אנחנו לא הולכים להתרסקות. אנחנו הולכים לנחיתה רכה על כרית נוצות ענקית של נזילות פדרלית.
🐘 מרגע שההבנה הזו חלחלה, נוצר ואקום אדיר.
המוכרים? אלו שפחדו מהצל של עצמם? הם מכרו את הסחורה שלהם כבר לפני שבועיים. המחסנית שלהם הייתה ריקה לחלוטין, הפעולה היחידה שנותרה להם לעשות אתמול הוא לחזור פנימה.
ומצד שני, הקונים שישבו על הגדר, כמונו, הספקנים קיבלנו פתאום את ה"אישור" שחיכינו לו. אבל השוק, כמו שהוא אוהב לעשות, הוא אכזרי למאחרים. הוא לא חיכה שנסיים לקשור את השרוכים.
הוא טס למעלה בזינוק חד.
הטכנולוגיה חזרה להוביל, אבל הפעם היא לא הייתה לבד במערכה. תשעה מתוך אחד-עשר סקטורים סיימו בירוק. זה לא היה מהלך של מניה אחת, זה היה מהלך של עדר שלם שמתחיל לרוץ באמוק.
התחושה באוויר הייתה של שחרור לחץ אטומי.
כמו קפיץ שנמתח ונמתח ונמתח בחודשים האחרונים ופתאום השתחרר בבת אחת. הדאגה המצודקת התמוססה, ובמקומה נכנס רצון עז, כמעט חייתי, לעלות ולעלות ולעלות.
ועכשיו אני מדמיין אתכם יושבים שם, והבטן מתהפכת. לא מהודו, אלא מ-FOMO. מרגישים את הגירוד הזה באצבעות.
הקול הקטן בראש צועק בהיסטריה: "תיכנס עכשיו! זה בורח! זה הולך לשיא כל הזמנים ולא יחזור!" כאן אני רוצה רגע לעצור את הרכבת המחשבות הזו.
תנשמו עמוק. תשתו כוס מים.
אני רוצה להגיד לכם משהו שיוריד לכם את הדופק: אם ניכנס עכשיו, מתוך פאניקה, אנחנו נהפוך להיות "הפראיירים התורניים". אנחנו נהפוך להיות הנזילות של המקצוענים שקנו בתחתית ורוצים לממש רווחים עכשיו על הגב שלנו.
מי שאחז בדעה ה"בריאה" והדאגנית, מי שנזהר בחודש האחרון אולי לא פתח עסקאות חדשות אתמול (כמוני), אבל ודאי ודאי מיקסם את הקיים שזה הישג נפלא לתיק עצמו.
🐘 הסוחר הבינארי
היחידים שהלכו לאיבוד זה מי שסוחר בינארי, הכל בפנים או הכל בחוץ, מי שסוחר ממונף כל התיק זה 2 מניות ו/או 2 מטבעותֿ, סוחרי ה-Hero or Zero.
זה לא עובד ככה, תיק מניות איכותי בונים שכבות על גבי שכבות. אולי הסוחרים הבינארים פספסו את הזינוק של דל או את התיקון של אנבידיה. או התחזקות הקריפטו וזה בסדר גמור.
זה בסדר גמור, כי הטעות הכי גדולה שאתם יכולים לעשות עכשיו היא לרדוף אחרי המחיר כמו ילד שרודף אחרי אוטו גלידה שכבר נסע לרחוב הבא.
צריך להבין משהו עמוק על המקצוע הזה שבחרנו בו, השוק הוא משחק אינסופי. אנחנו שחקנים במשחק שאין לו שריקת סיום ואין לו מנצח אחד.
אין באמת מושג כזה "הזדמנות אחרונה". אין "עכשיו או לעולם לא". המושגים האלה קיימים רק בסרטים הוליוודיים ובפרסומות למבצעי "בלאק פריידיי".
השוק יהיה כאן גם ביום שני.
הוא יהיה כאן גם אחרי חג המולד.
הוא יהיה כאן גם כשהנכדים שלנו ילמדו לסחור.
הדבר הכי שגוי כרגע הוא לתת לרגש ההחמצה להשתלט על הנרטיב הפנימי ולגרום לנו לעשות שטויות תוך כדי שאנחנו שוכחים את אפסותנו אל מול השוק.
שרודפים אחרי מחיר בשיא, כשקונים רק כי "כולם קונים", אנחנו בוגדים בתוכנית העבודה שלנו ובכל מה שלמדנו.
השוק הוכיח עוצמה? מצוין!
זה המידע הכי חשוב שקיבלנו אתמול. זה אומר שהכיוון הכללי הוא למעלה (Long). עכשיו אנחנו לא קופצים ראש לבריכה ריקה. עכשיו אנחנו ציידים. אנחנו מחכים לתיקון. אנחנו מחכים ל-LPS (נקודת תמיכה אחרונה וטובה להצטרפות) בשיטת וויקוף.
אנחנו מחכים שהמחיר יירגע, שהמתנדים ״יתקררו״, ושההזדמנות תבוא אלינו בדלת הקדמית, במקום ובתצורה שאנחנו קובעים, לא במחיר שהשוק זורק עלינו.
אולי הדאגה הזו שהייתה לנו, זו שמנעה מאיתנו להרוויח אתמול, היא בעצם מתנה בתחפושת? חשבתם על זה? שוק שעולה על אדי אופוריה הוא שוק שגם יכול להתהפך בחדות כשהמוזיקה נעצרת לרגע.
העובדה שהיינו זהירים אומרת שיש לנו משמעת. ומשמעת, חברים, שווה יותר מכסף מזומן בטווח הארוך. יש לכם את ההון שלכם (כי לא שרפתם אותו בהימורים פרועים נגד המגמה). יש לכם את כללי הידע הבסיסי של ניהול סיכונים.
תזכרו תמיד לא לעשות, טוב יותר מלעשות שטויות.
🐘 שינוי הסטטוס מפחד לתקווה
כעת יש לכם הבנה מחודשת שהנרטיב השתנה מפחד לתקווה. ככל שהתמונה החיובית הזו תמשיך, ריבית יורדת, כלכלה יציבה, השוק ייצר לכם עוד ועוד הזדמנויות. הוא יבנה עוד תבניות איסוף מחדש.
מבטיח לכם, תהיו בטוחים בזה כמו שהשמש תזרח מחר.
אז נחזור לאותו אופטימיסט מההתחלה, זה שמתחיל דיאטה בחג ההודיה. בואו לא נהיה הוא.
לא נהיה האנשים שמחליטים החלטות קיצוניות בזמן הכי פחות מתאים. אל תנסו "לצום" כשהשוק חוגג. אם נגייר את האמירה אלינו, לא מתחילים דיאטה בערב ארוחת ראש השנה.
מצד שני גם אל תנסו לדחוף את כל האוכל לפה בביס אחד רק כי אתם מפחדים שייגמר החג. קחו את הזמן. תהנו מהחג, תהנו מהסופ"ש הארוך.
תנו לשוק לעכל את העליות של עצמו. וכשנחזור ביום שני? נחזור רעבים, אבל חכמים ורגועים. נחזור מוכנים לקחת ביס מההזדמנות הבאה, בזמן שלנו, ובתנאים שלנו.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 26.11.25 - יוני ״בטון״זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
יוני ״בטון״ 26 נוב' 2025
״שום אדם אינו אי, העומד בפני עצמו; כל אדם הוא פיסה מן היבשת, חלק מהשלם.״
את המשפט האלמותי הזה כתב המשורר ג'ון דון לפני יותר מ-400 שנה. הוא כנראה לא ידע מה זה נרות יפניים, לא שמע על חוזים עתידיים, ולא היה לו מושג מה זה בינה מלאכותית.
ובכל זאת, הוא הבין במסחר יותר מ-90% מהאנשים שיושבים היום מול המסכים רוטשילד או בוול סטריט. תמיד כשאני קורא את המשפט הזה, עולה לי לראש התמונה של יוני "בטון".
יוני היה סוחר מוכשר, חריף, אבל עם בעיה אחת קטלנית: הוא היה מאוהב בדעות של עצמו. הוא היה יושב בחדר המסחר הביתי שלו, סוגר את הדלת, מגיף את התריסים ומנתק את הטלפון.
"זה אני והגרף נגד העולם" הוא היה ממלמל לעצמו. יוני בנה לעצמו אי בודד של ביטחון עצמי מופרז באמצע האוקיינוס הסוער של השוק. הוא האמין באמונה עיוורת שאם הוא ינתח את המניה הספציפית שלו מספיק לעומק, אם הוא יבין כל פיפס בדו"ח הכספי שלה, הוא יהיה מוגן.
הוא חשב שהוא יכול להתנתק מהיבשת, מהזרם, מהאנרגיה הכאוטית של העולם החיצון, בדבר שהעולם החיצון הוא רק הפרעה. תחזיקו את יוני ואת האי הבודד שלו בראש.
🐘 הסטירה של "האיש המורכב"
בואו נדבר דוגרי על מה שקרה אתמול, כי אני יודע שהרבה יוני.ם הלכו לישון עם תחושת מועקה בבטן. פתחתם את אתרי החדשות וראיתם כותרות מפוצצות באופוריה: "הדאו ג'ונס טס ב-664 נקודות!", "ה-S&P 500 שובר תקרות וחוזר למעלה!".
על הנייר, הכל נראה כמו חגיגה אחת גדולה.
אבל אז... אז נכנסתם לחשבון המסחר שלכם.
ושם? שם ראיתם תמונה אחרת לגמרי.
היהלומים שלכם, המניות שתמיד הצילו עד עכשיו את המצב, נראו כמו זירת פשע. אנבידיה (NVDA) צללה, AMD חטפה נוקאאוט של 4%, סקטור הטכנולוגיה כולו נראה חיוור. אתם יושבים שם, מגרדים בראש ושואלים את עצמכם את השאלה הכי מתסכלת בעולם המסחר
"איך לעזאזל המדד עולה כשהמניות הכי חשובות בעולם יורדות?" התשובה היא לא מזל רע. התשובה גם לא "השוק השתגע".
התשובה היא שאתם נפלתם בפח הקלאסי של "האיש המורכב" (The Composite Man) אותו שחקן דמיוני המייצג את הכסף החכם בשיטת וויקוף. הוא עשה לכם אתמול תרגיל הסחה של קוסם מיומן.
ביד ימין הוא הניף את המדדים למעלה כדי שתסתכלו לשם, וביד שמאל הוא מכר לכם את הסחורה שהוא רצה להיפטר ממנה בסקטור הטכנולוגיה.
🐘 הרוטציה הגדולה
אז מה באמת קרה שם? הכסף לא נעלם מהשוק. כסף בשוק ההון לא מתאדה, הוא פשוט עובר דירה. אנחנו עדים לאחת ה"רוטציות" (סבב סקטורים) הברורות ביותר שראינו בזמן האחרון.
עד אתמול, כולם ישבו בשולחן של הטכנולוגיה והבינה המלאכותית. זה היה השולחן הכי חם בקזינו. אבל אתמול יצאה שמועה מרושעת, דיווח שגוגל ומטא זוממות "לבגוד" באנבידיה ולהתחיל לייצר צ'יפים לעצמן.
עבור הכסף החכם, זה היה הסימן לקום מהשולחן.
אבל הם לא הלכו הביתה. הם פשוט עברו לשולחן של "הדברים המשעממים והבטוחים". תסתכלו על הנתונים היבשים, הם צועקים את האמת, בזמן שבכיתם על השבבים, מניות של בנקים, חברות בנייה וסקטור הבריאות טסו לחלל.
סקטור הבריאות זינק ב-2.2%. ראסל 2000 (המניות הקטנות והבינוניות) נתנו בראש עם עלייה של 2.3%.
ולמה דווקא לשם?
כי נתונים כלכליים שפורסמו אתמול (כמו מדד אמון הצרכנים שירד) הראו שהאזרח הקטן מתחיל לפחד. הוא חושש מהעתיד הכלכלי, הוא סוגר את הארנק.
וכשהציבור מפחד, הכרישים בורחים למניות דפנסיביות; תרופות, אוכל, קורת גג. דברים שאי אפשר להפסיק לצרוך גם במיתון.
על כל מניה שירדה אתמול בבורסת ניו יורק, ארבע מניות אחרות עלו. השוק רחב, הוא בריא, הוא חזק, הוא פשוט לא בהכרח תלוי באנבידיה כדי לנשום.
🐘 אני מאוהב
הבעיה הגדולה של רוב הסוחרים (ואולי גם שלי לפעמים) היא ההתאהבות. אתם מתאהבים בנרטיב. התאהבתם בסיפור של ה-AI, בסיפור של "העתיד", ואתם עיוורים לכל מה שקורה מסביב.
השוק הוא חיה דינמית שמשנה את מיקומה כל הזמן.
מי שנשאר "נאמן" למיקום אחד כשהרוח משתנה, הוא לא משקיע ערכי הוא פשוט קורבן בהתנדבות. הטכניקה להינצל מזה היא פשוטה, אבל דורשת אומץ
למרות כל מה שלמדתם, תפסיקו להסתכל רק על ה-SPY או ה-QQQ. תתחילו להסתכל על ה"לחם והחמאה" של השוק, על המובילות בכל ענף וענף.
כך למשל,כשאתם רואים שמדד ה-S&P 500 במשקל שווה (Equal Weighted) עולה בצורה משמעותית יותר מהמדד הרגיל (כפי שקרה אתמול), זהו דגל אדום בוהק לטכנולוגיה ודגל ירוק לכל השאר.
זה אומר שהעדר כולו זז, לא רק הרועים בראש.
הכסף החכם משאיר עקבות ענקיים, כמו של פיל בחנות חרסינה. הם אספו את המניות הקטנות ואת מניות הערך בשקט בשבועות האחרונים (שלב ה-Accumulation לפי וויקוף), ועכשיו הם מתחילים לרוץ איתן.
התפקיד שלכם הוא לא להיות צודקים בפורומים, או בשיח החברים במפגש השבועי. התפקיד שלכם הוא לזהות לאן הנהר זורם ולשחות איתו, לא נגדו.
אם הריבית הולכת לרדת בדצמבר (והסיכוי עומד על 82%), הנדל"ן והמניות הקטנות הם המרוויחים הגדולים. תהיו שם.
🐘 המדרון החלקלק של ההתעלמות (ומה קרה ליוני)
אם תבחרו להתעלם מהאיתות הזה, אתם נכנסים למדרון חלקלק ומסוכן. אתם תמשיכו לקנות את השפל (Dip) במניות הטכנולוגיה, מתוך הרגל, ותגלו שהפעם השפל עלול להמשיך לחפור למטה.
אתם תראו את התיק שלכם מדשדש או יורד, בזמן שכל החברים שלכם מספרים שהם עשו כסף על מניות של חברות תרופות משעממות.
התסכול הזה יוביל אתכם לטעויות פסיכולוגיות, לנקמה בשוק, ובסוף למחיקת החשבון.
נחזור ליוני "בטון" מההתחלה, האיש על האי הבודד. יוני סירב להכיר בזה שהיבשת זזה. הוא נשאר נעול בחדר עם הגרפים שלו, בטוח שהוא רואה משהו שאף אחד אחר לא רואה.
יום אחד, יום כמו אתמול, השוק עשה תפנית חדה. הסקטור שלו קרס, והכסף עבר למקום אחר. בגלל שיוני היה מנותק, בגלל שהוא חשב שהוא "אי" העומד בפני עצמו, הוא לא ראה את הצונאמי מגיע.
המים עלו, האי שלו הוצף, והתיק שלו נמחק כלא היה.
ג'ון דון צדק. "כל אדם הוא פיסה מן היבשת, חלק מהשלם." במסחר, אתה חייב להיות מחובר להקשר הרחב.
אתה חייב להבין שאתה חלק ממערכת אקולוגית ענקית, שמונעת מפחד ותאוות בצע של מיליוני אנשים. אם המניה שלך יורדת אבל כל השוק עולה - אתה לא "מיוחד", אתה פשוט טועה.
אתה עומד על האי הלא נכון בזמן הגאות. תפסיקו לנסות לנצח את השוק לבד מהבונקר. צאו החוצה, תריחו לאן הרוח נושבת, ותצטרפו ליבשת. שם הכסף הגדול נמצא. ושם, ורק שם, תוכלו למצוא את השקט הנפשי שאתם מחפשים.
אבל ג'ון דון גם צדק. "כל אדם הוא פיסה מן היבשת, חלק מהשלם." במובן של ערבות הדדית, אם כולנו חלק מיבשה ולא אי בודד, אז רצוי שנתנהג כך האחד לשני, האחד לשנייה.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 25.11.25 - love Bombingזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
הפצצת אהבה. 25 נוב' 2025
בואו נדבר על "הפצצת אהבה" (ומה קורה בבוקר שאחרי)
אתם מכירים את השלב הזה בתחילת קשר, שבו הצד השני מרעיף עלייך מחמאות, מתנות והבטחות לעתיד ורוד כבר בדייט השני?
בפסיכולוגיה קוראים לזה "Love Bombing" (הפצצת אהבה). זה מרגיש מדהים, זה מסחרר, וזה גורם למוח שלנו להפריש חומרים של אושר שמשכיחים מאיתנו כל זהירות בסיסית.
אתמול, השוק האמריקאי עשה לנו בדיוק את זה.
