סקירה יומית 16.10.25 - לנהוג על הקצה

🐘 לנהוג על הקצה


בוא נדבר על המכונית שלך. לא, לא זאת שחונה בחוץ. אני מדבר על התיק שלך, מכונת המירוצים הזאת שבנית בעצמך. אתמול, הרגשת את הכוח שלה. הנאסד"ק נתן גז שמשאיר אבק למתחרים, והמנוע של מניות השבבים שאג בעוצמה שחרך את האספלט.


זו תחושה ממכרת, אין מה להגיד. האדרנלין של התאוצה, הרוח בפנים, התחושה שאתה בלתי מנוצח כשהמסך צבוע בירוק בוהק. קל מאוד, ברגעים כאלה, פשוט לנעוץ את דוושת הגז ברצפה, להגביר את המוזיקה, ולהתמסר למהירות. אבל אתה ואני יודעים שיש הבדל תהומי בין נוסע נלהב במושב האחורי, לבין הנהג שמחזיק את ההגה בשתי ידיים.


הנוסע מרגיש את המהירות. הנהג מרגיש את המכונה. הוא מרגיש את האחיזה של כל צמיג באספלט, הוא מקשיב לכל צליל ותדר מהמנוע, והוא יודע ששליטה אמיתית לא נמדדת בישורת של הכביש, אלא בסיבובים החדים שאחריה. הסקירה הזאת היא לא כדי להגיד לך להאט; היא כאן כדי למסור לך את המפתחות למכונית כנהג, לא רק את כרטיס הכניסה למסלול כנוסע בכסא מאחור.


🐘 מתחת למכסה המנוע


אז בוא נרים את מכסה המנוע של אתמול ונראה מה באמת הלך שם. אין ספק, המנוע המרכזי, סקטור הטכנולוגיה, עבד בצורה מושלמת, כמו V12 שכוונן על ידי טובי המהנדסים. הוא קיבל דחיפה אדירה ממגדש הטורבו של יצרניות השבבים; הזרקת הדלק של ASML בדוחות שלה שלחה את AMD לזינוק של 9.40%. זה היה צליל טהור של כוח.


אבל מכונית מירוץ היא יותר ממנוע. היא מערכת שלמה. וכאן מתחיל הסיפור המעניין. בזמן שהמנוע שאג, התחילו להישמע רעשים מוזרים מהשלדה. סקטור התעשייה והחומרים, החלקים שאמורים לספק את היציבות המבנית, התחילו לחרוק. זה לא היה רעש חלש; זה היה רעש של מתכת עייפה. כשהמכונאי הראשי (שר האוצר) הציע שהשלדה הזאת (חברות הביטחון) צריכה פחות צבע וברק (ביי-באקים) ויותר חיזוקי פלדה (מחקר ופיתוח), כל האוטו רעד וה-ETF של הסקטור איבד 1.5%.

ומה עם הבלמים? סקטור הפיננסים התנהג כמו מערכת בלימה לא מאוזנת. לחצת על הדוושה והגלגלים הימניים (מורגן סטנלי, בנק אוף אמריקה) ננעלו בחוזקה ועצרו בזמן, בזמן שהשמאליים (PNC, פרוגרסיב) המשיכו להחליק על שמן. התוצאה? עצירה עקומה ומסוכנת שהשאירה את הסקטור כמעט במקום. זו לא נהיגה בטוחה.


🐘 להרגיש את הכביש


הנה כמה מספרים שכדאי לך לחרוט על לוח המחוונים שלך: בעוד ה-S&P 500, בצבע המבריק שלו, סיים בעלייה של 0.40%, הגרסה המשעממת אך החשובה שלו, ה-S&P 500 Equal Weight (שנותן משקל שווה לכל חברה), סיים בעלייה של 0.2% בלבד. מה זה אומר? שהמנוע הענק של כמה מניות בודדות סוחב קדימה שלדה כבדה מאוד, שרובה בכלל לא רוצה לזוז. 4 מתוך 11 סקטורים סיימו בירידה. זה אומר שכמעט 40% מהמכונית שלך משך באופן לא מסונכרן.


עוד נתון: מדד PHLX של המוליכים למחצה עלה ב-3.0%, בזמן שמדד התעופה והביטחון ירד ב-1.5%. זה פער של 4.5% בין שני חלקים קריטיים במכונה שלך. להיות נהג מקצוען זה לא רק לחזות מתי יהיה שמן על הכביש. זה אומר להרגיש את הרגע המדויק שבו הצמיגים מתחילים לאבד אחיזה, ולהגיב בהתאם. אתה לא מגיב בפאניקה וסוטה מהכביש. אתה מוריד מעט את הרגל מהגז, מתקן עם ההגה, ושומר על מבט וקו המירוץ שלך.


הגמישות הזאת היא הנשק הסודי שלך. היא היכולת להמשיך ליהנות מהכוח של המנוע (המומנטום של מניות הטק), תוך כדי שאתה מפצה על החולשה של השלדה (הירידות בתעשייה). אתה לא מהמר שהכל יהיה בסדר; אתה מנהל באופן אקטיבי את הסיכון שהדברים ישתבשו, תוך כדי שאתה ממשיך לנצח במירוץ.


🐘 האופק הוא לא קו ישר


דמיין שאתה יכול להמשיך לנהוג מהר, אבל עם מודעות על-חושית. אתה שומע את המנוע, אבל גם את הרחש הקטן מהבולמים. אתה רואה את הכביש הפתוח לפניך, אבל גם את העננים שמתקדרים באופק הרחוק. זו לא נבואה, זו מומחיות. זו היכולת להחזיק שתי מחשבות מנוגדות בראש בו-זמנית: "המכונה הזאת חזקה ואני נהנה מהביצועים שלה" ו-"אני חייב להיות מוכן לכל שינוי קטן בתנאי הדרך".


רוב הנהגים נופלים לאחת משתי קטגוריות: אלה שנוהגים בפראות עד שהם מתרסקים ואלה שנוהגים כל כך לאט מפחד, שהם לעולם לא מגיעים ליעדם. הדרך השלישית, הדרך של המקצוענים, היא למצוא את האיזון העדין הזה. לנהוג על הקצה, אבל בשליטה מוחלטת. זה המקום שבו, כמו שנהג המירוצים האגדי אמר פעם, "כשנראה שהכל תחת שליטה, אתה פשוט לא נוהג מספיק מהר".


כל שרוצה לומר היום ובסקירות האחרונות שלי הוא שהשוק תמיד יספק לנו כוח ותאוצה. התפקיד שלנו הוא לוודא שאנחנו הנהגים שמסוגלים להתמודד עם הכוח הזה, לא הנוסעים המבוהלים במושב האחורי. אז תן גז, אבל תשאיר את הידיים על ההגה, את האוזניים פקוחות לרעשים, ואת העיניים על כל הכביש.


יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3