האם ההימור של ארדואן מערער את עתידה של טורקיה?ממשלתו של ארדואן ממשיכה לעסוק במהלכים גיאופוליטיים מסוכנים על ידי שמירת קשרים ישירים ועקיפים עם קבוצות המוגדרות כארגוני טרור. הבריתות האסטרטגיות של ממשלתו, במיוחד עם חיאת תחריר א-שאם (HTS), משרתות מטרות צבאיות ופוליטיות מיידיות בסוריה, למרות מחלוקת בינלאומית משמעותית והגדרות טרור ארוכות טווח מצד ארה"ב ושחקנים גלובליים אחרים.
אסטרטגיה מסוכנת זו השפיעה באופן משמעותי על הכלכלה הטורקית. משקיעים מעבירים יותר ויותר את הונם מהלירה הטורקית לדולר האמריקאי, מה שמוביל לעלייה משמעותית בשער הדולר/לירה. החששות מבידוד כלכלי נוסף והאיום המתקרב של סנקציות - שעלולות לנתק את טורקיה משירותי בנקאות ומסחר אירופיים חיוניים - רק מגבירים את חוסר היציבות בשוק.
בנוסף לאתגרים כלכליים אלה, גוברים המתחים בתוך נאט"ו ומשתנות הבריתות האזוריות. מדיניות החוץ הפרגמטית אך השנויה במחלוקת של ארדואן מעלה שאלות רציניות לגבי תפקידה העתידי של טורקיה בברית, כאשר השותפות המערביות שוקלות סנקציות אפשריות ואמצעים אחרים. בינתיים, הדינמיקה המתפתחת עם מעצמות אזוריות כמו רוסיה ואיראן מוסיפה אי-ודאות נוספת למעמדה האסטרטגי ולתחזיות הכלכליות של טורקיה.
USDTRYTMSP רעיונות מסחר
האם הלירה הטורקית יכולה לרקוד עם הדולר?טורקיה עומדת ברגע מכריע במסעה הכלכלי, מנווטת בין מורכבות ניהול פיסקלי ומדיניות מוניטרית כדי לייצב את הלירה הטורקית מול הדולר האמריקאי. המדינה החלה בפנייה אסטרטגית למימון מקומי, והגדילה באופן משמעותי את הנפקת אגרות חוב ממשלתיות טורקיות כדי להתמודד עם עליית האינפלציה ועלויות שירות החוב. גישה זו, למרות שהיא מייצבת מבחינה יחסית, מאתגרת את טורקיה למצוא איזון בין עידוד הצמיחה לבין שליטה באינפלציה, ריקוד הדורש הן דיוק והן ראייה לטווח ארוך.
החלטת הבנק המרכזי של טורקיה להוריד את הריבית על רקע עליית האינפלציה מציירת תמונה של סיכון מחושב ואופטימיות אסטרטגית. הבנק מנסה למצוא את הדרך בין קידום פעילות כלכלית לבין שמירה על יציבות מחירים על ידי ירידה באינפלציה בטווח הבינוני תוך מתן אפשרות לעליות קצרות טווח. שינוי מדיניות זה, בשילוב עם התמקדות במימון מקומי, אינו רק נועד להפחית את הפגיעויות החיצוניות אלא גם בוחן את חוסנה של הכלכלה הטורקית מול זרמי כלכלה עולמיים, לרבות השפעת שינויים פוליטיים בינלאומיים כמו הבחירות בארה"ב.
ברמה הגלובלית, הנוף הכלכלי ספוג באי ודאויות, ואסטרטגיית טורקיה לשמירה על דירוג אשראי יציב תוך תחזית לירידה באינפלציה יוצרת במה מסקרנת. יכולתה של המדינה למשוך השקעות תוך ניהול פרופיל החוב שלה, במיוחד לאור שינויים במדיניות המוניטרית הגלובלית מצד גורמים מרכזיים כמו הפדרל ריזרב והבנק המרכזי האירופי, תהיה עדות לניהולה הכלכלי. נרטיב זה מזמין את הקוראים לחקור לעומק כיצד טורקיה עשויה לנצל את מדיניותה הכלכלית לא רק כדי לשרוד אלא גם לשגשג בשוק הגלובלי המשתנה.