אחרי שבוע של פרצופים חמוצים, השוק הגיע אתמול עם זר פרחים ענק בצורת עליות של כמעט 3 אחוזים בנאסד"ק.
הוא לחש לנו באוזן שהכל בסדר, שוולר מהפד דואג לנו, ושגוגל וטסלה הן החברות הכי טובות שלנו.
השאלה שאני שואל את עצמי הבוקר היא לא "האם זה אמיתי?" אלא "האם הקשר הזה יחזיק מעמד גם כשהחגיגה תיגמר והשפעת חומרי האושר תדעכך?".
כסוחר שראה כבר הכל, אני לא פוסל שום תרחיש. יכול להיות שאנחנו עדים לתחילתו של גל עליות חדש ומוצדק ויכול להיות שזו מלכודת דבש רגע לפני החג.
החוכמה היא לא לנחש, אלא להכין את התיק שלכם לכל אחד מהמצבים האלו, בלי ליפול לאופוריה עיוורת ובלי לפחד מהצל של עצמכם.
🐘 הצד של השוורים: למה האופטימיות הזו מוצדקת?
בואו נהיה הוגנים, המסכים הירוקים של אתמול לא הגיעו משום מקום, יש כאן סיפור שהשוק מנסה לספר לנו, והוא סיפור חיובי.
כשענקיות כמו גוגל וטסלה מזנקות בכזו עוצמה (6-7 אחוזים), זה אומר שהכסף הגדול שזה הרבה גומרים עם מחשבה זהה, חוזר להאמין בסיפור הצמיחה של הטכנולוגיה.
הם לא קונים מניות כאלו ליום אחד; כשהם נכנסים בכזאת אגרסיביות, זה בדרך כלל סימן שהם רואים ערך בטווח הבינוני. יתרה מכך, השוק קיבל אתמול אישור שהריבית כנראה תרד בדצמבר (85% סיכוי, וזה המון).
בעולם של סוחרים, ריבית יורדת שווה לחמצן וכשיש חמצן, האש יכולה לבעור גבוה יותר.
אם המדדים יצליחו להחזיק את הרמות האלו גם היום ומחר, ייתכן מאוד שנפרצה הדרך ל"ראלי סנטה קלאוס" המפורסם של סוף השנה, שהיא בצדק תקוותם של קוראים רבים.
מבחינה טכנית, חזרנו אל הממוצעים חשובים, וזה איתות שאי אפשר להתעלם ממנו.
השוק מפגין עוצמה, ה-AI ממשיך להיות הקטר שמושך את הרכבת, ומי שנמצא בפוזיציות נכונות (במניות האיכות) בהחלט יכול לחייך הבוקר. יש כאן מומנטום, ומומנטום הוא כוח חזק מאוד בשוק ההון שאסור לזלזל בו.
🐘 הצד של הדובים: איפה המוקשים מסתתרים?
אבל, וכאן נכנס הניסיון של 3 עשורים לשחק תפקיד, אנחנו חייבים להסתכל גם על האותיות הקטנות בסקירה שלי מאתמול.
אנחנו נמצאים בשבוע חג ההודיה, שבוע שבאופן מסורתי מתאפיין בנזילות נמוכה (פחות קונים ומוכרים בשוק).
כשאין הרבה שחקנים במגרש, קל מאוד להזיז את הכדור מצד לצד, ומה שנראה כמו פריצה אמיתית יכול להתברר כהטעיה של עושי שוק.
האירוע האמיתי מחכה לנו מחר, יום רביעי, עם פרסום מדד ה-PCE (מדד האינפלציה שהפד הכי אוהב). אם המדד הזה יצא "חם" מהצפוי, כל האהבה שהשוק הרעיף עלינו אתמול עלולה להפוך לכתף קרה וכואבת בשניות.
התרחיש הדובי אומר שהעליות של אתמול היו בעיקר "סגירת שורטים" (Short Squeeze) - סוחרים שהימרו נגד השוק נבהלו מעוצמת התנועה מעלה ונאלצו לקנות, מה שדחף את המחיר למעלה באופן מלאכותי.
אם זה המצב, ברגע שיגמרו השורטיסטים שצריכים לקנות, לא יהיה מי שיחזיק את המחיר למעלה, ואנחנו עלולים לראות החלקה מהירה למטה. זהו הסיכון של הטווח הקצר: התלהבות מוקדמת שמתנפצת על סלע המציאות.
🐘 איך משלבים בין שתי האפשרויות?
אז מה עושה סוחר חכם שנמצא בתוך המלכודת המתוקה הזו? הוא לא בוחר צד באופן עיוור, הוא מנהל את הסיכון.
אם אתם כבר בפנים והרווחתם מהעליות של אתמול מצוין. זה הזמן להדק את הסטופים (פקודות ההגנה) שלכם. אל תתנו לרווח יפה להפוך להפסד רק בגלל שרציתם עוד קצת; תבטיחו חלק מהכסף בכיס, אין חבר נאמן כמו כסף מזומן.
אם אתם בחוץ ושוקלים להיכנס, תשאלו את עצמכם: "האם אני רודף אחרי המחיר או נכנס בנקודת איכות?".
כניסה עכשיו, רגע לפני נתון קריטי כמו ה-PCE ולפני חג, דורשת משמעת ברזל ועצבים חזקים, כמו לקנות מנייה יום לפני הדוח.
השוק לא בורח לשום מקום. גם אם העליות יימשכו, תמיד יהיו הזדמנויות להצטרף לטרנד (למגמה) בצורה בטוחה יותר אחרי שנקבל אישור שהפריצה אמיתית.
הגישה שלי לטווח הבינוני נשארת אופטימית-זהירה: מהפכת ה-AI היא אמיתית והיא כאן כדי להישאר ולהתרחב ולכן הירידות (אם יבואו) הן הזדמנות לאסוף סחורה איכותית במחיר טוב יותר.
אבל בטווח המיידי של ה-24 שעות הקרובות? אני מעדיף להיות החשדן שבודק את הגשר לפני שהוא עולה עליו עם המשאית.
🐘 השורה התחתונה: סבלנות היא הנשק הסודי
נחזור רגע לדימוי של ה"הפצצת אהבה". בחיים, כמו במסחר, האהבות הכי בריאות הן אלו שנבנות לאט, צעד אחרי צעד, על בסיס אמון ולא על בסיס זיקוקים רגעיים. השוק הראה לנו אתמול שהוא יודע לפנק, וזה נהדר, אבל עכשיו תורנו לבקש ממנו הוכחות רציניות יותר.
לסוחרים האגרסיביים שביניכם: תהנו מהגל, אבל תהיו מוכנים לקפוץ מהגלשן בשנייה שהגל נחלש ומסתיים.
לסוחרים הסולידיים (בשיטת הפיל): אין שום בושה לשבת על הגדר עד שבוע הבא. לתת לאבק של החג ושל הנתונים לשקוע, ולראות מי באמת נשאר שולט בשוק. השוק ימשיך להיות שם גם ביום שני הבא, והכסף שלכם יהיה הרבה יותר חכם אחרי שנראה את התמונה המלאה.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה שבועית 24.11.25סקירה שבועית:
מלכודת הדבש של חג ההודיה. 24 נוב' 2025
תעצרו רגע. לפני שאנחנו צוללים לנרות יפניים ומניפולציות של המוסדיים, אני חייב לספר לכם משהו שראיתי באחד מימי חמישי בערב בבר תל-אביבי. זה יושב לי בראש ולא משחרר, לפעמים אני אוהב להביט על אנשים להקשיב וללמוד על החיים.
ישב לידי בחור, נקרא לו 'עידן'. נראה טוב בסה״כ, שעון יוקרה נוצץ, חולצה מכופתרת בדיוק במידה. הוא היה בדייט עם בחורה מקסימה, עיניים גדולות, מקשיבה. במשך 50 דקות הבחור לא לקח אוויר. הוא רק דיבר על עצמו. על האקזיט שהוא כמעט עשה, על המכון כושר, על הרכב החדש, ובעיקר - על כמה אמא שלו והאקסיות שלו לא מבינות את הנפש המורכבת שלו.
העיניים שלו זעקו: "תאהבי אותי! תעריצי אותי! תמלאי את החור שיש לי בנשמה!". הוא היה צמא לאהבה כמו אדמה סדוקה במדבר שמתחננת למים.
ניקולא שאמפור, צרפתי ציני וחד שיכול היה להיות סוחר דגול בשיטת הפיל, אמר פעם משפט גאוני: "יש יותר אנשים שרוצים להיות נאהבים, מאשר כאלה שמוכנים לאהוב". הסיפור של עידן והמבט הנואש שלו. הזכיר לי את המשפט.
בואו נדבר על האשליה האופטית שקרתה ביום שישי.
🐘 זריקת המרץ של ג'ון וויליאמס
אתם מסתכלים על המסכים הירוקים של סגירת השבוע ומרגישים את הדופמין משתולל. הדאו ג'ונס טס ב-493 נקודות, הנאסד"ק הוסיף כמעט אחוז. על פניו? חגיגה. בפועל? זה היה ניתוח פלסטי כושל שנועד להסתיר גוף מזדקן וחולה רגע לפני שהרופאים יוצאים לחופשה.
השוק היה בדרך להתרסקות בטוחה ביום שישי בבוקר. הנתונים היו עגומים: סנטימנט הצרכנים של מישיגן צלל לשפל של 51.0 (האנשים ברחוב מדוכאים מהמחירים) ומדד מנהלי הרכש (PMI) בייצור ירד ל-51.9. הכלכלה האמיתית מאיטה, החריקות שנשמעות למרחוק.
אז מה הציל את המצב? לא שיפור כלכלי, אלא פליטת פה. ג'ון וויליאמס, נשיא הפד של ניו יורק, זרק גפרור לתוך חבית של אדי דלק כשאמר שהוא "עדיין רואה מקום להורדת ריבית".
זה כל מה שהאלגוריתמים היו צריכים. לא עובדות, אלא הבטחה לעוד סם הרגעה. הסיכוי להורדת ריבית בדצמבר קפץ בבת אחת מ-40% ל-75%, והשוק הגיב כמו נרקומן שקיבל מנה נוספת.
אבל זו מלכודת. כשהשוק עולה רק בגלל צפי להורדת ריבית ולא בגלל רווחים חזקים או צמיחה, זה כמו בניין שנשען על פיגומים רעועים. אתם רואים ירוק, אני רואה את הכסף החכם מוכר לכם סחורה ביוקר רגע לפני שהם בורחים לאכול תרנגול הודו.
🐘 רווחי חנות הבגדים
כדי להבין את גודל הפרדוקס, אנחנו צריכים להרים את מכסה המנוע. כולם מדברים על ה"ראלי", אבל אף אחד לא שואל מי הוביל אותו. וזה, חברים, הסיפור האמיתי.
זה לא היה הטכנולוגיה. זה לא היה השבבים.
אנבידיה (NVDA), המלכה הבלתי מעורערת של השוק, סיימה באדום (-0.97%). AMD חטפה גם היא. אורקל (ORCL) קיבלה סטירה מצלצלת וירדה כמעט 6%. אז מי סחב את העגלה במעלה ההר?
חנות הבגדים Ross Stores ROST. כן, חנות בגדים בהנחות ענק ("Outlet"). המניה שלה זינקה ב-8.4% לשיא כל הזמנים.
תבינו את האירוניה הדוקרת: כשהמניה של חולצות ב-10 דולר טסה לשמיים בזמן שמניות הבינה המלאכותית מקרטעות, השוק צועק לכם משהו באוזן. הוא צועק: "הצרכן האמריקאי עני, הוא מחפש מציאות, והוא לא קונה מחשבי על כרגע".
זו רוטציה דפנסיבית בתחפושת של התקפה. הכסף החכם בורח למקומות משעממים ובטוחים. הענפים החזקים השבוע היו שירותי תקשורת, נדל"ן (שנהנה מהפנטזיה על ריבית נמוכה) ובריאות.
🐘 המדריך להישרדות בשבוע חג ה"זומבים"
אנחנו נכנסים לאחד השבועות המסוכנים ביותר בלוח השנה, שבוע חג ההודיה. שימו לב ללו"ז המוקשים:
יום חמישי - אין מסחר (חג).
יום שישי, יהיה יום מקוצר (נסגר מוקדם), הידוע כיום של "זומבים" שבו הסוחרים הרציניים בכלל לא נמצאים מול העמדה.
מה זה אומר מבחינתנו בשיטת הפיל? נזילות נמוכה.
כשאין הרבה קונים ומוכרים (Volume נמוך), עושי השוק (Market Makers) יכולים לצייר איזה גרף שבא להם עם מעט מאוד כסף.
התרחיש הקלאסי לשבוע כזה הוא "ההרדמה והעקיצה". ימי שני ושלישי צפויים להיות ימי "דשדוש חיובי" עליות מתונות במחזורים נמוכים, שנועדו לגרום לכם להרגיש בנוח ולהשאיר פוזיציות פתוחות לחג.
אבל היזהרו מיום רביעי.
ביום רביעי, רגע לפני שהולכים הביתה, מתפרסם מדד ה-PCE (הוצאה לצריכה פרטית). זה המדד האהוב על הפד למדידת אינפלציה. אם המספר הזה יוצא "חם" מהצפוי? כל האופטימיות של יום שישי תישרף תוך דקות.
אנחנו עלולים לראות תנודתיות מלאכותית - Upthrust (ניער למעלה) קלאסי של וויקוף. הם יעלו את המחיר מעל התנגדות, ישאבו פנימה את ה"פתיים" שרודפים אחרי המחיר, ואז יורידו את השוק למטה כשהנזילות נעלמת.
🐘 אחד התרחיש שאסור לכם לפספס
בואו נהיה משחקי משחקי תסריטים לרגע. מה אם העליות של יום שישי הן בכלל "מתנת פרידה"? מה אם המוסדיים השתמשו בנאום של וויליאמס כדי לייצר נזילות של קונים (אתם), רק כדי שהם יוכלו לזרוק את הסחורה שלהם ולצאת נקיים לחופשה?
אם נראה היום או מחר ניסיון לפרוץ את הגבוה של יום שישי, אבל הווליום יהיה נמוך משמעותית, זו תהיה נורת אזהרה אדומה בוהקת. זה אומר שאין דלק במנוע. הפיל לא דוחף, הוא רק נשען לנוח.
מצד שני, אם מדד ה-PCE יפתיע לטובה (ירד), אנחנו עשויים לראות Squeeze (לחיצה) אלים כלפי מעלה ביום רביעי.
האסטרטגיה שלי לשבוע הזה היא פשוטה: אני בוחר לשבת על הידיים.
אתן לאחרים להיות הגיבורים שמנסים לתפוס סכינים נופלות או לרדוף אחרי בלונים פורחים בווליום נמוך. אנחנו, הדייגים השקטים, נחכה שהאבק ישקע אחרי החג והאמת תצא לאור.
🐘 עידן והבר בתל אביב
נחזור רגע לעידן מהבר בתל אביב.
אחרי 50 דקות של מונולוג מתיש שבו הוא דרש אהבה בלי לתת כלום בתמורה, הבחורה קמה, מילמלה משהו על "שירותים" ופשוט ברחה. ראיתי אותה יוצאת. היא אפילו לא הסתכלה לאחור.
עידן נשאר שם, בוהה בכוס הריקה, המום. הוא לא הבין למה היא לא חוזרת.
הוא לא הבין למה העולם לא מחזיר לו אהבה, כשהוא עצמו לא היה מוכן לתת גרם אחד של הקשבה, הקשבה פעילה, עניין או אכפתיות אמיתית למי שמולו.
אני אומר לכם, רוב הסוחרים המתוסכלים הם עידן.
הם רוצים שהשוק יאהב אותם. הם רוצים שהשוק יחבק אותם, ייתן להם כסף, יגרום להם להרגיש חכמים ומוצלחים. הם דורשים מהשוק רווחים ("תאהב אותי!").
אבל הם לא מוכנים "לאהוב" את השוק חזרה. הם לא מוכנים לכבד את החוקים שלו. הם לא מוכנים להקשיב למה שהגרף אומר להם (במקום מה שהם רוצים לשמוע). הם לא מוכנים לקבל את הסטירות שלו בהבנה וללמוד מהן.
השבוע, אל תהיו עידן. אל תדרשו מהשוק לתת לכם מתנות לחג.
השבוע תקשיבו לו, הקשבה פעילה. תכבדו אותו. ואם הוא לא במצב רוח לתת (ווליום נמוך, דשדוש) פשוט תניחו לו ותחכו בצד. ככה בונים אהבה וכסף לטווח ארוך. מי שבא רק לקחת ביום שהשוק קצת לוקח לו מתבלבלת עליו דעתו.
כדי לעשות אהבה עם השוק, אתם צריכים ללמוד להיות בהקשבה פעילה, כן לפעמים לא לעשות כלום, רק להקשיב, כך שתוכלו לפעול בעת הנכונה.
שבוע מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 19.11.2025זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
זה נקרא כמו בדיחה פוטין, טראמפ 18 נוב' 2025
היום, ה-19 בנובמבר, זה היומולדת של פיטר דרוקר. רובכם לא מכירים אותו, וזה בסדר. הוא לא סוחר, הוא לא ישב מול גרפים, והוא בטח היה נרדם מול הנרות היפניים.
אבל האיש הזה היה גאון ששינה את העולם הניהול.
פעם אחת הוא ישב בחדר יוקרתי עם מנכ"ל של חברה ענקית. המנכ"ל היה נפוח מחשיבות עצמית, הראה לו מצגות, מספרים ותוכניות לשלוש שנים קדימה. דרוקר, איש מבוגר ושקט, הקשיב בסבלנות.
אי נוחות פנימית הלך והצטבר אצלו בסוף, הוא שאל אותו שאלה אחת קטנה. שאלה כל כך פשוטה, שהמנכ"ל נחנק מהקפה והתחיל לגמגם את המענה. השאלה הזאת היא בדיוק מה שאתם צריכים לשאול את עצמכם הבוקר אחרי הכאוס של אתמול.
אבל רגע, אגיע לזה בסוף, כדי לעזור לכם לקבל החלטות טובות יותר. קודם בואו נבין למה המסך שלכם נראה כמו חדר מבולגן של מתבגרת שהרגע יצאה לבלות עם חברות.
🐘 חשבנו יום של המתנה ושעמום
אתמול היה אמור להיות יום של כלום ושום דבר. סתם יום שלישי משעמם. כולם חיכו בשקט לדוחות של אנבידיה שיגיעו מחר. אבל השוק? הוא שונא שקט. הוא אוהב אקשן.
ודווקא כשכולם הורידו נעליים ושמו רגליים על השולחן. בום. ולדימיר פוטין החליט שמשעמם לו. הוא שלף שוב את האיום הגרעיני מהמגירה. זה נשמע מלחיץ בחדשות, נכון?
אבל בתכלס? למחשבים שסוחרים בבורסה לא אכפת מפוליטיקה. הם רואים מילת מפתח "גרעין" והם נכנסים למוד מכירות. אוטומטית.
ואז בא טראמפ. מצד אחד, האיש הזה הוא מגנט לכסף. משקיעים מכל העולם רצים לארה"ב עכשיו כי הם בטוחים שהוא הולך לחלק מתנות לעשירים.
אבל מצד שני? הוא לא צפוי.
ציוץ אחד שלו אתמול בבוקר נגד חברות הביטוח הספיק כדי להפיל אותן לקרשים.אז מה קיבלנו? סלט של רגשות. כסף שרוצה להיכנס פנימה, ופחד להיבעט החוצה.
מי שנבהל אתמול ומכר הכל, נפל בפח הקלאסי של השוק. הוא מכר פחד, במקום לקנות הזדמנות, זה בסדר למכור עת שהגיע לסטופ, אבל באותה מידה זה חובה להחזיק את מה ממשיך, עובד וצומח.
🐘 האמת
בואו נסתכל רגע על מספרים, אבל בלי כאב ראש. הדאו ג'ונס ירד חזק. הנאסד"ק חטף מכה. נכון, זה לא נעים בעין. אבל מי שפותח את העיניים באמת, רואה תמונה אחרת לגמרי. תראו את נטפליקס.
בזמן שכולם בוכים, היא עולה ב-3.4%. למה? כי אנשים עדיין רוצים לראות טלוויזיה, לא משנה מה פוטין אומר. תראו את וורנר ברוס. קפצה ב-4% כי יש דיבורים שמישהו יקנה אותה.
זה אומר דבר פשוט: הכסף לא נעלם. הוא פשוט עבר דירה. הוא יצא מהמקומות המסוכנים (כמו שבבים שכולם פוחדים שיפלו) ועבר למקומות בטוחים. הוא הלך לנפט (שעלה), הוא הלך לתרופות.
מי חטף הכי חזק? הום דיפו. ירדה ב-6%. למה? כי לאמריקאים נגמר הכסף לשפץ את המטבח. אבל הם כן יושבים על הספה ורואים נטפליקס. אתם מבינים? זה לא סוף העולם. זה פשוט שינוי בהרגלים.
וגם הבנקים הגדולים עשו לנו תרגיל.
רוטשילד (בנק השקעות גדול) אמר פתאום שמיקרוסופט ואמזון "כבר לא משהו". הוא הוריד להן את הציון. אז כולם נבהלו ומכרו. נו באמת. נראה לכם שמיקרוסופט תפסיק למכור את שירותיה המתפתחים מחר בבוקר? הירידות האלה יכולות להיות סתם רעש.
🐘 לא להיות פראיירים
אז מה עושים עם כל הבלאגן הזה? הכי חשוב לא להיות פראיירים. הרוב המוחלט של הסוחרים רואים אדום ובורחים. הם מוכרים בהפסד בנקודה מסוימת רק כדי לחזור "לישון בשקט".
כדי לישון בשקט צריך לעשות פעולות נכונות, הרוב פועל באופן מבוהל ושגוי.
טעות ראשונה של רוב הסוחרים שפועלים בזכות תוכן חינמי, המלצות חברים מהעבודה, או חברות באיזה קבוצת המלצות, הוא מיקוד ומינוף התיק באופן קיצוני, תוך שהם מצויים בהפסד של לפחות 30-40 אחוז על תיק, במוד פאניקה, קיפאון או אי יכולת להחליט משהו שפוי.
הקול היחיד שהם שומעים בראש ׳תן לי לצאת מזה הפעם ואני כבר לא מתנהג ככה יותר, למדתי את הלקח׳
יותר מאשר הם מודדים את הפסד בכסף, הם מודדים את הפסד בשנות חיים שלקח להם להשיג את הכסף וכך רק מעצימים את הכאב ההלקאה העצמית שלהם.
הטעות השנייה… (או הסוג השני של הסוחרים)
אני מדבר עם כאלה אנשים שפועלים הפוך, הפוך במובן השלילי, הלחץ והירידות גורם להם למכור ולממש מניות רווחיות וירוקות בתוך התיק, כאילו לקבע רווח ומשאירים בתוכו את המפסידות שאולי יתקנו ויאוששו משהו בעתיד.
זה מתכון נהדר לקבע תיק דפוק בצבע אדום ובוהק שרק יחריף את מצבכם.
בעצם הם מאפשרים לכסף החכם את המניות הטובות שהם מוכרים. הירידות של אתמול הן כמו מבצע בסופר. הסחורה הטובה נמכרת בהנחה, הדפוקה נשארת אצלכם בתיק.
הכסף הגדול שטראמפ מביא לארה"ב עדיין שם. הוא מחכה בצד. הוא מחכה שהפראיירים יסיימו למכור כדי שהוא יוכל להיכנס בזול, למקומות הנכונים.
תפסיקו למכור מניות רווחיות שעדיין צומחות, תמכרו את השבורות, מה שיורד יכול לרדת עוד יותר ועוד יותר.
🐘 שימו לב לריבית.
יש סיכוי של 51% שהריבית תרד בחודש הבא (עץ או פאלי). זה אומר שיש סיכוי עדיין שהכסף יהיה זול יותר בקרוב. השוק יודע את זה. ייתכן והוא סתם עושה שרירים עכשיו כדי לנער את הידיים החלשות.
מי שמכר אתמול את אמזון בגלל שאיזה פקיד בבנק אמר משהו, הוא סוחר מגיב ולא סוחר יוזם הוא סוחר שמתנהל בדבר ׳הזנב מכשכש את הכלב׳. (מי שרצה לצאת יצא כבר קודם ולא אתמול)
התפקיד שלכם הוא לחפש את המניות החזקות. אלה שלא ירדו אתמול. אלה שעמדו כמו סלע בזמן הסערה. שם נמצא הזהב. אל תתנו לחדשות (או אף אדם) להכניס אתכם לדיכאון.
השוק האמריקאי הוא המכונה הכי אופטימית בעולם. אחרי כל ירידה כזאת, לרוב באה עלייה.. (המילה ׳לרוב׳ היא סכנת נפשות כי הקורא הממוצע קורא בלב במקום׳ לרוב׳ ׳תמיד׳, אז לא תמיד אלא לרוב).
🐘 נחזור לפיטר (ולמראה בחדר האמבטיה שלכם)
השאלה שדרוקר שאל את המנכ"ל ההוא הייתה פשוטה וכואבת: "תגיד לי, אם לא היית כבר בתוך העסק הזה היום, היית נכנס אליו מחדש?"
תעשו לעצמכם טובה. קחו את השאלה הזו הביתה. תסתכלו על התיק שלכם. על המניות האדומות שאתם סוחבים כמו שק תפוחי אדמה רקובים רק כי "חבל למכור".
אם לא היה לכם אותן היום, הייתם קונים אותן עכשיו? אם התשובה היא "לא" (והיא כנראה "לא") אז למה לעזאזל אתם מחזיקים אותן? בגלל סנטימנטים? המניה לא יודעת שאתם מחזיקים אותה, והיא בטח לא אוהבת אתכם חזרה.
🐘 מילה לסיום (כדי שתצאו מפה עם חיוך)
אתם יודעים למה אני קורא לשיטה שאני סוחר "שיטת הפיל"? לא, זה לא בגלל שאני אוהב מאד פירות (למרות שפירות חתוכים הם אחלה נשנושים מול המסך). זה בגלל ההבדל הקטן בגישה. בין פיל לבין עכבר, כמשל.
כשהעכבר שומע רעש הוא בורח לחור. כשפיל שומע רעש הוא בודק אם זה אריה או סתם זבוב טורדני.
אתמול? אתמול היו הרבה זבובים שעשו רעש של אריות. פוטין צעק, טראמפ צייץ, והסוחרים-עכברים ברחו לחורים. אבל אתם? אתם פילים, אתם נשארים יציבים. יש לכם עור עבה, יש לכם סבלנות, ויש לכם את השאלה של דרוקר בכיס.
היום, כשכולם יכססו ציפורניים לקראת הדוחות של אנבידיה, אתם תשבו רגועים. תזכרו את הכלל הראשון שלי (שהוא גם הדיסקליימר הכי טוב בעולם): לא מבינים משהו? לא נוגעים בו.
השוק אולי משוגע, אבל אתם לא חייבים להשתגע איתו. תשאירו את הדרמה לנטפליקס, אנחנו פה בשביל הכסף והצמיחה האישית.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 31.10.2025 אחלה הופעהזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
אחלה הופעה 31 אוק' 2025
אתמול בערב הייתי בהופעה. עמיר בניון. אתה יודע למה אתה נכנס, אתה בא מוכן מקדים לתפוס עמדה טובה ברבר ולהספיק להזמין כוס ויסקי לפני הגעה של רוב הקהל
ואז ממרפסת הצפיה בבארבי מוכן לתת לנשמה שלך להתפרק להתאחות מחדש עם כל צעקה/זעקה/שירה של עמיר, יש שם שירים כל שורה שמרגישה כאילו היא נכתבה עליך.
ואז, באמצע, בלי שום אזהרה מוקדמת, הוא מעלה לבמה את שלומי שבת.
ברגע אחד, כל הכובד העמוק הזה של בניון, כל החיפוש הפילוסופי, פגש שמחה פשוטה וחיבוק חם של "רק בגלל הרוח". זה לא היה חיבור רגיל של שני זמרים; זו הייתה הכפלה של החוויה.
פתאום, האולם הרגיש כאילו הוא קיבל גם צלילה לתוך הנשמה וגם חיבוק שעוטף אותה בו זמנית, מפגש של שתי אמיתות שונות שגרמו למשהו חדש לגמרי להיוולד שם.
🐘 מה הקשר לסקירה? צודקים
בקיצור קמתי הבוקר, מביט על המסך, וכל מה שיצא לי מהפה זה "WTF". מה שראינו אתמול לא היה "יום מסחר". זה היה מחזה אבסורד בשידור חי, שנועד לזרוק מרכבת המסחר כל סוחר שחשב שהוא פיצח את השיטה. יום שלם שבו השוק צולל, רק כדי לראות את העתיד נצבע בירוק באפטר-מרקט.
הרבה סוחרים מתוסכלים כרגע. הם חושבים שהשוק "לא הגיוני". הם כועסים שהוא לא עושה את מה שהוא אמור לעשות לפי הספרים שהם קראו. אבל פה בדיוק אתם טועים: השוק לא חייב לכם כלום. הוא מכונה שמייצרת תסכול, והתפקיד שלכם הוא לא לכעוס עליה, אלא להבין איך היא עובדת עכשיו.
כי אתמול, חוקי המשחק השתנו בשידור חי. הרעיון הנאיבי ש"כל מה שקשור ל-AI עולה" מת אתמול מוות אלים. השוק עבר ממצב של "ספרו לי סיפורים" למצב של Show Me The Money ומי שלא הבין את המעבר הזה כנראה חטף אתמול בראש.
🐘 למה כולם מדברים על CapEx?
בואו נשים את הדברים על השולחן. אתם שומעים את המילה הזאת, "CapEx", נזרקת באולפנים כאילו כולם יודעים מה היא אומרת. רובם מהנהנים או שותקים כי לא נעים לשאול, ואז אין להם מושג.
אז בואו נפשט את זה לשפת רחוב פשוטה כדי ליישר קן: CapEx, או בשמו המלא "הוצאות הון" (Capital Expenditures), זה פשוט כמות המזומנים המטורפת שהחברה שורפת היום על דברים שהיא מקווה שיכניסו לה כסף מחר: שרתים, מפעלים, מחקר ופיתוח.
בשפת רחוב זה ההימור של המנכ"ל על העתיד, והוא משלם עליו מהכיס שלכם.
עכשיו בואו נחזור לזירת הפשע של אתמול. מטא (META) עלתה לבמה ואמרה שהיא שופכת עוד מיליארדים על ההימור שלה (AI, מטאברס, תקראו לזה איך שבא לכם).
השוק שמע את זה, ראה את גובה ההימור ולא ראה קבלות מיידיות אז הוא זרק את המניה מהמדרגות במינוס 11%. הוא אמר לצוקרברג: "אנחנו לא סומכים על החלומות שלך יותר. תתחיל להראות רווחים מהצעצועים שלך."
אבל אז הגיע הטוויסט.
כמה דקות אחר כך, גוגל (GOOG) עלתה ואמרה בדיוק את אותו הדבר: "אנחנו מגדילים את ה-CapEx, שורפים אפילו יותר על AI!". והשוק? הוא נתן לה מחיאות כפיים ושלח את המניה למעלה.
זה הרגע שבו הסוחר הממוצע התחיל למרוט שערות. "למה לו כן ולה לא?".
התשובה פשוטה: גוגל הראתה קבלות. היא אמרה "ההשקעה שלי עובדת עד עכשיו" והצביעה על צמיחה מפלצתית של 34% בעסקי הענן שלה, שמונעים מ-AI.
הבנתם את השיעור? השוק הפסיק לקנות סיפורי כותרות. הוא דורש תוצאות.
🐘 חדר המראות של 4 אחרי הצהריים או אפטר מרקט
אז בדיוק כשחשבתם שהבנתם את העיקרון "קבלות זה טוב, חלומות זה רע" הגיע האפטר-מרקט וטרף את כל הקלפים מחדש. זה היה החלק השני של המבחן ורובכם נכשלתם גם בו. כי אם חשבתם שהשוק סוף סוף נהיה "הגיוני", טעיתם בגדול. הוא פשוט החליף סוג אחד של טירוף בסוג אחר.
אמזון (AMZN) הגיעה. והיא לא סתם דיווחה, היא ריסקה את התחזיות. רווחים מטורפים, צמיחה אדירה ב-AWS (הענן). היא הביאה לא רק קבלות, היא הביאה משאית מלאה בקבלות. ומה עשה השוק? שלח את המניה 3% למטה במסחר המאוחר.
למה, אתם שואלים? כי עמוק בתוך הדוח, אנדי ג'סי לחש את מילת הקסם האסורה: "CapEx". הוא אמר שהם הולכים להוציא 125 מיליארד דולר על שרתים והשוק נכנס להתקף חרדה.
אחרי מה שמטא עשתה לשוק. השוק שומע "הוצאות ענק" ובורח, לא משנה כמה החברה רווחית כרגע. זו פאניקה, בטח לא היגיון.
ואז, בתוך כל הכאוס הזה, הגיעה אפל (AAPL). בלי הצהרות AI מפוצצות. בלי דיבורים על שריפת 100 מיליארד דולר. רק דוח סולידי, משעמם כמעט, שמראה שהם מוכרים טלפונים ושירותים כמו מטורפים. והמניה? עלתה יפה מאוד. השוק ראה את אפל כמו אי של שפיות בתוך בית משוגעים.
🐘 אז מה על הפרק היום?
אחרי כל הדרמה הזאת של אפטר מרקט, היום, 31 באוקטובר, שופכים לנו עוד דלק למדורה: נתוני ה-Core PCE. זה מדד האינפלציה שהפד מסתכל עליו כשהוא מחליט אם לחנוק אותנו עם הריבית או לשחרר עוד קצת חבל. כולם עוצרים את הנשימה, מחכים לראות אם המספר יהיה "חם" או "קר".
בואו אני אגלה לכם סוד: המספר עצמו כמעט לא משנה. מה שמשנה זה אך ורק התגובה של השוק למספר. האלגוריתמים טעונים ומוכנים לרוץ לכל כיוון על סמך פספוס של פסיק אחד בדוח.
התפקיד של סוחר היום הוא לא להיות נביא ולנסות לנחש את המספר.
התפקיד שלכם הוא להיות דייגים. אתם צריכים לשרוד את הדקות הראשונות של הפאניקה, לתת לאבק לשקוע, ורק אז לחפש את המגמה האמיתית שהכסף הגדול בוחר. אל תהיו הדלק למדורה של מישהו אחר.
🐘 לסגור את הלופ
אתם מבינים, כל הבלבול הזה בשוק, כל הניגודים האלה, זה בדיוק כמו ההופעה ההיא אתמול. אתם באתם לראות את ההצגה של ה-AI, את הדרמה הגדולה של מטא וגוגל, חשבתם שזה כל הסיפור הסולו המישן ונוגה של עמיר בניון ואז במקומו קיבלנו דואט מדהים.
במסחר שהמסכים נכבו, השוק האמיתי עלה לבמה האפטר-מרקט, הדוחות של אפל ונתן לכם חוויה אחרת לגמרי, את החיבוק הפשוט של שלומי שבת.
הוא הכפיל את התמונה והראה לכם שהיא מורכבת יותר. השוק הוא אף פעם לא רק דבר אחד. הוא תמיד גם הכאב של החיפוש וגם הפשטות של התוצאה. התפקיד שלכם הוא להפסיק לחפש את הסולו שתמיד נשמע אותו דבר, ולהתחיל להקשיב לדואט.
תפסיקו לחשוב כמו כבשים שמחפשות רועה. תתחילו לחשוב כמו הפיל, שמבין את השטח ויודע בדיוק לאן הוא הולך, גם כשכולם מסביב רצים בפאניקה.
שבת שלום
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 30.10.2025 - לחם מחמצת אגוזים ודבשזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
לחם מחמצת אגוזים ודבש 30 אוק' 2025
היה לי ויכוח פילוסופי אתמול בערב. לא על הפד, לא על גיאופוליטיקה. על לחם.
כן, לחם. נסעתי למאפייה השכונתית החדשה, זו שכולם מדברים עליה, להביא "לחם טוב". הגעתי לשם, והיה תור של 40 איש. על הדלפק היו שני סוגי מאפים: לחם מחמצת אגוזים ודבש ב-80 שקל לכיכר, שנראה כאילו נאפה על ידי מלאכים... וערימה של לחם אחיד, לבן (אולי אחר לא כ"כ מומחה בלחמים), מהסוג שמרגיש כמו ספוג.
כששאלתי את המוכר מה קורה, הוא אמר: "האמן-אופה שלנו מכין רק 15 כיכרות כאלו ביום. הן נחטפות בדקה. כל השאר זה... ובכן, לחם."
בנסיעה חזרה הרהרתי וחשבתי לעצמי: מה "המחיר הממוצע" של כיכר לחם במאפייה הזו? מה "האיכות הממוצעת"? זו שאלה מטומטמת. אין דבר כזה "ממוצע" כשיש לך שתי קצוות כל כך קיצוניים. יש לך יצירת מופת, ויש לך זבל. ה"ממוצע" הוא שקר סטטיסטי שלא קיים במציאות.
🐘 הצגת הקוסם באמצע היום
ועכשיו, בוקר טוב וברוכים הבאים למאפייה של וול סטריט.
אם קמתם הבוקר לקרוא את הסקירה ודקה לפני פתחתם את האפליקציה, וראיתם שה-S&P 500 סיים ב-0.00%, אתם מסתכלים על "הלחם הממוצע". זו אשליה. זה שקר. זה נתון מסוכן יותר מכל ירידה של 2%, כי הוא גורם לכם לחשוב שהיה "שקט".
לא היה שקט. אתמול היה קרב סכינים בתוך סופת טורנדו. מה שראינו היה שוק שנקרע לשניים, בזמן אמת, מול העיניים שלנו.
בצד אחד של הרחוב, הייתה שריפה. סקטור הנדל"ן נשחט 2.7%. הצריכה הבסיסית (Staples) במינוס 2.0%. הראסל 2000 (העסקים הקטנים של אמריקה) חטף 0.9%. מניה כמו Fiserv FI פשוט התאיידה ב-44% אחרי דוח. זה הלחם הספוגי .
בצד השני של הרחוב? שם מכרו את "לחם המלאכים". NVIDIA NVDA חצתה שווי שוק של 5 טריליון דולר. אני אחזור על זה: חמש. טריליון. דולר. זו המאפייה האקסקלוסיבית עם תור של 40 איש.
להגיד שהשוק "שטוח" זה כמו להגיד שאם תכניסו ראש לתנור ורגליים למקפיא, "בממוצע" נעים לכם. זה מגוחך. ומי שסוחר את ה"ממוצע" הזה, נכווה וקופא בו זמנית.
🐘 מה באמת קרה כאן?
אתמול קיבלנו שתי מצגות במקביל, על שתי במות שונות והקהל התבקש להחליט לאיזו הצגה הוא קנה כרטיס.
במה 1: תיאטרון הפד.
על הבמה הזו עמד ג'רום פאוול. הוא עשה בדיוק את מה שכולם ציפו (חתך 25 נ"ב, וואו, גילה את כוח המשיכה), ואז, כמו קוסם גרוע, הוא משך את המפה מהשולחן. הוא אמר שהורדה נוספת בדצמבר היא "רחוקה מלהיות מובטחת".
וזהו. זה כל מה שהיה צריך. ההסתברות להורדה בדצמבר צנחה מ-91% ל-66%. וכל מי ש"צריך" כסף זול - נדל"ן, מניות קטנות, כל מה שנושם על אדי אשראי - פשוט נחנק וקרס. ברוכים הבאים למציאות.
במה 2: קרקס ה-AI.
על הבמה הזו, NVIDIA היא מנהל הקרקס, הליצן והאריה גם יחד. היא לבדה החזיקה את הנאסד"ק. היא הגיעה ל-5 טריליון דולר. וכל השוק אמר "אמן".
ואז, אחרי פעמון הסגירה, הגיע האפטר-שואו. גוגל (GOOG) ומייקרוסופט (MSFT) הניפו דגלים. "הענן שלנו צומח ב-34%!" צעקה גוגל. "הענן שלנו (Azure) צומח ב-40%!" צרחה מיקרוסופט. הוכחה חיה שמהפכת ה-AI היא לא חלום; היא מכונת מזומנים שמדפיסה כסף אמיתי עבור מי שמוכר את התשתיות.
אבל אז... אבל אז הגיעה מטא (META). צוקרברג עלה לבמה ואמר: "ההכנסות שלנו פגז! אבל חכו... ה-EPS (רווח פר מנייה) שלנו נפל מצוק כי שילמנו מס מפלצתי. אה, ודרך אגב, אנחנו הולכים לשפוך עוד מיליארדים על AI ב-2026, בהוצאות 'גבוהות משמעותית'".
השוק שמע "הוצאות", איבד את העשתונות, והעיף את המניה ב-7.7% למטה במסחר המאוחר.
🐘 שתי מסיבות בבניין אחד
אתם מבינים מה קורה פה? זו בדיוק מהפכת ה-AI הסלקטיבית והלא-ליניארית שדיברתי עליה בכל הסקירות לאחרונה. זו לא רכבת הרים. זו לא ספינה בים סוער.
זה בניין עם שתי מסיבות.
בפנטהאוז, יש את מסיבת ה-AI. גוגל, מיקרוסופט ואנבידיה מוכרות את השמפניה והקוויאר (השבבים והענן) ברווח מטורף. הן מרוויחות מהמסיבה.
בקומת הקרקע, מטא (META) מנסה לערוך מסיבה מתחרה. היא שופכת מיליארדים על אלכוהול ודיג'יי (מהנדסי AI ב"שכר מפוצץ"), אבל השוק מסתכל על החשבון ואומר "רגע, מי משלם על כל זה?". והמשקיעים ברחו מהדלת האחורית.
ובמרתף? במרתף נמצאים כל השאר. הראסל 2000, הנדל"ן, הפיננסים (מישהו אמר FI?). הם בכלל לא שומעים את המוזיקה. הם יושבים בחושך, ופאוול בדיוק הודיע להם שהמעלית מקולקלת והמים במרתף עולים.
🐘 אז מה הפיל עושה כשהקרקע רועדת?
כאן אני מגיע אליכם. אל התיק שלכם.
מבחינה טכנית, החלקים הטובים של השוק (הפנטהאוז) נמצאים במצב של "קניות יתר". הם מתוחים כמו קפיץ שעומד להישבר. המשמעות היא לא שצריך לברוח בצרחות, אלא שמחיר הטעות שלכם כרגע הוא עצום.
זו לא העת להיות גיבור. זו לא העת ללחוץ "קנה" על כל דבר שזז כי אתם סובלים מ-FOMO. כשאתה על קצה צוק, אתה לא מנסה לקפוץ, אתה בודק את היתדות שלך.
העבודה שלכם עכשיו היא לעשות שני דברים:
למקסם את הטוב הקיים: יש לכם פוזיציות שעובדות? מצוין. נהלו אותן. אולי תממשו חלק, אולי תהדקו סטופ. אל תתנו לפוזיציה מנצחת להפוך להפסד רק כי הייתם חמדנים.
לחתוך את הפסד: כל מה שלא עובד. כל מה שהגיע לנקודת היציאה (סטופ לוס) שלכם. כל מה שהוא "לחם אחיד" בתיק שלכם - החוצה. בלי רגשות.
סוחר חכם מבין שהוא חייב לייצר בתיק שלו את אותה סלקטיביות קיצונית שהשוק מייצר בחוץ. אם אתם רוצים את התוצאות של מובילי השוק, אתם לא יכולים להחזיק את הזבל של השוק. אתם חייבים להיות בררנים כמו הלקוחות בתור למאפייה ההיא.
התנודתיות הזו היא לא באג. היא הפיצ'ר. היא תהרוג אתכם אם תנסו לרדוף. היא תפרק אתכם אם תסחרו את ה"ממוצע".
העבודה שלכם היא להפסיק לנסות לסחור את המכלול את "הבניין". העבודה שלכם היא למצוא את החדרים השקטים, שבהם הכסף הגדול באמת זז. אתמול, בזמן שכולם בהו ב-NVDA, מניית Caterpillar CAT זינקה ב-11.7% על דוחות. זה פיל.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
נ.ב (רציתי להוסיף עוד משהו לגבי היום)
כל זה היה שיח על אתמול, אבל היום לא פחות חשוב ודרמטי מאתמול. היום ה-30 באוקטובר, הוא 'יום הדין וחשבון' האמיתי. אנחנו מקבלים שני נתונים שיכולים להצית את כל הזירה:
נתוני התמ"ג לרבעון השלישי (Q3 GDP), שיראו לנו אם הכלכלה באמת חזקה או שזו רק מסיבת ה-AI בפנטהאוז, ויותר חשוב, מדד ה-PCE – מדד האינפלציה האישי והאהוב על הפד.
כל הדיבורים של פאוול מאתמול יקבלו פתאום משמעות אמיתית כשהמספרים האלה יפלו. תוסיפו לזה את העובדה שהשוק עוד מנסה לעכל את הצלילה של מטא (META) אחרי הסגירה ואת הדוחות החדשים שמגיעים לפני הפתיחה מחברות כמו אלי לילי (LLY) ומאסטרקארד (MA), וקיבלתם יום שבו התנודתיות תהיה השחקן המרכזי. זה יום שבו נרטיבים עומדים למבחן.
סקירה יומית 16.10.25 - לנהוג על הקצה
🐘 לנהוג על הקצה
בוא נדבר על המכונית שלך. לא, לא זאת שחונה בחוץ. אני מדבר על התיק שלך, מכונת המירוצים הזאת שבנית בעצמך. אתמול, הרגשת את הכוח שלה. הנאסד"ק נתן גז שמשאיר אבק למתחרים, והמנוע של מניות השבבים שאג בעוצמה שחרך את האספלט.
זו תחושה ממכרת, אין מה להגיד. האדרנלין של התאוצה, הרוח בפנים, התחושה שאתה בלתי מנוצח כשהמסך צבוע בירוק בוהק. קל מאוד, ברגעים כאלה, פשוט לנעוץ את דוושת הגז ברצפה, להגביר את המוזיקה, ולהתמסר למהירות. אבל אתה ואני יודעים שיש הבדל תהומי בין נוסע נלהב במושב האחורי, לבין הנהג שמחזיק את ההגה בשתי ידיים.
הנוסע מרגיש את המהירות. הנהג מרגיש את המכונה. הוא מרגיש את האחיזה של כל צמיג באספלט, הוא מקשיב לכל צליל ותדר מהמנוע, והוא יודע ששליטה אמיתית לא נמדדת בישורת של הכביש, אלא בסיבובים החדים שאחריה. הסקירה הזאת היא לא כדי להגיד לך להאט; היא כאן כדי למסור לך את המפתחות למכונית כנהג, לא רק את כרטיס הכניסה למסלול כנוסע בכסא מאחור.
🐘 מתחת למכסה המנוע
אז בוא נרים את מכסה המנוע של אתמול ונראה מה באמת הלך שם. אין ספק, המנוע המרכזי, סקטור הטכנולוגיה, עבד בצורה מושלמת, כמו V12 שכוונן על ידי טובי המהנדסים. הוא קיבל דחיפה אדירה ממגדש הטורבו של יצרניות השבבים; הזרקת הדלק של ASML בדוחות שלה שלחה את AMD לזינוק של 9.40%. זה היה צליל טהור של כוח.
אבל מכונית מירוץ היא יותר ממנוע. היא מערכת שלמה. וכאן מתחיל הסיפור המעניין. בזמן שהמנוע שאג, התחילו להישמע רעשים מוזרים מהשלדה. סקטור התעשייה והחומרים, החלקים שאמורים לספק את היציבות המבנית, התחילו לחרוק. זה לא היה רעש חלש; זה היה רעש של מתכת עייפה. כשהמכונאי הראשי (שר האוצר) הציע שהשלדה הזאת (חברות הביטחון) צריכה פחות צבע וברק (ביי-באקים) ויותר חיזוקי פלדה (מחקר ופיתוח), כל האוטו רעד וה-ETF של הסקטור איבד 1.5%.
ומה עם הבלמים? סקטור הפיננסים התנהג כמו מערכת בלימה לא מאוזנת. לחצת על הדוושה והגלגלים הימניים (מורגן סטנלי, בנק אוף אמריקה) ננעלו בחוזקה ועצרו בזמן, בזמן שהשמאליים (PNC, פרוגרסיב) המשיכו להחליק על שמן. התוצאה? עצירה עקומה ומסוכנת שהשאירה את הסקטור כמעט במקום. זו לא נהיגה בטוחה.
🐘 להרגיש את הכביש
הנה כמה מספרים שכדאי לך לחרוט על לוח המחוונים שלך: בעוד ה-S&P 500, בצבע המבריק שלו, סיים בעלייה של 0.40%, הגרסה המשעממת אך החשובה שלו, ה-S&P 500 Equal Weight (שנותן משקל שווה לכל חברה), סיים בעלייה של 0.2% בלבד. מה זה אומר? שהמנוע הענק של כמה מניות בודדות סוחב קדימה שלדה כבדה מאוד, שרובה בכלל לא רוצה לזוז. 4 מתוך 11 סקטורים סיימו בירידה. זה אומר שכמעט 40% מהמכונית שלך משך באופן לא מסונכרן.
עוד נתון: מדד PHLX של המוליכים למחצה עלה ב-3.0%, בזמן שמדד התעופה והביטחון ירד ב-1.5%. זה פער של 4.5% בין שני חלקים קריטיים במכונה שלך. להיות נהג מקצוען זה לא רק לחזות מתי יהיה שמן על הכביש. זה אומר להרגיש את הרגע המדויק שבו הצמיגים מתחילים לאבד אחיזה, ולהגיב בהתאם. אתה לא מגיב בפאניקה וסוטה מהכביש. אתה מוריד מעט את הרגל מהגז, מתקן עם ההגה, ושומר על מבט וקו המירוץ שלך.
הגמישות הזאת היא הנשק הסודי שלך. היא היכולת להמשיך ליהנות מהכוח של המנוע (המומנטום של מניות הטק), תוך כדי שאתה מפצה על החולשה של השלדה (הירידות בתעשייה). אתה לא מהמר שהכל יהיה בסדר; אתה מנהל באופן אקטיבי את הסיכון שהדברים ישתבשו, תוך כדי שאתה ממשיך לנצח במירוץ.
🐘 האופק הוא לא קו ישר
דמיין שאתה יכול להמשיך לנהוג מהר, אבל עם מודעות על-חושית. אתה שומע את המנוע, אבל גם את הרחש הקטן מהבולמים. אתה רואה את הכביש הפתוח לפניך, אבל גם את העננים שמתקדרים באופק הרחוק. זו לא נבואה, זו מומחיות. זו היכולת להחזיק שתי מחשבות מנוגדות בראש בו-זמנית: "המכונה הזאת חזקה ואני נהנה מהביצועים שלה" ו-"אני חייב להיות מוכן לכל שינוי קטן בתנאי הדרך".
רוב הנהגים נופלים לאחת משתי קטגוריות: אלה שנוהגים בפראות עד שהם מתרסקים ואלה שנוהגים כל כך לאט מפחד, שהם לעולם לא מגיעים ליעדם. הדרך השלישית, הדרך של המקצוענים, היא למצוא את האיזון העדין הזה. לנהוג על הקצה, אבל בשליטה מוחלטת. זה המקום שבו, כמו שנהג המירוצים האגדי אמר פעם, "כשנראה שהכל תחת שליטה, אתה פשוט לא נוהג מספיק מהר".
כל שרוצה לומר היום ובסקירות האחרונות שלי הוא שהשוק תמיד יספק לנו כוח ותאוצה. התפקיד שלנו הוא לוודא שאנחנו הנהגים שמסוגלים להתמודד עם הכוח הזה, לא הנוסעים המבוהלים במושב האחורי. אז תן גז, אבל תשאיר את הידיים על ההגה, את האוזניים פקוחות לרעשים, ואת העיניים על כל הכביש.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 15.10.25 - סיפורם של שני שווקיםאם הסתכלת אתמול על מדד ה-S&P 500 וראית אותו מסיים כמעט שטוח, במינוס 0.16%, בטח פיהקת והמשכת הלאה. "עוד יום משעמם", חשבת לעצמך, אולי אפילו הרגשת הקלה שהדרמה הגיאופוליטית של של תחילת המסחר התפוגגה. אבל זו בדיוק הייתה המטרה. האין שינוי הזה הוא אשליה אשליה, מסך עשן מושלם שהסתיר תנועת כוחות אדירה מתחת לפני השטח.
בזמן שאתה מסתכל על התוצאה הסופית של 0.16% הזה, השוק ביצע חלוקה מחדש של מיליארדים, השוק מסיח את דעתך עם יונה ביד אחת, בזמן שהיד השנייה מבצעת את הקסם האמיתי. אתה הרגשת את הבלבול, את חוסר ההיגיון, את התסכול לראות את המניות "הנכונות" שלך מאבדות גובה ביום "שטוח".
מה שקרה אתמול לא היה "יום מעורב". זו הייתה הכרזת מלחמה שקטה בין שני שווקים שונים לחלוטין, שחיים בתוך אותו מדד. ואם לא הבנת את זה בזמן אמת, כנראה שהיית בצד הלא נכון של נהר הכסף, מנסה לשחות נגד זרם אדיר שלא ידעת על קיומו.
🐘 המתמטיקה של אחיזת העיניים
בוא נדבר מספרים, אבל לא כמו שמראים לך בטלוויזיה. נדבר על המספרים שמאחורי הקלעים. בזמן שהנאסד"ק, הבית הנוצץ של שבע המופלאות, ירד ב-0.76%, מדד הראסל 2000, המייצג 2000 חברות "אמיתיות" מכלכלת הרחוב האמריקאית, טס למעלה ב-1.4%. זה פער של יותר מ-2% בין וול סטריט למיין סטריט, ביום אחד.
אבל היהלום שבכתר, ההוכחה החותכת לשקר, נמצא במקום אחר. מדד S&P 500 משקל שווה (Equal Weight), שנותן לכל 500 המניות בו את אותו הכוח בדיוק, עלה אתמול ב-0.8%. עכשיו תחבר את הנקודות: המדד הרגיל, שנשלט על ידי קומץ מניות ענק, ירד ב-0.16%. המדד השוויוני, שמראה מה באמת קרה לרוב המניות, עלה בכמעט אחוז שלם. הפער הזה, של כמעט 1%, הוא לא סתם סטטיסטיקה. זהו עמק שנפער בין סוגי סוחרים שעל הגבעות שונות.
כל זה קרה בזמן שאנבידיה, הגנרל הראשי של מהפכת הבינה המלאכותית, חטפה מהלומה של 4.4%. באותו הזמן בדיוק, וולמארט, המכולת של אמריקה, זינקה בכמעט 5% על חדשות שקשורות... לבינה מלאכותית. תקרא את המשפט הזה שוב. חנות כלבו ניצחה (ניצחון יומי) את יצרנית השבבים הכי חמה בעולם במשחק שלה. אם זה לא פעמון שמבשר על שינוי זרמי הכסף, אני לא יודע מה כן.
🐘 פאוול, וויקוף וזיכרון ישן
התנועה האלימה הזאת לא קרתה בוואקום. היא תגובה ישירה ללחישות שנשמעו מכיוון הפדרל ריזרב. כשג'רום פאוול מדבר על "סיכונים בשוק העבודה" ורומז שהורדת הריבית קרובה יותר ממה שחושבים, הוא לא סתם מדבר. הוא משנה את כוח המשיכה של הכסף.
פתאום, חברות קטנות ובינוניות (כמו אלו שבמדד הראסל 2000) שצמאות לאשראי זול כדי לצמוח, הופכות לאטרקטיביות בטירוף. לעומתן, ענקיות הטכנולוגיה, שכבר יושבות על הרי מזומנים, מקבלות פחות דחיפה מהורדת ריבית. זה כל הסיפור. הכסף החכם פשוט הולך לאן שהדלק עומד להיות הכי נדרש. ה"פילים" של השוק מריחים את הגשם המתקרב, והם נודדים מהמדבר הצחיח של צמיחה בכל מחיר, אל העמקים הפוריים של ערך ותזרים מזומנים.
הרוטציה הזאת, הבריחה מהנוצץ אל היעיל, מחזירה אותי ישר לשנת 1999. אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול. כולם היו מהופנטים ממניות האינטרנט, בזמן שמניות "ערך" ישנות ומשעממות נראו כמו שריד מהעבר. אבל מתחת לפני השטח, הכסף הגדול כבר החל לבנות בשקט את הפוזיציות שלו לריצה הגדולה של העשור הבא. התפאורה שונה, השחקנים חדשים, אבל המחזה מאוד מוכר לי.
🐘 להיות בצד הנכון של הגשם
אפשר להמשיך להתלונן שהשוק "לא הגיוני", או שאפשר להתחיל לדבר בשפה שלו. אז הנה שיעורי הבית שלך להיום, וזה פשוט יותר ממה שאתה חושב. תפסיק להסתכל על הרווח וההפסד שלך לרגע.
פתח גרף נקי. שים עליו את היחס בין מדד הראסל 2000 לנאסד"ק 100 (פשוט הקלד IWM/QQQ בפלטפורמת הגרפים שלך). הקו הזה שתקבל הוא קו מאזן הכוחות האמיתי בשוק. כשהוא עולה, הכסף זורם לרחוב הראשי, לחברות הקטנות. כשהוא יורד, הוא בורח חזרה למבצרים של ענקיות הטכנולוגיה. הקו הזה הוא הברומטר שלך.
הוא לא יגיד לך מה לקנות מחר בבוקר, אבל הוא יגיד לך לאן נושבת הרוח. והימים האלה, ימים של שינוי עונתי, הם בדיוק הימים בהם אנו מתחילים לומר בתפילה "משיב הרוח ומוריד הגשם". בשוק, כמו בטבע, יש מי שמשיב את הרוח - הפד, סנטימנט, נתונים. ויש מי שמוריד את הגשם - זרם ההון, הכסף הגדול, שמחפש את האדמה הפורייה ביותר.
התפקיד שלך הוא לא לעמוד בשדה היבש שלך ולהתפלל שירד עליו גשם. התפקיד שלך הוא לזהות לאן הרוח נושבת, לאן העננים נעים, ולהעביר את הדליים שלך למקום שבו הגשם עומד לרדת, ככל שאתה רוצה שהם יתמלאו.
משיב הרוח ומוריד הגשם
שבוע טוב,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 10.10.25 שירת הסירנות של וול סטריט
במיתולוגיה היוונית, הסירנות היו יצורים מסוכנים שפיתו מלחים אל מותם באמצעות שירתן המהפנטת. השירה הייתה כל כך יפה, כל כך מבטיחה, שאף בן אנוש לא יכול היה לעמוד בפניה. המלחים היו מפנים את ספינותיהם אל עבר הצליל, רק כדי להתרסק על הסלעים הנסתרים שמתחת. אתמול, וול סטריט השמיעה בדיוק שירה כזאת.
הצליל המתוק היה השיא החדש במדדים המובילים. אותה כותרת זוהרת שמהבהבת לך על המסך ולוחשת באוזן: "הנה, זה קורה, אל תישאר מאחור". זו מנגינה שמכוונת ישירות למרכז הפחד והתשוקה במוח שלך, והיא גורמת לך לשכוח את כל מה שלמדת על ניהול סיכונים, על סבלנות, על היגיון.
אתה שומע את השיר, והידיים מתחילות לדגדג לך. אתה רואה את הספינות האחרות פונות אל עבר הצליל, ואתה אומר לעצמך, "הם בטח יודעים משהו שאני לא". אבל הסלעים, חבר, הסלעים תמיד שם, מחכים מתחת למים השקטים לכאורה.
🐘 מה מסתתר מאחורי המנגינה?
כשמפרקים את המוזיקה ההרמונית הזו, מגלים שהיא זיוף אחד גדול. על פניו, ה-S&P 500 ירד רק ב-0.28%. אבל זה המספר שנועד לבלבל אותך. אם תסתכל על מדד ה-S&P 500 במשקל שווה (Equal Weight), שם לכל מניה יש את אותו הכוח, תגלה שהוא צלל כמעט פי שלושה, קרוב ל-0.9%.
המספרים האלה חושפים את האמת העירומה: זו לא עלייה של שוק, זו הצגה של 5-10 גנרלים כבדים שסוחבים על גבם את הגופות של 490 החיילים הנותרים רק כדי שהכותרת תראה טוב. כש-10 מתוך 11 סקטורים בשוק מסיימים באדום, ואתה רואה פער כזה בין המדדים, אתה מבין כפי שכבר הזכרתי אתמול שהמנגינה שאתה שומע היא אשליה אקוסטית.
האמת הזו קיבלה ביטוי צורם בהתרסקות של פרארי (RACE) ב-15% ביום אחד. בזמן שהסירנות שרו על שיאים חדשים, ספינת דגל בשווי עשרות מיליארדים התפרקה על הסלעים לעיני כל. השוק לא בריא; הוא מפולג, מפוצל, ומחזיק מעמד על אדי דלק של מספר מניות בודדות.
🐘 לקשור את עצמך לתורן
אודיסאוס, הגיבור היווני, פקד על אנשיו לקשור אותו לתורן הספינה כדי לא להתפתות לשירת הסירנות. התורן שלך, בתור סוחר, הוא תוכנית העבודה שלך. והיום, על התורן הזה צריכים להיות חקוקים שני כללים ברורים לנוכח הפיצול המסוכן הזה בשוק.
הכלל הראשון, כפי שאמרנו, הוא לא להיכנע לפיתוי ולפתוח פוזיציות חדשות לתוך המהומה. השירה הזו היא מלכודת, לא הזמנה. הכלל השני, והוא החשוב יותר כרגע: אם כבר יש לך ספינה שמפליגה היטב במים הסוערים האלה - כלומר, פוזיציה מנצחת שכבר פתוחה אצלך זה הזמן למקסם אותה, לא לנטוש אותה כדי לרדוף אחרי שירים חדשים.
זו לא העת לחפש הרפתקאות חדשות. זו העת להיות מנהל סיכונים אובססיבי עבור הנכסים שכבר עובדים בשבילך. להדק את הסטופים, לממש חלק מהרווחים אם צריך, ולתת למגמה החזקה שכבר זיהית להמשיך ולשרת אותך. בקיצור, תשקה את הפרחים שכבר פורחים בגינה שלך, ואל תלך לחפש זרעים חדשים באדמה סדוקה.
🐘 להפוך לאודיסאוס
מה אם יכולת להפוך לאודיסאוס של המסחר? מה אם יכולת להפליג בבטחה, תוך שאתה מתעלם במודע מהפיתויים ומתרכז במה שחשוב באמת? חשוב להבין, הפיצול הנוכחי בשוק הוא סימן אזהרה מהדהד שרוב האנשים מפספסים, כי הם מהופנטים מהכותרות.
הפעולה הנכונה כעת היא לא פעולה של התרחבות, אלא של מיקוד. אם אתה כבר יושב על פוזיציה במניית צריכה בסיסית או כל מניה אחרת שהראתה עוצמה וצומחת בחשבון שלך תן לה לעבוד. אל תמהר למכור אותה רק בגלל שהשוק הכללי נראה רעוע, אבל גם אל תמהר לפתוח עמדה חדשה במניה אחרת שנראית "זולה".
זה הזמן שבו המקצוענים נבדלים מהחובבנים. החובבן ינסה לתפוס כל גל, יקפוץ מספינה לספינה, ובסוף ייטרף. המקצוען יבין שהים סוער, יזהה את הספינה היציבה היחידה בצי שלו, וינווט אותה בבטחה אל הנמל, תוך שהוא מתעלם באלגנטיות משירת הסירנות הקוראת לו אל הסלעים.
שבת שלום
ומועדים לשמחה,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 09.10.25 - שבו בנים לגבולםישנם רגעים נדירים שבהם המציאות החיצונית, תנועות השווקים הבלתי פוסקות, החדשות, הפוליטיקה מאבדת כל אחיזה.
ברגעים כאלה, המהות מזדקקת לדבר אחד חד וברור: תמונה אחת, חיבוק אחד של אדם יקר ששב הביתה. אירועי השנתיים האחרונות וחזרתם של החטופים היא אירוע שמכייל מחדש את הפרופורציות.
רגע של אמת אנושית טהורה שמזכיר לנו על מה באמת נלחמים ומהי משמעותה של שמחת המילים "כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב".
כולנו כעת מתפללים שהתקווה מהלילה תהפוך למציאות בהקדם.
🐘 השוק הוא תזמורת. אתמול, רק הכינורות ניגנו.
וכעת, בחזרה לזירה שלנו, המושפעת כל כך מפסיכולוגיה ותפיסת המציאות. הכותרות במהלך יום המסחר ציירו תמונה של קונצרט מושלם: הנאסד"ק וה-S&P 500 בשיאים חדשים, חגיגה של שוק שורי.
יחד עם זאת הרשו לי להציע לכם עיקרון של מנצחים ותיקים: אל תתנו לסולו הווירטואוזי של הכינורות לבלבל אתכם; זה שהוא נשמע בעוצמה, לא אומר ששאר התזמורת ניגנה איתו בהרמוניה.
הפעולה של אתמול לא הייתה סימפוניה מתואמת, אלא יותר "רעש" שבה סקטור אחד גדול וחזק האפיל על כל השאר.
תפקידי אינו להשבית שמחות, אלא לשקף לכם את התמונה המלאה - כיצד התנהגנו כלל הכלים. סוחר מקצועי אינו יכול להרשות לעצמו להקשיב רק לכלי הדומיננטי, שכן הבנת הנעשה בשאר חלקי התזמורת היא המפתח להימנע מהפתעות כשהמוזיקה לבסוף נעצרת.
חשוב להדגיש: ניתוח כזה אינו נובע מראייה מלנכולית או דובית. ההפך הוא הנכון. הוא נובע מההבנה שבהירות וראיית המציאות כפי שהיא, על כל מורכבותה, הן אבני היסוד של מסחר רווחי ועקבי.
אתמול (ולא רק) הכתיבה שלי גרמה לכמה סוחרים שחובשים משקפיים ורודות באופן קבוע לתחושות של אי נחת, זה נהדר, זאת בדיוק המטרה בכתיבה שלי להרחיב את היריעה ואת רוחב התמונה לאפשרויות השונות ובעיקר לסכנה שבחבישת משקפיים צבועות בורוד או בשחור.
🐘 מה חושפים נתוני העומק?
במבט שטחי, השוק עלה. אך הנתונים הפנימיים, "רוחב השוק", חושפים תמונה מורכבת בהרבה. במדד ה-S&P 500, על כל 264 מניות שעלו, נרשמו 237 מניות יורדות. זהו יחס שמצביע על התקדמות מהוססת וסקטוריאלית, לא על סנטימנט שורי גורף.
הסיפור במדד הדאו ג'ונס חד עוד יותר: 16 מניות ירדו לעומת 14 שעלו. כאן אנו רואים בבירור כיצד המדד השטוח למראית עין, למעשה הסתיר חולשה פנימית. זוהי דוגמא קלאסית לשוק המוחזק על ידי קומץ מניות ענק, בעוד ש"מעמד הביניים" של השוק מאבד גובה.
זו הסיבה לכך שתיק המסחר שלך עשוי היה להציג אתמול תמונה שונה לחלוטין מהמדדים המובילים. תיק הממוקד בסקטור הטכנולוגיה חווה יום פנטסטי. לעומת זאת, תיק שהתמקד בפיננסים או באנרגיה חטף מהלומה, ותיק מפוזר היטב כנראה סיים את היום בתחושה של דשדוש ובלבול, למרות השיאים החדשים.
🐘 כיצד מתרגמים את התובנה הזו לפעולה?
כאן טמונה הבחנה קריטית שכל סוחר חייב לעשות: ההבדל המהותי בין מיקסום פוזיציה קיימת לבין כניסה חדשה ומסוכנת באמצע המהלך.
סוחר שהיה בפוזיציות במניות הטכנולוגיה לפני הזינוק, תפקידו כעת הוא לנהל ולמקסם את העסקה בקור רוח: לקדם פקודות הגנה, לממש רווחים חלקיים ולהפיק את המירב מהמומנטום הקיים.
לעומת זאת, סוחר שצופה מהצד ושוקל להיכנס כעת, לאחר עליות של 10% ויותר, עוסק בפעולה אחרת לגמרי - רדיפה. הוא נכנס לזירה בנקודה של סיכון מקסימלי, בדיוק כאשר הסוחרים המוקדמים מתחילים לשקול לממש רווחים. הוא עלול להפוך, בלי כוונה, לנזילות עבור הכסף החכם.
בשפה מקצועית השוק אינו בינארי, שוק שורי לא מספיק לכניסה, נדרש גם יחס נכון בין הסיכון ברגע נתון לבין הסיכוי, זה לא הופך את השוק לדובי, זה רק מחדד את התובנה שלא נכון לפעול בכל רגע ורגע בשוק.
הגישה המקצועית, על פי שיטת וויקוף, היא לאתר את השלבים המקדימים, את תקופות ה"איסוף" השקטות שבהן הכסף המוסדי בונה פוזיציות. המטרה היא לא לתפוס את קצה התנועה, אלא לזהות את תחילתה, הרבה לפני שהיא הופכת לכותרת ראשית.
🐘 חושב שתהיה אוזן קשובה
דמיין שאתה מביט על השוק ומסוגל להבחין בין הרעש הלבן לבין המוזיקה האמיתית. אתה מזהה מתי סקטור מסוים מנגן סולו, מתי הבסים (הסקטורים הכבדים) מתכוננים להיכנס, ומתי התזמורת כולה באמת מנגנת בהרמוניה. זוהי המהות של המעבר מסוחר מגיב לסוחר שקורא את השוק.
זו אינה פנטזיה, אלא תוצאה של מיקוד בהבנת מבנה השוק במקום ברדיפה אחרי מחירו. הפחד והבלבול הדומיננטיים כל כך במסחר, לא תמיד נובעים מתנודתיות השוק, אלא מחוסר היכולת לפרש ולחבר את החלקים השונים.
כשאתה מסתכל על פסיפס החלקים של השוק (מפת החום המצורפת מתוך אתר של finviz), ברזולוציות שונות כגון חלוקה לסקטורים, כמות מניות עולות או יורדות והמאפיינים שלהם, אתה מקבל את התמונה המלאה, מפסיק לפחד ומתחיל לקבל החלטות טובות, שמאפשרות לך להבדיל בין מיקסום עסקה לבין כניסה לעסקה חדשה.
מועדים לשמחה,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית: 08.10.25 השוק לוחש לך סודכולם ראו אתמול את השיאים החדשים. המדדים נגעו בשמיים לדקה וחצי, הכותרות צרחו "היסטוריה!". וההודעות בקבוצות הווטסאפ בטח נראו כמו תחרות קישוטי סוכה. ואז, בשקט, בלי דרמות גדולות, המנועים פשוט כבו והטיל החל לאבד גובה.
אם חשבון המסחר שלך סיים אתמול באדום למרות הפתיחה החגיגית, ואתה יושב עכשיו מבולבל, תבין משהו חשוב. השוק לא שיקר לך, הוא פשוט דיבר בשפה אחרת, שפת הסימנים של הכסף החכם. הוא נתן לך הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים, ואראה לך בדיוק את ההבדל בין אופוריה של המונים לבין המציאות הקרה של ספרי החשבונות.
מה שראית אתמול לא היה תיקון, זו הייתה הצהרת כוונות. זו הייתה הדגמה חיה איך נראית חולשה פנימית במסווה של עוצמה חיצונית. והשאלה היחידה שאתה צריך לשאול את עצמך הבוקר היא האם אתה בצד שמבין את ההצהרה, או בצד שעדיין שיכור מהפתיחה.
🐘 קרנבל של נייר וציוצים
בוא נפרק את האשליה לגורמים, כמו מכונאי שמסתכל על מנוע מקרטע. בבוקר, קיבלנו מופע פירוטכניקה מרשים ממניות הטכנולוגיה, זיקוקים של ממש. IBM הודיעה על שיתוף פעולה, AMD המשיכה לרכוב על גל המומנטום עם OpenAI, ו-DELL פיזרה הבטחות מתוקות על צמיחה עתידית.
ההמון, כמו תמיד, רץ לקנות את הכרטיסים למופע, דוחף את הנאסד"ק לשיא כל הזמנים. אבל אז, בצהריים, הגיע הלכלוך הקטן שגורם לכל המכונה לחרוק. דיווח אחד, אפילו לא ידיעה רשמית, במגזין נידח יחסית, שטען שאורקל תתקשה להשכיר את השבבים של אנבידיה, הספיק כדי לשלוח את כל סקטור המוליכים למחצה לצלילה של 2%.
תחשוב על האבסורד: חדשות על שותפויות אמיתיות והעלאת תחזיות נמחקו על ידי רכילות עסקית אחת. במקביל, טסלה, מלכת הדרמה, צנחה ב-4.5% כי ההכרזה ה"מטורפת" שלה התגלתה כרכב זול יותר, אכזבה מוחלטת למי שציפה להכרזה על חללית חדשה. זו לא כלכלה, זה תיאטרון בובות המופעל על ידי ציוצים ותקוות.
🐘 הפילטר שאתם חייבים להתקין במוח
אז איך לא מקבלים הרעלת קיבה ממנה שנראית כמו מנת מישלן? אתה מפסיק להתפעל מהצלחות העיצוב ושואל מה קורה במטבח האחורי. בזמן שכולם היו עסוקים בלצלם סטורי למנה הראשונה הנוצצת של הנאסד"ק, במרתף של הכלכלה הוגש נתון קטן ושקט שאף אחד לא טעם: נתון האשראי הצרכני.
הצפי היה לעלייה של 13 מיליארד דולר, אבל בפועל, האמריקאי הממוצע בקושי לקח עוד אשראי, רק 0.4 מיליארד. יותר מזה, האשראי המתגלגל, כלומר השימוש בכרטיסי אשראי, ירד בצורה החדה ביותר מאז מרץ. בעברית פשוטה: בזמן שסוחרים חגגו על מנות גורמה במניות, הסועד הממוצע ברחוב החזיר למלצר את התפריט והסתפק בכוס מים.
זה הסוד, זה הפילטר שאתה צריך. בזמן שהרעש מגיע ממנות השף היקרות של הצמיחה והטכנולוגיה, הכסף השקט, הכסף הזהיר, זז למזנון הפועלים. תראה אילו סקטורים סיימו בירוק אתמול: מוצרי צריכה בסיסיים (לחם וחלב), תשתיות (חשמל, מים), שירותי בריאות - המנות הבסיסיות, המשעממות, שאנשים אוכלים גם כשהם מפחדים לפתוח להציץ אל חשבון הבנק.
🐘 הפיל שבחדר התחיל לזוז
השוק אתמול לא התרסק, הוא בסך הכל סידר מחדש את מיקום הכסאות בחדר, ואם לא שמת לב, אתה עלול למצוא את עצמך עומד בצד בזמן שכולם כבר תפסו מקום. התנועה הזאת, מהייפ ופנטזיה אל עבר הגנה וצורך בסיסי, היא רמז עבה יותר מבייגלה ירושלמי מלא שומשום וזעתר (אוי בא לי עכשיו). זהו סימן לכך שהשחקנים הגדולים, אלו שלא מתרגשים מכותרות, מכינים את עצמם לאפשרות שהמוזיקה עומדת להיפסק.
המונח המקצועי של כל מה שקורה נקרא טרנספורמציה סקטוריאלית.
אז מה הלאה? אל תנסה לנחש אם השיא הבא יגיע מחר או בעוד חודש. במקום זה, תשאל את עצמך שאלה הרבה יותר רווחית: האם התיק שלי בנוי על פירוטכניקה ודיווחים ב"דה אינפורמיישן", או שהוא בנוי על המציאות הכלכלית שבה אנשים קונים פחות מכוניות יוקרה ויותר נייר טואלט?
זה תמיד בדיחה שאבי היקר נוהג לספר לפני חגים הוא שואל בחיוך "איך יודעים שהחגים מתקרבים?" ואז מכבוד אליו שואלים "איך?" והוא עונה "לפי ערימות נייר הטואלט בכניסה למרכולים".
🐘 טוב חזרה לסיום הסקירה
ההתנתקות הזו בין מה שהכותרות מספרות לבין מה שהארנק של האזרח הקטן אומר, היא המקום שבו סוחרים נבונים עושים כסף. השוק נתן לך אתמול מפה ברורה, הוא הראה לך בדיוק איפה הסדקים מתחילים להופיע. הבחירה אם להתעלם מהם או להשתמש בהם לטובתך, היא כולה שלך. כמאמר הקבוע של ג'סי ליברמור "השוק אף פעם לא טועה, הדעות כן".
מועדים לשמחה,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה שבועית 06-10-25זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
אשליית הקירות, 6 אוק' 2025
עכשיו, כשאנחנו בעיצומו של חג, רגע לפני שאני נכנס למטבח להכין את הדגים, אני חושב על היציאה אל הסוכה. מעבר מהקירות הבטוחים והממוזגים של הבית, אל המבנה הארעי הזה.
זה שיעור פילוסופי עמוק: אתה מרגיש בטוח בבית, כלוא בתוך השגרה, אבל הבית הזה הוא אשליה של ביטחון. הכלכלה יכולה להתהפך, החברה יכולה להשתנות, אבל אתה עדיין חושב שהקירות שלך יחזיקו.
המבנה הפתוח הזה, שמחייב אותנו להסתכל דרך הסכך לשמיים, מזכיר לנו שאנחנו תלויים במשהו גדול מאיתנו, משהו שאי אפשר לשלוט בו. זה המקום שבו אתה צריך לשבת ולחשוב: מי האנשים שאתה מכניס לתוך המבנה הארעי הזה, ה'אושפיזין' שלך?
אנשים זה לא רק אנשים פיזית, אלא אילו רעיונות, אילו מחשבות, אילו שיטות מסחר מעפנות אתה מכניס לראש שלך?
🐘 הקמפוס הסודי של הלוזרים
אתה רואה את מה שאתה רואה: SPY ב-669.21, מזנק כמו ילד מופרע על ריטלין, ואתה בלחץ שאתה מפספס משהו. אתה מסתכל על הגרף המצורף, רצף ירוק משוגע. וכל תא בגוף שלך צועק "כנס עכשיו, לפני שיברח!" זו בדיוק הבעיה שלכם, הסוחרים המתוסכלים.
תקשיב טוב: הגרף הזה הוא מלכודת דבש. SPY מטפס על קיר חלקלק, עייף ומתוח. אין שום ווליום סביר שתומך בטיפוס הזה; זו יותר התגנבות יחידים מאשר הסתערות גדולה. זה כמו לראות חתול שטיפס על העץ הכי גבוה בשכונה, הסיכוי היחידי שלו לרדת בשלום, נובע מזה שהוא חתוך.
המסחר הוא לא משחק של ניחושים חמים. זה משחק של המתנה לטעות של מישהו אחר. אתה רוצה להפסיק להרגיש מתוסכל? תפסיק לתת לזנב לקשקש את הכלב. המסחר הזה הוא עכשיו "סרט אימה" (כמשל ולא בתוצר שלו) ואתה מנסה להיות הטיפש שתמיד נכנס לבד למרתף.
🐘 התמוטטות עם חיוך
השבוע, העולם נראה כמו מערכון רע. מצד אחד, ממשלת ארה"ב סגרה את הבאסטה - ה'שָאט-דָאוּן' הזה הוא לא משחק, זה פאשלה אדירה שמעיפה את כל הנתונים הכלכליים לפח. אין דוח תעסוקה, אין כיוון, יש רק אי-ודאות טוטאלית.
ומצד שני, השוק? הוא אומר: "תודה רבה, עכשיו הפד יוריד ריבית!" זה ההיגיון המעוות של ימינו: חדשות רעות הופכות לבשורה, כי הן 'מאלצות' את הבנק המרכזי לתת לנו עוד דלק. הטירוף הזה הוא הסיבה שהביטקוין פרץ ל-125,000 דולר. זה לא אישור לבלוקצ'יין, זו הצבעת אי-אמון בדולר.
המוסדיים בורחים לנכס ממוחשב כי הם לא מאמינים בזהב או באג"ח של ממשלה שסוגרת את עצמה לדעת.
ויש לנו את טראמפ והמכסים שחוזרים כמו ג'וקים אחרי ריסוס. כולם כבר התרגלו, אבל החברות הגדולות סופגות. נייקי מדברת על מכה של 1.5 מיליארד דולר. זה לא קורונה, חבר'ה. זו החלטה פוליטית שחותכת בבשר. אבל ה-SPY? הוא ממשיך לזמזם ב-669, כאילו כלום לא קרה. זה לא חוסן, זו התעלמות מסוכנת.
🐘 הפיל לא קונה רכילות
אז איך נשארים שפויים בתוך הבלגן הזה? תתחיל לחשוב כמו מנהיג, לא כמו ההמון הפתטי. אל תהיה חלק מהעדר שרץ אחרי התנועה העולה של ה-SPY.
דבר ראשון: תחזיק את הכסף שלך היטב. אם המכפיל העתידי של ה-S&P 500 גבוה מדי, זה אומר שאתה משלם מחיר סלב על מניה שהיא אולי רק שאין בה הצדקה. עזוב את ה-SPY עכשיו. ה"פיל" אומר לך: תחכה בסבלנות לפאניקה. רק כשיש דם ברחובות, רק אז אתה נכנס.
דבר שני: תחפש את הטינופת. במקום לבהות במפלצת הבלתי ניתנת לעצירה שנקראת אנבידיה, תחפש את האנדרדוגים המראים סימני חיים עצמאיים. תסתכל על בואינג, למשל. מניה תעשייתית כבדה שספגה אש, אבל עכשיו בלומברג מדברים על הגברת הייצור. זה אומר שיש משהו שמתחיל לזוז מתחת לרדאר. הכסף הגדול עשוי עכשיו לעבור למה שמשעמם, הפיל מחכה לסימן (שטרם הגיע).
הדבר האחרון, והכי חשוב: תסחור את המומנטום הפנימי שלך. המסחר צריך להיות משעמם, חסר אמוציות, מכני. אם אתה מרגיש שאתה 'חייב' להיכנס לטרייד, אתה בצרות. רווחים יציבים נוצרים כשאנשים אחרים עושים שטויות. תן להם לעשות את השטויות ב-669.
🐘 מתי הפסגה הופכת לבור?
מה הולך לקרות כשכל זה יתהפך? זה לא "אם", זה "מתי". זה כמו לבנות מגדל לגו ענקי על שולחן רועד. זה לא יחזיק מעמד.
הירידה החלקה במדרון (Slippery Slope) תתחיל כשהממשל האמריקאי יפתח. פתאום, המקור לכל האופטימיות המעוותת ייעלם. אם יתפרסם דוח תעסוקה חזק - כלומר, הכלכלה לא מתה - הפד יגיד: "סליחה, אין הורדת ריבית עכשיו".
בדיוק אז, כל אלה שקנו ב-669 מתוך לחץ יתחילו למכור בטירוף, וה-SPY יכול לחזור אחורה בכמה שבועות תוך ימים ספורים. ג'סי ליברמור אמר פעם: "הכסף הגדול הוא לא לנסות לתפוס את התנודות הקטנות, אלא בישיבה חסרת מעשה בחוסר תנועה".
אני לא אומר לך להיכנס לשורט עיוור. אני אומר לך לשים את הקסדה ולשבת על הכסף שלך. עכשיו זה זמן המגננה. חכה שהשוק יתעייף מהטיפוס המטורף שלו, תן לו ליפול קצת, ואז, כשכולם בוכים, אתה תתחיל לקנות בשלווה של פיל. זה היתרון שלך על כל הטיפשים שרצים אחרי הפיתוי.
🐘 הסוכה והפיל
הסיכויים הם שאתה מביא איתך לתוך הסוכה שלך גם את המאסטרים הגדולים של הפחד והתאוות: את הפחד מפספוס הרווח (FOMO) ואת תאוות היתר. אלו הם האושפיזין הבלתי קרואים של כל סוחר מתוסכל, הרגשות שאתה מנסה לנעול בחוץ, אבל הם יושבים איתך ליד השולחן ואומרים לך לקנות ב-669.
אתה חייב לזכור: המטרה של ה'אושפיזין' המסורתיים, אותם אורחים רחוקים מהעבר, היא להזכיר לך את הדרך. הדרך היא לא הטיפוס המטורף של ה-SPY; הדרך היא לדעת מתי לצאת מהבית הנוח והיקר מדי שלך, להתמקם במקום שקט וצנוע יותר, שבו אפשר לראות את הדברים אחרת ובבהירות. רק כשאתה מחוץ לבית, מחוץ לזון הנוחות, אתה יכול להרוויח זוית ראות אחרת.
חג שמח,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 1.10.25 תהיה יונה
האבק הצהוב של סוף הקיץ עוד שוכב על כל דבר, אבל משהו באור של הבוקר כבר השתנה. זה עדיין לא סתיו, זו רק ההבטחה שלו, כמו זיכרון רחוק של ריח אדמה אחרי הגשם הראשון. כולם מחכים ליורה שאומנם ירד כבר בחלק מן המקומות, אצלנו טרם, אני למדתי לחפש את סימני השינוי דווקא ביובש שבא לפניו, יום כיפור בפתח.
🐘 השוק שיקר לך אתמול בפנים. הנה איך תתפוס אותו על חם.
