סקירה יומית 10-07-206🐘 המוח שלך מחפש ודאות במחסן של שבבים
"אתה מכיר את הרגע הזה שבו כותרת מבהילה אחת באתרי החדשות גורמת ללב שלך לעבור לדופק של ריצת מרתון, ואתה בטוח שהנה, השוק הולך להיחרב ואיתו כל החשבון שסוף סוף פתחת?"
שאל אותי אחד הבוגרים במייל בוקר ששלח לי, הוא המשיך
"שלשום ישבתי מול העמדה, ראיתי את הנפט מזנק בגלל המתח הגיאופוליטי מול איראן, והיד שלי כבר גירדה את כפתור המכירה. פחד אמוציונלי, כזה שגרם לי לרצות לעזוב הכל, לסגור את המחשב. ואז מגיע אתמול, והשוק עושה לך "הפוך על הפוך" מהסרטים. איך אתה חי את כל הרכבת הרגשית הזאת?" שאל.
בגלל שהוא פתאום ראה כי שנפט נרגע, שהפילים הגדולים מזיזים לו את הקערה ופתאום כולם רצים לקנות צ'יפים כאילו אין מחר. השינוי הדרמטי הזה הוא לא מקרי, הוא פשוט המוח האנושי שמחפש נואשות אחר ודאות, והמוסדיים שיודעים בדיוק איזה גבינה לשים לעכברים במלכודת.
הנה דוגמא מעשית.
כשגארי דיקרסון, מנכ"ל אפלייד מטיריאלס, יוצא לתקשורת ומצהיר שיצרניות השבבים נערכות לשנים של התרחבות חסרת תקדים בזכות ה-AI, המוח שלך לא שומע טכנולוגיה, הוא שומע "זהו עסקה בטוחה".
ריח של האופוריה מתפשט בחדר המסחר מהר יותר מריח של מנגל ביום העצמאות.
פתאום, ההנפקה של SK Hynix בארה"ב זוכה לביקוש מטורף שגדול פי 7 מהמצופה, ומניות כמו מיקרון ו-AMD טסות למעלה כאילו כוח המשיכה פג תוקף. הסוחר שביקש רק קצת יציבות ורווחה בחיים, רואה את הירוק המנצנץ הזה בעיניים ומיד חוטף את החרדה הגרועה מכולן, הפחד לפספס את כרטיס עלייה לרכבת העושר.
כאן נכנס לפעולה המנגנון האבולוציוני הדפוק שלנו, שדוחף אותנו לקנות את השיא של השיא, רק כי כולם שם. לא בא לנו שוב חווית ילדות שכולם במשחק ורק אנחנו לא.
ברנרד ברוך, "הזאב הבודד", אחד הענקים של עולם המסחר, אמר פעם שהאתגר הגדול ביותר במסחר הוא לא לחזות את התנהגות השוק, אלא לשלוט בדעות הקדומות ובדחפים של עצמך. כשהכסף המקצועי מזהה שהציבור בלחץ בגלל אירועי המאקרו, הוא מייצר את מה שאנחנו קוראים לו ספיגת היצעים שקטה.
הם אוספים את הסחורה מהידיים החלשות בזמן שאתה עסוק בלשבור את הראש מול מסכי החדשות, ואז, כשמגיע הגל העולה של אתמול, הם מוכרים לך את אותה הסחורה בדיוק במחיר רווחי. השבבים והמעבדים הם כבר מזמן לא רק חומרה, הם הפכו למרכז העצבים של הפסיכולוגיה בוול סטריט.
🐘 הפרדוקס של קוסטקו והריצה לנייר הטואלט
בזמן שכולם חגגו על השבבים המנצנצים, בצד השני של המפה חטפו חברות כמו קוסטקו ופפסיקו סטירה מצלצלת. קוסטקו מציגה נתוני מכירות חלשים בחודש יוני, ופתאום המניה שלה צללה ביותר מארבעה אחוזים במחזור גבוה.
זה מצחיק, כי כשיש מתח זמני באוויר, הישראלי הממוצע רץ לסופר הקרוב לקנות שישיות מים והמון נייר טואלט כדי להרגיש שהוא בשליטה על הגורל שלו ומרכז הבקרה השכלי של הישראלי הוא המעי הרגיז שלו ומסתבר שערימת נייר טואלט בבית היא הפסיכולוג האולטימטיבי שלו.
בשוק האמריקאי, ברגע שהפחד הרגעי נמוג, הכסף המוסדי בורח מהמניות ההגנתיות האלו כמו מאש ומחפש תשואה מהירה בטכנולוגיה. אתה מבין את הפער? אתה מחפש הגנה במקום יציב, והכסף הגדול בכלל משתמש בהם ככלי קיבול זמני.
השוק מתקדם שלא בצורה רוחבית, כמו חתירה בקיאק, בכל פעם משוט ההתקדמות חותר במים בצד אחר, פעם במניות דפנסיביות ופעם במניות הצמיחה, הוא לא יוצא החוצה, זה מבלבל מאוד את מי שלא מכיר את התופעה.