חידת שער החליפין של ה-USD/TRY הופכת בכך למחקר מרתק של אסטרטגיה כלכלית, שבו כל החלטת מדיניות היא מהלך במשחק שחמט פיננסי גדול יותר. ניסיונה של טורקיה לאזן את ספריה תוך כדי ריקוד עם הדולר מאתגר את החוכמה הכלכלית המקובלת ומזמין את הצופים לשקול: האם אומה יכולה באמת לשלוט בגורל המטבע שלה בשוק הגלובלי?
מתי תקלות במכשירי כספומט מעידות על יותר מתקלה טכנית?בתפנית אירונית מעניינת, מערכת הבנקאות הטורקית מתמודדת עם משבר לא מחוסר כסף, אלא מעודף שטרות כמעט חסרי ערך. מצב מוזר זה, שבו כספומטים מתקלקלים פיזית מחלוקת כמות גדולה מדי של שטרות בעלי ערך נמוך, משמש מטאפורה חזקה לאתגרים הכלכליים הרחבים העומדים בפני שווקים מתעוררים בעידן של היפר אינפלציה.
המספרים מספרים סיפור יוצא דופן: ירידה של 700% בערך המטבע מאז 2018, 80% מהשטרות המסתובבים הם בערך הגבוה ביותר הזמין, ופער ניכר בין שיעורי האינפלציה הרשמיים של 49% להערכות עצמאיות של 89%. אולי המרתק ביותר הוא היסוס הממשלה להדפיס שטרות בעלי ערך גבוה יותר - מחסום פסיכולוגי שמקורו בזכרון הטראומטי של שטרות מיליון לירה משנות ה-90. התנגדות זו להתאמה, למרות העומס התפעולי המובהק על מערכת הבנקאות, מעלה שאלות עמוקות לגבי תפקיד הפסיכולוגיה הפוליטית בקבלת החלטות כלכליות.
מה שמתגלה הוא נרטיב מורכב על מפגש בין יכולת טכנולוגית, מדיניות מוניטרית ופסיכולוגיה אנושית. בעוד בנקים טורקיים מבזבזים ימים שלמים בספירת כסף עבור עסקאות פשוטות ורגולטורים דוחים ללא הרף את יישום תקני חשבונאות היפר-אינפלציוניים, אנו עדים למקרה בוחן ייחודי של כיצד מערכות פיננסיות מודרניות יכולות להיות מוצפות לא על ידי איומי סייבר מתוחכמים או קריסות שוק, אלא על ידי המשקל הפיזי של מטבע מופחת ערך. מצב זה מאתגר את ההבנה המסורתית שלנו של משברים בנקאיים ומאלץ אותנו לשקול מחדש את המגבלות המעשיות של המדיניות המוניטרית בעידן הדיגיטלי יותר ויותר.
הכלכלה הטורקית עדין נמצאת תחת סכנה ממשית היחלשותה של הלירה הטורקית וצעדי ההגנה הזמניים שנקט הממשל הטורקי ממחישים כי הסערה שפוקדת את כלכלת טורקיה רחוקה מסיום.
בגרף הטכני ניתן לראות את מחירה של הלירה הטורקית נגד הדולר ולהבין כי גם התיקון הטכני היה בסה"כ רגיעה זמנית, המחיר של הלירה ממשיך להחלש (גרף עולה) למרות ששיעור "ההתלהבות" פחת.
גבולות הגזרה מסומנות בדגלים ירוקים וקווים אופקיים ויהיה נכון להניח כי כל עוד אין פריצה של הגבולות גזרה כלפי מעלה או כלפי מטה מצבה של טורקיה ממשיך להיות קשה אך יציב.
בפן הכלכלי אם הלירה תמשיך להיסחר ברמות אלה הסרטן הכלכלי יחנוק את הכלכלה הטורקית במוקדם או במאוחר
(בשל עלויות גיוס הון, אמון במערכת הכלכלית, השקעות זרות ועוד....)