אני מסתכל אתמול על החדשות ורואה שני דברים המצביעים על צרות. הראשון, מדד שנקרא "אמון הצרכנים" יצא נמוך מהצפוי. זה בסך הכל סקר טלפוני גדול ששואל אנשים פשוטים, "היי, איך אתם מרגישים לגבי המצב הכלכלי? אתם מתכננים לקנות רכב או מקרר בקרוב?". כשהמספר הזה נמוך, זה אומר שאנשים מתחילים לפחד, מחזיקים את הארנק קרוב לחזה ודוחים קניות גדולות.
הדבר השני שאתה שומע עליו הוא "השבתת ממשל". תחשוב על ארה"ב כמו על עסק ענק. הפוליטיקאים בוושינגטון הם כמו מחלקת הנהלת חשבונות שלא מצליחה להסכים על התקציב. אז המנכ"ל נאלץ להוציא חלק גדול מהעובדים לחופשה בלי תשלום. זה אומר ששירותים לאזרח נעצרים, וחשוב יותר עבורנו גם הגופים שמפרסמים את הנתונים הכלכליים שאנחנו עוקבים אחריהם מפסיקים לעבוד.
שזה אומר לטוס בלי שעונים, צריך לשלוט טוב טוב בהתנהגות המחיר, אנחנו בזכות שיטת הפיל ודאי יודעים לעשות זאתץ
אז נסכם, כי יש לנו אזרחים מפוחדים וממשלה שעומדת להינעל. כל היגיון פשוט אומר שהבורסה צריכה לרדת, נכון? אבל היא לא. היא עלתה. אם הרגשת מבולבל, כאילו מישהו מספר לך בדיחה שאתה לא מבין, זו בדיוק הייתה המטרה.
🐘 הסיפור שמאחורי המספרים: שיעור כלכלה ב-3 דקות
אז למה, בשם כל השוורים והדובים, חדשות רעות הפכו לחדשות טובות? ברוך הבא לשיעור הכלכלה הכי חשוב שלא תלמד בשום אוניברסיטה. זה עובד ככה, צעד אחר צעד:
1. אזרחים מפוחדים (אמון צרכנים נמוך) -> 2. הם קונים פחות -> 3. הכלכלה מאטה את הקצב.
2. הבנק המרכזי של אמריקה (ה"פד") רואה שהכלכלה מאטה. התפקיד המרכזי שלו הוא לוודא שהכלכלה לא תתחמם מדי (אינפלציה) ולא תתקרר מדי (מיתון). יש לו כפתור אחד עיקרי לשלוט בטמפרטורה הזאת: הריבית.
3. כשהפד רואה שהכלכלה מתקררת מעצמה, הוא מקבל אור ירוק להוריד את הריבית. הורדת ריבית היא כמו לשפוך דלק על המדורה של שוק המניות. פתאום, לחברות קל וזול יותר לקחת הלוואות כדי לצמוח, ולמשקיעים כבר לא שווה להחזיק כסף בבנק בריבית אפסית, אז הם מעבירים אותו למניות.
במילים פשוטות: השוק לא חגג את הכלכלה הגרועה. הוא חגג את התרופה שהוא מאמין שהפד ייתן לכלכלה הזאת לעוד כסף זול. זה היגיון מעוות, אבל זה ההיגיון שמניע מיליארדי דולרים כרגע. ובזמן שכולם ניסו להבין את החידה הזאת, השחקנים הגדולים השתמשו בסיפור אחר לגמרי כדי להסיח את דעתנו, הזינוק הפתאומי במניות התרופות בעקבות ציוץ נשיאותי.
🐘 אל תסתכל על הזיקוקים, תעקוב אחרי מי שמדליק אותם
הכסף החכם, אותם מנהלי קרנות ענק שמזיזים את השוק, לא קוראים את החדשות בבוקר ומחליטים לקנות. הם מתכננים את המהלכים שלהם שבועות מראש. הם ראו את סקטור הבריאות, מניות התרופות, זרוק בצד הדרך. אף אחד לא רצה לגעת בו, הוא היה משעמם, מוזנח וזול.
תחשוב עליהם כמו על בעלים של רשת סופרמרקטים ענקית. הם ראו שכל הלקוחות מצטופפים במעבר הממתקים והחטיפים (מניות הטכנולוגיה הלוהטות כמו אנבידיה). במקביל, המעבר של המוצרים הבריאים (סקטור הבריאות) היה ריק מאדם. אז מה הם עשו? בשקט, בלי שאף אחד ישים לב, הם התחילו למלא את המדפים שם בסחורה.
ההכרזה של הנשיא על פייזר הייתה בסך הכל השלט הגדול והנוצץ שהם תלו בכניסה למעבר הבריאות כדי שכל ההמונים ירוצו פנימה. החדשות לא היו הסיבה שהם קנו, הן היו התירוץ המושלם לגרום לכולם לקנות אחריהם, אחרי שהם כבר סיימו לאסוף את הסחורה במחירים נמוכים. הם יצרו את המסיבה, ורק אז שלחו את ההזמנות.
בוגרי סוחרי וויקוף יבינו מיד על מה אני מדבר כשאני כותב את הדברים.
הדרך לנצח במשחק מכור? תלמד את החוקים של בעל הקזינו
אז מה אתה, הסוחר, אמור לעשות עם כל המידע הזה? אתה צריך להפסיק לשאול את השאלה הלא נכונה. השאלה היא לא "האם החדשות האלה טובות או רעות לכלכלה?". השאלה הנכונה היא "איך השחקנים הגדולים ישתמשו בחדשות האלה כדי להזיז את המחיר למקום שהם רוצים?".
התסכול שלך נובע מניסיון לשחק לפי חוקי ההיגיון, בזירה שפועלת לפי חוקי פסיכולוגיה וכוח. תפסיק לנסות לחזות את מזג האוויר, ותתחיל לעקוב אחרי עקבות הפילים בשלג. העקבות האלה הם לא הכותרות בעיתון; הם נמצאים על הגרף שלך, בצורה של מחזורי מסחר (ווליום) ותנועת מחיר וסירקולציה של מגזרים.
שם אתה רואה את הסיפור האמיתי. שם אתה רואה איפה הכסף הגדול נכנס, איפה הוא יוצא, ואיפה הוא מכין את המהלך הבא שלו. כל השאר זה רק רעש, שנועד לבלבל אותך ואת עוד מיליונים כמוך.
וזה מחזיר אותי לאותו יובש שבאוויר כשכיפור בפתח. השיעור מיונה אינו שלא צריך לברוח מהגורל, אלא שלפעמים דווקא במעמקי הבטן החשוכה של הלוויתן, ברגע של שפל מוחלט, שם מתגלה הבהירות הגדולה ביותר. יונה מצא את התשובה שלו רק כשהכל נראה אבוד.
המטרה שלנו כסוחרים היא ללמוד מהתובנה שלו, מבלי הצורך להיבלע על ידי השוק כדי להגיע אליה.
כשנחתם לשפע רוחני וחומרי גדול
גמר חתימה טובה,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 30.09.25 - בין כתיבה לחתימהבין כתיבה לחתימה, 30 ספט׳ 2025
וידוי קטן, הימים האלה, שבין ראש השנה ליום כיפור, תמיד מביאים איתם תחושה מוזרה של ריחוף. זהו זמן שבו גורלות נכתבים אבל עוד לא נחתמים, מין לימבו רוחני שבו הכל מרגיש תלוי ועומד, ממתין לפסיקה שקטה שתקבע את אופי השנה כולה - תמיד אני חש סוג של פחד פנימי לא מוסבר, נאחל לטוב.
הסקירה? פתיחה הירוקה, תחושה הזאת בבטן שאומרת "הנה זה בא, הראלי ממשיך". המניות הגדולות, גיבורי הטכנולוגיה, פתחו כאילו הן על ספידים ורצו קדימה במטרה לשבור את תקרת הזכוכית של כל הזמנים.
אני יודע בדיוק מה עבר לכם בראש, כי זה מה שעובר לכל סוחר אופטימי שמחפש את הטרייד הגדול הבא. אתם מזהים את המומנטום, מרגישים את החום, ואומרים לעצמכם שהפעם, הפעם אתם תופסים את הגל מההתחלה ולא מסתכלים עליו מהצד כמו פראיירים. אז קניתם, אולי הוספתם לפוזיציה קיימת, והרגשתם את האופוריה המתוקה של רווח על הנייר שצומח במהירות.
ואז, בלי שום הודעה מוקדמת, כל המומנטום הזה התגלה כזיקוק דינור סוג ז'. הוא המריא לשמיים בשריקה צורמת, הבטיח פיצוץ שיאיר את כל השכונה, ובמקום זה קיבלנו 'פוף' עלוב וענן קטן של עשן אפור. הכוח שהניע את השוק למעלה פשוט התאדה באוויר, כאילו מעולם לא היה שם.
הכישלון הזה לראות המשכיות, ההתפיידות האיטית והמייסרת הזו של הרווחים, היא בדיוק מסוג הפעולות ששוברות סוחרים מבפנים. זה הרגע הזה שגורם לך לשבת מול המסך ולפקפק בכל מה שאי פעם חשבת שאתה יודע על השוק.
🐘 הכל קלחת שעדיין מתבשלת
בואו נפרק את זה, בלי קשקשת. המדדים סיימו בעלייה מתונה, סוג של "ניצחון" שלא משכנע אף אחד. הנאסד"ק, שהוביל את ההסתערות בבוקר, סיים כמו רץ מרתון שמתמוטט עשרה מטרים לפני קו הסיום, הרחק מהשיא של היום.
סמיקונדקטורים כמו אנבידיה, שהיו אמורים להיות חוד החנית, התחילו בסערה וסיימו בקול ענות חלושה, בקושי מחזיקים את הראש מעל המים. מצד שני, מגזר האנרגיה חטף נוקאאוט טכני אחרי שמועות על כך שאופ"ק+ מתכוונים לפתוח את הברזים, מה שהפיל את מחיר הנפט. זה כמו לנהל קרב בשתי חזיתות שונות, שכל אחת מהן מושכת לכיוון אחר וקורעת את השוק לגזרים.
ומה עם הרקע? בוושינגטון מתכוננים להשבתת ממשל, דרמה פוליטית שחוזרת על עצמה כמו פרק גרוע בסיטקום, והשוק? הוא פשוט משך בכתפיים. האדישות הזו של השוק לחדשות שלכאורה אמורות לזעזע אותו היא הסימן הכי מובהק לכך שהוא עסוק במשהו אחר לגמרי, משהו פנימי ועמוק יותר.
🐘 איך קוראים את התמונה בלי להשתגע?
כאן נכנסת חוכמת השוק. השוק של אתמול לא היה שוק של קונים או של מוכרים; הוא היה שוק של "אולי". הוא היה כמו חתול שמן ועצלן שרואה צעצוע, מרים את הראש בעניין, מתמתח קלות, ואז מחליט שזה יותר מדי מאמץ וחוזר לנמנם.
הטעות של הסוחר המתוסכל היא לפרש את הרמת הראש הקלה הזו כסימן לכך שהחתול עומד לזנק ולצוד. הוא משליך את תקוותיו ואת האופטימיות שלו על תנועה חסרת משמעות, תגובה רפלקסיבית ותו לא. ה"כסף החכם", או ה"Composite Man" כמו שריצ'ארד וויקוף היה קורא לו, לא הזיז אתמול את כוחותיו לשום מקום; הוא פשוט בחן את טמפ׳ המים.
הוא דחף קצת את מניות הטק למעלה וצפה. הוא רצה לראות כמה דלק יש לכם, הקונים הנלהבים. וכשהוא ראה שאתם רצים פנימה בהתלהבות של ילד בחנות ממתקים, אבל אין מאחוריכם מספיק כוח מוסדי, הוא פשוט הוריד את הרגל מהגז ונתן למשחק להתנהל מעצמו.
🐘 אז מה עושים עם הטירוף הזה היום?
התשובה פשוטה עד כדי כאב: אתם מפסיקים לנסות לנחש מה החתול הולך לעשות. אתם מפסיקים לנסות לכפות על השוק את הסיפור שאתם רוצים לשמוע. במקום זה, אתם הופכים לצופים, לבלשים שאוספים ראיות בשקט ובסבלנות.
שוק חסר שכנוע כמו זה של אתמול הוא הזמנה להפסדים טיפשיים. הוא מזמין אתכם לרדוף אחרי תנועות קטנות, לקנות בשיא ולמכור בשפל של טווח יומי צר, ולשחוק את החשבון והנפש שלכם עד דק. העבודה שלכם כסוחרים מקצועיים היא לא לסחור כל יום, אלא לזהות את הימים שבהם יש סיכוי סטטיסטי גבוה להצלחה.
תשאלו את עצמכם, 'מה יקרה אם' השוק יפרוץ בנחישות מעל השיא של אתמול ויישאר שם? זו תהיה ראיה. ו'מה יקרה אם' הוא ישבור את התחתית של אתמול ויאיץ כלפי מטה? זו תהיה ראיה נוספת. עד שאחד מהתסריטים הברורים האלה לא יקרה, כל מה שביניהם הוא רעש, והרעש הזה הוא המגרש הביתי של המפסידים.
ג'ים רוג'רס, אשף הסחורות, ניסח את זה בצורה גאונית: "אני פשוט מחכה עד שיש כסף ששוכב בפינה, וכל מה שאני צריך לעשות זה ללכת ולהרים אותו. בינתיים, אני לא עושה כלום".
תפסיקו לרדוף אחרי פירורים שהשוק זורק לכם בפנים. תלמדו לשבת על הידיים כמו צלף שממתין למטרה הברורה היחידה, כי השוק לא חייב לכם טרנד, אבל אתם חייבים לעצמכם את המשמעת לחכות לו.
לגבי הפתיח שלי, תראו בסופו של דבר, יום כיפור, החותמת ניתנת והכל מתבהר, לטוב ולרע. המתח של ימי הדין מתפוגג ומוחלף בתחושה של התחלה חדשה. משחררים את הידיים ומשחררים, הרצון וכיוון הצעידה ידוע וכעת אפשר סוף סוף להתחיל לצעוד.
חתימה טובה,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה שבועית 29-09-25יש היגיון בבלאגן 29 ספט׳ 2025
כן, יום שישי נסגר בירוק. אפשר לפתוח את הבירות, אבל זו תהיה חגיגה של סוחרים שלא יודעים לראות למרחק. כי הירוק הזה היה כמו חליפה יקרה על בן אדם מיוזע; מרחוק זה נראה טוב, אבל מקרוב משהו פה מסריח. לבטח הרגשת שהשוק זז כמו רכב שההגה שלו לא מחובר לגלגלים, רבים הרגישו כך.
התפקיד שלך הוא לא להתרגש מהצבע הירוק על המסך, אלא לשאול "למה?". מה גרם ליום הזה להרגיש כל כך מוזר, כל כך לא החלטי, למרות המספרים החיוביים? התשובה נמצאת בנתונים שאף אחד לא מראה לך במהדורת החדשות של הערב, כי הם דורשים קצת יותר מחשבה מכניסה לעמוד הראשי באתר כזה או אחר.
במקום לדבר על רגשות, בוא נדבר על מספרים שמספרים סיפור. מספרים אמיתיים, לא אחוזי השינוי שכולם רואים גם בלעדי. הנה מה שקרה באמת מתחת למכסה המנוע של השוק ביום שישי.
🐘 הפיצול בין הבורסות
כולם ראו שהמדדים עלו, אבל הם לא ראו את הפיצול המדהים שהתרחש בפנים. בבורסת ה-NYSE (הכלכלה הישנה, התעשייה, הפיננסים), על כל מניה אחת שירדה, 2.17 מניות עלו. זו בריאות שוק קלאסית, יחס של יותר מ-2:1 שמצביע על התנהגות רוחבית.
אבל אז אתה מסתכל על הנאסד"ק (הטכנולוגיה, החלומות), ומה אתה רואה? על כל מניה שירדה, רק 1.7 מניות עלו. זה נתון פושר, חלש. במילים אחרות, בזמן שב-NYSE פתחו שמפניות, בנאסד"ק בקושי הגישו מים מהברז. הכסף הגדול הצביע ברגליים, והוא אמר: "אני סומך יותר על חברות שיוצרות דברים שאפשר לגעת בהם, מאשר על אלו שמוכרות לך עוד פיצ'ר באפליקציה".
והנה עוד נתון שיפוצץ לך את המוח: סך נפח המסחר בנאסד"ק היה 8.54 מיליארד מניות. ב-NYSE? רק 1.1 מיליארד. כלומר, המלחמה האמיתית, חוסר ההסכמה העצום, התרחש כולו במגרש של הטכנולוגיה. זו לא הייתה עלייה שקטה ובטוחה; זו הייתה קטטה אלימה שהסתיימה בניצחון קטן לצד של הקונים, אבל השאירה המון פצועים בשטח.
🐘 עריצות הענקים, והלחישה של שוק האג"ח
שמעת שסקטור הטכנולוגיה סיים בעלייה מינורית של 0.2%? זה נשמע משעמם, אבל זה הנתון הכי מטעה של היום. בפועל, יותר ממחצית מהמניות בסקטור הטכנולוגיה סיימו בירוק. אז איך לעזאזל הסקטור כולו בקושי זז? כי כמה גורילות במשקל טון, כמו מטא ודומותיה, החליטו לשבת עליו.