🐘 מאקרו
התסכול העמוק מגיע מהניסיון העיקש לחבר את ההיגיון היומיומי של החיים לחוקים האכזריים של צורת חתירה לא מוכרת. נתוני המאקרו של אתמול הראו שתביעות האבטלה השבועיות יצאו נמוכות מהצפוי, מה שאומר ששוק העבודה האמריקאי חזק ויציב.
מצד שני, מכירות הבתים הקיימים צנחו כי הריביות הגבוהות עדיין חונקות את הקונים הפוטנציאליים. המוח מנסה לעשות מסלט הנתונים סדר הגיוני אחד חשבונאי, אבל השוק לא עובד עם היגיון של רואי חשבון וכלכלנים.
השוק עובד אך ורק בהשפעת זרימת פקודות המוזרמות בפועל. כשאתה מנסה להיות "צודק" מבחינה פילוסופית או כלכלית, אתה שוכח שהמטרה היחידה שלך היא להיות רווחי, לא חכם.
כדי להיות רווחי עליך להבין ולנתח את פנימיות השוק ולא את החיצוניות של השוק. רוצה לומר כי סוחרים מתוסכלים נופלים שוב ושוב לאותה מלכודת כי הם מקשיבים לסיפורים ולכותרות במקום לעקוב אחר עקבות הרגליים של הפיל.
אתמול שוב ראינו רוטציה קלאסית, ברגע שתשואות האג"ח נרגעו בעזרת מכירה מוצלחת של אג"ח ממשלתי ל-30 שנה, השוק קיבל זריקת מרץ פסיכולוגית. המכירה הייתה מבחינת פסיכולוגי לחוסן השוק.
השפעה של ביטחון בשוק, רוגע בנפט ויציבות בשוק העב חברות השייט כמו נורוויג'ן זינקו בכיף שלהן ב-7%, וטסלה חזרה להראות סימני חיים חיוביים. אם נשארת עסוק בלפחד מהכותרות של שלשום, נשארת בחוץ ופספסת את כל העלייה של אתמול.
והאמת העמוקה יותר זה לא אם נשארת בחוץ שלשלום, אלא ככל שידעת עוד מוקדם יותר השנה להיכנס בזמן, אז היית פחות מושפע רגשית מהגלים האחרונים, כי כל עוד המגמה נמשכת לא יוצאים.
🐘 חוקי הטבע של ההיצע והביקוש לא השתנו
האמת הפשוטה היא שאין באמת חדש תחת השמש של וול סטריט, גם אם השמש הזו מאירה היום ארבעה מסכים ברזולוציה מטורפת שמופעלת על ידי בוטים של AI.
חוקי ההיצע והביקוש הבסיסיים שניהלו את השווקים לפני מאה שנה הם בדיוק אותם החוקים שמניעים את אנבידיה, מיקרון או למס ריסרץ' של ימינו, מסחר נשאר מסחר.
ההבדל היחיד הוא המהירות הקיצונית שבה המערכת הפסיכולוגית שלך עוברת מחרדה קיומית לאופוריה עיוורת. כשאתה יושב מול המסך, חווה היי מטורף כשהטרייד זז לטובתך, ואז קופא מחשש בתיקון, אתה פועל כמו ברבוניה באוקיינוס של כרישים.
כדי להגיע לרווחיות יציבה ולשבור את תקרת הזכוכית, אתה חייב להפסיק להתייחס לשוק כעל קזינו של חדשות, ולהתחיל לראות אותו כמו מפעל ליצירת החלטות קרות ומחושבות של המוסדיים.
המוסדיים לא קונים מניות שבבים כי הם "מאמינים" בעתיד הוורוד של האנושות, הם קונים כי הם זיהו תהליך של איסוף סחורה במחירים נוחים, ועכשיו הם "דוחפים" את המחיר למעלה כדי למשוך פנימה את הקונים המאוחרים, שזה בדרך כלל הסוחרים החדשים.
הדרך היחידה לצאת ממעגל התסכול הבלתי נגמר הזה היא ללמוד לקרוא את הכוונות הנסתרות שמאחורי מחזורי המסחר, בלי פרשנויות מיותרות של אנליסטים, כדי לשרוד ולהרוויח את צריך ללמוד להיות פיל.
תבין, השוק תמיד יעשה את המקסימום כדי להכאיב למקסימום אנשים בזמן הקצר ביותר. זה משרת במקסימום את האפקט ההשפעה שהפילים נדרשים לו כדי לאסוף, לפזר או להניע מחירים.
הסוחרים המתחילים צריכים להבין שהמטרה שלהם היא לא לשנות את הגלים של האוקיינוס, כמשל לתנודתיות רגשית שהם עוברים. אלא לדעת על איזה פיל לרכוב כדי להישאר מעל המים הגועשים באופן שייצור להם יציבות, רוגע , ומיקוד, יום אחרי יום.
ההבנה וההכרה הבסיסית של מנועי הכוח של השוק ואיזה מהם פועל בכל רגע, הוא מהמיומנות הבסיסית שחייבות להיות לך, בלי זה תהיה כלי בתוך עולם של מניפולציה, המייצרת רווחיות למשהו אחר.
שבת שלום, שקטה ומבורכת,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סווינג ב׳שיטת הפיל׳
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳
