האם עתידה הכלכלי של יפן נתון בצומת דרכים בגלל מכסי מגן?מדד ניקיי 225, מדד המניות המוביל של יפן, מצוי בנקודה קריטית, תחת לחצים כבדים בשל איומי הממשל האמריקאי להטיל מכסים של עד 35% על יבוא מיפן. עמדה נחרצת זו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, כבר הובילה לירידות חדות בשוק המניות היפני: מדד ניקיי 225 צנח ב-1.1%, ומדד טופיקס הרחב יותר ירד ב-0.6% ביום רביעי – עדות להפסדים מתמשכים. תגובת השוק המיידית, שהתאפיינה במכירה גורפת בכל המגזרים, משקפת חרדה עמוקה בקרב משקיעים ותמחור מוקדם של תרחישים שליליים, במיוחד בתעשיות הרכב והחקלאות, הנחשבות לפגיעות במיוחד.
המועד האחרון, ה-9 ביולי, להשגת הסכם סחר הוא מכריע, שכן הנשיא טראמפ הבהיר כי לא יאריך את תקופת ההשהיה הנוכחית של המכסים. המכסים המוצעים גבוהים משמעותית מהמכסים הקיימים וצפויים להוות נטל כלכלי כבד על תעשיות שכבר מתמודדות עם מיסוי קיים. כלכלת יפן, שכבר סובלת מהתכווצות לאחרונה בתוצר המקומי הגולמי ומירידה מתמשכת בשכר הריאלי, חשופה במיוחד להלם חיצוני שכזה. השבריריות הכלכלית הנוכחית מרמזת כי המכסים עלולים להחריף את החולשות הקיימות, לדחוף את המדינה לעבר מיתון ולהגביר את חוסר שביעות הרצון הציבורי.
מעבר לדאגות הסחר המיידיות, נראה כי וושינגטון מנצלת את איום המכסים ככלי ללחץ על בעלות בריתה, ובהן יפן, להגדיל את הוצאות הביטחון עד ל-5% מהתמ"ג, על רקע מתיחות גיאופוליטית הולכת וגוברת. דרישה זו מערערת את הברית הביטחונית ה"בלתי מעורערת" בין ארצות הברית ליפן, כפי שניכר בקשיים דיפלומטיים ובאתגרים פוליטיים פנימיים ביפן לעמוד ביעדי ההגנה השאפתניים. אופייה הבלתי צפוי של מדיניות הסחר האמריקאית, בשילוב עם המתיחות הגיאופוליטית, יוצר סביבה מורכבת שבה היציבות הכלכלית והעצמאות האסטרטגית של יפן נתונות לאתגר משמעותי, המחייב התאמות אסטרטגיות מקיפות ביחסיה הבינלאומיים.
שורט
