התחל

מעבר לניתוח טכני

עתיד הקקאו: סחורה מתוקה או יבול מר?שוק הקקאו העולמי חווה טלטלה משמעותית. שילוב מורכב של גורמים סביבתיים, פוליטיים וכלכליים מאיים על יציבות המחירים ועל אספקת הקקאו בעתיד. שינויי האקלים מהווים אתגר מרכזי, כאשר תנאי מזג אוויר בלתי צפויים במערב אפריקה מגבירים את הסיכון למחלות ופוגעים ישירות ביבולים. דיווחים מחקלאי קקאו ומחקרים מדעיים מצביעים על ירידות משמעותיות בתפוקה עקב עלייה בטמפרטורות. חקלאים מזהירים מפני פגיעה חמורה ביבולים בתוך עשור אם לא יינתן סיוע משמעותי ויינקטו צעדים להתאמה. לחצים גיאופוליטיים מוסיפים מורכבות, במיוחד סביב המחירים המשולמים לחקלאי קקאו בגאנה ובחוף השנהב. בגאנה, ויכוח פוליטי מתמקד בדרישה להכפיל את התשלומים לחקלאים כדי לקיים הבטחות בחירות ולהפחית את התמריץ להברחת קקאו, הנובע מהפער בין המחירים הנמוכים בגאנה למחירים הגבוהים בחוף השנהב. פער זה מדגיש את מצבם הכלכלי השברירי של חקלאי קקאו ואת ההשלכות הביטחוניות של גידול קקאו לא רווחי. פגיעויות בשרשרת האספקה מחריפות את המצב. עצי קקאו מזדקנים, התפשטות מחלות כמו נגיף ה-Swollen Shoot והיעדר השקעות מצד חקלאים בעבר בשל מחירים נמוכים – כל אלה יוצרים פער משמעותי בין התפוקה הפוטנציאלית למציאותית. למרות תחזיות לעודף אפשרי בשנת 2024/25 לאחר מחסור שיא, מגבלות האבקה נותרות גורם מרכזי. מחקרים מאשרים כי היבולים מוגבלים לעיתים קרובות בשל מחסור בהאבקה. במקביל, מחירים גבוהים פוגעים בביקוש הצרכני, ויצרנים נאלצים לשקול שינויי מתכונים, כפי שניתן לראות בירידה בטחינת קקאו ברחבי העולם. כדי להתמודד עם אתגרים אלה, נדרשת גישה מקיפה שתתמקד בקיימות ובחוסן. יוזמות לקידום תגמול הוגן לחקלאי קקאו, חוזים ארוכי טווח, חקלאות משולבת וניהול קרקע משופר הן הכרחיות. שיתוף פעולה רחב בשרשרת הערך, לצד תמיכה ממשלתית בפרקטיקות בנות קיימא ועמידה בתקנות סביבתיות חדשות, חיוני להתמודדות עם התנודתיות הנוכחית. רק כך ניתן להבטיח עתיד יציב לגידול הקקאו ולמיליונים שפרנסתם תלויה בו.
ICEUS:CC1!לונג
מאת ‎UDIS_View‎
1
כשנופלים הקלפים: אילו צללים מרחפים מעל דרכה של Nvidia?בזמן ש-Nvidia ממשיכה לשלוט במהפכת הבינה המלאכותית, מסלולה המרשים מתמודד עם לחצים הולכים וגוברים מצד גיאופוליטיקה ושרשראות אספקה. מגבלות הייצוא האחרונות של ארה״ב, שמטרתן למנוע מכירת שבב הבינה המלאכותית H20 לסין, גרמו להפסד כספי משמעותי של 5.5 מיליארד דולר ואובדן גישה לשוק חיוני. צעד זה, הנובע מדאגות לביטחון לאומי על רקע המתיחות הטכנולוגית המתגברת בין ארה״ב לסין, מדגיש את הסיכונים הפיננסיים והאסטרטגיים המרחפים מעל ענקית השבבים. כדי להתמודד עם חוסר היציבות הזה, Nvidia נוקטת בצעדים אסטרטגיים לגיוון פריסת הייצור שלה. החברה מובילה תוכנית השקעה רחבת היקף, שעשויה להגיע ל-500 מיליארד דולר, להקמת תשתיות בינה מלאכותית ויכולות ייצור שבבים בתוך ארה״ב. התוכנית כוללת שיתופי פעולה קריטיים עם שותפים כמו TSMC באריזונה, פוקסקון בטקסס וגופים מרכזיים נוספים, במטרה לחזק את חוסנה של שרשרת האספקה ולהתמודד עם מורכבויות של מתחים מסחריים ומכסים פוטנציאליים. עם זאת, פעילותה המרכזית של Nvidia לייצור שבבים מתקדמים נותרת תלויה מאוד בחברת TSMC (Taiwan Semiconductor Manufacturing Co.) בטייוואן. ריכוז זה חושף את החברה לסיכון משמעותי, במיוחד לאור הרגישות הגיאופוליטית של האי. סכסוך גיאופוליטי שישבש את מפעלי TSMC בטייוואן עלול לגרום למחסור חמור בשבבים ברחבי העולם, לעצור את ייצור Nvidia ולגרום להשלכות כלכליות קשות בהיקף של טריליוני דולרים. היכולת להתמודד ביעילות עם סיכונים כלכליים, תפעוליים וגיאופוליטיים אלה תהיה האתגר המרכזי שיקבע את עתידה של Nvidia.
NASDAQ:NVDAשורט
מאת ‎UDIS_View‎
האם הקפה יישאר במחיר סביר?מחירי הקפה הגלובליים נמצאים בעלייה משמעותית, הנובעת בעיקר ממגבלות קשות באספקה באזורי ייצור הקפה המובילים בעולם. תנאי מזג אוויר קשים, ובמיוחד בצורות וגשמים בלתי סדירים הקשורים לשינויי האקלים, פגעו ביכולת הייצור בברזיל (יצרנית הערביקה הגדולה בעולם) ובווייטנאם (היצרנית הגדולה של רובוסטה). כתוצאה מכך, היבול הצפוי יורד, נפחי הייצוא מצטמצמים, והחששות לגבי יבולים עתידיים גוברים – כל אלו יוצרים לחץ ישיר להעלאת מחירי פולי ערביקה ורובוסטה ברחבי העולם. המצב מסתבך עוד יותר בשל דינמיקות שוק משתנות ותמונת עתיד לא ברורה. בזמן שמלאי הרובוסטה הצטמצמו, מלאי הערביקה עלו זמנית – מה שיוצר מסרים סותרים. גם נתוני היצוא אינם עקביים, והתחזיות חלוקות באופן משמעותי: אנליסטים מסוימים צופים מחסור חמור ורמות מלאי נמוכות במיוחד, בעיקר עבור ערביקה, בעוד אחרים מעריכים עודפים גדלים. גורמים גיאופוליטיים, כולל מתיחות סחר ומכסים, מוסיפים לערפל הכללי, משפיעים על העלויות ועלולים להפחית את הביקוש הצרכני. ההשלכות הישירות של כל הלחצים הללו הן עלייה חדה בהוצאות התפעוליות עבור עסקים בשרשרת האספקה של הקפה. קולים מתמודדים עם עלויות גבוהות בהרבה של פולי קפה ירוקים, מה שמכריח בתי קפה להעלות את מחירי המשקאות כדי לשרוד בשולי רווח שכבר צרים. העלייה המתמשכת בעלויות משפיעה על הצרכנים, שעשויים לעבור לקפה באיכות ירודה, ובכך לפגוע בפרמיה שממנה נהנו בעבר מגדלי קפה איכותי. הענף ניצב בפני אי ודאות גדולה, ומתמודד עם האפשרות שהמחירים הגבוהים יהפכו לנורמה חדשה ומאתגרת – ולא לגל זמני של התייקרות.
ICEUS:KC1!לונג
מאת ‎UDIS_View‎
1
האם יעילות תפיל את ענקיות הבינה המלאכותית?גוגל פתחה שלב חדש ומחושב במרוץ לחומרת בינה מלאכותית עם Ironwood, הדור השביעי של מעבד הטנזור (TPU) שלה. מעבר להאצת בינה מלאכותית כללית, Ironwood תוכננה במיוחד לשלב ההסקה – המשימה המרכזית של הפעלת מודלים מאומנים בהיקף נרחב. התמקדות זו משקפת הימור נועז על "עידן ההסקה", שבו עלות וחסכוניות בפריסת בינה מלאכותית, ולא רק באימונה, הופכות לגורמים המכריעים באימוץ ארגוני וברווחיות. בכך, גוגל ממצבת את עצמה כמתחרה ישירה מול ענקיות כמו NVIDIA ואינטל. Ironwood מביאה שיפורים משמעותיים הן בעוצמת החישוב והן, באופן בולט, בחסכוניות אנרגטית. היתרון התחרותי המרכזי שלה הוא ביצועים מרשימים לכל ואט – עם ביצועי תרה-פלופים משופרים ורוחב פס זיכרון שגדל משמעותית לעומת הדור הקודם. גוגל טוענת כי החסכוניות האנרגטית כמעט הוכפלה, מה שמסייע להתמודד עם אתגרי צריכת החשמל והעלויות בפריסות בינה מלאכותית נרחבות. השילוב של התמקדות בחסכוניות ועשור של אינטגרציה אנכית בתכנון מעבדי הטנזור יוצר מערכת חומרה-תוכנה אופטימלית, שיכולה להציע יתרונות משמעותיים בעלויות הכוללות. באמצעות התמקדות בהסקה יעילה וניצול האקוסיסטם המשולב שלה – הכולל רשתות, אחסון ותוכנות כמו סביבת Pathways – גוגל שואפת לתפוס נתח משמעותי משוק מאיצי הבינה המלאכותית. Ironwood מוצגת לא רק כמעבד, אלא כמנוע למודלים מתקדמים כמו Gemini וכבסיס לעתיד של מערכות בינה מלאכותית מורכבות ורב-סוכניות. האסטרטגיה הזו מאתגרת באופן ישיר את שליטתה של NVIDIA ואת השאיפות הגוברות של אינטל בתחום, ומרמזת כי המאבק על ההובלה בתשתיות בינה מלאכותית מתמקד יותר ויותר בכלכלת הפריסה.
NASDAQ:GOOGלונג
מאת ‎UDIS_View‎
סקירת פסח 11-04-25 - חוק האיזון הקוסמי: על העלייה, הנפילה והאמת 🐘 היציאה ממצרי השוק: כשהחירות האמיתית נבחנת בטלטלה ערב פסח, חג החירות, ואני יושב מול המסכים האדומים ומהרהר על המקבילות בין יציאת מצרים לבין השוק הסוער שחווינו השבוע. האם לא אנחנו, הסוחרים, כמו בני ישראל במדבר - מתמודדים עם עמוד האש של התנודתיות ועמוד הענן של חוסר הוודאות? יש הבוחרים לחזור למצרים הבטוחה של אגרות החוב, ויש ההולכים אחר האמונה אל הלא נודע, מוכנים לספוג את העליות והמורדות בדרך אל הארץ המובטחת של הרווחים. אתמול בערב, אחרי שראיתי את העליות המטורפות, ישבתי על הגג וחשבתי על חוק האיזון הקוסמי - על איך היקום תמיד מוצא דרך להחזיר את האיזון. ואכן, כמו תלמיד חכם שהופיע להרצאה אחרי לילה של שתייה מופרזת, היום השוק הגיע עם האנגאובר מטורף. הנאסד"ק ירד ב-4.31%, ה-S&P 500 גלש ב-3.46%, ואפילו הדאו ג'ונס, הזקן השמרן, השיל 2.5% מערכו. 🐘 על הסיבה והמקריות 30 שנה בשוק הזה לימדו אותי שיהיר אחרי קרב הוא כמו ילד שהולך יחף בשדה קוצים - זה רק עניין של זמן עד שהמציאות תתקן אותו. אתמול ראינו את אחת העליות החדות בהיסטוריה המודרנית, והיום קיבלנו תזכורת צורבת שבטבע אין חוקים מוחלטים מלבד אחד: מה שעולה במהירות, בדרך כלל יורד באותה דרמטיות. בשפה הפילוסופית, זה מה שאריסטו היה קורא לו "האמצע הזהוב" - היקום פשוט לא אוהב קיצוניות, ותמיד ימצא דרך להחזיר את המטוטלת למרכז. או כמו שאני קורא לזה: "חוק הגומי המתוח" - ככל שמותחים יותר, כך הסטירה חזקה יותר כשמשחררים. מה גרם לירידות החדות היום? כמה גורמים, כמו קרחון שרק הקצה שלו גלוי: ראשית, הבנה שה"הפסקה" במלחמת הסחר היא בדיוק מה שהשם אומר - הפסקה. 90 יום זה בקושי מספיק זמן להחליף מזרן ישן, וודאי שלא מספיק לשנות מדיניות כלכלית שלמה. והמכס הבסיסי של 10%? הוא עדיין שם, כמו שומר ראש שישן עם עין אחת פקוחה. שנית, זה שהבית הלבן הבהיר שהמכס על סין הוא למעשה 145% (125% מכס הדדי + 20% מכס קיים הקשור לפנטניל). זה כמו להודיע לשכן שאתה לא סתם לוקח ממנו את המקום בחניה, אלא גם מתכוון לחסום את הכניסה לביתו. שלישית, זה היה קלאסי - סוחרים מבוהלים ראו את הראלי של אתמול כמו מתנה משמיים, הזדמנות למכור במחירים גבוהים יותר ולמזער את הכאב. זה כמו תלמיד שמקבל 55 במבחן אחרי שציפה ל-30, ומרגיש כאילו זכה בלוטו. וכמובן, הפד - כמו חותן נודניק בארוחת שישי - הזכיר לכולם שהוא עדיין מודאג מאינפלציה שמונעת ממכסים, ולא ממהר להוריד ריבית. זה קוסם שביד אחת מראה לך את היונה הלבנה, ובאותו זמן היד השנייה שלו טומנת מטבע בכיס הפנימי של המעיל שלך. 🐘 המהות מול המראית בואו נראה את הנזק האמיתי מתחת לפני השטח: מדד הדאו ג'ונס ירד ב-1,015 נקודות, סיים את היום על 39,593. הנאסד"ק צנח ב-4.31% והתייצב על 16,387. ה-S&P 500 ירד ב-3.46% לרמה של 5,268. במבט על הנתונים, אפשר לדמיין ילד שנתנו לו בלון, והוא שמח וצוהל, ואז באה ציפור ומפוצצת את הבלון בדיוק כשהחיוך שלו הכי רחב. עשרה מתוך 11 סקטורים ב-S&P 500 סיימו בירידות. היחיד ששרד היה סקטור מוצרי הצריכה הבסיסיים (+0.2%), כמו קקטוס במדבר שממשיך להתקיים גם כשהכל מסביב מתייבש. המפסיד הגדול היה סקטור האנרגיה (-6.4%), ואחריו הטכנולוגיה (-4.6%), מוצרי צריכה מותרות (-4.1%), ושירותי תקשורת (-4.1%). מדד פילדלפיה לשבבים, שאתמול זינק ב-18.7%, היום התפוגג ב-8%. זה כמו אסטרונאוט שהגיע לירח ופתאום מגלה שחליפת החלל שלו מחוררת - ההתלהבות מתחלפת במהירות בפאניקה. ובאופן כללי, המוכרים שלטו ביד רמה. ביחס של יותר מ-8 ל-1 בבורסת ניו יורק ויותר מ-4 ל-1 בנאסד"ק. זה כמו מופע רוק שבו הקהל פתאום מחליט ללכת הביתה באמצע השיר הכי פופולרי. הדולר חטף מכה קשה, כשמדד הדולר ירד ב-1.9% לרמה של 100.98. זה כאילו מישהו הזכיר לו פתאום שהוא לא באמת מלך העולם, אלא סתם פיסת נייר עם הדפסים מרשימים. 🐘 על הפוטנציה והמימוש בבחינה עמוקה יותר של אירועי היום, נראה תהליכים מורכבים ומעניינים: נתוני ה-CPI למרץ היו דווקא חיוביים - ירידה של 0.1% (במקום עלייה של 0.1% שצפו), ועלייה שנתית של 2.4% לעומת 2.8% בפברואר. אינפלציית הליבה עלתה ב-0.1% (במקום 0.3% שצפו). במצב רגיל, זה היה אמור להיות חדשות מצוינות. אבל השוק פשוט משך בכתפיו, כמו אדם שמישהו מציע לו גלידה מיד אחרי שבלע כדור נגד בחילה. למה? כי כולם יודעים שהמכסים יתחילו להשפיע על שרשראות האספקה בחודשים הקרובים, ומה שנראה היום כמו מדד אינפלציה טוב, הוא כמו סלפי שצילמת לפני שאכלת ארוחת ענק - זה לא מייצג את המצב העכשווי. במקביל, נתוני תביעות האבטלה היו סבירים: עלייה של 4,000 ל-223,000, עדיין ברמה נמוכה יחסית שמעידה על שוק עבודה חזק. אבל גם זה לא עניין איש, כמו תזמורת שמנגנת ברקע בזמן שהמסעדה עולה באש. ובנושא התקציב הממשלתי - הגירעון במרץ עמד על 160.5 מיליארד דולר, פחות מהגירעון בתקופה המקבילה אשתקד (236.6 מיליארד). אבל - והפעם זה "אבל" גדול - הגירעון עד כה בשנת התקציב 2025 גדול ב-23% מהגירעון בתקופה המקבילה ב-2024. זה כמו להתגאות שהורדת 10 ק"ג, כשלפני זה עלית 30. 🐘 על החכמה והפעולה עכשיו לשאלה החשובה באמת: מה אנחנו עושים עם כל זה? ראשית, צריך להסתכל על התמונה המלאה: הדאו ג'ונס כבר במינוס 7.1% מתחילת השנה, ה-S&P 500 במינוס 10.4%, הנאסד"ק במינוס 15.1%, ומדד הראסל 2000 של החברות הקטנות? הוא כבר במינוס עמוק של 17.9%. זה לא תיקון, זה כבר עמוק בטריטוריה של שוק דובי. היום (שישי) מתפרסמים נתוני ה-PPI במרץ, והתחזית היא לעלייה של 0.1% במדד הכללי ו-0.3% במדד הליבה. אבל אחרי הסחרחורת של השבוע האחרון, כבר קשה לומר מה באמת ישפיע על השוק - זה כמו לנסות לנחש את הצבע המועדף על חתול עיוור. השוק, כמו כל מערכת מורכבת, מחפש איזון. אבל האיזון הזה הוא כמו המטוטלת של פוקו - הוא אף פעם לא חוזר לאותה נקודה בדיוק, אלא מתקדם בספירלה אינסופית שרק כשמסתכלים עליה מלמעלה, מרחוק, אפשר לראות את הדפוס. בימים טרופים כאלה, אני חוזר לעקרונות הבסיסיים של שיטת וויקוף: להתרכז באיזון בין נפח למחיר, לבדוק האם הירידות מלוות בנפח מסחר גבוה או נמוך, ובעיקר - לזהות את הצעדים של הכסף החכם. כי בסוף, רוב הסוחרים הם כמו עדר כבשים שרץ לכיוון שבו שמע רעש - לפעמים זה זאב ולפעמים זה רק הרועה שנפל לו מוט הרועים. כפי שאמר פעם אנדרה קוסטולני, סוחר אגדי מהעבר: "השוק הוא כמו אישה - הוא עושה בדיוק ההפך ממה שאתה מצפה ממנו". ואני מוסיף: גם כשאתה חושב שהבנת אותו, הוא משנה את הכללים של המשחק. אז עכשיו, יותר מתמיד, זה הזמן להיות סבלני ולחפש הזדמנויות בתוך הכאוס. לא למהר לקפוץ למסקנות, לא להיסחף עם המגמה. 🐘 פסח והשוק - על חירות פיננסית אמיתית בערב חג הפסח, שבו אנו חוגגים את היציאה מעבדות לחירות, אני מוצא את עצמי מהרהר על המושג של חירות פיננסית אמיתית. כי מהי באמת החירות שאנחנו מחפשים בשוק ההון? האם זו היכולת לקנות ולמכור בלי פחד? האם זו היכולת להרוויח כסף? או אולי, במובן העמוק יותר, החירות האמיתית היא להשתחרר מהפחד עצמו - הפחד להפסיד, הפחד להחמיץ, הפחד מהלא נודע. במשך שנים ארוכות, ליוויתי מאות סוחרים בדרכם לחירות הזאת. ראיתי אותם חוצים את ים סוף של החששות, נאבקים עם פרעה הפנימי שלהם שלוחש "אתה לא יכול", ומגיעים אל המדבר - אותו מקום לא נוח שבו האדם מתעמת עם עצמו ולומד את אמת השוק. אני מאמין שכמו בני ישראל, שהיו צריכים להשתחרר לא רק פיזית ממצרים אלא גם נפשית מתודעת העבדות, כך גם אנחנו כסוחרים. השוק הוא רק המראה שדרכה אנחנו לומדים על עצמנו - על הפחדים שלנו, על התקוות שלנו, על האמונות המגבילות שלנו. כי כמו שהפילוסוף הסטואי אפיקטטוס היה אומר: "אנשים נסערים לא בגלל הדברים עצמם, אלא בגלל הדעות שלהם על הדברים". והשוק? הוא רק מראה ענקית שמשקפת את הפחדים, התקוות, והדעות של כולנו. לכולנו חג חירות שמח, ושנזכה לצאת ממצרי התודעה המגבילה אל המרחב הפתוח של החשיבה החופשית - בשוק, בחיים, ובכל אשר נפנה. זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
AMEX:SPYלונג
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
1
סקירה יומית 10.04.25החדק היומי – ה🐘וסוף בסקירה יומית | 10 באפריל 2025 השוק עשה לך תרגיל פסיכולוגי ואתה עוד חושב שזה קשור לגרף זהר ליבוביץ – פילוסוף המסחר שלך 🐘 אחד ממשפטי המפתח שבוגרי מצטטים אותי בלי סוף מתוך השיעור של ניהול סיכונים הוא ״אין דבר כזה שאין דבר כזה״. התייחסות הטכנית לאינדיקטורים או אוסילטורים ליומיים האחרונים היא כמו מגנט המעבירים דרך מצפון, החוגה שלו משתגעת. רק בעוד כמה ימים נוכל לזהות לאן באמת חוגת המצפן מתיישרת, בינתיים חולי FOMO ימשכו להניע את החוקה, השיעור שלנו שוב ״אין דבר כזה שאין דבר כזה״ 🐘 על האמת, התשוקה והזמן יום קודם ישבתי בערב ישבתי במרפסת, בוהה בכוכבים ותוהה אם קווי מתאר של גלקסיות רחוקות דומים לגרפים של מדדי המניות. ואז הגיע פתיחת המסחר, והבנתי שהיקום החליט לענות לי עם אחד הימים הנדירים ביותר בהיסטוריה הכלכלית המודרנית. הנאסד"ק זינק ב-12% ביום אחד. ביום אחד. זה כמו לגלות שהחתול שלך פתאום יודע לפתור משוואות דיפרנציאליות. 🐘 על הסיבה והמקריות שלושה עשורים אני צופה בשוק ההון כמו ארכיאולוג החופר באתר עתיק - שכבה אחר שכבה של היסטוריה כלכלית. ראיתי הכל: בועות שהתנפצו, משברים שנבלמו, שיאיים שהתהפכו. חשבתי שהשוק כבר לא יכול להפתיע אותי. ואז מגיע יום כמו היום, ואני מרגיש כמו פיזיקאי שפתאום מגלה שחוקי הכבידה הפסיקו לעבוד. יום אחד. זינוק של 12% בנאסד"ק, עלייה של 9.3% ב-S&P 500, והדאו ג'ונס מתעורר מתנומת החורף שלו עם קפיצה של כמעט 3,000 נקודות. זה לא טרמפולינה, זה מנוע רקטי שמישהו התקין בלילה מתחת לפרקט של הבורסה. אז מה בדיוק קרה? טראמפ קרה. אבל לא סתם "טראמפ קרה". זה היה כמו קוסם ששולף יונה לבנה מהכובע, בעוד ידו השנייה בסתר מניחה קלף אס בשרוול המתחרה. הוא הודיע על השהייה של 90 יום של המכסים שהטיל לאחרונה, הוריד אותם ל-10% למדינות "החברות" (אלה שלא העזו להתעמת עם ארה"ב). ובאותה נשימה, העלה את המכסים על סין ל-125% (מ-104%). זה כמו לראות שחקן שחמט גרנדמאסטר שמקריב את המלכה בכוונה, רק כדי לגלות שלוש מהלכים מאוחר יותר שזה היה המהלך המבריק ביותר במשחק. השוק, שבשבועות האחרונים הרגיש כמו אדם הנושא פיל על גבו במעלה הר תלול, פתאום מצא את עצמו רוכב על מזחלת שיורדת במורד בלי מעצורים. המהות מול המראית בואו נפתח את מכסה המנוע של המכונה המשוגעת הזאת ונראה מה מסתתר בפנים: אנוידיה (NVDA), הילד הפלא של עולם השבבים, זינקה ב-18.7%. כאילו שמישהו גילה שהשבבים שלה למעשה עשויים מאבק כוכבים. אפל (AAPL) התעוררה מתרדמת החורף שלה עם זינוק של 15.3%, כמו עץ תפוחים עתיק שפתאום מחליט להניב פירות מצופים זהב. וטסלה (TSLA)? היא פשוט התרוממה כמו חללית שמישהו בטעות מילא את מיכל הדלק שלה בחומר לא ידוע, עם זינוק של 22.6%. גם הוותיקים והשמרנים - מיקרוסופט (MSFT) ואמזון (AMZN) - הציגו עליות דו-ספרתיות של 10.1% ו-12.0%, בהתאמה. זה כמו לראות גן חיות שבו פתאום כל החיות מתחילות לדבר בשפה אנושית. גם הזברה הישנונית בפינה שתמיד רק אוכלת עשב פתאום מצטטת שייקספיר. כל - וכשאני אומר כל, אני מתכוון לכל - 11 הסקטורים ב-S&P 500 נצבעו בירוק עמוק. כמו יער אמזונס שבו אפילו העץ הכי זקן ותשוש פתאום מלבלב שם בעוצמה. הטכנולוגיה הובילה עם 14.2%, מוצרי צריכה מותרות זינקו ב-11.4%, ושירותי תקשורת דהרו עם 10%. אפילו הסקטורים שבדרך כלל נעים בקצב של צב קשיש פתאום התחילו להתנהג כמו אוגרים על אספרסו כפול. ומתחת לכל הכאוס המאורגן הזה, התרחש עוד אירוע מרתק: מכרז אגרות החוב ל-10 שנים בהיקף של 39 מיליארד דולר הציג ביקוש חזק במיוחד, בעיקר מצד משקיעים זרים. כאילו שבתוך סופת הוריקן פתאום נפתח חלון שמש קטן. התשואה על אג"ח ל-10 שנים נגעה ב-4.50% והתייצבה על 4.40%, עדיין 14 נקודות בסיס מעל אתמול. כפי שפול טיודור ג'ונס פעם התבטא: "השוק הוא כמו מנגנון של שעון שוויצרי - פשוט ומתוחכם בו זמנית, אבל אף אחד באמת לא יודע מה מניע את הקפיצים הפנימיים שלו". 🐘 על הפוטנציה (או איפוטנציה והמימוש) עכשיו, בואו ננסה לפענח את הקוד הגנטי של היום המשוגע הזה. מה שראינו היום לא היה רק התלהבות מההודעה של טראמפ. זה היה מבול של כיסוי פוזיציות שורט, כשאלפי סוחרים שהתערבו על ירידות מצאו את עצמם לכודים בתוך מכונת כביסה תעשייתית במחזור סחיטה ועל טורים גבוהים. זה כמו מגדל קלפים שבמקום להתמוטט כלפי מטה, פתאום מחליט להתרומם לשמיים. פיזיקה הפוכה, גרביטציה שעובדת בכיוון ההפוך, וחוקי השוק שנכתבים מחדש תוך כדי תנועה. מעניין לציין שהתגובה בשוק האג"ח הייתה הרבה יותר מדודה. כאילו ששני אחים תאומים קיבלו את אותה חדשות - אחד התחיל לקפוץ על הספה בהתלהבות, והשני רק הרים גבה בספקנות. זה מזכיר לי את האמירה של הווארד מרקס: "כשכולם משוכנעים בכיוון אחד, האמת בדרך כלל נמצאת בכיוון השני". אם תסתכלו מתחת לשטיח הזה של אקסטזה פיננסית, תמצאו שהפרוטוקולים של ה-FOMC ממרץ שפורסמו היום מספרים סיפור מורכב: חברי הוועדה רואים "סיכונים מוגברים כלפי מטה" לתעסוקה ולצמיחה, לצד "סיכונים כלפי מעלה" לאינפלציה. במילים אחרות, הם חוששים מכלכלה שמתקררת בזמן שהמחירים ממשיכים להתלהט. זה כמו לסבול בו-זמנית מהיפותרמיה וחום גבוה - תרופה שתעזור לאחד רק תחמיר את השני. 🐘 על החכמה והפעולה הגענו לשלב שבו הפילוסופיה פוגשת את המעשה - מה אנחנו עושים עם האנומליה הזאת? בראש ובראשונה, בואו נשים את הדברים בפרספקטיבה: למרות יום העלייה הזה שנראה כאילו נלקח מסרט מדע בדיוני, השוק עדיין נמצא בטריטוריה שלילית השנה. הדאו ג'ונס עדיין במינוס 4.6%, ה-S&P 500 במינוס 7.2%, והנאסד"ק עדיין שוחה במים עמוקים עם ירידה של 11.3%. זה כמו אדם שנפל לבור עמוק של עשרה מטרים, הצליח לטפס שלושה מטרים במאמץ אדיר אחד, ועכשיו מכריז שהוא כבר רואה את השמש. טכנית, הוא צודק - אבל הוא עדיין בתוך הבור. מחר (חמישי) מגיעים נתוני ה-CPI למרץ, ואם יש משהו שלמדתי בקריירה שלי, הוא שהשוק יכול לשנות כיוון מהר יותר מקמליון העובר בתוך ערימת צבעי מים. התחזית מדברת על עלייה של 0.1% במדד הכללי ו-0.3% במדד הליבה. אם המספרים יהיו גבוהים יותר - ההתלהבות של היום עלולה להתאדות כמו טיפות גשם על מדרכה לוהטת באוגוסט. סטיב כהן, מנהל הקרן האגדי, אמר פעם: "השוק הוא כמו חידה תלת-ממדית שמישהו מסובב את החלקים שלה בזמן שאתה מנסה לפתור אותה". וזה בדיוק מה שאנחנו חווים כאן - משוואה עם משתנים שמשתנים תוך כדי הפתרון. בימים כאלה, אני חוזר למתודולוגיה של וויקוף שאני מלמד כבר שנים: מיפוי זרימת הכוח האמיתית בשוק. זה כמו להיות בוטניקאי שבוחן את זרימת המים בשורשי העץ, ולא רק מתרשם מהפריחה הפתאומית של העלים. מי באמת קונה? מי באמת מוכר? האם זו התנגדות אמיתית או פייק שקוף כמו זכוכית מגדלת? אחד הדברים המשמעותיים ביותר שאני מזהה היום הוא הפער העצום בין המגה-קאפ למניות הקטנות. בזמן שהענקים חוגגים, הראסל 2000 - המדד של החברות הקטנות - עדיין במינוס עמוק של 14.2% השנה. זה כמו כפר שבו המלך ואציליו חוגגים בארמון, בזמן שהאיכרים עדיין מתמודדים עם בצורת. ויש עוד תובנה קריטית שהשנים לימדו אותי: אחרי עליות אנומליות כאלה, יצר "הפומו" (הפחד מלהחמיץ) מתחיל לפעול. אנשים שישבו בצד עד עכשיו פתאום מרגישים צורך עז להצטרף למרוץ. זה כמו לקנות כרטיס למופע רגע אחרי שהאמן הראשי כבר ירד מהבמה - עדיין יש מוזיקה, אבל האם זה שווה את המחיר המלא? מה עושים עכשיו? מנתחים, חושבים, מתכננים. בודקים אם יש המשכיות או שמא זה היה רק קפיץ חד-פעמי בדרך למטה. כמו אסטרונום שלא מסיק מסקנות מכוכב נופל אחד, אלא צופה בשמיים לילה אחר לילה. כי בסופו של יום, "השוק יכול להישאר לא רציונלי יותר זמן ממה שאתה יכול להישאר נזיל". ואני מוסיף - בימים של תנודתיות קיצונית, הסבלנות היא לא רק מידה טובה, אלא אסטרטגיה עסקית. יום מבורך זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
AMEX:SPY
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
1
מתיחות ארה"ב-סין: שעתה הגדולה של הודו?המתחים הגוברים בסחר בין ארצות הברית לסין, המתבטאים בעיקר בהטלת מכסים משמעותיים מצד ארה"ב על מוצרים סיניים, יוצרים במישרין הזדמנויות עבור הודו. הפער הגדול בשיעורי המכס – הנמוכים משמעותית עבור מוצרים מהודו בהשוואה למוצרים מסין – ממצב את הודו כחלופה אטרקטיבית לבסיס ייצור עבור חברות המבקשות להוזיל עלויות ולהפחית סיכונים גיאופוליטיים בשרשרת האספקה לשוק האמריקאי. יתרון המכסים הזה מהווה הזדמנות אסטרטגית ייחודית לכלכלה ההודית. כבר ניתן לראות סימנים לשינוי זה, כאשר חברות מובילות כמו אפל בוחנות יבוא מוגבר של אייפונים מהודו ואף מזרזות משלוחים לפני כניסתם לתוקף של מכסים חדשים. המגמה הזו אינה ייחודית לאפל, ויצרניות אלקטרוניקה נוספות ברחבי העולם, כולל סמסונג ואולי אף חברות סיניות מסוימות, שוקלות להעביר ייצור או מסלולי יצוא דרך הודו. צעדים אלה עשויים לתרום רבות לחיזוק יוזמת "Make in India" ולהרחבת תפקידה של הודו בשרשראות הערך העולמיות בתחום האלקטרוניקה. האפשרות לזרימת פעילות ייצור, השקעות ויצוא להודו מהווה תנופה משמעותית למדד ניפטי 50 ההודי. צמיחה כלכלית מואצת, רווחיות גבוהה יותר לחברות המרכיבות את המדד (במיוחד בתחומי הייצור והלוגיסטיקה), השקעות זרות מוגברות ואווירה חיובית בשוק – כל אלה תרחישים אפשריים. עם זאת, כדי לממש פוטנציאל זה, על הודו להתמודד עם אתגרים מתמשכים בתחום התשתיות, היציבות הרגולטורית והסביבה העסקית הנוחה, וכן להתחרות במדינות אחרות בעלות מכסים נמוכים ולנהל משא ומתן יעיל עם ארה"ב במסגרת הסכמי סחר עתידיים.
NSE:NIFTYלונג
מאת ‎UDIS_View‎
5
סקירה יומית 09.4.25החדק היומי – ה🐘וסוף בסקירה יומית השוק עשה לך תרגיל פסיכולוגי ואתה עוד חושב שזה קשור לגרף סקירה יומית | 9 באפריל 2025 זהר ליבוביץ – פילוסוף המסחר שלך 🐘 איך נפלתי בפח של העליות המזויפות – ומה זה באמת אומר על מי שמושך בחוטים מהצד השני של המסך - בקיצור אתמול יצאתי טמבל. תראה, אם פתחת היום את הגרף וראית את ה-S&P ב-+4% ואז בום – סוף היום באדום כבד, ועדיין לא שאלת את עצמך "רגע, מה לעזאזל קורה פה?" – אז אתה לא סוחר. אתה קורבן. והחלק הכי עצוב? אתה קורבן מרצון. והפעם, בניגוד למה שאתה רגיל לשמוע מכל החכמים ביוטיוב עם חולצות צמודות וסטופ לוס מרובע, אני לא הולך לדבר איתך על אינדיקטורים. אני הולך לדבר איתך על הדבר היחיד שבאמת משפיע על התיק שלך – המוח שלך. בוא נתחיל מהסוף: השוק היום קם עם חיוך מזויף וחתם את היום עם אגרוף לבטן. אם אתה לא מבין מה זה אומר, אז בוא נפרוט את זה רגע. רימו אותנו בכניסה, צדו אותנו ביציאה פתיחה ירוקה אש. כולם בעננים. אפל, NVIDIA, שוק הטכנולוגיה, הסקטורים – כאילו מישהו פתח פה מחדש את ימי הקורונה עם הדפסות כסף לכל ילד. ואז... תוך שעות – קריסה טוטאלית. לא בגלל נתון, לא בגלל אסון. פשוט כי מישהו חכם החליט למכור, בזמן שכולם עוד היו עסוקים בחגיגות. מסקנה ראשונה: אם אתה סוחר על אוטומט, אתה אוכל אותה באופן אוטומטי. וכשאני אומר "אוטומטי", אני מתכוון למישהו שמגיב למה שהוא רואה במקום למה שהוא מבין. הרי כל הסיפור של היום – כל הירידות, כל המכות – התחיל עוד לפני שיצאו החדשות הרעות. השוק ירד לא בגלל המכסים החדשים על סין, אלא כי מישהו שמבין מה הוא עושה התחיל לפרוק פוזיציות ברווח, בזמן שאתה עדיין אולי ציירת קו מגמה. אשליה של הזדמנות – האויב הכי טוב של סוחר מתחיל הבוקר התחיל כמו מסיבת הפתעה. כולם שמחים, כולם עפים, כולם שוכחים לשים סטופ. ואז – כמו בכל מסיבת הפתעה – מגיע מישהו שלא הוזמן. היום זה היה המכסים על סין. מחר זו תהיה האינפלציה. מחרתיים זו תהיה חברת ענק שפשטה רגל. זה לא באמת משנה. מה שחשוב – זה איך אתה מגיב לזה. אם אתה מגיב בפאניקה – אז אתה בדיוק מה שהשוק מחפש: נזיל, רגשי, וקל לניעור. והאמת הכואבת? הרוב המוחלט של הסוחרים היום – לא מגיבים לשוק. הם מגיבים לעצמם. לצורך שלהם להיות צודקים. לפחד מהפסד. לכאב מהחמצה או לחוסר יכולת לשאת את הכאב. תשאל את עצמך: למה נכנסת לעסקה היום? כי היה לך טריגר אמיתי? או כי הכל התחיל לעלות, ואתה לא רצית להישאר בחוץ? זה ההבדל בין "סוחר" ל"נגרר". הם מכרו לך את התקווה שלך – ואתה שילמת על זה במזומן Apple עלתה כמעט 5% וקרסה ל-5% מינוס. אותו דבר NVIDIA. סקטורים התחילו בירוק זרחני וסיימו כמו עוף משומש במסעדה סינית. זה לא סתם תנודתיות. זו מלכודת דבש לסוחרים בלי עמוד שדרה. הרי כל מי שקנה היום את הקפיצה – עשה את זה בלי לחשוב (כולל אני בעסקה טיפשית). כי כל השוק אמר "יאללה, זה התחתית!" וכשהשוק אומר משהו בקול רם – תלמד לברוח. זה אומר שמישהו כבר עשה עליו כסף, ועכשיו הוא מחפש מי ישאר עם השקית האריזה. מה זה אומר? שאם אתה קונה כשהשוק מתלהב – אתה תמיד האחרון לדעת. וכשאתה האחרון לדעת – אתה גם הראשון לחטוף. תפסיק לסחור נגד עצמך זה לא היה שיעור בשוק ההון. זה היה שיעור באיך אתה מתנהג כשנותנים לך תקווה ואז גונבים לך אותה בלי התראה. והאמת? זה מה שהשוק עושה כל יום (כמעט). רוצה עצה? תפסיק לסחור כדי להרגיש טוב. תתחיל לסחור כדי לנהל סיכוי. ואם אתה לא יודע מה זה לנהל סיכוי – אז אולי תפסיק לסחור בכלל. כי אתה לא סוחר. אתה מהמר. ומה הלאה? רמז: זה לא הגרף עזוב גרפים רגע. השוק עובר שינוי תודעתי. האג"ח משתוללות. הציפיות לריבית משתבשות. המשקיעים הגדולים יוצאים מהשוק לפני שאתה בכלל קם לשתות קפה. אז לא, זו לא "הזדמנות קנייה". זו הזדמנות להתעורר. תתחיל לשאול את עצמך שאלות אחרות: - מי באמת מנהל את הסנטימנט? - למה התגובה חזקה יותר מהאירוע? - מתי הייתה הפעם האחרונה שישבת בלי לסחור יומיים – רק כדי להבין מה אתה עושה פה בכלל? סוף דבר – השוק לא נגדך. אתה נגד עצמך. זה לא טראמפ. זה לא סין. זה לא אג"ח. זה אתה. אתה שציפית שהשוק יתנהג לפי התוכנית שלך. שחשבת שתוכל "להבין מה קורה" רק מהתנודה. שלא שמת לב שהשוק יודע לנצל את הרגש שלך יותר טוב ממה שאתה יודע להסתיר אותו. וזה המשחק. ומי שלא לומד לשחק אותו כמו שצריך – חוזר כל פעם מחדש עם כסף פחות, תקווה פחותה, ואגו פצוע. רוצה לדעת מה ההבדל בין מי שמפסיד בעקביות למי שמרוויח בעקביות? זה לא השיטה, זה לא אסטרטגיה, וזה בטח לא ה-"סוד" הבא בטיקטוק. זה היכולת להסתכל על השוק כמו אתמול – ולומר: "אני הייתי הקורבן. זה לא ישתנה – עד שאני אתחיל להתנהג אחרת." אבל עזוב סיסמאות. תכלס? אם אתה לא מוכן לשבת עם עצמך ולענות בכנות לשאלה: "מה בתוכי גורם לי לחזור שוב ושוב על אותן הטעויות?" – אז לא משנה כמה תשתפר טכנית – אתה פשוט תהיה מהמר יותר מדויק. ועדיין תפסיד. וזה, אחי, הרבה יותר כואב. יום מבורך זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
AMEX:SPY
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
2
קסם המחירים של Temu: נשבר על ידי מכסים?חברת PDD Holdings, האם של פלטפורמת המסחר האלקטרוני הפופולרית Temu, מתמודדת עם אתגר תפעולי משמעותי בעקבות הטלת מכסים מחמירים מצד ארצות הברית על סחורות סיניות. צעדים אלה בתחום הסחר, ובמיוחד ביטול כלל ה-"de minimis" למשלוחים מסין, מאיימים ישירות על מודל העלויות הנמוכות ביותר שהוביל להתרחבות המהירה של Temu בשוק האמריקאי. ביטול הפטור ממס עבור חבילות בשווי של עד 800 דולר פוגע בלב אסטרטגיית הלוגיסטיקה והתמחור של Temu. ההשפעה נובעת מהטלת מכסים חדשים וגבוהים במיוחד על חבילות קטנות בעלות ערך נמוך, שבעבר היו פטורות ממס. לפי דיווחים, שיעורי המכס עשויים להגיע עד 90% מערך הפריט או לסכום קבוע ניכר, מה שמבטל למעשה את היתרון התחרותי ש-Temu נהנתה ממנו באמצעות משלוחים ישירים מהיצרנים בסין. שינוי יסודי זה מערער את הכדאיות הכלכלית של המודל העסקי של Temu, שהסתמך במידה רבה על גישה נטולת מכס כדי להציע מוצרים במחירים זולים ביותר לצרכנים האמריקאים. כתוצאה מכך, נראה כי עליות מחירים משמעותיות במוצרים הנמכרים ב-Temu כמעט בלתי נמנעות, שכן PDD Holdings נאלצת להתמודד עם העלויות החדשות והכבדות. בעוד שהחברה טרם פרסמה תגובה רשמית, הלחצים הכלכליים מרמזים כי הצרכנים ייאלצו לשאת בנטל, דבר שעלול לפגוע ביתרון התחרותי המרכזי של Temu ולהאט את קצב הצמיחה שלה. כעת עומדת PDD Holdings בפני אתגר קריטי: לנווט בנוף הסחר המשתנה הזה ולהתאים את אסטרטגייתה כדי לשמר את מעמדה בשוק תחת הגנות כלכליות הולכות וגוברות ומתיחויות גיאופוליטיות.
NASDAQ:PDDשורט
מאת ‎UDIS_View‎
1
סקירה יומית 08.04.25 החדק היומי – ה🐘וסוף בסקירה יומית צלילי השקט לפני הסערה השוק אמנם נבלם אתמול, אך כמו נגן מנוסה שמחזיק נשימה לפני הצליל האחרון, הוא נעצר ללא עוצמה מספקת להפיח בנו אופטימיות. רגעים של Key Reversal הבהבו כמו כוכבים בודדים בשמי הערב, אך נעלמו בטרם זרחו במלואם. בכל פעם שהשוק טיפס לפסגות התקווה, משקולות המציאות משכו אותו חזרה לתהום חוסר הוודאות. התבוננות בנר השבועי מגלה מאבק עמוק - אנו שרויים במרכז הבר, במקום הכי רנדומלי שהשוק מציע. כמו נווד במדבר שרואה פתאום מים שאינם קיימים, הסוחר המתבונן בגרף מתפתה לקרוא סימנים במקום שהאקראיות שולטת. מלבד חגיגה לסוחרי הגלים הגבוהים (אותם אמיצים המפליגים במים הסוערים של המסחר התוך-יומי), לא ניתן לומר בוודאות אם אנו עדים לסיום הפרק או רק לפתיחת דלת נוספת במסדרון הירידות האינסופי. 🐘ריקוד הפחד תארו לכם שאתם הולכים ברחוב, והכל נראה רגיל - מכוניות חולפות, אנשים ממהרים, והשמש זורחת כמו תמיד. פתאום, בלי שום אזהרה, הכביש מתחיל לרעוד, בניינים מתנדנדים, ואתם מרגישים כאילו מישהו הפך את העולם על ראשו. אתם לא יודעים אם לצחוק, לבכות, או פשוט לעמוד שם בהלם. זה בדיוק מה שקרה אתמול בשוק ההון - רעידת אדמה של תנודות, פחדים, ותעריפים שזרקו את כולנו למערבולת של אי-ודאות. כשם שרעידת אדמה משנה את פני הקרקע, כך תנודות השוק משנות את פני המציאות הפיננסית. אך הסייסמולוגים של המסחר יודעים: אחרי כל רעידה מגיע שקט, ובשקט הזה - נזרעים זרעי ההזדמנויות העתידיות. מעטים הם המסוגלים לראות את הדפוס בתוך הכאוס, את הריקוד המורכב בין פחד לחמדנות, בין פאניקה לתקווה. וכמו בכל סיפור טוב, יש פה לקח, ומי שיודע לקרוא בין השורות ימצא את האוצר. 🐘 צלילי התעריפים אתמול, 7 באפריל, השוק התנהג כמו פילוסוף עתיק המחפש אחר האמת בעולם של דעות סותרות - נע בין קצוות, מתלבט בין הודאות לספק. הדאו צנח 581 נקודות בשלב מסוים, הנאסדק התרסק ביותר מ-800 נקודות לפני שחזר כמו זומבי מהמתים, וה-S&P 500 שיחק תופסת עם רמת הדובים, 20% מתחת לשיא האחרון שלו. המכסים אינם רק מספרים על מסך, הם סיפור של יחסי כוחות עולמיים, משחק שחמט אסטרטגי שבו כל כלי משפיע על הלוח כולו. שמועה על הפוגה של 90 יום במכסים (חוץ מסין) התפוגגה כשהבית הלבן צעק "פייק ניוז", ואז טראמפ זרק 50% תעריפים נוספים על סין החל מיום רביעי, אם לא יורידו את ה-34% שלהם. הפחד מהמיתון מתחיל להריח כמו חלב שהושאר מחוץ למקרר - ריח שהשוק מנסה להתעלם ממנו, אך בכל פעם שהוא מסובב את ראשו, הריח מתחזק. בשקט-בשקט, השוק שואל את עצמו אם הוא בכלל רוצה להמשיך להיות שוק, או שמא עדיף לעצור הכל ולהתחיל מחדש. 🐘 גלים סוערים בואו נפרק את זה לאטומים של נתונים: הדאו סיים ב-37,965.60, ירידה של 349.26 נקודות (-0.91%). הנאסדק, כמו חתול עם תשע נשמות, סגר ב-15,603.27, עלייה קלה של 15.48 נקודות (+0.1%). וה-S&P 500 נחת ב-5,062.25, מינוס 11.83 נקודות (-0.23%). המספרים מספרים סיפור של חוסר איזון - כאילו הבורסה עצמה מחפשת את נקודת שיווי המשקל שלה בעולם משתנה. התנודות היו מטורפות - ה-S&P נע בין ירידה של 4.7% לזינוק של 3.4% באותו יום, כאילו היה אוחז בו רוח שדים. התנודות הן לא רק גרפים, הן ביטוי לפסיכולוגיה קולקטיבית, קרדיוגרמה של לב השוק הפועם במקצב של חשש ותקווה. תקשורת וטכנולוגיה זרחו כמו מגדלורים בלילה סוער, בעוד נדל"ן, בריאות, שירותים, חומרים, צריכה בסיסית, פיננסים וצריכה מותרות נפלו כאבנים במדרון תלול. התשואה על אג"ח 10 שנים זינקה ל-4.16%, וה-2 שנים ל-3.73%. כסף בטוח כבר לא מרגיש כל כך בטוח - כאילו המושג "מקלט" עצמו מתערער בעולם שבו אפילו הוודאויות הגדולות ביותר מתחילות להתפורר. 🐘אור קלוש בלב הסופה כשהשוק נראה כמו חנות כלבו ביום שישי השחור - הכל נזרק באוויר ואף אחד לא יודע מה לקנות - אתם לא רצים כמו עדר. אתם יושבים, נושמים, ומסתכלים על התמונה הגדולה. בעידן של אלגוריתמים וסחר אוטומטי, הסערה בשוק מזכירה לנו שמאחורי כל מספר עומד אדם, מאחורי כל החלטה - רגש. החוכמה אינה להימלט מהסערה אלא למצוא את העין שלה, המקום השקט שממנו אפשר לראות את התמונה המלאה ולפעול מתוך בהירות, לא מתוך פחד. מכסים הם כמו אורח לא קרוא שמתיישב לך בסלון ומסרב לעזוב, מפזר את חפציו על הרצפה ומשנה את סדר הספרים על המדפים. אבל השוק תמיד מוצא דרך להתאזן, להסתגל, להפוך את האתגר להזדמנות. תבדקו את התיק שלכם - יותר מדי חשיפה למגזרים שנפגעים? תקנו שם. אוהבים ללכת נגד הזרם? תסתכלו על תקשורת. הווליום - 2 מיליארד ב-NYSE, 12 מיליארד בנאסדק - מראה שמישהו זורק כסף כמו קונפטי בחתונה. השאלה היא: האם זה מסיבת חידוש היחסים או מסיבת פרידה? 🐘 צללים באופק מה אם טראמפ יגיד מחר "הכל בדיחה"? השוק יזנק כמו חתול שראה דג קפוץ החוצה מהאקווריום. ומה אם סין תוריד מכסים? אותו דבר. אבל אם המיתון ידפוק בדלת, השוק יגזים כמו תמיד - עולה לשמיים או צונח לתהום, כי המידתיות היא גבול שהשוק לא מכיר. "השוק תמיד צודק, אבל לא תמיד הגיוני," אמר ליברמור, וכמו בחיים עצמם - הפרדוקס הוא לא בעיה לפתרון אלא מציאות להשלמה. האשראי לצרכנים התכווץ ב-0.8 מיליארד דולר בפברואר, התכווצות שלישית בארבעת החודשים האחרונים. התכווצות האשראי הצרכני היא כמו נהר שזרימתו מואטת - סימן מקדים לשינוי עונות בכלכלה. אנשים לא מוציאים כסף, וזה לא סימן טוב, כמו ציפורים שמפסיקות לשיר לפני סערה. אבל השוק לא התרסק לגמרי, אז יש תקווה - זרע קטן של אמונה בתוך שדה של ספק. 🐘 משחק הצל פעם היה כלב שרדף אחרי הצל של עצמו. הוא רץ ונבח, אבל הצל תמיד הקדים אותו. יום אחד, חתול חכם שאל: "למה אתה רודף אחרי הצל?" "כי אני רוצה לתפוס אותו" ענה הכלב. "אבל הוא חלק ממך" אמר החתול. הכלב עצר, חשב, והתחיל לשחק עם הצל במקום לרדוף. לפתע, הכל נראה משחק, לא מלחמה. הכלב שלמד לשחק עם צלו גילה סוד עתיק: המאבק נמצא במחשבה, לא במציאות. כך גם בשוק - כשאנו מפסיקים להיאבק במה שאיננו יכולים לשלוט בו ומתחילים לרקוד עם הריתמוס של השוק, אנו מגלים שהכאוס עצמו הוא צורה של סדר גבוה יותר, והתנודות הן תווים בסימפוניה אינסופית של יצירה כלכלית. התנודתיות היא לא האויב, היא המורה. החוסר ודאות אינו הסכנה, הוא הקרקע הפורייה שבה צומחות ההזדמנויות הנדירות ביותר. ומי שלמד לחבק את האי-ודאות כמו חבר ותיק, ולא להיאבק בה כמו שד זר, מגלה שהשוק, על כל תעלוליו, הוא בסך הכל מראה ענקית המשקפת את הנפש האנושית על כל פחדיה, תקוותיה, וחלומותיה. ובסוף היום, כשהמספרים נרגעים והמסכים מתכבים, נותרת השאלה הנצחית: האם היום יהיה שונה? התשובה, כמו תמיד, נמצאת בעין הסערה - או ליתר דיוק, בעין שיודעת לראות את האמת מעבר לרעש, את הדפוס מעבר לתנודות, ואת ההזדמנות מעבר לסכנה. יום מבורך זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
AMEX:SPY
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
1
מה מניע את ההתרחבות של אלביט מערכות?אלביט מערכות מדגימה צמיחה משמעותית, הנסמכת על שותפויות אסטרטגיות בינלאומיות ועל הצעות טכנולוגיות מתקדמות המספקות מענה לצרכים ביטחוניים ייחודיים. אבן יסוד בהתרחבות זו היא ההעמקה בשיתוף הפעולה עם חברת Diehl Defence הגרמנית. יחד, הן מציגות את מערכת הרקטות המונחות המדויקות Euro-GATR עבור צי המסוקים של צבא גרמניה, ובכך ממחישות את יכולתה של אלביט לשלב פתרונות חדשניים וחסכוניים במסגרת מערכות ההגנה האירופיות הקיימות, תוך חיזוק שיתוף הפעולה התעשייתי. במקביל, אלביט עשויה להפוך לספקית מרכזית ביוזמת המודרניזציה הביטחונית הנרחבת של יוון, בהיקף של מיליארדי אירו. יוון שואפת לרכוש במהירות ציוד צבאי מבעלי ברית אסטרטגיים, כמו ישראל, ולפי דיווחים, מתקיימים דיונים בנוגע למערכת משגרי הרקטות המרובים PULS של אלביט. השתתפות בפרויקט רחב היקף זה עשויה לייצג פריצת דרך שיווקית משמעותית עבור אלביט, תוך הדגשת תפקידה המרכזי בהענקת יכולות מתקדמות לבעלות ברית בנאט"ו המשדרגות את כוחותיהן. השילוב של מיקום אסטרטגי וטכנולוגיה מבוקשת מושך תשומת לב ניכרת מהקהילה הפיננסית. עלייה משמעותית ברכישת מניות מצד משקיעים מוסדיים, ובהם Vanguard Group Inc., משקפת אמון חזק של השוק באסטרטגיית הצמיחה ובעתידה של אלביט. תמיכה זו מצד משקיעים, לצד שותפויות ממשיות והזדמנויות שוק רחבות, מציירת תמונה של חברה המנצלת ביעילות חדשנות ושיתופי פעולה כדי להוביל את התרחבותה הבינלאומית.
NASDAQ:ESLTלונג
מאת ‎UDIS_View‎
2
סקירה יומית 7.4.25קודם משלמים ואח״כ השיעור מגיע - ככה זה בוול-סטריט סקירה יומית | 7 באפריל 2025 מבט הגרף השבועי (לכל שפחות אוהב את הרעש היומי), מראה את הנקודות בהם השוק ״הודיע לנו״ כי נגמרה המגמה העולה והתחילה המגמה היורדת. התעלמות מסימנים לא מעלימה אותם. מנגד ראייה של הסימנים והתעלמות יש לה את אותו אפקט, ככל שהתעלמת, יש לך הזדמנות לעשות ניתוח פוסט-מורטם של השוק - חפש את השיעור האישי שלך. שלי חוזר להיות השיעור הקבוע, ״זהר תפסיק להתעלם מהתנועה היורדת של יחידות הזמן הגדולות״ בכל מקרה עליך לזכור כי סגירה של כל ממדי הזמן על החלק הנמוך של הנר מעידה בסבירות גבוה שזה לא הסוף של הדברים. סיכמו של דבר, טרם קיבלנו את הסימן הנדרש לסיום הירידות והדרך מטה עדיין פתוחה בסבירות לא קטנה. נכון מצבים של מכירות יתר פאניקה לעיתים מייצרות תגובת נגד, ויש לא מעט מדדים שכרגע מציינים את חריגות המצב, עת של ציידי התחתיות לפעול (אנחנו לא ציידי תחתיות!!!). כאמור סוחרי וויקוף לא מחפשים את הפעולה הנגדית כדי לפעול בה, אלה כדי להתחיל לעקוב אחרי סימנים מצטברים של סיום הירידות על-מנת ראשית לסגור שורטים, שנית להיערך למצב חדש אפשרי בשוק. 🐘 למה זה חשוב לי? האמת? אני ישבתי מול המסכים הבוקר, וכל המספרים צועקים עליי באדום מהבהב. הדאו צונח 5.5%, הנאסד"ק מתרסק 5.8%, וה-S&P 500 מוחק 6% ביממה. אני שואל את עצמי: למה לעזאזל זה צריך להיות חשוב לי? הרי בתור סוחר ותיק אני אמור להיות כבר אדיש לכל הקרקס הזה, נכון? אבל בדיוק כאן טמונה החשיבות – זה נוגע בי ובך כי היום הזה שם לנו מראה מול הפנים, מראה שמאלצת אותנו לבדוק כמה פלדה באמת יש לנו בעמוד השדרה כשוול סטריט מחליטה להשתגע. יום כזה הוא לא עוד יום רגיל במסחר. זה היום שבו הארנק שלי מרגיש כאילו הוא בדיאטה כפויה, תיק המסחר מקבל "תספורת" בלי ששאלו אותי. אם אתה חושב שלך זה לא מזיז, כנראה שאין לך אפילו שקל אחד מושקע בשוק, או שאולי אטמת את הלב שלך חזק יותר מדי. כי כשהמדדים חוטפים כאפה מצלצלת כזו, כל מי שחי את השוק – מהכריש הכי משופשף ועד הסוחר הקפוא שמתחבא מתחת לשולחן – מרגיש את זה. במילים אחרות, היום הזה חשוב לי כי הוא מזכיר לי (ולך) שאנחנו לא חיים בריק: מה שקורה בזירת המסחר דופק לנו על הדלת, בין אם נפתח ובין אם נעמיד פנים שלא שומעים. 🐘 מה קורה שם? אז מה באמת הלך שם בחוץ שגרם לכל הבלאגן הזה? ובכן, מסתבר שדוד סם והדרקון הסיני החליטו להעלות שלב במלחמת הסחר שלהם. ארה"ב מטילה מכסים, סין לא נשארת חייבת ודופקת בחזרה עם מכס של 34% על הסחורות האמריקאיות. פאף! ירייה סינית והשווקים העולמיים יורדים למקלט. המשקיעים מתחילים לעכל שזו לא סתם קטטה בשכונה – זו ממש מלחמה קרה 2.0 על סטרואידים, ואף אחד לא רוצה להיתקע באמצע. אז כן, הסחר מתחמם והמדדים מתקררים. תוסיף למדורה חששות כבדים ממיתון שמרחפים כמו ענן שחור. הנפט, הדם של הכלכלה, מאבד 7.5% מערכו ביום אחד – כאילו מישהו סגר את הברז בפאניקה מוחלטת. כשמחיר הנפט צולל ככה, זה הסימן של הסוחרים שאומרים: "חבר'ה, כנראה שהולך להיות כאן מאוד קר בקרוב, בואו נסגור תחנות דלק ונחפש שמיכות." במקביל, מדד הפחד, ה-VIX, מזנק למעל 45. תגידו שלום יפה לפאניקה: כש-VIX חוצה 45, אפילו המבוגרים האחראים בחדר מתחילים להזיע. זו רמת פחד שלא רואים כל יום; למען האמת, לא ראינו דבר כזה מאז הימים הרעים ההם שכולנו מדחיקים (רמז: 2008? 2020? תבחרו אתם). ואיך הגיבו המשקיעים? כמו בכל סרט אפוקליפסה טוב: בריחה המונית לנכסי מקלט. תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו כי כולם דחפו כסף לאג"ח כאילו הן כרטיס יציאה מהכלא. פתאום הזהב חוזר לאופנה, הפרנק השווייצרי מרגיש כמו הילד הכי פופולרי בכיתה. אף אחד לא רוצה להחזיק מניות ביום שכולם יורדים במדרגות החירום. דרך אגב, היו גם נתוני תעסוקה טובים שיצאו, בהתחלה חשבנו שזה אולי קרן אור. האבטלה נמוכה, נוספו משרות – אחלה. אבל מיד אחר כך באה כוכבית: תיקונים כלפי מטה לחודשים קודמים. אה, יופי, אז מסתבר שקצת עבדו עלינו במספרים היפים ההם. בשורה התחתונה, אפילו חדשות טובות הפכו לחמוצות כשמגלים שמאחורי ההודעה הן לא עד כדי כך מזהירות. וכאילו שכל זה לא מספיק, יושב לו יו"ר הפד (כן, הבחור עם הכובע של הבנק המרכזי) ומצהיר בקול רגוע שהוא "לא מודאג" מהירידות ומעדיף להמתין ל"בהירות" נוספת. תארו לכם: העולם בוער, והכבאי הראשי לוגם קפה ואומר "נראה מה יהיה, בינתיים נסתכל על הלהבות ונאכל פופקורן." השוק רצה צינון כאן ועכשיו, ולא קיבל שום הבטחה לצינון. התוצאה? עוד סיבה לפאניקה. אגב, אף אחד לא ממש הופתע שכל 11 הסקטורים ב-S&P 500 נצבעו באדום בוהק היום. מאנרגיה, דרך פיננסים, ועד טכנולוגיה – כולם חטפו. האנרגיה הובילה את הנפילות (נו, עם נפט שנמס כמו גלידה בחום, מה ציפינו?), הפיננסים דיממו (כשתשואות נופלות, הבנקים מרגישים את הכיווץ ברווחים), והטכנולוגיה? היא נפלה כי כשמחלקים סטירות, גם הילד הכי גאון בכיתה חוטף אחת, סתם כדי ללמד אותו שהוא לא חסין. 🐘 איך זה קשור אליי? עכשיו תגידו, אוקיי, אז העולם בבלגן, אבל איך זה קשור אליי, הסוחר הקטן (או הגדול) שיושב מול המסך שלו? או במילים אחרות – למה לי להפוך את הקיבה בגלל מה שקורה מעבר לים? אז זהו, שזה קשור ועוד איך. היום הזה הוא כמו מבחן פתע בפסיכולוגיה של המסחר עבור כל אחד מאיתנו. אם יש לך פוזיציות פתוחות, כנראה שהרגשת את הלב שלך פועם קצת יותר מהר כשהשוק צלל. אולי גילית שהמניות "הבטוחות" שסמכת עליהן התנהגו כמו קרח דק מעל אגם קפוא. אולי ראית שהגידור שעשית (אם עשית) הוא הדבר הכי חכם שעשית החודש. ואם במקרה היית בשורט על השוק, אז היום הרווחת בגדול – אבל אל תתלה יותר מדי מדליות, כי מחר המשחק יכול להתהפך עליך. בתכל'ס, כל הירידות האלה בודקות את התיק שלך מכל הכיוונים. האם פיזרת סיכונים, או ששמת את כל הביצים בסל אחד שהתנפץ? הייתה לך תוכנית לגידור סיכונים או שלקחת הכל "און דה צ'אנס" וקיווית לטוב? ומה עם הפסיכולוגיה האישית שלך? כש-VIX ב-45 והכותרות זועקות "מפולת!", האם אתה נושם עמוק ואומר "ראינו כבר גרוע מזה" או שהידיים מתחילות לרעוד בדרך לכפתור המכירה? תאמין לי, היום גיליתי על עצמי עוד שיעור קטנטן: שגם אחרי שנים, הבטן מתהפכת קצת כשרואים אדום בכל פינה. ההבדל הוא שהיום אני יודע לזהות את ההרגשה הזו ולתעל אותה למקום הנכון במקום לתת לה לשתק אותי. ואולי השאלה הגדולה ביותר – איך אתה מגיב כשיו"ר הפד אומר שהוא מחכה ל"בהירות" בזמן שהחשבון שלך נמס אחוזים נכבדים מערכו? האם אתה שומר על בהירות משלך, או מצטרף לפאניקה העיוורת? זה קשור אליך כי אלה הרגעים שמפרידים בין הסוחר ששומר על קור רוח (בעזרת הפילוסופיה ושיטות המסחר שהוא אימץ) לבין ההוא שרואה כותרות ורץ למכור כל מה שלא מסמר לקיר. במילים פשוטות, היום הזה הוא עוד פרק בעלילת החינוך שלנו כסוחרים. הוא כואב, אבל מלמד – על השוק, על עצמנו, ועל כמה אנחנו באמת מוכנים כשמגיע יום דין כזה. 🐘אז מה לעשות היום? אז אחרי ששרפנו לא מעט עצבים, מה עושים כשהקפה עדיין מר וחם ומעורר? קודם כל, נושמים: קח נשימה עמוקה ותירגע. תשתה עוד שלוק מהקפה, תסתכל במראה (כן, אותה מראה מהבוקר) ותגיד לעצמך: "אני כאן, אני אשרוד, והמסחר ימשיך." יכול להיות שהשוק יפתח מחר – או בהמשך השבוע – עם תנודתיות משוגעת. אולי נראה עוד ירידות מתוך אינרציה, ואולי איזה ריבאונד קטנטן של אלה שחושבים שהמחירים הפכו למציאה. כך או כך, אל תקבל החלטות מתוך בלק-אאוט רגשי שנשאר מיום שישי. לעבור על תוכנית המסחר שלך: יש לך אחת, נכון? עכשיו זה הזמן לוודא איפה הסטופים שלך, איפה הגבולות. יום כזה לפעמים יוצר גם הזדמנויות: מניות טובות שנמכרו כי כולם ברחו בלי הבחנה. אולי תמצא "יהלום" שנזרק לפח בזול. אבל אל תתבלבל – אל תרוץ לקנות כמו ילד בחנות ממתקים רק בגלל ש"הכל בדיסקאונט". תזכור שגם בסייל הכי גדול, חלק מהסחורה פגומה. לבחון את הפוזיציות החלשות: תבדוק מה בתיק שלך בקושי שרד את היום. אם יש לך משהו ששרד רק בנס, והסיבה שבגללה החזקת אותו כבר לא תקפה – אולי הגיע הזמן להודות בטעות ולחתוך. עדיף לחתוך עכשיו מאשר לתת לטעות לחתוך אותך עמוק יותר בהמשך. לחזור לבסיס ולפילוסופיה: תיזכר למה בכלל התחלת לסחור – לריגוש? לחופש? לכסף? ימים כאלה הם הזמן לחזור לערכים ולשיטות שלמדת. אני, כתלמיד שיטת וויקוף, מיד מסתכל על מחזורי המסחר ועל המחיר, ומנסה להבין אם זו פאניקה חולפת שמייצרת הזדמנות או תחילתו של שינוי מגמה ממושך. אל תנחש מה השוק יעשה מחר; עדיף לתכנן מראש מה אתה תעשה בכל תרחיש סביר. תהיה מוכן עם תוכנית פעולה לעלייה, לירידה, או אפילו לדשדוש – ככה אף "הפתעה" לא באמת תפתיע אותך. בסופו של דבר, היום הקשה הזה הוא עוד יום במסע של סוחר. מי שילמד ממנו, יתעורר מחר קצת יותר חכם ואולי אפילו עם כמה רעיונות לרווח מכל הבלגן. ומי שיטמון את הראש בחול ויחכה שהכל יחזור לקדמותו מעצמו? סביר להניח שהוא עוד עלול למצוא את עצמו מופתע שוב מהצפוי. יום מבורך זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
AMEX:SPYשורט
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
1
הצל של וייטנאם על סמל ה-Swoosh של נייקי?הירידה האחרונה במניית נייקי שופכת אור על השבריריות של שרשראות האספקה הגלובליות בעידן של מתיחות סחר. המאמר חושף קשר ישיר בין המכסים המוצעים על ידי ארצות הברית על יבוא מאסיה – ובמיוחד מווייטנאם, מרכז הייצור העיקרי של נייקי – לבין ירידה משמעותית בשווי מניית החברה. תגובת השוק המיידית מדגישה את הסיכונים הפיננסיים הנובעים מהתלות הכבדה של נייקי ברשת המפעלים הענפה שלה בווייטנאם, שמייצרת חלק ניכר מהנעליים, הבגדים והציוד של המותג. למרות הכנסות חזקות, נייקי פועלת עם שולי רווח צנועים יחסית, דבר שמותיר לה מרווח תמרון מוגבל לספיגת עלויות מוגברות הנובעות ממכסים. התחרות העזה בענף הלבשת הספורט מגבילה עוד יותר את יכולתה של החברה להעביר את העלויות הללו לצרכנים באמצעות העלאות מחירים משמעותיות, מבלי לפגוע בביקוש. אנליסטים מעריכים שרק חלק קטן מהעלויות הנוספות יוכל לעבור הלאה, מה שעשוי לאלץ את נייקי לשקול אסטרטגיות התמודדות פחות אידיאליות, כגון צמצום באיכות המוצרים או הארכת מחזורי העיצוב. בסופו של דבר, המאמר מדגיש את האתגרים המרכזיים שעומדים בפני נייקי בניהול נוף הסחר הנוכחי. בעוד שווייטנאם שימשה בעבר כהימור כלכלי משתלם, התלות העמוקה בייצור במדינה זו חושפת כעת חולשה משמעותית. העברת הייצור למיקומים אחרים, ובפרט חזרה לארצות הברית, נתפסת כמהלך מורכב ויקר, לאור האופי הייחודי של תעשיית ייצור הנעליים ומחסור בתשתיות מתאימות בארץ. הבריאות הכלכלית העתידית של ענקית הלבשת הספורט תלויה ביכולתה להסתגל ללחצים הגיאופוליטיים והכלכליים המשתנים.
NYSE:NKEשורט
מאת ‎UDIS_View‎
1
סקירה יומית | 4 באפריל 2025החדק היומי – ה🐘וסוף בסקירה יומית השוק רוקד על חוט השערה וטראמפ שולף את המספריים כשיש לי תחושת בטן הנובעת מאינטואיציה רבת שנים לגבי משהו, זה בא לידי ביטוי בכתובים שלי, באופן, בקצב ובצרה (זאת הדרך השחצנית שלי הבוקר לומר לכם "אמרתי לכם"). טכנית אוכל לומר שרק נתון כלכלי היום המפתיע ומתורגם לחיוב בצורה קיצונית יעצור את המשך הירידות. לבוגרי המקפידים על הכללים הבסיסיים בהתייחס למה עושים כשהשבועי, החודשי (וכעת אפילו הרבעוני) בתנועה יורדת – קיבלתם עוד הזדמנות בזמן אמת להבין עד כמה הכלל הפרימיטיבי של "לא סוחרים את התנועה" משרת אותנו בניהול סיכונים. אבל לכל מי שאוהב גם לדעת למה קורה אשר קורה, הנה התשובה! אז מה קורה פה? יום שלישי, 3 באפריל 2025, והשוק נראה כאילו מישהו שפך לו דלי מים קרים על הראש אחרי לילה של חלומות על רווחים קלים. אני יושב פה, מסתכל על המספרים, ורואה את הדאו צונח ב-1,679 נקודות, 4% שלמות של כאוס. הנאסדק? 6% למטה, כאילו מישהו שכח להאכיל את השוורים. וה-S&P 500, הברמן הממוצע של הבר הזה, לקח 4.8% הפסד והלך לחפש את הוויסקי. מה הסיפור? טראמפ החליט שהגיע הזמן לזרוק מכסים על כל העולם כמו קונפטי בחתונה של מיליארדר, והשוק? הוא לא ממש אהב את המתנה הזו. 🐘 מדוע השמיים נופלים עלינו עכשיו? תראו, זה לא סתם יום שחור. זה יום שחור עם תסריט של סרט אסונות. טראמפ הכריז על 10% מכסים על כל מה שזז מחוץ לארה"ב, ועל הדרך שפך כמה תוספות מהכיס: 34% נוספים על סין, 46% על וייטנאם, 24% על יפן, ו-20% על האיחוד האירופי. זה לא פוקר של שכונה, זה כמו להמר על כל הקופה בלאס וגאס בלי לדעת מה הקלפים של היריב. השוק שונא אי-ודאות, והמכסים האלה הם כמו חשבונית ללא פירוט – אתה יודע שתשלם, אבל לא ברור כמה. סוחרים זרקו הכל מהחלון ורצו למקלטים בטוחים, והתוצאה? תשואת ה-10 שנים צנחה ב-14 נקודות בסיס ל-4.06%, כי כולם קפצו על האג"ח כמו סוחרי עתיקות שמוצאים אוצר בשוק הפשפשים. אבל זה לא רק המכסים. הנתונים הכלכליים של היום נתנו לנו רמזים שהרצפה מתחילה להתפורר. תביעות האבטלה השבועיות עומדות על 219 אלף, לא נורא, אבל תביעות המשך זינקו ל-1.903 מיליון – הכי גבוה מאז נובמבר 2021. מה זה אומר? אנשים תקועים בלי עבודה כמו סוחר ששכח את הסיסמה לחשבון המסחר שלו. הגירעון המסחרי התכווץ קצת ל-122.7 מיליארד דולר, אבל הוא עדיין בשיאים, כי כולם רצו להזמין הכל לפני שהמכסים נוחתים כמו חשבונית ממס הכנסה. והשירותים? ה-ISM צנח ל-50.8%, והתעסוקה שם התכווצה לראשונה מאז ספטמבר. תוסיפו לזה את הנפט שצלל ל-67 דולר לחבית, והנה לכם ערב קוקטיילים של בהלה.   🐘 מה נשאר מהחלום כשהאבק שוקע? השוק נראה כמו בר אחרי קטטה – הכל שבור על הרצפה. הטכנולוגיה קיבלה את המכה הכי גדולה, 6.9% למטה, עם אפל (9.3%-) ונבידיה (7.8%-) מובילות את המפולת. למה? כי המכסים פוגעים בשרשראות האספקה שלהם כמו לקוח שמבטל הזמנה ברגע האחרון. גם הצרכנות הלא-חיונית (6.5%-) והאנרגיה (7.5%-) נפלו חזק, כי מי צריך נפט כשאין כסף לשלם על הדלק? לעומת זאת, מוצרי צריכה חיוניים החזיקו מעמד, כי אנשים תמיד יקנו קפה שחור להתעורר מהסיוט הזה. ראסל 2000, הקטנים שחשבו שהם גדולים, צנח 6.6% ונכנס לשוק דובי. המגה-קאפס? הם איבדו מיליארדים, והשוק מרגיש את זה כמו כאב ראש אחרי לילה של שתייה מוגזמת. זה לא סתם יום רע, זה יום שמראה לנו שהשוק יכול להפוך ממסיבת קוקטיילים ל"הלוויה" תוך שנייה. 🐘 איך שוחים במים עכורים בלי לטבוע? אז מה אני עושה כשאני רואה את השוק מתרסק ככה? קודם כל, נושם עמוק. תזכרו מה אמר פעם וויקוף: "השוק תמיד נותן לך הזדמנות, השאלה אם אתה מוכן לקחת אותה." עכשיו זה הזמן להסתכל על התמונה הגדולה. אני משתמש בשיטה שלי, מסתכל על נפחים, תמיכות, התנגדויות. ה-S&P 500 נמצא עכשיו ב-5,396, ואם הוא שובר את ה-5,300, אנחנו בדרך לראות את ה-5,000 – כמו סוחר שמפסיד הכל על עסקה אחת. אבל אם הוא מחזיק? יכול להיות שיש פה הזדמנות לקנות בזול, כמו למצוא בקבוק וויסקי משובח במבצע. הטריק הוא לא לרוץ אחרי העדר. כולם קופצים לאג"ח כמו לקוחות בפתיחת סניף חדש של חנות מוזלת? תבדקו את המחירים של המניות שנזרקו לפח. אפל ב-203 דולר אחרי ירידה של 9%? א ретחול להציץ, כמו למצוא עסקה טובה בשוק דובי. נבידיה ב-101? תחשבו על זה, אבל תיזהרו – זה כמו לשחק פוקר עם מישהו שיודע לבלף יותר טוב ממך. תזמון זה הכל.   🐘 בשביל מה לרקוד כשכולם בוכים? תראו, החיים שלנו כסוחרים זה לא רק מספרים על מסך. זה סיפור. והיום הזה הוא פרק של מתח. המכסים של טראמפ הם כמו זריקת קובייה על שולחן ההימורים – אף אחד לא יודע איך זה ייגמר. אבל דבר אחד בטוח: השוק תמיד מוצא דרך להתאזן, כמו ברמן שיודע מתי לסגור את הברז. השאלה היא מי יצא מהקזינו הזה עם כיסים מלאים ומי ישאר לספור את השברים. אני מסתכל על זה כמו על קרב אגרוף. השוק קיבל אגרוף לפנים, אבל הוא עדיין עומד על הרגליים. היום יש לנו את דוח התעסוקה של מרץ ב-8:30 בבוקר ET, וזה יכול להיות המכה שתשלח אותו לנוקאאוט או הקאמבק שיביא איזה לקוח חדש לבר. אם התעסוקה תראה חולשה, תתכוננו לעוד ירידות. אם היא תפתיע לטובה? אולי נראה איזה ריבאונד קטן, כמו סוחר שמוצא מטבע אחרי שהפסיד את הארנק. בינתיים, תזכרו מה אמר פעם ג'סי ליברמור: "השוק הוא לא חבר שלך, אבל הוא גם לא האויב שלך – הוא פשוט שם." אז תנו לו כבוד, תלמדו אותו, ותמצאו את ההזדמנות בתוך הבלגן. שבת שלום זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי סוחרים "מרגל המסחר"
SP:SPX
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
1
סקירה 3.4.25החדק היומי – ה🐘וסוף בסקירה יומית החולשה החדשה של השוק: דחיינות עם תירוץ מגה-קאפ סקירה יומית | 3 באפריל 2025 זהר ליבוביץ – פילוסוף המסחר שלך 🐘 🐘 למה – או: למה לעזאזל זה מרגיש כאילו מישהו כל הזמן מנסה לבחון אותנו עם מבחנים בלי מועד ב'? יש ימים שאתה קם, בודק את הפוזיציות, וכל מה שאתה רוצה זה שקט. לא רווח – שקט. לא אקזיט – הפסקת אש. והנה, בדיוק אז, השוק קופץ. בדיוק אז, טראמפ פותח את הפה. בדיוק אז, מישהו מתחיל לרמוז שאולי המכסים לא יגיעו בכלל. ואתה שואל את עצמך: זהו? זה המסחר? זה ה"ניסוי בבני אדם" שבו כל פעם שאני מתאפס, באה איזו שיחה סינית-אמריקאית ומעיפה לי את ההגדרה של "יציבות"? אנשים שואלים אותי למה זה כל כך קשה. למה דווקא כשאנחנו בטוחים שאנחנו מבינים – השוק בוחר להוכיח לנו שהוא לא רק לא מחויב להסביר, הוא גם נהנה מזה. אז הנה התשובה שלי היום: כי המסחר הוא לא מבחן בידע – הוא מבחן באמונה. ואמונה בחיים זה דבר שאתה רק מגלה כשכל שאר התוכניות שלך מתחילות להתפרק. רוב הסוחרים לא נכשלים כי הם לא חכמים. הם נכשלים כי הם לא מצליחים לשרוד את התקופה שבין "אני מאמין בשיטה" לבין "השיטה סוף-סוף עובדת". ואני אגיד את זה פשוט: אם אתה לא בנוי לחכות – אתה לא בנוי להרוויח. ⁠ 🐘 מה – או: מה לכל הרוחות קרה בשוק היום? היום היה עוד יום מהסוג שגורם לך לבדוק את הלוח שנה – לוודא שאתה לא תקוע בלופ של ימי רביעי. המדדים קפצו יפה: +0.6% בדאו, +0.7% ב־S&P, והנסד״ק אפילו חגג עם +0.9%. טכנית, זה נראה טוב. סטטיסטית – זה נראה חיובי. פסיכולוגית? פה זה כבר נהיה מעניין. השוק התחיל חלש. שוב. המשיך לעלות. שוב. ולמה? כי אנשים רוצים להאמין שהמכסים של טראמפ יהיו פחות קטלניים. עזובו רגע נתונים – קחו את זה למקום אחר: השוק היום התנהג כמו סטודנט שהמרצה רמז לו שאולי הוא יקבל פקטור. לא בטוח, אבל אולי. וזה מספיק כדי שהוא פתאום יתחיל להגיש עבודות בזמן. כל הסיפור עם המכסים הוא לא סיפור של כלכלה. זה סיפור של תקווה אסטרטגית. כולם יודעים שזה פוליטי, כולם יודעים שזה זמני, וכולם יודעים שטראמפ משחק שח על לוח דמקה. אבל כשמישהו רק רומז שאולי כיוון רוח טרמפ השתנתה – אז השוק כבר מריח עליות ורווחים. תוסיף לזה את הראלי של הטכנולוגיה – טסלה מתפוצצת +5.3%, אמזון קופצת, אפל מנקרת, ו־NVIDIA עושה דאבל-קליק על עצמה – וזה מרגיש כמו מסיבת קריוקי שבה כולם שרים ביחד, גם אם אף אחד לא יודע את המילים, טוב שהם מוקרנות על קיר הציטוטים. 🐘 איך – או: איך לעזאזל מתמודדים עם שוק שמבלף יותר משחקן פוקר וישן פחות מטיקטוקר? אז בוא נדבר פרקטיקה. כי אחרי כל הפילוסופיה – בסוף אתה עם העכבר ביד, הגרף פתוח, והלב? תלוי על קצה ה־ VWAP והמרחק שהמחיר ברח ממנו. 💡 מה למדנו היום? שיש כוחות חזקים מאיתנו המניעים את השוק – לא רציונל, לא פנדמנטלס, אלא פסיכולוגיה קבוצתית עם עודף קפאין (או מילים עם סיומות דומות). והבעיה היא לא בשוק – אלא בציפייה שלנו שהוא יתנהג יפה. הרי גם היום, עם כל הנתונים המעודדים (ADP הפתיע לטובה, הזמנות מפעלים עקפו תחזיות) – עדיין קיבלנו ירידה בציוד... מה שאומר? עסקים לא ממש בונים על העתיד. המשמעות היא כפולה: 📉 מצד אחד – השוק מתעלם זמנית מהחולשות. 📈 מצד שני – כשזה יתפוצץ, זה יתפוצץ בלי סימן מקדים. והנה הטוויסט הגדול: זה שאתה מבין את זה – לא אומר שאתה יודע מתי. כי אם יש משהו שלימד אותי וויקוף לאורך השנים, זה שלא אכפת לשוק מה אתה יודע, אכפת לו רק אם אתה מתנהג בהתאם. והתנהגות? זה לא לשדרג את האינדיקטור. זה לשדרג את הרגלי ההחלטה שלך כשאתה תחת לחץ. היום למשל – אם רצית לקנות רק כשהכל ירוק ונעים – איחרת את הרכבת. אם קפצת מוקדם מדי – אולי דממת. הרווח היה של אלה שהבינו שהתגובה תבוא מהשמועה, לא מהעובדה. ⁠ 🐘 מה אם – או: מה אם כל מה שאנחנו יודעים הוא רק תירוץ שמסווה את הפחד להפסיד? מה אם אתה לא באמת "מנתח את השוק", אלא פשוט מחפש סיבה להקדים או לדחות את הכניסה? מה אם כל הפוזיציה שאתה כביכול מגן עליה, היא סתם דרמה פנימית שאתה לא מצליח לשחרר מעצמך? מה אם אתה עסוק בלחשוב איך תיראה כמו סוחר מצליח, במקום פשוט להתנהג כמו אחד – גם כשאין מחיאות כפיים ושאף אחד לא רואה אותך (מה שקורה לרוב)? ומה אם – וזה הכי חשוב – אתה פשוט לא מוכן לרגע שבו השוק דווקא כן יסכים איתך במלים אחרון פוחד מהצלחה? כי תכל'ס, רובנו מתרגלים להילחם. התרגלנו שהשוק נגדנו. אבל מה קורה כשיום אחד – כמו היום – הוא פתאום זורם איתך? אז אתה בורח. מוכר מוקדם. לוקח רווח קטן. מפחד ש"זה לא יכול להיות אמיתי". ופה, ידידי, אתה נמדד סוחר: לא רק ביכולת לספוג הפסדים – אלא ביכולת להכיל הצלחות בלי לקלקל אותן. ⁠ 🎯 צ'ארלי מנגר אמר פעם: "היכולת לשבת על הידיים – היא כישרון העל של סוחרים מצליחים." אבל הוא לא דיבר על בטלה – הוא דיבר על אי-תגובה אימפולסיבית. אז היום, במקום לחפש את העסקה הבאה – תשאל את עצמך אם אתה בכלל מוכן להחזיק את העסקאות שעובדות עד הסוף. ואם לא? אז אולי אתה לא צריך עוד אינדיקטור, אלא לשבת עם עצמך לשיחת ועידה בלי מיקרופון. אולי הגיע הזמן להפסיק לחפש "כניסה מושלמת" ולהתחיל לבנות עמוד שדרה מסחרי שיכול לעמוד גם כשאין תמיכה טכנית. כי אם אתה לא סומך על עצמך כשהשוק זורם איתך – אז על מה בדיוק תסמוך כשזה יתנפץ לך בפנים? במילים פשוטות, סוחר יקר – אם אתה לא מסוגל להיות יציב ברווח, אל תתפלא כשאתה נמרח בהפסד. והשוק? הוא ממשיך. לא מחכה. לא מתנצל. לא שולח פרחים. הוא בודק אותך בשקט, מחכה לראות מתי תפסיק להתבלבל בינו לבין פסיכולוג שלך. יום מבורך, זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
AMEX:SPYלונג
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
1
היתרון בשיתוף פעולה: הסוד לחדשנות של פייזר?הצלחתה של פייזר בתעשיית הביופרמצבטיקה מבוססת על שילוב של יכולות פנימיות ושיתופי פעולה חיצוניים אסטרטגיים. גישה פרואקטיבית זו, המשתרעת על פני חזיתות טכנולוגיות מגוונות, מניעה חדשנות בכל פעילות החברה. משיתוף פעולה עם QuantumBasel ו-D-Wave לאופטימיזציה של תכנון הייצור באמצעות חישוב קוונטי מסוג אנילינג, ועד שיתוף פעולה עם XtalPi לשינוי מהפכני בגילוי תרופות באמצעות ניבוי מבנה גבישי מבוסס בינה מלאכותית – פייזר מדגימה את היתרונות המוחשיים של שיתופי פעולה חוצי-תעשיות. יוזמות אלו ממחישות מחויבות לחקר טכנולוגיות מתקדמות כדי לשפר את היעילות ולהאיץ את זיהוי המועמדים המבטיחים לתרופות, ובכך לשפר את תוצאות המטופלים ולחזק את מעמדה התחרותי של פייזר. המאמר מציג דוגמאות ספציפיות ליוזמות שיתופיות של פייזר. מרכז הבריאות של פייזר בפרייבורג משמש כגורם מאיץ, המחבר בין צרכים פנימיים לחדשנות חיצונית. היישום המוצלח של חישוב קוונטי מסוג אנילינג בתכנון הייצור הביא לחיסכון משמעותי בזמן ובמשאבים. בנוסף, השותפות עם XtalPi קיצרה באופן דרמטי את הזמן הדרוש לקביעת המבנה התלת-ממדי של מולקולות תרופה פוטנציאליות, מה שמאפשר בחירת תרופות מהירה ויעילה יותר. שיתופי פעולה אלה ממחישים את המיקוד האסטרטגי של פייזר בניצול מומחיות מתמחה וטכנולוגיות מתקדמות משותפים חיצוניים כדי להתגבר על אתגרים מורכבים בשרשרת הערך הפרמצבטית. מעבר לפרויקטים ספציפיים אלה, פייזר משתתפת באופן פעיל בזירה הרחבה יותר של מחשוב קוונטי, ומכירה בפוטנציאל הטרנספורמטיבי שלו בפיתוח תרופות, מחקרים קליניים ורפואה מותאמת אישית. שיתופי הפעולה שלה עם ענקיות טכנולוגיה כמו IBM וחברות פרמצבטיות נוספות מדגישים את העניין התעשייתי הרחב בניצול כוחו של מחשוב קוונטי. אף על פי שהטכנולוגיה עדיין בשלבים מוקדמים, מעורבותה הפרואקטיבית של פייזר באקוסיסטם שיתופי זה מציבה אותה בחזית פריצות הדרך העתידיות בתחום הבריאות. מחויבות זו לשיתוף פעולה, ממחקר בסיסי ועד יישום בשוק, מבטאת אמונה עמוקה בכוחו של שיתוף פעולה לקידום פריצות דרך משמעותיות בתעשיית הפרמצבטיקה.
NYSE:PFEלונג
מאת ‎UDIS_View‎
1
סקירה יומיתהחדק היומי – ה🐘וסוף בסקירה יומית החולשה החדשה של השוק: דחיינות עם תירוץ מגה-קאפ סקירה יומית | 2 באפריל 2025 זהר ליבוביץ – פילוסוף המסחר שלך 🐘 טכנית, יום של הססנות במקום שכל השוורים היו צריכים לצפות להצטרפות מסיבית של קונים שלא הגיעה, זאת ממש צומת. הצטרפות קונים עדיין אפשרית היום, עולם היפוך מטה במקום הזה עלולה לגרום לפאניקה ואפקט העדר, שאותי מדאיג מאוד. הדבר היחידי המרגיע היום יהיה הודעות בנוסח "זאב, זאב" לכל איומי המכסים שיגרום לשוק לטוס צפונה. 🐘 בחייאת זהר, למה זה בכלל מעניין אותי? השוק מתנהג כמו תלמיד תיכון שמחכה שמישהו אחר ירים את היד בכיתה – הוא לא יודע את התשובה, אבל בטוח שלא רק הוא לא למד. כולם יושבים, בוהים במורה (במקרה שלנו זה הנתונים הכלכליים), מחכים למשהו שיזיז את העניינים. אז מה עושים? עונים עם חיוך טיפשי. כלומר, קונים את אפל אנבידיה. כי זה קל. כי זה מרגיש נכון. כי זה עובד... עד שלא. והנה האמת הלא נעימה: אנחנו בתחילתו של רבעון חדש, אמור להיות רענן, עם אוויר פסגות, תוכניות 🐘 חדשות, הבטחות ישנות. אבל בפועל? אנחנו שוב נגררים – הפעם אל תוך קומבינה קלאסית של ציפייה פסיבית + ניפוח מלאכותי של כמה שמות מוכרים שכולם כבר עייפים מהם. ומה שמדאיג אותי זה לא התזוזות הטכניות. זה הריח – הריח של שוק שדוחה קבלת החלטות, שמחכה ל"מחר", שזקוק לאירוע חיצוני כדי לדעת מה לעשות, כאילו שאי פעם עמלות מסין היו המנבא המוביל לביצועים בשוק. הפחד הזה מהחלטה – הוא מגפה מסוכנת הרבה יותר מוירוס. והוא מתפשט בין הסוחרים מהר יותר מהביקוש לביצים בסופר לפני פסח. 🐘מה קורה פה בפועל? השוק פתח את אפריל בדיוק כמו ארוחה משפחתית ביום שישי: כולם יושבים, מחייכים, אבל מתחת לשולחן יש רגליים שמחפשות עם מי לריב. הדאו בקושי זז. הנאסד"ק טיפס בזכות אפל, מיקרוסופט ונבידיה – טריו שהפך לדאוס-אקס-מקינה של השוק. אבל מתחת? רק 50% מהמניות בנאסד"ק ירוקות. כלומר – זה לא שוק עולה, זה קוסמטיקה עם מייקאפ של טריליון דולר. ISM יושב על 49 – שזה כמו להגיד "אני לא חולה, רק קצת חום ופריחה". תוסיפו לזה את הפחד מהכרזת המכסים מחר, ותקבלו שוק שכולו: "אחי, חכה רגע, לא עכשיו, אולי מחר נכנס". בינתיים, התשואות באג"ח נופלות כאילו מישהו פתח דלת במטוס. 4.16% על ה-10 שנים זה כמו להסתכל על מישהו שמנסה לשחות עם תיק גב – ברור שהוא טובע, אבל הוא מתעקש שיש לו שליטה. והסקטורים? טכנולוגיה ותקשורת תוססים כמו שמפניה ביום הולדת. אבל ברקע – בריאות מתפרקת ב-1.8%, פיננסים גם מחליקים. זו לא תנועה מגמתית. זו לא אמירה שוקית. זו מניפולציה עם צל של עצלות. 🐘 איך להתמודד עם זה? קודם כל, תפסיק לבלבל לעצמך את המוח שאתה "עוקב מהצד". אם אתה לא מתמודד הדבר – אתה נגרר אחריו. ואם אתה נגרר – אתה כבר בעסקה, רק שאתה לא יודע באיזה צד. לשבת בחוץ זה גם פוזיציה. אבל רק אם בחרת בה, לא אם הפחד בחר בשבילך. אז מה כן? תשאל את עצמך כל בוקר: מה המניע שלי היום – פחד או בהירות מחשבתית? האם אני מסתכל על המקרו או רק בוהה בגרפים של נבידיה? אם מחר יש הודעה רעה – איפה אהיה בעסקאות שלי? ואם טובה – מה יקרה לי רגשית? אני תמיד אומר: "אל תנהל עסקה. תנהל תודעה. העסקה כבר תתיישר לבד לתודעה הנכונה שלך." הטעות הגדולה זה לחשוב שאם אתה לא עושה כלום – אתה בטוח. אבל האמת היא, שכל פעם שאתה מתעלם מנתונים אמיתיים, וכל פעם שאתה משכנע את עצמך ש"גם מחר יום", אתה סוחר... רק בלי הכרה. והשוק בסופו של דבר, לא מתחשב באנשים חסרי הכרה. ומה אם תמשיך להתנהל ככה? אתה תמצא את עצמך עוד חודש, רץ אחרי שוק שכבר טס, אבל אתה תקוע עם רגשות אשמה על שלא נכנסת. אז תיכנס באיחור. ואז תפסיד. ואז תכעס. ואז תצא בדיוק לפני שהשוק באמת יזוז. וזה – ידידי – לא דינמיקה, זו טרגדיה. שוב ושוב ושוב. סוחר עם פוטנציאל – תקוע בגהנום של "כמעט". הסוחרים החכמים באמת – לא מחכים למכסים. הם שואלים: "מה זה אומר על המומנטום של השוק? מה זה אומר על המשקיעים? על הפחד? על החמדנות?" והם מוסיפים ושואלים את עצמם: "אם הייתי צריך לפעול כמו סוחר רווחי – מה הייתי עושה עכשיו, גם אם אין לי מושג לאן השוק הולך?" איינשטיין פעם אמר: "לא ניתן לפתור בעיה באותה רמת חשיבה שיצרה אותה." אז אם אתה ממשיך לחשוב ש"השוק יתבהר" – אתה עדיין באותה רמה. תעלה מדרגה. תיכנס לעצמך. לא לגרף. החיים הם לא תרחיש מסחר. אבל אם אתה לא מתייחס למסחר כמו לחיים – שניהם יפרקו אותך. יום וחודש מבורך, זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳ אהבתי את משפט הסיום שיצא לי על החיים והמסחר :)
AMEX:SPY
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
1
FedEx: איזון עדין או מהלך מסוכן?התנודות האחרונות בשוק מעידות על לחץ משמעותי המופעל על FedEx, כאשר ענקית הלוגיסטיקה מתמודדת עם חוסר ודאות כלכלית מתמשך. מחיר מניית החברה ירד בחדות לאחר שהחליטה לקצץ בתחזיות ההכנסות והרווחים לשנת הכספים 2025. ההנהלה מייחסת זאת לירידה בביקוש לשירותי משלוחים, בעיקר במגזר העסקים, בשל היחלשות הכלכלה התעשייתית בארצות הברית ועליית מחירים מתמשכת. התפתחויות אלה משקפות דאגות כלכליות רחבות יותר, המשפיעות על הוצאות הצרכנים ומעודדות זהירות בקרב חברות. כדי להתמודד עם אתגרים אלה בשוק המקומי, FedEx נוקטת גישה תפעולית זהירה יותר. הדבר בא לידי ביטוי בהפחתת תקציב ההשקעות המתוכנן לשנה הכספית הבאה. צעד זה משקף התמקדות בניהול עלויות ובייעול תהליכים, תוך התאמה למצב הכלכלי הנוכחי בשווקים שבהם היא פועלת. מהלך זה מצביע על התאמה אסטרטגית שנועדה להתאים את ההוצאות לתחזיות הכנסות מעודכנות ושמרניות יותר. עם זאת, הזהירות בשוק המקומי עומדת בניגוד מובהק לאסטרטגיית ההתרחבות השאפתנית של FedEx בסין. למרות המורכבויות הגיאופוליטיות, החברה משקיעה משאבים ניכרים להרחבת פעילותה: היא מקימה מרכזים תפעוליים חדשים, משדרגת מרכזי כניסה לוגיסטיים קיימים ומגדילה את תדירות הטיסות כדי לשפר את הקישוריות. גישה דו-צדדית זו מדגישה את האתגר המרכזי העומד בפני FedEx: איזון בין הלחצים הכלכליים וההתאמות התפעוליות בטווח הקצר לבין יוזמות צמיחה ארוכות טווח ומסוכנות בשוק בינלאומי מרכזי – וכל זאת בתוך סביבה גלובלית מורכבת.
NYSE:FDXשורט
מאת ‎UDIS_View‎
1
סדקים בשריון של J&J?ג'ונסון אנד ג'ונסון, מובילה ותיקה בתחום הבריאות העולמי, מתמודדת עם אתגרים משמעותיים המעלים שאלות קריטיות בנוגע לעתידה ולשווי מניותיה. בראש ובראשונה עומדת המחלוקת המתמשכת והעצומה סביב אבקת הטלק לתינוקות שלה. עשרות אלפי תביעות טוענות לקשר בין המוצר לסרטן, והאסטרטגיה של החברה להתמודד עם האחריות הזו באמצעות פשיטת רגל נדחתה שוב ושוב על ידי בתי המשפט. לאחרונה נדחתה הצעה להסדר בסך 10 מיליארד דולר, מה שמאלץ את J&J להתמודד פוטנציאלית עם יותר מ-60,000 תביעות פרטניות בבתי המשפט – מצב שמביא לחוסר ודאות פיננסי עצום ולסיכון של הוצאות משפטיות ופיצויים אדירים. לדאגות אלה מצטרפת ביקורת הולכת וגוברת על שיטות השיווק של החברה, הן בעבר והן בהווה. שופט פדרלי קנס לאחרונה את זרוע התרופות של J&J ב-1.64 מיליארד דולר בגין שיווק מטעה של תרופות נגד HIV, תוך שהוא מתאר זאת כ"תוכנית מכוונת ומחושבת". פסיקה זו באה בעקבות הסדרים קודמים בסכומי מיליונים, הקשורים לתשלומים כספיים בלתי הולמים ששולמו למנתחים עבור שתלים אורתופדיים דרך חברת הבת DePuy, וכן מחלוקות מס בהודו סביב הוצאות מפוקפקות תחת הכותרת "חסות מקצועית" הקשורות לפעילויות דומות. מקרים אלה חושפים דפוס של בעיות משפטיות ואתיות חוזרות, המובילות לקנסות כבדים ולפגיעה במוניטין החברה. בסך הכול, התביעות הבלתי פתורות סביב הטלק, הקנסות הגבוהים על הפרות שיווקיות והשאלות המתמשכות סביב ההתנהלות האתית של J&J יוצרים רוחות נגד משמעותיות לחברה. ההשפעה המצטברת של המאבקים המשפטיים, ההתחייבויות העתידיות האפשריות והשחיקה במוניטין התאגידי עלולה למצות את משאביה, להסיט את תשומת הלב של ההנהלה מפעילות הליבה ולערער את אמון המשקיעים. גורמים אלה יחד מהווים סיכון ממשי העלול להפעיל לחץ משמעותי כלפי מטה על מחיר מניית החברה בעתיד.
NYSE:JNJשורט
מאת ‎UDIS_View‎
1
האם "מדד הפחד" יהבהב באדום?מדד התנודתיות Cboe (VIX), "מדד הפחד" הנצפה מקרוב בוול סטריט, עומד בפני זינוק פוטנציאלי עקב סדר היום המדיני האסרטיבי של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. מאמר זה בוחן את מפגש הגורמים, בעיקר תעריפי המכס המתוכננים של טראמפ והמתחים הגיאופוליטיים המחריפים, שצפויים להחדיר אי ודאות משמעותית לשווקים הפיננסיים. היסטורית, ה-VIX הוכיח את עצמו כמדד אמין לחרדת המשקיעים, כשהוא מזנק בתקופות של חוסר יציבות כלכלית ופוליטית. האקלים הנוכחי, המסומן על ידי מלחמת סחר פוטנציאלית וסיכונים בינלאומיים מוגברים, מצביע על סבירות גבוהה לתנודתיות מוגברת בשוק ועלייה מקבילה ב-VIX. תעריפי המכס הקרבים של הנשיא טראמפ, "יום השחרור", שמתוכננים לפגוע בכל המדינות עם מכסים הדדיים, כבר עוררו דאגה ניכרת בקרב כלכלנים ומוסדות פיננסיים. מומחים בגולדמן זאקס וג'יי.פי מורגן צופים שתעריפי מכס אלה יובילו לאינפלציה גבוהה יותר, צמיחה כלכלית איטית יותר וסיכון מוגבר למיתון בארה"ב. היקפם ורוחבם העצומים של תעריפי מכס אלה, המשפיעים על שותפות סחר מרכזיות ותעשיות קריטיות, יוצרים סביבה של חוסר צפיות שמטרידה משקיעים ומאלצת אותם לחפש הגנה מפני נפילות פוטנציאליות בשוק, דינמיקה שבדרך כלל מניעה את ה-VIX כלפי מעלה. לנוסף לחוסר השקט בשוק, מצטרפים קווי השבר הגיאופוליטיים הגדלים הכוללים את ארה"ב וגם את סין ואיראן. סכסוכי סחר ויריבות אסטרטגית עם סין, בשילוב עם עמדתו העימותית של הנשיא טראמפ ואיומים בפעולה צבאית נגד איראן על תוכנית הגרעין שלה, תורמים משמעותית לחוסר יציבות גלובלית. מצבים בינלאומיים רגישים אלה, מלאים בפוטנציאל להסלמה, מעוררים באופן טבעי חרדת משקיעים וטיסה למקומות בטוחים, מה שמגביר עוד יותר את הציפיות לתנודתיות מוגברת בשוק כפי שנמדדת על ידי ה-VIX. לסיכום, השילוב של מדיניות הסחר האגרסיבית של הנשיא טראמפ והסיכונים הגיאופוליטיים המצטברים מציג טיעון משכנע לעלייה משמעותית ב-VIX. אנליסטים בשוק כבר הבחינו במגמה זו, ודפוסים היסטוריים בתקופות דומות של אי ודאות מחזקים את הציפייה לתנודתיות מוגברת. בזמן שמשקיעים מתמודדים עם ההשלכות הכלכליות הפוטנציאליות של תעריפי מכס וסכנות של סכסוכים בינלאומיים, ה-VIX ישמש כברומטר מכריע, המשקף את הפחד וחוסר הוודאות הגוברים החודרים את הנוף הפיננסי.
CBOE:VIXלונג
מאת ‎UDIS_View‎
1
סקירה יומית 28.3.25החדק היומי – ה🐘וסוף בסקירה יומית - 28.03.2025 🐘 סיפור קטן בהתקרב פסח במעוז ביתי, חלון המטבח פתוח לרוח הערב שלפני ימי פסח, והאוויר הקריר מתערבב עם ריחות האוכל שזה עתה עולים מהתנור. תזכורת עדינה לכך שאנחנו עדיין נמצאים בין לבין, אבל עונת השינויים כבר ניצבת לנו ממש מעבר לפינה. בחוץ, קבוצת ילדים משחקת ברחוב, רודפים אחרי כדורעף ומגיחים מתוך צחוקים תמימים שרק ילדות יודעת להפיק. אחד הילדים, קטן יותר משאר חבריו, עוצר ומסתכל לרגע על השמש היורדת. הוא מנסה לזהות את הזמן שנותר להם לשחק לפני שהחושך יתחיל להכריע. זהו רגע של מציאות מתמטית פשוטה, אבל גם משהו רחב יותר, תחושה עמוקה של משהו שממשיך להתקדם, בלתי נמנע. הוא יודע שהחושך יגיע, אך גם שהשמש תזרח שוב מחר. תמיד יש מחר, תמיד יש המשך. וכך, בעודו חוזר למרדף אחרי הכדור, אני נשאב למחשבה על אופן שבו אנו, כמבוגרים, ניגשים לחיים שלנו. עם כל התוחלות והתכנונים, אנחנו עדיין נתונים לכוחות גדולים מאיתנו, כוחות שמחליטים מתי היום יסתיים ומתי הלילה יתחיל. ובכל זאת, אנו מוצאים את האומץ להמשיך לשחק, להמשיך לרדוף אחרי הכדורים שלנו, כי זה מה שאנו יודעים לעשות, זה מה שמרגיש נכון. ואז, כשחוזרים לכאן, לעולם של המסכים והגרפים והנתונים הכלכליים שמתמלאים בצבעים ומספרים, אני מבין שגם כאן, בשוק ההון, אנחנו נתונים לאותם כוחות גדולים. השוק עצמו הוא כמו אותו ילד ברחוב – מנסה להעריך מתי היום יעבור ללילה, מתי להמשיך לשחק ומתי יהיה זה זמן לקפל ולחזור הביתה. 🐘 דברים שעולים לי היום בראש לפני הסקירה עצמה אני יושב הבוקר מול המסכים, מנסה להבין אם השוק הזה איבד את דרכו או שהוא סתם עושה עלינו טריק של להיראות מבלבל כדי למכור עוד כרטיסים למופע. לפעמים זה מרגיש לי כמו לנסות לסדר אוסף דיסקים ישנים בחנות תקליטים שכבר נסגרה – יותר מדי כותרים, פחות מדי רצון לעשות סדר, וכולם מנסים לצרוח את שמם בקול רם. בשוק ההון, מסתבר, חוסר העקביות הוא ה״סגנון האישי״ של התקופה האחרונה. אז למה כל זה מעניין אותי ואותכם? אנחנו הרי רוצים לצוד הזדמנויות, לא? בגדול, הסיבה היא פשוטה: למרות התנודתיות, כולנו ממשיכים להתעקש על החיפוש הכואב הזה, כי בסוף היום אנחנו מבינים ששום דבר לא קורה בלי שיעור טוב. מי שלא יצעד דרך שדה הקוצים הזה, לא יגיע לפירות המתוקים שחבויים בפנים - והם שם. במילים אחרות, יש שני סוגי סוחרים: אלו שנוטשים כי נמאס להם לסבול דקירות – ואלו שמחפשים כבר את השיח הבא לדקור אותם קצת. אנחנו, כנראה, מהסוג השני. 🐘 התמונה שעולה מבין השורות והכותרות היום השוק הוכיח מה זה כשקוראים לו “Mixed” – ממש מופע טלאים כמו סוודר שסבתא שלי נהגה לסרוג. ה-S&P 500 ירד ב-0.3%, הנאסד"ק ירד ב-0.5%, והדאו לא הרחק משם עם 0.4%-. פעם למעלה, פעם למטה, בסוף מסתיים עם תחושה שעשינו סיבוב במקום. האירוע הרועש שהיה ברקע הוא ההודעה של הנשיא טראמפ על 25% מכס על כל רכבי הנוסעים המיובאים החל מה-3 באפריל, ועל חלפים מסוימים החל מה-3 במאי. מצד אחד, מי שבונה מכוניות כאן (אהמ, טסלה) מקבל רוח גבית, מצד שני יצרני הרכב הגלובליים מרגישים כאילו קיבלו סנוקרת בקרב איגרוף. ואיך אמר פעם אחד מגדולי הסוחרים (בן דמותו של ג׳סי ליברמור): “אם אתה לא מסוגל לשרוד אגרוף אחד, כנראה אתה לא בזירה הנכונה”. הציניות בגרסה מודרנית, אני מוסיף: “אם אתה נכנס לשוק הרכב עכשיו, תבדוק שאתה נוהג עם קסדה”. ואם כבר טסלה, היא דווקא טיפסה 0.4% והראתה שאולי הגנת המכס משחקת לטובתה, בעוד NVIDIA ושאר עולם השבבים חטפו ירידות (2%-). כנראה כשהמילה “מיסוי” או “מכס” עולה כל שני וחמישי, המשקיעים חושבים פעמיים לפני שהם נוגסים בסקטורים טכנולוגיים נבחרים. 🐘 הדוחות הכלכליים של היום: נתוני תביעות האבטלה הראשוניות (Initial Claims) די יציבות ומתחת לרמות המעידות על מיתון. חדשות טובות לסקטור העבודה, כי כשלא מפטרים הרבה – אולי המעסיקים מאמינים במשהו חיובי? תוצר מקומי גולמי לרבעון הרביעי (Q4 GDP, קריאה שלישית) מצביע על 2.4%. לא רע ביחס לציפיות, אבל זה חדשות מלפני כמה חודשים, וזה כמו לקרוא עיתון מהשנה שעברה כדי להחליט מה לאכול היום לצהריים – טיפה פחות רלוונטי. דיווח הסחר הבינלאומי המוקדם לפברואר (Advance International Trade in Goods) הציג גירעון אימתני של 147.9 מיליארד דולר, אך הוא הצטמצם מהחודש הקודם. זה אומר שיש זרם קל של אוויר לנשימה בכל מה שקשור לייצוא-ייבוא. בשוק האג״ח, התשואה ל-10 שנים עלתה ל-4.37% בזמן שהתשואה לשנתיים דווקא ירדה ל-4.00%. פער התשואות הזה תמיד מעניין סוחרים, כי הם תוהים אם זה אות מבשר רעות או סתם האופן שבו האג״ח קם על צד שמאל הבוקר. ככה זה בימים שהמכירות פוגעות בכל הכיוונים. 🐘 בשורה התחתונה (נכון לכרגע): דאו ג’ונס: ירידה של 0.6% מתחילת השנה S&P 500: ירידה של 3.2% מתחילת השנה מידקאפ 400: ירידה של 4.9% מתחילת השנה ראסל 2000: ירידה של 7.4% מתחילת השנה נאסד"ק: ירידה של 7.8% מתחילת השנה ככה זה שמתחילים את השנה במנעד מהוסס, כאילו השוק מנסה לרקוד ריקוד חדש בלי שיש לו מספיק אימונים בכושר. 🐘 בוא נתקדם ונדבר איך ננצל את המצב עכשיו שהבנתם את התמונה הגדולה, בואו נדבר על איך אנחנו מנצלים את המופע הזה לטובתנו. קודם כול, צריך לזכור שתנודתיות היא בת הדודה הנהדרת של הסוחר הערני: היא מספקת פערים, כניסות, יציאות וסוג של לחץ אוויר שמגן על המשקיעים הבינוניים. כן, זה כמו לעמוד בפינת רחוב הומה: אם נשארים ערניים, אפשר לקפוץ על המונית שתגיע בשנייה ולהשיג נסיעה. אבל אם אתה מנמנם, תתעורר ותגלה ששלוש מוניות כבר ברחו לך. סנכרון מול חדשות – תשומת לב מכוונת לחדשות סביב המכסים, במיוחד בתעשיית הרכב, יכולה לספק טריגרים טובים לשורט או לונג, בהתאם למצב הרוח של השוק לאותו יום. לפעמים, רק הידיעה שטראמפ צייץ על “25% מכס” יכולה להביא לגל מכירות עצבני – אחלה הזדמנות להיכנס לעסקה מהירה. מעקב סקטור הטכנולוגיה – הסקטור הזה קצת רועד בברכיים כעת. כשחברות שבבים ומניות גדולות כמו NVIDIA לוקחות צעד אחורה, צריך לבדוק אם זו נקודת כניסה (מי שזומם להיכנס למניות בזול) או תחילת מגמת חולשה ממושכת יותר. מבט על האג״ח – כשאנחנו רואים עליות בתשואות הארוכות לעומת ירידות בקצרות, נולד מתח באינפלציה או באמון המשקיעים. זה יכול להוביל לשינוי בסנטימנט לגבי מניות (סיכון גבוה יותר). תמיד תזכרו שהאג״ח הוא כמו בן הדוד השקט שיושב בארוחה משפחתית: הוא אולי לא מדבר הרבה, אבל כשהוא פולט מילה, זה רמז למשהו עמוק וחשוב. התנהלות על בסיס וויקוף (Wyckoff) – בתור מי שמאמין בגישה הזו, אני מתבונן בתצורות ההתנהגות של המחיר והמחזורים לאורך זמן. כשעומק המחזור מצטמצם אבל המחיר נשאר יציב, זה נותן לי תחושה שמשהו מתבשל מתחת לפני השטח – או הכנות לפריצה מעלה, או המשך שחיקה כלפי מטה. סבלנות כאן זה מילת המפתח. 🐘 חשוב מאוד יכולת הדמיון עכשיו תדמיינו מצב: בעוד חודשיים, נתעורר לבוקר שבו כל הרעשים על מכסים, ריביות ועצבנות בשוק יתפוגגו כמו גשם באמצע הקיץ. מה יהיה אז? אולי יסתבר שכל הקרקס הזה היה רק פתיחה לפרק חדש לגמרי, ואנחנו כבר נחכה לציוץ הבא או למהלך מוניטרי אחר שימלא מחדש את הדלי בשמועות. בשוק ההון אף פעם לא נחים באמת, זה סחרחורת בלתי נגמרת. אך אם לא היינו אוהבים את זה, כנראה היינו הולכים ללמוד משפטים. בסופו של דבר, עלינו לחשוב על עצמנו כמו חתולים שחיים על החלון בקומה חמישית – תמיד בצפייה לטרף הבא ועדיין יודעים לרכך את הנחיתה במקרה של נפילה (אם זה גבוה, אז תרד קומה או שתיים). בכל רגע יכולה להגיע הזדמנות לרווח, אבל גם בכל רגע יכולה להגיע סטירה מצלצלת מהשוק. ומה אנחנו עושים? מתחקרים, לומדים, שותים עוד קפה, ויוצאים לעוד סיבוב. כי המשמעות האמיתית של להיות סוחר היא להמשיך לפעול גם כשיש ערפל, ועושים את זה כי פשוט אי אפשר אחרת – זה החיידק שנכנס לך מתישהו בדם ומסרב להשתחרר. אנחנו לוקחים את כל הכותרות, הסטטיסטיקות, הנתונים הכלכליים, ומקבלים מהם מפת דרכים בערך כמו שגוגל מפות נותן הכוונה בעיר זרה: “פנה שמאלה, ואחר כך פנה ימינה.” אבל גם אז, לפעמים אתה טועה בסיבוב ומוצא המבורגרייה טבעונית במקום סניף הבנק שחיפשת. נו, אז זו טעות... אבל אולי בכל זאת תצא מזה ארוחה מעניינת. בשוק ההון, אנחנו לוקחים החלטות תחת אי-ודאות, בידיעה שתמיד יהיה סיכון. וכל עוד אנחנו מנהלים סיכונים ומקפידים על מחירי טעות קטנים, אפשר לחיות בשלום עם זה. היום אנחנו יותר חכמים מאתמול או שלא? אני לא בטוח. אבל לפחות יש לנו מספיק סימני שאלה על המסך כדי להבין שאנחנו חיים את החלום הזה בלייב: אי ודאות = הזדמנות. ככה אני רואה את זה, וככה ממשיך להיות. שבת שלום, שקטה ומבורכת זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך אבי שיטת וויקוף בישראל ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
AMEX:SPY
מאת ‎Zohar_Leibovich‎
אחיזתו של הנחושת: חזקה יותר מזו של הנפט?האם הכלכלה האמריקאית עומדת בפני מהפכה של המתכת אדומה? הביקוש הגובר לנחושת, המונע על ידי המעבר העולמי לאנרגיה נקייה, התפשטות הרכבים החשמליים, והמודרניזציה של תשתיות קריטיות, מצביע על נוף כלכלי משתנה שבו חשיבותה של הנחושת עשויה בקרוב לעלות על זו של הנפט. מתכת חיונית זו, הכרחית לכל דבר – החל ממערכות אנרגיה מתחדשת וכלה באלקטרוניקה מתקדמת – הופכת למרכזית יותר ויותר בשגשוג הכלכלי האמריקאי. התכונות הייחודיות שלה והיישומים המתרחבים בענפים בצמיחה מציבים אותה כציר מרכזי להתפתחות עתידית, ואולי אף הופכים אותה לחשובה יותר ממקורות אנרגיה מסורתיים בשנים הקרובות. תחושה זו מהדהדת בפעילות השוק האחרונה, כאשר מחירי הנחושת הגיעו לשיא חדש של 5.3740 דולר לליברה ב-COMEX. זינוק זה הרחיב את הפער במחירים בין ניו יורק ללונדון לכדי כ-1,700 דולר לטונה, המסמן ביקוש אמריקאי חזק. עם זאת, חשיבות מתעוררת זו ניצבת מול איום ממשמש ובא: ההיתכנות של הטלת מכסים אמריקאיים על יבוא נחושת. במסווה של חששות ביטחון לאומי, מכסים אלה עלולים לגרור השלכות כלכליות משמעותיות. על ידי העלאת עלות יבוא הנחושת – רכיב חיוני למספר ענפים מקומיים – המכסים מסכנים להגדיל את עלויות הייצור, להעלות מחירים לצרכנים ולהתיך יחסי סחר בינלאומיים. הציפייה למכסים אלה כבר גרמה לתנודתיות בשוק, כאשר סוחרים ראשיים בוועידת הסחורות של הפייננשל טיימס בשווייץ צופים כי הנחושת עלולה להגיע ל-12,000 דולר לטונה השנה. קוסטאס בינטאס מחברת מרקוריה ציין את "המחסור" הנוכחי בשוק הנחושת עקב יבוא משמעותי לארצות הברית בציפייה למכסים, אשר חלק מהאנליסטים מצפים להם מוקדם יותר מכפי שחשבו בעבר. בסופו של דבר, נתיב העתיד של הכלכלה האמריקאית יושפע באופן עמוק מהזמינות והנגישות של הנחושת. מגמות השוק הנוכחיות חושפות מחירים מזנקים המונעים על ידי ביקוש עולמי חזק והיצע מוגבל, מצב שעלול להחמיר עוד יותר בשל חסמי סחר. סוחרים צופים גם עלייה בביקוש התעשייתי ככל שכלכלות מרכזיות כמו ארצות הברית והאיחוד האירופי משדרגות את רשתות החשמל שלהן, מה שתומך יותר בתחזית החיובית. אלין קרניזלו מחברת פרונטייר קומודיטיז היא אחת המומחים החוזים יעד מחיר של 12,000 דולר. עם זאת, גרהם טרייין מחברת טרפיגורה התריע כי הכלכלה העולמית עדיין "קצת שברירית", תוך הדגשת הסיכונים האפשריים לביקוש גבוה מתמשך. ככל שהעולם ממשיך את צעדיו לעבר חשמול והתקדמות טכנולוגית, תפקידה של הנחושת רק יילך ויתעצם. השאלה הקריטית היא האם ארצות הברית תנווט את העידן החדש הזה עם מדיניות המבטיחה אספקה חלקה וחסכונית של מתכת חיונית זו, או שמא צעדים פרוטקציוניסטיים יפריעו בטעות להתקדמות – והדבר יהיה בעל השלכות מכריעות על העתיד הכלכלי של האומה.
COMEX:HG1!לונג
מאת ‎UDIS_View‎
מי מוביל במרוץ הסמוי של עתיד הנהיגה?בעוד טסלה שולטת לעיתים קרובות בשיח על נהיגה אוטונומית, המציאות מורכבת הרבה יותר. מובילאיי, עם שיתוף הפעולה המשמעותי והאחרון שלה עם פולקסווגן, עומדת כמתחרה האמיתית היחידה במירוץ הטכנולוגי הגבוה הזה. ההחלטה של פולקסווגן לשלב את טכנולוגיות המצלמות, הרדארים והמיפוי המתקדמות של מובילאיי בדגמיה המיוצרים בכמויות גדולות מדגישה מגמה הולכת וגוברת בתעשייה: יצרני רכב מבוססים מסתמכים יותר ויותר על ספקי טכנולוגיה מתמחים כדי להתמודד עם המורכבות של נהיגה מסייעת ואוטונומית. שותפות זו לא רק מאשרת את יכולתה הטכנולוגית של מובילאיי, אלא גם מסמנת שינוי פוטנציאלי בנוף הנהיגה האוטונומית, תוך התרחקות מהגישה הקניינית של טסלה. היתרון האסטרטגי של מובילאיי טמון במערך הטכנולוגיות המקיף שלה, במיוחד בפלטפורמת Surround ADAS המופעלת על ידי מעבד EyeQ™6 High. פתרון זה, המשולב אנכית, מספק יכולות מתקדמות ברמה 2+, כולל נהיגה ללא ידיים בתנאים מסוימים, והוא מיועד להרחבה על פני כלי רכב המיועדים לשוק ההמוני. בנוסף, טכנולוגיית ניהול חוויית הכביש (REM™) החדשנית של מובילאיי מציעה מערכת מיפוי מבוססת המונים, המנצלת נתונים ממיליוני כלי רכב כדי ליצור ולתחזק מפות ברזולוציה גבוהה ברחבי העולם. גישה זו מספקת עדכונים כמעט בזמן אמת ודיוק מקומי מעולה, ומספקת בסיס קריטי ליכולות אוטונומיות עתידיות, בניגוד להסתמכות של טסלה על נתוני הצי שלה. ההבדל הבסיסי במודלים העסקיים מבליט עוד יותר את ההבדלים בין שתי החברות. מובילאיי פועלת כספקית טכנולוגיה, יוצרת שותפויות עם יותר מ-50 יצרני רכב ומשלבת את פתרונותיה בדגמים רבים של כלי רכב. אסטרטגיה זו מאפשרת איסוף מגוון ורחב של נתוני נהיגה מהעולם האמיתי. לעומת זאת, המודל המשולב אנכית של טסלה מגביל את טכנולוגיית הנהיגה האוטונומית שלה בעיקר לכלי הרכב שלה, מה שעשוי להגביל את טווח השוק שלה ואת היקף איסוף הנתונים שלה. בעוד טסלה דוגלת בגישה פנימית, האסטרטגיה השיתופית של מובילאיי ממצבת אותה כגורם מרכזי במעבר של תעשיית הרכב כולה לנהיגה אוטונומית. בסופו של דבר, ההתמקדות הנוכחית של מובילאיי במתן מערכות חזקות וניתנות להרחבה ברמה 2+, כפי שמומחשת בשותפותה עם פולקסווגן, משקפת התפתחות פרגמטית לעבר אוטונומיה מלאה. יחד עם תחזיות חיוביות של אנליסטים ובסיס פיננסי איתן, מובילאיי אינה רק מתחרה, אלא המאתגרת המשמעותית ביותר לשאיפות הנהיגה האוטונומית של טסלה, ומציעה נתיב חלופי משכנע במרדף אחר עתיד ללא נהג.
NASDAQ:MBLYלונג
מאת ‎UDIS_View‎
1