סיילספורס: מענקית תוכנה לקבלנית ביטחון?סיילספורס הגיעה לנקודת מפנה המגדירה מחדש את זהותה הארגונית. החברה, הידועה היסטורית כספקית תוכנה מסחרית, הבטיחה חוזה ענק של 5.64 מיליארד דולר עם צבא ארה"ב עד שנת 2035. לראשונה, ענקית הטכנולוגיה ממצבת את עצמה כ"קבלנית ביטחון ראשית" ומאמצת את המיתוג הפרובוקטיבי של ממשל טראמפ למשרד ההגנה כ"משרד המלחמה". מהלך זה לא רק מייצב את תזרים ההכנסות של החברה עם הסכם ארוך טווח במחיר קבוע, אלא גם מציב אותה במרכז התחרות הגיאופוליטית בין ארה"ב לסין ומקרב אותה לבסיס התעשייתי-ביטחוני המסורתי.
השוק הגיב בהתלהבות – אנליסטים העלו את יעדי המחיר מעל 320 דולר למניה, ומשקיעים רואים בחוזה ערובה דמוית-אג"ח לתזרים מזומנים יציב. מניית החברה זינקה לטווח ה-257 דולר בתחילת 2026, כשיקוף להערכה המחודשת בוול סטריט לסיילספורס כתשתית לאומית קריטית ולא כעסק SaaS תנודתי. עם זאת, השינוי טומן בחובו סיכונים משמעותיים. הוא מסכן את פעילות סיילספורס בסין, ומעלה שאלות קשות לגבי ריבונות נתונים באירופה, במיוחד לאור חוק ה-CLOUD האמריקאי. כאשר 20% מההכנסות מגיעות מאירופה, סיילספורס נכנסת לעימות ישיר עם דרישות הריבונות הדיגיטלית של מנהיגים כמו מקרון ושולץ.
הממד הטכנולוגי מרתק באותה מידה: סיילספורס משקיעה באגרסיביות ב-Agentforce, פלטפורמת סוכני ה-AI האוטונומיים שלה, ומתחרה ישירות בפלנטיר (Palantir) על דומיננטיות בשוק התוכנה הממשלתי. הטכנולוגיה מבטיחה אוטומציה רדיקלית של לוגיסטיקה צבאית וניהול כוח אדם. המנכ"ל מארק בניוף הדגיש את יתרון התמחור שלהם, תוך עקיפת מתחרים על ידי פריסת עלויות מו"פ על בסיס הלקוחות המסחרי העצום שלהם. עם זאת, נותרו שאלות: האם המהלך יניב תשואות לטווח ארוך, או שהחברה תמצא עצמה לכודה במלחמות סחר וסנקציות?
לונג