אתה צופה בהיאבקות סומו בין 5 מניות ענק שמעוותות את כל התמונה. בזמן שהן נאבקו זו בזו, עשרות מניות קטנות וזריזות יותר רקדו סביבן. אם אתה מסתכל רק על המדד, אתה מפספס את תמונת זרמי הכסף התת קרקעית.
ובין כל הרעש הזה, שוק האג"ח - המבוגר האחראי בחדר, לחש משהו חשוב. התשואה ל-10 שנים עלתה קצת, בזמן שהתשואה לשנתיים ירדה קצת. בתרגום משפת החנונים לשפת רחוב: השוק טיפה פחות מודאג ממיתון מיידי (ולכן מוכן לקבל פחות ריבית על כסף שסגור לשנתיים), אבל מתחיל לתמחר סיכוי לאינפלציה או צמיחה בעתיד הרחוק יותר. זו תנועה קטנה, אבל היא כמו מצמוץ של שחקן פוקר, חושפת אפשרות.
🐘 אז מה עושים עם כל הבלגן הזה?
השוק כרגע הוא כמו תוכנית ריאליטי. יש את הכוכבים הראשיים (מניות המגה-קאפ) שכל הדרמה סביבם, ויש את שאר המשתתפים שחיים בעולם משלהם. אתה צריך להפסיק להתמקד בכוכבים הראשיים ולהתחיל לשים לב לדינמיקה בין שאר הדיירים בבית.
השבוע, לפני דוח התעסוקה ביום שישי, תעשה לעצמך טובה: תכבה את ערוץ 22 של השוק (מדד ה-S&P 500) ותתחיל לחפש בערוצים הנידחים. מה קורה במדד הראסל 2000 (מניות קטנות)? מה מצב הסקטורים המשעממים כמו תעשייה (XLI) או צרכנות בסיסית (XLP)? שם מסתתר הסיפור האמיתי, לא בכותרות על טסלה.
העבודה" שלך היא לא לנחש מה יקרה בדוח התעסוקה. העבודה שלך היא להבין שהשוק רוצה מתנה אחת לחג: הורדת ריבית. דוח "רע" (אבטלה גדלה) הוא המתנה המושלמת. דוח "טוב" (יותר מדי משרות) הוא כמו לקבל זוג כרטיס למופע שכבר קנית - מבאס, גם אם זה הדבר הנכון לכלכלה. תהיה מוכן לראות את השוק מריע לחדשות רעות, ואם זה נראה לך לא הגיוני, אז ברוך לעולמי ולדרך בה אני חושב.
חתימה טובה,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 26-09-25 - השוק לא חייב לכם כלוםהשוק לא חייב לכם כלום (ובמיוחד לא הורדת ריבית), 26 ספט׳ 2025
אתם עולים לעמדת המסחר, מסתכלים על ירידות בתיק, ושאלה אחת מהדהדת לכם בראש: למה? הרי החדשות הכלכליות טובות, התמ"ג צומח, אנשים עובדים, אז למה, בשם כל האסטרטגיות בעולם, השוק יורד כבר שלושה ימים ברציפות? התחושה הזאת, התסכול הזה, היא המלכודת מחשבתית.
זו פסיכולוגיה פשוטה, כמעט פבלובית. השוק מאולף, כמו חיית קרקס, לצפות לקבל 'ממתק' (הורדת ריבית) בכל פעם שנשמע פעמון מסוים (סימני האטה). אתמול, הפעמון לא צלצל, אבל החיה עדיין עומדת על שתיים ומצפה לפינוק שלה, מבולבלת וכועסת.
אתם חושבים שהשוק צריך להתנהג בהיגיון, אבל הוא מתנהג כמו ילד מפונק שהתרגל לתזונה של סוכר טהור - והסוכר הזה, בחודשים האחרונים, היה הציפייה לכסף זול. אתמול, המציאות הגישה לו ארוחת ירקות בריאה, והוא, בתגובה, שוכב על הרצפה וצורח. השוק לא מתגמל אותך על זה שהבנת את הכלכלה, הוא מתגמל אותך על זה שהבנת את הפסיכולוגיה של ההמון.
🐘 מה לעזאזל קרה אתמול?
בואו נדבר תכל'ס, בלי פילטרים. השוק קיבל אתמול סדרה של נתונים כלכליים שנראים על הנייר כמו חלום של כל שר אוצר. תביעות ראשוניות לדמי אבטלה? נמוכות מהצפוי, כלומר פחות מפוטרים. הזמנות מוצרים בני קיימא? זינוק של 2.9% כשהאנליסטים ציפו לירידה. אפילו נתוני התמ"ג לרבעון השני עודכנו כלפי מעלה.
אז מה הבעיה? בדיוק זאת הבעיה. הנתונים האלה כל כך "טובים", שהם צועקים לפדרל ריזרב: "היי, הרגל של הכלכלה כבר החלימה, היא לא צריכה להמשיך ללכת עם קביים!". כתוצאה מכך, ההסתברות להורדת ריבית באוקטובר צנחה מ-92% ל-85%, והסיכוי לעוד אחת בדצמבר התרסק מ-73% לכ-60%. השוק, שבנה מגדל קלפים שלם על יסודות של כסף קל וזול, מרגיש פתאום את הספק.
החולשה הזאת כבר לא מרוכזת רק במניות הענק. אתמול ראינו את זה מתפשט כמו שפעת. היחס בין המניות היורדות לעולות עמד על 3 ל-1, וזה אומר שהספק היה רחב ועמוק. סקטור האנרגיה היה היחיד שסיים בירוק, כנראה כי כמה סוחרים חיפשו מציאות אחרי חודש שלם של ירידות, אבל כל השאר? אדום בוהק, מסקטור הבריאות ועד לטכנולוגיה.
🐘 אז איך צדים פילים במדבר של אי-ודאות?
כשכולם מסביב רצים בפאניקה, התפקיד שלך הוא לא לרוץ איתם, אלא לעצור, לנשום, ולחפש את עקבות הפילים. מה שאני מתכוון אליו הוא שבתקופה כזאת, אתה לא מהמר על כיוון השוק; אתה מזהה איפה הכסף הגדול בוחר להסתתר או, לחלופין, להמר. השוק תמיד מספר סיפור, והסיפור של אתמול לא היה רק "הכל יורד".
היה לנו את אינטל (INTC) שזינקה כמעט 9% על שמועה שאפל תשקיע בה. זה סימן של חוזק יחסי מטורף ביום של חולשה כללית. אפל (AAPL) וגם אנבידיה (NVDA) הצליחו לסיים בירוק, מה שמראה שהשחקנים הגדולים עדיין לא נטשו לחלוטין את ספינות הדגל. מצד שני, אורקל (ORCL) התרסקה למרות שסוף סוף נסגרה עסקת טיקטוק, וקארמקס (KMX) נמחצה ב-20% אחרי דוחות איומים.
העבודה שלך עכשיו היא לא לנחש אם השוק יעלה או ירד. העבודה שלך היא להיות בלש. תפתח גרפים, תסמן את המניות שמחזיקות מעמד מעל הממוצעים הנעים בזמן שהשאר טובעות. תאתר את הסקטורים שמראים ניצוץ של חיים. במילים אחרות, תפסיק להתווכח עם המציאות ותתחיל לרקוד איתה.
🐘 הדרקון של שישי בבוקר: מדד ה-PCE
כל מה שדיברנו עליו עד עכשיו היה רק הפרומו. המנה העיקרית מגיעה היום בצהריים (שעון ישראל) מדד המחירים PCE, מדד האינפלציה המועדף על הפד. זה הרגע שבו כל הקלפים נטרפים מחדש. זה רגע האמת שיקבע אם התיקון הנוכחי הוא סתם עצבים שלפני הסערה, או הסערה עצמה.
אם הנתון יגיע "חם" מהצפוי, כלומר האינפלציה עדיין נוכחות, הסיפור על הורדות הריבית יכול להיגנז עמוק במגירה. במקרה כזה, סביר להניח שנראה עוד גל של כאב בשוק. אם, לעומת זאת, הנתון יפתיע לטובה ויגיע "קר" מהצפוי, כל אותם שחקנים שייחלו לכסף זול ירגישו שהמסיבה עשויה להתחדש.
אבל מה אם אתה מפסיק לחשוב כמו מהמר בקזינו ומתחיל לחשוב כמו מנהל הקזינו? למנהל לא אכפת אם יצא אדום או שחור. הוא מוכן לשני התרחישים, כי הוא יודע שהבית תמיד מרוויח. תהיה הבית. תכין תוכנית פעולה למקרה שה-PCE מאכזב, ותוכנית פעולה למקרה שהוא מפתיע לטובה. כי כמו שאמר פעם ברנרד ברוך, (הזאב האמיתי) "מטרתו העיקרית של שוק המניות היא לעשות צחוק מכמה שיותר אנשים". אל תהיה הבדיחה.
חתימה טובה,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה יומית 25.9.25 - חוזרים לעמדת המסחרחוזרים לעמדת המסחר. אחרי כמה ימי דבש ותפוחים, הגיע הזמן לחזור לזירה האמיתית, המקום שבו הדבש היחיד הוא רווח נעול והתפוחים היחידים הם אלו של אפל (AAPL), וגם הם חטפו ביס קטן בימים האחרונים. אני מקווה שהחופשה נתנה לכם פרספקטיבה, כי תאמינו לי, אתם תצטרכו אותה. השוק לא חיכה לאף אחד, והוא השאיר לנו כמה רמזים מעניינים על השולחן.
במבט טכני יבש על הגרף של ה-SPY, אי אפשר להתעלם מהדרמה הקטנה שהתחוללה שם למעלה. השוק טיפס יפה בתוך תעלה עולה ומסודרת, כמו ילד טוב שהולך בדיוק בין הקווים. אבל אז, בנקודה מספר 2, הוא התחיל להיראות קצת עייף, מתנשף, כמו רץ מרתון שמגלה שקו הסיום הוא רק מיראז'.
הנרות התחילו להתכווץ, הווליום התחיל לזייף, ובסופו של דבר, קיבלנו שבירה קטנה של קו המגמה התחתון, תנועה קטנה למטה שאומרת המון. זו לא מפולת, חברים, זו לחישה. והלחישה הזו אומרת: "הקונים אולי לוקחים הפסקה קצרה".
🐘 למה השוק זרק את החדשות הטובות לפח?
אתה ראית את זה אתמול, בדיוק כמוני. מייקרון (MU) מפרסמת דוח שהיה אמור לשלוח אותה למסלול המראה סביב הירח, עם הכנסות ורווחים שעוקפים כל תחזית אפשרית. ומה קורה בתגובה? המניה חוטפת כאפה של כמעט 3% למטה, כאילו הרגע הודיעה על פשיטת רגל.
זה לא נגמר שם, חבר. אורקל (ORCL), ענקית התוכנה, הכריזה על פרויקט תשתית AI מפלצתי עם שמות כמו OpenAI וסופטבנק, פרויקט שאמור להדפיס להם כסף לשנים קדימה. התגובה של וול סטריט? ירידה של כמעט 2%, תודה רבה ושלום.
אם אתה יושב שם מול המסך, מגרד בראש ושואל את עצמך אם איבדת את יכולת הניתוח והבנה שלך, אז תן לי להרגיע אותך אתה לא לבד.
זה בדיוק הרגע שבו סוחרים אופטימיים מתחילים להרגיש את טעם המררה של התסכול, הרגע שבו השוק נראה כמו משחק מכור שאתה לא מבין את החוקים שלו. אבל פה מתחיל משחק האגוזים, עליך לפצח אותם.
🐘 ההנגאובר של פאוול
ביום שני רקדנו כולנו במסיבת שיאים חדשים (שיא שנתי חדש תרתי משמע), שהונעה מכל כותרת AI אפשרית.
אבל אז, ביום שלישי בזמן מנוחת החג, הגיע פאוול, יו"ר הפד, והזכיר לכולם בקולו המונוטוני שהמניות "מוערכות ברמה גבוהה למדי". זה היה האיתות העדין של המבוגר האחראי לכבות את המוזיקה ולהדליק את האורות, והמשקיעים שמעו אותו היטב.
מה שראינו אתמול לא היה מפולת, זו הייתה התפכחות. השוק, במיוחד מניות הטק הגדולות, סבל מהנגאובר קל. אחרי חודשים של ריצה מטורפת, כל מה שהיה צריך זה תזכורת קטנה שהכסף לא גדל על העצים, גם לא על עצי הסיליקון של עמק הסיליקון, כדי לגרום לאנשים לממש קצת רווחים.
הסיפור של מייקרון ואורקל הוא שיעור קלאסי במה שנקרא "מכור את החדשות" (Sell the News). הציפיות מהדוחות ומההכרזות שלהן כבר היו מגולמות עמוק בתוך המחיר הגבוה של המניות. כשהחדשות הטובות סוף סוף הגיעו, לא נשאר אף אחד שיהיה מוכן לשלם אפילו יותר, אז המוכרים פשוט הציפו את הקונים המעטים שעוד נשארו.
🐘 תמצא את הבר השקט
אז מה עושה סוחר נבון כשהמסיבה במניות הטק הופכת צפופה מדי והאלכוהול מתחיל להיגמר? הוא לא הולך הביתה בייאוש. הוא סורק את המקום ומחפש את הבר השקט בפינה, המקום שבו מתנהלות השיחות המעניינות באמת.
בזמן שטכנולוגיה ושירותי התקשורת דיממו, תסתכל איפה הכסף החליט להחנות. סקטור האנרגיה זינק ב-1.2% כשמחיר הנפט עולה, מה שמראה שיש עדיין דרישה לכלכלה ה"ישנה". אפילו הסקטורים ה"משעממים" כמו תשתיות (+0.7%) ומוצרי צריכה בסיסיים (+0.1%) סיימו בירוק, מה שמאותת על בריחה קטנה של הון אל חוף מבטחים.
ושימו לב לסיפור המרתק של טסלה (TSLA), שעלתה בכמעט 4% וסחבה לבדה את כל סקטור מוצרי הצריכה למעלה. במקביל, חברת הכרייה פריפורט-מקורן (FCX) התרסקה בכמעט 17% אחרי תקרית קטלנית במכרה באינדונזיה, והפילה איתה את כל סקטור חומרי הגלם. השוק הוא לא גוף אחד, הוא זירת קרב של נרטיבים שונים, והכסף פשוט זורם למקום שבו הסיפור הכי משכנע כרגע.
🐘 הקלף הבא
השוק כרגע נמצא במצב של לקיחת אויר. הוא הוריד קצת קיטור, עיכל את ההערות של פאוול, ועכשיו הוא ממתין לזרז הבא. הקלף המשמעותי הבא שיחולק במשחק הפוקר הזה הוא מדד המחירים PCE שיפורסם ביום שישי, מדד האינפלציה המועדף על הפד.
הנתון הזה יקבע את הטון לשבוע הבא. נתון גבוה מהצפוי עלול לשלוח גלי הלם ולגרום לשוק לחשב מחדש את מסלול הורדות הריבית. נתון נמוך, לעומת זאת, יכול להיות הדלק שהמסיבה צריכה כדי להתניע מחדש את הראלי.
אל תתנו לנתוני מכירות הבתים החדשים, שהיו חזקים באופן מפתיע, לבלבל אתכם. הם מראים שיש כיסים של עוצמה בכלכלה, במיוחד אצל העשירונים העליונים שנהנו מעליית המניות. אבל הכוח הזה רק מסבך את התמונה עבור הפד, שמנסה לקרר את הכלכלה בלי לשבור אותה. כפי שאמר פעם ג'סי ליברמור, "השוק אף פעם לא טועה - הדעות כן".
תפסיקו לנסות לנחש מה יקרה. במקום זאת, תתבוננו בהתנהגות המחיר, תבינו לאן הכסף החכם זורם, ותהיו מוכנים להגיב למה שהשוק מראה לכם, לא למה שאתם רוצים שהוא יראה. זו הדרך היחידה לשרוד ואז לשגשג במרתון האינסופי הזה.
גמר חתימה טובה,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
נ.ב.
ישנה אמרה ותיקה, סוג של פולקלור בוול סטריט שלוחשים במסדרונות לקראת התקופה הזו: "מכור בראש השנה, קנה ביום כיפור". הרעיון הוא לא מיסטי, הוא פסיכולוגי לחלוטין. ראש השנה מסמל לעתים קרובות שיא של אופטימיות, סוף הראלי של הקיץ, הנקודה שבה כולם מרגישים טוב וזה בדיוק הזמן של הכסף החכם לקחת קצת צ'יפים מהשולחן.
עשרת ימי התשובה שלאחר מכן הם ימים של חשבון נפש גם בשוק, ווליום נמוך, חוסר ודאות ונטייה טבעית של השוק "לכפר על חטאיו", כלומר, לתקן קצת למטה ולנקות פוזיציות חלשות. ויום כיפור? זהו יום ה'קפיטולציה', רגע השיא של הכפרה.
לעתים קרובות, זוהי נקודת השפל הפסיכולוגית שממנה השוק, אחרי שהתנקה, מרגיש קל ומוכן להתחיל את הראלי המסורתי של סוף השנה. האם זו נבואה שמגשימה את עצמה? אולי. האם זה עובד כל שנה? ממש לא. אבל כמו כל אגדה טובה, יש בה גרעין של אמת על הקצב והפסיכולוגיה של ההמון - וזה כשלעצמו שיעור ששווה זהב.






















